תסמונת טיצה (Tietze) היא הפרעה נדירה במערכת שרירים ושלד של בית החזה. בהפרעה זאת מתפתחת דלקת בסחוס המחבר את הצלעות העליונות לעצם החזה. הסימפטומים האופייניים הם רגישות, כאב ובצקת במפרקים הללו בצד אחד של בית החזה. אבחון תסמונת טיצה מבוסס על בדיקה גופנית (עלייה ברגישות במישוש במפרק הפגוע), בדיקות מעבדה (עלייה בפרמטרים דלקתיים) ומחקרי הדמיה (USG, MRI).
אבחנה מבדלת של תסמונת טיצה כוללת בעיקר את הדלקת בסחוס הצלע (קוסטוכונדריטיס). הפרעות נוספות שיש לשלול כוללות את תסמונת כלילית, שינויים דלקתיים בריאות ובצדר, נזקי חבלה בשרירי החזה או בצלעות ועוד. רוב החולים חווים הקלה מלאה בתסמיני המחלה בתוך שבועות עד חודשים תוך שימוש בשיטות טיפול שמרניות. במקרים עמידים במיוחד יש לשקול התערבות כירורגית.
תסמונת טיצה – רקע
תסמונת טיצה (Tietze) היא מצב דלקתי נדיר המשפיע על הסחוס בין הצלעות לעצם החזה (עצם החזה). הפרעה זאת תוארה לראשונה בשנת 1921 על-ידי הפרופסור הגרמני לכירורגיה אלכסנדר טיצה. תסמונת טיצה גורמת לכאבים בחזה, רגישות ונפיחות במפרקים המעורבים. לרוב מעורבים בדלקת זאת הסחוסים של הצלעות השנייה ו/או השלישית.
לעתים קרובות, מבלבלים את תסמונת טיצה עם דלקת בסחוסי הצלעות (costochondritis). הסימפטומים בשתי ההפרעות דומים אלא שדלקת בסחוס הצלע, אינה גורמת לנפיחות בולטת במפרקים המעורבים בין הצלעות לעצם החזה. השכיחות המדויקת של תסמונת טיצה אינה ידועה, אבל על פי הערכות היא עומדת על:
- 1 מתוך 1000 אנשים
- עיקר החולים בתסמונת טיצה הם בני נוער מבוגרים או מבוגרים מתחת לגיל 40
הגורמים להתפתחות תסמונת טיצה אינם ברורים. רוב החוקרים סבורים שהיא נגרמת על-ידי מיקרו-פציעות ו/או זיהום של דרכי הנשימה. הטיפול, במקרים שבהם הוא נדרש צריך להתבסס על גישה שמרנית. רק במקרים קשים במיוחד יש לשקול אמצעים רדיקליים כגון זריקות סטרואידים או ניתוח להסרת הסחוסים הדלוקים. טיפול כירופרקטי בתסמונת טיצה הכולל שימוש בלייזר רך ואמצעים נוספים יעיל לרוב המכריע של המקרים.
גורמים לתסמונת
לא ברור מה בדיוק גורם לתסמונת טיצה. קיימות מספר סברות לגבי אופן התפתחות ההפרעה הזאת ובכללן:
- טראומות זעירות וחוזרניות לדופן החזה
- ריבוי זיהומים בדרכי הנשימה והתקפי שיעול קשים
- מאמץ גופני מפעילות גופנית או מסיבות אחרות
- רקע של דלקת מפרקים פסוריאטית
- בעקבות ניתוח באזור בית החזה
סימנים ותסמינים
תסמונת טיצה עלולה לגרום להופעת סימנים ותסמינים שונים ובכללם:
- כאב בחזה. הכאב ממוקם בנקודת החיבור של הצלעות (לרוב הצלע השנייה ו/או השלישית) אל עצם החזה
- הכאב יכול להיות חד או קהה, קל או חמור
- נפיחות מקומית
- הכאבים והנפיחות יכולים להופיע ולהיעלם לסירוגין לאורך שנים
- ייתכן שהנפיחות נמשכת והכאב נעלם
- הכאב בחזה עלול להשליך אל הצוואר הזרועות, והכתפיים
מגוון פעילויות ומנחים עלולים להחמיר את הכאב ובכללם:
- שיעול, התעטשות, פעילות גופנית, נשימה עמוקה, צחוק, חגירת חגורת בטיחות, חיבוק, תנועות פיתול של פלג הגוף העליון ועוד.
אבחון תסמונת טיצה
הליך האבחון של תסמונת ציטה מתבססת על מידע שנאסוף מההיסטוריה הרפואית, מהבדיקה הגופנית ובמידת הצורך מבדיקות הדמיה ומעבדה:
היסטוריה רפואית
במהלך ההיסטוריה הרפואית נברר עם החולה בין היתר, כיצד ובאיזה אופן החלו התסמינים. החולה (לרוב מתחת לגיל 40) מתלונן על כאבים חריפים בחזה ללא היסטוריה של טראומה. הכאב יכול להקרין לצוואר, לזרועות ולחזה. שיעול, התעטשות ואפילו נשימות עמוקות מחמירות אותו.
בדיקה גופנית
בבדיקה הגופנית נתבונן בבית החזה, נמשש ונניע אותו:
- התבוננות – תסמונת טיצה עשויה להיות מלווה גם בתסמינים דרמטולוגיים כמו שלפוחיות בכפות ידיים (פוסטולוזיס) ופסוריאזיס.
- מישוש – לרוב נחוש במסה מקומית, כואבת, נפוחה בסחוס של צלעות שתיים ו/או שלוש בצד אחד של בית החזה. לעיתים תתפתח המסה הכואבת הזאת במפרק בין עצם החזה לעצם הבריח או בנקודת החיבור בין עצם החזה לעצם הקסיפואיד
- תנועה – כאבים עם תנועות פיתול של בית החזה, שיעול ועוד
בדיקות לב, ריאות ונוירולוגיות הן בדרך כלל שפירות. וכל בעיות לב ריאה בסיסיות המתגלות בבדיקה צריכות לקבל תשומת לב נוספת.
הדמיה ומעבדה
במידת הצורך ובעיקר כדי לשלול הפרעות אחרות נפנה את החולה לבדיקות מעבדה והדמיה. בדיקות אלה עשויות לכלול צילומי רנטגן, אולטרסאונד, דימות תהודה מגנטית (MRI), ביופסיה או אלקטרוקרדיוגרמה כדי לראות את הפעילות החשמלית בלב.
- חשוב לבצע אלקטרוקרדיוגרמה (ECG) על כל החולים המציגים כאב חזה חריף
- ביופסיה של הסחוס הצלעי המעורב יכולה להוביל לאבחון מהיר
- אולטרסאונד יכול להדגים במהירות נפיחות רקמות רכות באתר של דלקת
- תהודה מגנטית גרעינית (NMR), מזהה שינויים ברקמת השומן ובמח העצם השכנים עקב דלקת
- צילומי רנטגן אינם יעילים באבחון תסמונת טיצה
- טומוגרפיה ממוחשבת (CT) עשויה להראות נפיחות מוקדית קלה או טרשת קלה של המפרק הסימפטומטי
- בדיקות דם עשויות להראות סמנים דלקתיים גבוהים כגון ESR או CRP
אבחנה מבדלת
האבחנה של תסמונת טיצה עלולה להיות מאתגרת. הסיבה לקושי היא הדמיון שקיים בין התסמינים של תסמונת טיצה לאלו של הפרעות אחרות. לכן, לאבחון מדויק יש לבצע הליך של אבחנה מבדלת שבמהלכו נבחן את שלל ההפרעות האפשריות. בין יתר ההפרעות שיש לשלול טרם הגעה לאבחון של תסמונת טיצה נציין:
- מתיחת שריר בחזה
- נזק טראומטי לצלעות בבית החזה
- תסמונת החלקה של הצלע
- דלקת בסחוס הצלע
- דלקת בעצב בין צלעי
- תסמונת כלילית חריפה
- תהליכים דלקתיים או זיהומים של הריאות והצדר
- מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי
- הפרעות פסיכוגניות
אבחנה מבדלת ושלילת הפרעות בריאותיות מתבססת על הממצאים שנלמדו במפגש שלנו עם החולה.
- התקף לב- תסמונת טיצה משפיעה לרוב על אזור קטן בחזה. התקף לב משפיע על כל החזה ונלווים לו קוצר נשימה, בחילה והזעה
- נזק טראומטי לבית החזה – מחייב סוג של טראומה
- מחלת ריאות וצדר – מחייבים סימפטומים אופייניים כגון קשיי נשימה, חום ועוד
- דלקת בסחוס הצלע – מערבת 2 – 5 צלעות ואינה כוללת נפיחות מוחשית בסחוסים הדלקתיים. אולטרסאונד לא ידגים ממצאים בדלקת בסחוס הצלע אך יעשה זאת בתסמונת טיצה.
- תסמונת החלקה של הצלע – מתרחשת בצלעות התחתונות ואינה גורמת לנפיחות מקומית בדומה לתסמונת טיצה
- דלקת בעצב בין צלעי – הכאב הוא נוירופטי שעלול להיות חד מאוד, דוקר ושורף עם נימול, הירדמות לאורך הדרמטום
טיפול בתסמונת טיצה
לרוב הסימפטומים של תסמונת טיצה חולפים תוך מספר שבועות. יש לעתים שהכאבים חמורים ו/או ממושכים (חודשים ארוכים ואפילו שנה) או חוזרניים. ברוב המכריע של המקרים הטיפול המועדף הוא שמרני כגון טיפול כירופרקטי. טיפולים אפשריים כוללים:
- עם טיפול שמרני מנוחה, הפסקת כל פעילות גופנית הגורמת להחמרת הכאב
- קומפרסים של חום על האזור הכואב
- שימוש באמצעי עזר כגון לייזר רך מקצועי לריפוי דלקת וכאב
- תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) כמו איבופרופן, נפרוקסן או זריקות סטרואידים ישר לתוך המפרק בין הצלעות לעצם החזה. חשוב להיות מודע לתופעות הלוואי השליליות של תרופות אלה
References:
Rosenberg M, Conermann T. Tietze Syndrome. [Updated 2023 Jan 30]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan-.
Rokicki W, Rokicki M, Rydel M. What do we know about Tietze's syndrome? Kardiochir Torakochirurgia Pol. 2018 Sep;15(3):180-182.
Fam A, Smuythe H. Musculoskeletal chest wall pain. Can Med Assoc J. 1985;133:379–389.
Kamel M, Kotob H. Ultrasonographic assessment of local steroid injection in Tietze’s syndrome. Br J Rheumatol. 1997;36:547–550.
Stochkendahl MJ, Christensen HW. Chest pain in focal musculoskeletal disorders. Med Clin N Am. 2010;94:259–273.
Jurik AG, Graudal H. Sternocostal joint swelling – clinical Tietze’s syndrome. Report of sixteen cases and review of the literature. Scand J Rheumatol. 1988;17:33–42.
Karabudak O, Nalnant S, Ulusoy RE, Dogan B, Harmanmyeri Y. Generalized nonspecific postular lesions in Tietze’s syndrome. J Clin Rheumatol. 2007;13:300–330.
Wiese CM, Sembie EL, Dalton CB. Musculoskeletal chest wall syndromes in patients with noncardiac chest paIn: a study of 100 patients. Arch Phys Med Rehabil. 1992;73:147–149.
