כאבים בצוואר אבחון
כאבים בצוואר אבחון

כאבים בצוואר אבחון

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


כאבים בצוואר – אבחון ובמידת הצורך טיפול מתאים הם מה שדרוש לכם כדי למנוע נזקים וכאבים כרוניים. כול אדם נמצא בסיכון להתפתחות סימנים ותסמינים כאלו ואחרים באזור של עמוד השדרה הצווארי או ברקמות סביבו. לרוב, מדובר בתסמינים זמניים המופיעים בגלל נזק מקומי קל, לעיתים הגורם משמעותי יותר. פגיעה בכול אחת מהרקמות בעמוד השדרה הצווארי עלולה להיות אחראית לכאבים בצוואר שלכם. מתיחת שריר בצוואר, טורטיקוליס, שחיקת סחוס במפרקי חוליות הצוואר, פריצת דיסק צווארית, היצרות של תעלת השדרה ועוד ועוד.

הגורם העיקרי להתפתחות כאב באזור הצוואר הוא נזק מצטבר על רקע עומסי יתר חוזרניים ושימוש לקוי. גם נזקי חבלה או מחלות שונות עלולות להוות גורם לסימנים ולתסמינים שאתם חשים בצוואר. בכול מקרה של כאבים בצוואר אבחון מהיר ומדויק של הגורם לכאבים הללו ובמידת הצורך טיפול יעיל הם שנדרשים כעת.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



כאבים בצוואר אבחון – רקע

ברוב המקרים הכאבים בצוואר נגרמים מנזקים שוליים וצפויים לחלוף תוך ימים ספורים גם ללא טיפול, אבל לפעמים כאבים אלו עלולים להיות ביטוי לבעיה מסכנת חיים. התסמין העיקרי המתפתח על רקע נזק צווארי הוא כאב. כאשר הנזק הוא מינורי הכאב יכול להופיע רק מספר ימים לאחר התפתחות הנזק וזאת בגלל תגובה דלקתית איטית. מסיבה זאת, כאבים שמופיעים מיד לאחר התאונה עלולים להעיד על נזקים משמעותיים יותר.

כאבי צוואר הם לרוב קלים וחולפים מעצמם ורק בקרב מיעוט יהפכו למטרד קשה וכרוני הזקוק לטיפול והכוונה. רצוי להתייחס ברצינות גם לכאבים קלים על מנת למנוע התפתחות של בעיה כרונית ומוגבלות ביכולות הפיזיות שלך. הזנחה ו/או התעלמות מכאבים בצוואר עלולים לגרום להתפתחות כאבים כרוניים או גרוע מכך. הטיפול בבעיות צוואר כרוניות הוא מאתגר וממושך יותר אך ראשית יש לאבחן את מקור הכאב בצוואר.

שלבי האבחון של כאב צווארי

התהליך אבחוני של כאבי צוואר מתחיל מלקיחת היסטוריה רפואית של החולה ושל משפחתו, עובד לבדיקה הגופנית ובמידת הצורך כולל שימוש בדימות ובבדיקות מעבדה. רק כאשר יש ספק לגבי האבחון או יש צורך לשלול פתולוגיה כזאת או אחרת נפנה לבדיקות מתקדמות ולאמצעי הדמיה.

היסטוריה רפואית

כאבים בצוואר אבחון
כאבים בצוואר אבחון

חולה עם כאבי צוואר חריפים חייב להיבדק באופן מקצועי על ידי איש מקצוע כגון כירופרקט. התהליך האבחוני מתחיל באמצעות למידה של ההיסטוריה הרפואית של החולה והרקע הבריאותי המשפחתי. בעבר או הווה של מחלות ופציעות. נלמד על עיסוקיו ותחביביו של החולה וכן על הפעילות הספורטיבית של וננסה להבין האם יש קשר בין כאביו לבין עיסוקיו. בשלב הזה נלמד האם לכאבי הצוואר של החולה יש רקע ראומטי, רקע טראומטי, רקע של בעיות מולדות או קיומן של מחלות מערכתיות.

נלמד מה המיקום המדויק של הכאב, מתי החל הכאב וכיצד החל, מה סוג הכאב (שורף, לופת, פועם…), מה משפיע על חומרת הכאב (תנועות, מנחים, שינה…) ועוד. נלמד האם מלבד הכאבים בצוואר החולה סובל מסימנים ותסמינים נוספים (כאבים בידיים, נימול או הירדמות של הידיים…). לאחר מכן נמשיך בבדיקה הגופנית.

בדיקה גופנית

במהלך הבדיקה הגופנית נעשה כול מאמץ לשחזר את הכאבים שעליהם אתם מתלוננים ובכך נזהה את הרקמה הפגועה ונאמוד את חומרת הפגיעה. הבדיקה הגופנית תכלול תצפית על עמוד השדרה הצווארי בניסיון לאתר ליקויים במנח הצווארי, בליטה, נפיחות, צלקת, אדמומיות או כול תופעה לא נורמלית אחרת. לאחר התצפית נמשש את החלקים הגרמיים ואת הרקמות הרכות בצוואר. נמשיך במישוש תוך כדי תנועה (Motion Palpation) של כול אחת מחוליות הצוואר. ננסה לאתר חוליות שתנועתן לא תקינה. נבדוק את טווחי התנועה הפסיביים והאקטיביים של הצוואר, נבדוק את כוחם של השרירים בצוואר ועל הסימטריות בכוח בין שני הצדדים. נערוך בדיקות אורתופדיות שמטרתן בין היתר לאתר לחץ על שורש עצב צווארי ונערוך בדיקות נוירולוגיות. 

בדיקות מתקדמות

בשלב הזה של המפגש עם החולה סביר שיש לנו את היכולת לקבוע במידה רבה של ביטחון את האבחנה של הבעיה. בכול מקרה של ספק נפנה את החולה לצורך ביצוע המשך בדיקות, כולל בדיקות הדמיה כגון צילומי רנטגן לזיהוי שינויים ניווניים, CT לזיהוי פתולוגיות בחוליות ובתעלת עמוד השדרה ו/או MRI לזיהוי פתולוגיות ברקמה רכה כמו שרירים, דיסקים בין חולייתיים, עצבים וחוט השדרה, EMG על מנת לזהות פגיעה בהולכה העצבית. במידת הצורך נפנה לבדיקות מעבדה כולל בדיקות דם ושתן. נפנה לביצוע בדיקות מתקדמות גם את אותם מקרים שבהם קבענו אבחנה והטיפול על פי אותה אבחנה לא צלח.

דגלים אדומים

במהלך המפגש עם החולה ננסה לאתר בהיסטוריה הרפואית, בבדיקה הגופנית ובתוצאות הבדיקות המתקדמות נוכחות של סימנים ותסמינים המעלים את האפשרות שהגורם לכאבים בצוואר אינו מכני. סימנים ותסמינים אלו כוללים הופעת הכאבים בצוואר לראשונה לפני גיל 20 או אחרי גיל 55, אובדן שליטה על הסוגרים, חום, חוסר נוירולוגי מתפתח, אובדן שליטה על הגפיים, אובדן משקל בלתי מוסבר, שימוש ממושך בסטרואידים, רקע טראומתי, היסטוריה של סרטן, סימנים ותסמינים שעלולים להצביע על פגיעה בזרימת הדל למוח כמו תנועות צוואר הגורמות לאובדן הכרה, נפילה פתאומית, ראייה כפולה ועוד, תסמינים וסימנים נוירולוגיים המעידים על פגיעה בנוירונים מוטוריים עליונים (UMN – Upper Motor Neuron).

מיוטום (Myotome) היא קבוצת שרירים המקבלת את העצבוב שלה משורש עצב מוטורי בודד בעוד שדרמטום (Dermatome) היא גזרת עור המקבלת את העצבוב שלה משורש עצב סנסורי בודד. חולשת שרירים או הפרעת תחושתית המעידה על פגיעה ביותר ממיוטום ו/או דרמטום אחד מהווה פגיעה נרחבת המחייבת בירור מעמיק. סימנים ותסמינים אלו מהווים דגל אדום המחייב הפנייה ובירור רפואי יסודי.

דגלים צהובים

נחפש גם רמזים על קיום סימנים ותסמינים הנוסעים ממצב נפשי ירוד ו/או דיכאון. סימנים ותסמינים מסוג זה המוגדרים כדגלים צהובים יכולים לנבוע ממחלות נפש, בבעיות כלכליות, בעיות חברתיות, בעיות בתוך המשפחה כגון גירושין, מוות במשפה ומחלה במשפחה. קיומם של סימנים ותסמינים אלו עלול לציין האטה ואף בלימה של בקצב ההחלמה של החולה.ב

אבחנה מבדלת של כאבים בצוואר

גורמים מכניים

כאבים בצוואר אבחון
כאבים בצוואר אבחון

כאבים בצוואר יכולים להתפתח כתוצאה מקרע או מתיחה של רקמות רכות בצוואר (Acute Neck strain or sprain) כמו שרירים, רצועות או גידים. נזקים אלו יכולים להתפתח בעקבות ליקויים ארגונומיים או בגלל יציבה לקויה או לחילופין על רקע טראומטי כמו בתסמונת צליפת שוט. התסמינים במקרה הזה יוגבלו לאזור הצוואר והשכמות ללא תסמינים תחושתיים וחסרים נוירולוגיים.

אבחון של גורמים מכניים

צילום רנטגן עשוי להצביע על שינויים ניווניים. נזקים מכניים אחרים שיכולים להתפתח באותם אופנים כוללים נזקים לדיסקים הבין חולייתיים (בלט דיסק, בקע דיסק פריצת דיסק) ולחץ על חוט השדרה או שעל שורשי העצבים שבוקעים מימנו. התסמינים במקרה הזה יכללו הפרעות תחושתיות, הקרנות כאב במורד הגפיים וחסרים נוירולוגיים נוספים. שימוש באמצעי הדמיה כמו CT או MRI עשויים להצביע על הדיסק האשם.

מחלות והפרעות בריאותיות

כאבים בצוואר עלולים להתפתח גם בגלל מחלות שונות כולל גידול סרטני, דלקת זיהומית, פיברומיאלגיה, דלקות פרקים ועוד.

גידול סרטני

במידה והגורם לכאבים בצוואר הוא גידול סרטני התלוו לכאבים בצוואר גם תסמינים נוספים המעידים בעיה מערכתית כגון, תחושת חולי כללית, אובדן משקל וכאבים חריפים הממוקמים על חולית צוואר מסוימת. בדיקות מעבדה ואמצעי הדמיה כמו CT או MRI ו/או מיפוי עצמות עשויים לעזור לנו לאתר את הגידול הסרטני.

דלקת זיהומית

לכאבים בצוואר שנגרמים מדלקת זיהומית יתלוו תסמינים וסימנים נוספים כגון חום, הזעות לילה ובלוטות לימפה נפוחות. בדיקות מעבדה ושימוש באמצעי הדמיה כמו CT או MRI ו/או מיפוי עצמות עשויים לעזור לנו לאתר את מקור הזיהום.

פיברומיאלגיה

לכאבים בצוואר שנגרמים במסגרת תסמונת הכאב פיברומיאלגיה התלוו כאבים ורגישות במקומות רבים נוספים בגוף. בדיקות מעבדה או שימוש באמצעי הדמיה לא יאתרו ממצאים פתולוגיים רלוונטיים.

דלקת פרקים שגרונית

כאבים בצוואר על רקע של דלקת פרקים כמו דלקת פרקים שגרונית התלוו עוד תסמינים וסימנים רבים ובכללם עייפות, חום, הזעות ואובדן משקל המעידים על תופעה מערכתית. תסמינים נוספים יכללו דלקת פרקים סימטרית בעיקר בפרקים הקטנים של אצבעות הידיים והרגליים ותסמינים המעידים על מעורבות של אברי גוף אחרים כגון פריחות על העור פגיעה בעיניים, פגיעות בלב, פגיעות בריאות ועוד. בדיקות מעבדה (גורם שגרוני, שקיעת דם) ואמצעי הדמיה יצביעו על השינויים במפרקים. לכאבים בצוואר על רקע של דלקת פרקים שגרונית עלולה להתלוות גם פגיעה ביציבות של חוליות הצוואר.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן