דלקת פרקים ניוונית מניעה

דלקת פרקים ניוונית – מניעה או לכל הפחות צמצום נזקי המחלה צריכה להיות השאיפה שלנו. אוסטיאוארטריטיס או דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis) היא מחלת הפרקים השכיחה ביותר. מחלה זאת פוגעת בין היתר בסחוס המכסה את קצות העצמות במפרק. פגיעה סחוסית זאת עלולה לגרום למגע חלקי או מלא בין עצמות המפרק. מגע בין העצמות יגרום להתפתחות כאבים, נפיחות, נוקשות, מגבלות תנועה, מגבלות תפקוד ועוד. על ציר הזמן הנזקים עלולים להחמיר ולגלוש אל העצמות ואל הרקמות סביב עד למצב שבו צריך להחליף את המפרק.

דלקת פרקים ניוונית, הכאבים והמגבלות התפקודיות הנלווים אליה גורמת גם לנזקים כלכליים. אובדן ימים עבודה, פגיעה בפריון בעבודה, אשפוזים, ניתוחים, פיצויים ועוד הם רשימה חלקית בלבד. טיפול יעיל עשוי למנוע נזקים קשים במפרק אך מניעת המחלה תעשה שירות יותר טוב. אך, חשוב מאוד שנדייק. לא באמת ניתן למנוע באופן מלא את המחלה הזאת. אם נחייה מספיק שנים נחלה בה. כל שניתן לעשות זה לשמור על המפרקים כדי:

• שלא נפגע מהמחלה מוקדם מדי.
• ואם חלינו במחלה הנזקים יהיו מינימליים.

דלקת פרקים ניוונית מניעה – רקע

דלקת מפרקים ניוונית, היא מחלה שכיחה ביותר המשפיעה על רוב אוכלוסיית העולם. רוב בני האדם יסבלו במהלך חייהם מתסמיני המחלה באחד או יותר מהמפרקים נושאי המשקל.  מפרקים נושאי משקל עיקריים כוללים את הברכיים ואת מפרקי הירך. מחלה זאת גורמת לשחיקת הסחוס שמרפד את קצות העצמות במפרקים ובכך גורמת כאב, נוקשות וניידות מופחתת. בשל מאפייניה מכנים את דלקת הפרקים הניוונית כמחלה של שחיקה ובלאי (wear and tear). אף על פי שאין תרופה למחלת מפרקים ניוונית, ישנן כמה דרכים למנוע או להאט אותה. בכך ניתן לשפר את איכות החיים של אלה שנפגעו.

דלקת פרקים ניוונית מתחילה להתפתח באפן הדרגתי לאחר גיל 50 ולעתים אף מוקדם יותר. גורמי סיכון להתפתחות מוקדמת של דלקת פרקים ניוונית כוללים בין היתר:

• משקל עודף והשמנה.
• ניתוח או פציעה במפרק.
• ליקויים מבניים מולדים או נרכשים ועוד.

סימנים ותסמינים של המחלה הניוונית הזאת עלולים לכלול:

• כאבים במפרק.
• נפיחות.
• חריקות ורעשים מהמפרקי.
• מגבלות תנועה.
• ומגבלות תפקוד.

טיפול כירופרקטי ישפר את יכולת התנועה והגמישות של המפרק המעורב ואת איכות החיים של החולה. החולה יקבל הנחיות לגבי השינויים שעליו לבצע ביציבה שלו, בפעילות הגופנית, בעבודה ובאורח חייו. השינויים הללו יצמצמו את העומסים מעל המפרק המעורב. לאחר הטיפול החולה יעבור שיקום ארוך ומתיש ויוכל לחזור לפעילות.

גורמים לדקת פרקים ניוונית

לפני שנדבר על כיצד ניתן למנוע את התפתחות דלקת פרקים ניוונית נדבר בקצרה על הגורמים ועל גורמי הסיכון להיווצרותה. המשמעות של מניעה הוא נטרול גורמים וגורמי סיכון אלה. הצלחה בנטרול הגורמים הללו מבטיחה מניעת המחלה או לכל הפחות הפחתת התסמינים שלה.

גורמים להתפתחות דלקת פרקים ניוונית כוללים עומסים חוזרניים הנגרמים לרוב על רקע ביצוע תנועות חוזרניות. דוגמאות לעומסים מסוג זה אנו מוצאים בקרב ספורטאים בענפי ספורט אינטנסיביים כגון:

• כדורגל (ירכיים, ברכיים, קרסוליים).
• טניס (כתף, מרפק, כף יד).
• שחיינים (כתף, צוואר).
• כדורסל (ברכיים) ועוד.

דוגמאות לסוג זה של עומסים ותנועות חוזרניות אנו מוצאים גם בקרב בעלי מקצוע כגון:

• פועלים על פס הייצור.
• צבעים (כתף).
• פועלי בניין (גב תחתון).
• אנשי מחשבים (צוואר, ידיים, גב תחתון) ועוד.

גורמים נוספים להתפתחות מחלת פרקים ניוונית כוללים:

• נזקי חבלה במפרק על רקע תאונות דרכים, פציעות ספורט או בגלל נפילה במדרגות בבית.
• נזקים הנגרמים בצירי הגוף בגלל מחלות כמו דלקת פרקים שגרונית, שיגדון ואחרות יוצרים מצב נוח להתפתחות המחלה הניוונית.

גורמי סיכון

גורמי סיכון מסוימים ידועים כגורמים המעלים את הסיכון להתפתחות דלקת פרקים ניוונית. בין גורמי הסיכון נמנה:

• השמנה ועודף משקל היוצרים עומסים על הצירים נושאי המשקל בגוף.
• יציבה לקויה היוצרת עומסים על מפרקים מסוימים.
• רקע גנטי למחלה זאת.
• הזדקנות.
• מגדר (לנשים סיכון גבוה יותר).
• עישון.
• פציעה קודמת או ניתוח מוקדם במפרק המעורב.
• מקצועות מסוימים הכרוכים בביצוע תנועות חוזרניות כמו כריעות חוזרניות או ממושכות, הרמת משאות, עלייה וירידה במדרגות ועוד.
• סוגי ספורט מסוימים שיוצרים עומסי יתר על צירים מסוימים וחושפים אותם למחלה זאת.
• מבנה לקוי של מפרק.
• ביומכניקה לקויה של מפרק.
• פעילות גופנית יתרה או חסרה ועוד.

דלקת פרקים ניוונית טיפים למניעה

האם לא עדיף למנוע את המחלה מראש? האם במקום לעבור את כל החוויה הזאת שכרוכה בעליות כבדות, אובדן ימי עבודה, אשפוזים, ניתוחים קשים ועוד לא עדיף למנוע את המחלה הזאת? טוב, עובדה המאוד בסיסית היא שלא ניתן למנוע לחלוטין את הסיכון להתפתחות דלקת פרקים ניוונית אבל ניתן לצמצם את הסיכון לחולי מוקדם מידי. הדברים נכונים לגבי כל סוגי המחלות ובעיקר לזו הנגרמת על רקע ניווני. אם המפרקים שלכם נמצאים כרגע במצב טוב אתם יכולים לנקוט בצעדים מסוימים כדי לשמור אותם בריאים. העיקרון בפשטות:

• שמרו על יכולת התנועה.
•  הקפידו לשמור על היכולת התפקודית.
• הימנעו מפעולות הגורמות עומס יתר המפרקים.
• עצרו כל פעילות עם סימן ראשון לכאב.

ישנם מעל 100 סוגים של דלקות פרקים ומחלות נלוות. לכל אחת מהמחלות והדלקות הללו יש גורמים וגורמי סיכון. חלק מאותם גורמים וגורמי סיכון הם ברי שליטה. התייחסות אליהם ושינויים בהתנהלות שלכם המבוססים על גורמים אלה עשויים להניב פירות בצורה של הימנעות ממחלות אלה או לכל הפחות להוביל לחולי מתון יותר.

גם כאשר הנתונים פועלים נגדכם והגורמים וגורמי הסיכון אינם לגמרי בשליטתכם עדיין ניתן להפחית הסיכון. כך למשל גם אישה שנתונה מעצם המגדר שלה לסיכון גבוה יותר להתפתחות דלקת פרקים ניוונית ויש לה גם נטייה גנטית לחלות אינה אמורה להשלים עם רוע הגזרה. האישה הזאת צריכה להקפיד שבעתיים על המפרקים בגופה ובכך תצמצם את הסיכון את חומרת הסימנים והתסמינים ובכלל זה את כאב ומגבלות תנועה.

להלן המלצות למניעת מחלת פרקים על רקע ניווני:

שמירה על משקל גוף תקין

עודף משקל מפעיל לחץ נוסף על המפרקים, במיוחד על הברכיים, הירכיים ועמוד השדרה, ומעלה את הסיכון לפירוק סחוס. ירידה במשקל יכולה להפחית את הלחץ על המפרקים ולהוריד את רמות הדלקת בגוף.

הקפדה על יציבה נכונה

יציבה נכונה מצמצמת עומסים ומפחיתה את קצב הבלאי של המפרקים.

התנהגו באופן זהיר

התנהלות זהירה בדרכים, בספורט ובבית כדי לצמצם את הסיכוי להיפצע.

בחרו את הספורט שלכם

הימנעות מסוגי ספורט היוצרים עומסי יתר על הצירים בגוף או לחלופין בצעו את הפעילות הזאת באופן שאינו יוצר עומסים.

עבדו נכון

הימנעו ממקצועות היוצרים עומסי יתר על הצירים בגוף ובכך מאיצים את התפתחות דלקת פרקים ניוונית.

הימנעו מפציעות ספורט

למניעת פציעות ספורט, הקפידו על ציוד מגן טוב, על מגרשים מתאימים, על עלייה הדרגתית בעצימות האימון, על חימום מתאים ועוד. אם אתם סובלים ממבנה או ביומכניקה לקויים במפרק הקפידו על פעילות ידידות בלבד.

הקפידו לעסוק בספורט

פעילות גופנית סדירה: פעילות גופנית יכולה לחזק את השרירים התומכים במפרקים, לשפר את זרימת הדם לסחוס ולשפר את גמישות המפרק ואת טווח התנועה. תרגילים בעלי השפעה נמוכה כגון הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים ויוגה מומלצים לאנשים עם מחלת מפרקים ניוונית. עם זאת, חשוב להימנע מאמץ יתר ופציעה, כמו אלה יכולים להחמיר את המצב.

הקפידו על תזונה מאוזנת

תזונה מזינה יכולה לספק את החומרים המזינים החיוניים לבריאות העצמות, הסחוס ורקמות החיבור. בין המזונות שעשויים להועיל למחלות מפרקים ניווניות פירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבונים רזים, שמן דגים, אגוזים, זרעים ותבלינים. מצד שני, כמה מזונות שעלולים להחמיר את המצב כוללים מזון מעובד, סוכרים מזוקקים, שומנים רוויים, בשר אדום, מוצרי חלב, ירקות לילה.

תוספים

תוספים מסוימים עשויים לעזור למנוע או להפחית את הסימפטומים של מחלת מפרקים ניוונית. לתוספים יש השפעות אנטי דלקתיות, נוגדות חמצון או מגינות סחוס. דוגמאות לכך הן גלוקוזאמין, כונדרויטין, כורכומין, חומצות שומן אומגה-3, ויטמין D, סידן, מגנזיום וגם קולגן. עם זאת, לפני נטילת תוספי מזון, מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח על הבטיחות שלהם ואת המינון.

ניהול מתח

מתח כרוני יכול לעורר או להחמיר דלקת בגוף ולהשפיע על המערכת החיסונית. מתח יכול גם להוביל להרגלים לא בריאים כגון עישון, שתיית אלכוהול או אכילת יתר. לכן, חשוב למצוא דרכים בריאות להתמודד עם מתח כגון מדיטציה, תרגילי נשימה, תחביבים, תמיכה חברתית או ייעוץ.

References:

Bliddal H., Leeds A.R., Christensen R. (2014). Osteoarthritis obesity and weight loss: evidence practice and clinical implications. Ann Rheum Dis 73(4): 631–636.

Messier S.P., Mihalko S.L., Legault C., et al. (2013). Effects of intensive diet and exercise on knee joint loads inflammation and clinical outcomes among overweight and obese adults with knee osteoarthritis: The IDEA randomized clinical trial. JAMA 310(12): 1263–1273.

Fransen M., McConnell S., Harmer A.R., et al. (2015). Exercise for osteoarthritis of the knee: a Cochrane systematic review. Br J Sports Med 49(24): 1554–1557.

Uthman O.A., van der Windt D.A., Jordan J.L., et al. (2013). Exercise for lower limb osteoarthritis: systematic review incorporating trial sequential analysis and network meta-analysis. BMJ 347: f5555.

Calder P.C., Albers R., Antoine J.M., et al. (2009). Inflammatory disease processes and interactions with nutrition. Br J Nutr 101(Suppl 1): S1–S45.

Heidari B., Heidari P., Hajian-Tilaki K. (2010). Association between serum uric acid level and metabolic syndrome components. J Diabetes Metab Disord 9(1): 12.

Hochberg M.C., Martel-Pelletier J., Monfort J., et al. (2016). Combined chondroitin sulfate and glucosamine for painful knee osteoarthritis: a multicentre randomised double-blind non-inferiority trial versus celecoxib. Ann Rheum Dis 75(1): 37–44.

Daily J.W., Yang M., Park S. (2016). Efficacy of turmeric extracts and curcumin for alleviating the symptoms of joint arthritis: a systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. J Med Food 19(8): 717–729.

Creamer P., Lethbridge-Cejku M., Hochberg M.C. (1999). Determinants of pain severity in knee osteoarthritis: effect of demographic and psychosocial variables using 3 pain measures. J Rheumatol 26(8): 1785–1792.

Sharma A., Kudesia P., Shi Q., Gandhi R. (2016). Anxiety and depression in patients with osteoarthritis: impact and management challenges. Open Access Rheumatol 8: 103–113.