דלקת פרקים ניוונית? אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע נזקים בלתי הפיכים בפרקי הגוף. דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis) היא מחלה הפוגעת במפרקי הגוף וגורמת בין היתר לשחיקה של הסחוסים בתוך המפרקים. מחלות פרקים ובכלל זה מחלות פרקים ניווניות טורדות את האדם ופוגעות באיכות חייו. יש מספר רב של מחלות פרקים ובכללן:
- כאלה הנגרמות בגלל ליקוי אוטואימוני.
- מחלות הנגרמות בגלל מחלות מטבוליות.
- מחלת פרקים ניוונית ועוד.
למרות ההתקדמות האדירה של הרפואה והמדע הרי שבתחום הזה ההתקדמות היא מועטה. אין מזור למחלת פרקים ניוונית. כול שנתן לעשות הוא לצמצם את הסימנים והתסמינים של המחלה ולעכב את התפתחותה. אלא שכדי לעשות זאת צריך להתחיל לטפל בה בשלבים מוקדמים ככול האפשר. ולכן, בכל מקרה של דלקת פרקים ניוונית אבחון וטיפול מהירים משרתים את האינטרסים שלכם.
דלקת פרקים ניוונית אבחון וטיפול – רקע
דלקת מפרקים ניוונית (OA/Osteoarthritis) היא הפרעה במפרקים וברקמות סביבם הכוללת שינויים ניווניים שונים כגון:
- אובדן סחוס מפרקי.
- צמיחת זיזי עצם במפרקים.
הפרעה בריאותית זו היא מחלת הפרקים השכיחה ביותר. למעשה כולנו סובלים או נסבול מתסמין כזה או אחר של מחלה זאת בשלב כלשהו בחיינו. דלקת פרקים ניוונית מופיעה לרוב עם התבגרותנו. באופן עקרוני זוהי מחלה של הגיל המבוגר, אבל יכולה להופיע גם אצל צעירים אצלם הסחוס במפרק נחבל או עמד בלחצים גדולים מדי או נפגע בגלל ניתוח.
בקרב יותר מ- 80% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 ימצאו בצילומי רנטגן סימנים למחלת מפרקים ניוונית. עם זאת רק אצל 60% מאנשים אלה יופיעו גם תסמיני המחלה ובכלל זה:
- כאבים.
- מגבלות תנועה.
- נוקשות ועוד.
מחלה ניוונית של המפרקים המתפתחת בגיל צעיר היא לרוב משנית לפגיעה טראומטית מוקדמת במפרקים. לנשים סיכוי גבוה יותר לחלות במחלה זאת. תרופה למחלה זו אינה בנמצא אך נהוגים טיפולים תומכים ומשמרים לסובלים מהמחלה. המחלה יכולה להופיע בכל אחד מן הפרקים אך היא שכיחה בעיקר בפרקים הגדולים נושאי המשקל של גופנו:
- מפרק הברך.
- פרקי עמוד השדרה.
- מפרק הירך.
- מפרקים הנתונים לעומסים גדולים כגון פרקי האצבעות והאגודלים.
לתפוצת המחלה יש קשר מסוים עם מגדר, מוצא אתני ומבנה גוף. בדרך כלל רק מפרק אחד או שניים יהיו סימפטומטיים.
פתולוגיה אופיינית
המאפיינים העיקריים של מחלת פרקים ניוונית כוללים:
- הרס סחוס פרוגרסיבי.
- יצירת ציסטות סובכונדרליות.
- סקלרוזיס של העצם מסביב.
- יצירת אוסטאופיטים.
- פיברוזיס קפסולרי.
הנזקים הללו מתפתחים באופן הבא:
- במהלך המחלה, מופר שיווי המשקל המבני בסחוס של המפרק.
- תאי הסחוס פועלים ליצור מוגבר של חומרי גלם חדשים ליצירת סחוס אך במקביל הם מייצרים אנזימים המעכלים את הסחוס.
- מעגל היצור והעיכול המוגבר של הסחוס מסתכם בירידה בכמות הסחוס.
- רקמת העצם הסמוכה הופכת דלילה וחסרה.
- תהליכי ריפוי העצם המופעלים בעקבות הפגיעה בעצם מסתכמים בהופעת בליטות עצם (אוסטאופיטים) באזור המפרק.
לסיכום – מדובר במחלת פרקים כרונית שמתרחש בה תהליך של התרככות ואיבוד צורה של הסחוס הארטיקולרי. התהליך מלווה בצמיחה חדשה של סחוס ועצם בגבולות הפרק (אוסטאופיטים) ופיברוזיס של הקפסולה.
גורמי סיכון לדלקת פרקים ניוונית
גורם הסיכון הברור ביותר הוא הגיל. שכיחות המחלה עולה עם הגיל. עם זאת לוקח למחלה שנים ארוכות של שחיקה כדי להגיע למצב של סימנים ותסמינים כולל כאבים. כאמור כל אדם אם יחיה מספיק שנים יסבול מהמחלה הזאת. גורמי סיכון נוספים כוללים נטייה גנטית, אופן השימוש במפרק או במילים אחרות עומס יתר שיכול להיגרם למשל בגלל פגיעות מעומס נשנה, בגלל פציעות ספורט, עקב מחלות פרקים אחרות, חבלה למפרק כולל עקב ניתוח, מפרקים שאינם מאוזנים מבחינה מבנית ו/או ביו מכנית (כפות רגליים שטוחות או גבוהות, ברכיי X או ברכי O, עקמת ועוד).
סיווג
מחלת מפרקים על רקע ניווני מסווגת כראשונית או שניונית. מחלת מפרקים ניוונית ראשונית היא אידיופטית (מגורם לא ידוע) ומופיעה לרוב עם הגיל. דלקת פרקים ניוונית שניונית מופיעה בעקבות שינויים בסביבת הסחוס כגון:
- טראומה.
- הפרעות מבנה שלד מולדות.
- דלקות מפרקים שונות.
- הפרעות מטבוליות.
- מחלות הפוגעות במבנה הסחוס.
מחלה זאת עלולה לפגוע במספר מפרקים (Generalized OA) או במפרק בודד.
דלקת פרקים ניוונית – סימנים ותסמינים
הסימפטומים של דלקת פרקים ניוונית כוללים:
- כאב המופיע בהדרגה, מחמיר תחילה במנוחה ומשתפר בפעילות.
- בשלבים מתקדמים יותר הכאב מחמיר במאמץ ומוקל במנוחה.
- הכאב הקשה ביותר הוא במהלך שנת הלילה.
- מדובר בכאב עמוק או כתחושת שריפה הקשורה לשרירים ולגידים של האזור.
- התלונה השנייה בשכיחותה היא נוקשות. בתחילה תופיע הנוקשות לאחר מנוחה ובשלבים מתקדמים יותר תהפוך להיות תמידית.
- עם התקדמות המחלה תתפתחנה מגבלות תנועה, רעשים וחריקות (קרפיטציות).
התהליכים הניווניים במפרקים הפגועים עשויים להעמיק את הנזקים במפרק והתוצאה תתבטא:
- בנפיחות לסירוגין או קבועה.
- חום מקומי במפרק.
- מפרק אדמומי.
אם מחלת הפרקים הניוונית נמשכת מספיק זמן המפרק עובר גם תהליך של:
- דפורמציה מבנית.
מפרקים פגיעים במיוחד
דלקת הפרקים הניוונית יכולה לפגוע בכל מפרק בגוף. עם זאת המפרקים הפגיעים ביותר הם המפרקים נושאי המשקל הגדולים:
- ברכיים.
- מפרקי הירך.
- עמוד השדרה הצווארי והמותני.
גם המפרקים שבהם אנו עושים את השימוש הרב ביותר פגיעים למחלה זאת. דוגמאות לכך כוללות מפרקים כגון:
- האגודלים.
- ובמפרקי אצבעות הידיים.
כתשעה מיליון אמריקאים סובלים מדלקת פרקים ניוונית בברכיים. מחצית מהנשים בקרב קבוצה זו הן מבוגרות מעל גיל 65. במחקר שביצע משרד הבריאות האמריקאי בשנת 2008 הוערך ש- 46% מהציבור הבוגר האמריקאי צפוי לפתח מחלה ניווניות באחד או יותר מהמפרקים ובעיקר בברך עד לגיל 85.
מחלת פרקים ניוונית בעמוד השדרה עלולה לגרום:
- תסמינים רדיקולריים (הנובעים מלחץ על שורשי עצב) כמו כאב מוקרן, תחושת נימול וחולשה
בדלקת מפרקים על רקע ניווני באצבעות הידיים מופיעים:
- קשרירים (גושי עצם מכוסים בסחוס) במפרקים המרוחקים והמקורבים שבין גלילי האצבעות המכונים קשרירים על שם הברדן (Heberden's nodes) וקשרירים על שם בוכרד (Bouchard's nodes). הקשרירים נוטים להגביל את התנועה במפרקי האצבעות.
דלקת פרקים ניוונית – אבחון
לאבחון המחלה נגיע לרוב לאחר לימוד ההיסטוריה הרפואית וביצוע בדיקה גופנית. לעתים נזדקק גם לביצוע בדיקות מתקדמות כולל בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה. במהלך ההיסטוריה נלמד בין היתר:
- כיצד החלו הסימנים והתסמינים.
- מה אופיים.
- ומה מקל ומחמיר אותם.
- האם ישנם סימנים ותסמינים נלווים נוספים ועוד.
בבדיקה גופנית נחפש אחר:
- נפיחות.
- רגישות.
- הגבלה בתנועה.
- קרפיטציות.
- אי יציבות.
- עיוות של המפרק.
במידת הצורך נבצע בדיקות הדמיה. ברוב המקרים צילום רנטגן רגיל יספיק לצורך ביצוע האבחנה. הסימנים שנחפש בצילומי הרנטגן כוללים:
- היצרות אסימטרית של המרווח בתוך המפרק.
- סקלרוזיס סוב-כונדרלי.
- ציסטות סובכונדרליות.
- אוסטאופיטים בגבולות המפרק.
- לעתים נבחין בעדות לפגיעות קודמות.
יש לקחת בחשבון שבמרבית האוכלוסייה המבוגרת ימצאו סימנים למחלת מפרקים ניוונית ללא סימפטומים. אין בדיקות מעבדה המזהות את המחלה הזאת אך ניתן לערוך בדיקות דם ובדיקת הנוזל הסינוביאלי כדי:
- לשלול מחלות אחרות של המפרקים.
- לזהות מחלות שעלולות להיות הגורם לתסמינים או לדלקת פרקים ניוונית שניונית.
דלקת פרקים ניוונית – טיפול
אין בנמצא תרופה או טיפול אחד שנמצאו כיעילים לריפוי מחלה זאת. הטיפולים הנהוגים מטרתם הפחתת כאב, מניעת החמרה במצב המפרקים ושיפור של תפקודם.
טיפולי כירופרקטיקה
כירופרקטיקה יכולת לתת מענה למגבלות ולסימפטומים שיש לחולים במחלה זו. הכירופרקט:
- משפר את טווח התנועה.
- מחזיר את האיזון הנדרש לשרירים הפועלים על המפרק ובסביבתו.
- ממליץ ומכוון לגבי שינויים הנדרשים באורח החיים: דיאטה, ופעילות גופנית מתאימה.
הפחתת משקל הגוף נועדה גם כדי לצמצם את העומסים על המפרקים נושאי המשקל. לעתים משתמשים בעזרים דוגמת מקל הליכה או הליכון כדי להפחית נשיאת משקל על מפרקים פגועים ולהקל על תפקוד יום יומי של חולים דלקת מפרקים ניוונית או במקבעים שונים כדי לאפשר מנוחות קצרות למפרקים. מנוחה מקלה על הכאבים בתנאי שהיא מלווה בפרקי אימון והתעמלות למניעת נוקשות וחולשה במפרקים.
תרופות נוגדות דלקת
תרופות שונות להורדת כאב משמשות תדיר במקרים של מחלת מפרקים ניוונית. התרופות יכולות להינתן דרך הפה או כמשחות למריחה על אזורי הכאב. כאשר מחלת הפרקים על רקע ניווני מלווה בסימני דלקת יינתנו תרופות נוגדות לתהליך שאינם על בסיס סטרואידים (NSAID) וגם קורטיקוסטרואידים בהזרקה ישירה למפרק. אין ממצאים מחקריים התומכים בשימוש הפופולרי בתרופות או תוספי מזון המכילים מרכיבים שונים של רקמת סחוס כמו גלוקוזאמין וכונדרויטין סולפט. אין עדויות ליעילותם במניעת כאב בהשוואה לתרופות פלסבו.
ניתוחים?
כאשר אין די בטיפולים שמרניים ובטיפולים תרופתיים שוקלים את האפשרויות הכירורגיות. בחולי דלקת מפרקים ניוונית נערכים ניתוחים במהלכם מוחלפים המפרקים במפרקים מלאכותיים, מוסרים שבבים מתוך המפרקים, מארגנים מחדש את מבנה העצמות או מקבעים מפרקים.
References:
Bijlsma JWJ, Berenbaum F, Lafeber FPJG. Osteoarthritis: an update with relevance for clinical practice. Lancet. 2011;377(9783):2115-2126.
Hochberg MC, Altman RD, April KT, et al. American College of Rheumatology 2012 recommendations for the use of nonpharmacologic and pharmacologic therapies in osteoarthritis of the hand, hip, and knee. Arthritis Care Res (Hoboken). 2012;64(4):465-474.
Kolasinski SL, Neogi T, Hochberg MC, et al. 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation Guideline for the Management of Osteoarthritis of the Hand, Hip, and Knee. Arthritis Rheumatol. 2020;72(2):220-233.
McAlindon TE, Bannuru RR, Sullivan MC, et al. OARSI guidelines for the non-surgical management of knee osteoarthritis. Osteoarthritis Cartilage. 2014;22(3):363-388.
Neogi T. The epidemiology and impact of pain in osteoarthritis. Osteoarthritis Cartilage. 2013;21(9):1145-1153.
Nelson AE, Allen KD, Golightly YM, Goode AP, Jordan JM. A systematic review of recommendations and guidelines for the management of osteoarthritis: The chronic osteoarthritis management initiative of the U.S. bone and joint initiative. Semin Arthritis Rheum. 2014;43(6):701-712.
Zhang W, Nuki G, Moskowitz RW, et al. OARSI recommendations for the management of hip and knee osteoarthritis: part III: Changes in evidence following systematic cumulative update of research published through January 2009. Osteoarthritis Cartilage. 2010;18(4):476-499.
Zhang WY, Li Wan Po A. The effectiveness of topically applied capsaicin: a meta-analysis. Eur J Clin Pharmacol. 1994;46(6):517-522.