האם עישון גורם לכאבי גב? השכיחות העצומה של כאבי גב הופכים את הבעיה הזאת למגפה. מגפת כאבי הגב גורמת בין היתר למגבלות גופניות קשות ונזקים כלכליים אדירים אישיים ולאומיים.
נזקים ומגבלות אלה הופכים את כאבי הגב לאחת הבעיות המעיקות ביותר על האדם המודרני. אז מה עושים? כיצד מתמודדים עם המגפה הזאת? מתברר שיש מה לעשות. מספר שינויים התנהגותיים עשויים להפחית את הסיכון להתפתחות כאבים בגב. חשוב להקפיד בין היתר:
- על התנהלות ארגונומית תקינה
- לשמור על היציבה
- על פעילות גופנית
- וכפי שמתברר מהמחקר הנוכחי להפסיק לעשן
הקשר המדויק בין עישון לכאבי גב לא הובן לחלוטין ועל כן גם לא הוכח ובכול זאת התוצאות הסטטיסטיות היו חד משמעיות ללא עישון כאבי הגב פחתו.
האם עישון גורם לכאבי גב? – רקע
כאבי גב תחתון (LBP) הם מצב שכיח ומגביל שמשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. על פי מחקרים שונים מעל 80% מבני האדם יחוו כאב בגבם לפחות פעם אחת בחייהם. אצל חלק מהאנשים הללו הכאבים יהיו אפיזודיים ויחלפו במהרה. אצל חלק אחר הכאבים יהיו כרוניים שעלולים להימשך חיים שלמים. כאבי גב הם כאבים שאנו יכולים לחוש:
- בצוואר
- באזור הגב העליון
- בגב המרכזי
- בחלק התחתון של הגב
- באגן ובעצם הזנב
הגורמים העיקריים להתפתחות כאבי גב הם עומסים חוזרניים המוטלים על עמוד השדרה. עמוד השדרה הצווארי והמותני מצויים בסיכון מוגבר לפציעות וזאת בשל יציבותם המופחתת. לעומת זאת עמוד השדרה הגבי המוחזק על ידי צלעות יציב וסיכויי פגיעה פחותים. כאבי גב גורמים גם לנזקים כלכליים אישיים ולאומיים קשים. נזקים אלו נובעים בין היתר מכך:
- שהם מהווים גורם מרכזי לנכות
- גורמים לאובדן ימי עבודה ופגיעה בפריון בעבודה
- כרוכים בעליות כבדות בשל טיפולים, אשפוזים, ניתוחים, פיצויים ועוד
מספר גורמי סיכון נקשרו ל-LBP, כגון:
גיל, עיסוק, השמנת יתר ופעילות גופנית וגם גורמי אורח חיים כגון עישון, צריכת אלכוהול וצריכת קפה. מחקרים מסוימים הציעו כי גורמים אלה עשויים להגביר את הסיכון ל- LBP על ידי פגיעה בזרימת הדם, גרימת דלקת או שינוי תפיסת הכאב.
האם קיים קשר בין עישון לכאבי גב?
ממצאי המחקרים האפידמיולוגיים על הזיקה בין ניקוטין לעמוד השדרה
בעשורים האחרונים הצטבר גוף מחקר רחב ומבוסס המצביע על קשר ישיר, מובהק ובלתי תלוי בין עישון טבק לבין התפתחות כאבי גב. מחקרים אפידמיולוגיים וקליניים מתקדמים חרגו מגבולות הזיהוי הסטטיסטי הפשוט והצליחו למפות את המנגנונים הביולוגיים והפתופיזיולוגיים שדרכם העישון פוגע במבנה הגרמי והסחוסי של עמוד השדרה. ניקוטין, החומר הפעיל והממכר בטבק, פועל כמצר כלי דם עוצמתי (Vasoconstrictor) המשבש את זרימת הדם המקומית לרקמות השלד.
מאחר שהדיסקים הבין-חולייתיים בעמוד השדרה הם מבנים חסרי כלי דם ישירים (Avascular) הניזונים אך ורק באמצעות תהליך של דיפוזיה פסיבית מכלי הדם של החוליות השכנות, היצרות כלי דם זו קוטעת את אספקת החמצן וחומרי ההזנה החיוניים לדיסק. מחסור תזונתי מתמשך זה מאיץ תהליכי שחיקה וניוון מוקדמים של הדיסק (Disc Degeneration), מחליש את המבנה המכני שלו והופך אותו לפגיע בהרבה לעומסים, בלטים ופריצות (Shiri et al., 2010).
השפעת העישון על מסלולי כאב גב חריף וכרוני והגברת הרגישות העצבית
ההשפעה ההרסנית של העישון מתבטאת הן במסלול של כאב גב חריף והן במעבר הבעייתי למצב של כאב כרוני ממושך. פגיעת הניקוטין ברקמות אינה מצטמצמת רק לשחיקה מבנית של הדיסק, אלא משפיעה באופן עמוק על מערכת העצבים המרכזית ועל האופן שבו המוח מעבד אותות מצוקה. מחקרים עדכניים בתחום מדעי העצב מראים כי חשיפה כרונית לניקוטין משנה את תפקודם של קולטנים במערכת הדופמינרגית והאופיואידית של הגוף, תהליך המוביל להגברת הרגישות הכללית לכאב (Hyperalgesia) ולהנמכת סף הכאב של המטופל.
בנוסף, מעשנים סובלים לעיתים קרובות משיעול כרוני (Smoker's Cough), פעולה מכנית אגרסיבית המעלה באופן פתאומי וחד את הלחץ התוך-בטני והתוך-דיסקלי, ומהווה טריגר ישיר להיווצרות כאב גב חריף ומתיחות שרירים עזות. במקביל, העישון מעכב את תהליכי ההחלמה הטבעיים של הגוף ומגביר ייצור של ציטוקינים פרו-דלקתיים, דבר המקבע את הדלקת המקומית ומונע מהכאב החריף לחלוף, ובכך מאיץ את הפיכתו לכאב כרוני עמיד לטיפול (Green et al., 2020).
אומדן גודל הסיכון וחשיבות הפסקת העישון כחלק מהפרוטוקול הטיפולי
ניתוח נתונים סטטיסטיים ומחקרים רחבי היקף, כולל מטא-אנליזות מקיפות, מאפשר לאמוד בצורה מדויקת את גודל הסיכון היחסי של אוכלוסיית המעשנים בהשוואה לאנשים שאינם מעשנים. הממצאים מראים כי למעשנים אקטיביים יש סיכון הגבוה פי 1.3 עד 1.5 לפתח כאבי גב תחתון, כאשר קיימת תלות ברורה במינון (Dose-Response Relationship); ככל שכמות הסיגריות היומית ותקופת העישון המצטברת גבוהות יותר, כך גדל הסיכון להתפתחות כאב גב קשה ומשתק. הסיכון גבוה במיוחד בקרב מתבגרים וצעירים מעשנים, אצלם מערכת השלד עדיין נמצאת בשלבי בנייה וצמיחה.
עם זאת, הספרות הרפואית נושאת גם בשורה חיובית ומראה כי מדובר בגורם סיכון הפיך. מעשנים לשעבר (Ex-smokers) שהצליחו להיגמל מציגים ירידה הדרגתית ועקבית ברמות הכאב ובשיעור חזרת ההתקפים, לצד שיפור משמעותי בתוצאות של טיפולי פיזיותרפיה ואף ניתוחי עמוד שדרה. מסיבה זו, הפסקת עישון מוגדרת כיום כחלק בלתי נפרד מכל תוכנית טיפול ושיקום אורתופדית מודרנית (Alkherayf & Agbi , 2009).
כיצד עישון פוגע בעמוד השדרה?
מנגנון הפגיעה המיקרו-וסקולרית והפחתת זרימת הדם לדיסקים
עמוד השדרה האנושי בנוי מחוליות גרמיות וביניהן דיסקים בין-חולייתיים אלסטיים המשמשים כבולמי זעזועים מכניים וכמאפשרי תנועה. הדיסק הבין-חולייתי הבוגר הוא המבנה הגדול ביותר בגוף האנושי שאין בו כלי דם ישירים (Avascular), והוא תלוי לחלוטין בתהליך של דיפוזיה פסיבית של חמצן, חומרי הזנה וגלוקוז המגיעים אליו מרשת נימי הדם הדקה השוכנת בלוחיות הקצה הגרמיות של החוליות הסמוכות. מחקרים בתחום הביולוגיה המולקולרית והקרדיווסקולרית מוכיחים כי לעישון טבק יש השפעה הרסנית ישירה על מערכת אספקת דם עדינה זו.
ניקוטין, החומר הפעיל העיקרי בסיגריות, נקשר לקולטנים כולינרגיים ומחולל כיווץ כלי דם מיידי ועמוק (Vasoconstriction) בכל רחבי הגוף, לצד פגיעה אנדותליאלית מתמשכת המעודדת הסתיידות של נימי הדם הזעירים המזינים את החוליות. חסימה וצמצום של זרימת הדם המקומית קוטעים את שרשרת הדיפוזיה ויוצרים מצב מתמיד של היפוקסיה ותת-תזונה ברקמת הדיסק (Elmasry et al., 2015).
האצת תהליכי השחיקה הניוונית והריסוס התאי בדיסקים המותניים
כאשר הדיסק הבין-חולייתי נקלע לחסר תזונתי מתמשך וחמצון לקוי עקב עישון, חלה פגיעה אנושה ביכולתם של התאים המקומיים (הכונדרוציטים) לתחזק את המטריצה החוץ-תאית של הדיסק. תאים אלו אחראים על ייצור רכיבים חיוניים כמו קולגן מסוג 2 ופרוטאוגליקנים, אשר מעניקים לגרעין הדיסק (Nucleus Pulposus) את היכולת לספוג נוזלים ולהתנגד לכוחות דחיסה מכניים. מחקרי אורך והדמיות עמוד שדרה מתקדמות מוכיחים כי חשיפה כרונית לרעלני הסיגריה מעכבת את סינתזת החלבונים הללו ומאיצה את קצב המוות התאי המתוכנן (Apoptosis) בתוך הדיסק.
כתוצאה מכך, הדיסק מאבד במהירות את תכולת המים שלו (דהידרציה), גובהו מצטמצם, והטבעת הסיבית ההיקפית המקיפה אותו (Anulus Fibrosus) הופכת ליבשה, נוקשה ופריכה. תהליך ניווני מואץ זה (Degenerative Disc Disease) מייצר סדקים וקרעים מיקרוסקופיים במבנה הדיסק, מה שמעלה באופן דרמטי את השכיחות של בלטים, פריצות דיסק חריפות והיצרות של תעלת השדרה (Buchweitz et al., 2026).
עיכוב מנגנוני ריפוי הרקמות ועידוד תהליכים דלקתיים סיסטמיים
מעבר לנזק המבני והמכני הנגרם לדיסק, העישון משבש בצורה עמוקה את יכולתו של הגוף לשקם רקמות פגועות ומנציח תהליכים דלקתיים כרוניים לאורך עמוד השדרה. חומרים רעילים המצויים בעשן הסיגריות, כגון פחמן חד-חמצני (Carbon Monoxide), נקשרים להמוגלובין בדם ביעילות גבוהה מחמצן, ויוצרים קומפלקס המפחית עוד יותר את רמת החמצן הזמינה לריפוי הרקמות הרכות, הגידים והשרירים התומכים בגב.
במקביל, העישון מעורר תגובה חיסונית לקויה ומעלה את רמתם של ציטוקינים פרו-דלקתיים בדם, כגון אינטרלוקין-6 ו-TNF-alpha, אשר מגבירים את העוצמה של הדלקת המקומית סביב שורשי העצבים הפגועים. שיבוש מערכתי זה מעכב משמעותית את תהליכי ההחלמה הטבעיים לאחר פציעה חריפה או ניתוח גב, מאריך את משך הכאב, ומהווה את אחד הגורמים המרכזיים למעבר המורכב והמסוכן ממצב של כאב גב חריף לכאב כרוני עמיד ומשתק (Cappella et al., 2025).
אילו כאבי גב שכיחים יותר בקרב מעשנים?
כאב גב תחתון כרוני והקשר המטבולי ישיר
כאב גב תחתון כרוני הוא התלונה השכיחה והנפוצה ביותר בקרב מעשנים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מחקרים אפידמיולוגיים ומטא-אנליזות מקיפות מראים כי מעשנים סובלים משיעור גבוה פי 1.79 של כאב גב תחתון ממושך, כאשר עוצמת הכאב והנכות התפקודית הנלווית אליו מחמירות באופן מובהק ככל שכמות העישון המצטברת גבוהה יותר.
הסיבה לכך היא הפגיעה המטבולית הכרונית של הניקוטין, המצר את כלי הדם הזעירים ומונע חמצן וחומרי הזנה מהדיסקים המותניים הנושאים את רוב משקל הגוף. חסר תזונתי מתמשך זה מוביל להתייבשות מוקדמת של הדיסקים ולפגיעה ביכולת הספיגה וההתאוששות של הרקמות, ובכך מקבע את הכאב החריף והופך אותו לכרוני ועמיד לטיפולים שמרניים (Shiri et al., 2010; Schönnagel et al., 2025; Chen et al., 2025).
כאבי צוואר והשפעת הניקוטין על שינויים ניווניים
נוסחאות רפואיות רבות קושרות את העישון גם לשכיחות מוגברת של כאבי צוואר (כאב גב עליון וצווארי כרוני). החוליות הצוואריות הן בעלות טווח תנועה רחב במיוחד, והדיסקים הצוואריים עדינים וקטנים מאלו של הגב התחתון, מה שהופך אותם לרגישים מאוד לשינויים באספקת הדם ההיקפית. מחקרי אורך מראים כי מעשנים נוטים לפתח שינויים ניווניים מוקדמים וקשים יותר בחוליות הצוואר, המלווים בקשיחות שרירית, מתח כרוני בשרירי הטרפז וכאבים קורנים לחגורת הכתפיים. יתרה מכך, חשיפה קבועה לניקוטין מורידה את סף הכאב המרכזי במוח, ובכך מעצימה את האופן שבו המטופל חווה את אי-הנוחות ושחיקת המפרקים הצוואריים (Gül et al., 2026).
פריצת דיסק והאצת השחיקה של הטבעת הסיבית
הסיכון לפיתוח בקע או פריצת דיסק חריפה גבוה משמעותית בקרב מעשנים, והתופעה מתפתחת אצלם בשלבים מוקדמים בהרבה של החיים. מחקר קוהורט לאומי נרחב מצא כי מעשני סיגריות מציגים סיכון הגבוה פי 1.17 ללקות בפריצות דיסק, והנתונים נותרים דומים ומדאיגים גם בקרב משתמשי סיגריות אלקטרוניות (Vaping), מה שמדגיש כי הניקוטין עצמו הוא מחולל הנזק המרכזי. הניקוטין מעכב את יכולתם של תאי הדיסק לייצר קולגן, מה שהופך את הטבעת הסיבית החיצונית (Anulus Fibrosus) ליבשה ופריכה.
כאשר המעשן סובל משיעול כרוני ממושך ("שיעול מעשנים"), נוצר לחץ תוך-דיסקלי חריף וחוזר אשר פועל על הטבעת הפגועה ומבקע אותה בקלות, דבר המוביל לפריצה של החומר הג'לטיני הפנימי החוצה (Shiri et al., 2010; Schönnagel et al., 2025; Chen et al., 2025).
סיאטיקה והחרפת הלחץ הדלקתי על עצב השת
סיאטיקה (Sciatica) – כאב מקרין עז הנובע מלחץ ישיר על שורשי עצב השת (העצב הסיאטי) – נפוצה וחמורה פי כמה באוכלוסיית המעשנים. פריצת הדיסק המואצת בקרב מעשנים היא הגורם המכני המרכזי ללחץ זה, אך העישון מוסיף רובד פתולוגי משמעותי דרך מערכת החיסון. מחקרים מולקולריים מראים כי בקרב מעשנים ישנה עלייה דרמטית ברמות של ציטוקינים פרו-דלקתיים (כמו IL-1β, IL-6 ו-TNF-α) בתוך הדיסקים הפגועים.
כאשר הדיסק נפרץ, החומר הנוזלי הדולף החוצה מייצר סביבה דלקתית כימית אגרסיבית במיוחד סביב שורשי העצבים. דלקת מוגברת זו מחמירה את תחושת השריפה, הנימול והכאב המקרין לאורך הרגל, ומפחיתה את סיכויי ההצלחה של טיפולים שמרניים (Gül et al., 2026; Falah-Hassani, 2015).
האם הפסקת עישון מפחיתה את הסיכון לכאבי גב?
השפעת הגמילה על שיכוך הכאב והפחתת הרגישות העצבית
הפסקת עישון מובילה להפחתה משמעותית, ישירה ומדידה בסיכון לפתח כאבי גב, ומספקת הקלה קלינית ניכרת לאלו שכבר סובלים מהם. מהרגע שבו הנוסע או המטופל מפסיק לצרוך ניקוטין, הגוף מתחיל להשתחרר מהשפעותיו המכווצות של החומר על מערכת כלי הדם ההיקפית. שיפור זרימת הדם הכללית מחזיר את אספקת החמצן ורכיבי ההזנה החיוניים אל לוחיות הקצה הגרמיות של החוליות, ומחדש את תהליך הדיפוזיה הפסיבית החיוני כל כך לבריאות הדיסקים הבין-חולייתיים.
בנוסף לשיקום המטבולי המקומי, הגמילה מטבק מחוללת שינוי נוירולוגי עמוק במערכת העצבים המרכזית. לאורך זמן, הפסקת החשיפה לניקוטין מאפשרת לקולטנים האופיואידיים והדופמינרגים במוח להתאזן מחדש, תהליך שמפחית את מצב הרגישות הקיצונית לכאב, מעלה בחזרה את סף הכאב הטבעי של המטופל, ומשפר את האופן שבו המוח מעבד אותות אי-נוחות מהגב (Green et al., 2020).
האצת תהליכי ההחלמה של רקמות השלד וצמצום התגובה הדלקתית
אחד היתרונות המיידיים והמשמעותיים ביותר של גמילה מעישון הוא שיפור דרמטי ביכולת התאוששות וריפוי הרקמות של עמוד השדרה לאחר פציעה חריפה, פריצת דיסק או התערבות כירורגית. עשן הסיגריות מכיל פחמן חד-חמצני הנקשר בקלות להמוגלובין ומייצר מחסור בחמצן ברקמות הרכות, בשרירים וברצועות התומכות בעמוד השדרה. הפסקת העישון מפנה את הפחמן החד-חמצני ממחזור הדם וממקסמת את יכולת נשיאת החמצן של כדוריות הדם האדומות, דבר החיוני לבנייה מחדש של סיבי קולגן ורקמות חיבור פגועות סביב הדיסקים.
במקביל, הפסקת העישון מביאה לצניחה מהירה ברמות הציטוקינים הפרו-דלקתיים הסיסטמיים בדם, כגון אינטרלוקין-6 ו-TNF-alpha. צמצום משמעותי זה בעצימות הדלקת הכימית מפחית את הגירוי והנפיחות סביב שורשי העצבים הפגועים, ומסייע באופן ישיר בריפוי מהיר של תסמיני סיאטיקה וכאבים מקרינים (Rajesh et al., 2022).
היתרונות לטווח הארוך על בריאות השלד והאטת תהליכי שחיקה
בטווח הארוך, גמילה מוחלטת מעישון פועלת כגורם מגן קריטי המאט בצורה ניכרת את קצב ההזדקנות והשחיקה הניוונית של עמוד השדרה כולו. מעקב ארוך טווח אחר מעשנים לשעבר מגלה כי הפסקת העישון מונעת את תהליך ההתייבשות המואץ של הדיסקים המותניים והצוואריים, ומאפשרת לתאים המקומיים לחזור ולייצר פרוטאוגליקנים השומרים על גובה הדיסק ועל יכולתו לספוג זעזועים מכניים.
יתרה מכך, הגמילה תורמת לשיקום תהליך בניית העצם (Osteogenesis) ומגבירה את צפיפות המינרלים בעצמות, דבר המפחית באופן דרמטי את הסיכון העתידי לפיתוח אוסטיאופורוזיס ולשברי דחיסה כואבים בחוליות השדרה (Shiri et al., 2010). נתונים קליניים עדכניים מוכיחים כי מטופלים שהפסיקו לעשן מציגים שיעורי הצלחה הגבוהים בעשרות אחוזים בטיפולי פיזיותרפיה, מגיבים טוב יותר לניהול כאב שמרני, וחווים ירידה חדה בשיעור חזרתם של התקפי כאב גב משתקים לאורך השנים (Alkherayf et al., 2010).
סיכום עדכני 2026
עישון נחשב גורם סיכון (Risk factor) לכאבי גב תחתון, והקשר נתמך גם במחקרי אוכלוסייה גדולים וגם במנגנונים ביולוגיים הגיוניים. חשוב לדייק: ברפואה, “גורם סיכון” לא תמיד אומר “סיבה יחידה”, אבל זה אומר שהסיכוי לכאב גב תחתון עולה אצל מעשנים, במיוחד כשמדובר בכאב כרוני/מגביל. מה הראיות המחקריות אומרות?
1) מחקרי עוקבה גדולים: עישון מקדים הופעה של כאב גב
מחקר עוקבה פרוספקטיבי גדול מאוד (UK Biobank; מאות אלפים) הראה שמעשנים היו בסיכון גבוה יותר לפתח כאבי גב בהמשך לעומת לא-מעשנים, ובנוסף נמצאה תלות מינון-תגובה (יותר חשיפה = סיכון גבוה יותר). (Xu et., 2023)
2) הקשר חזק יותר בכאב גב כרוני ומגביל
מטא-אנליזה קלאסית (ועדיין מצוטטת מאוד) מצאה שעישון קשור לכאבי גב תחתון, כשהקשר היה חזק במיוחד לכאב כרוני ולכאב “מגביל/מנטרל”. בנוסף, מעשנים לשעבר נטו לדווח פחות כאב ממעשנים פעילים, רמז אפשרי לכך שהפסקה עשויה לעזור לפחות לחלק מהאנשים. (Shiri, Rahman et al. 2010)
3) מחקרים עדכניים על “נטל אוכלוסייתי”
סקירה גלובלית גדולה על נטל כאב גב תחתון (Lancet Rheumatology) מדגישה שעישון הוא בין הגורמים התורמים לנטל ולשכיחות, לצד BMI ועומסים תעסוקתיים. כלומר, זו לא רק תופעה “ברמת הפרט”, אלא גם ברמת בריאות הציבור. (Ferreira, Manuela et al., 2021)
4) יש גם ראיות תומכות לכיוון סיבתי (לא רק מתאם)
יש מחקרים שמשתמשים בכלים סיבתיים יותר (למשל Mendelian randomization) ומזהים עישון כגורם שמראה קשר סיבתי אפשרי לכאב גב כרוני (יחד עם גורמים כמו BMI, דיכאון והפרעות שינה). זה לא “הוכחה מוחלטת”, אבל מחזק את הטענה שזה מעבר למתאם בלבד. (Zheng et al., 2024)
למה עישון יכול לגרום/להחמיר כאבי גב? מנגנונים עיקריים
1) פגיעה בדיסקים בין-חולייתיים (הזנה, חמצון ופירוק רקמה)
הדיסק הבין-חולייתי מקבל אספקת חמצן וחומרי הזנה בצורה מוגבלת יחסית (דיפוזיה). ניקוטין ותוצרי עישון יכולים:
- להצר כלי דם ולהקטין אספקת חמצן.
- להגביר עקה חמצונית.
- לפגוע במאזן בנייה-פירוק של קולגן ומטריצה.
וכך לקדם ניוון דיסק (Disc degeneration) והופעת כאב/רגישות. סקירה שיטתית על עישון ומחלות ניווניות בעמוד השדרה מסכמת ראיות עקביות לכך שעישון קשור לניוון דיסקים ומצבים ניווניים נוספים. (Rajesh N., 2022)
2) דלקת מערכתית ורגישות כאב
עישון קשור לעלייה במדדי דלקת ולשינויים במערכת החיסון. גם אם הגב “נראה אותו דבר” בהדמיה, מערכת עצבים רגישה יותר יכולה לייצר יותר כאב ולשמר אותו לאורך זמן. זה מתחבר לכך שבמחקרים רבים הקשר בין עישון לכאב חזק יותר במצבים כרוניים.
3) השפעה על עצם וריפוי רקמות
עישון מוכר כגורם שמפחית איכות עצם ומאט תהליכי ריפוי. בהקשר של גב תחתון זה רלוונטי לשברים מאמץ, התאוששות מפציעות, וגם לתוצאות לאחר ניתוחים מסוימים בעמוד השדרה (אם וכאשר מגיעים לשם).
4) “חבילת אורח חיים” שמעלה סיכון (לא רק הסיגריה עצמה)
מעשנים נוטים בממוצע להיות עם יותר גורמי סיכון נלווים: פחות פעילות גופנית, יותר סטרס, שינה פחות טובה, ולעיתים עבודות פיזיות מסוימות. המחקרים הטובים מנסים לתקן סטטיסטית על משתנים כאלה, אבל חלק מהקשר בהחלט עשוי להיות משותף/מתווך על ידי אורח חיים. לכן עישון הוא גורם סיכון חשוב – אבל הוא חלק מתמונה רחבה.
האם הפסקת עישון באמת יכולה לשפר כאבי גב?
יש עדויות מחקריות שתומכות בכך שהפסקת עישון קשורה לשיפור בכאב ובמוגבלות אצל אנשים עם הפרעות כאב בעמוד השדרה. לדוגמה, מחקר קליני מצא שמי שהפסיקו לעשן דיווחו על שיפור גדול יותר בכאב ובתפקוד לעומת מי שהמשיכו (Behrend et al., 2012).
בנוסף, יש גם מחקרי התערבות שמפתחים תוכניות גמילה מותאמות לאנשים עם כאב כרוני ומדווחים על כיוון חיובי.
אז מה השורה התחתונה?
- כן, עישון הוא גורם סיכון לכאבי גב תחתון, בעיקר לכאב כרוני ומגביל.
- קיימת גם תלות מינון-תגובה (יותר חשיפה = יותר סיכון), מה שמחזק את הטענה שהקשר אינו מקרי.
- יש מנגנונים ביולוגיים סבירים (ניוון דיסק, דלקת, פגיעה בריפוי רקמות), ולא רק “סטטיסטיקה”.
- הפסקת עישון עשויה לעזור לחלק מהאנשים מבחינת כאב ותפקוד, ובכל מקרה משפרת בריאות כללית.
References:
Alkherayf F, Agbi C. Cigarette smoking and chronic low back pain in the adult population. Clin Invest Med. 2009 Oct 1;32(5):E360-7. doi: 10.25011/cim.v32i5.6924. PMID: 19796577.
Behrend C, Prasarn M, Coyne E, Horodyski M, Wright J, Rechtine GR. Smoking Cessation Related to Improved Patient-Reported Pain Scores Following Spinal Care. J Bone Joint Surg Am. 2012 Dec 5;94(23):2161-6. doi: 10.2106/JBJS.K.01598. PMID: 23095839.
Buchweitz N, Madden A, Kelley J, Li H, Meng Z, Kern M, Townsend DM, Yao H, Wu Y. A Comparison of Cigarette Smoking Effects on Intervertebral Disc Cell Metabolism in a Rat Tissue Model. Ann Biomed Eng. 2026 Jun;54(6):1723-1737. doi: 10.1007/s10439-025-03958-x. Epub 2026 Jan 20. PMID: 41559239; PMCID: PMC13159066.
Cappella, F., Di Rienzo, A., Chiapponi, M., Liverotti, V., & Dobran, M. (2025). The Relationship Between Chronic Low Back Pain and Cigarette Smoking Habits in Patients Treated with Conservative Therapy. Rheumato, 5(3), 13. https://doi.org/10.3390/rheumato5030013
Chen M, Sparkes V, Sheeran L. Systematic review of digital health interventions to support self-management of low back pain in the workplace. Digit Health. 2025 May 26;11:20552076251336281. doi: 10.1177/20552076251336281. PMID: 40438190; PMCID: PMC12117239.
Elmasry S, Asfour S, de Rivero Vaccari JP, Travascio F. Effects of Tobacco Smoking on the Degeneration of the Intervertebral Disc: A Finite Element Study. PLoS One. 2015 Aug 24;10(8):e0136137. doi: 10.1371/journal.pone.0136137. PMID: 26301590; PMCID: PMC4547737.
Falah-Hassani K. The Effect of Smoking on the Risk of Sciatica: A Meta-analysis The American Journal of Medicine, 2015; 129, 64-73.e20
Gül A, Limbania D, Goedmakers CM, Smith TR, Vleggeert-Lankamp Lankamp C. Smoking significantly impairs clinical outcome following anterior cervical radiculopathy surgery. Brain Spine. 2026 Apr 1;6:106030. doi: 10.1016/j.bas.2026.106030. PMID: 42006930; PMCID: PMC13089042.
Ferreira M, de Luca K, Haile L et al. Global, regional, and national burden of low back pain, 1990–2020, its attributable risk factors, and projections to 2050: a systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021 The Lancet Rheumatology, 5, e316-e329.
Rajesh N, Moudgil-Joshi J, Kaliaperumal C. Smoking and degenerative spinal disease: A systematic review. Brain Spine. 2022 Aug 7;2:100916. doi: 10.1016/j.bas.2022.100916. PMID: 36248118; PMCID: PMC9560562.
Schönnagel, L., Hoehl, B.U., Taheri, N., Becker, L., Suwalski, P., Schömig, F., Köhli, P., Schmidt, H. and Pumberger, M. (2025), The Impact of Smoking on Low Back Pain and Disability. Eur J Pain, 29: e70041. https://doi.org/10.1002/ejp.70041
Shiri, R., Karppinen, J., Leino-Arjas, P., Solovieva, S., & Viikari-Juntura, E. (2010). The association between smoking and low back pain: A meta-analysis. The American Journal of Medicine, 123(1), 87-e7.
Xu HR, Zhang YH, Ngo TL, Yang QH, Du SH, Wang XQ. Association between smoking and incident back pain: A prospective cohort study with 438 510 participants. J Glob Health. 2023 Nov 22;13:04152. doi: 10.7189/jogh.13.04152. PMID: 37988369; PMCID: PMC10663706.