חוסר שיווי משקל בהליכה הוא הפרעה שכיחה בעיקר בקרב מבוגרים. הפרעה זאת יכולה לנבוע מבעיות באוזן הפנימית, במוח, במערכת שריר ושלד ועוד. גורמים אפשריים לפגיעה במערכות אלה כוללים פציעות, זיהומים, פגיעות ראש, מחלות, תרופות, הזדקנות, שבץ ועוד.
כמה תסמינים נפוצים של הפרעות שיווי משקל הם ורטיגו, סחרחורת, בחילות, ראייה מטושטשת וקושי בהליכה. הפרעות שיווי משקל עלולות להפריע לפעילות היומיומית ולהגביר את הסיכון לנפילות ופציעות. הטיפול בהפרעות שיווי משקל תלוי בגורם הבסיסי ועשוי לכלול שינויים באורח החיים, כירופרקטיקה, שיקום שיווי משקל, תרופות וניתוח.
חוסר שיווי משקל בהליכה – רקע
הליכה ושיווי משקל הם שני היבטים של התנועה האנושית הקשורים זה לזה. הליכה מתייחסת לדפוס תנועות הגפיים הנעשות כאשר אדם הולך, בעוד שיווי משקל הוא היכולת לשמור את מרכז הכובד מעל בסיס התמיכה. הפרעות הליכה והפרעות שיווי משקל הן מצבים הפוגעים בתפקוד התקין של ההליכה והיציבות.
חלק מהגורמים השכיחים להפרעות הליכה ושיווי משקל כוללים:
- בעיות באוזן הפנימית, הפרעות מוחיות, תרופות, לחץ דם נמוך, כאבי פרקים, חולשת שרירים, חוסר תחושה בכף הרגל וורטיגו.
הפרעות שיווי משקל שכיחות וחמורות יותר בקרב מבוגרים, ומגבירות את סיכונם לנפילות, פציעות, נכות ומוות. על פי כמה הערכות, השכיחות של הפרעות הליכה נע:
- בין 10% אצל אנשים 60 – 69 שנים ליותר מ 80% אצל אלה מעל גיל 85
הפרעות הליכה יכולות גם לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי ולהגדיל את הסיכון למחלות לב וכלי דם. לכן, חשוב להעריך ולטפל בהפרעות שיווי משקל על מנת לשפר את איכות החיים והעצמאות של קשישים. אם ההפרעות הללו נמשכות או מחמירות, חשוב לבקש עזרה מקצועית. אבחון של חוסר שיווי משקל בהליכה מתבסס על היסטוריה רפואית ותרופות, בדיקה גופנית ובדיקות שונות. בהתאם לגורם ולחומרת הבעיה, אפשרויות הטיפול עשויות לכלול שיקום שיווי משקל, מכשירי עזר, טיפולי כירופרקטיקה, תרופות ולעתים ניתוח.
גורמים אפשריים
אובדן שיווי משקל בזמן הליכה הוא בעיה נפוצה שיכולה להיות לה סיבות שונות. חלק מהסיבות האפשריות הן:
בעיות באוזן התיכונה
האוזן הפנימית אחראית על חישה של המיקום ותנועת הראש. הפרעות בריאותיות באוזן הפנימית יכולות להשפיע על תחושת שיווי המשקל. ההפרעות הללו עלולות להיגרם על-ידי זיהומים, פציעות, הזדקנות או הפרעות גנטיות ולגרום:
- תחושה של ראש צף או כבד, סחרחורת, ורטיגו, בחילה וחוסר יציבות בחושך
נוירופתיה היקפית
פגיעה בעצבי הרגליים ההיקפיים עלולה לפגוע בקואורדינציה ובתחושה של התנועה. הפגיעה ההיקפית בעצבי הרגליים יכולה להיגרם על-ידי סוכרת, שימוש לרעה באלכוהול, מחסור בוויטמינים, זיהומים, פציעות או מצבים אחרים. במצב זה מתפתחים:
- קשיים בהליכה ובשיווי משקל, חוסר תחושה, עקצוץ או כאב
בעיות מפרקים, שרירים
חולשה, נוקשות או כאב במפרקים או בשרירים יכולים להשפיע על שיווי המשקל והיציבות של הגוף. בעיות מפרקים, שרירים או ראייה יכולות להיגרם על-ידי דלקת פרקים, פציעות, חולשת שרירים, הזדקנות. התוצאה עלולה להיות:
- קשיים בתפיסת המרחב, פגיעה ביציבות ובשיווי המשקל, קשיי הליכה
הפרעות ראייה
מערכת הראייה מספקת מידע חזותי לשמירה על שיווי משקל ומניעת סחרחורת. כאשר הראייה נפגעת, זה יכול להשפיע על מידת התיאום בין העיניים, האוזן הפנימית והגוף. בעיות הראייה שעלולות לגרום לסחרחורת והפרעות שיווי משקל כוללות ראייה מטושטשת או כפולה, ניסטגמוס, עיוורון חלקי ועוד. בעיות ראייה יכולות לגרום בין היתר:
- הפרעה בתפיסת העומק והמרחק, סחרחורת ובחילות ובשל כך הפרעות שיווי משקל בזמן הליכה
תרופות
לחלק מהתרופות יכולות להיות תופעות לוואי המשפיעות על מערכת שיווי המשקל שלנו. דוגמאות לתרופות כאלה הן תרופות נגד יתר לחץ דם, אנטיביוטיקה, תרופות נוגדות דיכאון, נוגדות פרכוסים, תרופות הרגעה ואופיואידים. התרופות הללו עלולות לגרום:
- הורדת לחץ דם, נמנום, הרגעה או בלבול, ראייה מטושטשת או נזק לאוזן הפנימית. תוצאה אפשרית: חוסר שיווי משקל בהליכה
מצבים נוירולוגיים
מצבים נוירולוגיים מסוימים יכולים להשפיע על אזורי המוח השולטים באיזון ובקואורדינציה. המצבים הללו כוללים בין היתר שבץ, מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה או גידולים במוח, פגיעות ראש או זיהומים. פגיעה באזורי המוח השולטים באיזון ובקואורדינציה יכולה לגרום:
- לתסמינים כמו רעד, נוקשות, איטיות בתנועה או קושי ליזום תנועה.
אבחון חוסר שיווי משקל בהליכה
האבחון של חוסר שיווי משקל בהליכה הוא תהליך מורכב המערב מספר גורמים ובדיקות. תהליך האבחון כולל היסטוריה רפואית בדיקה גופנית ונוירולוגית, בדיקות מתקדמות שונות:
היסטוריה רפואית
בשלב הזה נברר עם המטופל על תסמיניו וחומרתם, מתי וכיצד החלו, מה משפיעה עליהם ועוד. נלמד מהמטופל על רקעו הבריאותי, על טיפולים תרופתיים ועוד.
בדיקה גופנית
בשלב הזה נתבונן במטופל מבצע פעילות שונות, נמשש את האזורים הרלוונטיים ונבחן את יכולת התנועה של מפרקים שונים. נבצע בדיקה נוירולוגית ובדיקות ביצועים ובכלל זה:
- מבחן שמודד את הזמן שלוקח לקום מכיסא, ללכת 3 מטרים, להסתובב, ללכת אחורה ולשבת.
- מדד הליכה דינמי שמעריך את היכולת ללכת תוך שינוי מהירות, כיוון או משטח.
- מבחן הערכה של האיזון במהלך משימות שונות, כגון עמידה, הגעה או סיבוב.
- מדידת המרחק המרבי שניתן לנוע קדימה מבלי לאבד שיווי משקל או לעשות צעד לפנים.
בדיקות מתקדמות
בהתאם לתוצאות בדיקות אלה, ייתכן שיהיה צורך בחקירות נוספות כדי לקבוע את הגורם הבסיסי להפרעת האיזון. אלה עשויים לכלול:
- הדמיה, כגון MRI או CT סריקה, כדי לבדוק את המוח ואת חוט השדרה
- מחקר הולכה עצבית ואלקטרומיוגרמה, כדי להעריך בעיות שרירים ונוירופתיה היקפית
- בחינת תפקוד האוזן הפנימית, כגון videonystagmography (VNG), למדידת תנועות עיניים בתגובה לתנועות ראש או גירויים חזותיים
טיפול בהפרעות שיווי משקל
אבחון חוסר שיווי משקל בהליכה חיוני לפיתוח תוכנית טיפול מתאימה שיכולה לשפר את הסימפטומים ולמנוע נפילות או פציעות. הטיפול בחולה עם חוסר שיווי משקל בהליכה משתנה בהתאם לגורם ולחומרת ההפרעה. האפשרויות הטיפוליות כוללות:
שיקום שיווי המשקל
הליך שיקומי של שיווי המשקל באמצעות מטפלים שהוכשרו לכך היא אפשרות אחת. תרגילים ייעודיים מסייעים לאנשים לפצות על חוסר איזון, להסתגל לפחות שיווי משקל ולשמור על אורח חיים פעיל. התרגילים כוללים תנועות ראש וגוף, תרגילי עיניים, הליכה ועמידה על משטחים שונים. התרגילים מותאמים לצרכים ולסימפטומים הספציפיים של כל אדם.
טיפול כירופרקטי בהפרעות שיווי משקל
טיפול כירופרקטי יכול לסייע בשיפור תפקוד מערכת שיווי המשקל. הכירופרקט משפר את תפקוד עמוד השדרה כדי לתקן כל חוסר תיאום שעלול להשפיע על התקשורת בין המוח לאוזן הפנימית. שיקום התקשורת העצבית והפחתת דלקת, משפרת את יכולתו של הגוף להסתגל לשינויים ביציבה ובתנועה. כירופרקטים גם יכולים לספק ייעוץ לאורח חיים ותזונה כדי לטפל בכל התנאים הבסיסיים שעלולים לתרום לבעיות איזון, כגון מחלת מנייר, מיגרנות או לחץ דם יציבתי.
טיפול בגבישים באוזניים
בחלק מהמקרים חוסר שיווי משקל בהליכה נוצר בגלל ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי (BPPV). ורטיגו על רקע זה נוצר כאשר גבישים זעירים באוזן הפנימית נעקרים ונעים לתוך התעלות החצי עגולות, שתפקידן לחוש בתנועות הראש. המיקום החדש ששל הגבישים הללו לתחושה כוזבת של תנועה או סיבוב כאשר הראש נע. בטיפול זה מבצעים תמרונים מיוחדים כדי להזיז את גבישי הסידן באוזן הפנימית למיקומם הרגיל ולהפחית ורטיגו.
שינוי תזונתי
בחלק מהמקרים הגורם להפרעות שיווי המשקל הן מחלות כגון מחלת מנייר או מיגרנות. שינויים בתזונה ובאורח החיים עשויים לעזור עם מחלות אלה ואחרות שיכולות לגרום סחרחורת וורטיגו. שינויים אלה עשויים לכלול הגבלת צריכת מלח, הימנעות מקפאין, אלכוהול וגורמים תזונתיים אחרים, שתיית נוזלים רבה ועוד. אמצעים אלה יכולים לסייע בהפחתת אגירת נוזלים ולחץ באוזן הפנימית, כמו גם למנוע או להפחית את התדירות של התקפי מיגרנה.
מכשירי עזר
במידת הצורך נמליץ על שימוש באמצעי עזר שנועדו להקל את התנועתיות של המטופל. בין האמצעים הללו נמה קביים, הליכונים או כיסאות גלגלים, המספקים תמיכה ובטיחות לניידות.
שינויי תרופות
תרופות מסוימות עלולות לגרום או להחמיר בעיות שיווי משקל כתופעת לוואי. התייעצו עם רופא המשפחה והרוקח לקבלת תרופות חלופיות. ישנן גם תרופות שמטפלות בהפרעות שיווי משקל או בסימפטומים שלהם. בין התרופות מהסוג הזה נציין אנטי היסטמינים, בנזודיאזפינים, אנטיכולינרגיים, סטרואידים, משתנים, או אנטיביוטיקה.
כירורגיה
ניתוח עשוי להיות אופציה עבור אנשים מסוימים עם הפרעות שיווי משקל חמורות או מתמשכות שאינן מגיבות לטיפולים אחרים. הניתוח עשוי לכלול בין יתר האפשרויות:
- הסרת חלק או כל האוזן הפנימית
- תיקון חור באוזן הפנימית
- החדרת מכשיר כדי לעורר את עצב שיווי המשקל
- חיתוך עצב שיווי המשקל
ניתוח עשוי לשפר את שיווי המשקל אך עלול גם לגרום לאובדן שמיעה או סיבוכים אחרים.
References:
NIDCD. Balance Disorders — Causes, Types & Treatment | NIDCD. https://www.nidcd.nih.gov/health/balance-disorders. Accessed February 7, 2023.
Beauchet O, Annweiler C, Verghese J, et al. Prevalence and Burden of Gait Disorders in Elderly Men and Women Aged 60–97 Years: A Population-Based Study. PLoS One. 2013;8(7):e69627-e69627.
Horak FB (2006) Postural orientation and equilibrium: what do we need to know about neural control of balance to prevent falls? Age Ageing 35 Suppl 2:ii7-ii11
Agrawal Y., Carey J.P., Della Santina C.C., Schubert M.C., Minor L.B. (2010). Disorders of balance and vestibular function in US adults: data from the National Health and Nutrition Examination Survey, 2001-2004. Archives of Internal Medicine 170(10), 938–944.
Horak F.B., Wrisley D.M., Frank J. (2009). The Balance Evaluation Systems Test (BESTest) to differentiate balance deficits. Physical Therapy 89(5), 484–498.
Zalewski C.K., King S.M., Abrahams S.J., Hood L.J., Rice C.G., Roberts D.S., Schubert M.C., Shepard N.T., Telian S.A., Welling D.B. (2017). Clinical practice guideline: benign paroxysmal positional vertigo (update). Otolaryngology–Head and Neck Surgery 156(3_suppl), S1–S47.
Sherrington C., et al. (2017). Exercise to prevent falls in older adults: an updated systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine 51(24), 1750–1758.
Cohen H.S., Kimball K.T., Stewart M.G. (2004). Benign paroxysmal positional vertigo and comorbid conditions. ORL; Journal for Oto-Rhino-Laryngology and Its Related Specialties 66(1):11–15.
Hawk C, Khorsan R, Lisi AJ, Ferrance RJ, Evans MW. Chiropractic care for nonmusculoskeletal conditions: a systematic review with implications for whole systems research. J Altern Complement Med. 2007 Jun;13(5):491-512.
Morningstar MW, Pettibon BR, Schlappi H, Schlappi M, Ireland TV. Reflex control of the spine and posture: a review of the literature from a chiropractic perspective. Chiropr Osteopat. 2005 Aug 9;13:16.
