כאב בלסת ואוזן סתומה: הקשר בין מפרק הלסת לירידה בשמיעה

כאב בלסת ואוזן סתומה: הקשר בין מפרק הלסת לירידה בשמיעה נדון כאן בהרחבה. הקשר בין כאב בלסת, אוזן סתומה וירידה בשמיעה נובע מהקרבה האנטומית ההדוקה ושיתוף עצבי ומוסקולרי בין מפרק הלסת (TMJ) למבנה האוזן התיכונה והפנימית. הפרעות במפרק הלסת (TMD) הן גורם שכיח מאוד לתסמינים דמויי דלקת אוזניים. החדשות הטובות הן שבמרבית המקרים, ירידת השמיעה ותחושת המלאות הן זמניות והפיכות לחלוטין עם הטיפול במקור הבעיה בלסת. מפרק הלסת ממוקם מילימטרים ספורים בלבד מתעלת האוזן. הליקוי במפרק משפיע על השמיעה דרך שלושה מנגנונים מרכזיים חסימת חצוצרת השמע (Eustachian Tube), השפעה מוסקולרית ישירה (Tensor Tympani) והקרנת כאב עצבית.

שרירי הלעיסה המתוחים כמו ה-Medial Pterygoid עלולים ללחוץ על השרירים שאחראים על פתיחת צינור השמע. כתוצאה מכך, הצינור אינו מתנקז, נוצר לחץ שלילי באוזן התיכונה, והתוצאה היא תחושת "אוזן סתומה" ושמיעה עמומה (כמו בטיסה). עצב הלסת (Trigeminal Nerve) מעצבב הן את שרירי הלעיסה והן את שריר מותח התוף Tensor Tympani) שנמצא בתוך האוזן. מתח כרוני בלסת גורם לכיווץ יתר של שריר האוזן, מקשיח את עור התוף ומפחית את יכולתו להעביר קול. המוח מקבל דיווח על כאב מאותו עצב משותף, ולעיתים קרובות מפרש בעיה בלסת ככאב עז בתוך האוזן עצמה (Otalgia).

כאב בלסת ואוזן סתומה: הקשר בין מפרק הלסת לירידה בשמיעה – רקע

כאב בלסת ואוזן סתומה – למה זה קורה? כאב בלסת שמופיע יחד עם תחושת אוזן סתומה הוא שילוב שכיח ומבלבל. אנשים רבים פונים לרופא אף־אוזן־גרון בגלל לחץ באוזן, ירידה בתחושת השמיעה, טנטון או כאב סביב האוזן, אך בבדיקה לא תמיד נמצאת דלקת, שעווה, נוזלים או בעיה ברורה באוזן. במקרים כאלה צריך לחשוב גם על מפרק הלסת, שרירי הלעיסה, הצוואר והמערכת העצבית סביב האוזן. הפרעות במפרק הלסת, המכונות TMD, יכולות לגרום לכאב בלסת, קושי בלעיסה, קליקים, כאבי ראש, כאב אוזניים, תחושת מלאות באוזן ולעיתים תחושה סובייקטיבית של ירידה בשמיעה (Peng, 2017).

מהו TMD ומה הקשר לאוזן?

TMD הוא שם כולל לקבוצת מצבים המשפיעים על מפרק הלסת, שרירי הלעיסה והרקמות הסובבות. המפרק נמצא ממש לפני האוזן, בין עצם הלסת התחתונה לעצם הרקה. הוא מאפשר פתיחה וסגירה של הפה, לעיסה, דיבור, פיהוק ותנועות צד. כאשר המפרק או השרירים סביבו רגישים, מודלקים, מתוחים או לא מתפקדים היטב, הכאב יכול להיות מורגש לא רק בלסת אלא גם באזור האוזן, הרקה, הצוואר והשיניים. הקריטריונים האבחוניים המקובלים ל־TMD מדגישים שילוב של סיפור קליני, בדיקה גופנית, תפקוד הלסת והערכת גורמים התנהגותיים ופסיכו־חברתיים (Schiffman, 2014).

למה האוזן והלסת “מדברות” זו עם זו?

הקשר בין הלסת לאוזן נובע מקרבה אנטומית ועצבית. מפרק הלסת נמצא צמוד לתעלת האוזן החיצונית ולמבנים של עצם הרקה. בנוסף, עצבים באזור הפנים והאוזן, במיוחד הענף האוריקולוטמפורלי של העצב הטריגמינלי, יכולים להעביר כאב מאזורים סמוכים ולגרום לכך שמקור הבעיה בלסת יורגש כאילו הוא נמצא באוזן. גם שרירים הקשורים ללעיסה ולמתח בלסת עשויים להשפיע על שרירי האוזן התיכונה, כגון tensor tympani, ולתרום לתחושת לחץ או אוזן סתומה (Aldè, 2022).

שכיחות: עד כמה נפוצות הפרעות במפרק הלסת?

הפרעות במפרק הלסת נפוצות מאוד. מטא־אנליזה גלובלית עדכנית העריכה כי שכיחות TMD בעולם היא כ־29.5%, כאשר כאב שרירי, רעשים מפרקיים ומגבלת פתיחת פה הם מביטויים השכיחים של ההפרעה (Alqutaibi, 2025). חשוב להבין שהנתון משתנה לפי גיל, שיטת אבחון, אוכלוסייה וכלי מדידה. לא כל קליק בלסת הוא בעיה רפואית, ולא כל כאב אוזניים נובע מהלסת, אך TMD הוא גורם מספיק נפוץ כדי שייבדק כאשר יש שילוב של כאב לסת ואוזן סתומה.

שכיחות תסמיני אוזניים אצל אנשים עם TMD

תסמיני אוזניים אצל אנשים עם TMD כוללים אוזן סתומה, כאב אוזן, טנטון, סחרחורת ולעיתים תחושת ירידה בשמיעה. במחקר רטרוספקטיבי שכלל 400 מטופלים עם TMD, 76% דיווחו על תסמין אוזני חדש; אוזן סתומה הייתה התסמין השכיח ביותר ודווחה אצל 33.3%, טנטון אצל 23%, וסחרחורת אצל 19.8% (Aldè, 2022). סקירה ומטא־אנליזה על מבוגרים עם TMD מצאה ששכיחות תסמינים אוטולוגיים גבוהה, כאשר אוזן סתומה הייתה מהתסמינים הבולטים ביותר (Porto De Toledo, 2017).

אוזן סתומה: מתי המקור הוא הלסת?

סימנים שמכוונים ל־TMD

כאשר תחושת האוזן הסתומה משתנה בזמן לעיסה, פיהוק, פתיחת פה, הידוק שיניים או לחיצה על שרירי הלסת, יש סיבה לחשוד במעורבות של מפרק הלסת. סימנים נוספים הם כאב לפני האוזן, קליקים בלסת, כאב בלעיסה, קושי לפתוח את הפה, נעילה זמנית של הלסת, כאבי ראש ברקות, חריקת שיניים, הידוק לסתות וכאב בצוואר. במחקר של Peng על 112 מטופלים שהגיעו בגלל תחושת אוזן סתומה, נמצאו אצלם סימני TMD לאחר שבדיקות האוזן היו תקינות, וטיפול שהתמקד ב־TMD הוביל לשיפור מלא או משמעותי אצל 90.2% מהמטופלים (Peng, 2017).

מתי המקור כנראה באוזן עצמה?

לא כל אוזן סתומה קשורה ללסת. שעווה בתעלת האוזן, דלקת אוזניים, נוזלים באוזן התיכונה, הפרעה בתפקוד חצוצרת השמע, ירידה עצבית בשמיעה, חשיפה לרעש, תרופות מסוימות ומחלות אוזן פנימית יכולים לגרום לתחושת אטימות או ירידה בשמיעה. לכן תחושת אוזן סתומה, במיוחד אם היא חדשה, חד־צדדית, מלווה בירידה אמיתית בשמיעה, סחרחורת חזקה, כאב חריף, הפרשה מהאוזן או חום, מחייבת בדיקת רופא אף־אוזן־גרון.

כאב בלסת וירידה בשמיעה: מה הקשר ומה הגבול?

תחושת ירידה בשמיעה אינה תמיד ירידה אמיתית

אנשים עם TMD מתארים לעיתים “אני שומע פחות”, “האוזן סתומה”, “יש לחץ באוזן” או “אני מרגיש כמו אחרי טיסה”. במקרים רבים מדובר בתחושה סובייקטיבית של אטימות, ולא בהכרח בירידה אובייקטיבית בשמיעה בבדיקת שמיעה. במחקרי TMD תוארו תלונות של hearing loss או sudden hearing impairment, אך גם הודגש שלא תמיד נמצאת ירידה שמיעתית אמיתית במדידות אודיולוגיות (Ferendiuk, 2014; Totta, 2013).

מתי ירידה בשמיעה היא מצב דחוף?

ירידה פתאומית בשמיעה, במיוחד באוזן אחת, היא מצב שמצריך פנייה מהירה לרופא אף־אוזן־גרון או לרפואה דחופה. גם אם יש כאב בלסת, אסור להניח שהירידה בשמיעה “רק מהלסת”. ירידה פתאומית, טנטון חדש חזק, סחרחורת משמעותית, חולשה בפנים, כאב אוזן חריף, הפרשה או חום – כל אלה מצריכים בירור רפואי. TMD יכול להסביר תחושת אוזן סתומה אצל חלק מהמטופלים, אך הוא אינו אבחנה שמותר להשתמש בה כדי לדחות בירור שמיעתי חשוב.

מנגנונים אפשריים: איך הלסת משפיעה על תחושת אוזן סתומה?

עומס שרירי ו־Tensor Tympani

אחד ההסברים המוצעים הוא שפעילות יתר של שרירי הלעיסה, כמו מסטר וטמפורליס, קשורה גם לשרירים קטנים באוזן התיכונה. כאשר הלסת מוחזקת במתח, במיוחד אצל אנשים שמהדקים שיניים או חורקים שיניים, ייתכן שינוי בטונוס של השרירים סביב האוזן. מצב זה יכול להיתפס כתחושת לחץ, מלאות או אטימות באוזן (Aldè, 2022). ההסבר הזה עדיין אינו מוכח לחלוטין, אך הוא מתאים לתצפיות קליניות שבהן טיפול בשרירי הלסת מפחית תחושת אוזן סתומה.

עצבוב משותף והקרנת כאב

העצב הטריגמינלי מעצבב אזורים רבים בפנים, בלסת, בשיניים ובחלקים סביב האוזן. כאשר שרירי הלסת או מפרק הלסת רגישים, המוח יכול לפרש את האותות ככאב או לחץ באוזן. לכן מטופל יכול לחוש “כאב אוזניים” למרות שבבדיקת אוזן אין דלקת. זו תופעה מוכרת בכאב מוקרן: מקור הכאב באזור אחד, אך התחושה מופיעה באזור סמוך.

הרצועות והקרבה המכאנית

יש גם השערות לגבי קשרים מכאניים בין מפרק הלסת למבנים באוזן התיכונה דרך רצועות ורקמות באזור עצם הרקה. חלק מהחוקרים הציעו שמתח או תנועה לא תקינה במפרק הלסת עשויים להשפיע על תחושות באוזן, אך זהו תחום מורכב ועדיין לא חד־משמעי. לכן נכון לומר שיש קשר קליני בין TMD ותסמיני אוזניים, אך לא תמיד ברור אצל כל אדם מה המנגנון המדויק (Porto De Toledo, 2017).

גורמי סיכון לכאב לסת ואוזן סתומה

הידוק שיניים וחריקת שיניים

הידוק לסתות וחריקת שיניים הם גורמים שכיחים לעומס יתר על שרירי הלעיסה ועל מפרק הלסת. אנשים רבים מהדקים שיניים בזמן ריכוז, עבודה מול מחשב, נהיגה, לימודים או סטרס, בלי לשים לב. עומס חוזר כזה יכול לגרום לכאב בשרירי הלסת, כאבי ראש, כאב לפני האוזן ותחושת אוזן סתומה. עם זאת, מחקר של Aldè לא מצא קשר מובהק בין טנטון לבין הרגלים פרה־פונקציונליים מסוימים, ולכן חשוב לא להסביר כל תסמין אוזני רק בחריקת שיניים (Aldè, 2022).

סטרס, חרדה ושינה ירודה

סטרס מודרני מתבטא פעמים רבות בגוף: כתפיים מורמות, צוואר נוקשה, נשימה שטחית, לסת קפוצה ושינה לא איכותית. TMD הוא מצב רב־גורמי, ולכן מתח נפשי יכול להיות גורם מחמיר גם אם אינו הסיבה היחידה. כאשר האדם ישן מעט, מתוח, עובד מול מסכים ומהדק שיניים, מערכת הלעיסה והצוואר עלולות להיות בעומס מתמשך. במצב כזה גם תחושת האוזן הסתומה יכולה להופיע כחלק מתסמונת רחבה יותר של רגישות אזורית.

כאבי צוואר ויציבה קדמית

הלסת והצוואר פועלים כיחידה תפקודית. סקירה ומטא־אנליזה מצאה קשר בין מוגבלות צווארית לבין מוגבלות לסתית אצל מטופלים עם TMD, וכן עדויות לטווחי תנועה צוואריים מוגבלים ולרגישות מוגברת בצוואר (Cuenca-Martínez, 2020). לכן אצל אדם עם כאב לסת ואוזן סתומה כדאי לבדוק גם את הצוואר, תנוחת הראש, שרירי העורף, הכתפיים ושגרת העבודה מול מסכים. לעיתים מקור העומס אינו רק במפרק הלסת אלא גם במערכת צוואר־לסת.

תסמינים שמופיעים יחד עם כאב בלסת ואוזן סתומה

תסמיני לסת

התסמינים כוללים כאב בזמן לעיסה, כאב במפרק לפני האוזן, קליקים, חריקות, קושי לפתוח את הפה, סטייה של הלסת בפתיחה, עייפות בשרירי הפנים, כאב ברקות ותחושת לחץ בשיניים. חלק מהמטופלים מרגישים שהלסת “לא יושבת טוב”, במיוחד בבוקר או אחרי יום עבודה לחוץ. אם הכאב מוחמר במגע על שרירי הלעיסה או בזמן הידוק שיניים, זה מחזק את החשד למרכיב שרירי.

תסמיני אוזן

תסמיני האוזן יכולים לכלול אטימות, לחץ, כאב, טנטון, תחושת הדהוד, סחרחורת קלה או תחושת ירידה בשמיעה. במחקר של Ferendiuk על 1,208 מטופלים עם הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה, תסמינים אוטולרינגולוגיים הופיעו אצל 141 מטופלים, והתלונות השכיחות היו כאב אוזניים ותחושת ירידה פתאומית בשמיעה, אך לא תועדה ירידה פתאומית מלאה בשמיעה (Ferendiuk, 2014). הנתון הזה מדגים את המורכבות: המטופל מרגיש אוזן, אבל לא תמיד האוזן היא מקור הבעיה.

אבחון: איך יודעים אם האוזן הסתומה קשורה ללסת?

שלב ראשון: לשלול בעיית אוזן

כאשר יש תחושת אוזן סתומה או ירידה בשמיעה, השלב הראשון הוא לרוב בדיקת אוזן. רופא אף־אוזן־גרון יכול לבדוק שעווה, תעלת אוזן, עור התוף, נוזלים, דלקת, תפקוד חצוצרת השמע ולפי הצורך להפנות לבדיקת שמיעה או טימפנומטריה. במחקר של Peng, כל המטופלים שנכללו הראו עור תוף תקין וטימפנוגרם מסוג A, כלומר תפקוד תקין של האוזן התיכונה, ורק לאחר מכן הועלה החשד ל־TMD כמקור לאוזן הסתומה (Peng, 2017).

שלב שני: בדיקת מפרק הלסת ושרירי הלעיסה

בדיקת TMD כוללת הערכת פתיחת פה, כאב במישוש שרירי המסטר והטמפורליס, רעשים במפרק, סטיית לסת, כאב בזמן לעיסה, הרגלי הידוק, שחיקת שיניים ותפקוד הצוואר. הקריטריונים DC/TMD מספקים מסגרת קלינית ומחקרית להבדיל בין כאב שרירי, כאב מפרקי, הפרעות דיסק ומצבים נוספים (Schiffman, 2014). בדיקה טובה אינה מסתפקת בשאלה “יש קליק או אין קליק”, אלא בודקת האם הקליק קשור לכאב ולמוגבלות.

שלב שלישי: בדיקת צוואר ויציבה תפקודית

מכיוון שהצוואר והלסת קשורים, יש מקום לבדוק טווחי צוואר, כאב בעורף, מתח בטרפז העליון, תנוחת ראש קדמית, נשימה, שכמות והרגלי עבודה. אצל חלק מהמטופלים, טיפול בלסת בלבד אינו מספיק אם הצוואר נשאר נוקשה והאדם ממשיך להדק לסתות מול מסך שעות רבות. כאן נכנס היתרון של גישה רב־תחומית: אף־אוזן־גרון, רופא שיניים, כירופרקט, פיזיותרפיסט ולעיתים מומחה כאב פנים.

טיפול בכאב לסת ואוזן סתומה ממקור TMD

טיפול שמרני הוא קו ראשון

ברוב מקרי TMD, הטיפול הראשוני הוא שמרני ולא פולשני. הוא כולל הסבר על המצב, הפחתת עומס לעיסה, הימנעות ממסטיק ומזון קשה בתקופת כאב, מודעות להידוק שיניים, חימום מקומי, תרגילי לסת עדינים, שיפור שינה וניהול סטרס. טיפול שמרני חשוב במיוחד כי תסמיני TMD רבים משתנים לאורך זמן, וחלקם משתפרים כאשר מפחיתים עומס על השרירים והמפרק.

שינוי הרגלים: “שיניים נפרדות, לשון רגועה”

אחד הכללים החשובים הוא שהשיניים אינן אמורות לגעת זו בזו רוב היום. מגע שיניים ממושך הוא סימן להידוק. מומלץ לתרגל מצב מנוחה: שפתיים סגורות בעדינות, שיניים מופרדות, לשון נחה בעדינות, כתפיים משוחררות ונשימה רגועה. תזכורות קצרות במהלך היום יכולות לעזור במיוחד לאנשים שמרגישים אוזן סתומה בזמן עבודה, נהיגה או ריכוז. מטרת ההרגל החדש היא להפחית את הפעילות המתמשכת של שרירי הלעיסה.

תרגילים עדינים ללסת

תרגילים יכולים לכלול פתיחת פה מבוקרת מול מראה, תנועות צד עדינות, הרפיית לשון, נשימות איטיות ותרגילי צוואר קלים. אין לבצע מתיחות אגרסיביות או “פתיחה בכוח” של הלסת, במיוחד אם יש קליקים כואבים או נעילה. אם תרגיל מגביר כאב באוזן או בלסת, יש להתאים אותו. הטיפול הטוב ביותר מתקדם לפי תגובת הגוף, לא לפי ניסיון “לשחרר” את הלסת בכל מחיר.

כירופרקטיקה: איך היא יכולה להועיל בכאב לסת ואוזן סתומה?

כירופרקטיקה כחלק מגישה רב־תחומית

כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר כאב הלסת ואוזן סתומה קשורים למתח שרירי, מגבלת תנועה בצוואר, עומס במפרק הלסת, כאבי ראש או דפוסי תנועה לקויים. כירופרקט מוסמך יכול לבדוק את הצוואר, הגב העליון, שרירי הלסת, תנועתיות הלסת, נשימה ויציבה תפקודית. הטיפול עשוי לכלול מוביליזציות עדינות לצוואר וללסת, עבודה על רקמות רכות, תרגילים, הדרכה ארגונומית והפחתת עומסים יומיומיים. סקירה על טיפול ידני ב־TMD מצאה שטיפול ידני עשוי לשפר כאב, פתיחת פה ומוגבלות, אם כי גודל ההשפעה משתנה ואיכות הראיות אינה אחידה בכל סוגי הטיפול (Vieira, 2023).

למה הצוואר חשוב בטיפול בלסת?

הצוואר העליון, בסיס הגולגולת והלסת קשורים דרך שרירים, מפרקים ועצבים. אצל חלק מהמטופלים, כאב הלסת מופיע יחד עם כאב צוואר, כאבי ראש או תחושת לחץ באוזן. סקירה על מאפיינים צוואריים אצל מטופלים עם TMD מצאה קשר בין מוגבלות צווארית למוגבלות לסתית, וטווח תנועה צווארי מוגבל יותר בחלק מהמדדים (Cuenca-Martínez, 2020). לכן טיפול שמתעלם מהצוואר עלול לפספס גורם שמחזיק את הכאב פעיל.

גבולות הכירופרקטיקה

כירופרקטיקה אינה מחליפה בדיקת אף־אוזן־גרון כאשר יש ירידה בשמיעה, טנטון חדש, סחרחורת משמעותית או כאב אוזן חריף. היא גם אינה “מרפאת ירידת שמיעה” במובן האודיולוגי. תרומתה האפשרית היא להפחתת כאב מוסקולוסקלטלי, שיפור תנועה והפחתת עומס שרירי־מפרקי. כאשר יש חשד לבעיה באוזן הפנימית, עצב השמיעה, דלקת, נוזלים או מצב רפואי אחר – יש צורך בבירור רפואי מתאים.

סד לילה, רופא שיניים וטיפול דנטלי

מתי סד לילה יכול לעזור?

אם יש חריקת שיניים, שחיקת שיניים, כאב בוקר בלסת או הידוק לילי, רופא שיניים עשוי להמליץ על סד לילה מותאם. סד אינו תמיד מפסיק את הברוקסיזם, אך הוא יכול להגן על השיניים, להפחית עומס מכני ולעיתים להקל על כאבי שרירים. חשוב שסד יהיה מותאם אישית ומבוקר לאורך זמן. סדים כלליים שאינם מתאימים עלולים לגרום אי־נוחות או לשנות עומסים.

טיפול שיניים אינו תמיד הפתרון המרכזי

בעבר ניסו לעיתים לפתור TMD באמצעות שיוף שיניים או שינויי סגר אגרסיביים. כיום הגישה הזהירה יותר היא להתחיל בטיפול שמרני, הפיך ומדורג. כאב לסת ואוזן סתומה אינם סיבה לבצע טיפול דנטלי בלתי הפיך ללא אבחנה ברורה. כאשר יש בעיית סגר משמעותית, חוסר שיניים או שחיקת שיניים מתקדמת, רופא שיניים מנוסה ב־TMD יכול לשקול טיפול מתאים, אך בדרך כלל כחלק מגישה רחבה.

מה אפשר לעשות בבית?

להפחית עומס לעיסה

בתקופת כאב כדאי להפחית מסטיקים, אגוזים קשים, בשר קשה, פתיחת פה רחבה ופיהוקים אגרסיביים. אין צורך לעבור לתזונה נוזלית, אך אפשר לבחור מזון רך יותר לכמה ימים. המטרה היא לא “להחליש את הלסת”, אלא לתת לשרירים ולמפרק זמן להירגע. כאשר הכאב יורד, מחזירים בהדרגה עומסי לעיסה רגילים.

מודעות ללסת בזמן מסכים

עבודה מול מחשב וטלפון גורמת לרבים להדק לסתות. מומלץ להציב תזכורת קצרה: “לשחרר לסת”. בכל תזכורת בודקים אם השיניים נוגעות, האם הלשון דוחפת, האם הכתפיים מורמות, והאם הנשימה שטחית. שינוי קטן זה יכול להפחית עומס מצטבר על שרירי הלעיסה והצוואר.

חום מקומי ונשימה

חימום עדין באזור שרירי הלסת יכול לעזור כאשר יש מתח שרירי. נשימות איטיות דרך האף, הרפיית כתפיים ותנועות צוואר עדינות יכולות להפחית דריכות כללית. אין לעסות עמוק או ללחוץ חזק בתוך האזור אם זה מחמיר כאב, גורם סחרחורת או מגביר תחושת לחץ באוזן.

מתי לפנות לרופא במהירות?

סימני אזהרה באוזן ובשמיעה

יש לפנות במהירות לרופא אם יש ירידה פתאומית בשמיעה, טנטון חדש וחזק באוזן אחת, סחרחורת קשה, הפרשה מהאוזן, חום, כאב אוזן חזק, חולשה בפנים, טראומה, או תחושת אוזן סתומה שאינה משתפרת ומלווה בהחמרה. אלה מצבים שבהם לא נכון להניח שהבעיה “רק מהלסת”. אבחנה מוקדמת של בעיות אוזן חשובה מאוד.

סימני אזהרה בלסת

יש לפנות לבדיקה גם אם יש נעילה של הלסת, קושי משמעותי לפתוח את הפה, כאב חזק שמונע אכילה, נפיחות בפנים, כאב לאחר חבלה, או כאב שמחמיר במהירות. במקרים כאלה יש צורך בבירור אצל רופא שיניים, כירורג פה ולסת, מומחה כאב פנים או רופא מתאים.

סיכום: כאב לסת ואוזן סתומה דורשים הסתכלות כפולה

כאב בלסת ואוזן סתומה יכולים לנבוע מהאוזן, מהלסת, מהצוואר או משילוב ביניהם. TMD הוא גורם מוכר לתסמינים אוזניים כמו תחושת מלאות, כאב אוזן, טנטון ולעיתים תחושת ירידה בשמיעה, אך הוא אינו מסביר כל ירידה אמיתית בשמיעה. לכן הגישה הנכונה היא כפולה: קודם לשלול בעיית אוזן משמעותית, במיוחד כאשר יש ירידה פתאומית או סימני אזהרה; לאחר מכן לבדוק את מפרק הלסת, שרירי הלעיסה, הצוואר והרגלי הידוק. טיפול יעיל כולל הפחתת עומס, מודעות להרגלי לסת, תרגילים, טיפול דנטלי לפי צורך, ולעיתים כירופרקטיקה או טיפול ידני כחלק מגישה רב־תחומית. המטרה אינה רק לפתוח את האוזן, אלא להבין למה מערכת הלסת־צוואר־אוזן מאותתת על עומס ולשקם אותה בצורה בטוחה.

References:

Aldè, M., Didier, H. A., Giannì, A. B., Sessa, F., Borromeo, G., Didier, A. H., Barozzi, S., Zanetti, D., & Di Berardino, F. (2022). Prevalence of new-onset otological symptoms in patients with temporomandibular disorders. Journal of Otorhinolaryngology, Hearing and Balance Medicine, 3(2), 3. https://doi.org/10.3390/ohbm3020003. (Semantic Scholar)

Alqutaibi, A. Y., Alhammadi, H. H. H., Altarjami, A. A., Malloush, O. T., Aloufi, A. M., & Almashraqi, A. A. (2025). Global prevalence of temporomandibular disorders: A systematic review and meta-analysis. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 39(2), 48-65. https://doi.org/10.22514/jofph.2025.025.

Cuenca-Martínez, F., Herranz-Gómez, A., Madroñero-Miguel, B., Reina-Varona, Á., La Touche, R., Angulo-Díaz-Parreño, S., Pardo-Montero, J., Del Corral, T., & López-De-Uralde-Villanueva, I. (2020). Craniocervical and cervical spine features of patients with temporomandibular disorders: A systematic review and meta-analysis of observational studies. Journal of Clinical Medicine, 9(9), 2806. https://doi.org/10.3390/jcm9092806.

Ferendiuk, E., Zajdel, K., & Pihut, M. (2014). Incidence of otolaryngological symptoms in patients with temporomandibular joint dysfunctions. BioMed Research International, 2014, 824684. https://doi.org/10.1155/2014/824684. (PubMed)

Peng, Y. (2017). Temporomandibular joint disorders as a cause of aural fullness. Clinical and Experimental Otorhinolaryngology, 10(3), 236-240. https://doi.org/10.21053/ceo.2016.01039.

Porto De Toledo, I., Stefani, F. M., Porporatti, A. L., Mezzomo, L. A., Peres, M. A., Flores-Mir, C., & De Luca Canto, G. (2017). Prevalence of otologic signs and symptoms in adult patients with temporomandibular disorders: A systematic review and meta-analysis. Clinical Oral Investigations, 21(2), 597-605. (PubMed)

Schiffman, E., Ohrbach, R., Truelove, E., Look, J., Anderson, G., Goulet, J.-P., List, T., Svensson, P., Gonzalez, Y., Lobbezoo, F., Michelotti, A., Brooks, S. L., Ceusters, W., Drangsholt, M., Ettlin, D., Gaul, C., Goldberg, L. J., Haythornthwaite, J. A., Hollender, L., Jensen, R., John, M. T., De Laat, A., de Leeuw, R., Maixner, W., van der Meulen, M., Murray, G. M., Nixdorf, D. R., Palla, S., Petersson, A., Pionchon, P., Smith, B., Visscher, C. M., Zakrzewska, J., & Dworkin, S. F. (2014). Diagnostic Criteria for Temporomandibular Disorders (DC/TMD) for clinical and research applications: Recommendations of the International RDC/TMD Consortium Network and Orofacial Pain Special Interest Group. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 28(1), 6-27. https://doi.org/10.11607/jop.1151. (Semantic Scholar)

Totta, T., Santiago, G., Gonçales, E. S., Saes, S. O., Berretin-Felix, G., & Fukuda, M. T. H. (2013). Auditory characteristics of individuals with temporomandibular dysfunctions and dentofacial deformities. Dental Press Journal of Orthodontics, 18(5), 70-77. https://doi.org/10.1590/S2176-94512013000500012. (Semantic Scholar)

Vieira, L. S., Pestana, P. R. M., Miranda, J. P., Soares, L. A., Silva, F., Alcantara, M. A., & Oliveira, V. C. (2023). The efficacy of manual therapy approaches on pain, maximum mouth opening and disability in temporomandibular disorders: A systematic review of randomised controlled trials. Life, 13(2), 292. https://doi.org/10.3390/life13020292. (Semantic Scholar)