דורבן ברגל – תסמינים שכיחים הנובעים מבעיה זאת כוללים כאבים בעקב, קשיי הליכה ועוד. דורבן (Heel spurs) שכיח בקרב מבוגרים. השמנה מהווה גורם סיכון לכך. דורבן בעקב לא כרוך תמיד גם בכאבים ובסימפטומים אחרים.
דורבן או "דלקת בחיתולית הכפית" מתפתח בגלל פציעה של רקמת החיבור הממוקמת בתחתית כף הרגל. ללא טיפול מתאים הדורבן ברגל עלול להפוך לכרוני, לגרום לפגיעה תפקודית ולפגיעה משמעותית באיכות החיים. הטיפול בגלי הלם יעיל ביותר וחברות ביטוח רבות מגדירות אותו כטיפול מחליף ניתוח. בכל מקרה של דורבן ברגל תסמינים אופייניים יועילו לאבחון הבעיה.
דורבן ברגל תסמינים – רקע
ברוב המקרים של כאבים בעקב וקושי לדרוך החשד הראשוני הוא שמדובר בהתפתחות דורבן בעקב. מדובר בהפרעה בריאותית שכיחה שנגרמת מפגיעה בחיתולית הכפית בסמיכות לעקב. לעתים תתפתח בסמיכות לאזור הפצוע גם זיז גרמי מקומי בעקב המכונה דורבן. יחד עם זאת חיתולית הכפית יכולה להיפגע גם באזורים אחרים בקרקעית כף הרגל. חשוב לדעת שלא בכל המקרים התפתחות דורבן בעקב גורמת גם לכאב. בחלק ניכר מהמקרים הדורבן עשוי להיות נטול סימנים ותסמינים ולהתגלות באופן אקראי בצילום רנטגן. כמובן שבמקרים אלו שבהם אין סימפטומים אין צורך לטפל בדורבן.
עוד חשוב לזכור שלא כל כאב בעקב נגרם בהכרח מדורבן. הפרעות בריאותיות נוספות עלולות לגרום להופעת סימפטומים שונים בעקב. בין יתר ההפרעות שעלולות לגרום לכך נמנה כמובן פריצת דיסק מותני הצובטת את העצב הסיאטי. צביטה כזאת תגרום לסיאטיקה שעלולה בין היתר לגרום להשלכת כאב אל העקב. אבחון מהיר של מקור הכאב בעקב ובמידת הצורך גם טיפול יעיל עשויים למנוע התפתחות כאבים כרוניים. אחד הטיפולים היעילים ביותר בדורבן הוא טיפול באמצעות גלי הלם. הטיפול הזה מותאם אישית לחומרת הדלקת ולפרק הזמן שהיא קיימת.
אנטומיה בסיסית של כף הרגל
עומס רב מוטל על כף הרגל ועל חיתולית הכפית אשר נדרשים לשאת את משקל גופנו. העומס על רקמות אלו גדול במיוחד בגלל שעליהן לבלום זעזועים הנוצרים במצבים נייחים ובמצבים דינמיים. כף הרגל וחיתולית הכפית צריכים להתמודד עם עומסים הנובעים מעמידה, הליכה, ריצה, קפיצה ועוד. ההתמודדות עם העומסים צריכה להיעשות תוך שמירה על יציבות, עמידות וגמישות של כפות הרגליים והגוף. היכולת של כף הרגל לעמוד בעומסים מוקנית לה בזכות המבנה המיוחד של כף הרגל. לכף הרגל שלושה אזורים עיקריים:
- קדמת כף הרגל
כף רגל קדמית. בכף רגל קדמית אנו מוצאים את האצבעות, ועצמות עצמות המסרק.
- מרכז כף הרגל – כף רגל אמצעית.
בכף רגל אמצעית באזור הקשת אנו מוצאים את חמש העצמות הטרסל. עצמות אלו מחוברות לכף רגל קדמית וכף רגל אחורית באמצעות שרירים ורקמת חיבור הקרויה חיתולית הכפית (Plantar fascia).
- כף רגל אחורית.
בכף הרגל האחורית אנו מוצאים את עצם הערקום ועצם העקב. עצם העקב היא העצם הגדולה ביותר בכף הרגל.
בתחתית כף הרגל אנו מוצאים שכבת שומן מבודדת. כל הרכיבים הללו עובדים יחדיו להקנות לכף הרגל יציבות, שיווי משקל ותנועה. כשל מבני או תפקודי באחד הרכיבים הללו יכול לגרום לשחיקה ובלאי באחד הפרקים או ברקמות הרכות. כשל כזה עלול להוביל להתפתחות דורבן ברגל והפרעות אחרות.
חיתולית הכפית – מה זה?
חיתולית הכפית (Plantar fascia) היא רקמת חיבור סיבית עבה וחזקה הממוקמת בתחתית כף הרגל. רקמת חיבור זאת מתחילה בזיז הפנימי של עצם העקב (Calcaneus) בחלק האחורי של כף הרגל ומתחברת אל בסיס כול אחת מאצבעות כף הרגל. חיתולית הכפית יוצרת את הקשת האורכית אשר במהלך הליכה או ריצה מגביהה את הקשת ומתחילה את התרוממות כף הרגל לצורך המשך תקין של הפעילות. לאור הבנת העומסים שמוטלים על הרקמה הזאת מפליא מדוע אינה נפצעת יותר.
למרות חוסנה, כמו כול רקמה אחרת בגופנו גם לחיתולית הכיפה יש נקודת שבירה. עומס יתר יכול להזיק לרקמה הזאת להוביל לפציעתה, להיווצרות דלקת והתפתחות דורבן ברגל. נזק לחיתולית הכפית יתרחש לרוב, באזור העקב בסמוך לנקודת החיבור לזיז העקב. באזור זה חיתולית הכפית עדינה יותר מאשר בהמשכה סמוך לאצבעות. עם זאת בהרבה מקרים הנזק והכאבים יופיעו גם קדימה יותר באזור הקשת של כף הרגל.
דורבן ברגל תסמינים וסימנים
דלקת בחיתולית הכפית (Plantar Fasciitis) נגרמת בשל פציעה ברקמת החיבור הקרויה חיתולית הכפית (Plantar fascia). הכינוי העממי "דורבן" ניתן כאשר:
- הדלקת בחיתולית הכפית ממוקמת בסמיכות לעקב
- כאשר נוצר זיז גרמי באזור העקב
הסימנים והתסמינים של דלקת בחיתולית הכפית זהים לאלו של דורבן מלבד המיקום שלהם. התסמינים העיקריים שעלולים להופיע במצב הזה כוללים:
- כאבים בכף הרגל ובעיקר באזור העקב
- הכאב מחמיר בעמידה, הליכה, ריצה או בכול מצב נושא משקל אחר. גם לאחר מנוחה ארוכה הצעדים הראשונים עלולים להיות כרוכים בכאב מוגבר
- הכאבים יכולים להתפתח בכף רגל אחת או בשתי כפות הרגליים ללא העדפה של מין או גיל
- שמה העממי של הפתולוגיה הזאת "דורבן" ניתן לה בגלל שלעתים נוצר זיז מסויד וקשיח בעקב. ניתן לזהות את הזיז (דורבן) שנוצר בנקודת החיבור של חיתולית הכפית אל עצם העקב באמצעות צילום רנטגן.
דורבן ברגל – גורמים אפשריים
מספר גורמים עלולים להיות האחראיים לפציעה של חיתולית הכפית ולהתפתחות דורבן. את הגורמים לפגיעה בחיתולית הכפית ניתן לחלק לשתי קבוצות – גורמים התנהגותיים וגורמים מבניים:
גורמים התנהגותיים
עומס יתר הנגרם בגלל גורמים התנהגותיים מאפיין לרוב אנשים העוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית. סוגי הספורט המעלים את הסיכון של העוסקים בהם להתפתחות דורבן כוללים:
- רצים ובעיקר רצים עם סגנון ריצה לקוי או סובלים מבעיות מבניות
- ספורטאים אשר קופצים (כדורסל)
- רקדנים (ריקודים אירוביים)
יש לזכור שכאשר אנו הולכים, רצים או קופצים אנו מכפילים פי כמה את העומסים הגבוהים ממילא המוטלים על חיתולית הכפית ומעלים את הסיכון להתפתחות דורבן ברגל. סיבות התנהגותיות נוספות שגם הן מובילות מוקדם יותר לנקודת העומס יתר של חיתולית הכפית כוללות:
- עמידה ממושכת
- נעילת נעליים שאינן מתאימות
- עלייה מהירה מידי בעומס אימונים נושאי משקל גוף (ריצה, הליכה, משחקי כדור)
- ריצה על משטחים קשיחים
- ספורטאים שחוקים אשר צברו הרבה נזקים וגופם אינו מתפקד היטב מבחינת יכולתו לספוג זעזועים
- משקל עודף והשמנה המגבירים את העומס על הקשתות של כף הרגל
גורמים מבניים
גורמים מבניים אשר בעטיים חשופה כף הרגל לעומסים ופתולוגים כוללים בעיקר שוני מבני של קשת כף הרגל:
- קשת גבוהה (pes cavus)
- קשת שטוחה (pes planus)
שוני מבני עלול לפגוע בתפקודה הביו-מכני התקין של קשת כף הרגל להגביר את העומסים ולרכזם באופן בעייתי ולגרום לנזקים ברקמת חיתולית הכפית והתפתחות דורבן ברגל. בעיות נוספות אשר יש ביכולתן לשנות את התפקוד המכני של כף הרגל ולגרום לעומס יתר גם על חיתולית הכיפה כוללות:
- אצבע פטיש (Hammertoes)
- אצבע טופר (Claw toe)
- בוהן קלובה (Hallux Valgus)
כול הבעיות המבניות הללו כמו גם פציעות, ניתוחים, דלקות פרקים או שיגדון (Gout) ומחלת הסוכרת, משנות את אופן ההליכה שלנו, מייצרות עומס מצטבר על קשת כף הרגל, קרעים זעירים בחיתולית הכיפה, דלקות וכאבים.
גורמים נוספים
אין לשכוח, דורבן ברגל יכול להתחיל מפציעה על רקע של חבלה חדה. פעם אחת ויחידה שבה ביצעתם נחיתה לא טובה עם כף הרגל על משטח קשיח או חפץ חד עלולים לגרום להתפתחות רגישות מקומית. התעלמות מהפציעה ראשונית הזאת והמשך העמסה על כפות הרגליים עלולים להוביל להתפתחות דורבן.
