סינדרום פצטלי מותני
סינדרום פצטלי מותני

סינדרום פצטלי מותני

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


סינדרום פצטלי מותני שכיח הרבה יותר מבלט או פריצת דיסק מותני כגורם לכאב גב תחתון ושאר סימנים ותסמינים באזור עמוד השדרה המותני. נזקים ושינויים ניווניים במפרקים הפצטלים נגרמים בין היתר בגלל עומסי יתר חוזרניים, נזקי חבלה ומחלות ובעיקר דלקת פרקים ניוונית.

מפרקי הפצט (Facet joints) או מפרקי השטחה ממוקמים בחלקו האחורי של עמוד השדרה ויחד עם הדיסק הבין חולייתי מהווים את המפרקים הבין חולייתיים. אופיו הקינטי של עמוד השדרה גורם להשפעות גומלין בין פרקים אלו לבין הדיסק הבין חולייתי ועל כן ליקוי באחד יוביל בהכרח לליקוי בשני. פגיעה פצטלית עלולה להתרחש גם בעמוד השדרה הצווארי והגבי.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



סינדרום פצטלי מותני – רקע

כאבי גב או צוואר על רקע פגיעה במפרקים הפצטלים היא תופעה שכיחה ביותר. מפרקים פצטלים הם מפרקים בין חולייתיים הממוקמים בחלק האחורי של עמוד השדרה. פרקי הפצט בחוליות הצוואר ובחוליות המותן נוטים להיפגע יותר מאשר בעמוד השדרה הגבי המיוצב באמצעות בית החזה והצלעות. הסיבה לכך היא לרוב עומסי יתר המוטלים על חוליות אלו בגלל תנועתיות יתר ויציבה לקויה. ישיבה ממושכת יוצרת עומסי יתר על חוליות המותן בעוד שכפיפה רציפה של הצוואר בגלל הטלפון הנייד משפיעה על חוליות הצוואר.

גורמים נוספים לפגיעה במפרקי הפצט וכאבים כוללים חבלה (צליפת שוט), דלקות פרקים ועוד. עיקר העומסים החריגים מוטלים על הפרקים הפצטלים בין חוליות המותן L4/L5 וכן L5/S1 ובין חוליות הצוואר C5/C6, C4/C5 וכן C6/C7. מאמר זה יתמקד בתסמונת פצטלי מותני.

אנטומיה של מפרקים פצטלים מותניים

המפרקים הפצטלים או כפי שהם קרויים בעברית פרקי שטחה הינם מפרקי החלקה סינוביאלים עטופים בקופסית. מפרקים אלו נוצרים באמצעות הזיזים (Processes) העליונים והתחתונים המצויים בחלק האחורי של כול אחת מהחוליות. יכולת התנועה, טווחי התנועה והיציבות של עמוד השדרה מוכתבים בין היתר באמצעות הזווית המדויקת של כול אחד מהמפרקים הללו.

הזווית של הפרקים הפצטלים בחוליות העליונות של עמוד השדרה הצווארי מאפשרת יכולת תנועה סיבובית ובחוליות התחתונות תנועת כפיפה לצדדים. בעוד שהזווית של הפרקים הפצטלים בגב התחתון מאפשרת ביתר קלות כפיפה ומתיחה לאחור. נזקים למפרקים הפצטלים עלולים לגרום לסיבי העצב הרבים המעצבבים את פרקי הפצט לייצר תחושת כאב. עווית (ספאזם) של השרירים העוטפים את עמוד השדרה עלול להתלוות גם כן לכול גירוי הנובע מנזקים למפרקים הפצטלים.

סינדרום פצטלי מותני – גורמי סיכון

גורם הסיכון העיקרי לנזקים בפרקים הפצטלים הוא גם גורם הסיכון העיקרי לכלל הנזקים הנגרמים לגב – עומס יתר. לכן כול פעולה או מנח גופני הגורמים להגברת העומס על חוליות עמוד השדרה מגברים את הסיכון להיווצרות נזקים מצטברים בין היתר גם למפרקים הפצטלים ולרקמות הסובבות אותם. הגורם העיקרי לעומסי יתר בעידן המודרני הוא ישיבה. ישיבה ובעיקר אם מדובר בישיבה ממושכת ולקויה גורמת, על הציר של הזמן למירב הנזקים בעמוד השדרה ובכלל זה לפרקים הפצטלים.
נזקים טראומטיים הנובעים מנפילות, פציעות ספורט, תאונות דרכים וכיוצא בזה מהווים גורם סיכון נוסף. גורמי סיכון נוספים כוללים נזקים לפרקים הפצטלים עקב דלקות פרקים, ליקויים מבניים מולדים כגון עקמת הגורמים לליקויים תפקודיים ועוד. חשוב לציין שנזקים לדיסק הבין חולייתי הכוללים בלט דיסק, בקע דיסק או פריצת דיסק יעלו בהכרח את רמת העומסים על הפרקים הפצטלים ובכך יחמירו את הנזקים במפרקים אלו.

הגורם לסינדרום פצטלי מותני

כאמור עומסי יתר, חבלה, ליקויים מבניים ותפקודיים מולדים ועוד עשויים להיות הטריגר להתפתחות הנזקים שמובילים להתפתחות סינדרום פצטלי מותני. מה בדיוק עלול להינזק במפרקים הפצטלים? ובכן הנזקים האמורים עלולים לכלול שחיקת הסחוסים שמדפנים את משטחי הפרקים, קרעים במעטפת של המפרקים, דלקת ברקמה הסינוביאלית ועוד. התגובה לנזקים אלו עלולה להיות ליקויים תפקודיים של הפרקים הפצטלים ובעקבות כך החמרה נוספת של הנזקים וחוזר חלילה. תגובה משנית אופיינית לנזקים אלו במפרקים הפצטלים עלולה לכלול התכווצות בלתי רצונית של שרירי עמוד השדרה באזור האנטומי של הנזק. התוצאה הינה כאבים ומגבלות תנועה. יש לציין שנזקים אלו והליקויים התפקודיים עלולים לגרום במשך הזמן להתפתחות דלקת פרקים ניוונית ובכך להעצים את הסימנים והתסמינים.

סינדרום פצטלי מותני – סימנים ותסמינים

הסימנים והתסמינים העיקריים בגין סינדרום פצטלי מותני יכללו כאבי גב תחתון לרוב ללא הקרנות, מגבלות תנועה ונוקשות. נוקשות מקומית תבוא לידי ביטוי לאחר פרקי זמן של מנוחה. החולה יתלונן על כאבים בעת עמידה, הליכה איטית, הליכה איטית ועמידה לסירוגין או בעת מתיחה לאחור של עמוד השדרה המותני. החולה יספר שלצורך הקלה בכאבי הגב הוא מעגל את עמוד השדרה המותני באמצעות כריעה, כפיפה, ישיבה או שכבה בתנוחה עוברית. אופן הקלה פעיל כולל הליכה מהירה או ריצה וכן רכיבת אופניים.

סינדרום פצטלי מותני – אבחון

שחיקת פרקי שטחה מותנייםאבחון סינדרום פצטלי מותני מתחיל כמו כול תהליך אבחוני באמצעות היסטוריה רפואית.

– היסטוריה רפואית

השלב הזה יכלול למידה של ההיסטוריה הרפואית של הבעיה וכן לימוד הרקע הבריאותי האישי והמשפחתי. נשאל על רקע מקצועי (ישיבה, עמידה), רקע ספורטיבי, רקע של פציעות, מחלות שלכם או בקרב משפחתכם, ליקויים מבניים מולדים. נשאל על מיקום הכאב, מתי החלו הכאבים, כיצד החלו הכאבים, סוג הכאב, חומרת הכאב, תנועות מאמצים או מנחים המחמירים את הכאבים.

– בדיקה גופנית

הבדיקה הפיזית תכלול בין היתר ביצוע תנועות שמטרתן שחזור הכאב שלכם, זיהוי הרקמה הפצועה ואומדן חומרת הנזק. נסקור את הגב ואת היציבה. ננסה לאתר ליקויים מבניים כגון קיעור (לורדוזה) יתר, תת קיעור או עקמת, ליקויי יציבה, עמידה אנטלגית, אדמומיות על העור המעידה על פגיעה, שלבקת חוגרת וכיוצא בזה. נתבונן באופן בו אתם הולכים ובמידת האפשר רצים וקופצים. נמשש את הגב בניסיון לאתר אזורים רגישים ו/או כואבים לאורך עמוד השדרה והרקמות סביבו (לחץ על הפרקים הפצטלים במצב שבו החולה שוכב על הבטן יגרום לכאב). נעריך את טווחי התנועה של עמוד השדרה (כאב בעת מתיחה לאחור של עמוד השדרה המותני ), נעריך את מידת האיזון שבין כוח לגמישות בשרירי הגב והגפיים (זוקפי גב תחתון ושרירי מיתר קצרים?), נבצע בדיקות אורתופדיות ( חיובי עבור Kemp’s test, Springing test), בדיקות נוירולוגיות (חישה, כוח והחזרי גידים לרוב בתחום הנורמאלי) וכמובן בדיקות כירופרקטיות (טווחים ותקינות תנועה של החוליות).

– בדיקות מעבדה ן/או בדיקות הדמיה

לרוב לא נדרש לבצע בדיקות נוספות על מנת לאבחן את סינדרום פצטלי מותני. בדיקות מעבדה ושימוש באמצעי הדמיה יתבצעו רק אם יהיה צורך להעריך את מידת הבלאי שנגרם לפרקי הפצט, לשלול בעיות אחרות או אם החולה אינו מגיב לטיפולים שהוא מקבל. כך למשל חשד לדלקת פרקים יצריך הפנייה לבדיקות דם ובדיקות מעבדה אחרות וחשד לנזקים לדיסקים הבין חולייתיים יתכן ויצריך שימוש בצילומי רנטגן CT או MRI. כול אחד מאמצעי ההדמיה הללו יכול להדגים את הנזקים במפרקים הללו.

– דגל אדום ו/או דגל צהוב

במהלך המפגש עם החולה ננסה לאתר סימנים ותסמינים המהווים דגל אדום או דגל צהוב. דגל אדום מתנוסס מעל סימנים ותסמינים המחייבים הפנייה מידית לבירור רפואי מקיף ואלו כוללים: אובדן שליטה על סוגרים, חום, תחושת שריפה במתן שתן, דם בשתן, איבוד משקל לא רצוני, שימוש ארוך טווח בסטרואידים ועוד. דגל צהוב מתנוסס מעל סימנים ותסמינים בעלי השפעה הל יכולת הריפוי של החולה ואלו כוללים: דיכאון, ליקויים תפקודיים, גירושין ועוד.

סינדרום פצטלי מותני – אבחנה מבדלת

כאבי גב תחתון ומגבלות תנועה עלולים להיגרם ממגוון נרחב של פתולוגיות ותסמונות כאב מותניים. חשוב לקחת בחשבון את כלל התסמונות הללו ולשלול אותן אחת לאחת. בין התסמונות הללו יש לשלול כאבי גב על רקע טראומטי (צליפת שוט), כאבי גב על רקע של נזק לדיסק הבין חולייתיי (בלט דיסק, בקע דיסק או פריצת דיסק), כאבי גב על רקע של היצרות תעלת השדרה, כאבי גב על רקע של מחלות (דלקות פרקים, גידולים סרטניים), כאבי גב המוקרנים ממחלות פנימיות (דלקת בכליה, דלקת בלבלב, דלקת בדרכי השתן, ועוד), כאבי גב על רקע של נזקים למפרק העצה והכסל, כאבי גב על רקע של נזקים למפרק הירך ועוד.

סינדרום פצטלי מותני – טיפול עצמי

המרכיב העיקרי בטיפול העצמי הוא הימנעות מכאב. יש להימנע מכל מנח, תנועה או פעילות שמחמירה את הכאבים. בכלל אלו ניתן לציין עמידה – בעיקר עמידה ממושכת (עמידה בתור, שטיפת כלים, בישול…), הליכה איטית (טיול) ו/או הליכה איטית ועמידה (“הליכת מוזיאון”). כול הפעולות והמנחים הללו מתאפיינים בעומסים הסטטיים שהם יוצרים על הפרקים הפצטלים ובכך מאיצים את הגירוי הדלקתי. גם שינה על הבטן עלולה להחריף את הגירוי בפרקים הפצטלים. יש להעדיף שינה על הצד (עוברית) עם או בלי כרית בין הברכיים או על הגב עם או בלי כרית מתחת לברכיים.

רצוי לצמצם ואפילו להימנע מטיפול תרופתי. תרופות עשויות להפחית את הכאב אך עלולות למנוע מכם את היכולת להתנהל נכון ובכך להחמיר את הנזק. הימנעו ממנוחה במיטה. מנוחה ממושכת במיטה סופה לנוון ולהזיק. עוד אמצעי שעלול להזיק יותר מלהועיל הוא קומפרס קר. המשיכו להתנהל בזהירות עוד מספר שבועות לאחר שהכאב חלף. חזרו לחיי שגרה באופן הדרגתי.

סינדרום פצטלי מותני – טיפול כירופרקטי

במידה והסימנים והתסמינים הנובעים מסינדרום פצטלי מותני אינם פוחתים או נעלמים יש לפנות לגורם מקצועי על מנת לאבחן ולטפל בבעיה. הטיפול הכירופרקטי סינדרום פצטלי מותני הוא טיפול שמרני ויעיל. כירופרקט מאומן לאתר ולטפל מגוון רחב של בעיות עמוד שדרה שמקורן מכאני ובכלל זה סינדרום פצטלי מותני. הטיפול בסימנים ובתסמינים של סינדרום פצטלי מותני כולל שימוש משולב במכשור להאצת ריפוי הדלקות כולל לייזר רך ו/או אולטרה סאונד יחד עם טכניקות טיפול ידניות שמטרתן שיפור טווחי תנועה, איזון שרירים ועוד. לאמצעי הטיפול הללו מתווסף כמובן גם ייעוץ והכוונה בנושאי ארגונומיה וכן יציבה. את פרק הטיפול בסינדרום פצטלי מותני נחתום עם שיקום. בלי שיקום ישנו סיכון גבוה להישנות הבעיה. השיקום יתמקד בשיפור האיזון שבין הכוח לגמישות בשרירי הגפיים ובשרירי עמוד השדרה והאגן כמו גם יכלול שיפור יכולת החישה העצמית ושיווי המשקל.

סינדרום פצטלי מותני – מניעה

למניעת הפגיעה במפרקים הפצטלים יש להימנע מעומסי יתר עליהם. יש להקפיד על יציבה תקינה ובכלל זה שמירה על הקשתות הטבעיות של עמוד השדרה. יש להקפיד על התנהלות ארגונומית נכונה ובכלל זה הימנעות מישיבה ממושכת ובעיקר מישיבה מרושלת, הקפדה על הרמת משאות נכונה, הימנעות משינה על הבטן ועוד. הקפידו להיות פעילים מבחינה גופנית. שמרו על כושר גופני טוב ובכלל זה כוח, גמישות ושיווי משקל. הקפדה על שיווי משקל עשויה להועיל במניעת נפילות – אחד הגורמים להתפתחות נזקים בעמוד השדרה התחתון. שמרו על משקל גוף תקין והימנעו מעישון. שמרו על מצב נפשי מאוזן.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום.אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת.{loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן