תסמונת תעלת הגומד גורמים
תסמונת תעלת הגומד

תסמונת תעלת הגומד גורמים

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


תסמונת תעלת הגומד  – גורמים אפשריים לפגיעה בעצב הגומד בשורש כף היד כוללים בין היתר ציסטה מקומית, עומסים חוזרניים על התעלה, חבלה מקומית ועוד. עצב הגומד (Ulnar) שהוא אחד משלושת העצבים העיקריים הכוללים גם את עצב התווך (Median) ועצב החישור (Radial) חשוף לפגיעה במיקומו בתעלה ע”ש גויון (Guyon’s canal) המצויה בשורש כף היד. אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע נזקים בלתי הפיכים.

בגלל מיקומו האנטומי של עצב הגומד בתעלה ע”ש גויון לכידה או פגיעה בעצב בתעלה הזאת נקראת גם בשם תסמונת תעלת הגומד או תסמונת התעלה ע”ש גויון ( Guyon’s canal syndrome). השכיחות המדויקת של הפרעה בריאותית זאת אינה ידועה אך ברור לגמרי שציסטה מקומית מהווה גורם מרכזי. נשים חשופות להתפתחות הפרעה זאת זאת יותר מגברים. אבחון מדויק וטיפול מהיר עשויים למנוע נזקים כרוניים וכאבים בידיים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



תסמונת תעלת הגומד גורמים – רקע

פגיעה בקצה המרוחקת של עצב הגומד והתפתחות תסמונת תעלת הגומד אינה תופעה שכיחה. מקורו של עצב הגומד  משורשי העצבים הצוואריים C8 – T1 הבוקעים מצמת העצבים הברכיאלית. לחץ על עצב הגומד בתעלה שלו בשורש כף היד או תסמונת תעלת הגומד עלולים להתפתח בגלל מספר סיבות כולל בין היתר עקב לחץ ישיר הנוצר על העצב הזה כפי שנראה לעתים קרובות בקרב רוכבי אופניים (handlebar palsy). לחץ על העצב עלול להיגרם גם בגלל גנגליון, חבלות חוזרניות, פגיעה בעורק הגומד, דלקת פרקים, ליקויים מבניים מולדים ועוד. בבואנו לאבחן את התופעה חשוב לבצע אבחנה מבדלת בין לכידה של עצב הגומד בשורש כף היד לבין לכידה של העצב הזה במרפק בתעלה הקוביטלית. בגלל הפגיעה העצבית השונה הסימנים והתסמינים בין שתי התסמונות הם שונים בחלקם ועשויים להועיל במלאכת האבחון.

כך למשל כאשר הנזק לעצב הוא בתעלה הקוביטלית במרפק האצבעות המעורבות נוטות פחות להתעוות (אצבעות טופר – Ulnar Claw), חסרים תחושתיים בגב כף היד, חולשה של השרירים העמוקים בכף היד המעוצבבים על ידי עצב הגומד, סימנים ותסמינים מקומיים במרפק ועוד. עוד חשוב לוודא שהסימנים והתסמינים אינם נוסעים מנזק לעמוד השדרה הצווארי. גם כאן הסימנים והתסמינים עשויים להיות דומים בחלקם אך עדיין מספיק שונים כדי שנוכל להבדיל בין התסמונות השונות.

אנטומיה בסיסית של תעלת הגומד

עצב הגומד מתחיל את מסעו ממקלעת הזרוע ומסיימו בכף היד שבה הוא מעצבב את רובם של השרירים הקטנים בכף היד. העצב עושה את דרכו לאורך הזרוע נכנס לתוך התעלה הקוביטלית המצויה בחלק הפנימי אחורי של המרפק, ממשיך לאורך האמה וחודר לשורש כף היד דרך התעלה על שם גויון. הגבולות האנטומיים של התעלה כוללים: הרצועה הוולרית של כף היד (Volar carpal ligament) יוצרת את הגג של התעלה. את הרצפה של התעלה יוצרת הרצועה הרוחבית של כף היד (Transverse carpal ligament). את הקיר של התעלה מהצד של האגודל יוצר זיז עצם האנקול (Hook of hamate) ואילו את הקיר מהצד של הזרת יוצרים עצם העדשה (pisiform), רצועה המחברת את עצם העדשה אל עצם האנקול והשריר מצדיד הזרת (abductor digiti minimi). ליקוי בכל אחד מהרכיבים הללו עלול להוביל להתפתחות תסמונת תעלת הגומד.

בנקודה זאת מתפצל העצב למספר ענפים סופיים שבאמצעותם הוא מעצבב חלק משרירי כף היד כולל בין היתר את שרירי הזרת, השרירים הבין גרמיים, השרירים התולעיים ועוד. באמה מעצבב עצב הגומד את השריר כופף שורש היד הגומדי ואת המחצית התיכונה של השריר כופף האצבעות העמוק. ענפים של עצב הגומד מעניקים יכולת חישה לחלק התיכוני של כף היד, לזרת ולמחצית התיכונה של האצבע הרביעית. לאורך מסעו במורד הגפה העליונה נותר עצב הגומד בלתי מוגן על ידי עצמות או שרירים. התעלה על שם גויון והתעלה הקוביטלית מהווים נקודות תורפה שבהם עלול העצב להינזק מלחצים חיצוניים או חבלה.

סימנים והתסמינים

תסמונת תעלת הגומד
תסמונת תעלת הגומד

באופן כללי, הסימנים והתסמינים בגין נזק לעצב הגומד בתעלה ע”ש גויון משתנים בהתאם למיקום המדויק שבו ניזוק העצב ועלולים לכלול פגיעה תחושתית או פגיעה מוטורית או פגיעה משולבת. הסימנים והתסמינים יכללו לרוב נימול ומאוחר יותר גם תחושת שריפה באצבע הקטנה ובמחצית התיכונה של האצבע הרביעית הצמודה לזרת, חולשה של השרירים הקטנים בכף היד, באצבעות הרביעית והחמישית ובקירוב של האגודל, כאבים בשורש כף היד, קושי בהפרדת האצבעות, קושי באחיזה ועוד.

במקרים קשים השרירים בכף היד מתנוונים ומאבדים נפח והאצבעות מתעוותות ומתפתח מצב שנקרא אצבעות טופר. בשלב הזה ואף מוקדם יותר נעשה קשה יותר לפתוח קופסאות, לאחוז חפצים ולכוון את האצבעות במשימות כמו למשל הקלדה, או נגינה.

תסמונת תעלת הגומד – גורמים

תסמונת תעלת הגומד מתפתחת כאשר מסיבה כלשהי מתפתח נזק בעצב הגומד בתעלה ע”ש גויון. הגורמים העיקריים להתפתחות נזק בעצב הגומד כוללים לחצים חוזרים ונשנים על התעלה, התפתחות דלקת מקומית, נזקי חבלה או פגיעה באספקת הדם אל העצב. על פי הערכות שונות 30% עד 40% מהמקרים של תסמונת תעלת הגומד נגרמים בגלל ציסטה או גנגליון בשורש כף היד.

גנגליון

אחד הגורמים השכיחים ביותר להתפתחות לחץ על עצב הגומד והתפתחות תסמונת תעלת הגומד הוא כיסת גנגליון – (Ganglion cyst) המופיע בשורש כף היד. שורש כף היד ובכלל זה גיד השריר כופף שורש היד הגומדי (flexor carpi ulnaris) הם אזורים המועדים להתפתחות גנגליונים.

עומסים חוזרניים

עומסים חוזרניים על העצב עלול להתפתח גם בגלל סוגי עבודה או פעילות המחייבת ביצוע תנועות ומטלות חוזרניות עם שורש כף היד. דוגמאות לכך כוללות עבודת הקלדה, לחץ ישיר על עצב הגומד הנובע מהנחת שורש כף היד על משטח קשיח (הקלדה?), עבודת צביעה, הרמת משקולות, רכיבת אופניים הדורשת אחיזה חזקה בכידון (Cyclist’s Handlebar external compression) ועוד.

מחלות

דלקת בעצב הגומד בתעלה ע”ש גויון עלולה להתפתח גם בגלל נזקי מחלה כמו למשל דלקת פרקים ניוונית בשורש כף היד, גידול סרטני, גידול שומני, מפרצת או פקקת בעורק הגומד (Hypothenar Hammer Syndrome) ועוד

נזקי חבלה

נזקים לעצב בין אם ישירים או עקיפים עלולים להיגרם על רקע טראומטי כמו למשל בגלל נפילה על שורש כף היד. נזקי חבלה עלולים לפגוע ישירות בעצב בשורש כף היד או באחד מהרכיבים האנטומיים של התעלה ע”ש גויון (Guyon). דוגמאות לכך כוללות שברים או פריקה של עצמות שורש כף היד זיז עצם האנקול ועצם העדשה או קרעים של הרקמות הרכות סביב התעלה. הנזקים הללו עלולים לגרום בין היתר להיצרות התעלה ולסיכוי גבוה יותר להיווצרות לחץ על העצב.

גורמי סיכון

מגוון גורמי סיכון מעלים את הסבירות להתפתחות תסמונת תעלת הגומד:

השתתפות בענפי ספורט הכרוכים בעומסים חוזרניים על שורש כף היד כמו למשל במשחק טניס, רכיבת אופניים, התעמלות, הרמת משקולות ועוד.

מקצועות מסוימים המחייבים שימוש אינטנסיבי בשורש כף היד ובכפות הידיים כגון צביעה, הקלדה, שימוש בכלי עבודה שונים ועוד

מגדר – על פי מחקרים שונים גם נשים נמצאות ברמת סיכון גבוה יותר מגברים לסבול מהתופעה הזאת

ליקויים מבניים מולדים או נרכשים בתעלה על שם גויון כמו למשל עודף של רקמה שומנית בתעלה, מבנה לא תקין של שריר מצדיד הזרת, תעלה צרה מידי ועוד

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום.אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת.{loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן