תסמונת תעלת הגומד
תסמונת תעלת הגומד

תסמונת תעלת הגומד

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


תסמונת תעלת הגומד היא הפרעה בריאותית שבה עצב הגומד (Ulnar) שהוא אחד משלושת העצבים העיקריים הכוללים גם את עצב התווך (Median) ועצב החישור (Radial) נלכד בתעלה ע”ש גויון המצויה בשורש כף היד. אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע נזקים בלתי הפיכים.

בעוברו בתעלה ע”ש גויון (Guyon’s canal) הנמצאת בשורש כף היד חשוף עצב הגומד לגירויים דלקתיים על רקע נזקי חבלה או נזקי לכידה. תסמונת תעלת הגומד נקראת גם בשם תסמונת התעלה ע”ש גויון (Guyon’s Canal Syndrome). נשים חשופות לפגיעה זאת יותר מגברים. אבחון מדויק ווטיפול מהיר עשויים למנוע נזקים כרוניים וכאבים בידיים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



תסמונת תעלת הגומד – רקע

לחץ על עצב הגומד בתעלה שלו בשורש כף היד או תסמונת תעלת הגומד עלולים להתפתח בגלל מספר סיבות כולל בין היתר עקב לחץ ישיר הנוצר על העצב הזה כפי שנראה לעתים קרובות בקרב רוכבי אופניים (handlebar palsy). לחץ על העצב עלול להיגרם גם בגלל גנגליון, חבלות חוזרניות, פגיעה בעורק הגומד, דלקת פרקים, ליקויים מבניים מולדים ועוד. בבואנו לאבחן את התופעה חשוב לבצע אבחנה מבדלת בין לכידה של עצב הגומד בשורש כף היד לבין לכידה של העצב הזה במרפק בתעלה הקוביטלית. בגלל הפגיעה העצבית השונה הסימנים והתסמינים בין שתי התסמונות הם שונים בחלקם ועשויים להועיל במלאכת האבחון.

כך למשל כאשר הנזק לעצב הוא בתעלה הקוביטלית במרפק האצבעות המעורבות נוטות פחות להתעוות (אצבעות טופר – Ulnar Claw), חסרים תחושתיים בגב כף היד, חולשה של השרירים העמוקים בכף היד המעוצבבים על ידי עצב הגומד, סימנים ותסמינים מקומיים במרפק ועוד. עוד חשוב לוודא שהסימנים והתסמינים אינם נוסעים מנזק לעמוד השדרה הצווארי. גם כאן הסימנים והתסמינים עשויים להיות דומים בחלקם אך עדיין מספיק שונים כדי שנוכל להבדיל בין התסמונות השונות.

אנטומיה בסיסית של תעלת הגומד

עצב הגומד מתחיל את מסעו ממקלעת הזרוע ומסיימו בכף היד שבה הוא מעצבב את רובם של השרירים הקטנים בכף היד. העצב עושה את דרכו לאורך הזרוע נכנס לתוך התעלה הקוביטלית המצויה בחלק הפנימי אחורי של המרפק, ממשיך לאורך האמה וחודר לשורש כף היד דרך התעלה על שם גויון. מנקודה זאת מתפצל העצב למספר ענפים סופיים שבאמצעותם הוא מעצבב חלק משרירי כף היד כולל בין היתר את שרירי הזרת, השרירים הבין גרמיים, השרירים התולעיים ועוד. באמה מעצבב עצב הגומד את השריר כופף שורש היד הגומדי ואת המחצית התיכונה של השריר כופף האצבעות העמוק.

ענפים של עצב הגומד מעניקים יכולת חישה לחלק התיכוני של כף היד, לזרת ולמחצית התיכונה של האצבע הרביעית. לאורך מסעו במורד הגפה העליונה נותר עצב הגומד בלתי מוגן על ידי עצמות או שרירים. התעלה על שם גויון והתעלה הקוביטלית מהווים נקודות תורפה שבהם עלול העצב להינזק מלחצים חיצוניים או חבלה.

סימנים והתסמינים

תסמונת תעלת הגומד
תסמונת תעלת הגומד

באופן כללי, הסימנים והתסמינים בגין נזק לעצב הגומד בתעלה ע”ש גויון משתנים בהתאם למיקום המדויק שבו ניזוק העצב ועלולים לכלול פגיעה תחושתית או פגיעה מוטורית או פגיעה משולבת. הסימנים והתסמינים יכללו לרוב נימול ומאוחר יותר גם תחושת שריפה באצבע הקטנה ובמחצית התיכונה של האצבע הרביעית הצמודה לזרת, חולשה של השרירים הקטנים בכף היד, באצבעות הרביעית והחמישית ובקירוב של האגודל, כאבים בשורש כף היד, קושי בהפרדת האצבעות, קושי באחיזה ועוד. במקרים קשים השרירים בכף היד מתנוונים ומאבדים נפח והאצבעות מתעוותות ומתפתח מצב שנקרא אצבעות טופר. בשלב הזה ואף מוקדם יותר נעשה קשה יותר לפתוח קופסאות, לאחוז חפצים ולכוון את האצבעות במשימות כמו למשל הקלדה, או נגינה.

תסמונת תעלת הגומד – גורמים

גנגליון תסמונת תעלת הגומד מתפתחת כאשר נוצר לחץ חוזרני על העצב בתוך התעלה ע”ש גויון. אחד הגורמים השכיחים ביותר להתפתחות לחץ על עצב הגומד הוא כיסת גנגליון – (Ganglion cyst) המופיע בשורש כף היד. שורש כף היד ובכלל זה גיד השריר כופף שורש היד הגומדי flexor carpi) ulnaris) הם אזורים המועדים להתפתחות גנגליונים. לחץ חוזרני על העצב עלול להתפתח גם בגלל סוגי עבודה או פעילות המחייבת ביצוע תנועות חוזרניות עם שורש כף היד.

דוגמאות לכך כוללות עבודת הקלדה, צביעה, הרמת משקולות ועוד. לחץ על העצב עלול להיווצר גם בגלל שינויים ניווניים או טראומטיים מבניים בתעלה ע”ש גויון (Guyon). השינויים הללו עלולים לגרום בין היתר להיצרות התעלה ולסיכוי גבוה יותר להיווצרות לחץ על העצב. גם לחץ ישיר על עצב הגומד הנובע מהנחת שורש כף היד על משטח קשיח (הקלדה?) עלול להוביל להתפתחות דלקת בעצב. גורם נוסף להתפתחות תסמונת תעלת הגומד הוא כמובן כוח טראומטי ישיר המופעל על התעלה כמו למשל בגלל נפילה על שורש כף היד.

גורמי סיכון

מגוון גורמי סיכון מעלים את הסבירות ללקות בתסמונת תעלת הגומד. בין היתר נציין השתתפות בענפי ספורט הכרוכים בעומסים חוזרניים על שורש כף היד כמו למשל במשחק טניס, רכיבת אופניים, התעמלות ועוד. מקצועות מסוימים המחייבים שימוש אינטנסיבי בשורש כף היד ובכפות הידיים כגון צביעה, הקלדה, שימוש בכלי עבודה שונים ועוד מעלים גם הם את הסיכון ללקות בתסמונת תעלת הגומד. על פי מחקרים שונים גם נשים נמצאות ברמת סיכון גבוה יותר מגברים לסבול מהתופעה הזאת.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן