כאבים בחזה: גורמים, סימני אזהרה ומתי לפנות לבדיקה זהו נושאו של המאמר. כאבי חזה מהווים תלונה שכיחה. מיליוני אמריקאים מגיעים כול שנה על רקע זה לחדרי מיון. החשש הגדול שמא מדובר במצב חירום שבו חייהם מצויים בסכנה מריץ את רוב האנשים שחשים כאבים בחזה אל בתי החולים. ברוב המקרים הגורמים לכאבים בחזה אינם מסכני חיים ומסתכמים במתיחת שריר בחזה, דלקת בסחוס הצלע ועוד. רק מיעוט קטן (פחות מ- 6%) מהמקרים של כאבי חזה נובעים ממצבי חירום כמו:
- התקף לב
- קרע באב העורקים
- והפרעות מסוכנות נוספות
בכל מקרה של כאב חדש, פתאומי או בלתי מוסבר בחזה, יש לפנות מייד לבדיקה רפואית. אם הכאב מלווה בסימני אזהרה לבביים, יש לחייג מייד למוקד החירום 101 של מד"א. אין לנהוג עצמאית לחדר המיון. נוכחות של אחד או יותר מהתסמינים הבאים עלולה להעיד על אוטם בשריר הלב או מצב חירום מסכן חיים אחר:
- תחושת לחץ בחזה, שאינה חולפת במנוחה.
- כאב המתפשט לזרוע (או לשתי הזרועות), הצוואר, הלסת התחתונה, הגב או רום הבטן.
- קוצר נשימה פתאומי או תחושת מחנק.
- הזעה קרה ומוגברת, בחילה, הקאה או חולשה קיצונית.
- תחושת סחרחורת חריפה, טרום-עילפון או אובדן הכרה.
לאחר ששללתם מעורבות קרדיולוגית חשוב לאבחן את מקור הכאבים בחזה. אם מדובר בדלקת בסחוס הצלע, מתיחה או קרע בשריר הבין צלעי, ניתן לטפל בהם ביעילות ולמנוע התפתחות כאבים כרוניים.
כאבים בחזה: גורמים, סימני אזהרה ומתי לפנות לבדיקה – רקע
כאב בחזה הוא אחד התסמינים החשובים ביותר ברפואה, משום שהוא יכול לנבוע ממגוון רחב של גורמים: חלקם פשוטים יחסית, כמו כאב שריר־שלד בדופן בית החזה, וחלקם דחופים ומסכני חיים, כמו התקף לב, תסחיף ריאתי, דלקת חמורה סביב הלב או קרע באבי העורקים. לכן הכלל הראשון הוא זהירות: כאב חדש, חזק, חריג או מלווה בתסמינים כלליים אינו מצב שמאבחנים לבד בבית.
כאב בחזה אינו תמיד מהלב – אבל קודם שוללים סכנה
רוב מקרי כאב החזה אינם מסתיימים באבחנה של התקף לב, אך ההערכה הראשונית חייבת להתמקד בשלילת מצבים מסכני חיים. הנחיות AHA/ACC משנת 2021 מדגישות שכאב חזה יכול להיות לבבי או לא־לבבי, ושבכאב חריף יש לזהות מוקדם גורמים מסוכנים באמצעות סיפור קליני, בדיקה, אק״ג, בדיקות דם והערכת סיכון (Gulati, 2021).
שכיחות כאבים בחזה: כמה זה נפוץ?
כאבים בחזה הם סיבה שכיחה מאוד לפנייה לרפואה דחופה, לרפואת משפחה ולמרפאות מומחים. לפי סקירות עדכניות, כאב חזה לא־לבבי מוערך כגורם לכ־2%-5% מהפניות לחדרי מיון ולכ־6% מהפניות ברפואה ראשונית, ושכיחותו בקהילה משמעותית גם בקרב אנשים ללא מחלת לב ידועה (Li, 2024).
כאב שריר־שלד בחזה שכיח יותר ממה שחושבים
כאב שמקורו בשרירים, בצלעות, בסחוסים, במפרקי הצלעות או בעמוד השדרה החזי הוא אחד ההסברים השכיחים לכאב חזה לאחר שנשללו מצבים מסוכנים. מטה־אנליזה העריכה שהשכיחות הכוללת של כאב חזה שריר־שלדי בקרב פונים לחדרי מיון היא כ־16%, אך עם שונות גבוהה בין מחקרים ומערכות בריאות (Mandrekar, 2021).
סימני אזהרה בכאב בחזה: מתי לפנות מיד לבדיקה?
יש לפנות בדחיפות למד״א 101 או לחדר מיון כאשר כאב בחזה הוא חדש, חזק, לוחץ, שורף או כבד; כאשר הוא מקרין ליד שמאל, לשתי הידיים, ללסת, לגב או לבטן העליונה; כאשר הוא מופיע במאמץ; או כאשר הוא מלווה בקוצר נשימה, הזעה קרה, בחילה, הקאה, חולשה חריגה, סחרחורת, עילפון, דפיקות לב לא סדירות או תחושת סכנה. גם כאב חזה לאחר חבלה, כאב עם שיעול דמי, כאב חד עם קוצר נשימה פתאומי או כאב קורע שמקרין לגב דורשים בדיקה מידית.
למה לא כדאי “לחכות ולראות”?
בכאב חזה מסוכן, זמן הוא גורם חשוב. במצבים כמו התקף לב, תסחיף ריאתי או דיסקציה של אבי העורקים, עיכוב בפנייה עלול להגדיל את הסיכון לסיבוכים. גם אם בסוף מתברר שהכאב אינו לבבי, עדיף להיבדק מוקדם מאשר לפספס מצב חירום. הנחיות ACC מדגישות שבחדר מיון יש להשתמש במסלולי החלטה הכוללים אק״ג, טרופונין רגיש והערכת סיכון כדי להבדיל בין מטופלים בסיכון נמוך לבין כאלה שזקוקים להמשך בירור או אשפוז (Kontos, 2022).
גורמים לבביים לכאב בחזה
תסמונת כלילית חריפה והתקף לב
הגורם שממנו חוששים ביותר בכאב חזה הוא חסימה או ירידה בזרימת הדם לשריר הלב. כאב לבבי קלאסי מתואר לעיתים כלחץ, כובד, שריפה או תחושת מחנק במרכז החזה, אך הוא יכול להופיע גם ככאב בזרוע, בלסת, בגב, בבטן העליונה או כקוצר נשימה בלבד. אצל נשים, מבוגרים ואנשים עם סוכרת, התסמינים יכולים להיות פחות “קלאסיים”, ולכן אין להסתמך רק על צורת הכאב.
אנגינה יציבה
אנגינה היא כאב או אי־נוחות בחזה שמופיעים בדרך כלל במאמץ או במתח רגשי, ומשתפרים במנוחה. היא עשויה להעיד על מחלת עורקים כליליים. גם אם הכאב חולף, הוא מצדיק בדיקה רפואית, במיוחד כאשר הוא חוזר בדפוס קבוע או מופיע בפעילות שבעבר לא גרמה לתסמינים. הנחיות כאב החזה משנת 2021 כוללות מסלולי הערכה גם לכאב חזה יציב ולא רק לכאב חירום (Gulati, 2021).
דלקת קרום הלב ושריר הלב
דלקת קרום הלב, פריקרדיטיס, יכולה לגרום לכאב חד במרכז או בצד שמאל של החזה, שמחמיר בשכיבה ולעיתים מוקל בישיבה קדימה. הכאב יכול להופיע אחרי זיהום ויראלי, יחד עם חום, חולשה או דפיקות לב. מיוקרדיטיס, דלקת של שריר הלב, יכולה לגרום לכאב חזה, קוצר נשימה, עייפות חריגה או הפרעות קצב. הנחיות ESC משנת 2025 מתארות את פריקרדיטיס ומיוקרדיטיס כחלק מספקטרום דלקתי של הלב ודורשות הערכה רפואית מסודרת (Schulz-Menger, 2025).
מתי לחשוד בדלקת סביב הלב?
כאב שמחמיר בנשימה עמוקה או בשכיבה, מופיע לאחר מחלה ויראלית, מלווה בחום או בתחושת דפיקות לב, אינו בהכרח “שריר תפוס”. במצב כזה יש צורך בבדיקת רופא, ולעיתים באק״ג, בדיקות דם, אקו לב או בדיקות נוספות. גם כאן, טיפול ידני או כירופרקטי אינו מתאים לפני שלילת סיבה לבבית.
גורמים ריאתיים לכאב בחזה
תסחיף ריאתי
תסחיף ריאתי הוא חסימה של כלי דם בריאה, בדרך כלל מקריש דם. הוא יכול לגרום לקוצר נשימה פתאומי, כאב חד שמחמיר בנשימה, דופק מהיר, שיעול דמי, עילפון או כאב בחזה. הסיכון עולה לאחר טיסה ארוכה, ניתוח, חוסר תנועה ממושך, הריון, שימוש בגלולות מסוימות, מחלות קרישה או היסטוריה של קרישי דם. הנחיות ESC לתסחיף ריאתי מדגישות שהתסמינים אינם ספציפיים, ולכן שילוב של הערכת סיכון ובדיקות מתאים הוא חיוני (Konstantinides, 2019).
דלקת ריאות, דלקת קרום הריאה וחזה אוויר
כאב בחזה יכול להגיע מהריאות או מקרום הריאה. דלקת ריאות יכולה להתבטא בחום, שיעול, ליחה, חולשה וקוצר נשימה. דלקת קרום הריאה יכולה לגרום לכאב חד שמחמיר בנשימה. חזה אוויר, כלומר קריסה חלקית של ריאה, עלול לגרום לכאב חד ופתאומי עם קוצר נשימה, במיוחד אצל צעירים רזים, לאחר חבלה או אצל אנשים עם מחלת ריאות. כאב כזה דורש בדיקה רפואית.
גורמים מסוכנים בכלי הדם
דיסקציה של אבי העורקים
דיסקציה של אבי העורקים היא מצב נדיר אך מסכן חיים, שבו נוצרת קריעה בשכבות דופן העורק הראשי בגוף. הכאב מתואר לעיתים ככאב פתאומי, חזק מאוד, “קורע” או חותך, שמקרין לגב, לצוואר או לבטן. הוא יכול להופיע עם חולשה, עילפון, הבדל בלחץ דם בין הידיים או תסמינים נוירולוגיים. הנחיות ACC/AHA למחלות אבי העורקים מדגישות את חשיבות הזיהוי המוקדם וההדמיה המתאימה כאשר יש חשד קליני (Isselbacher, 2022).
מתי כאב גב וחזה יחד מדאיג?
כאשר כאב חזה מופיע יחד עם כאב גב פתאומי וחזק, במיוחד אם הוא שונה מכל כאב קודם, אין להניח שמדובר בגב תפוס. יש לפנות להערכה דחופה, בעיקר אם יש לחץ דם גבוה, מחלת כלי דם, עישון, מחלות רקמת חיבור, הריון, טראומה או היסטוריה משפחתית של מחלת אבי עורקים.
גורמים ממערכת העיכול
רפלוקס, ושט וקיבה
רפלוקס קיבתי־ושטי הוא אחד הגורמים השכיחים לכאב חזה לא־לבבי. הכאב יכול להיות שורף, להופיע אחרי אוכל, בשכיבה או בלילה, ולעיתים מלווה בטעם חמוץ בפה, צרבת, גיהוקים או שיעול. עם זאת, צרבת אינה שוללת בעיה לבבית, במיוחד כאשר הכאב חדש, מופיע במאמץ או מלווה בקוצר נשימה.
עווית ושט וכאב דמוי לב
עווית בוושט יכולה לגרום לכאב חזה חזק שמחקה כאב לבבי. לעיתים קשה מאוד להבדיל בין השניים ללא בדיקה. לכן אדם עם כאב חזה משמעותי, גם אם הוא חושב שמדובר בצרבת, צריך להיבדק אם הכאב חדש, חזק, חוזר או מלווה בסימני אזהרה. רק לאחר שלילת סיבה לבבית אפשר להתמקד בבירור מערכת העיכול.
גורמים שריר־שלדיים לכאב בחזה
קוסטוכונדריטיס
קוסטוכונדריטיס היא כאב באזור החיבור בין הצלעות לעצם החזה. הכאב לרוב ממוקד, מוחמר בתנועה, נשימה עמוקה, שיעול או לחיצה על האזור, ולעיתים הוא חד ומדאיג מאוד. למרות שמדובר לרוב במצב שפיר, הוא יכול לחקות כאב לבבי ולכן אבחנה עצמית אינה מספיקה במצב של כאב חדש. סקירה קלינית עדכנית מתארת קוסטוכונדריטיס כגורם שפיר לכאב דופן בית החזה, אך מדגישה שהוא יכול להידמות למצבים כמו התקף לב, דלקת ריאות או שלבקת חוגרת (Schumann, 2024).
כאב ממפרקי הצלעות ועמוד השדרה החזי
הצלעות מתחברות לעמוד השדרה דרך מפרקים קטנים, ותנועה מוגבלת או גירוי באזור הזה יכולים לגרום לכאב בחזה, בצד הגוף או בין השכמות. הכאב יכול להחמיר בסיבוב, נשימה עמוקה, הרמת יד או ישיבה ממושכת. כאב כזה נחשב שריר־שלדי יותר כאשר הוא משתנה בבירור עם תנועה ולחיצה, אך גם אז יש להיזהר: כאב חזה חדש דורש קודם שלילת גורמים מסוכנים.
גורמים עצביים וכאב מוקרן
כאב שמגיע מהצוואר או מהגב העליון
לעיתים כאב בחזה אינו מתחיל בחזה עצמו אלא מוקרן מהצוואר, מהגב העליון, מהשכמה או מהעצבים בין הצלעות. גירוי עצבי יכול לגרום לכאב חד, שורף או מקרין לאורך צלע. כאשר יש גם נימול, חולשה, כאב צוואר או כאב שמחמיר בתנועת צוואר, יש לבדוק גם את עמוד השדרה הצווארי והחזי.
שלבקת חוגרת
שלבקת חוגרת יכולה להתחיל ככאב חד או שורף בצד אחד של החזה עוד לפני הופעת פריחה. לאחר מכן מופיעה לרוב פריחה שלפוחיתית לאורך מסלול עצב. אם מופיע כאב שורף חד־צדדי, רגישות בעור או פריחה, יש לפנות לרופא, משום שטיפול מוקדם עשוי להקל ולהפחית סיבוכים.
חרדה וכאב בחזה
חרדה והתקפי פאניקה יכולים לגרום לכאב או לחץ בחזה, דופק מהיר, קוצר נשימה, רעד, הזעה, סחרחורת ותחושת סכנה. התסמינים יכולים להיות דומים מאוד לתסמינים לבביים, ולכן בהתקף ראשון או בתסמינים חריגים אין להניח שזה “רק חרדה”. לאחר שנשללת סיבה רפואית מסוכנת, אפשר לטפל בחרדה עצמה באמצעות הדרכה, טיפול רגשי, נשימה, פעילות גופנית מותאמת ולעיתים טיפול תרופתי.
למה חשוב לא לזלזל בכאב “נפשי”?
גם כאשר הכאב קשור לחרדה, הוא אמיתי ומפריע. המטרה אינה לומר “אין לך כלום”, אלא להסביר שמערכת העצבים והגוף יכולים ליצור תסמינים חזקים גם בלי נזק ללב. אבחנה נכונה יכולה להפחית פחד, למנוע בדיקות חוזרות מיותרות ולהוביל לטיפול מתאים.
איך רופאים מאבחנים כאב בחזה?
שלב ראשון: סיפור קליני ובדיקה
הרופא ישאל על אופי הכאב, משך הזמן, מיקום, הקרנה, קשר למאמץ, נשימה, אוכל או תנועה, מחלות רקע, תרופות, עישון, סוכרת, לחץ דם, כולסטרול, היסטוריה משפחתית ותסמינים נלווים. לאחר מכן תתבצע בדיקה גופנית לפי הצורך: לב, ריאות, לחץ דם, סטורציה, בטן, דופן בית החזה ומערכת העצבים.
שלב שני: אק״ג ובדיקות דם
בכאב חזה חריף, אק״ג הוא כלי מרכזי. בדיקות דם לטרופונין עוזרות לזהות נזק לשריר הלב, במיוחד כאשר משתמשים בבדיקות רגישות ובמדידות חוזרות לפי פרוטוקול. מסלולי הערכה מודרניים משלבים אק״ג, טרופונין והערכת סיכון כדי להחליט מי בסיכון נמוך, מי זקוק להשגחה ומי זקוק להתערבות דחופה (Kontos, 2022).
שלב שלישי: הדמיה ובדיקות נוספות
לפי התמונה הקלינית, ייתכן צורך בצילום חזה, CT, אקו לב, בדיקת מאמץ, CT עורקים כליליים, דימות ריאות, בדיקת D-dimer או בדיקות גסטרואנטרולוגיות. לא כל אדם צריך את כל הבדיקות. מטרת הרפואה העדכנית היא להתאים את עוצמת הבירור לרמת הסיכון: לא לפספס מסוכן, אך גם לא לבצע בדיקות מיותרות במי שנמצא בסיכון נמוך.
כירופרקטיקה וכאב בחזה: מתי זה יכול להועיל?
רק לאחר שלילת מצבים דחופים
כירופרקטיקה אינה טיפול בכאב לבבי, תסחיף ריאתי, דלקת ריאות, פריקרדיטיס, דיסקציה של אבי העורקים או מצבי חירום. לכן כאב חזה חדש, לא מוסבר או מלווה בסימני אזהרה חייב לעבור הערכה רפואית לפני טיפול מנואלי. כירופרקטור אחראי צריך לסנן דגלים אדומים ולהפנות לרופא כאשר הכאב אינו מתאים לדפוס שריר־שלדי ברור (Andreoletti, 2022).
מתי טיפול כירופרקטי יכול להיות רלוונטי?
לאחר שנשללה סיבה מסוכנת, טיפול כירופרקטי יכול לעזור במקרים של כאב דופן בית החזה, כאב ממפרקי הצלעות, נוקשות בעמוד השדרה החזי, כאב בין השכמות, כאב שמוחמר בסיבוב הגוף או כאב שמופק בלחיצה מקומית. הטיפול עשוי לכלול מוביליזציה עדינה, טיפול ברקמות רכות, תרגילי נשימה, תנועתיות בית חזה, חיזוק גב עליון והדרכה להפחתת עומסים.
מה הכירופרקטיקה אינה אמורה לעשות?
כירופרקטיקה אינה אמורה להבטיח “פתיחת צלע” או “החזרת חוליה” כפתרון לכל כאב בחזה. טיפול איכותי צריך להתבסס על אבחנה, סינון רפואי, הסכמה מדעת, טיפול עדין ומעקב אחר תפקוד. סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה מציינת שהתחום עוסק בעיקר בהפרעות שריר־שלד, עם שימוש בטיפול מנואלי, אך מדגישה את הצורך בגישה מבוססת־ראיות ובהתאמה למטופל (Trager, 2024).
טיפול בכאב חזה שריר־שלדי
טיפול שמרני
כאשר רופא או איש מקצוע מוסמך קובע שמדובר בכאב שריר־שלדי, הטיפול יכול לכלול התאמת פעילות, חימום או קירור, תרגילי נשימה, תנועתיות עדינה של בית החזה, שיפור יציבה דינמית, טיפול ידני עדין, חיזוק הדרגתי ולעיתים משככי כאב או נוגדי דלקת לפי התאמה רפואית. המטרה היא להחזיר תנועה וביטחון, לא לקבע את האדם בפחד מתנועה.
מתי כאב שריר־שלדי דורש הערכה חוזרת?
אם הכאב מחמיר, מופיע במאמץ, אינו משתנה עם תנועה, מלווה בקוצר נשימה, חום, שיעול דמי, חולשה או התעלפות – יש לחזור להערכה רפואית. גם אם כבר נאמר בעבר שמדובר בכאב שריר־שלדי, שינוי בדפוס הכאב מחייב חשיבה מחדש.
מניעה: איך להפחית כאבי חזה ממקור שריר־שלד?
תנועה ונשימה
ישיבה ממושכת, עבודה מול מחשב, נהיגה ארוכה או אימון חד־פעמי מאומץ יכולים להעמיס על בית החזה, הצלעות והגב העליון. הפסקות תנועה, נשימה עמוקה, סיבובי גב עדינים ותרגילי פתיחת בית חזה יכולים להפחית נוקשות. אין צורך “לשבת זקוף בכוח”; עדיף לשנות תנוחות ולהישאר פעילים.
אימון הדרגתי
כאבים באזור בית החזה יכולים להופיע לאחר אימוני כוח, שכיבות סמיכה, חתירה, שחייה, קרוספיט או עבודה פיזית. העלאת עומס הדרגתית, חימום, טכניקה מתאימה והתאוששות מפחיתים סיכון. כאב חד בחזה בזמן אימון, במיוחד עם קוצר נשימה או הקרנה, אינו כאב שמתעלמים ממנו.
שאלות נפוצות על כאבים בחזה
האם כאב שמתגבר בלחיצה הוא תמיד לא מסוכן?
לא. כאב שמופק בלחיצה מתאים יותר למקור שריר־שלדי, אך הוא לא שולל לחלוטין בעיה לבבית או אחרת, במיוחד אם קיימים סימני אזהרה. כאשר הכאב חדש, חזק או מלווה בתסמינים כלליים, נדרשת בדיקה.
האם כאב בחזה בצד שמאל תמיד מהלב?
לא. כאב בצד שמאל יכול להגיע משרירים, צלעות, קיבה, ריאות, חרדה או לב. המיקום לבדו אינו מספיק לאבחנה. חשוב לבדוק את אופי הכאב, ההקשר, גורמי הסיכון והתסמינים הנלווים.
האם צעירים יכולים לסבול מכאב חזה מסוכן?
כן, אף שפחות שכיח. צעירים יכולים לסבול מפריקרדיטיס, מיוקרדיטיס, תסחיף ריאתי, חזה אוויר, הפרעות קצב או מצבים אחרים. לכן כאב חזה חריג, קוצר נשימה, עילפון או דפיקות לב משמעותיות מחייבים בדיקה גם בגיל צעיר.
סיכום: כאב בחזה דורש זהירות, אבחון נכון וטיפול מותאם
כאב בחזה הוא תסמין רחב שיכול לנבוע מהלב, הריאות, כלי הדם, מערכת העיכול, דופן בית החזה, הצלעות, עמוד השדרה, העצבים או חרדה. רוב המקרים אינם התקף לב, אך אי אפשר לדעת זאת בביטחון ללא הערכה מתאימה כאשר הכאב חדש, חזק, חריג או מלווה בסימני אזהרה.
המסר החשוב ביותר הוא סדר פעולה נכון: קודם שוללים מצבים מסכני חיים, ורק לאחר מכן מתמקדים בגורמים שכיחים ופחות מסוכנים כמו קוסטוכונדריטיס, כאב ממפרקי הצלעות, רפלוקס או מתח שרירי. כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר הכאב הוא בבירור שריר־שלדי ולאחר שנשללה סיבה דחופה, במיוחד כאשר יש נוקשות בגב העליון, כאב בצלעות או הגבלה בתנועת בית החזה. היא אינה מחליפה בדיקה רפואית בכאב חזה חשוד.
בכל מקרה של ספק – עדיף להיבדק. כאב בחזה הוא לא המקום לקחת סיכון.
References:
Adler, Y., Charron, P., Imazio, M., Badano, L., Barón-Esquivias, G., Bogaert, J., Brucato, A., Gueret, P., Klingel, K., Lionis, C., Maisch, B., Mayosi, B., Pavie, A., Ristić, A. D., Sabaté Tenas, M., Seferovic, P., Swedberg, K., & Tomkowski, W. (2015). 2015 ESC Guidelines for the diagnosis and management of pericardial diseases. European Heart Journal, 36(42), 2921-2964. https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehv318
Campbell, K. A., Madva, E. N., Villegas, A. C., Beale, E. E., Beach, S. R., Wasfy, J. H., Januzzi, J. L., & Huffman, J. C. (2017). Non-cardiac chest pain: A review for the consultation-liaison psychiatrist. Psychosomatics, 58(3), 252-265. https://doi.org/10.1016/j.psym.2016.11.003
Gulati, M., Levy, P. D., Mukherjee, D., Amsterdam, E., Bhatt, D. L., Birtcher, K. K., Blankstein, R., Boyd, J., Bullock-Palmer, R. P., Conejo, T., Diercks, D. B., Gentile, F., Greenwood, J. P., Hess, E. P., Hollenberg, S. M., Jaber, W. A., Jneid, H., Joglar, J. A., Morrow, D. A., … Shaw, L. J. (2021). 2021 AHA/ACC/ASE/CHEST/SAEM/SCCT/SCMR Guideline for the evaluation and diagnosis of chest pain. Circulation, 144(22), e368-e454. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000001029
Isselbacher, E. M., Preventza, O., Hamilton Black, J., III, Augoustides, J. G., Beck, A. W., Bolen, M. A., Braverman, A. C., Bray, B. E., Brown-Zimmerman, M. M., Chen, E. P., Collins, T. J., DeAnda, A., Jr., Fanola, C. L., Girardi, L. N., Hicks, C. W., Hui, D. S., Schuyler Jones, W., Kalahasti, V., Kim, K. M., … Woo, Y. J. (2022). 2022 ACC/AHA Guideline for the diagnosis and management of aortic disease. Circulation, 146(24), e334-e482. https://doi.org/10.1161/CIR.0000000000001106
Kontos, M. C., de Lemos, J. A., Deitelzweig, S. B., Diercks, D. B., Gore, M. O., Hess, E. P., McCarthy, C. P., McCord, J., Musey, P. I., Jr., Nowak, R. M., Peacock, W. F., Soine, L. A., Tamis-Holland, J. E., Amsterdam, E. A., & O’Gara, P. T. (2022). 2022 ACC Expert Consensus Decision Pathway on the evaluation and disposition of acute chest pain in the emergency department. Journal of the American College of Cardiology, 80(20), 1925-1960. https://doi.org/10.1016/j.jacc.2022.08.750
Konstantinides, S. V., Meyer, G., Becattini, C., Bueno, H., Geersing, G.-J., Harjola, V.-P., Huisman, M. V., Humbert, M., Jennings, C. S., Jiménez, D., Kucher, N., Lang, I. M., Lankeit, M., Lorusso, R., Mazzolai, L., Meneveau, N., Ní Áinle, F., Prandoni, P., Pruszczyk, P., … Zamorano, J. L. (2019). 2019 ESC Guidelines for the diagnosis and management of acute pulmonary embolism developed in collaboration with the European Respiratory Society. European Heart Journal, 41(4), 543-603. https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehz405
Li, T., Bredenoord, A. J., & Gyawali, C. P. (2024). Diagnosis and management of noncardiac chest pain. Gastroenterology & Hepatology, 20(11), 689-700.
Mandrekar, S., Tang, B., & Halpin, S. (2021). Prevalence of musculoskeletal chest pain in the emergency department: A systematic review and meta-analysis. Scandinavian Journal of Pain, 21(4), 735-742. https://doi.org/10.1515/sjpain-2020-0168
Risetti, M., Mikkelsen, M. L., Kongsted, A., Abbott, A., & Bussières, A. (2023). Management of non-specific thoracic spine pain: A cross-sectional study among physiotherapists. BMC Musculoskeletal Disorders, 24, 411. https://doi.org/10.1186/s12891-023-06505-8
Schulz-Menger, J., Gröschel, J., Ferreira, V. M., Bogaert, J., Bucciarelli-Ducci, C., Friedrich, M. G., & ESC Scientific Document Group. (2025). 2025 ESC Guidelines for the management of myocarditis and pericarditis. European Heart Journal, 46(40), 3952-4041. https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehaf192
Schumann, J. A., & Sood, T. (2024). Costochondritis. In StatPearls. StatPearls Publishing.
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668