פריקת כתף – טפלו בזה מהר! המפרק הפריק ביותר בגוף האדם הוא מפרק הכתף. מפרק זה הוא גם מקור שכיח להתפתחות כאבים. ברוב המכריע של הפריקות (מעל 90%) ראש עצם הזרוע יוצא ממקומו קדימה. חשיבות הטיפול המהיר בפריקת כתף הוכחה מעבר לכול ספק. מפרק הכתף נהנה מטווחי תנועה גדולים. למעשה טווחי התנועה של המפרק הזה הם הנרחבים ביותר בגוף. יכולת התנועה הנרחבת באה על חשבון היציבות ומעלה את הסיכון לפריקה. לאחר הפריקה הראשונית הסיכוי לפריקה חוזרת הוא גבוה. מחקרים מציינים ששיעור הפריקות החוזרות של מפרק הכתף עלול להגיע עד ל – 92%.
פריקת כתף עלולה לגרום לנזקים משניים ברקמות המרכיבות, תומכות ומפעילות את הכתף. בין הרקמות הללו נמנה שרירים, רצועות, לברום, בורסה, כלי דם ועצבים. למעשה במחצית ממקרי פריקת הכתף מאובחנת פגיעה משנית באחת מהרקמות הללו. פריקת הכתף קדימה מושכת את קופסית המפרק ואת הלברום וגורמת קרעים בלברום (בנקרט). לעתים עלול להתווסף לכך גם נזק בנקרט גרמי לעצם הגלנויד ו/או לראש עצם הזרוע (hill sachs lesion). לעתים פריקת כתף עלולה גם לגרום קרעים בשרוול המסובב. במחקר הנוכחי נמצא שאבחון וטיפול מהירים בכתף פרוקה עשויים למנוע ניתוח, פציעות כרוניות של הרקמות סביב ופריקות חוזרות עתידיות.
פריקת כתף טפלו בזה מהר – רקע
לקיחת אנמנזה (תולדות החולה) היא חלק בלתי נפרד מן הריאיון שעורכים רופאים למטופלים. האנמנזה מכילה פרטים על המחלה והתסמינים שהם חשים, כגון כאב, עקצוץ, סחרחורת, נפיחות ואודם. בין היתר נלמד את הפרטים הבאים:
- פרטים מזהים
- תלונה עיקרית / סיבת הפניה לטיפול
- המחלה הנוכחית
- תולדות המטופל
- מחלות עבר
- טיפולים רפואיים בעבר
- תרופות שנוטל המטופל
- אלרגיות
- נלמד גם על הרגלים בעלי השלכה בריאותית (עישון, שימוש בסמים וכדומה)
- תולדות המשפחה
- רקע סוציאלי
- סקירת מערכות הגוף ועוד
הפרטים הללו נלקחים בכל אנמנזה במידה שהם רלוונטיים למחלה. תהליך לקיחת האנמנזה ארוך יותר ככל שהבעיה הרפואית מצריכה טיפול מורכב יותר.
אבחון וטיפול
ידע אנטומי וביומכני של הכתף עשוי להועיל באבחון מקור הנזק. אבחון פריקת כתף כולל שלושה שלבים מרכזיים:
- היסטוריה רפואית או תולדות החולה
- לאחר מכן נמשיך עם הבדיקה גופנית שתכלול בדיקות מיוחדות ובדיקות נירולוגיות
- במידת הצורך נפנה את החולה לבדיקות הדמיה ובדיקות מעבדה
היסטוריה
לאבחון פריקת כתף נתחיל כאמור עם למידת ההיסטוריה הרפואית (אנמנזה) של תסמיני החולה ורקעו הבריאותי. ההיסטוריה הרפואית תלמד אותנו בין היתר:
- מה הם הסימנים והתסמינים של החולה
- כיצד החלו הכאבים ושאר התסמינים בכתף
- מה גרם להתפתחות הסימנים והתסמינים הללו
- נלמד האם זה קרה בעבר
- נלמד על רקעו הבריאותי גנטי של החולה. ננסה להעריך האם ישנה בעיה גנטית כמו גמישות יתר המעלה את הסיכון לפריקת כתף
- נבין מה משפיע על הסימנים והתסמינים בכתף (תנועות, מנחים, מנוחה, פעילות) ועוד
פירוט הסימנים והתסמינים שבהם חש והבחין החולה מיד לאחר הפריקה עשויים להעניק לנו רמזים חשובים לגבי מהות הנזק.
בדיקה גופנית
במהלך הבדיקה הגופנית נתבונן בכתף ובכול השרשרת הקינטית שלה, נניע ונמשש את חלקי הגוף הללו ונערוך להם מספר בדיקות כולל בדיקות טווחי תנועה ובדיקות מיוחדות. במהלך הבדיקה הגופנית נחפש אחר אזורים כואבים, עיוות, רגישות ונפיחות. מיד לאחר מכן יש לערוך צילום רנטגן של הכתף על מנת לאבחן את הפריקה ולאתר שברים אפשריים.
דימות
בדיקת אולטרה סאונד עשויה להועיל אם יש חשד לקרעים ו/או נזקים אחרים של הרקמות הרכות. הטיפול הראשוני בכתף פרוקה הוא החזרת המפרק למקומו. ברוב המקרים ניתן להחזיר את המפרק באמצעות תמרון מיוחד ללא צורך בניתוח.
כירורגיה
במקרים קשים במיוחד של פריקת כתף החזרת המפרק למקומו תחייב ניתוח. הצעד העיקרי הבא לאחר החזרת המפרק הוא קיבוע הכתף ל- 1 – 4 שבועות. לאחר הסרת הקיבוע יש להתחיל בשיקום הכתף. השיקום של הכתף לאחר הפריקה עשוי להימשך 3 – 4 חודשים. תכנית השיקום תכלול החזרת טווחי התנועה ושיפור היציבות של המפרק.
Journal of the American Academy of Orthopedic Surgeons, 12, 2014
