מתיחה או נקע מהווים את מנגנון הפציעה השכיח ביותר בגוף. רוב פציעות הספורט מתרחשות מתיחה או נקע. נקע מתייחס לפגיעה ברצועה או בקפסולה של מפרק בעוד שמתיחה מתייחסת לפגיעה בשרירים או בגידים. הפגיעות ברקמות הללו עשויות להתרחש בפתאומיות ולהיות חריפות או באופן הדרגתי ולהיות כרוניות.
טיפול מיידי במתיחות ונקעים כולל הימנעות מפעילויות המגבירות את הכאב, קומפרסים של קרח, חבישה, הגבהה ועוד. לעיתים אין די בצעדים הללו ויש צורך בטיפול מקצועי. טיפול של כירופרקט שמתמחה בפציעות ספורט עשוי לכלול אמצעים כגון לייזר להפחתת כאב ודלקת וטכניקות ריפוי ושיקום ידניות. הפרוגנוזה של הפציעה תלויה בגורמים כגון סוג הרקמה וחומרת הפציעה. עם זאת, גם לטיפול שננקט, רקע של פציעות קודמות וגילו ובריאותו של המטופל יש השפעה על הליך ההחלמה.
מתיחה או נקע – רקע
מתיחה או נקע הן פציעות המשפיעות על מיליוני בני אדם ברחבי העולם. פציעות אלה גורמות לכאב, לאובדן טווח תנועה ולפגיעה תפקודית. רבים מהנפצעים נאלצים להיעדר מהעבודה ולעצור את פעילותם הגופנית ואת עבודתם. המונחים מתיחה ונקע משמשים כדי לתאר מתיחת יתר או קריעה של רקמות רכות בתוך המפרקים וסביבם:
פיתולים פתאומיים או מאמצי יתר יכולים להפעיל כוח רב יותר ממה שהרקמה יכולה לסבול. כתוצאה מכך הרקמה נמתחת או נקרעת. הנזק לרקמה מעורר תגובה חיסונית הנקראת דלקת. דלקת היא שרשרת מורכבת של תהליכים ביולוגיים הגורמים לנפיחות, אדמומיות, כאב ומגבלות תנועה. מתיחות ונקעים יכולים להיות טראומטיים ולהופיע בפתאומיות או להתפתח באופן הדרגתי.
הפציעות הללו של הרקמות הרכות עלולות לחזור על עצמן או להחמיר עם הזמן. ברוב הגורם לכך הוא טיפול ושיקום לא אופטימליים. ברוב המקרים, מנוחה הוא כל מה שדרוש להחלמה של פציעות הנגרמות בגלל מתיחות ונקעים. עם זאת, בחלק מהמקרים החלמה ראויה תזדקק לטיפול ושיקום מקצועיים ואולי אף לניתוח.
מהו נקע?
המפרקים מיוצבים על ידי קפסולת מפרק ונתמכים על ידי רצועות קשות של רקמת חיבור הנקראות רצועות. בתוך הקפסולה ישנו קרום מלא בנוזל סינוביאלי. הנוזל הסינוביאלי מהווה חומר סיכה המסייע להזין את המפרק ולרפדו מפני פגיעה. נקע הוא פציעה הכוללת קרע של הרצועות או קפסולת המפרק או שניהם. אתרים נפוצים לנקעים כוללים את:
האגודל
נקע באגודל הוא פציעה נפוצה המשפיעה על רצועות האגודל. במיוחד נפגעות הרצועה הצידית האולנרית (UCL) במפרק המטא-קרפופלנגאלי (MCP). על פי אחד המחקרים נקע באגודל היווה:
- כ -26% מכלל פציעות השרירים והשלד בשנת 2013.
הקרסול
על-פי סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים אפידמיולוגיים פרוספקטיביים, שיעור ההיארעות של נקע בקרסול נע בין:
- 0.54 ל-11.55 לכל 1,000 חשיפות, עם שיעורים גבוהים יותר אצל נשים, ילדים ומתבגרים.
מחקר בריטי מצא שיעור ההיארעות של נקעים בקרסול בתאונות וביחידות חירום באנגליה של:
- 52.7 לכל 10,000 איש
מחקר חתך שנערך באוסטרליה מצא:
- שעד 70% מהאוכלוסייה הכללית דיווחו על פגיעה בקרסול במהלך חייהם
הברך
שכיחות פציעות נקע ברצועות הברך, כגון פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית (ACL) וברצועה הצולבת האחורית (PCL), נמוכה מזאת של נקע בקרסול, אך עדיין משמעותית. הנחיה קלינית בארה"ב דיווחה על:
- שכיחות של נקע רצועות בברך בשיעור של 0.65 – 44% מכלל פציעות הברכיים. 70% מכל פציעות ה-ACL היו ללא מגע ו-30% הן פציעות מגע.
מהי מתיחה?
פציעות מתיחה שכיחות בקרב ספורטאים המבצעים ריצה במהירות גבוהה, האצה, האטה או שינויי כיוון פתאומיים, כגון כדורגלנים, שחקני רוגבי, אצנים וטניסאים. פציעות אלה משפיעות בעיקר על שרירי הגפה התחתונה. השרירים שמרבים להיפגע כוללים את שרירי השוק, בעיקר התאומים, שהוא שריר דו מפרקי החוצה הן את מפרקי הברך והן את מפרקי הקרסול. השרירים חוצים את המפרקים ומעוגנים לעצמות באמצעות גידים. שרירים יכולים לחצות:
- מפרק אחד (שרירים חד-מפרקיים)
- או שני מפרקים או יותר (שרירים רב-מפרקיים)
השרירים מתכווצים (או מתקצרים) ומושכים את הגיד שלהם לכיוון העצם ובכך מייצרים תנועה של המפרק. שרירים רב-מפרקיים כמו שריר ההמסטרינג, שריר הארבע ראשי ושריר התאומים נפגעים בשיעורים גבוהים בהרבה משרירי המפרק היחיד. פגיעה בגידים אלה או בשרירים עצמם נקראת מתיחה. אתרים נפוצים למתיחות כוללים את:
שרירי השוק
על פי מחקר אחר של שחקני כדורגל:
- מתיחה של שריר התאומים מהווה 12% מכלל פציעות השרירים. המתיחה של שריר התאומים נפוצה יותר מזאת של שריר הסוליה.
מחקר נוסף מצא:
- מתיחה של שריר התאומים מתרחשת בקרב 16-29% מהספורטאים.
המפשעה
שכיחות כאבי המפשעה אצל שחקני כדורגל גברים יכולה להגיע עד:
- 70% במהלך עונה, ויותר ממחצית מהפציעות הן בינוניות או חמורות. רובן של הפציעות הללו נגרמות בגלל מתיחה של מקרבי הירך.
שריר הירך האחורי
על פי סקירה שיטתית השכיחות של מתיחה בשריר הירך האחורי בכדורגל מקצועני (כדורגל) מוערכת:
- ב -12% מכלל הפציעות, עם ממוצע של 5 עד 6 מתיחות לעונה לכל קבוצה.
תסמינים של מתיחה או נקע
הסימפטומים של נקע או מתיחה עשויים לכלול:
- כאב
- נפיחות
- אדמומיות
- נוקשות
- תפקוד מופחת.
דרגות חומרה של נקיעה
פציעות חריפות ברקמות רכות יכולות להיות מדורגות על פי חומרתן. שיטת הדירוג הקלאסית לרצועות היא מדרגה I לדרגה III:
דרגה I – פגיעה בחלק קטן מסיבי הרצועה
סימנים ותסמינים
- הגבלת תפקוד מינימלית
- טווח תנועה תקין
- נפיחות מינימלית
- כאב מקומי עם מישוש (לחיצה).
דרגה II – פגיעה בחלק ניכר מסיבי הרצועה
סימנים ותסמינים
- כאב משמעותי במישוש
- נפיחות ניכרת
- מגבלה תפקודית מתונה.
דרגה III – קרע מלא ברצועה
סימנים ותסמינים
- ייתכן שנשמע 'פופ' בזמן הפציעה
- לעיתים הופעת כאב מאוחרת (מכיוון שיש הפרעה מוחלטת ברצועה, יכול להיות כאב מוגבל לפני תחילת התהליך הדלקתי)
- נפיחות ודימום ניכרים
- מגבלה תפקודית משמעותית.
דרגות חומרת של מתיחה
דירוג פציעות שרירים באופן קלאסי עוקב אחר אותה נוסחה מדרגה I לדרגה III. עם זאת, ישנן מערכות דירוג חדשות המרחיבות זאת לעומק וניואנסים נוספים:
דרגה 0a – פגיעה ממוקדת בשריר עם MRI תקין
סימנים ותסמינים
- 'מודעות' לשרירים בעת השימוש
- רגישות מקומית ממוקדת במישוש
דרגה 0b – כאבי שרירים כלליים עם MRI רגיל
סימנים ותסמינים
- אין רגע מוגדר שבו החל הכאב
- כאבי שרירים מתחילים בדרך כלל 24 עד 48 שעות לאחר פעילות גופנית לא שגרתית
- רגישות נרחבת בעת מישוש
דרגה 1 – קרעים מקומיים קטנים בשריר
סימנים ותסמינים
- קיימת מודעות לרגע שבו החל הכאב
- הופעה מיידית של כאב
- רגישות מקומית במישוש
- טווח תנועה שמור
- אובדן קל של כוח שריר
דרגה 2 – קרעים מקומיים בינוניים בשריר
סימנים ותסמינים
- מודעות לרגע שבו החל הכאב
- התפרצות מיידית של כאב
- כאב מקומי במישוש
- ללא אובדן טווח תנועה
- אובדן מתון של כוח שריר
- מגבלה תפקודית מתונה
דרגה 3 – קרעים נרחבים בשריר
סימנים ותסמינים
- מודעות לרגע שבו החל הכאב
- התפרצות מיידית של כאב
- רגישות במישוש
- יכול להיות אובדן מסוים של טווח התנועה
- אובדן משמעותי של כוח שריר
- מגבלה תפקודית משמעותית
דרגה 4 – קרע מלא בבטן או בגיד השריר, או בצומת בין השריר לגיד
סימנים ותסמינים
- מודעות לרגע שבו החל הכאב
- התפרצות מיידית של כאב
- רגישות מקומית במישוש
- עלול להיות עיוות גלוי לשריר
- אובדן מסוים של טווח התנועה
- היחלשות משמעותית של השריר
- מגבלה תפקודית משמעותית
עזרה ראשונה לנקעים או זנים
הצעות לטיפול מיידי במתיחות או נקעים חריפים כוללות:
- עצרו פעילות
- הניחו שקיות קרח עטופות במגבת רטובה על האזור למשך 20 דקות כל שעתיים
- חבשו את האתר הפגוע
- במידת האפשר, העלו את האזור הפגוע מעל גובה הלב
- כדי לא להחמיר את הבצקת הימנעו ב -72 השעות הראשונות לאחר הפציעה מחימום, שתיית אלכוהול, ריצה, מתיחות או עיסוי של האזור הפגוע
- אם הסימפטומים ממשיכים להחמיר ב -24 השעות הראשונות, פנו לבירור מקצועי
מתיחה או נקע – טיפול מקצועי
הטיפול המקצועי בנקעים ומתיחות משתנה בהתאם לחומרת הנזק. ברוב המקרים פציעות רקמות רכות מחלימות תוך שבועות ספורים. כמובן שהנתון הזה משתנה בהתאם לחומרת הנקע או המתיחה ולקיומם של גורמי סיכון כגון רקע של פציעות קודמות, איזון שרירים לקוי ועוד.
זמן החזרה לפעילות גופנית מלאה ממתיחה של האמסטרינג (המתיחה השכיחה ביותר) הוא 3 – 6 שבועות. זמן החזרה לפעילות גופנית מלאה מנקע בקרסול הצידי (נקע שכיח ביותר) הוא שבועיים וחצי. עם זאת, לא מדובר במתמטיקה ומחקרים שונים מציינים זמני חזרה לפעילות גופנים שונים. בחלק מהמחקרים הללו מצאו שזמן חזרה לפעילות גופנית מלאה של מעל 3 חודשים לאחר מתיחה קשה של ההמסטרינג או נקע חמור בקרסול.
הטיפול עשוי לכלול:
- תרגילים – בהנחיית הרופא או כירופרקט לקידום ריפוי, כוח וגמישות
- תמיכות חיצוניות – כדי לסייע בהגנה על האזור הפגוע ולאפשר השתתפות רבה יותר בפעילויות יומיומיות רגילות בזמן שהפציעה מחלימה
- טכניקות ידניות – כגון ניוד ועיסוי
- אלקטרותרפיה כגון לייזר רך
- תרופות משככות כאבים – כרוכות בתופעות לוואי ועלולות לשבש את הריפוי של פציעות ברקמות רכות
- החזרה הדרגתית של פעילויות לרמות חזרה לשגרה.
פציעות חמורות, כאשר הרקמה נקרעה לחלוטין, עשויות להזדקק לניתוח כדי לחבר את החתיכות הקרועות בחזרה. פציעות דרגה III שתוקנו בניתוח יזדקקו לטיפול משמעותי כדי להחזיר את הכוח והתפקוד.
References:
Doherty C, Delahunt E, Caulfield B, Hertel J, Ryan J, Bleakley C. The incidence and prevalence of ankle sprain injury: a systematic review and meta-analysis of prospective epidemiological studies. Sports Med. 2014;44(1):123-40.
Bridgman SA, Clement D, Downing A, Walley G, Phair I, Maffulli N. Population-based epidemiology of ankle sprains attending accident and emergency units in the West Midlands of England, and a survey of UK practice for severe ankle sprains. Emerg Med J. 2003;20(6):508-10.
Hiller CE, Nightingale EJ, Raymond J, Kilbreath SL, Burns J, Black DA, et al. Prevalence and impact of chronic musculoskeletal ankle disorders in the community. Arch Phys Med Rehabil. 2012;93(10):1801-7.
Logerstedt DS, Snyder-Mackler L, Ritter RC et al. Knee stability and movement coordination impairments: knee ligament sprain revision 2017. J Orthop Sports Phys Ther. 2017;47(11):A1-A47.
Chu SKH and Rho ME. Hamstring Injuries in the Athlete: Diagnosis, Treatment, and Return to Play. Curr Sports Med Rep. 2016;15(3):184-90.
Danielsson A, Horvath A, Senorski C, et al. The mechanism of hamstring injuries – a systematic review. BMC Musculoskelet Disord. 2020;21(1):641. https://bmcmusculoskeletdisord.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12891-020-03658-8
Mendiguchia J, Edouard P, Samozino P, et al. Prevalence of Hamstring Strain Injury Risk Factors in Professional and Under-20 Male Football (Soccer) Players. J Sport Rehabil. 2019;29(3):339-346.
Ekstrand J, Bengtsson H, Waldén M, et al. Hamstring injury rates have increased during recent seasons and now constitute 24% of all injuries in men’s professional football: the UEFA Elite Club Injury Study from 2001/02 to 2021/22. Br J Sports Med. 2023;57(5):292-297.
Esteve E, Rathleff MS, Bagur-Calafat C, et al. Prevention of groin injuries in sports: a systematic review with meta-analysis of randomized controlled trials. Br J Sports Med 2015;49:785-91.
Hölmich P. Epidemiology of groin injuries in athletes. In: Muschaweck U, Holz U, eds. Sports Groin Pain Syndrome. Springer, 2014:9-14.
