כאבי גב תחתון כרוניים: האם רצפת האגן מעורבת? האם בכלל יש קשר בין רצפת האגן וכאב גב תחתון? קיים קשר ברור בין מצב של השרירים ברצפת האגן לבין התפקוד של עמוד שדרה המותני. שרירי רצפת האגן ויתר שרירי הליבה מייצבים ומגנים על עמוד השדרה. במיוחד נכונים הדברים לגבי עמוד השדרה המותני. ליקוי תפקודי של השרירים הללו עלול לגרום לתפקוד לקוי של עמוד השדרה המותני והאגן. אגן ועמוד השדרה שאינם מתפקדים כראוי מעלים את הסבירות לפציעתם. בין הפציעות שעלולות להתפתח על רקע זה נמנה החל ממתיחת שריר וכלה בבלט או בפריצת דיסק מותני.
כאבים בגב התחתון הפכו בעידן המודרני למגפה. רוב בני האדם סובלים או יסבלו מהם. הנזקים האדירים הנגרמים לבני אדם ברמה האישית ולמדינות ברמה הלאומית הם אדירים. הגורמים לכאבים הללו הם רבים. בין יתר הגורמים נציין נזקים הנגרמים בגלל עומסי יתר, חבלות או מחלות. בין גורמי הסיכון להתפתחות כאבים בגב התחתון נציין גם חולשה של שרירי רצפת האגן. שרירי רצפת האגן חלשים שמתגלים מוקדם מספיק עשויים למנוע נזקים וכאבים כרוניים בגב התחתון. כול שנדרש לחיזוק שרירי רצפת האגן ולשמירה על הגב הם מספר אימוני כוח כל שבוע.
כאבי גב תחתון כרוניים: האם רצפת האגן מעורבת? – רקע
כאבי גב תחתון כרוניים הם אחת הבעיות השכיחות והמורכבות ביותר ברפואת שריר־שלד. כאשר הכאב נמשך מעל שלושה חודשים, הוא כבר אינו רק “כאב גב” פשוט. לעיתים מעורבים בו עומס מכני, חולשת שרירים, דפוסי נשימה, יציבה, רגישות מערכת העצבים, הרגלי תנועה, שינה, סטרס ולעיתים גם תפקוד לקוי של רצפת האגן. השאלה “האם רצפת האגן מעורבת?” חשובה במיוחד משום שרבים מהמטופלים אינם מקשרים בין כאב גב תחתון לבין דליפת שתן, תחושת לחץ באגן, כאב ביחסי מין, עצירות, כאב זנב, כאב במפשעה או קושי בהרפיית שרירים באזור האגן.
המחקר העדכני אינו אומר שכל כאב גב תחתון כרוני נובע מרצפת האגן. זו תהיה מסקנה מוגזמת. אבל הוא כן מצביע על כך שאצל חלק מהאנשים, בעיקר נשים, אנשים לאחר הריון ולידה, אנשים עם כאב אגן, אנשים עם תסמיני שתן או אנשים עם שליטה לומבו־אגנית ירודה, רצפת האגן עשויה להיות חלק משמעותי מהתמונה הקלינית (Dufour, 2018; Lim, 2024).
שכיחות כאבי גב תחתון כרוניים ולמה הנושא חשוב
כאבי גב תחתון הם גורם מרכזי למוגבלות בעולם. ניתוח Global Burden of Disease שפורסם ב־2023 העריך כי בשנת 2020 היו בעולם כ־619 מיליון אנשים עם כאב גב תחתון, והתחזית היא שהמספר יעלה בעשורים הקרובים עקב גידול והזדקנות האוכלוסייה (GBD 2021 Low Back Pain Collaborators, 2023). (Semantic Scholar)
כאב גב תחתון כרוני הוא לא רק בעיה של עמוד השדרה
כאשר כאב גב הופך כרוני, הקשר בין ממצא אנטומי לבין עוצמת הכאב אינו תמיד ישיר. אדם יכול להציג בלט דיסק או שינויים ניווניים בהדמיה בלי כאב משמעותי, ואדם אחר יכול לסבול מכאב רב גם בלי ממצא דרמטי. לכן גישה מודרנית לכאב גב תחתון כרוני בוחנת את כל המערכת: עמוד שדרה, אגן, ירכיים, נשימה, שרירי בטן עמוקים, רצפת האגן, פעילות גופנית, שינה, מצב רגשי והרגלי עומס. סקירת רשת על פעילות גופנית בכאב גב תחתון כרוני מצאה כי סוגים שונים של פעילות, כולל יוגה, פילאטיס, טאי צ’י ותרגילי יציבות, יכולים לשפר כאב ותפקוד, אך יש להתאים את הבחירה למטופל ולא להניח שיש תרגיל אחד שמתאים לכולם (Li, 2023).
מהי רצפת האגן ומה הקשר שלה לגב התחתון?
רצפת האגן היא מערכת של שרירים, רקמות חיבור, רצועות ועצבים הנמצאת בתחתית האגן. היא תומכת בשלפוחית, ברחם או בערמונית, ברקטום ובאיברי האגן, ומשתתפת בשליטה על שתן וצואה, בתפקוד מיני, בנשימה, ביציבה ובוויסות לחץ תוך־בטני. היא אינה “שריר קגל” אחד, אלא מערכת מורכבת שצריכה לדעת להתכווץ, להרפות, להגיב לעומס ולעבוד בתיאום עם הסרעפת, שרירי הבטן העמוקים, שרירי הגב והירכיים (Förstl, 2024).
רצפת האגן כחלק ממערכת הליבה
כאשר מדברים על “שרירי ליבה”, רבים חושבים רק על שרירי הבטן. בפועל, הליבה כוללת את הסרעפת מלמעלה, רצפת האגן מלמטה, שרירי הבטן מלפנים ומהצדדים, ושרירי הגב מאחור. בזמן נשימה, שיעול, הרמת משקל, הליכה או קימה מכיסא, המערכת הזו צריכה לווסת לחץ ולייצב את האגן והעמוד המותני. אם רצפת האגן חלשה מדי, מכווצת מדי או אינה מתואמת, הגוף עלול לפצות באמצעות כיווץ יתר בגב התחתון, בישבן, בירכיים או בבטן. פיצוי כזה אינו תמיד מורגש מיד, אך לאורך זמן הוא עלול לתרום לעומס, כאב וחוסר ביטחון בתנועה.
האם מחקרים מצאו קשר בין כאבי גב תחתון לרצפת האגן?
קשר קליני, לא תמיד סיבה ישירה
מחקר חתך על נשים עם כאב לומבו־אגני מצא קשר בין כאב באזור הגב והאגן לבין תפקוד לקוי של רצפת האגן (Dufour, 2018). מחקר אחר הציע כי חולשת שרירי רצפת האגן עשויה להיות גורם המעורב בכאב גב תחתון לא ספציפי אצל נשים (Tosun, 2023). חשוב לפרש ממצאים כאלה בזהירות: קשר אינו מוכיח בהכרח שרצפת האגן היא הסיבה היחידה לכאב, אך הוא בהחלט מצדיק בדיקה של רצפת האגן אצל מטופלים מתאימים.
מה אומרים מחקרים על טיפול ברצפת האגן לכאבי גב?
סקירה שיטתית ומטה־אנליזה משנת 2024 מצאה שאימון שרירי רצפת האגן בשילוב פיזיותרפיה עשוי להפחית כאב גב, במיוחד במקרים הקשורים להריון, אך החוקרים הדגישו שיש לפרש את הממצאים בהתאם לאיכות המחקרים ולסיכון להטיות (Lim, 2024). מטה־אנליזה נוספת מצאה שאימוני חיזוק רצפת האגן עשויים להפחית עוצמת כאב גב תחתון, ולכן ניתן לראות בהם חלק מתוכנית טיפול, לא פתרון בלעדי (Kazeminia, 2023).
איך רצפת האגן יכולה להשפיע על כאבי גב תחתון?
חולשה של רצפת האגן
כאשר רצפת האגן אינה מצליחה ליצור תמיכה מספקת, הגוף עשוי לפצות דרך כיווץ יתר של שרירי גב תחתון, ירכיים או בטן. אצל חלק מהמטופלים הדבר יופיע יחד עם דליפת שתן במאמץ, תחושת כבדות באגן, קושי בהרמת משקל, כאב אחרי עמידה ממושכת או חוסר יציבות בתחושת האגן. במצב כזה, תרגול נכון אינו רק “לכווץ חזק”, אלא ללמוד תזמון: איך רצפת האגן מצטרפת לנשימה, להרמה, להליכה ולפעילות יומיומית.
מתח יתר ברצפת האגן
לא כל בעיה ברצפת האגן היא חולשה. לעיתים רצפת האגן דווקא מכווצת מדי. שרירים מכווצים לאורך זמן יכולים להיות כואבים, רגישים, לא יעילים ולפגוע ביכולת להרפות. במצב כזה תרגילי חיזוק אגרסיביים עלולים להחמיר סימפטומים. מטופלים עם מתח יתר עשויים לדווח על כאב באגן, כאב ביחסי מין, עצירות, קושי בהתרוקנות, כאב זנב, לחץ באגן או החמרה לאחר ישיבה ממושכת. הטיפול במצב כזה מתחיל לרוב בהרפיה, נשימה, עבודה עדינה על תנועה והפחתת עומס – ורק בהמשך חיזוק.
תיאום לקוי בין נשימה, בטן וגב
הסרעפת ורצפת האגן עובדות יחד. כאשר שואפים או נושפים, הלחץ בחלל הבטן משתנה. אם הנשימה שטחית, אם הבטן מוחזקת בכיווץ תמידי, או אם אדם “נועל” את הבטן והאגן בזמן מאמץ, הגב התחתון עלול לשאת עומס מוגבר. לכן חלק מתוכניות השיקום משלבות תרגילי נשימה, שחרור בטן, שליטה בלחץ תוך־בטני ותיאום בין רצפת האגן לשרירי הליבה.
מי נמצא בסיכון גבוה יותר למעורבות של רצפת האגן בכאב גב?
נשים לאחר הריון ולידה
הריון ולידה משנים את העומסים על הגב, הבטן, הסרעפת ורצפת האגן. בתקופה שלאחר לידה ייתכנו חולשה, כאב לומבו־אגני, דליפת שתן, הפרדות בטנית, תחושת כבדות באגן או קושי לחזור לפעילות. במחקר יפני על נשים 6-15 חודשים אחרי לידה, 73.6% מהמשתתפות דיווחו על תסמינים של הפרעת רצפת אגן לפי שאלון PFDI-20, נתון שמדגיש עד כמה חשוב לשאול על סימפטומים אלה ולא להסתפק בשאלה כללית על כאב גב (Suemitsu, 2023).
אנשים עם דליפת שתן או תחושת לחץ באגן
דליפת שתן במאמץ, דחיפות במתן שתן, קושי להתאפק, תחושת כבדות באגן או צניחה יכולים לרמז שרצפת האגן מעורבת. סקירה שיטתית עדכנית על היענות לתרגול רצפת אגן ציינה כי הפרעות רצפת אגן נפוצות, משפיעות על איכות חיים, ולעיתים מטופלות באמצעות אימון שרירים ייעודי (Villa-Del-Pino, 2025).
אנשים עם כאב אגן, כאב זנב או כאב במפשעה
כאבים באגן, בזנב, במפשעה או סביב עצמות הישיבה יכולים להתקיים לצד כאב גב תחתון. לפעמים מקור הכאב הוא מפרק הירך, לפעמים עצב, לפעמים שרירי רצפת האגן, ולעיתים שילוב. כאשר הכאב מחמיר בישיבה, בהתרוקנות, ביחסי מין, במחזור, לאחר לידה או בזמן מאמץ, מומלץ לשקול הערכה של רצפת האגן כחלק מהבדיקה הכוללת.
סימנים שמרמזים שרצפת האגן עשויה להיות מעורבת
סימנים תפקודיים חשובים
רצפת האגן עשויה להיות מעורבת כאשר כאב גב תחתון מלווה באחד מהסימנים הבאים: דליפת שתן במאמץ, קושי להתאפק, תכיפות במתן שתן, עצירות, קושי בהתרוקנות, כאב באגן, כאב ביחסי מין, תחושת לחץ או כובד באגן, כאב זנב, כאב שמחמיר בישיבה ממושכת, כאב לאחר לידה או תחושת חוסר יציבות באגן. סימנים אלה אינם מוכיחים שהגב כואב בגלל רצפת האגן, אבל הם מצדיקים בירור ממוקד.
מתי צריך בדיקה רפואית דחופה?
יש לפנות לבדיקה רפואית מהירה אם כאב הגב מלווה בחולשה מתקדמת ברגל, ירידה בתחושה באזור המפשעה או האגן, אובדן שליטה חדש על שתן או צואה, חום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב חזק לאחר חבלה, או כאב לילי חריג שאינו משתנה עם תנוחה. סימנים כאלה אינם מתאימים לטיפול עצמי בלבד ודורשים בירור רפואי.
אבחון: איך בודקים האם רצפת האגן קשורה לכאב גב?
תשאול רגיש ומדויק
האבחון מתחיל בשיחה. מטפל מיומן ישאל על כאב, פעילות, שינה, עבודה, הריון ולידה, ניתוחים, דליפת שתן, עצירות, כאב ביחסי מין, תכיפות במתן שתן ותחושת לחץ באגן. חשוב שהשאלות יישאלו בצורה מקצועית ולא מביכה, משום שמטופלים רבים אינם מעלים את הנושא בעצמם. מחקר איכותני על נשים עם הפרעות רצפת אגן תיאר שמדובר בבעיה שכיחה אך לעיתים לא מאובחנת, בין היתר בגלל מבוכה וחוסר ידע (Rodríguez-Almagro, 2024).
בדיקה תפקודית של הגב והאגן
בדיקה טובה כוללת הסתכלות על הליכה, נשימה, טווחי תנועה בגב ובירכיים, כוח ישבן, שליטה בבטן, תנועתיות אגן, רגישות שרירית, יכולת קימה מכיסא, סקוואט, נשיאת משקל ותפקוד יומיומי. לא תמיד צריך בדיקה פנימית של רצפת האגן. כאשר יש צורך בכך, היא צריכה להתבצע רק על ידי איש מקצוע מוסמך בתחום רצפת האגן, בהסכמה מלאה, בהסבר ברור ובשמירה על פרטיות.
בדיקות עזר והדמיה
רוב כאבי הגב התחתון הכרוניים אינם דורשים MRI מיידי. הדמיה מתאימה כאשר יש סימני אזהרה, חשד לפגיעה עצבית משמעותית, כאב לאחר חבלה, חשד למחלה מערכתית או כאשר התוצאה תשנה טיפול. לגבי רצפת האגן, קיימות טכנולוגיות הערכה שונות כמו אולטרסאונד, מדידת לחץ, EMG וסנסורים, אך השימוש בהן תלוי בשאלה הקלינית ובזמינות (Förstl, 2024).
טיפול בכאב גב תחתון כרוני כאשר רצפת האגן מעורבת
עיקרון ראשון: לא להתחיל מקגלים לכולם
אחת הטעויות הנפוצות היא להמליץ לכל אדם עם כאב גב לבצע “קגלים”. אצל אדם עם חולשת רצפת אגן, תרגול כיווץ והרפיה יכול לעזור. אבל אצל אדם עם מתח יתר, כאב אגן או קושי בהרפיה, עוד כיווצים עלולים להגביר כאב. לכן הטיפול חייב להתחיל באבחון: האם הבעיה היא חולשה, מתח יתר, תיאום לקוי, נשימה לא יעילה, עומס גבוה מדי, או שילוב של כמה גורמים. סקירה שיטתית על הוספת אימון רצפת אגן לתרגול בכאב גב תחתון לא ספציפי מצאה פוטנציאל תועלת, אך גם הדגישה שהראיות אינן אחידות ושנדרש התאמה קלינית (Bernard, 2021).
עיקרון שני: תרגול נשימה והרפיה
כאשר יש מתח יתר או כאב אגן, מתחילים לרוב בתרגילי נשימה סרעפתית, הרפיית בטן, הרפיית ישבן, תנועות אגן עדינות ומודעות להורדת מתח. המטרה היא לא “לשחרר בכוח”, אלא לאפשר למערכת העצבים ולשרירים לחזור לתנועה בטוחה. לעיתים משלבים תנוחות מנוחה, חום מקומי, עבודה עדינה על ירכיים וגב, והדרכה לגבי ישיבה, יציאה לשירותים והרמת משקל.
עיקרון שלישי: חיזוק רצפת האגן כאשר הוא מתאים
כאשר קיימת חולשה או תזמון לקוי, ניתן לשלב תרגול רצפת אגן. תרגול טוב כולל כיווץ, הרפיה מלאה, תיאום עם נשימה, שילוב עם תנועות יומיומיות והתקדמות הדרגתית לעומסים כמו קימה מכיסא, הליכה, הרמת חפץ או פעילות ספורטיבית. במחקר אקראי בכתב העת Journal of Chiropractic Medicine נמצא כי תרגילי ייצוב בשילוב תרגילי רצפת אגן שיפרו מדדי כאב ותפקוד אצל נשים עם כאב גב תחתון לא ספציפי (Abdel-Aziem, 2021).
עיקרון רביעי: שיקום ליבה מלא, לא רק רצפת אגן
גם אם רצפת האגן מעורבת, היא אינה עובדת לבד. תוכנית טיפול צריכה לכלול חיזוק ישבן, ירך, בטן וגב, תרגול הליכה, שליטה באגן, פעילות אירובית הדרגתית ותרגול פונקציונלי. מטה־אנליזה רשתית על פעילות גופנית בכאב גב תחתון כרוני תמכה בתרומה של גישות תרגול שונות, כולל יוגה, פילאטיס, טאי צ’י ותרגילי יציבות, לשיפור כאב ותפקוד (Li, 2023).
כירופרקטיקה: איך היא יכולה להועיל בכאב גב תחתון עם מעורבות אגן?
כירופרקטיקה כחלק מגישה רב־מקצועית
כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר כאב הגב קשור למגבלות תנועה בעמוד השדרה, באגן, במפרקי הירך או בדפוסי תנועה לקויים. כירופרקט יכול לבצע הערכה של תנועת עמוד השדרה והאגן, לבדוק עומסים, לשלב טיפול ידני, מוביליזציות, מניפולציות שדרתיות מתאימות, עבודה על רקמות רכות והדרכה תנועתית. סקירה מ־2024 תיארה כי כירופרקטים מטפלים בעיקר בהפרעות שריר־שלד, משתמשים לעיתים קרובות במניפולציה שדרתית, והמלצות קווים מנחים רבות תומכות בשימוש במניפולציה במצבי כאב גב תחתון (Trager, 2024).
מה הכירופרקטיקה לא מחליפה?
כירופרקטיקה אינה מחליפה הערכה של רצפת האגן כאשר קיימים תסמיני שתן, צואה, כאב אגן, כאב ביחסי מין או תסמינים לאחר לידה. היא גם אינה מחליפה בדיקה רפואית כאשר יש סימני אזהרה. התרומה הטובה ביותר שלה היא כחלק מצוות: כירופרקט, פיזיותרפיסט רצפת אגן, רופא משפחה, גינקולוג, אורולוג, אורתופד או מומחה כאב לפי הצורך.
טיפול ידני ושיקום פעיל יחד
קווי ההנחיה של American College of Physicians ממליצים במצבי כאב גב תחתון כרוני להתחיל בגישות לא תרופתיות כמו פעילות גופנית, שיקום רב־תחומי, יוגה, טאי צ’י, מיינדפולנס, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, דיקור וטיפול מנואלי במקרים מתאימים (Qaseem, 2017). הטיפול הידני יכול להפחית כאב ולשפר תנועה, אך ההשפעה הטובה ביותר מתקבלת לרוב כאשר הוא משולב בתרגול, חינוך וניהול עומסים.
תוכנית טיפול מעשית לכאב גב תחתון כרוני עם חשד למעורבות רצפת האגן
שלב 1: מיפוי סימפטומים
בשלב הראשון ממפים כאב גב, כאב אגן, תפקודי שתן וצואה, היסטוריית לידה, ניתוחים, פעילות גופנית, עבודה, שינה וסטרס. המטרה היא להבין אם רצפת האגן היא גורם מרכזי, גורם משני או כלל אינה מעורבת.
שלב 2: ויסות כאב ונשימה
אם קיימת רגישות גבוהה, מתח שרירי או פחד מתנועה, מתחילים בתרגילי נשימה, תנועה קלה, הרפיה, הליכה קצרה ושינוי עומסים. בשלב זה אין צורך “להעמיס כדי להתחזק”; המטרה היא להוריד רגישות ולהחזיר ביטחון.
שלב 3: תיאום רצפת אגן וליבה
לאחר ירידת הכאב, מתרגלים תיאום בין נשימה, רצפת אגן, בטן וגב. התרגול יכול לכלול כיווץ והרפיה, נשיפה בזמן מאמץ, קימה מכיסא, גשר, תרגילי ירך, תרגילי יציבות ופעילות אירובית קלה.
שלב 4: חזרה לעומס אמיתי
השלב האחרון הוא חזרה למה שהאדם באמת צריך לעשות: להרים ילד, לרוץ, לשבת בעבודה, לקיים פעילות מינית ללא כאב, להתאמן בחדר כושר, לעמוד זמן רב או לחזור לספורט. הטיפול נחשב מוצלח לא רק כאשר הכאב יורד, אלא כאשר התפקוד חוזר בביטחון.
טעויות נפוצות בטיפול בכאב גב ורצפת אגן
להתעלם מתסמיני רצפת אגן
מטופלים רבים מקבלים טיפול לגב במשך חודשים בלי שאיש שאל על דליפת שתן, עצירות, כאב אגן או כאב ביחסי מין. כאשר התסמינים קיימים, התעלמות מהם עלולה להשאיר חלק משמעותי מהבעיה ללא מענה.
לחזק בלי ללמד הרפיה
חיזוק הוא כלי חשוב, אבל רצפת אגן בריאה צריכה גם לדעת להרפות. תרגול שמוסיף כיווץ על מערכת שכבר מכווצת עלול להחמיר כאב. לכן בדיקה לפני תרגול היא קריטית.
לטפל רק בגב או רק ברצפת האגן
כאב גב תחתון כרוני הוא בדרך כלל בעיה מערכתית. טיפול רק בגב עלול לפספס את רצפת האגן; טיפול רק ברצפת האגן עלול לפספס חולשת ירך, חוסר פעילות, עומס עבודה, שינה ירודה או פחד מתנועה. השילוב הוא המפתח.
סיכום: רצפת האגן יכולה להיות חלק מהתשובה, לא תמיד כל התשובה
כאבי גב תחתון כרוניים הם תופעה מורכבת, ורצפת האגן עשויה להיות מעורבת אצל חלק מהמטופלים. הקשר בולט במיוחד כאשר כאב הגב מלווה בכאב אגן, דליפת שתן, עצירות, כאב ביחסי מין, תחושת לחץ באגן, כאב לאחר לידה או קושי בשליטה לומבו־אגנית. המחקר העדכני תומך בכך שאימון רצפת האגן, כאשר הוא מותאם נכון ומשולב בפיזיותרפיה או שיקום פעיל, עשוי לתרום להפחתת כאב ושיפור תפקוד אצל חלק מהמטופלים (Lim, 2024; Kazeminia, 2023).
כירופרקטיקה יכולה להיות גורם מועיל בטיפול בכאב גב תחתון כרוני, בעיקר כאשר היא מסייעת בשיפור תנועה, הפחתת כאב, הערכת האגן והגב, וטיפול ידני כחלק מתוכנית פעילה. עם זאת, כאשר יש סימנים ברורים למעורבות רצפת האגן, מומלץ לשלב גם איש מקצוע ייעודי בתחום רצפת האגן. הטיפול הנכון אינו שואל רק “איפה כואב?”, אלא “איזו מערכת אינה מתפקדת היטב – ואיך מחזירים לה תנועה, שליטה וביטחון?”.
References:
Abdel-Aziem, A. A., Abdelraouf, O. R., El-Basatiny, H. M. Y., & Draz, A. H. (2021). The effects of stabilization exercises combined with pelvic floor exercise in women with nonspecific low back pain: A randomized clinical study. Journal of Chiropractic Medicine, 20(4), 229-238. https://doi.org/10.1016/j.jcm.2021.12.008
Bernard, S., Gentilcore-Saulnier, E., Massé-Alarie, H., & Moffet, H. (2021). Is adding pelvic floor muscle training to an exercise intervention more effective at improving pain in patients with non-specific low back pain? A systematic review of randomized controlled trials. Physiotherapy, 110, 15-25. https://doi.org/10.1016/j.physio.2020.02.005
Dufour, S., Vandyken, B., Forget, M.-J., & Vandyken, C. (2018). Association between lumbopelvic pain and pelvic floor dysfunction in women: A cross sectional study. Musculoskeletal Science and Practice, 34, 47-53. https://doi.org/10.1016/j.msksp.2017.12.001
Förstl, N., Adler, I., Süß, F., & Dendorfer, S. (2024). Technologies for evaluation of pelvic floor functionality: A systematic review. Sensors, 24(12), 4001. https://doi.org/10.3390/s24124001
GBD 2021 Low Back Pain Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of low back pain, 1990-2020, its attributable risk factors, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(6), e316-e329. https://doi.org/10.1016/S2665-9913(23)00098-X
Kazeminia, M., Rajati, F., & Rajati, M. (2023). The effect of pelvic floor muscle-strengthening exercises on low back pain: A systematic review and meta-analysis on randomized clinical trials. Neurological Sciences, 44(3), 859-872. https://doi.org/10.1007/s10072-022-06430-z
Li, Y., Yan, L., Hou, L., Zhang, X., Zhao, H., Yan, C., Li, X., Li, Y., Chen, X., & Ding, X. (2023). Exercise intervention for patients with chronic low back pain: A systematic review and network meta-analysis. Frontiers in Public Health, 11, 1155225. https://doi.org/10.3389/fpubh.2023.1155225
Lim, Y., Do, Y., Lee, S. H., & Lee, H. (2024). Efficacy of pelvic floor muscle training with physical therapy for low back pain: A systematic review and meta-analysis. Clinical Rehabilitation, 38(12), 1590-1608. https://doi.org/10.1177/02692155241287766
Qaseem, A., Wilt, T. J., McLean, R. M., Forciea, M. A., & Clinical Guidelines Committee of the American College of Physicians. (2017). Noninvasive treatments for acute, subacute, and chronic low back pain: A clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7), 514-530. https://doi.org/10.7326/M16-2367
Rodríguez-Almagro, J., Hernández-Martínez, A., Martínez-Galiano, J. M., & Delgado-Rodríguez, M. (2024). A qualitative exploration of the perceptions of women living with pelvic floor disorders and factors related to quality of life. Healthcare, 12(6), 618. https://doi.org/10.3390/healthcare12060618
Suemitsu, T., Mikuni, M., & Ishikawa, H. (2023). Prevalence and risk factors of pelvic floor disorders after delivery in Japanese women. Cureus, 15(8), e43111. https://doi.org/10.7759/cureus.43111
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668
Villa-Del-Pino, I., Jiménez-Rejano, J.-J., Rebollo-Salas, M., Rodríguez-Domínguez, Á.-J., & Suárez-Serrano, C.-M. (2025). Compliance and adherence to pelvic floor exercise therapy in people with pelvic floor disorders: A systematic review and meta-analysis. Life, 15(4), 613. https://doi.org/10.3390/life15040613