צליעה בקרב ילדים מה גורם לה? ילדים בגיל 3 – 10 שנים הסובלים מידי פעם מצליעה היא תופעה שכיחה יחסית. הגורם הוא לרוב פגיעה שולית באחד מחלקי הגפה התחתונה. הצליעה במקרה הזה צפויה להיעלם תוך ימים בודדים. בכל מקרה של צליעה בקרב ילדים יש לאבחן את הסיבה לכך כדי לשלול גורם משמעותי.
ברוב המקרים ילדים שואפים לנוע. הם נוהגים להשתולל, לקפץ ולרוץ. שיבוש באופן ההליכה של ילדכם שמשלב גם חוסר מוטיבציה לתנועה מחייבת את תשומת ליבכם. יש סיבות אפשריות רבות לצליעת ילדכם כאשר הסיבה העיקרית היא פגיעה בירך והתפתחות כאב מקומי. חשוב לבצע אבחנה מבדלת יסודית כדי להחליט האם צריך לטפל ואיך נכון לטפל בבעיה. אבחון וטיפול המתבצעים ללא דיחוי ימנעו נזקים בלתי הפיכים ובכייה לדורות. במאמר הנוכחי "צליעה בקרב ילדים מה גורם לה" נדון בנושא בהרחבה.
צליעה בקרב ילדים מה גורם לה – רקע
הליכה לא תקינה אצל ילדים עלולה להיגרם מהפרעות בריאותיות רבות. ברוב המקרים מדובר בבעיה זמנית הנגרמת על רקע נפילה או מכה קלה שקיבל הילד במגרש המשחקים. במקרים אלו הצליעה אמורה לחלוף תוך שעות ועד ימים אחדים. עם זאת אין לזלזל בצליעה אצל ילדים שכן, היא עלולה להוות סימן לבעיה משמעותית ואפילו מסכנת חיים. יש לבחון ולאבחן את מקורה כדי למנוע נזקים עתידיים ולעתים גם מוות.
גם במקרה הזה האבחון מתחיל:
- מלמידה מדוקדקת של ההיסטוריה של התפתחות הכאב, רקע טראומטי וסימנים ותסמינים נלווים
- בבדיקה הגופנית שבה נאתר את הרקמה שניזוקה, נעריך את חומרת הנזק ונאבחן את הפתולוגיה הגורמת לסימנים והתסמינים
סימפטומים הכוללים חום, זיעת לילה ואובדן משקל מהווים דגל אדום בגלל האפשרות שההפרעה אינה מכנית. יש חשש שהסימפטומים הללו נובעים ממחלה מערכתית מסכנת חיים כגון גידול סרטני או דלקת זיהומית. עם זאת אין לשכוח שברוב המקרים, צליעה אצל הילד נגרמת בגלל פגיעה פשוטה במערכות שריר ושלד.
מה הם הגורמים וגורמי הסיכון לליקויי הליכה אצל הילד
הגורמים לצליעה בקרב ילדים דומה ברובה לאלו של המבוגרים. בין הגורמים נמנה:
- נזקי חבלה (תאונות דרכים, נפילות, פציעות ספורט ועוד)
- דלקות פרקים באחד מהמפרקים נושאי משקל (אגן, ירך, ברכיים, קרסול)
- דלקות זיהומיות באחד מהמפרקים נושאי המשקל
- גידולים ממאירים או שפירים ומחלות נירולוגיות
בין גורמי הסיכון להתפתחות צליעה בקרב ילדים נמנה:
- בעיות מולדות
- בעיות התפתחותיות
במקרים שההליכה הלקויה נגרמת על רקע טראומתי צריך הקלינאי לשלול גם את האפשרות שהילד עבר התעללות. כאשר הצליעה נובעת מפציעת ספורט יש לברר אם ההורים דוחפים את הילד יתר על המידה להישגים בספורט. ברשימה הבאה אנו נרחיב במעט לגבי חלק מהסיבות שבגללם הילדים שלנו מתחילים פתאום ללכת באופן לקוי.
נזקי חבלה עלולים לשבש את ההליכה
שיבוש בתבנית ההליכה של ילדים וגם של מבוגרים נגרמת לרוב בגלל פציעות טראומטיות למפרקים ולעצמות הגפה התחתונה. ברוב המקרים הליכה משובת בגלל טראומה תהיה משנית:
- לנקע בקרסול
- כאבי שרירים לאורך הגפה התחתונה
- דלקת של גיד אכילס
- פציעה של העור מעל אחד ממפרקים בגפה התחתונה
- שבר
"שבר פעוטות" (Toddler's fracture) המתרחש בגילים 9 חודשים ועד 3 שנים באזור השוק גורם הכי הרבה שיבושי הליכה בקרב ילדים. שברים שכיחים אחרים בקרב ילדים כוללים:
- שברי מאמץ האופייניים בגילים 8 – 15 שנים
- שברי תלישה
- שברים המערבים את לוחית הגדילה
- שברי ענף ירוק (greenstick fractures) ועוד
שיבוש בתבנית ההליכה של הילד על רקע חבלה עשוי לחלוף תוך מספר ימים עד מספר שבועות תלוי בחומרת הפציעה.
תסמינים
התסמינים המתפתחים בשל פציעה טראומתית באחד מהמפרקים נושאי המשקל כוללים:
- צליעה
- כאב בתנועה של המפרק
- נפיחות
- חוסר רצון ללכת או לדרוך על הקרקע.
אבחון וטיפול
יש להתחיל ולהתאים את הטיפול בצליעה אצל ילדים הנובעת מפציעה טראומתית רק לאחר שאבחנו את מידת הנזק. אם קיים חשד לנזק גרמי יש לעשות שימוש באמצעי הדמיה. ברוב המקרים מנוחה היא כול מה שדרוש להחזיר את ההליכה למצב נורמלי. אם הפציעה קשה יתכן טיפול שיקומי מקצועי. פציעה טראומטית על רקע של התעללות מחייבת אשפוז ועירוב של גורמים רשמיים. שבר מחייב גיבוס לשבועיים שלושה.
דלקת זיהומית עלולה לשבש את ההליכה
צליעה אצל ילדים עלולה להתחיל בגלל דלקת זיהומית בעצם (אוסטיאומיאליטיס). דלקת זאת נגרמת מחיידק (לרוב Staphylococcus) ועלולה לפגוע בכל עצם ובכול גיל במהלך הילדות. החיידק חודר לגוף בעיקר דרך פצע או חבלה ופוגע בדרך כלל באחד מהעצמות הארוכות נושאי משקל: עצמות הירך ועצמות השוק. דלקת זו עלולה להיות גורם לשיבוש בהליכה ולנזקים בלתי הפיכים. דלקת זיהומית בעמוד השדרה עלולה לפגוע גם בדיסק הבין חולייתי (דיסקיטיס) או בעור מעל המפרק ובכך לגרום כאבים בעת ההליכה.
תסמינים
התסמינים של דלקת זיהומיות בעצם או במפרק נושא משקל עלולים לכלול:
- צליעה
- תחושה כללית של חולי
- חוסר תיאבון
- חום נילווה
- כאב בתנועה ובמנוחה של המפרק המעורב
- הזעות לילה
- נפיחות
- אדמומיות באזור המפרק המעורב
- חוסר רצון ללכת ועוד
אבחון וטיפול
הטיפול בצליעה אצל ילדים הנובעת מדלקות זיהומיות צריך להתחיל באבחון מהיר. במקרה של דלקות זיהומיות ישנה חשיבות לזמן. יש לשם כך לעשות שימוש במיפוי עצמות, צילומי רנטגן בדיקות דם ותרבית. חשד לדלקת זיהומית מחייב אשפוז וטיפול דחוף בזיהום באמצעות אנטיביוטיקה. עיכוב בהגשת אבחון וטיפול מתאים עשוי לגרום לנזקים ועיוותים בלתי הפיכים למפרק ולעצמות המעורבים.
דלקת פרקים עלולה לשבש את ההליכה
גם דלקות פרקים עלולות לגרום לשיבוש הליכת הילד. ישנן דלקות פרקים ששכיחותם גבוהה, יחסית, בקרב ילדים. אלה עלולות לפגוע במפרקים ולגרום לצליעה. דלקת הפרקים אוטואימונית השכיחה ביותר בקרב ילדים נקראת דלקת פרקים שגרונית של ילדים (Juvenile rheumatoid arthritis). מחלות נוספות שתוקפות גם את המפרקים כוללות בין היתר:
- קדחת ים תיכונית משפחתית (Familial Mediterranean Fever)
- מחלת קרוהן (Crohn's)
- זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus erythematosus) ועוד.
תסמינים
התסמינים של דלקת פרקים הפוגעת במפרקי הגפה התחתנה יכללו:
- צליעה
- נוקשות של המפרק המעורב בעיקר בבוקר לאחר ההשכמה
- כאב בתנועה של המפרק או הגפה המעורבים
- נפיחות
- חוסר רצון ללכת ועוד. תסמינים נוספים של המחלה העומדת בבסיס הנזקים למפרקים.
אבחון וטיפול
הטיפול המתאים בצליעה הנובעת מדלקת פרקים יעשה לאחר זיהוי מדויק של סוג דלקת הפרקים שממנה סובל הילד. בדיקות מעבדה ואמצעי הדמיה יעזרו לנו להשגת מטרה זו.
ליקויי הליכה בגלל בעיות מולדות
צליעה אצל ילדים עלולה להיגרם גם בגלל בעיות מולדות. בעיה כזאת היא התפתחות לקויה של מפרק הירך (Congenital hip dysplasia). מדובר בהפרעה שכיחה יחסית הפוגעת בשני תינוקות על כול 1000 לידות. מתוך כל פתולוגיה מולדת זאת גורמת לעיוות המפרק ושינוי במבנה האנטומי שלו. הפרעה זאת עלולה לפגוע במפרק ירך אחד או בשני המפרקים. חומרת הנזק יכולה לנוע בין לקות קלה בעמדת המפרק או ליקוי גרמי קל ועד לפריקה מלאה או עיוות גרמי קשה.
תסמינים
בשלבים הראשונים של החיים בעיות מולדות במפרקי הירך אינן מייצרות סימנים ותסמינים. מסיבה זאת קיים קושי באבחון הבעיה על ידי גורמים שאינם מקצועיים. סימנים ותסמינים שעלולים להופיע על ציר השנים תלויים בין היתר בחומרת העיוות שנוצר במפרק. אלה עלולים לכלול:
- כאבים בירך
- כאבים במפשעה
- תחושה של מפשעה תפוסה
- מוגבלות בתנועה של המפרק המעורב
- חוסר רצון ללכת
אבחון וטיפול
הטיפול הכי טוב בצליעה של הילד הנובעת מבעיות התפתחותיות מולדות הוא מניעתה. ליקוי התפתחותי מולד במפרק הירך ניתן לריפוי כאשר הוא מאובחן בשלב מוקדם. בדיקות (Ortolani maneuver, Barlow maneuver) שנערכות לתינוק עם היוולדו אמורות לאתר את הבעיה. תינוק שנולד עם בעיה התפתחותית במפרק הירך ידגים קפלים לא סימטריים במפרק הירך, גפיים תחתונות שאינם שווים באורכם ועוד.
במידת וקיים חשד לקיומה של בעיה מולדת במפרק יש לאשר או לשלול את קיומה. ניתן לעשות זאת בחודש -חודשיים הראשונים לחיי התינוק על ידי אולטרה סאונד ו/או בגיל חצי שנה על ידי צילום רנטגן. מספר סוגים של מחוכים ותמיכה יעזרו בשלב הזה לקבע את המפרק במיקום נכון ויאפשרו החזרת המפרק לתפקוד תקין. איחור בהענקת טיפול עלול לגרום לסיבוכים, כירורגיה להחלפת מפרק ונכויות עתידיות.
ליקויי הליכה בגלל בעיות התפתחותיות
במהלך גדילת הילד עלולות להתפתח בעיות בירך ולגרום בכך לצליעה המלווה בכאב מקומי. התפתחות של נמק (Legg-Calve-Perthes) בקצהו העליון של ראש הירך. פתולוגיה נוספת (ראו צילום רנטגן) היא החלקה של החלק העליון של ראש הירך (Slipped Capital Femoral Epiphysis) ופגיעה בתפקוד המפרק.
תסמינים
הסימנים והתסמינים הנובעים מבעיות התפתחותיות במפרקי הירך יכללו:
- צליעה
- כאב
- מוגבלות בתנועת המפרק
- חוסר רצון להיות פעיל ועוד
אבחון וטיפול
הטיפול המתאים בצליעה הנובעת מבעיות התפתחותיות חייב להתחיל בזיהוי מהיר של בעיות אלו. טיפול מתאים מונעים נזקים עתידיים קשים. במקרים קשים במיוחד תיתכן ויידרש טיפול כירורגי.
ליקויי הליכה בגלל מחלות נירולוגיות
צליעה אצל ילדים או מבוגרים יכולה להתפתח גם בגלל נזקים ומחלות אשר משפיעות על מערכת העצבים המרכזית ו/או ההיקפית ועל העיצבוב לגפיים התחתונות או למערכת שיווי המשקל. שיתוק מוח (Cerebral palsy), פוליו ומחלות נירולוגיות עם הפרעות תחושתיות ומוטוריות תורשתיים הם דוגמאות לפגיעה מסוג זה.
תסמינים
הסימפטומים שעלולים להתפתח בגין מחלות נוירולוגיות כוללים בין היתר:
- פגיעה בשליטה בגפיים התחתונות ובכלל זה צליעה ברמות חומרה שונות ואף חוסר יכולת לנוע
סימפטומים נוספים נגזרים מחומרת הפגיעה הנירולוגית ועשויים להצביע על מיקום הפגיעה. אלה עלולים לכלול:
- אטקסיה
- חוסר שיווי משקל
- הפרעה בטונוס השרירים
- פגיעה בהחזרי הגידים ועוד
אבחון וטיפול
אבחון וטיפול בליקויי הליכה הנובעים מבעיות נירולוגיות דורשים זיהוי של מיקום הנזק וחומרתו. מלבד בדיקות נירולוגיות יש צורך לערוך בדיקות מעבדה ושימוש באמצעי הדמיה. הטיפול נגזר כמובן מסוג הפתולוגיה שעומדת בבסיס הצליעה אצל הילד.
References:
Herman MJ, Martinek M. The limping child. Pediatr Rev. 2015 May;36(5):184-95; quiz 196-7.
Jessica Burns, Scott Mubarak. Evaluation of the Limping Child, Journal of the Pediatric Orthopaedic Society of North America, Volume 2, Issue 2, 2020, 109.
Rossiter, Daniel & Ahluwalia, Aashish & Vo, Phien & Mapara, Rahee. (2018). The limping child: A systematic approach to assessment and management. British Journal of Hospital Medicine. 79. C150-C153. 10.12968/hmed.2018.79.10.C150.
Cristaldi, S.; Boni, A.; Ferro, V.; Musolino, A.; Della Vecchia, N.; Boccuzzi, E.; Bellelli, E.; Biagiarelli, F.S.; Aulisa, A.G.; Cirillo, M.; et al. Atraumatic Limping Child, a Challenge for Pediatricians: An Observational Age-Related Study in a Pediatric Emergency Department. Children 2024, 11, 185.
Sawyer JR, Kapoor M. The limping child: a systematic approach to diagnosis. Am Fam Physician. 2009 Feb 1;79(3):215-24. PMID: 19202969.
Fowler, J.R., Guille, J.T. (2012). Limping Child. In: Elzouki, A.Y., Harfi, H.A., Nazer, H.M., Stapleton, F.B., Oh, W., Whitley, R.J. (eds) Textbook of Clinical Pediatrics. Springer, Berlin, Heidelberg.