אבחון וטיפול כירופרקטי מתבצעים באופן מובנה. האבחון הכירופרקטי כולל היסטוריה רפואית של מטופל, בדיקה גופנית (כולל בדיקות אורתופדיות, נוירולוגיות ובדיקות טווח תנועה), ולעיתים דימות לזיהוי בעיות במערכת הנוירומוסקולוסקלטלית. הטיפול מתמקד בהתאמות ידניות ומניפולציות של עמוד השדרה והמפרקים כדי להקל על כאב ולשפר את הניידות. טיפולים נוספים יכולים לכלול טיפול ברקמות רכות, טיפול בחום/קור, תרגילים וייעוץ לאורח חיים.
בסיס הידע בטיפול וניהול כאבי עצב-שריר-שלד משתנה ללא הרף ומחייב התעדכנות. ידע חדש מחזק כיווני טיפול מסוימים ופוסל אחרים. הטיפול המודרני בגיד אכילס או במפרק הלסת אינו דומה לטיפול שניתן עד לא מכבר. בעבר נהגו לטפל בכאבי גב באמצעות שכיבה במיטה שנמשכה שבועות ארוכים. היום ידוע שמנוחה במיטה הנמשכת מעל יום או יומיים מתחילה להזיק.
הכשרתו של הכירופרקט המודרני מאפשרת לו לאבחן הפרעות בריאותיות במערכת שריר ושלד ובמידת הצורך לטפל בהן. במאמר הנוכחי "אבחון וטיפול כירופרקטי" נרחיב בנושא.
אבחון וטיפול כירופרקטי – רקע
כירופרקטיקה היא מקצוע בריאות המתמקד באבחון, טיפול ושיקום של הפרעות במערכת השריר־שלד, עם דגש על עמוד השדרה, אך לא רק עליו. בניגוד לתפיסה הישנה של "יישור חוליות", הכירופרקט המודרני פועל בתוך מסגרת ביו-פסיכו-סוציאלית: הוא רואה בכאב תופעה מורכבת, הנובעת משילוב של גורמים מכאניים, נוירולוגיים, רגשיים וחברתיים. מחקרים עדכניים מצביעים על צמיחה דרמטית בכמות ובאיכות המחקר הכירופרקטי ועל שילוב הולך וגובר של כירופרקטים בקווי הנחיה קליניים רשמיים למחלות עמוד שדרה (Trager, 2024).
במקביל, כאב שרירי־שלדי ובעיקר כאבי גב וצוואר הוא מהגורמים המובילים לנכות בעולם, עם עלות כלכלית וחברתית עצומה. לכן מקצועות המטפלים בכאב זה, ובראשם כירופרקטים ופיזיותרפיסטים, נמצאים תחת זרקור מחקרי ותדיר נבחנים במונחים של יעילות, בטיחות ועלות-תועלת (Blanchette, 2016; Hawk, 2020).
המאמר יתרכז בשני צירים:
- איך כירופרקטים מאבחנים?
- אילו כלים טיפוליים עומדים לרשותם, ומה אומרת עליהם הספרות המחקרית?
מסגרת התאוריה: מה בעצם עושה מניפולציה ידנית?
עיקר התדמית של כירופרקטים קשור למניפולציה בעמוד השדרה (Spinal Manipulative Therapy SMT) זוהי פעולה מהירה ובעלת משרעת קטנה ("קנאקים") המבוצעת לעמוד השדרה או למפרקים היקפיים. ההבנה המדעית של המניפולציה (SMT) עברה שינוי משמעותי ממודל מכני טהור ("החזרת חוליה למקום") למודל נוירופיזיולוגי מורכב. המניפולציה פועלת כנראה דרך שילוב של:
הפחתת נוקשות
שינוי זמני בנוקשות ובתפקוד מפרקי.
אינהיביציה של כאב
סקירות מדעיות עדכניות מציעות כי SMT מפעיל מנגנונים של "שער הכאב" (Gate Control) ואינהיביציה יורדת (Descending Inhibition) ממערכת העצבים המרכזית. הגירוי המכני המהיר גורם להפחתת רגישות (Hypoalgesia) מיידית, לא רק באזור המטופל אלא גם סיסטמית (Gevers-Montoro et al., 2021).
שינויים בקלט הסנסו-מוטורי
המניפולציה משפיעה על הכישור השרירי (Muscle Spindle) ועל איברי גולג'י בגידים, מה שמוביל לשינוי בקלט הפרופריוספטיבי המגיע למוח ולשיפור השליטה המוטורית העדינה (Pickar, 2002; Haavik et al., 2017).
השפעות קוגניטיביות
ציפייה, אמון במטפל, תחושת שליטה.
סקירות שיטתיות על כאב גב תחתון כרוני מצביעות על כך ש-SMT יעילה לפחות כמו טיפולים נפוצים אחרים (תרופות נוגדות כאב, פיזיותרפיה אקטיבית), עם יתרון קטן עד מתון בכאב ובתפקוד אצל חלק מהמטופלים (Rubinstein, 2019; Blanchette, 2016).
במקביל, קווי הנחיה עדכניים לניהול כאב שרירי־שלדי כרוני מדגישים שימוש ב-SMT כחלק מטיפול רב-מרכיבי הכולל גם פעילות גופנית, חינוך, התערבות פסיכו-חינוכית ואסטרטגיות לשיפור תפקוד (Hawk, 2020; Trager, 2024).
עקרונות האבחון הכירופרקטי
המטופל כ"ביקור ראשון": אחריות של מטפל קו-ראשון
במדינות רבות כירופרקטים מתפקדים כנותני שירות ישיר: המטופל מגיע ללא הפניית רופא. המשמעות היא שעל הכירופרקט לזהות לא רק בעיות מכאניות שכיחות, אלא גם דגלים אדומים (Red Flags). אלו הם מצבים נדירים אך מסכני חיים כגון גידולים, שברים, זיהומים או מחלות ראומטולוגיות חמורות. קווים מנחים עדכניים מדגישים גם את חשיבות זיהוי "דגלים צהובים" (גורמים פסיכוסוציאליים) המנבאים כרוניזציה של כאב, כחלק אינטגרלי מהאבחון (Foster et al., 2018).
היסטוריה קלינית: ליבה של האבחון
הכירופרקט יתחיל בריאיון מפורט הכולל:
- מאפייני הכאב (מיקום, משך, אופי, גורמים מחמירים ומקלים).
- קשר לתנועה, למאמץ, ליציבה, לשינה.
- סימנים נוירולוגיים – הקרנה, נימול, חולשה.
- היסטוריה רפואית, תרופות, טראומות, ניתוחים.
- מצב תעסוקתי, עומס בעבודה, הרגלי פעילות גופנית.
- גורמים פסיכו-חברתיים: חרדה מכאב, פחד מתנועה, סטרס, דיכאון.
הדגש בגישה הביו-פסיכו-סוציאלית הוא להבין לא רק "איפה כואב", אלא איזו משמעות יש לכאב בחיי המטופל. כיצד הכאב משפיע על תפקוד, על זהות מקצועית, על תפקוד משפחתי וכדומה (Dawod, 2025).
בדיקה גופנית ונוירולוגית
הבדיקה משלבת:
- תצפית על יציבה, הליכה ותבניות תנועה.
- מחקרים מראים כי מישוש תנועתי (Motion Palpation) לבדו אינו כלי מהימן מספיק, ולכן הוא משולב תמיד עם מדדי כאב ותפקוד נוספים (Cooperstein et al., 2015).
- טווחי תנועה אקטיביים ופסיביים של עמוד השדרה והמפרקים הרלוונטיים.
- בדיקות אורתופדיות (למשל SLR, Spurling, מבחני עומס מפרקי).
- בדיקה נוירולוגית – כוח, תחושה, רפלקסים, סימני פגיעה מרכזית.
במצבים בהם הממצאים אינם מתיישבים עם תלונות המטופל, או כשקיימים דגלים אדומים, יתכן שהכירופרקט יפנה להמשך בירור – הדמיה, בדיקות דם או ייעוץ מומחה.
הדמיה
קריטריונים להדמיה (Imaging):
ארגונים מובילים כמו ה-ACP והקמפיין Choosing Wisely ממליצים בחוזקה נגד ביצוע צילומי רנטגן או MRI לכאבי גב תחתון לא-ספציפיים ב-6 השבועות הראשונים, אלא אם ישנם דגלים אדומים. שימוש יתר בהדמיה נמצא כלא משפר תוצאות קליניות ועלול להוביל לטיפול יתר (Qaseem et al., 2017; Rao et al., 2018). בהקשר זה מודגש בספרות העדכנית הצורך בגישה שיטתית למטופלים עם כאב שרירי־שלדי, כולל כאלה עם בדיקות הדמיה תקינות, תוך שילוב הערכה קלינית מעמיקה במקום הסתמכות יתר על MRI או בדיקת סי־טי" (CT Scan) (Dawod, 2025; Hawk, 2020).
שימוש במדדי תוצאה מדווחי-מטופל (PROMs)
בכירופרקטיקה המודרנית נעשה שימוש הולך וגובר בשאלוני תפקוד וכאב – כמו Oswestry, Bournemouth או Neck Disability Index – כדי למדוד שיפור לאורך זמן. מחקר רחב במערכת ה-VA בארה"ב הראה שניתן לזהות אוטומטית תיעוד של PROMs ברשומות כירופרקטיות באמצעות ניתוח שפה טבעית, אך גם חשף שהשימוש בפועל במדדים אלו עדיין מוגבל יחסית (Coleman, 2025). מדדים אלה חשובים לאבחון ולתכנון טיפול משום שהם מאפשרים:
- כימות של חומרת הכאב והפגיעה התפקודית.
- מעקב אובייקטיבי אחר התקדמות.
- ניהול טיפול מבוסס-מדידה, כפי שמומלץ בניהול כאב כרוני (Coleman, 2025).
סיווג כאב והשלכותיו על התכנון הטיפולי
בהתאם לספרות עדכנית על כאב שרירי־שלדי, כירופרקטים נוטים לסווג את הכאב לארבעה דפוסים עיקריים (Dawod, 2025):
- כאב מכאני/מיופסיאלי – קשור לתנועה ועמסה, מגיב היטב למניפולציה, מוביליזציה ותרגול.
- כאב נוירופתי – הקרנה דרמטומלית, נימול, חולשה; דורש ערנות לפגיעה עצבית משמעותית.
- כאב נוציפלסטי – רגישות מרכזית, כאב מפושט, קשר הדוק לפסיכולוגיה ולשינה.
- כאב דלקתי/מערכתי – נוקשות בוקר ממושכת, סימני מערכתיים; דורש הפניה לרופא.
ההכרה בכך שכאב אינו תמיד "בעיה במפרק" בלבד, אלא לעיתים ביטוי לתהליכים נוירולוגיים ומערכתיים מורכבים, מאפשרת לכירופרקט להתאים את הטיפול: פחות דגש על "תיקון מבני" ויותר על שיקום תפקודי וחינוך.
טיפול כירופרקטי: יעילות קלינית – סקירת מטא-אנליזות וקווים מנחים
כאב גב תחתון אקוטי
סקירה שיטתית ענקית ב-JAMA בחנה את כלל המחקרים האקראיים על מניפולציה בעמוד השדרה לכאב גב אקוטי, ומצאה שיפור קטן אך מובהק בכאב ובתפקוד לעומת טיפולים סבילים או פלצבו, עם שיעור תופעות לוואי קלות (כאב מקומי, נוקשות) הדומה לקבוצות ביקורת (Paige, 2017).
מחקר השוואתי פרגמטי הראה שהוספת טיפול כירופרקטי סטנדרטי (כולל SMT, הדרכה ותרגול) לטיפול רפואי מקובל בחיילים עם כאב גב אקוטי הובילה לשיפור גדול יותר בכאב, בתפקוד ובשביעות רצון המטופלים, ללא עלייה בסיבוכים (Goertz, 2013).
כאב גב תחתון כרוני
בכאב כרוני הנתונים מורכבים יותר. סקירה שיטתית עדכנית מצאה כי SMT לכאב גב כרוני מספקת שיפור קטן-מתון בכאב ובתפקוד לעומת טיפול דמה או טיפולים פעילים אחרים, עם הבדלים קליניים רלוונטיים אצל חלק מהמטופלים (Rubinstein, 2019). מחקר אחר שבחן טיפולי כירופרקטיקה "כמו בעולם האמיתי" כולל מניפולציה, עבודה ברקמות רכות, תרגילים, הדרכה וחינוך מצא יעילות דומה לטיפולים רפואיים וטיפולי פזיותרפיה עם שונות גבוהה בין המטופלים (Blanchette, 2016).
כאבי גב תחתון (LBP): סיכום
סדרת מאמרים יוקרתית ב-The Lancet קבעה כי טיפול שמרני, הכולל מניפולציות וחינוך, צריך להיות קו הטיפול הראשון. ה-ACP (American College of Physicians) ממליץ על מניפולציה כטיפול קו ראשון לכאב אקוטי וכרוני לפני התערבות תרופתית (Buchbinder et al., 2018; Qaseem et al., 2017).
סכיאטיקה
קיימות ראיות בינוניות (Moderate evidence) לכך ש-SMT מקל על תסמינים של הקרנה רדיקולרית הנובעת מפריצת דיסק (Lewis et al., 2015).
מנקודת מבט קלינית, פירוש הדבר הוא:
- SMT עשויה להיות כלי יעיל, אך אינה "קסם" יחיד.
- שילוב עם תרגול, חינוך ושינוי התנהגות מגדיל את הסיכוי לשיפור.
- התאמת הטיפול להעדפות המטופל, למאפייני הכאב ולגורמים פסיכו-חברתיים חיונית (Hawk, 2020).
טיפול כירופרקטי בכאבי צוואר וכאבי ראש
כאב צוואר
סקירת Cochrane גדולה הראתה שמניפולציה ומוביליזציה של עמוד השדרה הצווארי והחזי יעילות לא פחות, ולעיתים יותר, מטיפולים פעילים אחרים (למשל תרופות או פיזיותרפיה מסורתית) במצבי כאב צוואר מכאני, במיוחד כשהן משולבות בתרגול אקטיבי (Gross, 2015). סקירה שיטתית נוספת מצאה כי שילוב של טיפול ידני ותרגילים מרכיב חבילה טיפולית יעילה לכאב צוואר לא-ספציפי, עם השפעות חיוביות על כאב, טווחי תנועה ותפקוד (Hidalgo, 2017).
כאבי צוואר: סיכום
סקירות שיטתיות מצאו כי שילוב של מניפולציה/מוביליזציה עם תרגילים אקטיביים מביא לתוצאות הטובות ביותר בשיפור כאב ותפקוד (Coulter et al., 2019).
כאבי ראש ממקור צווארי
מספר קווי הנחיה שנסקרו בעבודתו של Trager מצאו כי SMT המכוון לעמוד השדרה הצווארי והחזי מומלץ כחלק מטיפול בכאבי ראש מסוג טנסיוני וכאבי ראש צוואריים (Trager, 2024).
בפרקטיקה, כירופרקטים משלבים:
- מניפולציה עדינה של חוליות צוואריות וגביות.
- עבודה על שרירי הכתפיים והשרירים "התת-עורפיים" (Suboccipital muscles) – קבוצת שרירים קטנים הממוקמים בבסיס הגולגולת, מתחת לעצם העורף.
- הדרכה לשינוי ארגונומיה במשרד.
- תרגילי יציבה וחיזוק שרירי הצוואר והכתפיים.
כאבי ראש: סיכום
מטא-אנליזה מקיפה מצאה כי כירופרקטיקה יעילה מאוד לכאב ראש צווארי (Cervicogenic) ויעילה להפחתת תדירות ועוצמה של כאב ראש מתחי (Tension) ומיגרנות, לעיתים ברמה המשתווה לטיפול תרופתי מניעתי (Chaibi & Russell, 2019).
מעבר למניפולציה: הטיפול הכירופרקטי הרב-מרכיבי
קווים מנחים עדכניים מדגישים שכירופרקטיקה איכותית איננה "מניפולציה בלבד", אלא טיפול רב-מרכיבי (Hawk, 2020; Trager, 2024). המרכיבים העיקריים:
מניפולציה ומוביליזציה
- מניפולציה (SMT): דחיפה מהירה ובעלת משרעת קטנה
- מוביליזציה: תנועות מחזוריות איטיות יותר, ללא "קנאק"
הבחירה ביניהם תלויה בגיל, ברמת הנוחות של המטופל, ברגישות הרקמות ובמחלות נלוות. מחקרים מצביעים על כך שגם מוביליזציה יכולה לספק שיפור בכאב ובתפקוד, ולעיתים עדיפה אצל מטופלים חוששנים או עם מצבים מורכבים יותר (Gross, 2015; Hidalgo, 2017).
טיפול ברקמות רכות
כירופרקטים רבים משתמשים בטכניקות כמו לחץ טריגרים, שחרור מיופסיאלי, כלי עזר לשחרור פאציה וכדומה. למרות שפחות מחקרים אקראיים בודקים את הטכניקות האלה באופן נפרד, הן נכללות באופן תדיר בחבילות טיפול שהוכחו כיעילות לכאב גב וצוואר (Blanchette, 2016; Hawk, 2020). לשם כך גם עושה שימוש באמצעי עזר מתקדמים כולל לייזר רך ומכשיר גלי הלם.
תרגול, שיקום ותנועה הדרגתית
בהשראת מודלים כלליים לניהול כאב שרירי־שלדי, מודגש הצורך בפעילות הדרגתית ובתרגול מכוון תפקוד. לא רק "תרגילי חיזוק" אלא תרגול המותאם למטרות המטופל (למשל חזרה לעבודה פיזית, ישיבה מול מחשב, ספורט) (Dawod, 2025).
הכירופרקט מלמד:
- תרגילי מתיחה וחיזוק ממוקדי אזור הבעיה
- תרגול יציבה וארגונומיה, במיוחד לעובדי משרד
- אסטרטגיות ל"פיזור עומסים" ביום-יום (הפסקות תנועה, שינוי תנוחות)
חינוך והסבר "כאב שאינו מסוכן"
חלק מרכזי בעבודה הוא חינוך המטופל: להסביר שהכאב אמיתי, אך לא תמיד מסמן נזק מתמשך, ושחזרה הדרגתית לפעילות בטוחה חשובה לשיקום. הנחיות עדכניות לניהול מטופלים עם כאב וממצאי הדמיה תקינים מדגישות הסבר כזה כחלק ליבת הטיפול (Dawod, 2025).
המודל הביופסיכוסוציאלי ושיקום
הכירופרקטיקה המודרנית זנחה את הגישה הפאסיבית לטובת גישה המעצימה את המטופל. שילוב של חינוך למדעי הכאב (Pain Neuroscience Education) יחד עם טיפול מנואלי נמצא יעיל יותר בהפחתת חרדה מתנועה (Kinesiophobia) ושיפור איכות חיים מאשר טיפול מנואלי בלבד (Bussières et al., 2018). דגש רב מושם על "החזרת המטופל לפעילות" (Return to activity) למניעת התנהגות הימנעותית.
שיתוף פעולה רב-מקצועי
במקרים מורכבים, כירופרקטים משתלבים כחלק מצוות הכולל רופא משפחה, ראומטולוג, נוירולוג, פסיכולוג, פיזיותרפיסט ואחרים. מחקרי מערכת הבריאות מצביעים על כך שהשתלבות כירופרקטים במסגרת מרפאות רב-תחומיות לתחלואת עמוד שדרה משפרת נגישות לטיפול שמרני ומפחיתה שימוש מיותר במשככי כאבים חזקים (Hawk, 2020; Trager, 2024).
בטיחות: כמה בטוח טיפול כירופרקטי?
שאלת הבטיחות במיוחד סביב מניפולציות צוואריות וחשש לשבץ, נמצאת במוקד שיח כבר שנים. סקירת-על רחבה של ההגדרות והדיווחים על אירועים חריגים לאחר מניפולציה ומוביליזציה מצאה ש:
- רוב התופעות המדווחות הן קלות וחולפות וכוללות כאב מקומי, נוקשות, עייפות.
- אירועים חמורים (כגון פגיעה נוירולוגית משמעותית או אירוע וסקולרי) נדירים מאוד וקשה לקבוע קשר סיבתי ישיר בינם לבין הטיפול (Funabashi, 2022).
למרות זאת, ההמלצה הברורה היא:
- ביצוע סינון קפדני לדגלים אדומים וסיכון וסקולרי.
- התאמת טכניקת הטיפול (לדוגמה, העדפת מוביליזציה עדינה על פני מניפולציה מהירה במטופלים בסיכון).
- הסבר למטופל על סיכונים ותועלות כחלק מהסכמה מדעת
Trager הראה שבקווים מנחים מודרניים, ההמלצות לטובת SMT ניתנות רק במצבי כאב ללא חשד לפתולוגיה חמורה, ובמקביל מפורטות רשימות ברורות של מצבים בהם יש להימנע ממניפולציה (Trager, 2024).
כירופרקטיקה מבוססת-ראיות: מגמות ועתיד
קווי הנחיה ויישום בקליניקה
קווי הנחיה עדכניים לכאב שרירי־שלדי, הן כלליים והן כירופרקטיים, מדגישים כמה עקרונות מרכזיים (Hawk, 2020; Trager, 2024; Dawod, 2025):
- העדפת טיפול לא-תרופתי בקו ראשון: תנועה, טיפול ידני, חינוך, התערבות פסיכולוגית מתאימה.
- הימנעות מהדמיות מיותרות ומהתערבויות פולשניות בשלב מוקדם.
- שימוש במדדי תוצאה מדווחי-מטופל לניטור התקדמות (Coleman, 2025).
- שיתוף המטופל בקבלת החלטות, הגדרת מטרות תפקודיות ולא רק "היעלמות כאב".
שילוב טכנולוגיה ונתוני אמת
המחקר של Coleman על שימוש ב-NLP לאיתור PROMs ברשומות כירופרקטיות במערכת הוותיקים האמריקאית מדגים מגמה חדשה: שימוש בביג דאטה ורשומות קליניות כדי להעריך איכות טיפול במרחב הכירופרקטי (Coleman, 2025).
זה פותח אפשרויות ל:
- מעקב אחר איכות הטיפול בזמן אמת.
- זיהוי תבניות של מטופלים המגיבים טוב יותר/פחות למניפולציה.
- התאמת טיפול אישית (precision chiropractic) על בסיס נתונים גדולים.
תפקיד הכירופרקט במערך הטיפול בכאב
בעידן שבו שימוש ממושך באופיאטים ובתרופות אחרות לכאב כרוני עומד תחת ביקורת מחמירה, גובר הצורך באלטרנטיבות שמרניות מבוססות-ראיות. סקירות עדכניות מצביעות על כך שטיפול כירופרקטי יכול להוות אפשרות יעילה ובטוחה כחלק ממערך הכולל של טיפול בכאב, אך אינו מחליף התערבות רפואית במקרים של פתולוגיה חמורה או צורך בניתוח (Paige, 2017; Rubinstein, 2019; Dawod, 2025).
סיכום
האבחון והטיפול הכירופרקטי התפתחו משמעותית בעשורים האחרונים. הכירופרקט המודרני:
- מאבחן באמצעות אנמנזה מעמיקה, בדיקה גופנית ונוירולוגית שיטתית, שימוש במדדי תוצאה והסתכלות ביו-פסיכו-סוציאלית רחבה.
- מטפל באמצעות מניפולציה, מוביליזציה, עבודה ברקמות רכות, תרגול, חינוך ושיתוף פעולה רב-מקצועי.
- פועל בהתאם לקווי הנחיה מבוססי-ראיות, הממקמים את SMT כאפשרות יעילה ובטוחה יחסית לטיפול בכאב גב וצוואר, במיוחד כחלק מחבילה טיפולית רחבה.
- שומר על בטיחות באמצעות סינון מוקפד לדגלים אדומים והתאמת טכניקות הטיפול למאפייני המטופל.
הנתונים הקיימים תומכים בשימוש בכירופרקטיקה כחלק אינטגרלי ממערך טיפול שמרני בכאב שרירי־שלדי, במיוחד כאשר היא מבוצעת באופן מבוסס-ראיות, שקוף ושיתופי. האתגרים לעתיד כוללים שיפור נוסף במדידה אובייקטיבית של תוצאות, מחקר על תתי-קבוצות מטופלים הרגישות במיוחד לטיפול ידני, והעמקת השילוב במערכות בריאות ציבוריות תוך שמירה על בטיחות ויעילות.
References:
Blanchette, M.-A., Stochkendahl, M. J., Borges Da Silva, R., Boruff, J., Harrison, P., & Bussières, A. (2016). Effectiveness and economic evaluation of chiropractic care for the treatment of low back pain: A systematic review of pragmatic studies. PLOS ONE, 11(8), e0160037.
Coleman, B. C., Corcoran, K. L., Brandt, C. A., Goulet, J. L., Luther, S. L., & Lisi, A. J. (2025). Identifying patient-reported outcome measure documentation in Veterans Health Administration chiropractic clinic notes: Natural language processing analysis. JMIR Medical Informatics, 13, e66466.
Gevers-Montoro C, Provencher B, Descarreaux M, Ortega de Mues A, Piché M. Neurophysiological mechanisms of chiropractic spinal manipulation for spine pain. Eur J Pain. 2021 Aug;25(7):1429-1448.
Buchbinder, R., et al. (2018). Low back pain: a call for action. The Lancet, 391(10137), 2384-2388.
Coulter, I. D., et al. (2019). Manipulation and mobilization for treating chronic low back pain: a systematic review and meta-analysis. The Spine Journal.
Foster, N. E., et al. (2018). Prevention and treatment of low back pain: evidence, challenges, and promising directions. The Lancet, 391(10137), 2368-2383.
Dawod, M. S., Alswerki, M. N., Alealumi, A. F., Alshloul, S. A., Husami, M. Y., Sulaiman, S. G., Al-Azzawi, M. T., Al-Rawashdah, S. F., & Abualhaij, S. (2025). Approach to adult patients with musculoskeletal complaints and normal findings: A guide for clinical practice. Orthopedic Research and Reviews, 17, 503-516.
Funabashi, M., Gorrell, L. M., Pohlman, K. A., Bergna, A., & Heneghan, N. R. (2022). Definition and classification for adverse events following spinal and peripheral joint manipulation and mobilization: A scoping review. PLOS ONE, 17(7), e0270671.
Chaibi, A., & Russell, M. B. (2019). Manual therapies for primary chronic headaches: a systematic review of randomized controlled trials. The Journal of Headache and Pain, 20(1), 81.
Gross, A. R., Langevin, P., Burnie, S. J., Bédard-Brochu, M.-S., Empey, B., Dugas, E., … & Hoving, J. L. (2015). Manipulation and mobilisation for neck pain contrasted against an inactive control or another active treatment. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015(9), CD004249.
Qaseem, A., et al. (2017). Noninvasive Treatments for Acute, Subacute, and Chronic Low Back Pain: A Clinical Practice Guideline From the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7).
Hawk, C., Whalen, W. M., Farabaugh, R. J., Daniels, C. J., Minkalis, A. L., Taylor, D. N., Khorsan, R., Lisi, A. J., & Evans, M. W. (2020). Best practices for chiropractic management of patients with chronic musculoskeletal pain: A clinical practice guideline. Journal of Alternative and Complementary Medicine, 26(10), 884-901.
Hidalgo, B., Hall, T., Bossert, J., Dugeny, A., Cagnie, B., & Pitance, L. (2017). The efficacy of manual therapy and exercise for treating non-specific neck pain: A systematic review. Journal of Back and Musculoskeletal Rehabilitation, 30(6), 1149-1169.
Paige, N. M., Miake-Lye, I. M., Booth, M. S., Beroes, J. M., Mardian, A. S., Dougherty, P., … & Shekelle, P. G. (2017). Association of spinal manipulative therapy with clinical benefit and harm for acute low back pain: A systematic review and meta-analysis. JAMA, 317(14), 1451-1460.
Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689.
Trager, R. J., Putney, J. L., & Bise, C. G. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668.