טרוכנטריק בורסיטיס: טיפול המתבסס על אבחון מדויק נדרש לצורך ריפוי. דלקת בשק או הבורסה של תל הירך מהווה מקור שכיח לתסמינים באזור הירך. טראומה ישירה או חיכוך של גידים ושרירים בבורסה עקב ביצוע תנועות חוזרניות גורמים לפגיעה בבורסה. מפרק הירך הוא מפרק כדורי חזק ויציב. הרקמות התומכות סביבו כולל שרירים רצועות ומעטפת המפרק מעניקים לו תמיכה נוספת.
כאבים בירך עלולים לנבוע מפגיעה בכול אחת מהרקמות הללו אך גם בגלל פגיעה ברקמות המצויות מחוץ למפרק כמו פריצת דיסק מותני, דלקת במפרקי העצה והכסל או פתולוגיה באיבר תוך בטני. אחד הגורמים השכיחים לכאבים בירך היא דלקת באמתחת (בורסה) תל הירך (Trochanteric bursitis). במצב של בורסיטיס בירך נדרש טיפול מהיר ויעיל. עיכוב במתן טיפול ראוי עלול לגרום לבורסיטיס כרוני. טיפול בהפרעה זאת חייב להתבסס על אבחון מדויק והליך של אבחנה מבדלת. במאמר "טרוכנטריק בורסיטיס: טיפול" נדון בנושא ברחבה.
טרוכנטריק בורסיטיס: טיפול – רקע
במשך שנים רבות התיוג של כאב בצד החיצוני של הירך היה טרוכנטריק בורסיטיס – דלקת של הבורסה (שק נוזלי) מעל הטרוכנטר הגדול. כיום התפיסה המקובלת יותר היא שהאבחון הוא תסמונת כאב טרוכנטרי גדול Greater Trochanteric Pain Syndrome (GTPS). זוהי למעשה “מטרייה” קלינית הכוללת לא רק דלקת בבורסה, אלא בעיקר טנדינופתי של גידי השרירים מרחיקי הירך הצידיים. במיוחד מעורבים בכך הגידים של שרירי העכוז (gluteus medius/minimus) שלעיתים נקרעים חלקית או באופן מלא. לעיתים מעורב בכך גם חיכוך/עומס של ה־ITB (הרצועה האיליוטיביאלית).
מחקרי הדמיה באולטרסאונד הדגישו ש”בורסיטיס ראשונית” היא לא בהכרח הממצא השכיח ביותר, ובמקרים רבים עיקר הבעיה הוא בגידים ולא בבורסה (Long, 2013). ההבחנה הזו אינה רק סמנטית: היא משנה את אסטרטגיית הטיפול מריפוי דלקת בלבד לתהליך שיקומי שמחזיר לגיד יכולת נשיאת עומס (Grimaldi, 2015; Grimaldi, 2024).
במאמר זה נפרט טיפול עדכני ומדורג בטרוכנטריק בורסיטיס/ תסמונת כאב טרוכנטרי גדול. נפרט מה נכון לעשות בבית, איך נראה טיפול מבוסס ראיות, מתי יש מקום לזריקות או טיפולי גלים, ומתי נדרשת הדמיה או התערבות ניתוחית.
שכיחות
שכיחות התסמונת גבוהה במיוחד בקרב נשים בגילאי 40-60, ביחס של כ-4:1 לעומת גברים, והיא קשורה לעיתים קרובות לשינויים הורמונליים, מבנה אגן רחב יותר (המשפיע על הביומכניקה של הירך), ועומסי יתר מצטברים. ההבנה כי מדובר בפתולוגיה של גיד ולא ב"דלקת פשוטה" היא קריטית, שכן היא משנה לחלוטין את הגישה הטיפולית: ממנוחה וזריקות לניהול עומסים ושיקום אקטיבי (2017 ,Speers & Bhogal)
למה זה כואב? עקרון העומס/יכולת
במצב של תסמונת כאב טרוכנטרי גדול הכאב נוטה להופיע בהליכה, עליה במדרגות, עמידה ממושכת, ריצה, ובאופן קלאסי גם בשכיבה על הצד הכואב. ברקע עומד לרוב חוסר התאמה בין העומס שהגיד/הרקמה סופגים לבין היכולת שלהם לשאת אותו. עומסים דוחסי (compression) גידים כמו במצבים של קירוב ירך (למשל רגל על רגל, או שכיבה ללא כרית בין הברכיים) יכולים להיות “טריגר” משמעותי (Grimaldi, 2015; Cowan, 2022). גם קפיצה מהירה בנפח פעילות (הליכות ארוכות יותר, אימוני כוח/ריצה), שינוי נעליים/שיפוע, השמנה, או חולשה/שליטה ירודה באגן עשויים להחמיר.
מכאן נגזרים שני עמודי תווך של טיפול:
- הפחתת עומסים מחמירים, בעיקר דחיסה ואדוקציה ממושכת.
- בנייה הדרגתית של כוח וסבולת של שרירי האגן והירך (בעיקר מרחיקי הירך), כדי להעלות יכולת ולצמצם הישנות (Grimaldi, 2024).
שלב ראשון: חינוך, שינוי הרגלים וניהול עומס (הבסיס להצלחה)
הטיפול ה”מיידי” החשוב ביותר לא תמיד מרגיש כמו טיפול-אבל הוא קריטי:
שינה ותנוחות
- אם כואב בשכיבה על הצד-נסו לא לשכב על הצד הכואב לתקופה.
- אם חייבים לשכב על הצד השני: כרית עבה בין הברכיים כדי למנוע “נפילת” הירך פנימה (אדוקציה). זה מפחית דחיסה על הגידים (Cowan, 2022; Grimaldi, 2015).
עמידה וישיבה
- להימנע מ”עמידה על ירך אחת” (hip hang) שבה האגן נופל לצד-זו תנוחה שמעמיסה על צד הירך.
- להימנע מרגל על רגל או ישיבה שמכניסה את הברך פנימה לאורך זמן.
פעילות גופנית
- במקום להפסיק הכול: שינוי מינון. דפוס שכיח הוא “יום טוב-התלהבות-החמרה יומיים”. מומלץ לבחור עומס שגורם כאב קל-בינוני בלבד ושלא משאיר החמרה משמעותית למחרת.
- אם הליכה מחמירה: לקצר מרחק, להאט קצב, להפחית עליות/מדרגות זמנית, ולעלות בהדרגה.
- ההיגיון: טיפול שמחזיק שבוע-שבועיים ואז “נשבר” בגלל עומס יתר לא יבנה יכולת. התקדמות יציבה מנצחת התקדמות מהירה.
שלב שני: טיפול תרופתי ותומך כאב (לפי התאמה רפואית)
במקרים של התלקחות כאב, נוגדי דלקת לא סטרואידליים (NSAIDs) או משככי כאב יכולים לאפשר התחלה של תנועה ושיקום. עם זאת, אם עיקר הבעיה הוא טנדינופתיה, “כיבוי דלקת” לבדו לרוב לא מספיק לטווח ארוך, ולעיתים עלול לעודד חזרה מהירה מדי לעומסים (Grimaldi, 2024).
ההחלטה על תרופות תלויה בגיל, מחלות רקע, תרופות אחרות, סיכון לדימום/כיב קיבה, כליות ועוד-ולכן זה תחום לרופא/ה.
שלב שלישי: פיזיותרפיה ותרגול-הטיפול המרכזי לטווח ארוך
הגישה המודרנית רואה בבורסיטיס/תסמונת כאב טרוכנטרי גדול תהליך שנדרש לו שיקום עומס: חיזוק ממוקד, שליטה באגן, ושינוי תנועתי. מחקר קליני גדול הראה שתוכנית חינוך + תרגול הביאה לשיעור הצלחה גבוה יותר בהשוואה לזריקת סטרואידים, כולל יתרון שנשמר לאורך זמן (Mellor, 2018). גם ניסוי בנשים אחרי גיל המעבר הדגים שעצם השילוב של הדרכה להימנע מדחיסה + ניהול עומס + תרגול משפר כאב ותפקוד משמעותית (Cowan, 2022). בנוסף, הצהרת קונצנזוס בינלאומית בתחום הפיזיותרפיה ל־GTPS מדגישה טיפול מדורג, תרגול, וחינוך כבסיס (Disantis, 2023).
איך בונים תוכנית תרגול טובה? (עקרונות מעשיים)
1) התחלה “שקטה” לגיד – איזומטרי/תרגילים נסבלים
בשלב כואב מאוד מתחילים לעיתים בתרגילים שמייצרים עומס שרירי בלי תנועה גדולה במפרק, כדי להפחית כאב ולהחזיר שליטה:
- החזקות עדינות של מרחיקי ירך (למשל עם רצועה/קיר)
- תרגילי יציבה לאגן בעמידה (ייצוב ללא “נפילת” אגן)
2) מעבר לחיזוק מתקדם – איזוטוני
בהדרגה מוסיפים תרגילים עם תנועה והתנגדות:
- הרחקת ירך בעמידה/שכיבה (בהתאמה למטופל)
- “גשר” עם דגש על ייצוב אגן
- עליות מדרגה קטנות בשליטה (בלי קריסה פנימה של הברך/אגן)
3) פונקציונלי – מה שמפריע ביום־יום
מטרה היא לחזור לפעילויות: הליכה, מדרגות, ריצה, ספורט. לכן משלבים:
- אימון שיווי משקל חד־רגלי
- תרגול קימה מכיסא/סקוואט חלקי בטכניקה טובה
- חזרה מדורגת להליכה מהירה/עליות
“מה עם מתיחות ל־ITB?”
הרבה אנשים מקבלים המלצה למתוח ITB, אבל במצב של תסמונת כאב טרוכנטרי גדול (GTPS) מתיחות אגרסיביות שמכניסות את הירך לאדוקציה יכולות להגביר עומס על הגידים. לכן לעיתים מעדיפים להתמקד בחיזוק ושליטה, ורק אם יש מרכיב ברור של נוקשות לשלב מתיחות באופן זהיר ומותאם (Grimaldi, 2015; Grimaldi, 2024).
טיפולים משלימים: מה עוד יכול לעזור?
טיפול בגלי הלם (ESWT)
לגלי הלם יש עדויות מעורבות אך הולכות ומצטברות בכול הנוגע לטיפול בבורסיטיס / תסמונת כאב טרוכנטרי גדול. מטא־אנליזה עדכנית של ניסויים אקראיים מצאה ש־ESWT עשוי לשפר כאב בטווח של כמה חודשים, במיוחד בפרוטוקולים מסוימים ובמכשירים “focused”, אך איכות הראיות מוגבלת בגלל שונות גבוהה בין מחקרים (Rhim, 2024). סקירה אחרת מצאה שייתכן שיפור קליני אך לא בהכרח הבדל מובהק סטטיסטית בהשוואה לביקורת, ועדיין ראתה ב־ESWT אופציה סבירה בשל פרופיל תופעות לוואי נמוך יחסית (Harding, 2024).
בפרקטיקה: גלי הלם נחשבים לרוב קו שני-כשתרגול והדרכה לא הספיקו, או כ”מאיץ” לצד שיקום פעיל.
דיקור יבש (Dry Needling)
ניסוי קליני אקראי הראה שדיקור יבש היה לא נחות מזריקת קורטיזון בהפחתת כאב ושיפור תפקוד בטווח של שבועות, ללא תופעות לוואי משמעותיות במחקר (Brennan, 2017). זה לא אומר שזה “טוב יותר”, אבל זו חלופה אפשרית למי שמעדיף להימנע מסטרואידים, במיוחד כחלק מתוכנית שיקום כוללת.
גישה כירופרקטית וטיפול ידני מולטי-מודאלי
הטיפול הכירופרקטי במצב של טרוכנטריק בורסיטיס / תסמונת כאב טרוכנטרי גדול מתבסס על גישה מולטי-מודאלית (Multimodal Approach) הרואה את הפציעה המקומית כחלק משרשרת קינטית רחבה יותר. בניגוד לטיפול הממוקד רק בסימפטום בירך, הגישה הכירופרקטית משלבת טיפול ברקמות רכות, מניפולציות מפרקיות, ושימוש באמצעים פיזיקליים, תוך דגש על הקשר בין עמוד השדרה המותני, האגן ומפרק הירך.
מניפולציות ומוביליזציות (Spinal and Extremity Manipulation)
מחקרים קליניים וניתוחי מקרה מדגימים כי ליקויים ביומכניים במפרקי העצה והכסל (Sacroiliac Joint – SIJ) ובעמוד השדרה המותני עלולים לתרום לעומס יתר על שרירי העכוז או להקרין כאב המדמה GTPS.
מניפולציה לירך: מחקר מבוקר הראה כי מניפולציה ייעודית למפרק הירך (בטכניקת Drop-piece) הובילה לשיפור מובהק בטווח התנועה הפסיבי ולהפחתת רמת הכאב במטופלים סימפטומטיים.
איזון אגן ועמוד שדרה: טיפול המשלב מניפולציות ל-SIJ ולעמוד השדרה המותני יחד עם תרגול נמצא יעיל בהפחתת כאב ושיפור תפקוד, ככל הנראה על ידי שיפור השליטה העצבית-שרירית והפחתת פיצויים תנועתיים המעמיסים על הירך.
טיפול ברקמות רכות (Soft Tissue Therapy)
כירופרקטורים עושים שימוש נרחב בטכניקות ידניות לשחרור מתח בשרירים המעורבים: Gluteus Medius, Gluteus Minimus, Tensor Fasciae Latae (TFL) ורצועת ה-ITB. הטיפול כולל טכניקות שחרור מיופציאלי (Myofascial Release) ושימוש במכשירים לשחרור רקמות (IASTM – Instrument Assisted Soft Tissue Mobilization). המטרה היא להפחית את הטונוס השרירי המוגבר שמייצר דחיסה על הגיד, לשפר את הגמישות ולעודד זרימת דם מקומית.
אמצעים פיזיקליים משלימים (Modalities)
כחלק מהפרוטוקול המולטי-מודאלי, הטיפול הכירופרקטי משלב לעיתים קרובות אמצעים טכנולוגיים להאצת ההחלמה:
- לייזר רך/בעוצמה נמוכה (Low Level Laser Therapy): תיאורי מקרה מדווחים על הצלחה בטיפול בטנדינופתיה אקוטית של העכוז באמצעות שילוב של מניפולציות ולייזר, המסייע בהפחתת דלקת וכאב ברמה התאית.
- גלי הלם (Shockwave): שימוש בגלי הלם כחלק מהטיפול במרפאה הכירופרקטית נפוץ לטיפול בטנדינופתיה כרונית והסתיידויות.
התייחסות ביומכנית כוללת
ההערכה הכירופרקטית כוללת בדיקה של הבדלים באורך רגליים (Leg Length Discrepancy), אשר עלולים לגרום לאגן לא מאוזן ולעומס אסימטרי על הירכיים. במקרים אלו, שימוש במגביהים (Heel lifts) עשוי להיות חלק מהפתרון ארוך הטווח. כמו כן, ניתן דגש על תיקון יציבה למניעת קריסת האגן בעמידה והליכה.
זריקות: מתי, איזה, ומה לצפות
זריקת סטרואידים (קורטיקוסטרואידים)
זריקות סטרואידים נפוצות כי הן עשויות לתת הקלה מהירה יחסית. במחקר ראשוני־קהילתי גדול נמצא יתרון ברור לסטרואידים מול “טיפול רגיל” לאחר 3 חודשים, אך ב־12 חודשים היתרון נעלם (Brinks, 2011). כלומר-זה יכול להיות כלי להפחתת כאב בטווח קצר, אך אינו בהכרח פותר את הבעיה הבסיסית, ולכן חשוב לשלב תרגול וניהול עומס.
זריקה בהכוונת אולטרסאונד מול “לפי נקודות ציון”
מחקר עדכני מצא ששתי השיטות יכולות לשפר כאב ותפקוד; להכוונת אולטרסאונד היה יתרון מסוים בהקלה קצרה יותר אצל חלק מהמטופלים, אך לא יתרון ברור לטווח ארוך (Topaloglu, 2024). משמעות: אם יש קושי אנטומי, עודף משקל משמעותי, או צורך בדיוק-US יכול לעזור, אבל הוא לא “קסם” שמחליף שיקום.
סיכונים ושיקולים: סטרואידים עשויים, בחלק מהמקרים, להחליש רקמת גיד כאשר משתמשים בהם שוב ושוב, ועלולים לגרום לתופעות לוואי מקומיות/מערכתיות (Rhim, 2024; Grimaldi, 2024). לכן נהוג להיזהר מסדרת זריקות חוזרות ללא שינוי עומסים ושיקום.
PRP (פלסמה עשירת טסיות)
PRP מוצג כטיפול ביולוגי שמטרתו לעודד ריפוי ברקמה. במצב של תסמונת כאב טרוכנטרי גדול יש מחקרים שמראים יתרון אפשרי על סטרואידים בטווח בינוני. בניסוי אקראי קטן נמצא ש־PRP הוביל לשיפור “ארוך יותר” במדדי כאב ותפקוד לעומת סטרואידים לאחר מספר חודשים (Begkas, 2020). בנוסף, מחקר גדול יותר בתחום טנדינופתיה של הגיד הגלוטאלי הראה יתרון ל־PRP בנקודות זמן מסוימות (Fitzpatrick, 2018).
עם זאת, חשוב להבין: PRP אינו מוצר אחיד. שיטות הכנה שונות (ריכוז טסיות, תאי דם לבנים, נפח, מספר זריקות) גורמות לשונות בתוצאות. לכן זה לרוב נשקל כקו שני/שלישי אחרי תרגול, ולפי זמינות ועלויות.
כמה זמן זה לוקח? פרוגנוזה וציפיות
תסמונת כאב טרוכנטרי גדול (GTPS) עלול להיות מצב מתמשך. מחקר מעקב ארוך טווח מצא שחלק משמעותי מהאנשים עדיין עמדו בקריטריונים של תסמונת כאב טרוכנטרי גדול שנים לאחר האבחנה הראשונית. אף נמצאה אסוציאציה להתפתחות אוסטיאוארתריטיס של הירך בחלק מהנבדקים לאורך זמן (Bicket, 2021). זה לא נועד לייאש, אלא להסביר למה טיפול חד־פעמי “מהיר” לעיתים לא מספיק, ולמה תוכנית שיקום עקבית היא השקעה משתלמת.
בפועל, הרבה מטופלים מרגישים שיפור ברור בתוך 6-12 שבועות של תוכנית טובה. חזרה מלאה לעומסים גבוהים יכולה לקחת מספר חודשים, במיוחד אם מדובר בכאב כרוני או חולשה משמעותית.
מתי צריך הדמיה, ומתי חושבים על ניתוח?
רוב המקרים של טרוכנטריק בורסיטיס / תסמונת כאב טרוכנטרי גדול משתפרים ללא ניתוח. עם זאת, יש מצבים שבהם כדאי להעמיק בירור:
- כאב שלא משתפר למרות טיפול עקבי (לרוב 3-6 חודשים של תוכנית מובנית)
- חשד לקרע גיד משמעותי: חולשה בולטת בחטיפה, צליעה מתמשכת, “נפילת אגן” משמעותית
- סימני אזהרה (כאב לילה חריף לא מוסבר, חום, טראומה משמעותית)
הצהרת הקונצנזוס מתארת אינדיקציות לשקילת התערבות כירורגית ולשיקום לאחריה, כאשר יש כשל של טיפול שמרני או פתולוגיה מבנית (Disantis, 2023). גם סקירה נרטיבית עדכנית מסכמת את הגישה המדורגת: טיפול שמרני תחילה, הזרקות/ESWT לפי צורך, וניתוח במקרים עמידים במיוחד (Gill, 2025).
בניתוח (במקרים נבחרים) עשויים לבצע תיקון גידים גלוטאליים, ניקוי בורסה (bursectomy), או טיפול ב־ITB. אבל זו אופציה שמיועדת למיעוט המטופלים לאחר מיצוי טיפול שמרני.
“תוכנית טיפוסית” ל־12 שבועות (דוגמה עקרונית)
- שבועות 1-2: הפחתת דחיסה (שינה/ישיבה), התאמת פעילות, תרגילי ייצוב עדינים/איזומטריים.
- שבועות 3-6: חיזוק מתקדם של חוטפים + שליטה באגן, התחלת תרגול פונקציונלי קל (מדרגה נמוכה, קימה מכיסא).
- שבועות 7-12: הגדלת עומס, סבולת, שיווי משקל חד־רגלי, חזרה מדורגת להליכות ארוכות/אימוני כוח/ריצה (לפי מטרות).
אם הכאב “נתקע”: לשקול תוספת כמו ESWT, או דיון בזריקה כחלק מאותה תוכנית שיקום (Harding, 2024; Rhim, 2024; Brinks, 2011).
סיכום
טרוכנטריק בורסיטיס במובן הקלאסי הוא רק חלק מהסיפור. במקרים רבים כאב בצד הירך קשור בעיקר לטנדינופתיה של הגידים הגלוטאליים, ולכן הטיפול היעיל ביותר לטווח ארוך נשען על חינוך, ניהול עומס, והתקדמות הדרגתית בתרגול (Mellor, 2018; Disantis, 2023; Grimaldi, 2024).
זריקות סטרואידים יכולות לעזור לטווח קצר (Brinks, 2011), PRP עשוי להציע יתרון במצבים מסוימים אך עם שונות גבוהה (Begkas, 2020; Fitzpatrick, 2018), וגלי הלם הם אופציה נוספת עם ראיות מתפתחות (Rhim, 2024; Harding, 2024). ההתאמה הנכונה היא אינדיבידואלית-והצלחת טיפול בדרך כלל גדלה כשיש תוכנית עקבית, מדורגת, וריאלית לציפיות.
References:
Begkas, D., Chatzopoulos, S.-T., Touzopoulos, P., Balanika, A., & Pastroudis, A. (2020). Ultrasound-guided platelet-rich plasma application versus corticosteroid injections for the treatment of greater trochanteric pain syndrome: A prospective controlled randomized comparative clinical study. Cureus, 12(1), e6583.
Bicket, L., Cooke, J., Knott, I., & Fearon, A. (2021). The natural history of greater trochanteric pain syndrome: An 11-year follow-up study. BMC Musculoskeletal Disorders, 22(1), 1048.
Brennan, K. L., Allen, B. C., & Maldonado, Y. M. (2017). Dry needling versus cortisone injection in the treatment of greater trochanteric pain syndrome: A noninferiority randomized clinical trial. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(4), 232-239.
Brinks, A., van Rijn, R. M., Willemsen, S. P., Bohnen, A. M., Verhaar, J. A. N., Koes, B. W., & Bierma-Zeinstra, S. M. A. (2011). Corticosteroid injections for greater trochanteric pain syndrome: A randomized controlled trial in primary care. Annals of Family Medicine, 9(3), 226-234.
Cohen, S. P., Strassels, S. A., Foster, L., Marvel, J., Williams, K., Crooks, M., Gross, A., Kurihara, C., Nguyen, C., & Williams, N. (2009). Comparison of fluoroscopically guided and blind corticosteroid injections for greater trochanteric pain syndrome: Multicentre randomised controlled trial. BMJ, 338, b1088.
Cowan, R. M., Ganderton, C. L., Cook, J., et al. (2022). Does menopausal hormone therapy, exercise, or both improve pain and function in postmenopausal women with greater trochanteric pain syndrome? A 2 × 2 factorial randomized clinical trial. The American Journal of Sports Medicine, 50(2), 515-525.
Disantis, A., Andrade, A. J., Baillou, A., et al. (2023). The 2022 International Society for Hip Preservation (ISHA) physiotherapy agreement on assessment and treatment of greater trochanteric pain syndrome (GTPS): An international consensus statement. Journal of Hip Preservation Surgery, 10(1), 48-56.
Fitzpatrick, J., Bulsara, M. K., O’Donnell, J., McCrory, P. R., & Zheng, M. H. (2018). The effectiveness of platelet-rich plasma injections in gluteal tendinopathy: A randomized, double-blind controlled trial comparing a single platelet-rich plasma injection with a single corticosteroid injection. The American Journal of Sports Medicine, 46(4), 933-939.
Gill, J. K., et al. (2025). Management of greater trochanteric pain syndrome: A narrative review. Cureus, 17(6), e85859.
Grimaldi, A., Mellor, R., Hodges, P., Bennell, K., Wajswelner, H., & Vicenzino, B. (2015). Gluteal tendinopathy: A review of mechanisms, assessment and management. Sports Medicine, 45(8), 1107-1119.
Grimaldi, A. (2024). Current and future advances in practice: Tendinopathies of the hip. Rheumatology Advances in Practice, 8(2), rkae022.
Harding, D., Cameron, L., Monga, A., & Winter, S. (2024). Is shockwave therapy effective in the management of greater trochanteric pain syndrome? A systematic review and meta-analysis. Musculoskeletal Care, 22(2), e1892.
Long, S. S., Surrey, D. E., & Nazarian, L. N. (2013). Sonography of greater trochanteric pain syndrome and the rarity of primary bursitis. AJR American Journal of Roentgenology, 201(5), 1083-1086.
Speers CJ, Bhogal GS. Greater trochanteric pain syndrome: a review of diagnosis and management in general practice. Br J Gen Pract. 2017 Oct;67(663):479-480.
Topaloglu, M., Gedik, C. C., Sarikaya, D., et al. (2024). Comparison of the effects of ultrasound-guided steroid injection and anatomic landmark-guided injection on pain and disability in greater trochanteric pain syndrome. Acta Orthopaedica et Traumatologica Turcica, 58(5), 290-295.
Wang, Y., Wang, K., Qin, Y., Wang, S., Tan, B., Jia, L., Jia, G., & Niu, L. (2022). The effect of corticosteroid injection in the treatment of greater trochanter pain syndrome: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Journal of Orthopaedic Surgery and Research, 17(1), 283.
