נוירופתיה של עצב התווך
נוירופתיה של עצב התווך

נוירופתיה של עצב התווך

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


נוירופתיה של עצב התווך בעקבות לכידה של העצב היא תופעה שכיחה. עצב התווך יוצא ממקלעת הזרוע בצוואר ודרך מרכז הגפה נע אל כף היד כדי לעצבב את רוב השרירים הכופפים של האמה וחלק מהשרירים בכף היד. במהלך מסלולו חשוף העצב ללחצים ופציעות.

אחד הגורמים לכאבים בידיים עלול להיות לכידה של עצב פריפרי הקרוי עצב התווך (Median nerve). חשוב לקחת בחשבון את האפשרות הזאת על מנת לאבחן ולטפל במהירות בחולה המתלונן על סימנים ותסמינים אופייניים. התבוששות בהסרת הלחץ מעל העצב הלכוד עלולה להוביל לנזקים בלתי הפיכים על כול המשתמע מכך.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



אנטומיה של עצב התווך

עצב התווך הוא אחד מסיבי העצב המרכזיים של היד. מקרו של העצב במקלעת הזרוע (Brachial plexus) משורשי עצבים C5-T1. במהלך מסלולו אל כף היד מעניק עצב התווך שלוחות מוטוריות ושלוחות תחושתיות. השלוחות המוטוריות של עצב התווך מעצבבות את השרירים הכופפים באמה מלבד השריר כופף שורש היד הגומדי (Flexor carpi ulnaris) ומחצית השריר כופף האצבעות העמוק (Flexor digitorum profundus) המעוצבבים על ידי עצב הגומד (Ulnar nerve).

בין היתר מעצבב עצב התווך את השריר הדו ראשי (Biceps), שריר הכפן העגול (Pronator teres) ואת שריר כופף אצבעות רדוד (Flexor digitorum superficialis) . בכף היד מעניק עצב התווך שלוחות מוטוריות לשרירים בבליטת האגודל (Thenar muscles) כולל כופף אגודל ארוך (Flexor pollicis longus) ושני השרירים התולעיים (lumbricals) החיצוניים (בצד של האגודל). שלוחות תחושתיים של עצב התווך אחראיות להעניק תחושה לחלק החיצוני של כף היד כולל לשלוש וחצי האצבעות כולל האגודל.

איפה יכול להילכד עצב התווך?

נוירופתיה של עצב התווך
נוירופתיה של עצב התווך

המיקומים השכיחים ללכידה של עצב התווך הנם במרפק, ברוב המקרים על ידי שריר הכפן העגול (Pronator) אך גם בגלל גורמים אחרים. לכידה של עצב התווך במרפק עלולה להוביל להתפתחות תסמונת שריר הכפן העגול (Pronator syndrome) או תסמונת העצב הבין גרמי הקדמי (Anterior interosseous nerve syndrome). לכידה של עצב התווך בשורש כף היד עלולה להוביל להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome). טיבם ועוצמתם של הסימנים והתסמינים הנובעים מהלכידה תלויים במקום הנזק ושלוחת העצב המעורבת ובחומרת הנזק.

נוירופתיה של עצב התווך – תסמונת שריר הכפן העגול

לכידה ולחץ הנוצר על עצב התווך במרפק מוביל להתפתחות תסמונת שריר הכפן העגול (Pronator syndrome).

גורמים

בתסמונת זאת נלכד עצב התווך (Median nerve) במרפק לרוב במהלך המעבר שלו בין שני הראשים של שריר הכפן העגול (Pronator teres). נקודות לכידה נוספות כוללות: מתחת לרצועה ע”ש סטרוטר (Struthers) בחלק המרוחק של עצם הזרוע, מתחת לאלל הדו-ראשי (Biceps aponeurosis) – הרקמה המחברת את שני הראשים של השריר הדו ראשי באזור חיבורם למרפק או מתחת לשריר כופף האצבעות השטחי (Flexor digitorum superficialis) הממוקם במדור הקדמי של האמה.

גורמי סיכון

עומסי יתר שנוצרים על המרפק והאמה, בגלל ביצוע תנועות סיבוביות חוזרניות ומאמצים חוזרניים. עומסים אלו עלולים לגרום להיפרטרופיה של שריר הכפן העגול ובכך להוביל להתפתחות הלכידה. גולף או טניס, אימוני משקולות, סקווש ועוד או הברגה ממושכת, עבודה עם פטיש, הקלדה מהווים דוגמאות לסוג זה של עומסים. גם טראומה מקומית במרפק כגון שבר עלולה להוביל להתפתחות שינויים מבניים ולהתפתחות לחץ מקומי על העצב.

סימנים ותסמינים

כאבים מקומיים במרפק, כאבים ונימול בחלק הפנימי של אמת היד ושל שלוש וחצי אצבעות החל מהאגודל. תיתכן חולשה ואף שיתוק של כף היד שתתבטא בצורת חולשה באחיזה. התוצאה עלולה להיות: אובדן יכולת כפיפה ופרונציה של השרירים באמה מלבד כמובן של השריר כופף שורש היד הגומדי (Flexor carpi ulnaris) והשריר כופף האצבעות העמוק (Flexor digitorum profundus) המעוצבבים על ידי עצב הגומד (Ulnar nerve). האמה וכף היד נותרים עם נטייה לסופינציה ובגלל המשיכה של השריר כופף שורש היד הגמדי גם עם נטייה לכפיפה פנימה של כף היד (Adduction). תתרחש פגיעה בכפיפת האגודל ובכפיפה ומתיחה של מפרקי אצבע אינדקס והאצבע המרכזית עם עצמות המסרק.

נוירופתיה של עצב התווך – תסמונת העצב הבין גרמי הקדמי

העצב הבין גרמי הקדמי (Anterior interosseous nerve) הוא ענף המתפצל מעצב התווך (Median nerve) כ5 ס”מ מתחת למרפק ומהווה ענף מוטורי סופי שלו. תפקידו של העצב הבין גרמי לעצבב את השרירים הכופפים העמוקים בקדמת האמה כולל את הצד החיצוני (האצבע מורה ואצבע אמה) של השריר כופף האצבעות העמוק (Flexor digitorum profundus) שחלקו האחר מעוצבב על ידי עצב הגומד (Ulnar), השריר כופף האגודל הארוך (Flexor pollicis longus) ושריר הכפן המרובע (Pronator quadratus). גירוי דלקתי של העצב המוטורי הזה יוביל להתפתחות תסמונת העצב הבין גרמי הקדמי (Anterior interosseous nerve syndrome) ולסימנים ותסמינים מוטוריים בלבד.

גורמים

תסמונת זאת מתרחשת ברוב המקרים בגלל לחץ המופעל על העצב על ידי הגיד של הראש העמוק של שריר הכפן העגול (Pronator teres). גורמים אפשריים נוספים כוללים אמתחת מוגדלת של גיד השריר הדו ראשי, פקקת של ענף העורק הרדיאלי (Thrombosed radial artery branch) או של העורק האולנארי (Thrombosed ulnar artery) ועוד. גורמי סיכון כוללים נזקי חבלה במרפק ושימוש אינטנסיבי במרפק.

גורמי סיכון

חשיפת המרפק והאמה לעומסי יתר עקב ביצוע פעולות חוזרניות עלולים לגרום בין היתר לשינויים מבניים בשריר הכפן העגול ולהתפתחות הלכידה של העצב. עומסי יתר עלולים להתפתח במהלך פעילות ספורט (גולף או טניס, אימוני משקולות, סקווש ועוד) או בעבודה (פעולת הברגה, עבודה עם פטיש, הקלדה ועוד). גם חבלה במרפק עלולה להוביל להתפתחות תסמונת לכידת העצב.

סימנים ותסמינים

היות והעצב הזה אינו מכיל סיבים תחושתיים פגיעה בו תוביל לסימנים ותסמינים מוטוריים בלבד. למרות זאת רוב החולים בתסמונת זאת ידווחו גם על כאבים באמה. חולשה מוטורית של השרירים בכף היד יקשו על ביצוע הסימן OK.

נוירופתיה של עצב התווך – תסמונת התעלה הקרפלית

לחץ על עצב התווך בשורש כף היד נקראת תסמונת התעלה הקרפלית או תסמונת מנהרת שורש כף היד (Carpal tunnel syndrome). מדובר בתסמונת לכידת עצב השכיחה ביותר וששכיחותה כפולה בקרב נשים. התעלה הקרפלית היא מתחם צר סגור מעל על ידי הרצועה הקרפלית ומהצדדים על ידי עצמות שורש כף היד. יחד עם העצב עוברים בתוך התעלה הקרפלית גם הגידים כופפי אצבעות כף היד וכלי דם.

גורמים

לחץ הנבנה בתוך התעלה הקרפלית באופן הדרגתי או חד גורמים להיצרות התעלה וללחץ הולך וגובר על הרקמות בתוכו כולל על עצב התווך.

גורמי סיכון

הגורם השכיח ביותר להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית הוא עומס יתר על הרצועות ועל שרוולי הגידים (Tendon sheaths) המצויים בתוך מנהרת שורש כף היד לרוב על רקע ביצוע תנועות חוזרניים (הקלדה, שימוש בכלי עבודה). עומס יתר על הרקמות הללו עלול לגרום להן לפציעה, התפתחות דלקתית ובצקות ובכך להצר את התעלה הקרפלית וללחוץ על עצב התווך. גורמים נוספים לתסמונת זאת כוללים טראומה לשורש כף היד, שינויים מבניים מולדים או נרכשים במנהרת שורש כף היד או בתכולתה (גידים, כלי דם, עצב), סוכרת ומחלות נוספות ועוד.

סימנים ותסמינים

החולה יתלונן לרוב על כאב, הירדמות וחולשת שרירים בשורש כף היד באגודל ובשתיים וחצי האצבעות הסמוכות לו. הכאב עלול להקרין לעבר האמה ולהפריע בעוצמתו את מהלך השינה. גם הכאבים בבוקר עלולים להיות קשים יותר. במצבים קשים חולשה מלאה ואף שיתוק של השרירים בכרית האגודל (Thenar muscles).

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן