לייזר רך: מה זה, איך הוא עובד והאם הוא יעיל?

לייזר רך: מה זה, איך הוא עובד והאם הוא יעיל? ההתמודדות עם כאב כרוני או אקוטי מציבה אתגר טיפולי מורכב, הדורש לעיתים קרובות פתרונות החורגים מגבולות המשככים הפרמקולוגיים הקונבנציונליים. בעשורים האחרונים, טכנולוגיית הלייזר הרך (Low-Level Laser Therapy – LLLT), המוכרת גם כפוטוביומודולציה (PBMT), תופסת מקום מרכזי ברפואה המודרנית ככלי טיפולי לא-פולשני ובטוח. בניגוד ללייזרים כירורגיים המשמשים לחיתוך או לצריבת רקמות, הלייזר הרך עושה שימוש באורכי גל מוגדרים ובעוצמה נמוכה שאינה מייצרת חום. קרינה ממוקדת זו חודרת אל עומק הרקמות ומפעילה מנגנונים ביוכימיים תאיים, המאיצים את ייצור האנרגיה התאית (ATP) ומפחיתים תהליכי דלקת.

עבור מטופלים המחפשים מזור לכאבי שריר-שלד, דלקות מפרקים או פגיעות עצביות, השאלה המרכזית נותרת שאלת היעילות הקלינית. מחקרים מבוקרי-פלצבו וניתוחי-על (Meta-analyses) שפורסמו בכתבי עת רפואיים מובילים, כגון The Lancet, מדגימים כי לטיפול בלייזר רך יש השפעה מובהקת על הפחתת מדדי כאב ושיפור איכות החיים לטווח הקצר והבינוני. מאמר זה יסקור בצורה מדעית ומבוססת עובדות את הרקע הביולוגי של הטכנולוגיה, את מנגנוני הפעולה התאיים שלה, ואת הממצאים הקליניים העדכניים הבוחנים את מידת האפקטיביות שלה כחלופה טיפולית בטוחה ונטולת תופעות לוואי.

לייזר רך: מה זה, איך הוא עובד והאם הוא יעיל? – רקע

לייזר רך, Low-Level Laser Therapy או Photobiomodulation Therapy, הוא טיפול לא פולשני המשתמש באור אדום או אינפרה־אדום בעוצמה נמוכה כדי להשפיע על תהליכים ביולוגיים ברקמות. בשנים האחרונות המונח המדויק יותר הוא פוטוביומודולציה, משום שההשפעה אינה נובעת מחימום עמוק או “צריבה”, אלא מגירוי ביולוגי של תאים באמצעות אור. הטיפול מוכר גם בשמות LLLT, PBM, PBMT, cold laser או low-intensity laser.

השאלה החשובה אינה רק “האם לייזר רך עובד?”, אלא באיזה מצב, באיזה מינון, באיזה אורך גל, באיזו תדירות, ובשילוב עם אילו טיפולים. המחקר הקיים מצביע על פוטנציאל להפחתת כאב ושיפור תפקוד בחלק ממצבי הכאב השריר־שלדי, אך התוצאות אינן אחידות. הסיבה העיקרית היא שמחקרים שונים משתמשים במכשירים, מינונים ופרוטוקולים שונים מאוד. לכן לייזר רך אינו “קסם”, אך גם אינו בהכרח טיפול חסר ערך. הוא כלי טיפולי שיכול להיות יעיל כאשר משתמשים בו נכון, לאחר אבחון מקצועי ובמסגרת תוכנית טיפול רחבה (de Freitas, 2016; Hamblin, 2018).

מה זה לייזר רך?

לייזר רך הוא טיפול באור שאינו מיועד לחתוך, לצרוב או להרוס רקמה. בניגוד ללייזר כירורגי, שבו משתמשים באנרגיה גבוהה ליצירת חום וחיתוך, לייזר רך פועל בעוצמות נמוכות יותר ומכוון להשפעה תאית. בדרך כלל משתמשים באורכי גל בתחום האדום והאינפרה־אדום הקרוב, משום שהם חודרים לרקמות טוב יותר מאור כחול או ירוק.

בקליניקות משתמשים לעיתים במכשירי לייזר ולעיתים במכשירי LED. ההבדל הוא שלייזר מפיק אור קוהרנטי וממוקד יותר, בעוד LED מפיק אור פחות ממוקד. בפועל, שני הסוגים יכולים להיכלל תחת פוטוביומודולציה אם הם מספקים אור באורך גל, עוצמה ומינון מתאימים. עם זאת, איכות המכשיר והפרוטוקול חשובים מאוד; “אור אדום” ביתי חלש אינו בהכרח שקול לטיפול מקצועי.

לייזר רך, לייזר חזק ולייזר כירורגי: מה ההבדל?

איך לייזר רך עובד בגוף?

ההסבר המרכזי לפעולת לייזר רך קשור למיטוכונדריה — “תחנות האנרגיה” של התא. אחת ההשערות המובילות היא שאור אדום ואינפרה־אדום נקלט על ידי chromophores בתא, במיוחד cytochrome c oxidase בשרשרת הנשימה המיטוכונדריאלית. קליטת האור עשויה להשפיע על ייצור ATP, על שחרור nitric oxide, על זרימת דם מקומית, על איתות תאי ועל תגובות דלקתיות (de Freitas, 2016; Hamblin, 2018).

ההשפעה אינה “חימום עמוק”

הטיפול נקרא לפעמים cold laser משום שהמנגנון אינו מבוסס על חימום משמעותי. כאשר מטופל מרגיש חום חזק, ייתכן שמדובר במכשיר אחר, בעוצמה גבוהה יותר או בפרוטוקול שונה. בלייזר רך קלאסי, המטופל עשוי לא להרגיש כמעט דבר בזמן הטיפול, ולעיתים להרגיש חמימות קלה בלבד.

למה מינון חשוב כל כך?

פוטוביומודולציה מתאפיינת בתגובה דו־שלבית: מעט מדי אור לא יגרום להשפעה משמעותית, אך יותר מדי אור אינו בהכרח טוב יותר ועלול להפחית את האפקט. עיקרון זה מתואר כתגובה ביפאזית או Arndt-Schulz curve. לכן פרוטוקול טיפול טוב חייב להתייחס לאורך גל, אנרגיה, צפיפות אנרגיה, זמן טיפול, מספר נקודות טיפול, עומק הרקמה, צבע עור, מצב קליני ותדירות הטיפולים (Huang, 2009; Huang, 2011).

פרמטרים חשובים בלייזר רך

האם לייזר רך באמת יעיל?

התשובה הקצרה היא: לפעמים כן, אבל לא בכל מצב ולא בכל פרוטוקול. מחקרים על כאב שריר־שלד מצאו שלייזר רך יכול להפחית כאב אצל חלק מהמטופלים, במיוחד כאשר המינון מתאים להמלצות מקצועיות. מטה־אנליזה על הפרעות שריר־שלד מצאה השפעה חיובית על כאב, והדגישה שהיצמדות להמלצות מינון של WALT עשויה לשפר את הסיכוי לאפקט טיפולי (Clijsen, 2017).)

עם זאת, איכות הראיות משתנה מאוד בין מצבים. יש תחומים שבהם קיימות סקירות שיטתיות חיוביות יחסית, כמו כאבי צוואר, אוסטיאוארתריטיס של הברך, טנדינופתיות מסוימות וכאבי מפרק הלסת. לעומת זאת, בכאב גב תחתון לא ספציפי התוצאות מעורבות יותר, וחלק מהסקירות מצאו תועלת מוגבלת או לא עקבית. לכן לייזר רך צריך להיות מוצג כטיפול משלים אפשרי, לא כהבטחה לריפוי.

רמת הראיות לפי מצב קליני

לייזר רך לכאבי צוואר

כאבי צוואר הם אחד התחומים שבהם לייזר רך נחקר יחסית הרבה. מטה־אנליזה שפורסמה ב־Lancet מצאה שלייזר רך הפחית כאב בצוואר מיד לאחר הטיפול בכאב חריף ועד 22 שבועות לאחר הטיפול בכאב צוואר כרוני (Chow, 2009).

עם זאת, חשוב לפרש את הממצא נכון. כאבי צוואר יכולים לנבוע ממפרקים, שרירים, דיסקים, עצבים, מתח, יציבה ממושכת או שילוב גורמים. לייזר עשוי להפחית כאב, אך אינו מחליף בדיקה נוירולוגית כאשר יש הקרנה ליד, נימול, חולשה או סימנים של לחץ עצבי. ברוב המקרים, התוצאה הטובה ביותר תגיע משילוב בין טיפול להפחתת כאב לבין תרגול צוואר ושכמה, שינוי עומסי עבודה וחזרה הדרגתית לתפקוד.

לייזר רך לאוסטיאוארתריטיס ושחיקת סחוס

באוסטיאוארתריטיס, בעיקר בברך, לייזר רך נחקר כטיפול להפחתת כאב ושיפור תפקוד. סקירה ומטה־אנליזה ב־BMJ Open מצאה ש־LLLT הפחית כאב ומוגבלות באוסטיאוארתריטיס של הברך בפרוטוקולים מסוימים, בעיקר באורכי גל ובמינונים ספציפיים (Stausholm, 2019).

סקירות מאוחרות יותר מצאו שההשפעה קיימת אך אינה אחידה, ושאיכות הראיות עדיין מוגבלת בחלק מההשוואות. מטה־אנליזה רשתית משנת 2024 מצאה פוטנציאל להפחתת כאב באורכי גל 904 – 905 ננומטר או 785 – 850 ננומטר, אך הדגישה שהאיכות הכוללת של הראיות נמוכה ונדרשים מחקרים טובים יותר (Fan, 2024).

האם לייזר רך “בונה סחוס”?

אין הוכחה קלינית חזקה שלייזר רך משקם סחוס שחוק באופן מלא או מחזיר מפרק למצב צעיר. השימוש המציאותי יותר הוא הפחתת כאב, שיפור תפקוד, הפחתת רגישות מקומית ותמיכה בתהליך שיקום. באוסטיאוארתריטיס, הטיפול המרכזי עדיין כולל פעילות גופנית, חיזוק, ירידה בעומס, ניהול משקל בריא כאשר רלוונטי, הדרכה ולעיתים טיפול תרופתי או הזרקות לפי מצב המטופל.

לייזר רך בטנדינופתיות ודלקות גידים

טנדינופתיה היא מצב שבו הגיד מתקשה להתמודד עם עומסים, ולעיתים קיימים כאב, רגישות, שינוי מבני וירידה בתפקוד. לייזר רך נחקר במצבים כמו כאב בגיד אכילס, מרפק טניס, פלנטר פשיאיטיס וגידים נוספים. סקירה מוקדמת עם מטה־אנליזה מצאה שלייזר רך עשוי להיות יעיל בטנדינופתיות כאשר משתמשים במינונים מומלצים (Tumilty, 2010).

סקירה שיטתית משנת 2022 על טנדינופתיות בגפה התחתונה ופלנטר פשיאיטיס מצאה ירידה בכאב ובמוגבלות בטווח הקצר והבינוני (Naterstad, 2022).

למה לייזר לבדו לא מספיק בגידים?

גיד צריך עומס מדורג כדי להשתקם. אם משתמשים בלייזר להפחתת כאב אך המטופל ממשיך לרוץ, לקפוץ, להרים או לעבוד באותו עומס שגרם לבעיה, הסימפטומים עלולים לחזור. הטיפול היעיל בטנדינופתיה צריך לכלול חיזוק מדורג, שינוי עומס, התאמת טכניקה, שיפור כוח סביב המפרק ולעיתים שינוי זמני בפעילות.

לייזר רך לכאבי גב תחתון

בכאב גב תחתון, הראיות פחות חד־משמעיות. חלק מהמחקרים מצאו שיפור בכאב, אך סקירות אחרות מצאו שההשפעה אינה עקבית או שאינה עדיפה בצורה ברורה על טיפול רגיל. סקירה על PBM בכאב גב תחתון לא ספציפי דיווחה על תוצאות מוגבלות והדגישה את הצורך בפרוטוקולים מדויקים יותר (de Oliveira, 2021).

במקרים של כאב גב, חשוב במיוחד לאבחן אם מדובר בכאב שרירי־מפרקי, כאב דיסקוגני, רדיקולופתיה, היצרות תעלה, כאב ממפרק העצה־כסל או מצב אחר. לייזר רך יכול להשתלב כחלק מתוכנית להפחתת כאב, אך אינו מחליף תרגול, חזרה לפעילות, טיפול ידני מתאים וניהול עומסים.

לייזר רך בכאבי מפרק הלסת

הפרעות במפרק הלסת ושרירי הלעיסה, TMD, כוללות כאב בלעיסה, קליקים, הגבלת פתיחת פה, כאב שרירי וכאב מוקרן לאוזן או לרקה. סקירה שיטתית עדכנית מצאה שלפוטוביומודולציה יש השפעות מבטיחות בהפחתת כאב ושיפור פתיחת פה במטופלים עם TMD, אם כי גם כאן קיימת שונות בין פרוטוקולים ומחקרים (Farshidfar, 2023).

בטיפול בלסת, לייזר רך צריך להשתלב עם בדיקת מפרק הלסת, שרירי הלעיסה, צוואר, הרגלי הידוק שיניים, סטרס, שינה ותרגילי שליטה. כאשר יש כאב שיניים, נפיחות, חום או סימני זיהום, נדרש קודם בירור דנטלי או רפואי.

יתרונות אפשריים של לייזר רך

מגבלות של לייזר רך

הבעיה המרכזית בלייזר רך היא שונות עצומה בין מכשירים ופרוטוקולים. שני מטפלים יכולים לומר שהם משתמשים ב“לייזר רך”, אבל בפועל להשתמש באורך גל, הספק, זמן טיפול ומינון שונים לחלוטין. מצב זה מקשה להשוות מחקרים ומקשה לצפות תוצאה קלינית.

מגבלה נוספת היא שלייזר רך אינו מתקן לבדו בעיות עומס, חולשת שרירים, טכניקת ריצה, יציבה ממושכת, שחיקת מפרק מתקדמת, פריצת דיסק עם חסר נוירולוגי או מחלה דלקתית פעילה. הוא יכול להפחית כאב, אבל אם מקור הכאב לא מטופל – התוצאה עלולה להיות זמנית בלבד.

בטיחות: האם לייזר רך מסוכן?

כאשר לייזר רך מבוצע במינון מתאים ועל ידי איש מקצוע מיומן, הוא נחשב לרוב טיפול בטוח עם מעט תופעות לוואי משמעותיות בדיווחי מחקרים רבים. לדוגמה, בסקירה על אוסטיאוארתריטיס של הברך לא דווחו אירועים חריגים משמעותיים במחקרים שנכללו (Stausholm, 2019).

עם זאת, “בטוח” לא אומר “ללא כללים”. אין לכוון לייזר ישירות לעיניים, ויש להשתמש במשקפי מגן מתאימים לפי סוג המכשיר. יש להיזהר בטיפול מעל גידולים, אזורים עם זיהום פעיל, אזורים עם דימום פעיל, אזורים עם תחושה ירודה, הריון באזור הבטן או האגן, וכן במטופלים עם רגישות מיוחדת לאור או תרופות פוטוסנסיטיביות. במצבים מורכבים יש להתייעץ עם רופא.

שאלות שכדאי לשאול לפני טיפול בלייזר רך

כירופרקטיקה ולייזר רך

כירופרקטיקה יכולה להשתלב היטב עם לייזר רך כאשר הכאב קשור למערכת השריר־שלד: כאבי צוואר, גב, כתף, ברך, ירך, גידים, עומסי ספורט, נקודות הדק, כאב מפרקי או הגבלה תנועתית. כירופרקט מוסמך אמור להתחיל באבחון: בדיקת תנועה, בדיקה נוירולוגית בסיסית לפי הצורך, הערכת יציבה ותפקוד, זיהוי דגלים אדומים והבנה של עומסי עבודה או אימון.

לייזר רך יכול לשמש בקליניקה כטיפול תומך להפחתת כאב ולאפשר טיפול פעיל יותר. לדוגמה, במטופל עם כאב צוואר כרוני, הלייזר עשוי להפחית רגישות מקומית, אך השיקום צריך לכלול גם תרגילי צוואר ושכמה, מוביליזציה או טיפול ידני לפי התאמה, שינוי עומסי מחשב ושיפור סבולת שרירית. במטופל עם טנדינופתיה, הלייזר יכול לעזור בכאב, אך החלק המרכזי בטיפול הוא ניהול עומס וחיזוק מדורג.

מתי כירופרקטיקה עם לייזר רך יכולה להיות מועילה במיוחד?

מתי לייזר רך אינו מספיק?

לייזר רך אינו טיפול מתאים כפתרון יחיד כאשר יש כאב לאחר חבלה משמעותית, חשד לשבר, חולשה מתקדמת, אובדן תחושה, סימני זיהום, נפיחות חריגה, מפרק חם ואדום, כאב לילה חריג, ירידה לא מוסברת במשקל או כאב שמחמיר במהירות. במצבים כאלה צריך בירור רפואי לפני טיפול שמרני.

גם כאשר אין דגלים אדומים, לייזר רך אינו אמור להיות טיפול אינסופי. אם לאחר מספר טיפולים אין שינוי במדדי כאב, טווח תנועה או תפקוד, צריך לבחון מחדש את האבחנה, המינון והתוכנית. טיפול טוב כולל מטרות ברורות ומדידה.

איך נראה פרוטוקול טיפול מציאותי?

פרוטוקול טיפול בלייזר רך משתנה לפי האבחנה. בטיפול בגיד, למשל, ייתכן שהלייזר יכוון לאזור הגיד ולנקודות רגישות סביבו. בכאב צוואר ייתכן טיפול לאורך שרירים, מפרקים או נקודות כאב. באוסטיאוארתריטיס של הברך ייתכן טיפול סביב קו המפרק, גידים סמוכים ונקודות כאב. מספר הטיפולים נע לרוב בין כמה טיפולים בודדים לבין סדרת טיפולים של כמה שבועות.

המדד החשוב אינו רק “האם הכאב ירד מיד אחרי הטיפול”, אלא האם המטופל מסוגל ללכת יותר, לישון טוב יותר, להרים יד, לחזור לריצה, לעבוד מול מחשב או לבצע פעילות יומיומית עם פחות החמרה. בלי שיפור תפקודי, הקלה רגעית בכאב אינה מספיקה.

לייזר רך בבית: האם כדאי?

בשנים האחרונות נמכרים מכשירי אור אדום ולייזר ביתיים. חלקם עשויים להיות בטוחים לשימוש כללי, אך לא כולם מספקים מינון טיפולי מתאים. הבעיה היא שהצרכן לרוב אינו יודע מהו אורך הגל המדויק, ההספק, צפיפות האנרגיה, זמן הטיפול או עומק החדירה. שימוש יתר עלול להיות לא יעיל, ושימוש לא נכון ליד העיניים עלול להיות מסוכן.

מכשיר ביתי אינו מחליף אבחון. אדם עם כאב ברך יכול לחשוב שמדובר בשחיקת סחוס, אך בפועל ייתכן שיש קרע מניסקוס, דלקת מפרקים, גאוט או כאב מוקרן מהגב. לכן שימוש ביתי, אם נעשה, צריך להיות זהיר, קצר, לפי הוראות יצרן, ולא במקום בדיקה מקצועית כאשר הכאב נמשך או מחמיר.

האם לייזר רך יעיל יותר מפלצבו?

בחלק מהמצבים, מחקרים מצאו יתרון על פני פלצבו; באחרים היתרון קטן או לא עקבי. הסיבה היא גם ביולוגית וגם מתודולוגית. קשה ליצור פלצבו מושלם לטיפול באור, קשה לאחד מינונים, וקשה להשוות כאב כרוני בין אנשים שונים. בנוסף, כאב מושפע משינה, מצב רוח, פעילות, ציפיות, פחד מתנועה, עומסים ותהליכים עצביים.

סקירה על כאב כרוני משנת 2026 מצאה של־PBM יש פוטנציאל להפחתת כאב ושיפור איכות חיים במצבים שונים, אך הדגישה את הצורך במחקרים איכותיים ובפרוטוקולים מדויקים יותר (Ferreira, 2026).

איך לדעת אם הטיפול עובד?

סיכום: האם לייזר רך באמת שווה ניסיון?

לייזר רך הוא טיפול לא פולשני המבוסס על פוטוביומודולציה – השפעה של אור אדום או אינפרה־אדום על תהליכים תאיים, דלקתיים ועצביים. המחקר מצביע על תועלת אפשרית בהפחתת כאב ושיפור תפקוד במצבים כמו כאבי צוואר, אוסטיאוארתריטיס של הברך, טנדינופתיות, פלנטר פשיאיטיס וכאבי מפרק הלסת, אך הראיות אינן אחידות ותלויות מאוד במינון ובפרוטוקול.

הדרך הנכונה להתייחס ללייזר רך היא לא כאל “תרופה שמרפאת הכול”, אלא ככלי עזר בתוך תוכנית טיפול. כאשר הוא משולב עם אבחון מקצועי, כירופרקטיקה או טיפול ידני מתאים, תרגול, ניהול עומסים ושיקום תפקודי, הוא עשוי לעזור לחלק מהמטופלים להפחית כאב ולחזור לפעילות. כאשר משתמשים בו ללא אבחנה, ללא מינון ברור וללא שינוי בגורמי העומס – הסיכוי לתוצאה משמעותית נמוך יותר.

References:

Bjordal, J. M., Johnson, M. I., Iversen, V., Aimbire, F., & Lopes-Martins, R. A. B. (2006). Low-level laser therapy in acute pain: A systematic review of possible mechanisms of action and clinical effects in randomized placebo-controlled trials. Photomedicine and Laser Surgery, 24(2), 158-168. https://doi.org/10.1089/pho.2006.24.158

Chow, R. T., Johnson, M. I., Lopes-Martins, R. A. B., & Bjordal, J. M. (2009). Efficacy of low-level laser therapy in the management of neck pain: A systematic review and meta-analysis of randomised placebo or active-treatment controlled trials. The Lancet, 374(9705), 1897-1908. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(09)61522-1

Clijsen, R., Brunner, A., Barbero, M., Clarys, P., & Taeymans, J. (2017). Effects of low-level laser therapy on pain in patients with musculoskeletal disorders: A systematic review and meta-analysis. European Journal of Physical and Rehabilitation Medicine, 53(4), 603-610. https://doi.org/10.23736/S1973-9087.17.04432-X

Cotler, H. B., Chow, R. T., Hamblin, M. R., & Carroll, J. (2015). The use of low level laser therapy (LLLT) for musculoskeletal pain. MOJ Orthopedics & Rheumatology, 2(5), 00068. https://doi.org/10.15406/mojor.2015.02.00068

de Freitas, L. F., & Hamblin, M. R. (2016). Proposed mechanisms of photobiomodulation or low-level light therapy. IEEE Journal of Selected Topics in Quantum Electronics, 22(3), 7000417. https://doi.org/10.1109/JSTQE.2016.2561201

de Oliveira, M. F., Johnson, D. S., Demchak, T., Tomazoni, S. S., & Leal-Junior, E. C. P. (2021). Low-intensity LASER and LED photobiomodulation therapy for pain control of the most common musculoskeletal conditions. European Journal of Physical and Rehabilitation Medicine, 58(2), 282-289. https://doi.org/10.23736/S1973-9087.21.07236-1

Dompe, C., Moncrieff, L., Matys, J., Grzech-Leśniak, K., Kocherova, I., Bryja, A., Bruska, M., Dominiak, M., Mozdziak, P., Skiba, T. H. I., Shibli, J. A., Angelova Volponi, A., Kempisty, B., & Dyszkiewicz-Konwińska, M. (2020). Photobiomodulation—Underlying mechanism and clinical applications. Journal of Clinical Medicine, 9(6), 1724. https://doi.org/10.3390/jcm9061724

Fan, T., He, J., Li, H., Wang, X., & colleagues. (2024). A systematic review and network meta-analysis on the optimal wavelength of low-level laser therapy in the treatment of knee osteoarthritis. Aging Clinical and Experimental Research, 36, 225. https://doi.org/10.1007/s40520-024-02853-0

Farshidfar, N., Asnaashari, M., & Rezaei-Soufi, L. (2023). The effect of photobiomodulation on temporomandibular disorders: A systematic review. Journal of Lasers in Medical Sciences, 14, e27. https://doi.org/10.34172/jlms.2023.27

Ferreira, L. M. A., Silva, J. R., Costa, F. B., & colleagues. (2026). Photobiomodulation in chronic pain: A systematic review of clinical efficacy and mechanisms. Frontiers in Integrative Neuroscience, 20, 1717372. https://doi.org/10.3389/fnint.2026.1717372

Hamblin, M. R. (2017). Mechanisms and applications of the anti-inflammatory effects of photobiomodulation. AIMS Biophysics, 4(3), 337-361. https://doi.org/10.3934/biophy.2017.3.337

Hamblin, M. R. (2018). Mechanisms and mitochondrial redox signaling in photobiomodulation. Photochemistry and Photobiology, 94(2), 199-212. https://doi.org/10.1111/php.12864

Hennessy, S. N., & Marks, R. (2025). Low-level laser therapy in osteoarthritic pain. Osteoarthritis and Cartilage Open, 7(4), 100595. https://doi.org/10.1016/j.ocarto.2025.100595

Huang, Y. Y., Chen, A. C. H., Carroll, J. D., & Hamblin, M. R. (2009). Biphasic dose response in low-level light therapy. Dose-Response, 7(4), 358-383. https://doi.org/10.2203/dose-response.09-027.Hamblin

Huang, Y. Y., Sharma, S. K., Carroll, J., & Hamblin, M. R. (2011). Biphasic dose response in low-level light therapy – An update. Dose-Response, 9(4), 602-618. https://doi.org/10.2203/dose-response.11-009.Hamblin

Naterstad, I. F., Joensen, J., Bjordal, J. M., Lopes-Martins, R. A. B., & Stausholm, M. B. (2022). Efficacy of low-level laser therapy in patients with lower extremity tendinopathy or plantar fasciitis: Systematic review and meta-analysis. BMJ Open, 12(9), e059479. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2021-059479

Stausholm, M. B., Naterstad, I. F., Joensen, J., Lopes-Martins, R. A. B., Saebo, H., Lund, H., Fersum, K. V., & Bjordal, J. M. (2019). Efficacy of low-level laser therapy on pain and disability in knee osteoarthritis: Systematic review and meta-analysis of randomised placebo-controlled trials. BMJ Open, 9(10), e031142. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2019-031142

Tumilty, S., Munn, J., McDonough, S., Hurley, D. A., Basford, J. R., & Baxter, G. D. (2010). Low-level laser treatment of tendinopathy: A systematic review with meta-analysis. Photomedicine and Laser Surgery, 28(1), 3-16. https://doi.org/10.1089/pho.2008.2470