דורבן בעקב: אבחנה מבדלת של כאבים בעקב

דורבן בעקב: אבחנה מבדלת של כאבים בעקב מפורטת במאמר הנוכחי. כאב בעקב כף הרגל הוא אחת התלונות השכיחות ביותר במרפאות שריר ושלד ורפואת הספורט. ברוב המוחלט של המקרים, האבחנה הראשונית והעממית הניתנת לכאב זה היא "דורבן בעקב", כאשר המונח הרפואי המדויק יותר הוא פלנטר פציאיטיס, המצביע על דלקת או שינויים ניווניים ברצועה התחתית של כף הרגל. מצב זה מאופיין לרוב בכאב חד וממוקד בצעדים הראשונים של הבוקר או לאחר מנוחה ממושכת, והוא נוטה להשתפר קלות לאחר תנועה ראשונית.

עם זאת, ייחוס אוטומטי של כל כאב באזור זה לדורבן בלבד עלול להוביל לטעויות אבחנתיות קשות ולכישלון טיפולי מתמשך. האנטומיה המורכבת של העקב, המורכבת מעצמות, גידים, עצבים, כלי דם וכריות שומן, מחייבת את הרופא המטפל לבצע אבחנה מבדלת מדוקדקת כדי לשלול פתולוגיות אחרות המחקות באופן כמעט מושלם את תסמיני הדורבן הקלאסיים. בין הפתולוגיות המרכזיות שיש לקחת בחשבון נמצאת תסמונת כרית השומן, הנגרמת עקב שחיקה, הדקקות או דלקת של רקמת השומן הייחודית הבולמת את הזעזועים מתחת לעצם העקב, ומצב זה מייצר כאב עמוק במרכז העקב ולא בחלקו הקדמי.

אבחנה נוספת היא תסמונת התעלה הטרסלית או כליאה של עצב בקסטר, המהוות בעיות עצביות שבהן עצב מקומי נלחץ ומפיק כאב המלווה לעיתים קרובות בתחושת שריפה, זרמים חשמליים או נימול המקרין לאזורים נוספים בכף הרגל. כמו כן, יש לשלול שברי מאמץ בעצם העקב משניים לעומס מכני חוזרני ומאופיינים בכאב עמוק שמחמיר בנשיאת משקל ועלול להעיר משינה. לבסוף, דלקות בגיד אכילס או בורסיטיס יכולות להקרין כאב לתחתית כף הרגל אך מקורן האמיתי הוא באזור האחורי של העקב. זיהוי מדויק של מקור הכאב חיוניים להתאמת תוכנית הטיפול הנכונה, שכן טיפול המיועד לדורבן עלול להחמיר פגיעות עצביות או שברי מאמץ ולגרום לנזק כרוני ארוך טווח.

דורבן בעקב: אבחנה מבדלת של כאבים בעקב – רקע

דורבן בעקב הוא לא תמיד הסיבה לכאב. “דורבן בעקב” הוא אחד הביטויים הנפוצים ביותר לתיאור כאב בעקב, אבל מבחינה רפואית חשוב להפריד בין שני דברים שונים: זיז גרמי בעקב שנראה בצילום, לבין כאב בעקב שמורגש בהליכה, בעמידה או בצעדים הראשונים בבוקר. במקרים רבים אנשים מקבלים צילום שבו מופיע דורבן, ומניחים שהוא מקור הכאב. בפועל, דורבן יכול להופיע גם אצל אנשים ללא כאב, וכאב עקב יכול להופיע גם בלי דורבן נראה לעין.

הגורם השכיח ביותר לכאב תחת העקב הוא כאב עקב פלנטרי, המכונה לעיתים פלנטר פשיאיטיס או פלנטר פשיאופתיה. עם זאת, האבחנה המבדלת רחבה יותר וכוללת שבר מאמץ בעצם העקב, אטרופיה של כרית השומן, לכידת עצב בקסטר, תסמונת התעלה הטרסלית, כאב מגיד אכילס, בורסיטיס, מחלות דלקתיות, מחלות עצביות, יבלות, גידולים נדירים וכאב מוקרן מהגב התחתון (Allam, 2024). לכן המטרה אינה רק “לטפל בדורבן”, אלא להבין מה באמת גורם לכאב.

מהו דורבן בעקב?

דורבן בעקב הוא זיז גרמי קטן שיכול להופיע בחלק התחתון של עצם העקב, סמוך לאזור החיבור של הרצועה הפלנטרית, או בחלק האחורי של העקב סמוך לחיבור גיד אכילס. הזיז עצמו הוא תגובה של העצם לעומסים, משיכה חוזרת, שינויים ניווניים או גירוי ממושך באזור החיבור של רקמות רכות לעצם. בעבר נטו לחשוב שהזיז “דוקר” את הרקמה ולכן הוא הגורם הישיר לכאב. כיום ההבנה מורכבת יותר: הזיז יכול להיות קשור לכאב, אבל נוכחותו אינה מוכיחה שהוא מקור הכאב.

סקירה אנטומית והיסטולוגית על דורבן פלנטרי מצאה שהקשר בין הזיז לבין הרצועה הפלנטרית והרקמות סביבו מורכב, ושאין להסיק באופן אוטומטי שזיז בצילום הוא מקור הכאב (Kirkpatrick, 2017). מחקר נוסף מצא שדורבן פלנטרי ועיבוי של הרצועה הפלנטרית יכולים להופיע יחד אצל אנשים עם כאב עקב, אך רגישות במישוש אינה תמיד מוסברת רק על ידי הזיז (Menz, 2018).

למה צילום שמראה דורבן לא מספיק לאבחון?

צילום רנטגן יכול להראות זיז גרמי, שבר, שינוי ניווני או ממצא גרמי אחר. אבל בצילום לא רואים היטב את איכות הרצועה הפלנטרית, עצבים קטנים, כרית השומן, עומס גידי או רגישות עצבית. בנוסף, דורבן עשוי להופיע גם אצל אנשים שאין להם כאב בכלל. לכן צילום הוא כלי עזר, לא תחליף לבדיקה קלינית.

לפי מקורות קליניים עדכניים, דורבן בעקב אינו נחשב גורם שכיח יחיד לכאב עקב, ודורבן יכול להופיע אצל חלק מהאנשים עם פלנטר פשיאופתיה וגם אצל אנשים ללא תסמינים (Allam, 2024). המשמעות המעשית היא שלא כדאי לקבל החלטות טיפוליות רק לפי צילום. צריך לשאול: איפה בדיוק הכאב? מתי הוא מופיע? האם הוא משתפר אחרי הליכה? האם הוא מחמיר בעמידה ממושכת? האם יש נימול? האם הכאב התחיל אחרי עלייה בעומס? האם יש כאב בשתי הרגליים? התשובות האלה חשובות יותר מהשאלה אם “רואים דורבן”.

כאב עקב פלנטרי: האבחנה הנפוצה ביותר

איך מרגיש כאב עקב פלנטרי?

כאב עקב פלנטרי מורגש לרוב בחלק הפנימי־תחתון של העקב, קרוב לנקודת החיבור של הרצועה הפלנטרית לעצם העקב. התיאור הקלאסי הוא כאב חד או צורב בצעדים הראשונים בבוקר, או אחרי ישיבה ממושכת. לאחר כמה דקות הליכה הכאב עשוי להשתפר, אך הוא חוזר אחרי עמידה ממושכת, הליכה ארוכה, ריצה או יום עבודה על הרגליים.

הנחיות קליניות עדכניות לכאב עקב פלנטרי מדגישות שהאבחנה היא בעיקר קלינית: מיקום הכאב, כאב בצעדים ראשונים, רגישות באזור החיבור של הרצועה הפלנטרית, ולעיתים כאב במתיחה של כף הרגל או במבחן מבחן ונדלס (windlass) (Koc, 2023). ההנחיות מתייחסות גם לתפקוד, נעליים, עומס אימון, משקל גוף, טווח תנועת הקרסול וכוח שרירי כף הרגל והשוק.

למה לא תמיד נכון לקרוא לזה “דלקת”?

המונח הישן “פלנטר פשיאיטיס” מרמז על דלקת, אך במקרים כרוניים רבים מדובר יותר בתהליך עומס ושינוי רקמתי מאשר בדלקת חריפה פשוטה. לכן תרופות נוגדות דלקת או זריקות אינן תמיד הפתרון המרכזי. הטיפול היעיל יותר מתמקד בהפחתת עומס, תמיכה, תרגול, חיזוק והדרכה.

מדריך best practice לכאב עקב פלנטרי ממליץ שהטיפול הבסיסי יכלול חינוך מותאם, טייפינג ומתיחות, ובהמשך ניתן לשקול מדרסים או גלי הלם כאשר אין שיפור מספק (Morrissey, 2021). כלומר, טיפול טוב מתחיל באבחנה ובהתאמה, לא בהנחה שצריך “לשבור דורבן”.

טבלה: אבחנה מבדלת של כאבים בעקב לפי מיקום הכאב

אטרופיה של כרית השומן בעקב

כרית השומן בעקב היא שכבת ריפוד טבעית שמסייעת לספוג זעזועים בזמן עמידה, הליכה וריצה. כאשר הכרית מאבדת עובי או אלסטיות, העקב עלול להרגיש כאילו “דורכים ישירות על העצם”. הכאב בדרך כלל מרכזי יותר מתחת לעקב, מוחמר בעמידה ממושכת, הליכה יחפה על רצפה קשה או נעליים דקות, ופחות אופייני ככאב בצעד הראשון בלבד.

אטרופיה של כרית השומן יכולה להופיע עם הגיל, אחרי עומסים חוזרים, אחרי חבלות, ולעיתים לאחר זריקות סטרואידים חוזרות באזור העקב. סקירות קליניות מציינות שכרית שומן דקה או פגועה היא אחד הגורמים החשובים באבחנה מבדלת של כאב עקב, במיוחד כאשר הכאב אינו מתאים לתבנית הקלאסית של פלנטר פשיאופתיה (Allam, 2024).

איך מטפלים בכאב מכרית השומן?

הטיפול מתמקד בהפחתת לחץ ישיר על העקב: נעליים מרופדות, כרית עקב, הימנעות זמנית מהליכה יחפה על משטחים קשים, הפחתת עומס עמידה ושיפור פיזור העומסים בכף הרגל. מתיחות חזקות של הרצועה הפלנטרית בדרך כלל אינן הטיפול המרכזי כאן, משום שהבעיה אינה בהכרח ברצועה אלא בריפוד.

לכידת עצב בקסטר: הגורם שנוטים לפספס

מהו עצב בקסטר?

עצב בקסטר, או הענף הראשון של העצב הפלנטרי הלטרלי, עובר באזור הפנימי־תחתון של העקב ויכול להילחץ בין רקמות עמוקות בכף הרגל. לכידה שלו יכולה לגרום לכאב עקב שמחקה פלנטר פשיאופתיה. לכן אדם יכול לקבל טיפול ממושך ל”דורבן” בלי שיפור, כאשר מקור הכאב הוא עצבי.

כאב עצבי נוטה להיות שורף, עמוק, מקרין או מלווה בתחושת עקצוץ. לעיתים הוא מחמיר בעמידה ממושכת או פעילות, ופחות מתאים לתבנית הקלאסית של “הצעד הראשון בבוקר”. סקירה עדכנית מתארת את לכידת עצב בקסטר כגורם לא מספיק מזוהה לכאב עקב כרוני, שעלול להיות מאובחן בטעות כפלנטר פשיאיטיס (Tedeschi, 2025).

איך מאבחנים כאב עצבי בעקב?

האבחון כולל תשאול, בדיקה תחושתית, מישוש לאורך מסלול העצב, בדיקת תנועת כף הרגל והקרסול, ולעיתים אולטרסאונד, MRI או בדיקות עצביות. חשוב להבדיל בין כאב עצבי מקומי לבין כאב מוקרן מהגב התחתון או תסמונת התעלה הטרסלית. הטיפול יכול לכלול הפחתת עומס, שינוי נעליים, טיפול ידני עדין, תרגילי תנועתיות עצבית, חיזוק כף הרגל, ולעיתים הפניה לרופא כאב או אורתופד כף רגל.

תסמונת התעלה הטרסלית

תסמונת התעלה הטרסלית מתרחשת כאשר העצב הטיביאלי או ענפיו נלחצים באזור הפנימי של הקרסול. הכאב יכול להופיע בעקב, בקשת, בכף הרגל או באצבעות, ולעיתים מתואר כשריפה, נימול, עקצוץ או זרמים. הכאב עשוי להחמיר בעמידה והליכה ולהשתפר במנוחה.

בניגוד לכאב עקב פלנטרי קלאסי, שבו הכאב ממוקד יותר בעקב התחתון־פנימי ובצעדים הראשונים, תסמונת התעלה הטרסלית היא תבנית עצבית יותר. אם יש נימול, שריפה או כאב מפושט, חשוב לבדוק עצבים ולא להסתפק באבחנת דורבן. במקרים אלה ייתכן צורך בבדיקות הולכה עצבית, אולטרסאונד או MRI, בהתאם לממצאים.

שבר מאמץ בעצם העקב

מתי לחשוד בשבר מאמץ?

שבר מאמץ בעקב נגרם מעומסים חוזרים שהעצם אינה מצליחה להסתגל אליהם. הוא יכול להופיע אצל רצים, חיילים, רקדנים, אנשים שהעלו פעילות בחדות, או אנשים עם גורמי סיכון כמו ירידה בצפיפות עצם, חסרים תזונתיים או עומס מוגבר. הכאב בדרך כלל עמוק יותר בעצם, מחמיר בהליכה, ריצה או קפיצה, ולעיתים ממשיך גם אחרי מנוחה קצרה.

צילום רנטגן יכול להיות תקין בתחילת שבר מאמץ, ולכן כאשר החשד גבוה והכאב נמשך, MRI יכול להיות נחוץ. דוחות וסקירות עדכניות מדגישים שעיכוב באבחון שבר מאמץ בעקב יכול לקרות כאשר הכאב מאובחן בטעות כפציעת רקמה רכה בלבד (Rajivan, 2025; Engbjerg, 2021).

מה ההבדל בין שבר מאמץ לדורבן?

בדורבן או כאב עקב פלנטרי, הכאב אופייני בעיקר בצעדים הראשונים ולעיתים משתפר בתחילת תנועה. בשבר מאמץ, הכאב נוטה להחמיר ככל שמעמיסים יותר, ולעיתים יש רגישות נרחבת יותר בלחיצה על עצם העקב. אם יש כאב שמחמיר במהירות, צליעה, כאב גם במנוחה או סיפור של עלייה חדה בעומס – צריך להיבדק.

כאב אחורי בעקב: גיד אכילס, בורסיטיס ודורבן אחורי

כאב בחלק האחורי של העקב אינו אותו דבר כמו דורבן תחתון. כאב אחורי יכול לנבוע מהתפתחות:

• טנדינופתיה של גיד אכילס, בעיקר באזור החיבור שלו לעקב.
• בורסיטיס רטרוקלקנאלית.
• דפורמציה על שם הגלונד (בליטה גרמית מסוג Haglund).
• שילוב של כמה גורמים.

הכאב יכול להחמיר בריצה, עליות, מדרגות, נעליים קשיחות מאחור או תרגילי שוק.

הנחיות קליניות לגיד אכילס ממליצות על תרגילי העמסה מדורגים כקו טיפול מרכזי בטנדינופתיה של אכילס, עם התאמה בין עומס, כאב ותפקוד (Chimenti, 2024). אך כאשר הכאב הוא בחיבור הגיד לעקב, יש להיזהר ממתיחות עמוקות או ירידות עקב ממדרגה, משום שהן יכולות להגביר דחיסה באזור החיבור.

מחלת סבר בילדים ובני נוער

מחלת סבר, או calcaneal apophysitis, היא גורם שכיח לכאב עקב בילדים ובני נוער פעילים, בדרך כלל בגיל 8 – 15. הכאב מופיע באזור האחורי של העקב, ליד אזור גדילת העצם וחיבור גיד אכילס. הוא מחמיר בריצה, קפיצה, כדורגל, כדורסל, התעמלות ופעילויות עם עומס חוזר על העקב. לעיתים הילד צולע או הולך על קצות האצבעות כדי להפחית לחץ.

האבחנה היא לרוב קלינית, ובדיקה אופיינית היא כאב בלחיצה מצד לצד על העקב. הטיפול כולל הורדת עומס לפי כאב, קרח, נעליים מתאימות, כריות עקב, מתיחות שוק עדינות וחזרה הדרגתית לספורט. מחלת סבר נחשבת מצב שחולף עם סגירת לוח הגדילה, אך בתקופת הכאב חשוב לנהל עומסים כדי שהילד לא ימשיך להתאמן דרך כאב משמעותי (Smith, 2024; Nweke, 2025).

כאבי עקב ממחלות דלקתיות או מערכתיות

כאב עקב יכול להיות חלק ממחלה דלקתית מערכתית, במיוחד כאשר הוא דו־צדדי, מלווה בנוקשות בוקר ממושכת, כאבים במפרקים נוספים, כאבי גב דלקתיים, נפיחות, עייפות או היסטוריה של פסוריאזיס, מחלת מעי דלקתית או דלקות עיניים. במצבים כאלה הכאב יכול להגיע מאנתזיטיס – דלקת באזור חיבור גיד או רצועה לעצם – ולא רק מעומס מכני.

אם כאב העקב אינו מתנהג כמו כאב מכני רגיל, מופיע בשתי הרגליים, מחמיר במנוחה, מלווה בתסמינים מערכתיים או לא משתפר למרות טיפול שמרני מתאים, כדאי לשקול בירור רפואי. בדיקות דם, הערכת ראומטולוג והדמיה יכולים להיות רלוונטיים לפי התמונה הקלינית.

טבלה: איך מבדילים בין הסיבות השכיחות לכאב עקב?

מתי צריך הדמיה בכאב עקב?

לא כל כאב עקב דורש צילום. בכאב עקב פלנטרי טיפוסי, האבחנה לרוב נעשית על פי תשאול ובדיקה. צילום יכול לעזור כאשר יש חשד לשבר, גידול, שינוי גרמי, כאב לא טיפוסי או חוסר שיפור. אולטרסאונד יכול לבדוק עיבוי של הרצועה הפלנטרית, נוזל, בורסה, כרית שומן ולעיתים עצבים. MRI מתאים כאשר חושדים בשבר מאמץ, פגיעה גרמית, בעיה ברקמות רכות עמוקות או כאשר הכאב נמשך למרות טיפול.

הנחיות JOSPT לכאב עקב פלנטרי מתייחסות לאבחון קליני ולשימוש מושכל בכלים כמו אולטרסאונד ומדדי תפקוד, אך אינן מצדיקות הדמיה אוטומטית לכל אדם עם כאב עקב (Koc, 2023). גם מקורות קליניים מדגישים שהדמיה צריכה לענות על שאלה קלינית ברורה, ולא רק “לחפש דורבן” (Allam, 2024).

סימני אזהרה בכאבים בעקב

טיפול שמרני בכאב עקב פלנטרי

חינוך וניהול עומסים

הטיפול מתחיל בהסבר: הכאב אינו בהכרח נובע מהדורבן עצמו, ולעיתים ניתן לשפר אותו בלי ניתוח. בשלב הראשון מפחיתים עומסים שמחמירים: ריצה, קפיצות, עמידה ממושכת, הליכה יחפה על משטח קשה ונעליים שחוקות. אין צורך להפסיק כל פעילות, אלא למצוא פעילות נסבלת כמו הליכה קצרה, אופניים או אימון כוח שאינו מחמיר את הכאב.

טייפינג, מתיחות ותמיכה

מדריך best practice ממליץ על שילוב של טייפינג, מתיחות וחינוך מותאם כבסיס לטיפול בכאב עקב פלנטרי (Morrissey, 2021). מתיחות יכולות לכלול מתיחה עדינה של הרצועה הפלנטרית ושרירי השוק, במיוחד לפני הצעדים הראשונים בבוקר. טייפינג יכול להפחית עומס על הקשת והעקב ולספק הקלה זמנית. אם טייפינג עוזר מאוד, ייתכן שמדרס או תמיכה לנעל יהיו רלוונטיים.

חיזוק כף הרגל והשוק

חיזוק הדרגתי של שרירי כף הרגל, השוק והירך יכול לעזור לשפר פיזור עומסים. תרגילים לדוגמה כוללים הרמות עקב, קיצור קשת עדין, תרגילי אצבעות, עמידה על רגל אחת וחיזוק שוק איטי. אם הכאב חזק, מתחילים במינון נמוך ומעלים בהדרגה.

טיפולים מתקדמים ללא ניתוח

כאשר טיפול בסיסי אינו מספיק, ניתן לשקול גלי הלם, מדרסים מותאמים, סדי לילה, זריקות או טיפולים אחרים לפי מצב המטופל. סקירת JAMA על מצבים שכיחים בכף הרגל והקרסול מציינת שפלנטר פשיאיטיס, גיד אכילס ונוירומה על שם מורטון מגיבים פעמים רבות לטיפול לא־ניתוחי, כאשר קו ראשון כולל התאמת פעילות, תמיכה ותרגול (Cooper, 2023).

זריקות סטרואידים יכולות להקל בטווח קצר בחלק מהמקרים, אך יש לדון עם רופא על סיכונים אפשריים, במיוחד כאשר מדובר בהזרקות חוזרות. מקורות קליניים מזהירים כי הזרקות חוזרות עלולות לתרום לאטרופיה של כרית השומן או לקרע ברצועה הפלנטרית (Allam, 2024).

כירופרקטיקה ודורבן בעקב

איך כירופרקטיקה יכולה להועיל?

כירופרקטיקה היא מקצוע בריאות שעוסק באבחון, טיפול וניהול הפרעות במערכת השריר־שלד, כולל עמוד השדרה, האגן, הירך, הברך, הקרסול וכף הרגל. בכאבי עקב, כירופרקט יכול לסייע לא רק דרך טיפול מקומי בעקב, אלא דרך הערכת כל שרשרת התנועה: טווח תנועת הקרסול, תפקוד כף הרגל, עומס ברך וירך, דפוס הליכה, נעליים, עומסי ריצה, עבודה בעמידה וכאב מוקרן מהגב.

טיפול כירופרקטי עשוי לכלול מוביליזציה של מפרקי כף הרגל והקרסול, טיפול ברקמות רכות, תרגילי חיזוק, הדרכת עומסים, טייפינג, התאמת הרגלי הליכה או ריצה והפניה לרופא כאשר יש דגלים אדומים. חשוב להדגיש שכירופרקטיקה אינה “מעלימה דורבן” מהצילום. התרומה שלה היא בהפחתת כאב, שיפור תנועה, שינוי עומסים ובניית תוכנית טיפול שמרנית.

מתי כירופרקט צריך להפנות?

כירופרקט אחראי צריך להפנות לרופא או אורתופד כאשר יש חשד לשבר מאמץ, חוסר יכולת לדרוך, כאב אחרי חבלה, נימול משמעותי, כאב עצבי מתקדם, סימני זיהום, כאב אצל ילד שאינו משתפר, או כאב עקב שאינו מתאים לתבנית מכנית רגילה. אבחנה מבדלת טובה היא תנאי לטיפול בטוח.

טעויות נפוצות באבחון דורבן וכאב עקב

להאשים את הצילום

צילום שמראה דורבן אינו מוכיח שהדורבן הוא מקור הכאב. יש לטפל במטופל ובתסמינים, לא רק בממצא הדמייתי.

ללכת יחפים כדי “לחזק את הרגל” בזמן כאב חריף

חיזוק כף הרגל חשוב, אבל הליכה יחפה על רצפה קשה בזמן כאב עקב פעיל עלולה להחמיר. מתחילים מתמיכה והפחתת כאב, ואז מתקדמים לחיזוק.

למתוח בכוח

מתיחה חזקה מדי של הרצועה הפלנטרית או גיד אכילס יכולה להחמיר כאב אצל חלק מהאנשים. מתיחה צריכה להיות עדינה, עקבית וללא כאב חד.

להתעלם מנימול או שריפה

נימול ושריפה אינם תסמינים קלאסיים של פלנטר פשיאופתיה פשוטה. הם מחייבים חשיבה על עצב בקסטר, תעלה טרסלית או מקור עצבי אחר.

להמשיך לרוץ באותו עומס

אם הכאב מופיע בכל ריצה ומחמיר למחרת, המשך עומס זהה עלול להאריך את ההחלמה. צריך להפחית נפח, קצב, עליות או משטח, ולחזור בהדרגה.

תוכנית בסיסית להתמודדות עם כאב עקב

סיכום: דורבן בעקב הוא רק חלק מהתמונה

דורבן בעקב הוא ממצא נפוץ, אך הוא אינו תמיד הסיבה לכאב. כאבים בעקב יכולים לנבוע מכאב עקב פלנטרי, אטרופיה של כרית השומן, שבר מאמץ, לכידת עצב בקסטר, תסמונת התעלה הטרסלית, גיד אכילס, בורסיטיס, מחלת סבר בילדים או מחלה דלקתית מערכתית. לכן אבחון נכון מתחיל במיקום הכאב, תזמון הכאב, סוג הכאב, עומסי פעילות, בדיקה גופנית ולעיתים הדמיה.

הטיפול היעיל ביותר ברוב המקרים הוא שמרני: חינוך, ניהול עומסים, נעליים מתאימות, טייפינג, מתיחות מותאמות, חיזוק, מדרסים לפי צורך, טיפול ידני ותרגול. כירופרקטיקה יכולה להשתלב בגישה זו כאשר היא מתמקדת באבחנה מבדלת, הערכת שרשרת התנועה, טיפול ידני, תרגילים והפניה כאשר יש סימני אזהרה. המטרה אינה רק “לטפל בדורבן”, אלא להחזיר את העקב ליכולת נשיאת עומס בטוחה ולמנוע חזרה של הכאב.

References:

Allam AE, Chang KV. Plantar Heel Pain. [Updated 2024 Jan 4]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2026 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK499868/

Chimenti, R. L., Neville, C., Houck, J., Cuddeford, T., Carreira, D., & Martin, R. L. (2024). Achilles pain, stiffness, and muscle power deficits: Midportion Achilles tendinopathy revision 2024. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 54(12), CPG1-CPG32. DOI: 10.2519/jospt.2024.0302.

Cooper, M. T. (2023). Common painful foot and ankle conditions: A review. JAMA, 330(23), 2285-2294. DOI: 10.1001/jama.2023.23906.

Engbjerg, J. S., Nissen, N., & Jørgensen, H. L. (2021). Calcaneal stress fracture diagnosed by MRI. Ugeskrift for Laeger, 183(17), V11200827.

Johal, K. S., & Milner, S. A. (2012). Plantar fasciitis and the calcaneal spur: Fact or fiction? Foot and Ankle Surgery, 18(1), 39-41. DOI: 10.1016/j.fas.2011.03.003.

Kirkpatrick, J., Yassaie, O., & Mirjalili, S. A. (2017). The plantar calcaneal spur: A review of anatomy, histology, etiology and key associations. Journal of Anatomy, 230(6), 743-751. DOI: 10.1111/joa.12607.

Koc, T. A., Jr., Bise, C. G., Neville, C., Carreira, D., Martin, R. L., & McDonough, C. M. (2023). Heel pain—Plantar fasciitis: Revision 2023. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(12), CPG1-CPG39. DOI: 10.2519/jospt.2023.0303.

Latt, L. D., Jaffe, D. E., Tang, Y., & Taljanovic, M. S. (2020). Evaluation and treatment of chronic plantar fasciitis. Foot & Ankle Orthopaedics, 5(1), 2473011419896763. DOI: 10.1177/2473011419896763.

Menz, H. B., Thomas, M. J., Marshall, M., Rathod-Mistry, T., Hall, A., Chesterton, L. S., Peat, G., & Roddy, E. (2018). Coexistence of plantar calcaneal spurs and plantar fascial thickening in individuals with plantar heel pain. Rheumatology, 58(2), 237-245. DOI: 10.1093/rheumatology/key266.

Morrissey, D., Cotchett, M., Said J’Bari, A., Prior, T., Griffiths, I. B., Rathleff, M. S., Gulle, H., Vicenzino, B., Barton, C. J., & Bonanno, D. R. (2021). Management of plantar heel pain: A best practice guide informed by a systematic review, expert clinical reasoning and patient values. British Journal of Sports Medicine, 55(19), 1106-1118. DOI: 10.1136/bjsports-2019-101970.

Nweke, T. C. (2025). Conservative management of Sever’s disease (calcaneal apophysitis): A comprehensive review of treatment efficacy. Cureus, 17(7), e88779. DOI: 10.7759/cureus.88779.

Rajivan, Ragul & Hind, Jamie & Shrestha, Suzani & Ashwood, Neil. (2025). Delayed Diagnosis of Calcaneal Stress Fracture: A Case Report. Cureus. 17. 10.7759/cureus.83161.

Smith JM, Varacallo MA. Sever Disease (Calcaneal Apophysitis) [Updated 2024 Jan 11]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2026 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK441928/

Tedeschi, R. (2025). Baxter’s nerve: The hidden culprit of chronic heel pain. Journal of Clinical Medicine, 14(10), 3445. DOI: 10.3390/jcm14103445.

Trager, R. J., Cupler, Z. A., DeLano, K. J., Perez, J. A., Dusek, J. A., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. DOI: 10.3390/jcm13195668.