סינדרום פצטלי מותני שכיח הרבה יותר מבלט או פריצת דיסק מותני כגורם לכאב גב תחתון. מפרקי הפצט (Facet joints) או מפרקי השטחה ממוקמים בחלק האחורי של עמוד השדרה. יחד עם הדיסק הבין חולייתי מהווים פרקי השטחה את המפרקים הבין חולייתיים. אופיו הקינטי של עמוד השדרה גורם להשפעות גומלין בין פרקי השטחה לבין הדיסק הבין חולייתי. מסיבה זאת ליקוי באחד יוביל בהכרח לליקוי בשני.
נזקים ושינויים ניווניים במפרקי הפצט נגרמים בגלל עומסי יתר חוזרניים, חבלה ומחלות שונות. דלקת פרקים ניוונית היא המחלה שפגיעתה במפרקים הללו הכי השכיחה. פגיעה פצטלית עלולה להתרחש גם בעמוד השדרה הצווארי והגבי. חשוב להגיע לאבחון מדויק של מקור הכאב כדי לטפל בו ביעילות.
סינדרום פצטלי מותני – רקע
סינדרום פצטלי מותני הוא סיבה שכיחה לכאבי גב תחתון. על פי הערכות תסמונת זאת משפיעה על:
- 15 – 45% מהחולים עם LBP כרוני.
המאפיינים של סינדרום פצטלי מותני כוללים תפקוד לקוי של מפרקי הפצט האחוריים. מפרקים אלה הם סינוביאליים ומהווים חלק ממכלול המפרק הבין חולייתי. תסמונת הפאצט המותני יכולה לנבוע משינויים ניווניים, טראומה, פתולוגיה של דיסק או ספונדילוליסטזיס. אלה מובילים לדלקת, קרעים בקופסית, סובלוקסציה, פיברוזיס והיווצרות אוסטאופיטים של מפרקי הפצט. הכאב הוא בדרך כלל מקומי לגב התחתון, אך עשוי להקרין לישבן או לירך האחורית.
האבחנה של סינדרום פצטלי מותני מאתגרת, שכן אין ממצאים ספציפיים של בדיקה היסטורית או גופנית שיכולים לזהות אותה באופן אמין. השיטה המקובלת ביותר היא לבצע באמצעות זריקות הרדמה מקומית חסימות אבחנתיות של מפרקי הפצט. עם זאת, לשיטה זו יש שיעור חיובי שגוי גבוה. הטיפול בתסמונת הפאצט המותני הוא שמרני בעיקרו, וכולל כירופרקטיקה, שינוי אורח חיים ותרופות. במקרים של כאב עקשן, אפשרויות התערבותיות כוללות זריקות סטרואידים תוך מפרקיים או גלי רדיו.
מפרקים פצטליים מה הם הנזקים אפשריים?
הנזקים שעלולים להיגרם במפרקים הפצטלים כוללים:
- שחיקת הסחוסים שמדפנים את משטחי הפרקים
- קרעים במעטפת של המפרקים
- דלקת ברקמה הסינוביאלית ועוד
אנטומיה של מפרקים פצטלים מותניים
המפרקים הפצטלים (פרקי שטחה) הם מפרקי החלקה סינוביאליים שעטופים בקופסית. מפרקים אלו נוצרים באמצעות:
- הזיזים (Processes) העליונים
- והזיזים והתחתונים המצויים בחלק האחורי של כול אחת מהחוליות
מפרקי אלו משפיעים על האופן שבו עמוד השדרה נע. הזווית המדויקת של כול אחד משפיע בין היתר על:
- יכולת התנועה של עמוד השדרה
- על טווחי התנועה של עמוד השדרה
- ועל היציבות של עמוד השדרה
כך למשל הזווית של הפרקים הפצטלים בחוליות העליונות של עמוד השדרה הצווארי מאפשרת:
- יכולת תנועה סיבובית
הזווית של הפרקים הפצטלים בחוליות התחתונות של עמוד השדרה הצווארי מאפשרת:
- תנועת כפיפה לצדדים
בעוד שהזווית של הפרקים הפצטלים בגב התחתון מאפשרת ביתר קלות:
- כפיפה לפנים
- ופשיטה לאחור
נזקים למפרקים הפצטלים עלולים לגרום לסיבי העצב הרבים המעצבבים את פרקי הפצט לייצר תחושת כאב. גירוי הנובע מנזקים למפרקים הפצטלים יכול לגרום לעווית (ספזם) של השרירים העוטפים את עמוד השדרה.
הגורם לסינדרום פצטלי מותני
גורמים אפשריים להתפתחות סינדרום פצטלי מותני כוללים:
- עומסי יתר חוזרניים. פעולות, מטלות ומנחים הגורמים לעומס יתר או עומס חוזרני על חוליות עמוד השדרה מעלים את הסיכון לנזקים מצטברים בין היתר גם למפרקים הפצטלים ולרקמות הסובבות אותם. הגורם העיקרי לעומסי יתר בעידן המודרני הוא ישיבה. ישיבה ובעיקר אם מדובר בישיבה ממושכת ולקויה גורמת, על הציר של הזמן למרב הנזקים בעמוד השדרה ובכלל זה לפרקים הפצטלים.
- נזקי חבלה. נזקים טראומטיים לעמוד השדרה הנובעים מנפילות, פציעות ספורט, תאונות דרכים וכיוצא בזה מהווים גורם סיכון נוסף.
- מחלות רבות עלול לגרום נזק לפרקים הפצטלים. בין המחצלות נציין דלקות פרקים ובעיקר דלקת פרקים ניוונית
גורמי סיכון
גורמים המעלים את הסבירות להתפתחות סינדרום פצטלי מותני כוללים:
- גיל. ככול שאנו מתבגרים כך גם עולה הסיכון לכך
- השמנה ומשקל עודף עלולים להעלות את העומס הפיזי על מפרקי עמוד השדרה ובכך להאיץ את הנזקים למפרקים הללו. עודף משקל והשמנה משנים גם את האופן שבו אנו נעים ומפחיתים את המוטיבציה שלנו לבצע פעילות הגופנית. גם אלה תורמים לבלאי של מפרקי השטחה
- ליקויים מבניים ותפקודיים מולדים או נרכשים. ליקויים מבניים מולדים כגון עקמת יגרמו לליקויים תפקודיים ובעקבות כך לפגיעה במפרקים הללו.
- פציעות קודמות. נזקים לדיסק הבין חולייתי הכוללים בלט דיסק או בקע דיסק (פריצת דיסק) ישנו את התפקוד של עמוד השדרה. שינויים אלה יעלו בהכרח את רמת העומסים על הפרקים הפצטלים ויחמירו את הנזקים במפרקים אלו
סימנים ותסמינים
הסימנים והתסמינים העיקריים בגין סינדרום פצטלי מותני יכללו:
- כאבי גב תחתון לרוב ללא הקרנות
- מגבלות תנועה ונוקשות
- נוקשות מקומית תבוא לידי ביטוי לאחר פרקי זמן של מנוחה
- החולה יתלונן על כאבים בעת עמידה, הליכה איטית, הליכה איטית ועמידה לסירוגין
- הכאבים יחמירו גם בגלל פשיטת עמוד השדרה המותני לאחור
החולה יספר שלצורך הקלה בכאבי הגב הוא מעגל את עמוד השדרה המותני באמצעות:
- כריעה
- כפיפה
- ישיבה
- או שכיבה בתנוחה עוברית
הקלה בכאב תושג על ידי הליכה מהירה או ריצה וכן רכיבת אופניים. התגובה לנזקים אלו עלולה להיות ליקויים תפקודיים של הפרקים הפצטלים ובעקבות כך החמרה נוספת של הנזקים וחוזר חלילה. תגובה משנית אופיינית לנזקים אלו במפרקים הפצטלים עלולה לכלול:
- התכווצות בלתי רצונית של שרירי עמוד השדרה באזור האנטומי של הנזק
התוצאה היא החמרת כאבים ומגבלות תנועה. יש לציין שנזקים אלו והליקויים התפקודיים עלולים לגרום במשך הזמן להתפתחות דלקת פרקים ניוונית ובכך להעצים את הסימנים והתסמינים.
סינדרום פצטלי מותני – אבחון
אבחון סינדרום פצטלי מותני מתחיל כמו כל תהליך אבחוני באמצעות היסטוריה רפואית.
– היסטוריה רפואית
השלב הזה יכלול למידה של ההיסטוריה הרפואית של הבעיה וכן לימוד הרקע הבריאותי האישי והמשפחתי:
- נשאל על רקע מקצועי (ישיבה, עמידה)
- רקע ספורטיבי
- היסטוריה של פציעות, מחלות שלכם או של בן משפחה
- ליקויים מבניים מולדים
- נשאל על מיקום הכאב
- מתי החלו הכאבים
- כיצד החלו הכאבים
- סוג הכאב
- חומרת הכאב
- תנועות מאמצים או מנחים המחמירים את הכאבים ועוד
– בדיקה גופנית
הבדיקה הפיזית תכלול בין היתר ביצוע תנועות שמטרתן:
- שחזור הכאב שלכם
- זיהוי הרקמה הפצועה
- הערכת חומרת הנזק
נסקור את הגב ואת היציבה. ננסה לאתר ליקויים מבניים או מחלות כגון:
- קיעור (היפר לורדוזיס) יתר
- תת קיעור או עקמת
- ליקויי יציבה
- עמידה אנטלגית
- אדמומיות על העור המעידה על פגיעה
- שלבקת חוגרת וכיוצא בזה
נתבונן באופן שבו אתם הולכים ובמידת האפשר רצים וקופצים. נמשש את הגב בניסיון לאתר אזורים רגישים ו/או כואבים לאורך עמוד השדרה והרקמות סביבו. כך למשל לחץ על הפרקים הפצטלים במצב שבו החולה שוכב על הבטן יגרום לכאב.
- נעריך את טווחי התנועה של עמוד השדרה (כאב בעת מתיחה לאחור של עמוד השדרה המותני )
- נבחן האיזון שבין כוח לגמישות בשרירי הגב והגפיים (זוקפי גב תחתון ושרירי מיתר קצרים?)
- נבצע בדיקות אורתופדיות (חיובי עבור Kemp’s test, Springing test)
- נבדוק את התקינות הנוירולוגיות (חישה, כוח והחזרי גידים לרוב בתחום הנורמלי)
- וכמובן נבצע בדיקות כירופרקטיות (טווחים ותקינות תנועה של החוליות)
– בדיקות מעבדה ן/או בדיקות הדמיה
לרוב לא נדרש לבצע בדיקות נוספות על מנת לאבחן את סינדרום פצטלי מותני. בדיקות מעבדה ושימוש באמצעי הדמיה יתבצעו רק אם יהיה צורך להעריך את מידת הבלאי שנגרם לפרקי הפצט, לשלול בעיות אחרות או אם החולה אינו מגיב לטיפולים שהוא מקבל. כך למשל חשד לדלקת פרקים יצריך הפנייה לבדיקות דם ובדיקות מעבדה אחרות וחשד לנזקים לדיסקים הבין חולייתיים יתכן שיצריך שימוש בצילומי רנטגן CT או MRI. כול אחד מאמצעי ההדמיה הללו יכול להדגים את הנזקים במפרקים הללו.
– דגל אדום ו/או דגל צהוב
במהלך המפגש עם החולה ננסה לאתר סימנים ותסמינים המהווים דגל אדום או דגל צהוב. דגל אדום מתנוסס מעל סימנים ותסמינים המחייבים הפנייה מידית לבירור רפואי מקיף ואלו כוללים: אובדן שליטה על סוגרים, חום, תחושת שריפה במתן שתן, דם בשתן, איבוד משקל לא רצוני, שימוש ארוך טווח בסטרואידים ועוד. דגל צהוב מתנוסס מעל סימנים ותסמינים בעלי השפעה הל יכולת הריפוי של החולה ואלו כוללים: דיכאון, ליקויים תפקודיים, גירושין ועוד.
סינדרום פצטלי מותני – אבחנה מבדלת
כאבי גב תחתון ומגבלות תנועה עלולים להיגרם ממגוון נרחב של פתולוגיות ותסמונות כאב מותניים. חשוב לקחת בחשבון את כלל התסמונות הללו ולשלול אותן אחת לאחת. בין התסמונות שיש לבחון נמנה:
- כאב גב על רקע טראומטי (צליפת שוט)
- כאבי גב על רקע של נזק לדיסק הבין חולייתי (בלט או פריצת דיסק)
- כאבים בגב על רקע של היצרות תעלת השדרה
- כאבי גב על רקע של מחלות (דלקות פרקים, גידולים סרטניים)
- כאב גב המושלך ממחלה פנימית (דלקת בכליה, דלקת בלבלב, דלקת בדרכי השתן, ועוד)
- כאבי גב על רקע של נזקים למפרק העצה והכסל (סקרואילאיטיס)
- כאבים בגב על רקע של נזקים למפרק הירך ועוד.
סינדרום פצטלי מותני – טיפול עצמי
המרכיב העיקרי בטיפול העצמי הוא הימנעות מכאב. יש להימנע מכל מנח, תנועה או פעילות שמחמירה את הכאבים. בכלל אלו ניתן לציין עמידה – בעיקר עמידה ממושכת (עמידה בתור, שטיפת כלים, בישול…), הליכה איטית (טיול) ו/או הליכה איטית ועמידה ("הליכת מוזיאון"). כל הפעולות והמנחים הללו מתאפיינים בעומסים הסטטיים שהם יוצרים על הפרקים הפצטלים ובכך מאיצים את הגירוי הדלקתי. גם שינה על הבטן עלולה להחריף את הגירוי בפרקים הפצטלים. יש להעדיף שינה על הצד (עוברית) עם או בלי כרית בין הברכיים או על הגב עם או בלי כרית מתחת לברכיים.
רצוי לצמצם ואפילו להימנע מטיפול תרופתי. תרופות עשויות להפחית את הכאב אך עלולות למנוע מכם את היכולת להתנהל נכון ובכך להחמיר את הנזק. הימנעו ממנוחה במיטה. מנוחה ממושכת במיטה סופה לנוון ולהזיק. עוד אמצעי שעלול להזיק יותר מאשר להביא תועלת הוא קומפרס קר. המשיכו להתנהל בזהירות עוד מספר שבועות לאחר שהכאב חלף. חזרו לחיי שגרה באופן הדרגתי.
סינדרום פצטלי מותני – טיפול כירופרקטי
אם הסימנים והתסמינים הנובעים מסינדרום פצטלי מותני אינם פוחתים או נעלמים מומלץ לפנות לגורם מקצועי. קלינאי מקצועי ובכלל זה כירופרקט יאבחן ובמידת הצורך יטפל בבעיה. הטיפול הכירופרקטי סינדרום פצטלי מותני הוא טיפול שמרני ויעיל. כירופרקט מאומן לאתר ולטפל מגוון רחב של בעיות עמוד שדרה שמקורן מכאני ובכלל זה סינדרום פצטלי מותני. הטיפול בסימנים ובתסמינים של סינדרום פצטלי מותני כולל שימוש משולב במכשור להאצת ריפוי הדלקות כולל לייזר רך ו/או אולטרה סאונד יחד עם טכניקות טיפול ידניות שמטרתן שיפור טווחי תנועה, איזון שרירים ועוד. לאמצעי הטיפול הללו מתווסף כמובן גם ייעוץ והכוונה בנושאי ארגונומיה וכן יציבה. את פרק הטיפול בסינדרום פצטלי מותני נחתום עם שיקום. בלי שיקום ישנו סיכון גבוה להישנות הבעיה. השיקום יתמקד בשיפור האיזון שבין הכוח לגמישות בשרירי הגפיים ובשרירי עמוד השדרה והאגן כמו גם יכלול שיפור יכולת החישה העצמית ושיווי המשקל.
סינדרום פצטלי מותני – מניעה
למניעת הפגיעה במפרקים הפצטלים יש להימנע מעומסי יתר עליהם. יש להקפיד על יציבה תקינה ובכלל זה שמירה על הקשתות הטבעיות של עמוד השדרה. יש להקפיד על התנהלות ארגונומית נכונה ובכלל זה הימנעות מישיבה ממושכת ובעיקר מישיבה מרושלת, הקפדה על הרמת משאות נכונה, הימנעות משינה על הבטן ועוד. הקפידו להיות פעילים מבחינה גופנית. שמרו על כושר גופני טוב ובכלל זה כוח, גמישות ושיווי משקל. הקפדה על שיווי משקל עשויה להועיל במניעת נפילות – אחד הגורמים להתפתחות נזקים בעמוד השדרה התחתון. שמרו על משקל גוף תקין והימנעו מעישון. שמרו על מצב נפשי מאוזן.
מכתב תודה על טיפול בכאב גב מותני
References:
Cohen SP, Raja SN. Pathogenesis, Diagnosis, and Treatment of Lumbar Zygapophysial (Facet) Joint Pain. Anesthesiology. 2007;106(3):591-614. https://doi.org/10.1097/00000542-200703000-00024
Boubagra K, Grand S, Krainik A. Facet joint syndrome: from diagnosis to interventional management. Insights Imaging. 2018;9(6):773-789. https://doi.org/10.1007/s13244-018-0638-x
Lumbar Facet Syndrome – Physiopedia https://www.physio-pedia.com/Lumbar_Facet_Syndrome
Facet syndrome – Wikipedia https://en.wikipedia.org/wiki/Facet_syndrome
Facet Joint Syndrome | Diagnosis & Treatment | UCHealth https://www.uchealth.org/diseases-conditions/facet-joint-syndrome/
Manchikanti L, Singh V, Falco FJ, Cash KA, Fellows B. Comparative outcomes of a 2-year follow-up of cervical medial branch blocks in management of chronic neck pain: a randomized, double-blind controlled trial. Pain Physician. 2010;13(5):437-450.