כאב בכף היד: אבחון

כאבים בכף היד אבחון

כאב בכף היד: אבחון מהיר יאפשר טיפול יעיל ויצמצם את הסיכון לנזקים וכאבים כרוניים. כאבים בכפות הידיים עלולים להתפתח בגלל נזק מקומי באחת מהרקמות בכף היד. גורמים אפשריים לנזק כזה כוללים עומסים חוזרניים, נזקי חבלה או נזקי מחלות. בכול הנוגע לעומסים חוזרניים על הגפה העליונה העידן המודרני החמיר את מצבנו. עומסי יתר חוזרניים המוטלים על הגפה העליונה מאפיינים את ההתנהלות של רוב בני האדם. הידיים חשופות לעומסים בלתי פוסקים הנובעים משימוש רציף בטכנולוגיות השונות:

  • מחשבים.
  •  קונסולות משחקים.
  • טלפונים החכמים.

כפות הידיים שלנו מהווים גם בלם מפני נפילה. בלימת נפילה על יד מושטת לפנים עלולה לגרום לשברים ונזקים אחרים. כאבים כאלה בכפות הידיים יכולים להיות מושלכים מאזור אחר בגוף או לנבוע ממחלות שונות. בכול מקרה של כאב בכף היד אבחון חייב להיות הצעד הראשון ולאחריו תדעו כיצד לנהוג.

כאב בכף היד: אבחון – רקע

כף היד היא מבנה מורכב וצפוף: עצמות קטנות, מפרקים מרובים, גידים, עצבים וכלי דם, כולם מרוכזים בשטח קטן. כמעט כל פעולה יומיומית – כתיבה, הקלדה, אחיזה, הרמה – מגייסת את כף היד באופן מתמשך. נזקים מקומיים באחת או יותר מהרקמות בכף היד יובילו להתפתחות כאבים בכף היד. רקמות שעלולות להיפגע ולגרום לכאב כוללות סחוסים, רצועות, גידים, עצבים, שרירים, עצמות, כלי דם ועוד. כאשר מופיע כאב, הוא יכול לנבוע ממגוון רחב של מבנים ותהליכים:

סקירה קלינית על כאבי שורש כף היד מדגישה כי ללא גישה שיטתית – המבוססת על שילוב אנמנזה, בדיקה גופנית ממוקדת ובדיקות עזר – קל מאוד לפספס גורמים חשובים או לתייג את המטופל בצורה כללית מדי (“דלקת ביד”) (Shehab, 2013). מטרת המאמר היא להציג באופן שיטתי את עקרונות האבחון של כאבים בכף היד: משלב הראיון, דרך הבדיקה הגופנית והמבחנים הייעודיים, ועד לבדיקות העזר – הדמיה, בדיקות אלקטרופיזיולוגיות ומעבדה – תוך התייחסות לנתונים עדכניים על דיוקן ותרומתן.

עקרונות כלליים באבחון כאבי כף היד

חשיבה לפי אזור ומבנה

בפועל, האבחון מתחיל בשאלה: “איפה בדיוק כואב ומה יש שם?”

נהוג לחלק את הכאב לפי:

  • כאב רדיאלי (צד האגודל) – חשד לדלקת גידים (דה־קלווין), שבר סקאפוּאיד, OA בבסיס האגודל, תסמונת Wartenberg.
  • כאב אולנרי (צד הזרת) – מעורבות TFCC, גיון קנאל, פגיעות הוק אוף המטוקרפוס החמישי ועוד.
  • כאב דורסלי – שברים קטנים, סינדרום אינטרסקשן, דלקת גידים מיישרים.
  • כאב וולרי/פלמרי – CTS, גיד מכופף, גנגליון פלמרי, דלקת מפרקים בשורש.

גישה מבוססת־מיקום תוארה כיעילה במיוחד במיון ובמרפאה משפחתית, כבסיס לבחירת בדיקות ממוקדות (Shehab, 2013; Skinner, 2014).

השלבים באבחון

  1. אנמנזה מפורטת – מהות הכאב, משך, טריגרים, מקצוע, תחביבים, טראומה.
  2. בדיקה גופנית – צפייה, מישוש, טווחי תנועה, מבחנים ייעודיים, הערכת עצבים וכלי דם.
  3. החלטה על בדיקות עזר – רנטגן, אולטרסאונד, MRI, CT, NCS/EMG, מעבדה.
  4. אינטגרציה – בניית אבחנה סבירה או רשימת אבחנות מבדלות ודרוגן לפי הסתברות.
  1. אנמנזה – מה לשאול כדי לא לפספס?

בכל מטופל עם כאבי כף היד יש כמה צירים עיקריים:

מאפייני הכאב

  • מיקום – חד־מפרקי או מפושט, רדיאלי/אולנרי/פלמרי.
  • אופי – כאב חודר, שורף, דוקר, נימול, “זרמים”.
  • משך ודפוס – כאב חריף אחרי טראומה, לעומת כאב כרוני, מחזורי, או מחמיר בבוקר/בערב.
  • קשר לפעילות – החמרה בתנועות חוזרות (הקלדה, עבודה עם כלים), בעבודת כוח, במנוחה או בלילה.

למשל, כאב לילה עם נימול באגודל-אצבע שנייה-שלישית, שיפור בניעור היד, אופייניים מאוד לתסמונת התעלה הקרפלית (Genova, 2020; Omole, 2023).

הקשר תעסוקתי ואורח חיים

  • שעות עבודה עם מחשב/עכבר
  • עבודה עם רטט (קונגו, כלי חשמלי)
  • עבודות קילוף/חיתוך/דיג/חקלאות (Park, 2021)
  • שימוש אינטנסיבי בסמארטפון, במיוחד אצל צעירים, נמצא קשור לשיעור גבוה של כאבי שורש כף היד (Amjad, 2020; Khired, 2024).

טראומה ופציעות קודמות

שאלה על:

  • נפילה על יד מושטת
  • חתכים, ניתוחים, קיבועים בעבר
  • פגיעות ספורטיביות
    הכרחית, משום ששברים, פגיעות רצועה ושינויים פוסט־טראומטיים הם מקור שכיח לכאב כרוני בשורש כף היד (Phillips, 2004; Wretö, 2024).

מחלות רקע ותרופות

  • סוכרת, תסמונת מטבולית, מחלת בלוטת התריס – מגבירות סיכון ל־CTS ולתסמונות גידיות. (Genova, 2020; Sanjari, 2024).
  • דלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס, גאוט – מעורבות מוקדמת של מפרקי היד.
  • שימוש בנוגדי קרישה, כימותרפיה מסוימת, פלואורוקינולונים – עלולים להגביר סיכון לדימום/טנדינופתיה.

תסמינים נלווים ודגלים אדומים

  • חום, צמרמורות, חתך/נשיכה – חשד לזיהום.
  • ירידה חדה בכוח, אובדן תחושה, שינוי צבע אצבעות – חשד לפגיעה נוירו־וסקולרית.
  • כאב מפושט, ירידה במשקל, עייפות – ייתכן רקע סיסטמי.

בדיקה גופנית – “לקרוא” את כף היד

סקירות עדכניות מדגישות כי הבדיקה הגופנית היא לב האבחון, אך לבד איננה “מכשיר־על”: כל מבחן יחיד מוגבל ברגישות ובסגוליות, ורק שילוב של כמה מבחנים עם האנמנזה מעלה את דיוק האבחנה (Ozdag, 2023; Roghani, 2025).

הסתכלות

  • סימטריה בין שתי הידיים
  • נפיחות מפרקית, עיוותים (סטיית אולנר במפרקי MCP, קיצור/סיבוב אצבע)
  • מצב העור – אריתמה, פצעים, צלקות, שינויים טרופיים (CRPS)
  • אטרופיה של שרירי ה־thenar/ה־hypothenar המרמזת על פגיעה עצבית כרונית (Genova, 2020).

מישוש

  • רגישות נקודתית מעל עצם (חשד לשבר/שבר־מאמץ) – למשל לאורך הסקאפוּאיד ב־anatomic snuffbox (Phillips, 2004).
  • רגישות לאורך גידים ורצועות – דירוג כאב דורסלי/פלמרי/רדיאלי/אולנרי.
  • חום מקומי המכוון לדלקת/זיהום.

טווחי תנועה וכוח

  • תנועת שורש כף היד בכל המישורים. השוואה לצד השני.
  • כיפוף/יישור אקטיבי ופסיבי של אצבעות. חיפוש “קפיצה” (טריגר פינגר).
  • בדיקת אחיזת כוח וזיוה עם dynamometer כאשר אפשר.

בדיקה נוירו־וסקולרית

  • תחושה במרחב העצב המדיאני (אגודל-אצבע שלישית), האולנרי (אצבע חמישית וחצי רביעית) והרדיאלי.
  • כוח intrinsic (אחיזת מפתח, אבדוקציה של אצבעות).
  • נימי־דם (capillary refill), דופק רדיאלי/אולנרי.

מבחנים קליניים ספציפיים – בעיקר ללכידה עצבית

התחום שבו נבדקו המבחנים הקליניים לעומק הוא תסמונת התעלה הקרפלית (CTS).

מבחני פרובוקציה ב־CTS

הבדיקות המוכרות כוללות: Phalen, Tinel, מבחן Durkan (לחץ קרפלי), ומבחן hand elevation.

מטא־אנליזה גדולה על 8924 ידיים מצאה כי:

  • Phalen הוא המבחן בעל הרגישות החציונית הגבוהה ביותר (כ־0.70),
  • מבחן Durkan בעל רגישות דומה,
  • מבחני תחושה (2PD, מונופילמנט) בעלי סגוליות גבוהה במיוחד (Ozdag, 2023).

מחקר קליני מוקדם יותר הראה כי hand elevation test – הרמת היד מעל הראש עד הופעת נימול/כאב – מציג רגישות וסגוליות בסביבות 87-89%, בדומה ואף מעט מעל Phalen ו־Tinel (Ma, 2012). מחקר עדכני שבדק את דיוק הבדיקה הקלינית מול NCS מצא שרצף של אנמנזה + Phalen + Tinel נותן רגישות של כ־75% וסגוליות כ־60%, והדגיש כי בדיקות ההולכה העצבית עדיין נחשבות “סטנדרט ייחוס” במקרי ספק (Roghani, 2025).

סקירות שיטתיות מוקדמות כבר הצביעו על כך שאין מבחן יחיד שהוא “זהב” לאבחון CTS, וכי יש להשתמש בשילוב היסטוריה + מספר מבחנים כדי לקבל הסתברות קלינית מספקת (Massy-Westropp, 2000; MacDermid, 2004).

כלי ניקוד קליניים – CTS-6

כלי ה־CTS-6 משלב 6 פריטים (סימפטומים וממצאי בדיקה) ונותן ניקוד הסתברותי ל־CTS. הוא פותח כדי לעזור לרופאים שאינם מומחי כף יד לקבל החלטה אם יש צורך ב־NCS/הדמיה נוספת (Ozdag, 2023; Graham, 2006, מצוטט אצל Ozdag).

מבחנים למצבים אחרים

  • דה־קלווין – Finkelstein/WHAT: כאב בצד הרדיאלי לחשד לטנוסינוביטיס גידי APL/EPB (Shehab, 2013).
  • Intersection syndrome – כאב/חריקה דורסלית פרוקסימלית לסטילואיד הרדיוס בעת תנועת כיפוף־יישור (Skinner, 2014).
  • נגעים אולנריים – מבחני תיפוף מעל גיון קנאל, בדיקת כוח אבדוקציה של אצבעות לזיהוי פגיעה בעצב האולנרי (Brown, 2014).

הדמיה – מתי צריך ומה לבחור?

צילום רנטגן

צילום רנטגן הוא לרוב בדיקת ההדמיה הראשונה:

  • זיהוי שברים (כולל שבר סקאפוּאיד, שבר רדיוס דיסטלי, שברי מסרק).
  • הערכת אוסטאוארתריטיס (היצרות מרווח, אוסטאופיטים, סקלרוזיס) – במיוחד בבסיס האגודל ובמפרקי DIP/PIP.
  • הערכת עיוותים פוסט־טראומטיים ואיחוי לא תקין (Phillips, 2004; Fatima, 2021).

אולטרסאונד (MSUS)

אולטרסאונד של כף היד תפס מקום מרכזי בשנים האחרונות:

  • מדידת שטח חתך של העצב המדיאני ב־CTS – ערכים מוגברים תומכים באבחנה (Genova, 2020; Omole, 2023).
  • הדגמת טנוסינוביטיס גידים (דה־קלווין, טריגר פינגר, גידים מכופפים/מיישרים).
  • זיהוי סינוביטיס ודלקת במפרקים קטנים, עוד לפני שינויים רדיוגרפיים (Rowbotham, 2011; Tan, 2024).

ב־RA, מחקרים מראים שאולטרסאונד ודופלר־פאוור רגישים יותר מבדיקה קלינית לזיהוי סינוביטיס “תת־קליני”, והם מנבאים נזק מפרקי עתידי (Tan, 2024).

MRI

MRI משמש בעיקר כאשר יש:

  • חשד לשבר סמוי (למשל סקאפוּאיד) שלא נראה ברנטגן.
  • חשד ל־Kienböck, נזק סחוסי, פגיעה בליגמנטים עמוקים (SL, TFCC).
  • הערכת דלקת מפרקים – סינוביטיס, בצקת מח עצם, ארוזיות מוקדמות (Rowbotham, 2011; Fukuda, 2025).

סקירות על דימות בארטריטיס היקפית מדגישות כי MRI ואמצעי CT מתקדמים מאפשרים להבדיל בין דפוסי דלקת של RA לבין PsA, בעיקר על בסיס חלוקת הנגעים (סינוביום לעומת אנתזיס) (Fukuda, 2025).

CT ודימות מתקדמת

CT רגיל/רב־פרוסתי שימושי במיוחד ל:

  • הערכת שברים מורכבים או איחוי לא תקין, למשל בסקאפוּאיד.
  • הדגמת עצם קטנה (הוק, טריקווטרום) קשה־הדמיה.

ב־CT דו־אנרגטי (DECT) ניתן כיום להבדיל בין סוגים שונים של דלקת (למשל בין משקעי חומצת שתן לבין סינוביטיס דלקתית) – יותר נפוץ בקרסול/ברך, אך העיקרון רלוונטי גם ליד (Fukuda, 2025).

בדיקות אלקטרופיזיולוגיות – NCS/EMG

מתי לבצע?

ב־CTS ובתסמונות לכידה אחרות, בדיקות הולכה עצבית (NCS) ו־EMG נחשבות:

  • “סטנדרט ייחוס” למחקר והערכה כמותית של דרגת הפגיעה (Sonoo, 2018; Genova, 2020).
  • כלי חשוב כאשר הקליניקה אינה חד־משמעית, או שיש חשד לפגיעה מרובת־שורשים/פולינוירופתיה.

תרומתן לאבחון

במחקר עדכני נמצאה התאמה משמעותית אך לא מושלמת בין בדיקה קלינית לבין NCS ב־CTS. רגישות הבדיקה הקלינית הייתה כ־75% וסגוליות כ־60%, מה שתומך בגישה של “קליניקה תחילה, NCS לאישור במידת הצורך” (Roghani, 2025).

סקירות קודמות מדגישות כי NCS:

  • מסייעת להבדיל בין CTS לבין פגיעה פרוקסימלית יותר (שורש, מקלעת ברכיאלית).
  • מאפשרת מעקב אחר התקדמות/שיפור לפני ואחרי טיפול. (Sonoo, 2018; Wipperman, 2016; Genova, 2020).

בדיקות מעבדה – מתי לחפש מחלה מערכתית?

בדיקות מעבדה אינן חלק מכל הערכה של כאב ביד, אך הן חשובות כאשר:

  • יש חשד לדלקת מפרקים שגרונית/פסוריאזיס/זאבת – בדיקות RF, anti-CCP, ANA, ESR/CRP.
  • חושדים בזיהום – ספירת דם, ESR/CRP, תרביות דם ונוזל מפרק.
  • חושדים בגאוט/פסאודוגאוט – חומצת שתן וניתוח נוזל מפרק (גבישים).

סקירות בתחום RA ו־PsA מדגישות שאין להסתמך על בדיקה אחת – אף ביומרקר אינו מושלם, ושילוב בין בדיקות סרולוגיות, הדמיה והקליניקה מוביל לאבחון מדויק יותר (Fukuda, 2025; Tan, 2024).

אלגוריתמים קליניים ודגלים אדומים

גישה אלגוריתמית פשוטה

Shehab (2013) מציע גישה של “שאלות מפתח”:

  1. יש טראומה? → כן: לשלול שבר/נקע/פגיעה רצועתית עם רנטגן ± CT/MRI.
  2. יש סימנים נוירולוגיים דיסטליים? → נימול/חולשה, דפוס עצבי → לחשוד ב־CTS/גיון קנאל/שורש צווארי.
  3. יש נפיחות מפרקית וסימני דלקת סיסטמית? → לחשוד בדלקת מפרקים ולהפנות להדמיה ומעבדה.
  4. הכאב קשור בבירור לעומס חוזר? → לחשוב על טנדינופתיה/טנוסינוביטיס, CTS מוקדם, Overuse syndromes.

דגלים אדומים שאסור לפספס

  • זיהום חשוד – כאב חריף, חום, נפיחות קשה, היסטוריה של נשיכה/פצע. דורש הערכה דחופה, לעיתים אשפוז.
  • חשד לאיסכמיה חריפה – אצבע קרה, כחולה, כאב חזק. דחוף לכלי דם.
  • CRPS – כאב לא פרופורציונלי, שינויי עור, רגישות יתר, הגבלת תנועה לאחר פגיעה/ניתוח; דורש אבחון מוקדם למניעת כרוניות (Georgiyeva, 2023).
  • סיפור של ממאירות/ירידה במשקל/חולשה מערכתית – שקילת בדיקות נוספות לכאב מושלך או מחלה סיסטמית.

טעויות נפוצות באבחון ומה אפשר ללמוד מהן

כאב בכף היד: אבחון
כאב בכף היד: אבחון

סקירות על CTS וסינדרומים אחרים ביד מצביעות על מספר “מוקשים” חוזרים:

  1. הסתמכות על מבחן יחיד – למשל Phalen חיובי → “זו בטוח CTS”. מחקרים מראים שטווחי הרגישות/סגוליות רחבים, ובחלק מהחולים המבחן יהיה שלילי למרות CTS משמעותית (Ozdag, 2023; Roghani, 2025).
  2. היעדר הדמיה בשבר סמוי – למשל כאב ב־snuffbox אחרי נפילה עם צילום תקין, אך ללא MRI/CT במעקב – עלול להסתיים באיחוי לא תקין של סקאפוּאיד וכאב כרוני (Phillips, 2004).
  3. התעלמות ממחלות מערכתיות – התמקדות רק בשורש כף היד ולא זיהוי RA/פסוריאזיס, כאשר למעשה הכאב ביד הוא הביטוי הראשון של המחלה (Rowbotham, 2011; Fukuda, 2025).
  4. אי־הבחנה בין CTS לבין פגיעה צווארית/פרוקסימלית – ללא בדיקה נוירולוגית מלאה והשלמת NCS במקרים מורכבים, חלק מהמטופלים מתוייגים כ־CTS למרות שהמוצא בצוואר (Sonoo, 2018; Genova, 2020).
  5. הערכת חסר של גורמים פסיכו־סוציאליים – כאב כרוני ביד מושפע גם מבריאות נפשית, סטרס ותמיכה בעבודה. התעלמות מכך עלולה להוביל לטיפול חלקי בלבד (Núñez-Cortés, 2023).

סיכום

האבחון של כאבים בכף היד דורש שילוב בין ראיון יסודי, בדיקה גופנית מיומנת ולשונית מבנית, לבין שימוש מושכל בבדיקות עזר.

  • האנמנזה מספקת מידע על מנגנון הפגיעה, עומסים תעסוקתיים, טראומה, מחלות רקע ותסמינים נלווים.
  • הבדיקה הגופנית – הסתכלות, מישוש, טווחי תנועה, בדיקה נוירו־וסקולרית ומבחנים ספציפיים – מסייעת למקד את האבחנה למבנה החשוד.
  • בדיקות עזר – רנטגן, אולטרסאונד, MRI, CT, NCS/EMG ומעבדה – נבחרות לפי שאלה קלינית ולא כ”סט קבוע לכולם”. מחקרים עדכניים מדגישים את הערך של אולטרסאונד ו־MRI בזיהוי מוקדם של דלקת מפרקים וגיד, ואת תפקיד NCS בהשלמת אבחון CTS במקרים שאינם חד־משמעיים (Rowbotham, 2011; Tan, 2024; Fukuda, 2025; Roghani, 2025).

בסופו של דבר, אבחון מדויק של כאב בכף היד אינו מסתמך על בדיקה אחת או תמונה בודדת, אלא על תמונה אינטגרטיבית: מה המטופל מספר, מה הרופא רואה וממשש, ומה מראות בדיקות העזר – כאשר כל אחד מהמרכיבים נשקל בביקורתיות ומותאם להקשר הקליני. גישה כזו מפחיתה סיכון לפספס מחלות משמעותיות, מונעת טיפולים מיותרים, ומאפשרת התאמת טיפול ממוקד יותר – החל מהתערבות ארגונומית פשוטה ועד טיפול ניתוחי או אימונולוגי מתקדם.

References:

Amjad, F., Farooq, M. N., Batool, R., & Irshad, A. (2020). Frequency of wrist pain and its associated risk factors in students using mobile phones. Pakistan Journal of Medical Sciences, 36(4).

Brown, J., & Stainsby, G. (2014). Guyon canal syndrome: Lack of management in a case of ulnar nerve compression. BMJ Case Reports.

Fatima, A., Arif, M., Aslam, S., & Ahmad, N. (2021). Metacarpal fractures: Management and outcome comparison of different fixation techniques. Cureus, 13(2), e13456.

Fukuda, T., Ogihara, A., Kisaki, S., Momose, M., Umezawa, Y., Asahina, A., & Ojiri, H. (2025). Imaging of peripheral arthritis: Special focus on differences in inflammatory lesions between rheumatoid arthritis and psoriatic arthritis. Korean Journal of Radiology, 26(6), 569-580.

Genova, A., Dix, O., Saefan, A., Thakur, M., & Hassan, A. (2020). Carpal tunnel syndrome: A review of literature. Cureus, 12(3), e7333.

Georgiyeva, K., Kumar, H., & Fernandez, V. E. (2023). A decade of complex regional pain syndrome following orthopedic wrist surgery: A case report and literature review. Cureus, 15(7), e42540.

Khired, Z. A., Alhazmi, S. M., Mokli, B. I., Alhazmi, A. H., Muafa, K. A., Bakri, N. E., et al. (2024). The association between smartphone addiction and thumb/wrist pain among medical students of Jazan University. Journal of Family Medicine and Primary Care, 13(9), 3696-3701.

Ma, H., & Kim, I. (2012). The diagnostic assessment of hand elevation test in carpal tunnel syndrome. Journal of Korean Neurosurgical Society, 52(5), 472-475.

MacDermid, J. C., & Wessel, J. (2004). Clinical diagnosis of carpal tunnel syndrome: A systematic review. Journal of Hand Therapy, 17(2), 309-319.

Massy-Westropp, N., Grimmer, K., & Bain, G. (2000). A systematic review of the clinical diagnostic tests for carpal tunnel syndrome. Journal of Hand Surgery (American Volume), 25(1), 120-127.

Núñez-Cortés, R., Espin, A., Calatayud, J., Pérez-Alenda, S., Cruz-Montecinos, C., López-Bueno, R., Vinstrup, J., Jakobsen, M. D., & Andersen, L. L. (2023). Can vitality and mental health influence upper extremity pain? A prospective cohort study of 1185 female hospital nurses. European Journal of Investigation in Health, Psychology and Education, 13(10), 2192-2201.

Omole, A. E., Ali, F., & colleagues. (2023). An integrated review of carpal tunnel syndrome. Journal of Pain Research, 16, 1-15.

Ozdag, Y., Hu, Y., Hayes, D. S., Manzar, S., Akoon, A., Klena, J. C., & Grandizio, L. C. (2023). Sensitivity and specificity of examination maneuvers for carpal tunnel syndrome: A meta-analysis. Cureus, 15(7), e42383.

Park, J. S., Yoo, J.-I., Na, J.-B., & Song, H. S. (2021). The prevalence and risk factors of musculoskeletal disorders in the hands of fishermen working as oyster shuckers. International Journal of Occupational Medicine and Environmental Health, 34(5), 603-615.

Phillips, T. G., Reibach, A. M., & Slomiany, W. P. (2004). Diagnosis and management of scaphoid fractures. American Family Physician, 70(5), 879-884.

Radojčić, M. R., Perera, R. S., Hart, D. J., Spector, T. D., & Arden, N. K. (2023). Prevalence, incidence, and reoccurrence risk of musculoskeletal pain in older adults in the United Kingdom. Frontiers in Pain Research, 4, 1197810.

Roghani, A. S., Farooq, J., Ullah, W., Shah Roghani, F., Jan, A. A., Siddique, N., & Shahzad, F. (2025). Diagnostic accuracy of clinical examination for carpal tunnel syndrome: Validation using nerve conduction studies. Cureus, 17(7), e87563.

Rowbotham, E. L., & Grainger, A. J. (2011). Rheumatoid arthritis: Ultrasound versus MRI. AJR American Journal of Roentgenology, 197(3), 541-546.

Sanjari, E., Raeisi Shahraki, H., Khachatryan, L., & Mohammadian-Hafshejani, A. (2024). Investigating the association between diabetes and carpal tunnel syndrome: A systematic review and meta-analysis. PLOS ONE, 19(4), e0299442.

Shehab, R., & Mirabelli, M. H. (2013). Evaluation and diagnosis of wrist pain: A case-based approach. American Family Physician, 87(8), 568-573.

Skinner, G. (2014). Intersection syndrome: The subtle squeak of an overused wrist. Journal of Primary Care & Community Health, 5(4), 1-4.

Sonoo, M., Menkes, D. L., Bland, J. D. P., & Burke, D. (2018). Nerve conduction studies and EMG in carpal tunnel syndrome: Do they add value? Clinical Neurophysiology Practice, 3, 78-88.

Tan, Y. K., & Thumboo, J. (2024). Understanding ultrasound power Doppler synovitis at clinically quiescent joints and thermographic joint inflammation assessment in patients with rheumatoid arthritis. Diagnostics, 14(21), 2384.

Wretö, L., et al. (2024). Long-term outcomes in patients with distal radius fractures treated with volar locking plates versus percutaneous wires. PLOS ONE, 19(11), e0307763.

עדיין סובל מכאב?

בדוק איתנו אם טיפול כירופרקטי יכול לעזור במקרה שלך.

קבע פגישה או התייעץ עכשיו
שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

מצבנו הגופני תלוי גנטיקה או אימונים

מצבנו הגופני תלוי בגנטיקה או באימונים

זה הכול גנטיקה או אימון? המצב הגופני שלנו תלוי גם בגנטיקה וגם בגורמים סביבתיים כמו פעילות גופנית, אבל מה יותר חשוב? על השאלה הזאת ששבה ועולה בין ספורטאים לאלה שמעדיפים לשבת מול מסך הטלוויזיה עונה באופן ברור המחקר המסוקר כאן.

כאבים במרפק גורמי סיכון

כאבים במרפק: גורמים וגורמי סיכון תעסוקתיים

כאבים במרפק? גורמי סיכון לכך כוללים גיל, ספורט מועדף, המקצוע שלנו, עודף פעילות גופנית ועוד. מפרק המרפק נושא בעומסים רבים שחלקם חוזרניים מטבעם. השימוש הרב שאנו עושים במפרק הזה בספורט אך גם בעבודה ובחיי היום יום מעלים את הסיכון שלו לפציעה. 

כאבים ברגליים מה גורם להם

כאבים ברגליים: גורמים

כאבים ברגליים? גורמים ותסמינים שכיחים יעזרו לנו לזהות את הרקמה שניזוקה ואת חומרת הנזק. אנו נוטים ליצור עומסים קיצוניים על הגפה התחתונה במצבים רבים ולאורך זמן, אנו עומדים עליהן, הולכים, רצים, קופצים, משחקים או מרימים משקלות, הכל על הרגליים. 

אימוני כוח להפחתת כאבי גב

כאבי גב אימוני כוח עשויים להועיל

אימוני כוח להפחתת כאבי גב! אימוני כוח יחזקו אתכם, ישפרו את הסבולת שלכם וגם יפחיתו את הסיכון לסבול מכאבי גב תחתון. אימונים אירוביים לעומת זאת ישפרו את הכושר הגופני ויעזרו לכם להפחית את אחוזי השומן אך ישפרו רק במעט את מצב הגב התחתון שלכם.