פיברומיאלגיה אבחון וטיפול

פיברומיאלגיה – אבחון וטיפול עשויים לצמצם הסבל. מיליוני רבים של חולים ברחבי העולם מחפשים מזור להפרעה כרונית הקרויה פיברומיאלגיה (Fibromyalgia). נשים הן המגדר המועדף על המחלה. הפרעה זאת מתאפיינת בכאבי שרירים, עייפות מתמשכת, כאבי מפרקים ועוד.

נכון להיום לא נמצאה הסיבה לפיברומיאלגיה וגם לא התרופה למחלה. לפיברומיאלגיה שמות נוספים ובכלל זה:

• תסמונת העייפות הכרונית
• דאבת שרירים
• פיברוסיטיס
• מיופברוסיטיס
• ראומטיזם שרירי ועוד

פיברומיאלגיה אבחון וטיפול – רקע

פיברומיאלגיה היא מצב כרוני הגורם לכאבים נרחבים, עייפות, בעיות שינה ומצוקה פסיכולוגית. השכיחות של פיברומיאלגיה משתנה בהתאם לקריטריונים האבחנתיים שבהם נעשה שימוש, אך מעריכים שהיא משפיעה:

• על 2% – 4% מהאוכלוסייה הבוגרת ברחבי העולם, עם שיעור גבוה יותר בקרב נשים מאשר גברים. המחלה מתרחשת לרוב בגיל 30 – 60 אך יכולה להתפתח בכל גיל, גם בקרב ילדים.

הסיבה המדויקת לפיברומיאלגיה אינה ידועה. עם זאת, חוקרים סבורים שמקור ההפרעה בעיבוד חריג של כאב במערכת העצבים המרכזית. גורמים משפיעים נוספים כוללים גורמים גנטיים, סביבתיים ופסיכו-סוציאליים. פיברומיאלגיה מאובחנת לרוב על-ידי ראומטולוג. הראומטולוג מבסס את האבחנה על ההיסטוריה של המטופל, בדיקה גופנית ושלילת מצבים אחרים שעלולים לגרום לתסמינים דומים. אין תרופה לפיברומיאלגיה, אולם ניתן לנהל אותה באמצעות שילוב של טיפולים תרופתיים ולא תרופתיים. טיפולים אלה עשויים לכול:

• כירופרקטיקה, תרופות, פעילות גופנית, חינוך, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ניהול מתח והיגיינת שינה

פיברומיאלגיה יכולה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים ובתפקוד של אנשים מושפעים, אך עם אסטרטגיות טיפול וטיפול עצמי מתאימות, חולים רבים יכולים להשיג הקלה בסימפטומים ורווחה משופרת. במאמר הנוכחי "פיברומיאלגיה אבחון וטיפול" נדון בהרחבה במחלה הזאת.

גורמים אפשריים לפיברומיאלגיה (דאבת שרירים)

כאמור הגורמים למחלה אינם ידועים עם זאת ישנן תיאוריות למכביר. כאשר רוב החוקרים נוטים לאחת מן האפשרויות הבאות:

• שינויים במוליכים העצביים במוח. חוסר בסרוטונין – מתווך עצבי שאמור להקל על כאב, לשפר את מצב הרוח ולאפשר שינה איכותית- מוביל לדיכאון.
• הפרעה בתהליך העיבוד והמעבר של אותות הכאב במערכת העצבים גורמת רגישות מובנית לאותות כאב במוח ולסף כאב נמוך.
• מחלה הנגרמת בגלל המערכת החיסונית
• טראומה פיזית או נפשית
• חוסר שיווי משקל הורמונלי: חוסר בקורטיזול עלול לגרום לשיבוש בניצול האנרגיה בשריר ולהוביל לפגיעה בשריר.
• מטבוליזם איטי בגלל ליקוי הקשור להורמון תירוקסין
• אלרגיה לחומרים מסוימים
• לאחר מחלה דלקתית וירלית
• נטייה גנטית
• גורמים נפשיים ולחץ נפשי

סימנים ותסמינים

הסימפטומים במחלה זאת רבים, מגוונים ומשתנים בחומרתם מאדם לאדם ומסיטואציה לסיטואציה. עם זאת, רוב החולים מתלוננים על כאב ורגישות בכל הגוף. תחושת הכאב דומה לכאבים שאנו חשים כאשר אנו חולים בשפעת. עם זאת, בעוד שכאבי השפעת חולפים תוך ימים הכאבים של פיברומיאלגיה נמשכים עוד ועוד. להלן הסימפטומים העיקריים שעליהם מתלוננים חולים במחלה זאת:

כאב

התסמין העיקרים במחלה הזאת הם:

• כאבים כרוניים, עוצמתיים ומפושטים שיכולים להיות חד או כהים
• הכאב יכול להחמיר בגלל מאמצים גופניים
• החולה יכול להתלונן על תחושה של שריפה הנלווית לכאב
• הכאב ויחד אתו תחושת הנוקשות פוגעים בעיקר בשרירים ובמפרקים
• כאבי גב שיכולים להתפתח בכל חלקי עמוד השדרה עלולים להיות חריפים במיוחד

עייפות

החולים במחלה הזאת מתלוננים על עייפות קבועה. עייפות מנטלית, פיזית ורגשית. לעתים לא יוכלו הסובלים ממחלה זאת להתרכז ויחוו בעיות בזיכרון.

הפרעות שינה

לחולים במחלה הזאת הפרעות שינה משמעותיות. יש להם בעיות להירדם ולנוח, הם חסרי מנוחה והם מתלוננים על עייפות גם לאחר שהתעוררו משינה.

תסמונת מפרק הלסת

חולים בדאבת שרירים סובלים לעתים קרבות גם מתסמונת מפרק הלסת. תסמונת מפרק הלסת, כוללת כאבי לסת ופנים ועוד מגוון סימפטומים הנובעים מתפקוד לקוי של מפרקי הלסת והשרירים שלו.

כאבי ראש

יתכנו גם כאבי ראש מסוג מיגרנות או על רקע של מתח בשרירי הצוואר.

בעיות במערכת עיכול

לעתים קרובות החולים בדאבת שרירים מתלוננים גם סימנים ותסמינים של תסמונת המעי הרגיז. תסמונת זו מאופיינת בסימפטומים עקב תפקוד לוקה של מערכת העיכול. בין הסימפטומים עצירות ושלשולים, תחושות של נפיחות, בחילות.

אלרגיות

לעתים קרובות חולים בדאבת שרירים הנם אלרגיים למרכיבים שונים. גירויים אלרגיים בעור יתכנו גם כן.

דיכאון

חולים בדאבת שרירים סובלים לעתים קרובות גם מתסמינים נפשיים כולל דיכאון וחרדות. לא ברור אם הדיכאון ו/או החרדות נגרמים בגלל המחלה או שמא הם מהווים גורם בהתפתחות המחלה.

ירידה ביכולות קוגניטיביות

חולים בדאבת שרירים עלולים לסבול גם מירידה בריכוז, פגיעה ביכולת החשיבה ובזיכרון.

הפרעות במחזור החודשי

חולים במחלה זאת סובלים לעתים קרובות גם מתופעות של שיבושים במחזור, כאבי מחזור ותופעות רגשיות במהלך המחזור.

סחרחורות

חולים במחלה זאת סובלים לעתים קרובות מתופעות כגון סחרחורות, ורטיגו, ראש קל ונטייה להתעלפויות.

התוויות לאבחון

להלן רשימת בדיקה שעורכים רופאים כדי לקבוע אם יש סבירות שאתם חולים בדאבת שרירים:

1) בחלוקה דמיונית של הגוף לארבעה חלקים נוודא שקיימים כאבים בינוניים או חריפים בכל ארבעת רבעי הגוף שנמשכים לפחות 3 חודשים.

2) כאבים ורגישות במינימום 11 נקודות מתוך 18 נקודות אפשריות כפי שמסומן באיור.

עם זאת יש לזכור שלא מדובר פה במדע מדויק:

• יתכן שיהיו אנשים שיש להם כאבים בנקודות הללו ואינם חולים במחלה
• ואחרים שיש להם פחות מ- 11 נקודות כואבות והם אכן חולים בה

מלאכת האבחון של המחלה הזאת מורכבת. הסיבות לכך הן:

• הסימנים והתסמינים מקיפים מערכות גוף שונות
• קיים חוסר האחידות באופן הופעתם

סיבות אלה גורמות לרופאים רבים לחשוב שהבסיס למחלה הוא נפשי

פיברומיאלגיה – אבחון

לצורך אבחון פיברומיאלגיה יש לאתר כאבים הנמשכים מעל שלושה חודשים ב-11 מתוך 18 אזורים אנטומיים המפוזרים בגוף מעל ומתחת לקו המותן ובכלל זה בצוואר, בגב ובאגן (ראו נקודות מסומנות באדום). אבחון מהיר ומדויק הוא המפתח לזיהוי מוקדם של גורמי מחלות אחרים ולמניעת נזקים בלתי הפיכים. אבחון המחלה מתחיל מלקיחת ההיסטוריה הרפואית שבה ננסה להבין מהו מיקום הכאב, מתי וכיצד החל, מהו סוג הכאב, מה מקל ומה מחמיר אותו ועוד.

נמשיך בבדיקה פיזית שבמהלכה ננסה לשחזר את הכאב שלכם, להצביע על הרקמה שנפגעה ולעריך את חומרת הפגיעה. הבדיקות תכלולנה תצפית על אופי ההליכה ו/או העמידה שלכם, בדיקות טווח תנועה במצבים שונים, בדיקות אורתופדיות, בדיקות נירולוגיות ובדיקות כירופרקטיות. במהלך הבדיקה נלחץ בעדינות על נקודות שונות בגוף, לחץ שאינו אמור לגרום לכאבים אצל אנשים שאינם סובלים מפיברומיאלגיה.

מלבד זיהוי הנקודות הכואבות הבדיקה של חולי דאבת השרירים לא אמורה להניב ממצאים נוספים משמעותיים. אין בדיקות מעבדה או בדיקות אחרות אשר יכולות לאבחן פיברומיאלגיה באופן חד משמעי ולכן מוגדרת המחלה הזאת כמחלה סמויה. ובכול זאת, במידת הצורך נשתמש בבדיקות מתקדמות כולל אמצעי הדמיה ובדיקות מעבדה בעיקר כדי לשלול קיומן של פתולוגיות אחרות.

נוכחות של סימפטומים המעלים את הסבירות כי הגורם לכאבים שלכם אינו מזוהה מהווים דגל אדום המחייב הפנייה ובירור רפואי עמוק. דגלים אדומים נחשבים הסימפטומים הבאים: אובדן שליטה על הסוגרים, חום מלווה בכאבי גב, שריפה בעת מתן שתן או דם בשתן, אובדן משקל בלתי מוסבר, שימוש מתמשך בסטרואידים.

פיברומיאלגיה – טיפול

אין כאמור בנמצא טיפול אחד יחיד ויעיל לריפוי המחלה. הטיפולים כיום מנסים להקל על הסימפטומים השונים. על פי ההמלצות של מומחים לנושא קיימים מגוון טיפולים מומלצים שאינם תרופתיים ובכללם: פעילות גופנית, הידרו תרפיה רצוי עם בריכה מחוממת, טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים וכן טיפולים פסיכולוגים וגופניים ובכללם כירופרקטיקה.

טיפולים תרופתיים

טיפולים תרופתיים מכוונים להקל על התסמינים. בין התרופות שניתנות לחולי פיברומיאלגיה נציין תרופות:

• נוגדי כאב כמו ליריקה הפועלות על קולטני הכאב במוח
• נוגדות דיכאון כמו סימבלטה
• ותרופות שינה
• תירוקסין לטיפול במטבוליזם האיטי של חולי פיברומיאלגיה גם כאשר אין חוסר בהורמון
• קורטיזון לשיפור מצבם האנרגטי של החולים
• תרופות נוגדות אפילפסיה שמשבשות את אותות הכאב במוח ובכך מפחיתות את הכאב

טיפול כירופרקטי

יש לזכור שאין ארוחות חינם. אלו מהחולים שמטופלים בתרופות חזקות יתכן שיחושו הקלה בסימפטומים אך תופעות הלוואי עלולות להיות קשות ואילו אלה שמטופלים באופן שמרני אולי לא יחושו אותו שיפור בעוצמת הכאב אך לפחות לא יסבלו מתופעות לוואי שונות. כאמור, הכירופרקטיקה או הכירופרקט אינם יכולים לרפא את המחלה הזאת. הכירופרקטיקה יכולה אך ורק להקל על כאבי פיברומיאלגיה על ידי שיפור ושימור טווחי תנועה של מפרקים והחזרת האיזון לשרירים. כירופרקט יכול באמצעות ציוד מתקדם לשפר ולו במעט את איכות חייו של החולה בדאבת שרירים.

טיפול חדשני?

לאחרונה טוענים חוקרים ישראלים ואמריקאים שהמקור לפיברומיאלגיה הוא פגיעה במנגנון עיבוד הכאב במוח. בעקבות תובנה זאת החלו החוקרים לטפל במחלה באמצעות תאי לחץ עשירים בחמצן. הטיפולים, לדבריהם של החוקרים, שיפרו את מצב המחלה באופן משמעותי ובחלק מהמקרים אפילו רפאו אותה לחלוטין.

References:

CDC. Fibromyalgia. https://www.cdc.gov/arthritis/basics/fibromyalgia.htm

StatPearls. Fibromyalgia. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK540974/

Wikipedia. Fibromyalgia. https://en.wikipedia.org/wiki/Fibromyalgia

Qureshi AG, Jha SK, Iskander J, Avanthika C, Jhaveri S, Patel VH, Rasagna Potini B, Talha Azam A. Diagnostic Challenges and Management of Fibromyalgia. Cureus. 2021 Oct 11;13(10):e18692. doi: 10.7759/cureus.18692. PMID: 34786265; PMCID: PMC8580749.

Clauw DJ. Fibromyalgia: a clinical review. JAMA. 2014 Apr 16;311(15):1547-55.

Wolfe F, Clauw DJ, Fitzcharles MA, et al. The American College of Rheumatology preliminary diagnostic criteria for fibromyalgia and measurement of symptom severity. Arthritis Care Res (Hoboken). 2010 May;62(5):600-10.

Wolfe F, Clauw DJ, Fitzcharles MA, et al. 2016 Revisions to the 2010/2011 fibromyalgia diagnostic criteria. Semin Arthritis Rheum. 2016 Dec;46(3):319-329.

Kang J, Choi S, Park D, Lee S.  Disentangling Diagnosis and Management of Fibromyalgia.  J Rheum Dis 2022;29:4-13.  https://doi.org/10.4078/jrd.2022.29.1.4

Macfarlane GJ, Kronisch C, Dean LE, et al. EULAR revised recommendations for the management of fibromyalgia. Ann Rheum Dis. 2017 Feb;76(2):318-328.

Häuser W, Ablin J, Fitzcharles MA, et al. Fibromyalgia. Nat Rev Dis Primers. 2015 Dec 24;1:15022.