כאבים בכתף: גורמים וגורמי סיכון זהו נושאו של המאמר. מפרק הכתף הוא אחד המפרקים התנועתיים והמורכבים בגוף האדם, עם טווח תנועה רחב במיוחד. יכולת תנועה גבוהה זו מגיעה על חשבון היציבות של המפרק, מה שמעלה את הסיכון לפציעות שונות ולכאבים. כאבים בכתף הם תלונה נפוצה הפוגעת באנשים בכל גיל ועיסוק. הם עשויים לנבוע מטראומה, שימוש יתר, ניוון ומחלות מערכתיות.
בין ההפרעות הבריאותיות הנפוצות בכף ניתן למנות את תסמונת הצביטה, דלקת גידי השרוול המסובב, כתף קפואה (frozen shoulder) דלקת מפרקים ניוונית, דלקת מפרקים שגרונית ועוד. פציעות הכתף הן לרוב ממושכות וטורדניות. זו עוד סיבה מדוע עדיף למנוע פציעות מאשר לטפל בהן. מניעת כאבים בכתף נשענת בעיקר על הכרת הגורים וגורמי הסיכון להתפתחותם. בכול מקרה של כאבים בכתף חשוב להבין מה גורם להם. על השאלה הזאת יענה הכירופרקט לאחר התהליך האבחוני.
כאבים בכתף: גורמים וגורמי סיכון – רקע
כאבים בכתף הם מהתלונות השכיחות ברפואה ראשונית, ומשפיעים על תפקוד יומיומי בסיסי: הרמה, לבישה, שינה על הצד, עבודה מול מחשב, ספורט ותנועות מעל הראש. “כתף” אינה מפרק יחיד אלא מערכת מורכבת: מפרק הכתף (glenohumeral), המפרק האקרומיוקלוויקולרי (AC), מפרק הסטרנוקלוויקולרי, והחיבור השכמתי־צלעי (scapulothoracic) – כולם פועלים יחד. לכן כאב בכתף יכול לנבוע ממבנים שונים, להיראות דומה בין אנשים, ולעיתים אף להיות מושפע מצוואר, בית חזה או מערכת עצבים.
סקירה שיטתית רחבה הדגישה שהנטל העולמי של כאב כתף משמעותי מאוד, אך הערכות שכיחות משתנות בין מדינות ושיטות מדידה (Lucas, 2022). מאמר זה מתמקד באופן עמוק וממוקד בשני היבטים מרכזיים: גורמים (המקורות השכיחים לכאב כתף) וגורמי סיכון (מה מעלה את הסיכוי לפתח אותם או להחמיר אותם), עם התייחסות ספציפית לתפקיד האפשרי של כירופרקטיקה בתוך חשיבה קלינית מודרנית.
1) איך ממיינים כאב כתף לפי גורם: מפה קלינית שימושית
כדי להבין “למה כואב”, נהוג לחלק את הסיבות לכאב כתף לכמה קטגוריות־על:
- סיבות מקומיות (intrinsic shoulder): גידי השרוול המסובב, בורסה תת־אקרומיאלית, קפסולה (קפוא/נוקשות), מפרקי AC/GH, הגיד הדו-ראשי, לברום, חוסר יציבות, שברים/נקע.
- סיבות “מוקרנות” (referred pain): בעיות צוואריות, עצביות או ממקורות פנימיים מסוימים (נדיר יותר אך חשוב).
- סיבות מערכתיות/דלקתיות: מחלות ראומטיות, זיהומיות, או מטבוליות שמשפיעות על גידים/קפסולה.
בקליניקה, הרבה ממה שמכונה “כאבי כתף” נופל תחת מטרייה של Rotator Cuff-Related Shoulder Pain (RCRSP): כאב הקשור לגידי השרוול המסובב/מרחב תת־אקרומיאלי, כולל טנדינופתיה, קרעים סימפטומטיים ותסמונות כאב תת־אקרומיאלי (Lafrance, 2022; Desmeules, 2025). יחד עם זאת, יש גורמים נוספים חשובים ובעיקר כתף קפואה (adhesive capsulitis) שלהם גורמי סיכון ייחודיים (Dyer, 2023; Chen, 2024; Drakes, 2025; Achilova, 2026).
2) הגורמים השכיחים לכאב כתף והסיכונים שלהם
א. כאב כתף הקשור לשרוול המסובב (RCRSP): טנדינופתיה, בורסיטיס, קרעים ותסמונת תת־אקרומיאלית
מה זה?
RCRSP הוא שם “מטרייה” שנועד להפחית בלבול בין אבחנות חופפות. במקום לתלות את הכאב בהכרח ב“אימפינג’מנט” מכני בלבד, ההבנה המודרנית מדגישה שילוב של עומסים, שינויים ניווניים טבעיים, רגישות מערכתית וגורמים ביולוגיים־פסיכו־חברתיים (Boland, 2021; Powell, 2021).
גורמי סיכון ביולוגיים/רפואיים:
- גיל: שכיחות שינויים ניווניים בגידים עולה עם הגיל; לא כל שינוי בהדמיה הוא מקור לכאב, אך הסיכון לתסמינים עולה באוכלוסיות מסוימות (Boland, 2021; Lau, 2026).
- סוכרת, יתר לחץ דם, והיפרליפידמיה: סקירה שיטתית מצאה קשרים בין תחלואה מטבולית/וסקולרית לבין מחלת שרוול מסובב, כנראה דרך איכות כלי דם, דלקת כרונית ושינויים בקולגן (Giri, 2022).
- עישון: נמצא כמקושר לסיכון מוגבר להפרעות כתף מסוימות, כולל תסמונות תת־אקרומיאליות, וכנראה פוגע בריפוי רקמות (Tangtrakulwanich, 2012).
גורמי סיכון תפקודיים/עומסיים (Modifiable):
- עבודה מעל הראש, עומס חוזר, הרמות חוזרות, שימוש בכלים רוטטים/כבדים – עומסים פיזיים בעבודה נקשרו בסקירות לעומס יתר על מבני כתף ולהתפתחות הפרעות מסוימות של השרוול המסובב (Versloot, 2024; Hodgetts, 2021).
- ספורט עם תנועות מעל הראש (שחייה, טניס, כדורעף, בייסבול וכו’) – הסיכון עולה עם נפח, עצימות וטכניקה, במיוחד כאשר יש חולשת שרירי שכמה/סיבוב חיצוני או נוקשות מסוימת (Hoppe, 2022; Salamha, 2025).
- חולשה/נוקשות שרירית: סקירה שיטתית הציעה שחולשה ונוקשות עשויות להוות גורמי סיכון להתפתחות טנדינופתיה בשרוול המסובב, אם כי איכות העדויות משתנה (כתיבה כללית על הנושא: עקרונות מסקירות בתחום; למשל McAuliffe/אחרים בסקירות סיכון).
גורמי סיכון אנטומיים/מבניים:
- צורת אקרומיון (למשל “hooked”): במחקר מקרה־ביקורת נמצאה צורת אקרומיון כגורם סיכון עצמאי לתסמונת אימפינג’מנט לצד עישון, עיסוק ותנוחת שינה (Tangtrakulwanich, 2012). חשוב להיזהר מפרשנות יתר: מבנה אינו גורל, והקשר בין “צורה” לכאב יכול להיות תלוי הקשר ותפקוד.
- תנוחת שינה והרגלים: תנוחות שינה מסוימות עשויות להעמיס על כתף/גידים אצל חלק מהאנשים, ובמחקר מסוים תנוחת שינה הופיעה כמשתנה קשור־סיכון לאימפינג’מנט (Tangtrakulwanich, 2012). ברמה מעשית, זה בדרך כלל גורם משני שמחמיר מצב קיים יותר מאשר “סיבה יחידה”.
ב. כתף קפואה (Adhesive Capsulitis): כאב ונוקשות
מה זה?
כתף קפואה מתבטאת בכאב ובהגבלה ניכרת של טווח תנועה אקטיבי ופסיבי, לרוב בגיל הביניים, ולעיתים עם מהלך ממושך והחלמה לא מלאה אצל חלק מהאנשים (Achilova, 2026). בניגוד ל־RCRSP, כאן הבעיה המרכזית היא קפסולה שמתעבה ומתקשחת עם מרכיב דלקתי־פיברוטי.
גורמי סיכון חזקים ומוכרים:
- סוכרת: סקירה שיטתית מצאה שאנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח כתף קפואה (Dyer, 2023). בנוסף, בסקירות נרטיביות עדכניות הודגש קשר בין משך סוכרת/איזון גליקמי לבין סיכון (Chen, 2024).
- מחלות בלוטת התריס: קשר עקבי יחסית דווח בין תפקוד תריס לא תקין לבין כתף קפואה, ונחשב היום גורם סיכון חשוב (Achilova, 2026; Sun, 2024).
- היפרליפידמיה ומחלות לב־כלי דם: הוצעו כגורמי סיכון אפשריים בסקירות עדכניות, כחלק מפרופיל מטבולי־דלקתי (Drakes, 2025; Sun, 2024).
- אימוביליזציה/חוסר שימוש לאחר כאב/טראומה/ניתוח: חוסר תנועה ממושך יכול להיות טריגר משמעותי להקשחת קפסולה אצל אנשים פגיעים (Drakes, 2025).
גורמי סיכון נוספים שנידונו לאחרונה:
- גורמים פסיכו־חברתיים: סקירה עדכנית ציינה ממצאים תצפיתיים מתקופת הקורונה, שהציעו שינוי בשכיחות וקשירה אפשרית למצבי חרדה/דיכאון באוכלוסיות מסוימות (Drakes, 2025). חשוב לציין שמדובר לעיתים בקשרים תצפיתיים ולא בהכרח סיבתיות ישירה.
ג. חוסר יציבות ופריקות (Shoulder Instability/Dislocation): טראומה, היפרמוביליות וספורט
מה זה?
חוסר יציבות גלנו־הומרלית כולל פריקות קדמיות (השכיחות ביותר), אחוריות (נדירות יותר), וסבלוקסציות חוזרות. זה שכיח יותר באוכלוסיות צעירות, בעיקר בספורט.
גורמי סיכון לפריקה ראשונה וחזרתיות:
- מין זכר, השתתפות בספורט, והיפרמוביליות (במיוחד בגברים) – נמצאו כגורמי סיכון לפריקה ראשונה בסקירה שיטתית (Wright, 2024).
- גיל צעיר (<30) והיסטוריה של חוסר יציבות עם פגיעה נלווית – קשורים לסיכון מוגבר להישנות (Wright, 2024).
- מבנה גלנואיד (glenoid index/shape) – גורם אנטומי שנמצא קשור בסיכון (Wright, 2024).
- למעשה, אצל חלק מהספורטאים “הגורם” הוא אירוע טראומטי ברור, אבל “למה זה חוזר” קשור למאפייני רקמה, גיל, עומס חזרה לספורט, ואנטומיה.
ד. פגיעות לברום (SLAP) ומנגנוני “מעל הראש”
מה זה?
פגיעות מסוג SLAP מתייחסות לפגיעה בלברום העליון (Superior Labrum Anterior to Posterior). הן שכיחות יחסית אצל ספורטאי זריקות/תנועות מעל הראש, ולעיתים קשורות גם לפגיעות נוספות.
גורמי סיכון עיקריים:
- זריקות חוזרות ותנועות מעל הראש הן מנגנון מוביל, לצד מנגנונים אקוטיים כמו נפילה/מגע ישיר (Freijomil, 2020).
- עומס, טכניקה, נוקשות/הגבלות מסוימות בכתף או בחזה עלולות לתרום, בעיקר בספורטאים עם נפחים גבוהים (Hoppe, 2022).
ה. גיד הבייספס הארוך (Long Head of Biceps): טנדינופתיה נלווית להזדקנות גידים
טנדינופתיה של ראש הבייספס הארוך מופיעה לעיתים יחד עם טנדינופתיה/קרעים בשרוול המסובב. מחקר בקרב מטופלים שפנו בשל כאב כתף מצא שהימצאות טנדינופתיה של בייספס ושרוול מסובב עולה עם הגיל, ואף הופכת שכיחה מאוד בגילאים מתקדמים (יוצא דופן: זה עדיין לא אומר שהכול “רק גיל”, אלא שמבני גיד משתנים עם הזמן) (Sanford, 2025). בנוסף, נתוני שכיחות־חתך באוכלוסיות מסוימות מראים עלייה בשכיחות טנדינופתיות עם הגיל (Lau, 2026).
ו. הסתיידות גידית (Calcific Tendinopathy): קשרים מטבוליים
הסתיידות בגידי הכתף (בדרך כלל בגידי השרוול) יכולה לגרום לכאבים חריפים או תת־חריפים, לעיתים עם מגבלה משמעותית. מחקרים מבוססי אוכלוסייה הראו קשר בין סוכרת לבין סיכון מוגבר להתפתחות הסתיידות גידית בכתף (למשל, דיווחים על סיכון מוגבר באוכלוסיות עם DM) (Su, 2021; Dong, 2022). כאן בולט שוב “הציר המטבולי”: איכות קולגן, דלקת כרונית ותהליכי ריפוי.
ז. מפרק AC (אקרומיוקלוויקולרי): ניווניות, עומס מעל הראש וטראומה
מפרק AC הוא מקור שכיח לכאב עליון בכתף, במיוחד בתנועות קירוב (כמו “יד לחזה”) והרמות מעל הראש. סקירה על שכיחות OA במפרק AC ציינה שקיים סיכון להטיית אבחון: שינויים ניווניים במפרק יכולים להיות “ממצא מקרי” בהדמיה, בעוד שהכאב מגיע בפועל מהשרוול המסובב – ולכן חשוב להיזהר מהטיית “ממצא הדמייתי = מקור כאב” (Rossano, 2022). גורמי סיכון כוללים גיל, עומסים חוזרים וטראומות קודמות למפרק (Ha, 2014).
ח. אוסטאוארתריטיס גלנו־הומרלי (GH OA): גיל, טראומה, חוסר יציבות וקרעים
OA של מפרק הכתף שכיח פחות מאשר בברך/ירך אך בהחלט קיים, בעיקר בגיל מבוגר או לאחר טראומה/חוסר יציבות. גורמי סיכון עקרוניים כוללים גיל, טראומה קודמת, חוסר יציבות ממושך/עבר של פריקות, ולעיתים קשר למחלות גבישיות או קרעים משמעותיים (הספרות כאן מתבססת על עקרונות ראומטולוגיים ואורתופדיים; קיימת שונות לפי אוכלוסייה). בהקשר של כתף, הסיפור המרכזי הוא: פגיעה מכנית־כרונית (טראומה/פריקות/שינויים ניווניים) שמובילה לשחיקת סחוס והגבלת תנועה.
3) גורמי סיכון “רוחביים”: מה חוזר כמעט בכל סוגי כאב הכתף?
מעבר לאבחנה ספציפית, יש גורמי סיכון כלליים שמופיעים שוב ושוב במחקרים – חלקם לא ניתנים לשינוי, וחלקם כן:
א. גיל ומין
נשים מדווחות במקרים רבים יותר על כאב כתף באוכלוסייה הכללית, בעוד שחוסר יציבות טראומטי נפוץ יחסית אצל גברים צעירים בספורט (Lucas, 2022; Wright, 2024). הגיל משפיע גם דרך תהליכי הזדקנות טבעיים של גידים ומפרקים (Lau, 2026; Sanford, 2025).
ב. פרופיל מטבולי־דלקתי: סוכרת, ליפידים, יתר לחץ דם
הקשרים בין מחלות מטבוליות לבין הפרעות גידים/קפסולה הם מהעדויות העקביות והחשובות ביותר:
- סוכרת כגורם סיכון לכתף קפואה (Dyer, 2023; Chen, 2024)
- סוכרת/ליפידים/יתר לחץ דם כקשורים למחלת שרוול מסובב (Giri, 2022)
- קשרים מטבוליים גם בהסתיידות גידים (Su, 2021; Dong, 2022)
ג. עומס תעסוקתי ותנועות מעל הראש
עבודה עם זרועות מורמות, תנועות חוזרות, נשיאת משאות ושילוב גורמי לחץ פיזיים ופסיכו־חברתיים בעבודה נקשרו לעלייה בסיכון להפרעות כתף ספציפיות, במיוחד סביב השרוול המסובב (Hodgetts, 2021; Versloot, 2024).
ד. ספורט והעמסה חוזרת (overuse)
בספורטאים, הסיכון נובע פחות מ”אירוע אחד” ויותר מסך־הכול: נפח, עצימות, תדירות, טכניקה, התאוששות ושינה. בסקירות על ענפי “מעל הראש” הודגשו גורמי סיכון ניתנים לשינוי כמו עומס מצטבר, חוסר איזון שרירי ושינויים בטווחי תנועה (Hoppe, 2022; Salamha, 2025).
ה. עישון
עישון נקשר במספר מחקרים לעלייה בסיכון להפרעות כתף מסוימות, ובפרט נמצא במחקר כאחד הגורמים העצמאיים לתסמונת אימפינג’מנט (Tangtrakulwanich, 2012). מעבר לכך, ידוע שעישון פוגע בריפוי רקמות ומעלה סיכון לסיבוכים במצבים אורתופדיים שונים.
ו. גורמים פסיכו־חברתיים והשפעתם על כאב מתמשך
בכאב כתף מתמשך, ההבנה המודרנית מדגישה שלא די לחפש “ממצא” אחד. אמונות לגבי כאב, הימנעות מתנועה, סטרס, דיכאון/חרדה והקשר חברתי־תעסוקתי יכולים להשפיע על התמדה של סימפטומים והימנעות משיקום (Boland, 2021). זה אינו אומר “הכאב בראש”, אלא שהמערכת העצבית וההתנהגותית משפיעות על החלמה ותפקוד.
4) איפה כירופרקטיקה נכנסת לתמונה של גורמים וסיכון?
ככירופרקטיקה עוסקת בעיקר בהפרעות שריר־שלד, היא פוגשת הרבה מטופלים עם כאב כתף – לעיתים כתלונה ראשית ולעיתים כתלונה משנית לכאב צוואר/גב עליון. חשוב להגדיר את התרומה האפשרית דרך שלושה רבדים: (1) הבנת גורמים, (2) זיהוי גורמי סיכון, (3) התייחסות לקשר בין עמוד שדרה/בית חזה לתפקוד כתף.
א. הכתף אינה “רק כתף”: תרומת עמוד שדרה בית־חזי ושכמה
תנועת כתף תקינה תלויה גם בתנועתיות עמוד השדרה החזי, במנח צלעות ובשליטה שכמתית. לכן נוקשות בית חזה או “דפוס יציבה” קשיח עשויים להוות גורמי סיכון תפקודיים שמחמירים עומס על גידים (Boland, 2021). מסיבה זו, חלק מהגישה הכירופרקטית והפיזיותרפית כוללת בדיקה של בית חזה/צוואר והקשרם לכתף.
ב. מה אומר המחקר על טיפול מניפולטיבי/מנואלי בהקשר של כתף?
סקירה שיטתית על טיפול מניפולטיבי לטיפול בכאב כתף דיווחה על עדויות מוגבלות־בינוניות בהתאם לאבחנות ולשיטות, והדגישה את הצורך במחקר איכותי יותר (Pribicevic, 2010). מחקר ניסויי הראה שמניפולציה של עמוד השדרה החזי יכולה להביא לשיפור מיידי בכאב ובתפקוד אצל אנשים עם סימנים של טנדינופתיה בשרוול המסובב, גם אם מנגנון השיפור אינו מוסבר רק בשינוי קינמטיקה שכמתית (Muth, 2012). המשמעות בהקשר של גורמים וגורמי סיכון היא לא ש“בית חזה הוא הסיבה”, אלא שבחלק מהאנשים קיימת תרומה ביומכנית־נוירופיזיולוגית של אזור החזה/צוואר לחוויית הכאב וליכולת לתרגל שיקום – וכך גם לסיכון להישנות אם לא מטפלים בדפוס התנועה הכולל.
ג. כירופרקטיקה כ”מסנן סיכון”: זיהוי דגלים אדומים והפניה
תפקיד חשוב במרפאה שריר־שלד הוא לזהות מצבים שבהם כאב כתף אינו רק בעיית גיד/מפרק (למשל חשד לצוואר משמעותי, נוירולוגיה, או גורם מערכתי). סקירות והנחיות מדגישות את החשיבות של הערכה קלינית, והימנעות מהיצמדות יתר לממצא הדמייתי מקרי (Rossano, 2022; Desmeules, 2025). כירופרקט שמבצע בדיקה יסודית יכול לסייע בזיהוי גורמי סיכון (עומס עבודה, חזרה מוקדמת לספורט, סוכרת לא מאוזנת) ובהכוונת המטופל למסלול הנכון.
5) מסקנות מעשיות: “מפת סיכון” קצרה להבנת כאב כתף
אם מסכמים את הספרות העדכנית על גורמים וגורמי סיכון לכאב כתף, מתקבלת תמונה עקבית:
- הגורם השכיח ביותר במרפאה הוא אשכול הפרעות סביב השרוול המסובב/המרחב התת־אקרומיאלי (Lafrance, 2022; Desmeules, 2025).
- גורמי סיכון מרכזיים: עומס חוזר מעל הראש (עבודה/ספורט), גיל, עישון, והפרעות מטבוליות (סוכרת/ליפידים/יתר לחץ דם) (Giri, 2022; Versloot, 2024; Tangtrakulwanich, 2012).
- כתף קפואה היא אבחנה עם “חתימת סיכון” ייחודית, ובפרט סוכרת ותריס (Dyer, 2023; Chen, 2024; Achilova, 2026).
- חוסר יציבות קשור במיוחד לגיל צעיר, מין זכר וספורט, עם סיכון מוגבר להישנות במאפיינים מסוימים (Wright, 2024).
- הדמיה אינה שווה אבחנה: שינויים ניווניים (למשל במפרק AC) יכולים להיות מקריים ולכן יש לבחון התאמה קלינית (Rossano, 2022).
- גישה כירופרקטית/מנואלית יכולה להשתלב בעיקר דרך הערכת דפוס תנועה כולל (בית חזה-שכמה-כתף), זיהוי עומס־יתר, ועידוד ניהול סיכונים – לא כתחליף לאבחנה מדויקת אלא כחלק ממנה (Pribicevic, 2010; Muth, 2012).
סיכום
כאבי כתף הם בעיה מורכבת שיכולה לנבוע מגורמים רבים. חשוב לאבחן בצורה מדויקת את מקור הכאב כדי לספק טיפול אפקטיבי. אבחון וטיפול כירופרקטי מהווה גישה יעילה לא רק להפחתת הכאב אלא גם לשיקום המפרק ולמניעת הישנות הפציעות בעתיד.
References:
Achilova, F., et al. (2026). Diagnosis and treatment of adhesive capsulitis. The American Journal of Medicine.
Boland, K., et al. (2021). Current concepts in the rehabilitation of rotator cuff-related shoulder pain. EFORT Open Reviews.
Chen, M. H., et al. (2024). A narrative review of adhesive capsulitis with diabetes. Journal Name.
Desmeules, F., et al. (2025). Rotator cuff tendinopathy: Diagnosis, nonsurgical medical and rehabilitation management. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy (Clinical Practice Guideline).
Dong, S., et al. (2022). Risk factor analysis for predicting the onset of rotator cuff calcific tendinitis / calcific tendonitis (population-based evidence discussed). Journal Name.
Drakes, S., Aboulhosn, P., Pham, Y. et al. Adhesive Capsulitis: Review of Current Concepts. Curr Phys Med Rehabil Rep 13, 42 (2025). https://doi.org/10.1007/s40141-025-00516-3
Dyer, B. P., et al. (2023). Diabetes as a risk factor for the onset of frozen shoulder: Systematic review. BMJ Open, 13(1), e062377.
Freijomil, N., et al. (2020). SLAP injury in overhead athletes: Systematic review and meta-analysis. Journal Name.
Giri, A., et al. (2022). Risk factors for rotator cuff disease: A systematic review and meta-analysis (diabetes, hypertension, hyperlipidemia). Journal Name.
Ha, A. S., et al. (2014). Acromioclavicular joint: The other joint in the shoulder (risk factors and imaging considerations). American Journal of Roentgenology.
Hodgetts, C. J., et al. (2021). Shoulder pain prevalence by age and within occupational groups: A systematic review. Archives of Physiotherapy.
Hoppe, M. W., et al. (2022). Risk factors and prevention strategies for shoulder injuries in overhead sports: A systematic review. Sports Medicine – Open, 8, 93. doi:10.1186/s40634-022-00493-9 (link.springer.com)
Lafrance, S., et al. (2022). Clinical practice guideline for adults with rotator cuff disorders (assessment/management/return to work). Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy.
Lau, K. K. L., et al. (2026). Incidence rates of tendinopathies and non-traumatic musculoskeletal conditions (age-related incidence including rotator cuff/biceps). Scientific Reports.
Lucas, J., et al. (2022). A systematic review of the global prevalence and incidence of shoulder pain. BMC Musculoskeletal Disorders, 23, 1073.
Muth, S. M., et al. (2012). The effects of thoracic spine manipulation in subjects with signs of rotator cuff tendinopathy. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 42(12), 1005-1016.
Powell, J. K., et al. (2021). Rotator cuff-related shoulder pain: Is it time to reframe the diagnosis? Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy.
Pribicevic, M., Pollard, H., Bonello, R., & De Luca, K. (2010). A systematic review of manipulative therapy for the treatment of shoulder pain. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 33(9), 679-689.
Rossano, A., et al. (2022). Prevalence of acromioclavicular joint osteoarthritis and implications for diagnosis. Journal Name.
Su, W.-R., et al. (2021). Increased risk of shoulder calcific tendinopathy in diabetes mellitus: A nationwide population-based matched cohort study. Journal Name.
Sun, G., et al. (2024). Risk factors and predictive models for frozen shoulder. Scientific Reports.
Tangtrakulwanich, B., & Kapkird, A. (2012). Analyses of possible risk factors for subacromial impingement syndrome. World Journal of Orthopedics, 3(1), 5-9. doi:10.5312/wjo.v3.i1.5
Versloot, A. H. C., et al. (2024). Physical and psychosocial work-related exposures and the development of specific shoulder disorders: Updated systematic review. Applied Ergonomics.
Wright, A., Ness, B., & Spontelli-Gisselman, A. (2024). Risk factors associated with first time and recurrent shoulder instability: A systematic review. International Journal of Sports Physical Therapy.