שיקום מהו ומה מטרותיו

שיקום מהו ומה מטרותיו? השיקום כאן מתייחס לאופן החזרת הכשירות התפקודית של מפרק או רקמה פצועה. שיקום המתבצע באופן מתאים למצב הפציעה ולחומרת הפציעה הוא המפתח לחזרה בטוחה לאורח חיים פעיל. ללא שיקום ראוי המפרק הפצוע לא יכול לתפקד באופן אופטימלי והחשוף לפציעות חוזרות. אכן, בכל הנוגע לפציעות במערכות עצב, שריר ושלד, עדיף למנוע מאשר לטפל ולשקם אותם. הבנת מנגנון הפציעה הוא מרכיב חשוב בתהליך המניעה של הפציעה ובמידת הצורך גם באבחון שלה.

יחד עם זאת, אם נפצעתם על תקלו ראש בחשיבות של הטיפול היסודי והשיקום של הפציעה. מדובר בשלב קריטי בניהול של הפציעה. במאמר הנוכחי "שיקום מהו ומה מטרותיו" נפרט מעט על השיקום ועל המטרות שאנו מציבים בהליך חשוב זה.

שיקום מהו ומה מטרותיו – רקע

שיקום הוא תהליך שמטרתו להחזיר את הכשירות התפקודית של מפרק או רקמה פצועה. שיקום המתבצע באופן מותאם למצב ולחומרת הפציעה מהווה מפתח חיוני לחזרה בטוחה ויעילה לאורח חיים פעיל. ללא שיקום נכון, המפרק הפצוע עלול להישאר עם תפקוד לקוי ולהיות חשוף לפציעות חוזרות (World Health Organization, 2023). בהקשר של מערכות עצב, שריר ושלד, מניעת פציעות עדיפה על טיפול ושיקום, ולכן הבנת מנגנון הפציעה חיונית הן למניעה והן לאבחון (Nas et al., 2015). עם זאת, ברגע שנגרם נזק, הטיפול היסודי והשיקום מהווים שלב קריטי בניהול הפציעה.

מהו שיקום?

שיקום הוא סדרה של התערבויות הדרושות כאשר אדם חווה או צפוי לחוות מגבלות בתפקוד היומיומי עקב הזדקנות או מצב בריאותי, כולל מחלות כרוניות או הפרעות, פציעות או טראומות. מטרת השיקום היא לסייע לאדם לשקם חלק או את כל יכולותיו הפיזיות, הנפשיות ו/או הקוגניטיביות הדרושות לו לחיי היומיום, ולאפשר את השתתפותו בחינוך, בעבודה, בבילוי ובתפקידי חיים משמעותיים. שיקום יכול גם לשפר את איכות החיים של האדם ואת רווחתו.

למה צריך שיקום?

כדי למנוע פציעות ספורט, יש להקפיד על גוף חזק, גמיש ומאוזן, במיוחד באזור הפגוע הנושא את מרב העומס. חולשה או חוסר איזון שרירי פוגעים ביכולת הביומכנית של המפרק ומגבירים את הסיכון לפציעות (Boland et al., 2021). שיקום הוא סדרה של התערבויות שנועדו לשקם את התפקוד הפיזי, הקוגניטיבי והנפשי של האדם כדי לאפשר השתתפות מלאה בחיי היומיום (Oxford Reference, 2011).

על מנת למנוע פציעות ספורט הגוף שלנו צריך להיות חזק, גמיש ומאוזן. בעיקר נכון הדבר לאותו אזור אנטומי או מפרק שנושא במרב העומס האופייני לספורט שאתה עוסק. התנהגות ביומכנית תקינה נמדדת ביכולת המפרק לשמור על שלמותו ומיקומו בכל מצב ולמנוע עומס יתר. חולשה וחוסר איזון שרירי מהווים גורם סיכון להתפתחות תפקוד ביו מכני לקוי של הגוף. החולשה וחוסר האיזון השרירי מקשים על המפרקים לשמור על התנהגות ביומכנית אופטימלית תחת עומס פיזי. התנהגות ביומכנית לקויה עלולה לגרום לשינויים לא רצויים במיקום ובתנועת החוליות והמפרקים. ליקויים אלו מעלים את הסבירות להתפתחות נזקי גוף חדים או מצטברים שאינם טראומטיים.

שיקום משפר את המצב הבסיסי של המטופל, מייצב מפרקים פגועים ומאפשר חזרה לפעילות תקינה (Pergolizzi & LeQuang, 2020). הוא כולל פעילות גופנית הדרגתית, טיפולים להפחתת דלקת וכאב, אימוני שיווי משקל ושיפור המערכת הפרופריוצפטית (Nas et al., 2015). ללא שיקום מתאים, הפציעה עלולה להחמיר ולהתחדש.

חוסר יציבות מפרקים כסיבה לשיקום

שלוש סיבות עיקריות לחוסר יציבות קלינית של המפרקים הן (Sterling et al., 2019):

נזק לרקמות הפסיביות

פגיעה ברקמות הפסיביות (עצמות, חוליות, דיסקים, רצועות). תפקידן של הרקמות הפסיביות הוא לייצב את המפרק או את החולייה בסופו של טווח התנועה בלבד ובכך למנוע תנועה לא תקינה ונזקים. כך למשל חוליה בגב התחתון שמאבדת, תחת עומס, את אופן תנועתה האידאלי, עלולה:

• לגרום נזק לחוליה עצמה.
• לגרום נזק לרקמות הרכות הסובבות אותה.
• להוביל להתפתחות נזקים לדיסק הבין חולייתי ובכלל זה פריצת דיסק.

נזק לרקמות הדינמיות

תפקידן של הרקמות הדינמיות הוא לייצב את המפרקים או החוליות כאשר אנו מצויים במצבים דינמיים או במצבים נייחים ובכך למנוע תנועות לא תקינות ונזקים. חוסר איזון בין קבוצות השרירים השונות הפועלים על המפרק עלולים לפגוע באיכות התנועה. התוצאה עלולה להיות תנועת כתף (זריקת כדור למשל) או רגל (ריצה למשל) שאינם אופטימליים. תנועות לקויות עלולות לגרום נזקים מקומיים כולל כאבי כתפיים במקרה הראשון ולקרע בשרירי המיתר במקרה השני.

נזק למערכת השליטה והבקרה

מערכת השליטה והפיקוח כוללים את מערכת העצבים המרכזית ומערכת העצבים הפריפרית. תפקידן שלמערכות אלו הוא לפקח על הייצוב של הפרקים או החוליות ובכך למנוע ביצוע תנועות לקויות ונזקים לרקמות השונות. כל אלה עלולים לגרום לתנועות לא תקינות ונזקים חוזרים, וכך יש לטפל ולהחזיר את היציבות במערכת (Jette, 2020).

שיקום כתף ומרפק

מחקרים הראו שחולשה בשרירי הכתף המסובבים מנבאת פציעות כתף בקרב שחיינים, ותרגילים איזוקינטיים לחיזוקם הפחיתו את שכיחות הפציעות (American Journal of Sports Medicine, 1980). בנוסף, בטניסאים הסובלים מהתפתחות מרפק גולף, חוסר איזון בין קבוצות השרירים מעלה את הסיכון לפציעות חוזרות, והשיקום שם חיוני לחיזוק ולהשבת האיזון (Boland et al., 2021).

מה הן מטרות השיקום?

• הפחתת כאב: באמצעות קומפרסים חמים וטיפולים טכנולוגיים כגון לייזר, אולטרה סאונד וגלי הלם (Brasure et al., 2013).
• החזרת טווח תנועה: באמצעות הנעות פסיביות ואקטיביות.
• החזרת איזון שרירי: תרגילים איזומטריים, איזוקינטיים ואיזוטוניים המותאמים למצב המטופל (Sterling et al., 2019).
• שיקום תחושת המיקום: שיפור הקשר הנוירו-מוטורי של מערכת העצבים עם האיבר הפגוע.
• שיפור שיווי המשקל: באמצעות תרגילים ייעודיים כחלק מהשיקום.
• עיקרון הפעילות החלופית: מנוחה ממוקדת לאיבר הפגוע בלבד, עם המשך פעילות חלופית לשמירה על כושר כללי (Jette, 2020).

חלק מפציעות הספורט מחייבות אבחון טיפול וניהול זריז וקפדני של הפציעה. תגובה מהירה עשויה לבלום את התפתחות הנזק ולמנוע כרוניות של הפציעה. בשלבים הראשונים של הפציעה הטיפולים יהיו פסיביים יותר ויוקדשו להורדת הדלקת על ידי אמצעים להפחתת דלקות כגון לייזר, אולטרה סאונד ומכשיר המייצר גלי הלם ועוד. בשלבים הבאים יחלו הטיפולים לשאת אופי דינמי ואקטיבי יותר ולכלול פעילות ברמות קושי גדלות והולכות של המטופל. המטרות של שיקום כוללות:

הפחתה של הכאב

• שימוש ובקומפרסים חמים.
• מכשירים מתקדמים לריפוי דלקות ובכללם מכשיר לייזר רך, אולטרה סאונד ומכשיר המייצר גלי הלם ועוד.

החזרת טווח תנועה

אובדן טווח תנועה הוא תוצר כמעט וודאי של פציעה. על מנת להשיב את טווח התנועה נערוך:

• בשלבים הראשוניים הנעות פסיביות של המפרק.
• בשלב מתקדם יותר הנעות אקטיביות של המפרקים הפצועים.

החזרת האיזון לשרירים ולמפרקים (כוח, סבולת, גמישות)

חוסר איזון שרירי יכול להיות התוצאה של הפציעה אך יכול גם להיות הגורם לה. להחזרת האיזון השרירי נשתמש בתרגילי מתיחה וכוח שונים ובכללם תרגילים:

איזומטריים (Isometric exercise)

בתרגילי כוח איזומטריים אנו מכווצים את השרירים כיווץ סטטי על ידי הפעלת כוח כנגד חפץ נייח. תרגילים אלה מצוינים במצב של פציעה והליך שיקום שבו תנועת מפרקים מייצרת כאב. תרגילים איזומטריים מחזקים את השרירים בעיקר בזווית הביצוע של התרגילים ומונעים ניוון. ניתן לעלות את רמת הקושי באופן פרוגרסיבי.

איזוקינטיים (Isokinetic exercise)

תרגילי כוח איזו קינטיים מבוצעים באמצעות מכשירי כוח המאפשרים תרגילי כוח עם התנגדות משתנה ומהירות תנועה זהה. מכשירים אלו טובים במיוחד לביצוע תרגילים לפיתוח חוזק דינמי בהם האיבר הפצוע נדרש לכיווץ מהיר.

איזוטוניים (Isotonic exercise)

בתרגילי כוח איזו טוניים הטונוס של השרירים נותר קבוע בעוד אורך השריר מתקצר. נועד לחזק את השרירים ולשפר טווח תנועה של הפרק הפגוע.

החזרת תחושת המיקום לשרירים ולמפרקים שנפגעו

כל פגיעה במפרק תהיה כרוכה גם בפגיעה בשליטה ובתיאום העצבי של מערכת העצבים המרכזית. חלק חשוב מתהליך שיקום הוא חידוש הקשר הנוירו מוטורי של מערכת העצבים עם האיבר שנפגע.

שיפור שיווי משקל

שיווי המשקל של המטופל עלול היה להיפגע בגלל הפציעה או להיות אחד הגורמים לפציעה. אנו נשתמש בתרגילים לשיפור שיווי משקל. שיווי משקל הוא חלק חשוב מהליך שיקום.

עיקרון הפעילות החלופית

אריק שרון, ראש ממשלת ישראל לשעבר, אמר שפוליטיקה היא גלגל ענק שמעלה ומוריד אותך, העיקר לא להרפות מהגלגל. רעיון זה מתאים גם לשיקום: אין להפסיק להתאמן. פעילות חלופית או מנוחה אקטיבית הן מפתח חשוב להחלמה פיזית ומנטלית. המטופל אינו נשלח למנוחה מוחלטת אלא לפעילות מותאמת (World Health Organization, 2023).

כדי להאיץ את ההחלמה, יש להמשיך באימונים גם כאשר יש פציעה. אימונים גופניים חלופיים מאפשרים חזרה מהירה יותר לפעילות ספורטיבית מלאה ומונעים ירידה משמעותית בכושר הכללי. לדוגמה, שחיין שפצע כתפו יכול להמשיך בפעילות אירובית חלופית כגון הליכה או רכיבה ולחזק אזורים אחרים בגופו (Nas et al., 2015).

אריק שרון: פוליטיקה היא גלגל ענק שמעלה ומוריד אותך העיקר, לא להרפות מהגלגל.

אנו נצמדים לרוח הדברים וקובעים שגם בכל הנוגע לשיקום אסור להפסיק להתאמן. פעילות חלופית או מנוחה אקטיבית הוא מפתח חשוב בשיקומו של כל אדם פגוע פיזית. תמיד להוסיף ולהתאמן! לא להרפות! החולה אינו נשלח יותר לנוח בביתו עד שהכאב יחלוף. המנוחה ניתנת במידת הצורך לאיבר הנפגע בלבד.

עצות לשיקום מוצלח

• חזרה הדרגתית לפעילות גופנית מלאה.
• שמירה על כושר לאורך כל השנה.
• אבחון וטיפול מיידי לפציעות.
• הקפדה על הנחיות השיקום.
• סבלנות לגבי מועד החזרה המלאה.
• שמירה על גישה חיובית לאורך כל התהליך.

"איני פוחד מייסורי מחלה, אלא מהפינוק שלאחר המחלה"
רבי מנחם מנדל מקוצק (1787-1859)

References:

Boland, K., Smith, C., Bond, H., Briggs, S., & Walton, J. (2021). Current concepts in the rehabilitation of rotator cuff related disorders. Journal of Clinical Orthopaedics and Trauma, 18, 13-19. doi:10.1016/j.jcot.2021.04.003

Brasure, M., Shamliyan, T. A., Olson-Kellogg, B., et al. (2013). Physical Therapy for Knee Pain Secondary to Osteoarthritis: Future Research Needs. Agency for Healthcare Research and Quality (US). Available here

Jette, D. U., Hunter, S. J., Burkett, L., Langham, B., Logerstedt, D. S., Piuzzi, N. S., Poirier, N. M., Radach, L. J. L., Ritter, J. E., Scalzitti, D. A., Stevens-Lapsley, J. E., Tompkins, J., Zeni, J., Jr, & American Physical Therapy Association (2020). Physical Therapist Management of Total Knee Arthroplasty. Physical therapy, 100(9), 1603-1631. https://doi.org/10.1093/ptj/pzaa099

Nas, K., Yazmalar, L., Şah, V., Aydın, A., & Öneş, K. (2015). Rehabilitation of spinal cord injuries. World Journal of Orthopaedics, 6(1), 8-16. doi:10.5312/wjo.v6.i1.8

Oxford Reference. (2011). Rehabilitation. In Oxford Reference. Retrieved from https://www.oxfordreference.com

Pergolizzi, J. V., Jr., & LeQuang, J. A. (2020). Rehabilitation for Low Back Pain: A Narrative Review. Pain Therapy, 9(1), 83-96. doi:10.1007/s40122-020-00156-z

Sterling, M., de Zoete, R. M. J., Coppieters, I., & Farrell, S. F. (2019). Best Evidence Rehabilitation for Chronic Pain Part 4: Neck Pain. Journal of Clinical Medicine, 8(8), 1219. doi:10.3390/jcm8081219

World Health Organization. (2023). Rehabilitation. Retrieved from https://www.who.int/health-topics/rehabilitation