ברך קופצים – אבחון וטיפול עשויים למנוע פגיעה כרונית ופגיעה מתמשכת באיכות החיים. פציעת זאת בברך, בנקודת החיבור של גיד הפיקה אל הקוטב התחתון של הפיקה, שכיחה בקרב ספורטאים המרבים לנתר. ברך קופצים היא פציעה הנוטה לעתים קרובות להפוך לפציעה כרונית. למה הרבה פעמים חולים עם כאבים בברך מגיעים לטיפולנו רק כאשר הפציעה שלהם הופכת להיות כרונית? התשובה טמונה בנטיית הספורטאי לדחות שוב ושוב את הגעתו למרפאה. הדחייה הזאת נעשית תוך תקווה שהכאב יחלוף בעצמו. אלא שלדחייה הזאת נלווית לרוב התנהלות לקויה. החולה ממשיך לרוץ, לקפוץ, לטפס על מדרגות ועוד.
לעתים קרובות מידי כאשר הוא מחליט להגיע הפציעה הפכה כבר להיות כרונית וקשה לריפוי. אני מסכים שלא צריך לטפל בברך קופצים מיד ברגע שהתפתחה. המתינו מספר ימים ובמקביל הימנעו מהמשך העמסה על הברך. אם לאחר מספר ימים הכאב בברך לא חלף כדאי לקבל אבחון ואולי אף טיפול מקצועי. אז זכרו: בכל מצב של ברך קופצים אבחון וטיפול מהירים משרתים את מיטב האינטרסים שלכם.
ברך קופצים אבחון וטיפול – רקע
כאבים בברכיים מסיבות כאלה ואחרות מהווים הפרעה שכיחה. ברך קופצים (Jumper's Knee) נגרמת בגלל פציעה ודלקת בגיד הפיקה (Patellar tendon). פציעת הגיד מתרחשת:
- בנקודת החיבור התחתונה של הגיד אל פיקת הברך
- בחיבור של הגיד הפיקה אל הקוטב העליון של הפיקה
- בנקודת החיבור של גיד הפיקה אל זיז השוק הקדמי (Anterior tuberosity of the tibia)
על פי נתונים שמתפרסמים במחקרים אמריקאים מדובר בפציעת גיד מהשכיחות ביותר שיש. ברך קופצים היא לרוב פציעה כרונית, וקשה לטיפול. הגורם השכיח ביותר לפציעה זאת של גיד הפיקה הם עומסים חוזרניים. מדובר בתופעה שכיחה בקרב אתלטים שעיסוקם כרוך בקפיצות. כ- 20% מהספורטאים שעיסוקם כרוך בניתורים צפויים לסבול מהתופעה. בחלק מהמקרים חולים מפתחים תסמונת כאב אזורי מורכב.
השכיחות של ברך קופצים הפוגעת בברך אחת בלבד גבוהה יותר בקרב גברים. שכיחות ההפרעה בשתי הברכיים גם יחד שווה בין נשים לגברים. יש לעתים שפציעה זאת נגרמת בגלל נזקי חבלה. חשוב לאבחן ברך קופצים מוקדם ככול האפשר. אבחון מוקדם ומדויק יאפשר טיפול יעיל בפציעה וימנע נזקים וסימפטומים כרוניים.
סימנים ותסמינים של ברך קופצים
ניתן לסווג ברך קופצים לארבעה שלבים, בהתאם לחומרת ומשך התסמינים:
- שלב 1 – כאב רק לאחר פעילות
- בשלב 2 – כאב במהלך הפעילות ולאחריה
- שלב 3 – כאב ממושך במהלך ואחרי פעילות המשפיע על הביצועים
- ושלב 4 – קרע מלא בגיד הדורש ניתוח
הסימנים והתסמינים העיקריים המתפתחים בגין ברך קופצים כוללים:
- כאבים המופיעים בקדמת הברך מיד מתחת לפיקת הברך.
- מגבלות תנועה ותפקוד כגון קשיים בירידה במדרגות.
- המשך העומסים על הברכיים יוביל להחמרת התסמינים.
- תחילה יופיע הכאב רק לאחר מאמץ הכולל קפיצות, ריצות, כפיפת ברכיים ועוד.
- בשלבים מתקדמים יותר הכאבים יופיעו גם במהלך הפעילות. קושי בביצוע תנועות הכרוכות בכפיפה ויישור הברך.
- בהמשך הכאב עלול להטריד את שנתכם ולהופיע אפילו במצב של ישיבה ממושכת עם ברכיים כפופות.
גורמים לפציעה של גיד הפיקה
הגורם העיקרי לפציעה של גיד הפיקה הוא:
- שימוש יתר (Overuse) ועומסי יתר על גיד הפיקה
עומסי יתר יכולים לנבוע ממאמץ חד פעמי גדול מידי או ממאמצים חוזרים ונשנים על ידי כפיפה ויישור של הברך. העומס העיקרי על החיבור התחתון של גיד הפיקה אל הפיקה מתרחש בעת הנחיתה מניתור ומכאן שמה של פתולוגיה זו "ברך קופצים". מכאן שרוב הסובלים מתופעה זו הנם שחקני כדור ואתלטים שעיסוקם מאופיין בקפיצות וניתורים. יחד עם זאת ישנם גם גורמים נוספים להתפתחות עומסי יתר ונזקים במיקום זה של נקודת החיבור של גיד הפיקה עם הפיקה. דוגמה לכך הם העוסקים בהרמת משקולות כבדים שיוצרים עומסים קיצוניים על גיד הארבע ראשי במהלך כפיפת הברכיים או אצנים הנוהגים לרוץ בעליות. כמובן שנזק מעין זה לגיד יכול להתפתח גם עקב חבלה טראומטית מקומית.
ברך קופצים אבחון
לאבחון נכון וטיפול זריז בכאבי ברכיים יש משמעות במניעת הפיכת הפציעה לכרונית. גם במקרה הזה האבחון מתחיל:
הקשבה להיסטוריה הרפואית
שבה נלמד אודות הרקע הבריאותי של החולה ומשפחתו. נזהה את המיקום המדויק של הכאב גם על ידי נפיחות מקומית אפשרית. נלמד מתי וכיצד החלו הכאבים, נלמד פרטים אודות אופי הכאב ומה הם הגורמים שמקלים או מחמירים אותו.
הבדיקה הגופנית
מטרת הבדיקה הפיזית היא זיהוי הרקמה שנפגעה והערכת חומרת הנזק. את אלו נשיג באמצעות התבוננות ובכלל זה התבוננות על הרגל, על אופן ההליכה ריצה קפיצה… אנו נעשה שימוש בפעילות מגרה (Aggravating activities) כגון כיווץ של שריר הארבע ראשי מול התנגדות, קפיצות וכריעות ברכיים כדי לעורר את הכאב. נמשש ונאתר את הכאב בצלע התחתונה של פיקת הברך.
נערוך גם בדיקות טווח תנועה, בדיקות אורתופדיות ובדיקות נירולוגיות. ברוב המקרים ההיסטוריה הרפואית ומערך בדיקות זה יאפשרו לנו לאבחן ברך קופצים ברמת דיוק גבוהה.
בדיקות הדמיה
במקרים חריגים בהם יש ספק וכדי לשלול תופעות אחרות נוכל להשתמש גם בבדיקות מתקדמות. בדיקות מסוג זה עשויות לכול אמצעי הדמיה ובדיקות מעבדה.
הפנייה לגורם חיצוני
במידת הצורך יופנה החולה להמשך בירור בחדר מיון או אצל גורם מקצועי אחר. הפנייה זאת תתבצע כאשר דגל אדום מתגלה, כלומר כל תסמין המצביע על האפשרות שמקור הבעיה אינו מכני.
אבחנה מבדלת
יש מספר הפרעות שיוצרות סימפטומים דומים לאלה של ברך קופצים. הדמיון הזה עלול להקשות על מלאכת האבחון ולמנוע טיפול יעיל ומדויק. בקרב בני נוער יש שתי תופעות שצריך לקחת בחשבון:
- אוסגוד שלטר (Osgood-Schlatter's). הפרעה זאת גורמת לכאבים בנקודת החיבור של גיד הארבע ראשי אל הזיז בעצם השוק
- תסמונת סינדינג לרסן ג'והנסון (Sinding–Larsen–Johansson syndrome). הפרעה זאת גורמת לכאבים בדיוק באותו מקום שבו מופיע הכאב בברך קופצים.
הפרעות בריאותיות נוספות שיש לקחת בחשבון כוללות:
- תסמונות כאב במפרק בין הפיקה עם עצם הירך (Patellofemoral joint). בין היתר הפרעה שנקראת "ברכי רצים" והפרעה אחרת שנקראת כונדרומלסיה פטלה (Chondromalacia Patella) ועוד
- כאב שמקורו פגיעה בשכבת השומן המצויה מתחת לפיקת הברך (Infrapatellar fat pad)
- פריצת דיסק מותנית הגורמת להשלכת כאב במורד הרגל
טיפול עצמי בברך קופצים
הטיפול העצמי בברך קופצים צריך להיות מוגבל לשלבים הראשונים של הפציעה. המשך טיפול עצמי בשלבים מתקדמים של הפציעה עלול להפוך אותה לכרונית ולהקשות על הריפוי. הטיפול העצמי חייב לכלול:
- מנוחה
- הימנעות מביצוע פעולות הכרוכות הכאב
עם זאת לא מומלץ לנוח במיטה. מנוחה ממושכת במיטה, עלולה לגרום לניוון ולהחמיר את הנזקים. מומלץ על כן לבחור פעילות גופנית אלטרנטיבית שעונה על הכלל של הימנעות מכאב. במידת הצורך וכדי למנוע כאב ניתן לשקול תמיכה, חבישה ואפילו קביים.
טיפול כירופרקטי בברך קופצים
רצוי להיעזר בגורם מקצועי כדי לאבחן ולטפל בכאבים חריפים או כרוניים הנובעים מברך קופצים. הכשרתו של הכירופרקט מאפשרת לו להוות הגורם הנכון לפנות אליו גם כאשר מדובר בברך קופצים. כירופרקט הוכשר לאבחן ולטפל ללא תרופות, בכאבים שנגרמים מעומסי יתר על רקע של ליקויים מכניים או שגיאות אימון. בחינה של הביומכניקה והשפעתה האפשרית על התפתחות הבעיה היא קריטית לריפויה ולמניעת הישנותה. תפקוד לקוי של כף הרגל ו/או הברכיים ו/או מפרקי הירך ואגן ו/או עמוד השדרה יכולים לעמוד בבסיס הבעיה.
הטיפול במרפאתנו בשלבים הראשונים משלב:
- מכשור חשמלי מתקדם כגון לייזר רך, מכשיר גלי הלם ואולטרה סאונד
- עם טכניקות טיפול ידניות
הטיפול בשלבים המתקדמים יותר כוללים את שיקום הברך על ידי:
- החזרת האיזון השרירי לשרירים הארבע ראשיים (Quadriceps) ולשרירי המיתר (Hamstrings)
- שיפור תחושת מיקום
- שינויים באופן האימון
- במידת הצורך התייחסות לציוד נדרש כגון נעליים ומדרסים
יש לציין שקיימת גם אפשרות של טיפול בתרופות אנטי דלקתיות, זריקות סטרואידים וכירורגיה. לדעתו של כותב שורות אלו אופציות אלו צריכות להישמר רק כמוצא אחרון.
References:
Witvrouw E, Lysens R, Bellemans J, Cambier D, Vanderstraeten G. Intrinsic risk factors for the development of anterior knee pain in an athletic population. A two-year prospective study. Am J Sports Med. 2000;28(4):480-9.
Lian OB, Engebretsen L, Bahr R. Prevalence of jumper's knee among elite athletes from different sports: a cross-sectional study. Am J Sports Med. 2005;33(4):561-7.
Khan KM, Cook JL, Bonar F, Harcourt P, Astrom M. Histopathology of common tendinopathies. Update and implications for clinical management. Sports Med. 1999;27(6):393-408.
Cook JL, Khan KM, Harcourt PR, Grant M, Young DA, Bonar SF. A cross sectional study of 100 athletes with jumper's knee managed conservatively and surgically. The Victorian Institute of Sport Tendon Study Group. Br J Sports Med. 1997;31(4):332-6.
Blazina ME, Kerlan RK, Jobe FW, Carter VS, Carlson GJ. Jumper's knee. Orthop Clin North Am. 1973;4(3):665-78.
Visnes H, Bahr R. The evolution of eccentric training as treatment for patellar tendinopathy (jumper's knee): a critical review of exercise programs. Br J Sports Med. 2007;41(4):217-23.
Malliaras P, Cook JL, Purdam CR, Rio E. Patellar tendinopathy: clinical diagnosis, load management, and advice for challenging case presentations. J Orthop Sports Phys Ther. 2015;45(11):887-98.
van Ark M, Zwerver J, van den Akker-Scheek I. Injection treatments for patellar tendinopathy. Br J Sports Med. 2011;45(13):1068-76.
Vetrano M, Castorina A, Vulpiani MC, Baldini R, Pavan A, Ferretti A. Platelet-rich plasma versus focused shock waves in the treatment of jumper's knee in athletes. Am J Sports Med. 2013;41(4):795-803.