פריקת כתף – גורמים ותסמינים אופייניים עשויים לעזור לנו להבין אלו נזקים התרחשו במפרק. פריקה של מפרק הכתף מהווה את אחת הפציעות השכיחות ביותר ופריקת מפרק הכי שכיחה בגוף. ברוב המקרים מדובר בפציעת ספורט המתרחשת בגלל חבלה ישירה או נפילה על יד מושטת לפנים. לעתים גם תנועה חדה ופתאומית עלולה לגרום לכך. תנועות אופייניות שעלולות לפרוק את הכתף כוללות סיבוב המפרק ומתיחת הזרוע לאחור.
פריקת מפרק הכתף תגרום לרוב חוסר יציבות של המפרק ונטייה לפריקות כתף חוזרות. יתכנו גם נזקים משניים וחמורים יותר כגון קרע של סיבי עצב וכלי דם. במהלך האבחון חשוב לאתר את הנזקים הישירים והמשניים שנגרמו ולטפל בהם במהירות. את החזרת המפרק למקומו צריך לבצע קלינאי מיומן ורק לאחר צילום רנטגן. באופן הזה נמנע נזקים נוספים.
פריקת כתף גורמים ותסמינים – רקע
פריקה של מפרק הכתף היא פציעה נפוצה המתרחשת כאשר ראש עצם הזרוע יוצא מהשקע הגלנואידי. הכתף היא המפרק עם הסיכון הגבוה ביותר לפריקות בגוף האדם. שכיחות השנתית של פריקות הכתף בארצות הברית היא:
- 23.92 לכל 100,000 אנשים, עם שכיחות גבוהה יותר בקרב מתבגרים גברים בין הגילאים 15-20 שנים
- רוב פריקות הכתף הן קדמיות (95%), אחריהן אחוריות (4%) ותחתונות (1%)
פריקות כתף יכולות לנבוע מטראומה, פעילויות ספורט, נפילות או התקפים. הם יכולים לגרום לכאב, נפיחות, עיוות ואובדן תפקוד של הכתף הפגועה. הם יכולים להיות קשורים גם לפגיעה עצבית, קרע בשרוול המסובב, קרע לברום או שבר. פריקת כתף חוזרת ונשנית לאחר פריקת כתף קדמית טראומטית ראשונה מדווחת:
- ביותר מ-75%. ב39% מהמקרים של פריקה חוזרת מתרחשים תוך שנה לאחר הפריקה הראשונה.
גורמי הסיכון להישנות המחלה כוללים גיל צעיר יותר (<40 שנים), מין זכר, גמישות יתר, השתתפות בספורט מגע או כזה הכרוך בתנועות מעל גובה הכתף ועוד. פריקות כתף חוזרות ונשנות עלולות להוביל לכאבים כרוניים, חוסר יציבות, דלקת פרקים ואיכות חיים ירודה. ניתן לשקול התערבות כירורגית עבור מטופלים הסובלים מאי יציבות חוזרת או מתמשכת בכתף למרות הטיפול השמרני.
פריקת כתף קדמית
ברוב המקרים (עד 95%) פריקת כתף היא קדמית (Anterior dislocation). בפריקה מסוג זה ראש עצם הזרוע יוצא ממקומו במכתש ומתמקם במנח קדמי יותר ביחס אליו. לרוב מתחת לזיז החרטום (coracoid process). הגורם לסוג זה של פריקה הוא לרוב:
- מכה ישירה לכתף
- נפילה על יד מושטת לפנים
החולה שפרק את כתפו לפנים יחזיק את הכתף בסיבוב קל החוצה ומורחקת מעט מהגוף. סיבוכים אפשריים של פריקת כתף קדמית כוללים:
- שבר דחיסה של ראש הזרוע בחלק האחורי – עליון (Hill Sachs Lesion)
- לעיתים נגרם גם קרע לברום מסוג בנקרט (Bankart)
- פגיעה בעצב השחי (axillary nerve)
- פגיעה בעצב החישור ועוד
פריקת כתף אחורית
במיעוט המקרים (4%) הפריקה מתרחשת לאחור. הגורם השכיח לפריקה מסוג זה הוא:
- שוק חשמלי
- התקף אפילפטי
בפריקה אחורית של הכתף ראש עצם הזרוע יוצא ממקומו במכתש ומתמקם במנח אחורי ביחס אליו. החולה שפרק את כתפו לאחור יחזיק את כתפו מסובבת קמעה פנימה וקרובה לגוף. במבט על הכתף הפרוקה לאחור נבחין שהמפרק אבד מצורתו העגולה והשתטח וגם שזיז החרטום בולט במיוחד. במקרים נדירים תיתכן גם פריקה לכיוונים אחרים כולל למטה, למעלה ולעתים אפילו לכיוון החזה.
אנטומיה בסיסית של הכתף
הכתף הוא מבנה רב מפרקי שמורכב משלושה מפרקים סינוביאליים שונים. כול אחד מהמפרקים עטוף בקופסית (Capsule) אישית. עוד מוספים לקומפלקס הכתף את ציר התנועה שאינו מפרק קלסי בין עצם השכם לצלעות.
מפרק הזרוע
מפרק הזרוע (Glenohumeral joint) שבו עוסק המאמר הוא בעל צורת מכתש ועלי (Ball and socket). ראש עצם הזרוע (Humeral Head) מהווה את העלי ושקע בעצם השכמה (Glenoid) מהווה את המכתש. רדידות המכתש של מפרק הזרוע אינה מאפשרת אחיזה יציבה של ראש עצם הזרוע. גם הטבעת הסחוסית (Glenoid Labrum) המקיפה את המכתש ומעמיקה אותו עדיין מותירה אותו רדוד יחסית. רדידות המכתש מאפשרת למפרק הזרוע:
- מחד טווחי תנועה נרחבים
- ומאידך גורמת לחוסר יציבות ולנטייה מובנית לפריקות
פריקת כתף היא על כן נטייה אנטומית. זו הסיבה המרכזית לכך שקרוב ל2% מהאנשים יסבלו מפציעה זאת.
מפרקים נוספים בכתף
שני המפרקים הנוספים הם:
- מפרק שיא הכתף ועצם הבריח (Acromioclavicular joint)
- ומפרק עצם החזה ועצם הבריח (Sternoclavicular joint)
ציר תנועה נוסף שאינו מפרק קלסי אך חשוב לתפקוד התקין של חגורת הכתף מתקיים בין:
- עצם השכם לכלוב הצלעות (Scapulothoracic).
רצועות ושרירים
מפרקי הכתף נתמכים בעזרת רצועות רבות, מוגנים, מיוצבים ומונעים באופן הרמוני על ידי קבוצת שרירי השרוול המסובב (Rotor Cuff) ושריר הדלתה (Deltoid Muscle).
עיצבוב
העיצבוב למפרק הכתף מגיע מהמקלעת הברכיאלית והוא כולל את העצב התת שכמתי (Suprascapular nerve), עצב השחי (Axillary nerve) ועצב החזה הצדי (Lateral pectoral nerve).
אספקת דם
את אספקת הדם מקבל מפרק הכתף מעורקים שמקורם מענפים של עורק הזרוע (Humeral arteries), מהעורק הרום שכמתי (Suprascapular artery) והעורק השכמתי (Scapular artery).
גורמים
הגורם העיקרי להתרחשות פריקת כתף היא טראומה. לרוב, הפריקה מתרחשת בגלל נפילה על יד מושטת לפנים עם כתף מסובבת קמעה ומורחקת מהגוף. פריקת כתף היא פציעת ספורט שכיחה. ואכן פריקות כתף מתרחשות לרוב במהלך אימון או בעת תחרות ספורט בעקבות:
- מעידה
- החלקה
- או התנגשות אם שחקן אחר
פריקה של מפרק הכתף עלולה להתרחש גם בגלל תאונות דרכים. פריקות כתף אחוריות מתרחשות לרוב על רקע של פרכוס אפילפטי, שוק חשמלי או חבלה ישירה. חשוב לציין שפריקה קודמת של המפרק עלולה לגרום למצב של פריקות חוזרות ללא טראומה. במצבים קיצוניים כול תנועת כתף תמימה עלולה להוציא את ראש עצם הזרוע ממקומו מהשקע הגלנואידי.
מתברר שגם ללא טראומה ניתן לפרוק את מפרק הכתף. כתף לא יציבה מעלה את הסיכון לפרוק את הכתף גם עם סתם תנועת כתף מהירה. חוסר יציבות של הכתף עלולה להיות על רקע:
- גמישות יתר גנטית
- בגלל ליקוי מבני מולד הגורם לכך שראש עצם הזרוע לא אחוז היטב בשקע הגלנואידי
יש לעתים שעל ציר הזמן הרקמות עם האלסטיות הגבוהה שאינן מאפשרות תמיכה ראויה במפרק הכתף נעשות נוקשות ברבות השנים.
פריקת כתף גורמי סיכון
גורמי הסיכון שעלולים לחשוף אותנו להתרחשות פריקת כתף כוללים:
- גיל (ככול שאנו מתבגרים כך עולה הסיכון)
- גמישות יתר (גנטיקה, אימוני יתר של גמישות)
- מחלות גנטיות כמו תסמונת אהלרס-דנלוס (Ehlers–Danlos syndrome) הגורמת לייצור קולגן פגום ולחוסר יציבות של המפרקים
- פריקת כתף קודמת
- ליקויים מבניים במפרק הזרוע
- חוסר פעילות גופנית וחולשה של שרירי השרוול ועוד
הפרכוסים הנלווים לאפילפסיה מהווים גורם סיכון לפריקות כתף בכלל ולפריקות כתף אחוריות בפרט.
סימנים ותסמינים בפריקת כתף
מהלך פריקת הכתף מלווה לרוב ברעש אופייני ולאחריו החולה יצמיד את הכתף לגופו ויסרב להניע אותו. הסימנים והתסמינים המתפתחים בעקבות פריקה זאת כוללים:
- כאבים בכתף ברמת חומרה גבוהה
- קושי רב להניע את הכתף
- תחושת חוסר ביטחון ביציבות של הכתף
- עיוות של הכתף בעקבות שינוי המיקום של ראש עצם הזרוע
- בצקת לשדית בעצם
- שטפי דם מקומיים ונפיחות עלולים להתפתח בשלב מאוחר יותר בעיקר עם האירוע נבע מחבלה
אם ישנם נזקים עצביים או לחץ על עצבים החולה התלונן גם על סימנים ותסמינים נוירולוגיים כולל:
- נימול
- הירדמות
- חולשה של חלקים מהגפה העליונה
References:
Patrick CM,et al. Epidemiology of shoulder dislocations presenting to United States emergency departments: An updated ten-year study. World J Orthop. 2023 Sep 18;14(9):690-697.
Olds M, Ellis R, Donaldson K, et al. Risk factors which predispose first-time traumatic anterior shoulder dislocations to recurrent instability in adults: a systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine 2015;49:913-922.
Shoulder Dislocations Overview – StatPearls – NCBI Bookshelf https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK459125/
Assessment and management of shoulder dislocation | The BMJ https://www.bmj.com/content/371/bmj.m4485
Abrams R, Akbarnia H. Shoulder Dislocations Overview. [Updated 2023 Aug 8]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan
Cutts S, Prempeh M, Drew S. Anterior shoulder dislocation. Ann R Coll Surg Engl. 2009 Jan;91(1):2-7.
Fennelly JT, Gourbault L, Neal-Smith G, et al. A systematic review of pre-hospital shoulder reduction techniques for anterior shoulder dislocation and the effect on patient return to function. Chin J Traumatol 2020; 23:295.
Helfen T, Ockert B, Pozder P, et al. Management of prehospital shoulder dislocation: feasibility and need of reduction. Eur J Trauma Emerg Surg 2016; 42:357.
Fraser C, Pellatt R, Shirran M, et al. Early reduction of acute anterior shoulder dislocations in a ski field setting. Emerg Med Australas 2022; 34:449.
Longo, U.G.; et al. Epidemiology of Paediatric Shoulder Dislocation: A Nationwide Study in Italy from 2001 to 2014. Int. J. Environ. Res. Public Health 2020, 17, 2834.
Shah R, Chhaniyara P, Wallace WA, Hodgson L. Pitch-side management of acute shoulder dislocations: a conceptual review. BMJ Open Sport Exerc Med 2016; 2:e000116.