איך מונעים כאבי גב עליון? מניעה היא הדרך הנכונה לפעול בה בכל הנוגע להפרעות בריאותיות ובכלל זה כאבי גב עליון. כאבי גב עליון נגרמים לרוב משימוש לא נכון בשרירים, יציבה לקויה או תנועות חזרתיות. כדי למנוע ולהקל על הכאבים, מומלץ לשלב שינויים בהרגלי היומיום יחד עם תרגילי חיזוק ומתיחות. שיטות המניעה כוללות קימות תכופות והימנעות מישיבה ממושכת, שיפור הארגונומיה והיציבה, התאמת סביבת השינה וחיזוק שרירי הליבה.
קו ראשון של טיפולים בכאב שכבר התפתח כולל הנחת קומפרסים חמים על האזור הכואב, עיסוי, תרופות ללא מרשם, תרגול עדין ועוד. במקרים של כאב מתמשך, טיפולי כירופרקטיקה יכולים לסייע באבחון ובטיפול ממוקד. יש לפנות לייעוץ רפואי אם הכאב אינו משתפר לאחר שבועיים של טיפול עצמי, אם הוא מלווה בחום, או אם הוא מגביל משמעותית את התפקוד היומיומי. נכון, הטיפול השמרני בכאבי גב עליון הוא יעיל ומהיר, ובכול זאת עדיף למנוע את הכאבים. זה נוח יותר וזול יותר. במאמר הנוכחי "כיצד מונעים כאבי גב עליון" נדון בנושא בהרחבה.
איך מונעים כאבי גב עליון – רקע
כשאנשים מדברים על “כאבי גב”, רוב תשומת הלב הולכת לגב התחתון. בפועל, גם הגב העליון – האזור הטורקלי, בין בסיס הצוואר ועד אזור הצלעות התחתונות – הוא מקור שכיח לכאב, נוקשות, עייפות שרירית והגבלה תפקודית. זה אזור שמושפע מאוד מהרגלי ישיבה, מחשב, טלפון, עומס לימודי או משרדי, נשימה שטחית, חולשת שרירים, חוסר תנועה, מתח נפשי ואפילו מאיכות השינה.
כאב גב עליון לא תמיד מתחיל כפציעה ברורה; לעיתים הוא נבנה בהדרגה, דרך עומס קטן שחוזר שוב ושוב, עד שהגוף מפסיק “לספוג” אותו בשקט. לכן מניעה היא לא רעיון שולי אלא הדרך המרכזית להתמודד עם הבעיה, הרבה לפני כאב קבוע, הקרנה, כאבי ראש או ירידה באיכות החיים. מחקרי סקירה ותצפית מראים שהאזור הטורקלי ראוי להרבה יותר תשומת לב קלינית ומניעתית מזו שהוא מקבל בדרך כלל (Briggs et al., 2009; Johansson et al., 2017).
שכיחות כאבי גב עליון: עד כמה הבעיה באמת נפוצה
סקירה שיטתית רחבה על כאב בעמוד השדרה החזי באוכלוסייה הכללית הראתה שכאבי גב עליון אינם נדירים כלל. בקרב מבוגרים, שכיחות החיים שנמצאה במחקרים שנכללו בסקירה נעה בערך בין 15.6% ל־19.5%, ובילדים ובמתבגרים נמצאו שיעורים שיכולים להיות דומים ולעיתים אף משמעותיים במיוחד בהקשרים של לימודים, ישיבה והרגלי מסך. המשמעות היא שכאב גב עליון אינו “בעיה נישתית”, אלא תופעה שכדאי לראות כחלק מרכזי מבריאות שריר־שלד, במיוחד בעולם שבו שעות ישיבה ומסכים עלו מאוד (Briggs et al., 2009).
שכיחות גבוהה במיוחד אצל בני נוער, תלמידים ועובדי מסך
במחקר אורך בקרב תלמידי תיכון, נמצאה שכיחות שנתית של כאב טורקלי מתמשך בשיעור 38.4%, ושכיחות היארעות שנתית חדשה של 10.1%. באותו מחקר, מין נשי, קשיי בריאות נפשית והרגלי שימוש לא מיטביים במכשירים אלקטרוניים נקשרו לסיכון גבוה יותר לכאב. הנתונים האלה לא אומרים שכל תלמיד או כל עובד משרד יפתחו כאב, אבל הם כן מראים שהשילוב של ישיבה ממושכת, מסך, עייפות, סטרס והרגלים לא מאוזנים הוא קרקע נוחה מאוד להופעת כאב גב עליון. בנוסף, סקירה על הישיבה והכאב באזור העליון אצל ילדים ומתבגרים חיזקה את הקשר בין התנהגויות ישיבה מסוימות לבין תלונות שריר־שלד באזור זה (De Vitta et al., 2023; Brink & Louw, 2013).
מה באמת גורם לכאבי גב עליון
כאב גב עליון הוא לרוב בעיה רב־גורמית, לא “שריר תפוס” אחד
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שכאב גב עליון נגרם רק מישיבה “לא נכונה” או משריר אחד שהתכווץ. בפועל, ברוב המקרים מדובר במנגנון רב־גורמי: עומס סטטי ממושך, ירידה בתנועתיות בית החזה, חולשה של שרירי השכמות והגב, שליטה פחות טובה בתנוחת הראש והכתפיים, נשימה שטחית, עייפות כללית, מתח נפשי ולעיתים גם רגישות כאב שנבנית עם הזמן. לכן מניעה אמיתית לא מחפשת “תנוחה מושלמת”, אלא יוצרת מערכת סבירה ובריאה יותר:
- יותר תנועה במהלך היום, פחות קיבעון, יותר כוח וסבולת שרירית, וסביבה שבה הגוף לא נדרש לשהות שעות באותה עמדה בלי שינוי.
זה גם מסביר למה שני אנשים יכולים לשבת בצורה דומה, אך רק אחד מהם יפתח כאב: לא היציבה לבדה קובעת, אלא כושר הספיגה הכולל של המערכת (Briggs et al., 2009; De Carvalho et al., 2020).
ישיבה ממושכת היא בעיה בעיקר כשהיא סטטית וחוזרת שוב ושוב
המסר החשוב ביותר למניעת כאב גב עליון הוא שלא רק “איך יושבים” חשוב, אלא כמה זמן נשארים בלי לזוז. ישיבה ממושכת, במיוחד מול מחשב או טלפון, מגדילה עומס על שרירי הצוואר, חגורת הכתפיים והגב העליון, ובייחוד כאשר הראש מתקדם קדימה והגב העליון נכנס לכיפוף ממושך. סקירות שונות מראות שיש קשר בין חשיפות ישיבה מסוימות לבין עלייה בכאב, אך הן גם מדגישות שאין תנוחה אחת שאסור לשבת בה לעולם. הבעיה הגדולה יותר היא חוסר גיוון תנועתי. לכן, מבחינת מניעה, המטרה אינה “לשבת מושלם”, אלא להחליף תנוחות, לקום לעיתים קרובות, לשנות זוויות, ולהוריד את משך העומס הרציף (De Carvalho et al., 2020; Brink & Louw, 2013).
שימוש בטלפון, טאבלט ומחשב יכול להחמיר את הבעיה
כאשר הטלפון נמוך מדי, המסך רחוק מדי או שהשימוש ממושך מאוד, הגב העליון נוטה להתעגל, הכתפיים נמשכות קדימה והשרירים המייצבים עובדים שעות בלי מנוחה אמיתית. מחקרי תלמידים הראו קשר בין זמן שימוש ממושך במכשירים אלקטרוניים, תנוחות שימוש פחות טובות, לבין שכיחות גבוהה יותר של כאב טורקלי. גם בעולם העבודה, מחקרי משרד מראים שהתאמות ארגונומיות פשוטות יכולות להפחית כאב באזור העליון. לכן, מסכים הם לא “האויב”, אבל שימוש לא מאוזן בהם הוא בהחלט גורם סיכון שניתן לשנות (De Vitta et al., 2023; Lee et al., 2020; van Vledder & Louw, 2015).
סטרס, עייפות ושינה לא טובה הם חלק מהתמונה
כאב גב עליון אינו תוצאה מכנית בלבד. מתח נפשי, עייפות, שינה ירודה ועומס רגשי יכולים להגביר כיווץ שרירי, להפחית התאוששות ולהעצים תפיסת כאב. במחקר תלמידי התיכון שהוזכר קודם, בעיות בריאות נפשית נמצאו כגורם סיכון משמעותי לכאב טורקלי. זה לא אומר שהכאב “רק בראש”, אלא שהמערכת העצבית והשרירית מושפעות גם ממתח, עומס רגשי ועייפות. לכן, מניעה טובה כוללת גם שינה טובה יותר, הפסקות, נשימה, הורדת עומס מצטבר ואי־התעלמות מסימני שחיקה (De Vitta et al., 2023; Briggs et al., 2009).
איך מונעים כאבי גב עליון בפועל
מניעת כאב גב עליון מתחילה בארגונומיה טובה, אבל לא נגמרת שם
ארגונומיה טובה אינה קסם, אבל היא כן מורידה עומס מיותר. מטא־אנליזה עדכנית מצאה שלהתערבויות ארגונומיות הייתה השפעה מגינה מובהקת על כאב גב עליון, עם יחס סיכויים כולל של 0.61 לכאב מדווח לעומת ביקורת. במילים פשוטות, סביבת עבודה מסודרת יותר יכולה להקטין סיכון. זה כולל התאמת גובה כיסא, מסך בגובה נוח, מקלדת ועכבר שלא מאלצים הרמת כתפיים, תמיכה סבירה לידיים, ורגליים שמונחות ביציבות. עם זאת, ארגונומיה לבדה אינה מספיקה. גם עמדת העבודה הטובה ביותר לא תגן על מי שיושב בה ללא תנועה שעות ארוכות (Santos et al., 2025; Lee et al., 2020).
התאמות קטנות במקום העבודה יכולות לעשות הבדל גדול
מחקר אקראי בעובדי משרד הראה שהתאמת תחנת העבודה הפחיתה כאב בצוואר, בכתף, בגב העליון ובשורש כף היד. מחקר נוסף הראה שגם שינוי פשוט של גובה הכיסא והמסך עשוי להפחית כאב באזור העליון. חשוב להבין שזה לא חייב להיות מהלך יקר: לפעמים הגבהת מסך, תיקון גובה מושב, משענת מתאימה, והצבת ציוד בשדה עבודה קרוב יותר כבר משנים משמעותית את אופי העומס. העיקרון הוא לא “עיצוב מושלם”, אלא צמצום כיפוף ממושך, הרמת כתפיים מיותרת והושטת ידיים חוזרת. מניעה טובה מחפשת פחות מאמץ מצטבר, לא תנוחה צבאית קשיחה (Lee et al., 2020; van Vledder & Louw, 2015).
מיקרו־הפסקות הן אחד האמצעים היעילים ביותר למניעה
אחד ההרגלים הפשוטים והחשובים ביותר הוא לקום, לזוז או לשנות תנוחה כל 30-45 דקות, גם אם רק לדקה או שתיים. מבחינה פיזיולוגית, מיקרו־הפסקות עוזרות להפחית עומס סטטי, משפרות זרימת דם, מורידות מאמץ שרירי ממושך ומאפשרות “איפוס” קצר לכתפיים, לשכמות ולגב העליון. אין צורך לחכות לכאב. דווקא מי שמרגיש “בסדר” אחרי שעתיים ישיבה, אך בסוף היום נהיה נוקשה ועייף, הוא מועמד מצוין למניעה דרך הפסקות קצרות וקבועות. זה יעיל יותר מהפסקה גדולה אחת בסוף היום, משום שהמטרה היא לא רק התאוששות אלא מניעת הצטברות (De Carvalho et al., 2020; Santos et al., 2025).
תנועה יומית עדיפה על “אימון פיצוי” פעם בשבוע
כאבי גב עליון שכיחים במיוחד אצל מי שהיומיום שלו דל בתנועה. גם אם יש אימון ערב, זה לא תמיד מפצה על שעות ארוכות של קיבעון. לכן מניעה יעילה כוללת תנועה מפוזרת לאורך היום: הליכה קצרה, עלייה במדרגות, פתיחת בית חזה, סיבובי כתפיים, מתיחות עדינות, והחלפת תנוחות. הרעיון הוא ליצור לעמוד השדרה הטורקלי יותר וריאציה ופחות קיפאון. אצל בני נוער ואצל עובדים מול מסך, זה חשוב במיוחד, משום ששם העומס המצטבר יושב על אותם דפוסים בדיוק, יום אחרי יום (Brink & Louw, 2013; De Vitta et al., 2023).
תרגילים למניעת כאב גב עליון: מה באמת כדאי לחזק
חיזוק שרירי שכמות, גב עליון וליבה חשוב יותר מ”ליישר כתפיים בכוח”
במניעה, המטרה אינה להחזיק את הגוף מתוח כל היום, אלא לשפר את היכולת שלו לתמוך בעצמו בלי מאמץ מיותר. לכן דגש טוב יהיה על שרירי השכמות, הגב העליון, המסובבים החיצוניים של הכתף, וזוקפי הגב, לצד עבודה סבירה על שרירי ליבה ונשימה. במחקר על עובדי משרד, תוכנית בת שישה שבועות שכללה עבודה על אזור צוואר־גב עליון, מוביליות, ייצוב וחיזוק הורידה באופן מובהק אי־נוחות בכתפיים, בצוואר ובגב העליון. גם מחקר אקראי ב־2024 הראה שתוכנית תרגול ממוקדת הורידה כאב צוואר וגב עליון בקרב עובדי משרד ועובדי בריאות. כלומר, הדרך למנוע כאב איננה “להתיישר”, אלא לבנות גוף שיכול לשאת את היום טוב יותר (Villanueva et al., 2020; Beneka et al., 2024).
אילו תרגילים בדרך כלל מועילים למניעה
תרגילים טובים למניעה הם בדרך כלל פשוטים: משיכות גומייה לאחור, חתירה קלה, פתיחות בית חזה, חיזוק שרירי אמצע השכמה, תרגילי ייצוב שכמות, הארכת עמוד שדרה חזי על גליל או כרית, ותרגילי נשימה שמאפשרים לבית החזה להתרחב. במקביל, כדאי לעבוד גם על סבולת, כלומר יכולת השרירים להחזיק מאמץ קל לאורך זמן. הרבה אנשים אינם חלשים במובן של “לא מצליחים להרים”, אלא מתעייפים מהר מדי בתנוחות ישיבה או עבודה. כאן בדיוק המניעה נכנסת: פחות אימון של כוח מקסימלי ויותר בניית עמידות יומית (Villanueva et al., 2020; Risetti et al., 2023).
מוביליות של בית החזה היא חלק חשוב מהמניעה
כאשר הגב העליון נוקשה, הגוף מפצה דרך הצוואר, הכתפיים או הגב התחתון. לכן מניעת כאב גב עליון אינה רק חיזוק, אלא גם שימור תנועה. תרגילי סיבוב בית חזה, פתיחת צלעות, כפיפה והארכה עדינה, ועבודה על נשימה יכולים להפחית עומס ממבנים סמוכים. זה חשוב במיוחד אצל מי שיושב שעות או מתאמן חזק בלי לאזן את טווחי התנועה. מניעה טובה מחפשת שילוב בין תנועה לכוח: מספיק גמישות כדי לאפשר תנועה, ומספיק יציבות כדי לשלוט בה (Risetti et al., 2023; Beneka et al., 2024).
שגרת מניעה יומית קצרה לכאב גב עליון
שגרה טובה למניעת כאב גב עליון לא חייבת לקחת שעה. בפועל, 8-12 דקות ביום יכולות להספיק כשהן מבוצעות בעקביות. פתיחה טובה היא דקה של נשימה עמוקה והרחבת בית חזה, אחריה תנועות כתפיים ושכמות, סיבובי עמוד שדרה חזי, שתי וריאציות של פתיחת בית חזה, ואז 2-3 תרגילי חיזוק פשוטים כמו חתירה עם גומייה, “Y/T/W” בשכיבה או בעמידה, ותרגיל יציבה פעילה עם שליטה בשכמות. מי שיושב הרבה ירוויח במיוחד אם יפזר את זה במהלך היום, ולא רק בערב. המטרה היא לא להתאמן קשה, אלא להזכיר לגוף שוב ושוב שהוא אמור לזוז ביותר מצורה אחת (Villanueva et al., 2020; Beneka et al., 2024).
האם פעילות גופנית כללית עוזרת למנוע כאבי גב עליון
ברוב המקרים, כן. פעילות גופנית כללית משפרת זרימת דם, סבולת, שליטה מוטורית, התאוששות ואיכות שינה, ויכולה להפחית את הרגישות להתפתחות כאב. עם זאת, לא כל פעילות מגינה אוטומטית. גם אימון עצים מדי, לא מאוזן או כזה שחוזר שוב ושוב על אותם דפוסים, עלול להעמיס על הגב העליון. לכן המטרה היא לא רק “לעשות ספורט”, אלא לשלב הליכה, כוח, תנועה, ולעיתים גם עבודה מכוונת על כתפיים ובית חזה. אצל תלמידים ובני נוער, מחקרי אורך הדגישו במיוחד את החשיבות של איזון בין זמן מסך, תנוחות שימוש, פעילות יומית ובריאות נפשית (De Vitta et al., 2023; Briggs et al., 2009).
כירופרקטיקה וכאבי גב עליון: היכן היא יכולה לעזור
כירופרקטיקה יכולה להיות כלי מסייע, אבל לא פתרון יחיד
כשבודקים את הספרות על כאב גב עליון, התמונה המאוזנת היא כזו: טיפול מנואלי, כולל מניפולציה או מוביליזציה בעמוד השדרה החזי, עשוי לעזור לחלק מהמטופלים, בעיקר כחלק מתוכנית רחבה יותר שכוללת חינוך, תרגול, שינוי עומסים ועבודה תנועתית. מחקר אקראי מ־2023 הראה שהוספת מניפולציה לעבודה תרגולית בכאב טורקלי שיפרה כאב ואיכות חיים בטווח הקצר, אך לא נמצא יתרון מובהק במעקב של 12 שבועות. כלומר, טיפול ידני יכול להיות זרז טוב – אך לא בהכרח פתרון יציב כשלעצמו (Waqas et al., 2023).
מה אומרת הספרות הרחבה יותר על טיפול מנואלי וכירופרקטיקה
סקירות רחבות יותר על טיפול מנואלי מראות שיש מצבים בעמוד השדרה שבהם טיפול כזה עשוי להועיל, אך האיכות והאחידות של הראיות אינן תמיד גבוהות. דוח הראיות הבריטי הוותיק על טיפולים מנואליים תמך ביעילות במצבים מסוימים של כאב צוואר וגב, בעוד עדכון מאוחר יותר הדגיש שברבים מהתחומים הראיות מוגבלות, לא אחידות ולעיתים באיכות בינונית או נמוכה. לכן בהקשר של כאב גב עליון נכון לדבר על כירופרקטיקה כעל אפשרות שיכולה לעזור לחלק מהאנשים, במיוחד כאשר משלבים אותה עם תרגילים, ולא כעל “תיקון” חד־פעמי שמבטל את הצורך בשיקום והרגלים טובים (Bronfort et al., 2010; Clar et al., 2014; Risetti et al., 2023).
מתי כירופרקטיקה עשויה להיות מועילה במיוחד
כירופרקטיקה או טיפול מנואלי יכולים להתאים יותר במצבים של נוקשות טורקלית, הגבלה בתנועה, כאב מכני שקשור לתנוחות, עומס ישיבה, או כאב שמגיב היטב לתנועה ולטיפול מקומי. במקרים כאלה, טיפול ידני עשוי להקל כאב, לשפר טווחי תנועה, לאפשר ביצוע תרגילים באיכות טובה יותר ולתת תחושת שחרור מהירה יחסית. אבל הערך האמיתי מגיע כאשר המטפל גם מדריך לשינוי הרגלים, חיזוק ותוכנית מניעה. אם הטיפול מסתיים רק ב”כיוון” בלי בניית תנועה והרגלים, הסיכוי שהכאב יחזור נשאר גבוה (Waqas et al., 2023; Risetti et al., 2023).
גם כאן צריך זהירות מקצועית ושיקול דעת
עוד נקודה חשובה היא בטיחות ואבחנה. בספרות יש ביקורת על כך שדיווח תופעות הלוואי במחקרי מניפולציה אינו תמיד מספק, ולכן חשוב לא להציג כל טיפול ידני כנטול סיכון או כמתאים לכל אחד. הבחירה בכירופרקט או מטפל מנואלי צריכה להיות מבוססת על אבחון מסודר, הבנה קלינית, זהירות מקצועית, והפניה לבירור רפואי כשצריך. מטפל טוב לא רק מטפל, אלא גם יודע מתי לא לטפל כרגיל (Gorrell et al., 2016; Clar et al., 2014).
מתי כאב גב עליון כבר לא “שגרתי” ודורש בירור רפואי
כאבי גב עליון הם לעיתים קרובות מכניים ולא מסוכנים, אבל לא תמיד. אם הכאב הופיע אחרי טראומה, מלווה בקוצר נשימה, כאב בחזה, חום, ירידה לא מוסברת במשקל, הזעות לילה, חולשה נוירולוגית, כאב שמחמיר מאוד בלילה, או כאב שאינו מושפע בכלל מתנועה ותנוחה, צריך בדיקה רפואית. סקירה שיטתית על סינון פתולוגיה חמורה בכאבי גב או חזה הדגישה שהסתמכות על סימן אחד בלבד אינה מספיקה, ושצריך לשלב היסטוריה, בדיקה פיזיקלית וחשד קליני מסודר. זה חשוב במיוחד באזור הגב העליון, משום שהוא עלול לעיתים לשקף גם מצבים שאינם שריריים־שלדיים בלבד (Andreoletti et al., 2022).
הטעות הגדולה ביותר במניעת כאב גב עליון
הטעות הגדולה ביותר היא לחכות שהכאב ייעלם מעצמו בלי לשנות שום דבר. מי שממשיך בדיוק באותם הרגלים – אותה ישיבה, אותו מסך, אותו חוסר תנועה, אותו עומס – בדרך כלל יקבל שוב את אותה תוצאה. גם הטעות ההפוכה נפוצה: להיבהל מכל כאב קטן ולחפש פתרון מיידי במקום לבנות שגרה נכונה. מניעה טובה נמצאת באמצע: לא להתעלם, אבל גם לא לדרמטיזציה. לזהות מוקדם נוקשות, עייפות שרירית, משיכות בין השכמות, צורך “להימתח כל הזמן”, או כאב שמגיע בסוף היום – ולהגיב עם תנועה, התאמה, חיזוק וניהול עומס (Santos et al., 2025; Villanueva et al., 2020).
סיכום: כך באמת מונעים כאבי גב עליון
מניעת כאבי גב עליון לא נשענת על טריק אחד. היא מבוססת על כמה עקרונות שעובדים יחד: פחות ישיבה רציפה, יותר שינוי תנוחות, עמדת עבודה סבירה, מיקרו־הפסקות, חיזוק שרירי שכמות וגב עליון, שיפור תנועתיות בית החזה, שינה טובה יותר והפחתת עומס נפשי כשהוא מצטבר. כירופרקטיקה וטיפול מנואלי יכולים להיות חלק מהפתרון, בעיקר כמרכיב מסייע בתוך תוכנית רחבה יותר של תרגול והדרכה, אבל לא במקום בניית הרגלים נכונים. ברוב המקרים, הגוף לא צריך “תנוחה מושלמת”; הוא צריך גיוון, תנועה, כוח וסביבה יומיומית שפחות מעמיסה עליו. זאת הדרך היותר מציאותית, והיותר מבוססת, למנוע כאב גב עליון לאורך זמן (Briggs et al., 2009; Santos et al., 2025; Waqas et al., 2023; Beneka et al., 2024).
References:
Andreoletti, F., Maselli, F., Storari, L., Vongher, A., Erbesato, M., Testa, M., & Turolla, A. (2022). Screening for referral of serious pathology by physical examination tests in patients with back or chest pain: A systematic review. International Journal of Environmental Research and Public Health, 19(24), 16418. https://doi.org/10.3390/ijerph192416418
Briggs, A. M., Smith, A. J., Straker, L. M., & Bragge, P. (2009). Thoracic spine pain in the general population: Prevalence, incidence and associated factors in children, adolescents and adults. A systematic review. BMC Musculoskeletal Disorders, 10, 77. https://doi.org/10.1186/1471-2474-10-77
Bronfort, G., Haas, M., Evans, R., Leininger, B., & Triano, J. (2010). Effectiveness of manual therapies: The UK evidence report. Chiropractic & Osteopathy, 18, 3. https://doi.org/10.1186/1746-1340-18-3
Brink, Y., & Louw, Q. A. (2013). A systematic review of the relationship between sitting and upper quadrant musculoskeletal pain in children and adolescents. Manual Therapy, 18(4), 281-288. https://doi.org/10.1016/j.math.2012.11.003
Clar, C., Tsertsvadze, A., Court, R., Hundt, G. L., Clarke, A., & Sutcliffe, P. (2014). Clinical effectiveness of manual therapy for the management of musculoskeletal and non-musculoskeletal conditions: Systematic review and update of UK evidence report. Chiropractic & Manual Therapies, 22, 12. https://doi.org/10.1186/2045-709X-22-12
De Carvalho, D. E., de Luca, K., Funabashi, M., Breen, A. C., Wong, A. Y. L., Johansson, M. S., Ferreira, M. L., Swab, M., Kawchuk, G. N., Adams, J., & Hartvigsen, J. (2020). Association of exposures to seated postures with immediate increases in back pain: A systematic review of studies with objectively measured sitting time. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 43(1), 1-12. https://doi.org/10.1016/j.jmpt.2019.10.001
De Vitta, A., Noll, M., Monfort-Pañego, M., Miñana-Signes, V., & Maciel, N. M. (2023). Thoracic spine pain in high school adolescents: A one-year longitudinal study. Healthcare, 11(2), 196. https://doi.org/10.3390/healthcare11020196
Gorrell, L. M., Engel, R. M., Brown, B. T., & Lystad, R. P. (2016). The reporting of adverse events following spinal manipulation in randomized clinical trials: A systematic review. The Spine Journal, 16(9), 1143-1151. https://doi.org/10.1016/j.spinee.2016.05.018
Johansson, M. S., Jensen Stochkendahl, M., Hartvigsen, J., Boyle, E., & Cassidy, J. D. (2017). Incidence and prognosis of mid-back pain in the general population: A systematic review. European Journal of Pain, 21(1), 20-28. https://doi.org/10.1002/ejp.884
Lee, S., de Barros, F. C., de Castro, C. S. M., & Sato, T. O. (2020). Effect of an ergonomic intervention involving workstation adjustments on musculoskeletal pain in office workers-A randomized controlled clinical trial. Industrial Health, 59, 78-85. https://doi.org/10.2486/indhealth.2020-0188
Risetti, M., Gambugini, R., Testa, M., & Battista, S. (2023). Management of non-specific thoracic spine pain: A cross-sectional study among physiotherapists. BMC Musculoskeletal Disorders, 24, 405. https://doi.org/10.1186/s12891-023-06505-8
Santos, W., Rojas, C., Isidoro, R., Lorente, A., Dias, A., Mariscal, G., Benlloch, M., & Lorente, R. (2025). Efficacy of ergonomic interventions on work-related musculoskeletal pain: A systematic review and meta-analysis. Journal of Clinical Medicine, 14(9), 3034. https://doi.org/10.3390/jcm14093034
van Vledder, N., & Louw, Q. A. (2015). The effect of a workstation chair and computer screen height adjustment on neck and upper back musculoskeletal pain and sitting comfort in office workers. South African Journal of Physiotherapy, 71(1), Article 279. https://doi.org/10.4102/sajp.v71i1.279
Villanueva, A., Rabal-Pelay, J., Berzosa, C., Gutiérrez, H., Cimarras-Otal, C., Lacarcel-Tejero, B., & Bataller-Cervero, A. V. (2020). Effect of a long exercise program in the reduction of musculoskeletal discomfort in office workers. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(23), 9042. https://doi.org/10.3390/ijerph17239042
Waqas, M. S., Karimi, H., Ahmad, A., Rafiq, S., Anwar, N., & Liaqat, S. (2023). The effects of spinal manipulation added to exercise on pain and quality of life in patients with thoracic spinal pain: A randomized controlled trial. BioMed Research International, 2023, 7537335. https://doi.org/10.1155/2023/7537335