כאב בקרסול ובכף הרגל: מה יכול לגרום לזה? כאב בקרסול ובכף הרגל הוא אחת התלונות השכיחות ביותר ברפואה. פגיעה באזור זה משבשת קשות את הניידות ואיכות החיים. כף הרגל והקרסול מורכבים ממבנה אנטומי מורכב ורגיש במיוחד. הם כוללים עשרות עצמות, מפרקים, רצועות וגידים הפועלים יחד. איברים אלו נושאים את כל משקל הגוף מדי יום. הם סופגים זעזועים קשים בכל צעד, ריצה או קפיצה. בשל העומס העצום, האזור פגיע מאוד לנזקים שונים.מקור הכאב יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות.
לעיתים מדובר בפציעה אקוטית ופתאומית, כמו נקע חמור או שבר. במקרים אחרים, הכאב מתפתח בהדרגה כתוצאה משחיקה מתמשכת או עומס יתר. דלקות בגידים, כמו גיד אכילס, נפוצות מאוד בקרב ספורטאים. תופעות כמו דורבן ברגל גורמות לכאב עז בעיקר בבוקר. גם מחלות פרקים ומבנה כף רגל לא מאוזן יוצרים עומסים.זיהוי מדויק של מקור הכאב חיוני לטיפול נכון. אבחון שגוי עלול להחמיר את הבעיה ולגרום לנזק כרוני. מאמר זה יסקור את הגורמים המרכזיים לכאבים אלו. נלמד להבחין בין סוגי הפגיעות השונים ומתי לפנות לרופא.
כאב בקרסול ובכף הרגל: מה יכול לגרום לזה? – רקע
כאב בקרסול ובכף הרגל: למה חשוב לאבחן לפני שמטפלים? כאב בקרסול ובכף הרגל הוא תלונה שכיחה שיכולה להופיע אחרי נקע, אימון, עמידה ממושכת, שינוי נעליים, עלייה בעומס הליכה או ריצה, מחלה דלקתית, בעיה עצבית או שחיקה מפרקית. האזור מורכב מעצמות רבות, מפרקים קטנים, רצועות, גידים, שרירים, עצבים, כלי דם ורקמות חיבור. לכן כאב “בכף הרגל” אינו אבחנה אחת, אלא סימפטום שיכול לנבוע ממגוון רחב של גורמים. אבחון נכון בודק איפה בדיוק הכאב, מתי הוא מופיע, מה מחמיר אותו, האם הייתה חבלה, האם יש נפיחות, האם יש נימול, ומהו דפוס ההליכה והעומס היומיומי.
כאב נקודתי מול כאב מפושט
כאב נקודתי בעקב בבוקר שונה מכאב מפושט בכף הרגל בסוף יום עבודה. כאב חד אחרי סיבוב קרסול שונה מכאב שמתגבר בהדרגה אצל רץ. כאב שורף עם נימול שונה מכאב מכני בזמן דריכה. ההבחנה הזו חשובה משום שהטיפול בנקע קרסול, דורבן, גיד אכילס, שבר מאמץ, גאוט, נוירופתיה או שחיקת מפרק אינו זהה. טיפול לא נכון עלול לעכב החלמה, להחמיר עומס או להסתיר בעיה שדורשת בירור.
שכיחות כאבי קרסול וכף רגל
כאבי קרסול וכף רגל נפוצים מאוד באוכלוסייה הכללית, אצל עובדים שעומדים שעות רבות, אצל ספורטאים ואצל מבוגרים. סקירה שיטתית על שכיחות כאבי כף רגל וקרסול בגיל הביניים ובגיל המבוגר מצאה טווח רחב של שכיחות, עם נטייה לשכיחות גבוהה יותר בנשים ובגיל מבוגר יותר, ובחלק מהמקרים הכאב היה קשור למוגבלות בתפקוד היומיומי (Thomas, 2011). במחקר בקרב אחיות, מקצוע שמערב עמידה והליכה ממושכות, דווח כי כאב קרסול־כף רגל היה שכיח ונקשר לנוחות נעליים נמוכה, עומס עבודה, עמידה ממושכת ותנאי עבודה פיזיים (Getie, 2021).
שכיחות נקעים ופציעות קרסול
נקע קרסול הוא אחת מפציעות השריר־שלד השכיחות ביותר. סקירה ומטא־אנליזה של מחקרים אפידמיולוגיים מצאה שנקעים בקרסול נפוצים במיוחד בענפי ספורט ובאוכלוסיות צעירות ופעילות, אך הם מופיעים גם באוכלוסייה הכללית (Doherty, 2014). סקירה נוספת הדגישה שנקע קרסול אינו תמיד פציעה “קטנה”, משום שחלק מהאנשים מפתחים כאב מתמשך, תחושת חוסר יציבות או נקעים חוזרים (Herzog, 2019). לכן כאב אחרי נקע שלא משתפר בהדרגה אינו משהו שכדאי להתעלם ממנו.
גורם ראשון: נקע קרסול ופגיעה ברצועות
נקע קרסול מתרחש בדרך כלל כאשר כף הרגל מסתובבת פנימה או החוצה בצורה מהירה, והרצועות נמתחות מעבר ליכולתן. הנקע השכיח ביותר הוא נקע לטרלי, כלומר פגיעה ברצועות בצד החיצוני של הקרסול. התסמינים כוללים כאב, נפיחות, רגישות, קושי לדרוך, שטף דם ולעיתים תחושת חוסר יציבות. חומרת הנקע משתנה מפגיעה קלה ברצועה ועד קרע משמעותי.
מתי לחשוד בנקע משמעותי?
חשד לפגיעה משמעותית עולה כאשר יש נפיחות גדולה, כאב חזק, חוסר יכולת לשאת משקל, רגישות על עצם, תחושת “בריחה” של הקרסול או נקעים חוזרים. במצבים כאלה חשוב לבדוק האם נדרש צילום לשלילת שבר, והאם יש מעורבות של רצועות גבוהות יותר בין עצמות השוק, מצב הנקרא נקע סינדסמוטי. לאחר נקע, שיקום צריך לכלול החזרת טווח תנועה, כוח, שיווי משקל, שליטה עצבית־שרירית וחזרה הדרגתית לפעילות. סקירה על חוסר יציבות כרונית בקרסול מצאה שהשכיחות המדווחת משתנה מאוד בין מחקרים, אך התופעה משמעותית במיוחד אחרי נקעים חוזרים (Lin, 2021).
גורם שני: דורבן בעקב וכאב פלנטרי
כאב בתחתית העקב, בעיקר בצעדים הראשונים בבוקר או אחרי ישיבה ממושכת, מתאים לעיתים לכאב עקב פלנטרי, המכונה בציבור “דורבן”. ברוב המקרים מקור הכאב אינו הזיז הגרמי עצמו, אלא עומס כרוני ברצועה הפלנטרית שתומכת בקשת כף הרגל. הכאב בדרך כלל ממוקם בצד הפנימי־תחתון של העקב, ולעיתים מקרין לאורך הקשת.
למה הכאב חזק דווקא בבוקר?
בזמן שינה כף הרגל נמצאת לרוב במנח רגוע, והרצועה הפלנטרית אינה נמתחת כפי שהיא נמתחת בעמידה. בצעדים הראשונים בבוקר מופעל עומס פתאומי על הרקמה, ולכן הכאב מורגש בעוצמה. הנחיות קליניות עדכניות ממליצות על שילוב של חינוך, ניהול עומסים, מתיחות, טייפינג, חיזוק, התאמת נעליים ולעיתים מדרסים או גלי הלם בהתאם למשך הכאב וחומרתו (Morrissey, 2021; Koc, 2023).
גורם שלישי: גיד אכילס וטנדינופתיה
כאב בחלק האחורי של הקרסול או מעל העקב יכול לנבוע מגיד אכילס. טנדינופתיה של גיד אכילס מתפתחת לעיתים אצל רצים, קופצים, אנשים שמעלים עומס פעילות מהר מדי, וגם אצל אנשים שאינם ספורטאים. התסמינים כוללים כאב בתחילת פעילות, נוקשות בוקר, רגישות לאורך הגיד, עיבוי מקומי ולעיתים כאב בעלייה במדרגות או בריצה.
עומס הדרגתי הוא חלק מהטיפול
בעבר נטו לחשוב שכאב בגיד הוא בעיקר “דלקת”, אך כיום מבינים שבמקרים כרוניים מדובר פעמים רבות בתהליך עומס והסתגלות לקויה של הגיד. טיפול שמרני מבוסס לרוב על ניהול עומסים, תרגילי כוח הדרגתיים, התאמת פעילות, טיפול בגורמי סיכון ולעיתים אמצעים נוספים. סקירה קלינית עדכנית הדגישה כי טיפול לא ניתוחי בגיד אכילס צריך להיות מותאם למטופל, למטרותיו ולשלב הפציעה, וכי העמסה הדרגתית היא מרכיב מרכזי בשיקום (Silbernagel, 2020).
גורם רביעי: שברי מאמץ בכף הרגל ובקרסול
שבר מאמץ נוצר כאשר עצם אינה מספיקה להסתגל לעומס חוזר. הוא נפוץ יותר אצל רצים, חיילים, רקדנים, קופצים ואנשים שמעלים עומס הליכה או ריצה במהירות. הכאב מתחיל לעיתים ככאב קל בזמן פעילות, ובהמשך מופיע מוקדם יותר, נמשך לאחר פעילות ואף יכול להופיע במנוחה. שברי מאמץ שכיחים בכף הרגל כוללים מסרקים, עצם הסירה, עצם העקב ולעיתים עצמות נוספות.
סימנים שמעלים חשד לשבר מאמץ
כאב נקודתי על עצם, החמרה הדרגתית, כאב בקפיצה על רגל אחת, כאב שלא משתפר עם מנוחה קצרה או כאב שמופיע לאחר עלייה חדה באימונים – כל אלה מעלים חשד. אבחון מוקדם חשוב משום שאיחור באבחון עלול להוביל לשבר משמעותי יותר ולזמן החלמה ארוך יותר. סקירה על פציעות עומס בעצם אצל רצים הדגישה שהבעיה נוצרת כאשר העומס החוזר עולה על יכולת העצם להשתקם, ושזיהוי מוקדם הוא חלק מרכזי בטיפול ובמניעה (Song, 2020).
גורם חמישי: שחיקת מפרקים ודלקת מפרקים בקרסול ובכף הרגל
כאב מפרקי בקרסול או בכף הרגל יכול לנבוע משחיקת סחוס, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים פסוריאטית, גאוט או מצבים דלקתיים אחרים. בשחיקת קרסול, הכאב לרוב מחמיר בעמידה, הליכה ומדרגות, ומלווה בנוקשות, הגבלת תנועה ולעיתים נפיחות. בניגוד לברך ולירך, שחיקת קרסול נובעת לעיתים קרובות מטראומה קודמת כמו שבר או נקעים משמעותיים, ולא רק מגיל.
אוסטאוארתריטיס של הקרסול
סקירה על אוסטאוארתריטיס בקרסול ציינה כי המחלה קשורה במקרים רבים לפציעות עבר, חוסר יציבות, חוסר יישור מכני ופגיעה סחוסית, והיא שכיחה פחות משחיקת ברך או ירך אך עלולה לפגוע מאוד בתפקוד (Herrera-Pérez, 2021). כאשר הכאב נמשך, חשוב לבדוק היסטוריה של שברים, נקעים חוזרים, ניתוחים, עיוותים במנח כף הרגל והגבלת טווח תנועה.
גורם שישי: גאוט וכאב חד במפרקי כף הרגל
גאוט הוא דלקת מפרקים הנגרמת משקיעת גבישי חומצה אורית. הוא מתבטא לעיתים בהתקף חד, חם וכואב מאוד, לרוב במפרק אחד. המפרק הקלאסי הוא בסיס הבוהן הגדולה, אך גאוט יכול לערב גם את הקרסול, מרכז כף הרגל ומפרקים נוספים. התקף גאוט יכול להופיע במהירות, עם אודם, נפיחות ורגישות גבוהה מאוד למגע.
למה חשוב לאבחן נכון גאוט?
חומצה אורית גבוהה בדם אינה מספיקה לאבחנה, וחומצה אורית תקינה בזמן התקף אינה שוללת לחלוטין גאוט. במקרים מסוימים האבחון נשען על תמונה קלינית, בדיקות דם, הדמיה או זיהוי גבישים בנוזל מפרקי. קריטריוני ACR/EULAR לגאוט משלבים תסמינים, מעורבות מפרקים, מעבדה והדמיה כדי לשפר את דיוק הסיווג (Neogi, 2015). חשוב גם לשלול זיהום מפרקי כאשר יש מפרק חם, נפוח וכואב מאוד.
גורם שביעי: כאב עצבי, נימול ותחושת שריפה
כאב עצבי בכף הרגל יכול להרגיש כמו שריפה, זרמים, נימול, עקצוץ או תחושה של “גרב עבה”. מקור הכאב יכול להיות עצב מקומי בכף הרגל, תעלה טרסלית באזור הקרסול, נוירופתיה סוכרתית, לחץ עצבי מהגב התחתון או גירוי עצבי לאחר פציעה. כאב עצבי שונה מכאב מכני משום שלעיתים הוא מופיע גם במנוחה, בלילה, או ללא קשר ברור לדריכה.
מתי לחשוב על מקור עצבי?
כאשר יש נימול, ירידה בתחושה, כאב שורף, כאב שמקרין מהרגל לכף הרגל, חולשה, מעידות חוזרות או תחושה לא סימטרית בין הרגליים, כדאי לבצע הערכה נוירולוגית בסיסית. במטופלים עם סוכרת, חשוב במיוחד לבדוק תחושה, זרימת דם, פצעים ולחצים בנעליים, משום שכאב או חוסר תחושה בכף הרגל יכולים להיות חלק מנוירופתיה. סקירה על נוירופתיה סוכרתית תיארה אותה כסיבוך שכיח שיכול לגרום כאב, חוסר תחושה ופגיעה משמעותית בתפקוד ובאיכות החיים (Callaghan, 2012).
גורם שמיני: מבנה כף הרגל, קשת גבוהה, פלטפוס ובוהן קלובה
מבנה כף הרגל משפיע על חלוקת העומסים, אך אינו בהכרח בעיה בפני עצמו. יש אנשים עם פלטפוס ללא כאב, ויש אנשים עם קשת גבוהה ללא כאב. הבעיה מתחילה כאשר המבנה, הנעליים, העומס והיכולת השרירית אינם מתאימים זה לזה. פלטפוס נוקשה, קשת גבוהה מאוד, בוהן קלובה, אצבעות פטיש, יבלות חוזרות או שחיקה לא סימטרית של נעליים יכולים להצביע על חלוקת עומסים שדורשת בדיקה.
תפקוד חשוב יותר מהמראה
לא מספיק להסתכל על כף הרגל בעמידה ולהחליט שהיא “תקינה” או “לא תקינה”. צריך לבדוק הליכה, שיווי משקל, כוח שרירי שוק וכף רגל, טווח קרסול, יכולת עלייה על קצות אצבעות, שחיקת נעליים ותבנית כאב. לעיתים מדרסים יכולים לעזור, אך במקרים רבים נדרש גם חיזוק, שינוי עומסים, התאמת נעליים וטיפול בתנועתיות הקרסול.
גורם תשיעי: נעליים, עמידה ממושכת ועומס עבודה
נעליים אינן הגורם היחיד לכאב, אך הן יכולות להשפיע מאוד. נעל צרה מדי עלולה להחמיר כאב בבוהן או בקדמת כף הרגל. נעל רכה מדי עלולה שלא לספק תמיכה במי שעומד שעות רבות. נעל קשיחה מדי עלולה להגביל תנועה אצל אדם מסוים. במחקר על אחיות נמצא כי נוחות נעליים נמוכה ועומס עבודה פיזי נקשרו לכאבי קרסול וכף רגל (Getie, 2021).
איך בוחרים נעליים כשיש כאב?
נעל מתאימה צריכה להיות נוחה כבר במדידה, עם מספיק מקום לאצבעות, יציבות בעקב, תמיכה סבירה לקשת וסוליה שמתאימה לסוג הפעילות. אין נעל אחת שמתאימה לכולם. אדם עם כאב עקב פלנטרי עשוי להעדיף נעל עם ריכוך ותמיכה, בעוד אדם עם כאב בקדמת כף הרגל עשוי להזדקק לתיבת אצבעות רחבה יותר. כאשר הכאב מתמשך, התאמת נעליים היא חלק מהאבחון ולא רק “המלצה כללית”.
אבחון כאב בקרסול ובכף הרגל
האבחון מתחיל בתשאול: מיקום הכאב, התחלה חדה או הדרגתית, חבלה, נפיחות, כאב בבוקר, כאב בפעילות, נימול, מחלות רקע, נעליים, עבודה, ספורט ופציעות קודמות. לאחר מכן בודקים הסתכלות, נפיחות, טווחי תנועה, כוח, יציבות, מישוש נקודתי, הליכה, עמידה על רגל אחת, עלייה על קצות אצבעות ולעיתים קפיצה קלה לפי מצב המטופל.
מתי צריך צילום, אולטרסאונד או MRI?
צילום רנטגן מתאים כאשר יש חשד לשבר, שחיקה מפרקית או שינוי גרמי. אולטרסאונד יכול לסייע בהערכת גידים, רצועות, בורסות ורקמות רכות. MRI שימושי כאשר חושדים בשבר מאמץ, פגיעה סחוסית, קרע עמוק או כאב שאינו מוסבר בבדיקה רגילה. עם זאת, הדמיה אינה מחליפה בדיקה קלינית: ממצא בצילום או MRI לא תמיד מסביר את הכאב, ולעיתים כאב משמעותי מופיע לפני שממצא ברור נראה בצילום.
דגלים אדומים: מתי לפנות במהירות לרופא?
יש לפנות לבדיקה רפואית במהירות אם יש חוסר יכולת לדרוך לאחר חבלה, עיוות, נפיחות חריגה, אודם וחום מקומי, חום גוף, כאב לילה חריג, פצע בכף הרגל אצל אדם עם סוכרת, שינוי צבע בכף הרגל, אובדן תחושה, חולשה, כאב חד בעקב או בקרסול לאחר נפילה, או כאב שמחמיר במהירות. מצבים אלה עלולים להעיד על שבר, זיהום, בעיה עצבית, בעיית כלי דם או דלקת חריפה.
למה לא כדאי לדחות כאב עם נימול או חום מקומי?
נימול מתמשך יכול להעיד על מעורבות עצבית, וחום מקומי עם נפיחות משמעותית יכול להעיד על דלקת חריפה או זיהום. גם אם רוב כאבי כף הרגל אינם מסוכנים, סימנים כאלה דורשים אבחון ולא רק מנוחה, עיסוי או החלפת נעליים. טיפול מוקדם יכול למנוע החמרה ולחסוך תקופת שיקום ארוכה יותר.
כירופרקטיקה לכאב בקרסול ובכף הרגל: איך היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מטיפול שמרני בכאבי קרסול וכף רגל כאשר היא מבוססת על אבחון, שלילת דגלים אדומים ושילוב עם תרגול. כירופרקט מיומן עשוי להעריך את תנועת הקרסול, כף הרגל, הברך, הירך והגב התחתון, משום שכאב בכף הרגל מושפע לעיתים מכל השרשרת התנועתית. הטיפול יכול לכלול מוביליזציות למפרקי הקרסול וכף הרגל, טיפול ברקמות רכות, הדרכה לעומסים, תרגילי שיווי משקל, חיזוק והכוונה לנעליים או מדרסים לפי הצורך.
מה המחקר אומר על טיפול ידני?
סקירה על נקע קרסול וחוסר יציבות תפקודית מצאה כי תרגול, כולל תרגילי שיווי משקל, עשוי להפחית נקעים חוזרים, וכי מוביליזציה ידנית יכולה לשפר טווח תנועה וכאב במקרים מסוימים (van der Wees, 2006). במחקר אקראי קטן על נקע קרסול חוזר עם חוסר יציבות תפקודית, שילוב של טיפול מנואלי כירופרקטי עם שיקום הראה שיפור קצר־טווח לעומת שיקום בלבד (Lubbe, 2015). בכאב עקב פלנטרי, סקירות ומחקרים מצביעים על כך שטיפול ידני, במיוחד בשילוב תרגול וניהול עומסים, עשוי לתרום להפחתת כאב ולשיפור תפקוד (Pollack, 2018; Grim, 2019).
כירופרקטיקה אינה תחליף לבירור רפואי
חשוב להדגיש: כירופרקטיקה אינה מחליפה צילום כשיש חשד לשבר, בדיקה רפואית כשיש זיהום, הערכה נוירולוגית כשיש חולשה או נימול מתמשך, או טיפול רפואי בגאוט, סוכרת או דלקת מפרקים. התפקיד הטוב ביותר שלה הוא כחלק מתוכנית שמרנית משולבת: אבחון תפקודי, טיפול ידני מותאם, תרגול, ניהול עומסים והדרכה. כאשר קיימים דגלים אדומים, קודם מבררים – ורק אחר כך מטפלים ידנית.
מניעה: איך מפחיתים סיכון לכאבי קרסול וכף רגל?
מניעה מתחילה בניהול עומסים. לא מעלים ריצה, הליכה, משקלים או שעות עמידה בבת אחת. חשוב לשלב תרגילי כוח לשוק וכף הרגל, תרגילי שיווי משקל, תנועתיות קרסול, נעליים מתאימות והפסקות בעבודה ממושכת בעמידה. לאחר נקע קרסול, מניעה של נקע חוזר כוללת שיקום שיווי משקל וחזרה הדרגתית לספורט, ולא רק המתנה שהכאב יעבור.
תרגילים כלליים שיכולים לעזור
תרגילים נפוצים כוללים עלייה על קצות אצבעות, עמידה על רגל אחת, תרגול שיווי משקל, חיזוק שרירי כף הרגל, מתיחות שוק, תרגול הליכה מבוקר וחזרה הדרגתית לפעילות. עם זאת, תרגילים צריכים להתאים לאבחנה. תרגיל שמתאים לדורבן לא בהכרח מתאים לשבר מאמץ, ותרגיל שמתאים לגיד אכילס לא תמיד מתאים לדלקת מפרקית חריפה.
סיכום: מה יכול לגרום לכאב בקרסול ובכף הרגל?
כאב בקרסול ובכף הרגל יכול להיגרם מנקע, חוסר יציבות כרונית, דורבן בעקב, טנדינופתיה של גיד אכילס, שבר מאמץ, שחיקת מפרקים, גאוט, בעיה עצבית, מבנה כף רגל, נעליים לא מתאימות, עומס עבודה או מחלה מערכתית. בגלל המגוון הרחב של הסיבות, אבחון נכון חשוב יותר מבחירת טיפול מהירה. כירופרקטיקה יכולה לסייע במקרים מתאימים כחלק מתוכנית שמרנית הכוללת טיפול ידני, תרגול, שיפור תנועה וניהול עומסים. כאשר יש חבלה משמעותית, חוסר יכולת לדרוך, נימול, חולשה, חום מקומי, פצע סוכרתי או כאב שמחמיר במהירות – יש לפנות לבדיקה רפואית לפני שממשיכים בטיפול רגיל.
References:
Callaghan, B. C., Cheng, H. T., Stables, C. L., Smith, A. L., & Feldman, E. L. (2012). Diabetic neuropathy: Clinical manifestations and current treatments. The Lancet Neurology, 11(6), 521-534. https://doi.org/10.1016/S1474-4422(12)70065-0
Doherty, C., Delahunt, E., Caulfield, B., Hertel, J., Ryan, J., & Bleakley, C. (2014). The incidence and prevalence of ankle sprain injury: A systematic review and meta-analysis of prospective epidemiological studies. Sports Medicine, 44(1), 123-140. https://doi.org/10.1007/s40279-013-0102-5
Grim, C., Kramer, R., Engelhardt, M., John, S. M., Hotfiel, T., & Hoppe, M. W. (2019). Effectiveness of manual therapy, customised foot orthoses and combined therapy in the management of plantar fasciitis – A RCT. Sports, 7(6), 128. https://doi.org/10.3390/sports7060128
Herzog, M. M., Kerr, Z. Y., Marshall, S. W., & Wikstrom, E. A. (2019). Epidemiology of ankle sprains and chronic ankle instability. Journal of Athletic Training, 54(6), 603-610. https://doi.org/10.4085/1062-6050-447-17
Herrera-Pérez, M., González-Martín, D., Vallejo-Márquez, M., Godoy-Santos, A. L., Valderrabano, V., & Tejero, S. (2021). Ankle osteoarthritis aetiology. Journal of Clinical Medicine, 10(19), 4489. https://doi.org/10.3390/jcm10194489
Koc, T. A., Jr., Bise, C. G., Neville, C., Carreira, D., Martin, R. L., & McDonough, C. M. (2023). Heel pain – Plantar fasciitis: Revision 2023. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(12), CPG1-CPG39. https://doi.org/10.2519/jospt.2023.0303
Lin, C.-I., Houtenbos, S., Lu, Y.-H., Mayer, F., & Wippert, P.-M. (2021). The epidemiology of chronic ankle instability with perceived ankle instability: A systematic review. Journal of Foot and Ankle Research, 14, 41. https://doi.org/10.1186/s13047-021-00480-w
Lubbe, D., Lakhani, E., Brantingham, J. W., Parkin-Smith, G. F., Cassa, T. K., Globe, G. A., & Korporaal, C. (2015). Manipulative therapy and rehabilitation for recurrent ankle sprain with functional instability: A short-term, assessor-blind, parallel-group randomized trial. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 38(1), 22-34. https://doi.org/10.1016/j.jmpt.2014.10.001
Morrissey, D., Cotchett, M., Said J’Bari, A., Prior, T., Griffiths, I. B., Rathleff, M. S., Gulle, H., Vicenzino, B., & Barton, C. J. (2021). Management of plantar heel pain: A best practice guide informed by a systematic review, expert clinical reasoning and patient values. British Journal of Sports Medicine, 55(19), 1106-1118. https://doi.org/10.1136/bjsports-2019-101970
Neogi, T., Jansen, T. L. T. A., Dalbeth, N., Fransen, J., Schumacher, H. R., Berendsen, D., Brown, M., Choi, H., Edwards, N. L., Janssens, H. J. E. M., Lioté, F., Naden, R. P., Nuki, G., Ogdie, A., Perez-Ruiz, F., Saag, K., Singh, J. A., Sundy, J. S., Tausche, A. K., … Taylor, W. J. (2015). 2015 gout classification criteria: An American College of Rheumatology/European League Against Rheumatism collaborative initiative. Arthritis & Rheumatology, 67(10), 2557-2568. https://doi.org/10.1002/art.39254
Pollack, Y., Shashua, A., & Kalichman, L. (2018). Manual therapy for plantar heel pain. The Foot, 34, 11-16. https://doi.org/10.1016/j.foot.2017.08.001
Silbernagel, K. G., Hanlon, S., & Sprague, A. (2020). Current clinical concepts: Conservative management of Achilles tendinopathy. Journal of Athletic Training, 55(5), 438-447. https://doi.org/10.4085/1062-6050-356-19
Song, S. H., & Koo, J. H. (2020). Bone stress injuries in runners: A review for raising interest in stress fractures in Korea. Journal of Korean Medical Science, 35(8), e38. https://doi.org/10.3346/jkms.2020.35.e38
Thomas, M. J., Roddy, E., Zhang, W., Menz, H. B., Hannan, M. T., & Peat, G. M. (2011). The population prevalence of foot and ankle pain in middle and old age: A systematic review. Pain, 152(12), 2870-2880. https://doi.org/10.1016/j.pain.2011.09.019
van der Wees, P. J., Lenssen, A. F., Hendriks, E. J. M., Stomp, D. J., Dekker, J., & de Bie, R. A. (2006). Effectiveness of exercise therapy and manual mobilisation in acute ankle sprain and functional instability: A systematic review. Australian Journal of Physiotherapy, 52(1), 27-37. https://doi.org/10.1016/S0004-9514(06)70059-9