הפרעות במפרק הלסת: איך מזהים בעיות TMJ ומה אפשר לעשות? הפרעות במפרק הלסת, המוכרות בעולם הרפואה כבעיות TMJ או TMD, הן אחת הסיבות השכיחות והפחות מדוברות לכאבים כרוניים באזור הראש והצוואר. מפרק הלסת הוא מהמורכבים בגופנו, שכן הוא משלב תנועת ציר חלקה עם תנועת החלקה קדימה ואחורה כדי לאפשר לנו לדבר, ללעוס ולבלוע. כאשר האיזון העדין במפרק זה או בשרירים הסובבים אותו נפגע, מתחילה שרשרת של תסמינים המשפיעים באופן דרמטי על איכות החיים היומיומית. האתגר הגדול בהפרעות אלו טמון בקושי בזיהוי הראשוני שלהן.
בעיות TMJ אינן מוגבלות רק ללסת, הן נוטות "להתחפש" לבעיות בריאותיות אחרות ומקרינות כאב לכל עבר. אנשים רבים הסובלים מכך מתלוננים על כאבי ראש כרוניים, כאבי אוזניים חדים, נוקשות בצוואר ובכתפיים, ואפילו סחרחורות. נורות אזהרה מקומיות יותר כוללות קולות נקישה ("קליקים") בעת פתיחת הפה, הגבלה ביכולת הלעיסה, או תחושה מטרידה של נעילת הלסת.מאמר זה נועד לעשות סדר בבלבול ולספק לכם מדריך מעשי להתמודדות עם התופעה. נלמד כיצד לזהות את הסימנים המוקדמים של הפרעות TMJ, נבין את גורמי הסיכון המובילים אליהן – החל ממתח נפשי ושחיקת שיניים ועד לטראומה פיזית – ונציג את מגוון פתרונות הטיפול הקיימים, משינויים פשוטים באורח החיים ופיזיותרפיה ועד לטיפולים רפואיים מתקדמים.
הפרעות במפרק הלסת: איך מזהים בעיות TMJ ומה אפשר לעשות? – רקע
מהן הפרעות במפרק הלסת? הפרעות במפרק הלסת, או Temporomandibular Disorders – TMD, הן קבוצה רחבה של מצבים המשפיעים על מפרק הלסת, שרירי הלעיסה, הדיסק המפרקי, הרצועות והרקמות הסמוכות. רבים משתמשים בביטוי “בעיית TMJ”, אך מבחינה מקצועית TMJ הוא שם המפרק עצמו – Temporomandibular Joint – ואילו TMD הוא שם ההפרעה או קבוצת ההפרעות. לכן, כאשר אדם אומר “יש לי TMJ”, לרוב הכוונה היא שיש לו כאב, קליקים, נעילה או קושי בתפקוד של מפרק הלסת.
מפרק הלסת הוא מפרק ייחודי משום ששני הצדדים עובדים יחד. כל פתיחת פה, לעיסה, דיבור, פיהוק או תנועת צד מחייבים תיאום בין מפרק ימין, מפרק שמאל, שרירי הלעיסה, הצוואר והראש. לכן כאב בלסת אינו תמיד מוגבל ללסת. הוא יכול להופיע גם כרקה כואבת, כאב לפני האוזן, כאב באוזן עם בדיקה תקינה, כאב שיניים לא מוסבר, כאב ראש, כאב צוואר או תחושת עייפות בשרירי הפנים.
שכיחות הפרעות TMJ ו־TMD
הפרעות במפרק הלסת נפוצות יחסית. מטא־אנליזה רחבה מצאה ששכיחות TMD באוכלוסייה הכללית עומדת על כ־31% בקרב מבוגרים וקשישים וכ־11% בקרב ילדים ומתבגרים, אם כי חלק מהתסמינים הם קלים, כמו קליקים ללא כאב משמעותי (Valesan, 2021).
חשוב להבחין בין “ממצא” לבין “בעיה שדורשת טיפול”. קליק בלסת ללא כאב, ללא נעילה וללא ירידה בפתיחת הפה אינו בהכרח מסוכן. לעומת זאת, כאב יומיומי, קושי ללעוס, הגבלה בפתיחת הפה, נעילה של הלסת, כאבי ראש חוזרים או כאב שמפריע לשינה ולתפקוד מצדיקים בדיקה מקצועית. מחקרי OPPERA הדגישו ש־TMD כואב הוא מצב רב־גורמי, ולא תוצאה של גורם יחיד כמו סגר שיניים בלבד (Slade, 2016).
אנטומיה בסיסית של מפרק הלסת
מפרק קטן עם תפקיד גדול
מפרק הלסת נמצא לפני האוזן, בין עצם הלסת התחתונה לבין עצם הרקה בגולגולת. בתוך המפרק יש דיסק סחוסי קטן שמסייע לתנועה חלקה. בזמן פתיחת הפה, המפרק אינו רק “נפתח”; הוא גם מחליק קדימה. תנועה זו מאפשרת פתיחה רחבה, לעיסה ודיבור.
שרירי הלעיסה העיקריים כוללים את שריר המלעס, שריר הרקה ושרירים עמוקים יותר שמניעים את הלסת. כאשר שרירים אלה מתוחים, עמוסים או רגישים, הם יכולים לגרום לכאב מקומי או לכאב מוקרן לרקה, ללחי, לאוזן, לשיניים או לצוואר. לכן, לא כל כאב סביב מפרק הלסת נובע מהמפרק עצמו. לעיתים המקור הוא שרירי, עצבי, דנטלי או צווארי.
סוגי הפרעות במפרק הלסת
כאב שרירי בלסת
כאב שרירי, או TMD מיוגני, הוא אחד הסוגים השכיחים של כאבי לסת. הוא נובע מרגישות או עומס בשרירי הלעיסה. הכאב יכול להיות עמום, לוחץ או שורף, ולעיתים הוא מחמיר בלעיסה, הידוק שיניים, דיבור ממושך, לעיסת מסטיק או סטרס.
בבדיקה, לחיצה על שריר המלעס או שריר הרקה יכולה לשחזר את הכאב המוכר של המטופל. הקריטריונים האבחוניים DC/TMD מדגישים שבכאב שרירי, חשוב לבדוק אם הכאב משתנה בתפקוד, תנועה או הרגלים כמו הידוק שיניים, ואם הבדיקה משחזרת את תלונת הכאב (Schiffman, 2014; Chan, 2022).
כאב מפרקי במפרק הלסת
כאב מפרקי, או Arthralgia, מורגש לרוב לפני האוזן ומוחמר בפתיחת פה, לעיסה, פיהוק או תנועות צד של הלסת. לעיתים יש רגישות בלחיצה על המפרק, תחושת לחץ באוזן או כאב חד בזמן תנועה.
כאב מפרקי יכול להופיע לאחר עומס, פתיחת פה ממושכת בטיפול שיניים, חבלה, הידוק לסתות או דלקת מפרקית. ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני, ולא ממהרים להדמיה או טיפול פולשני.
הפרעה בדיסק של מפרק הלסת
הדיסק המפרקי יכול לזוז ממקומו. כאשר הוא זז וחוזר בזמן פתיחת הפה, עשוי להופיע קליק. כאשר הוא אינו חוזר, הלסת עלולה להיפתח פחות, ולעיתים המטופל מרגיש “נעילה”. קליק ללא כאב או הגבלה אינו בהכרח דורש טיפול, אך קליק כואב, נעילה או ירידה בטווח פתיחת הפה דורשים בדיקה.
שינויים ניווניים ודלקתיים
בחלק מהמטופלים יש שינויים ניווניים במפרק הלסת, כמו שחיקת סחוס או שינויים גרמיים. לעיתים יש רעשים מחוספסים, כאב עמוק או נוקשות. במקרים נדירים יותר, מחלות דלקתיות כמו דלקת מפרקים שגרונית או דלקת מפרקים פסוריאטית יכולות לערב את מפרק הלסת. כאשר יש כאבים במפרקים נוספים, נוקשות בוקר ממושכת, נפיחות או סימנים כלליים, יש צורך בבירור רפואי.
תסמינים נפוצים של בעיות TMJ
כאב לפני האוזן או בלסת
הכאב הקלאסי מופיע לפני האוזן, בצד אחד או בשני הצדדים. הוא יכול להחמיר בפתיחת פה, לעיסה או מגע באזור. לעיתים הכאב מקרין לרקה, ללחי או לצוואר. מטופלים רבים פונים קודם לרופא אף־אוזן־גרון בגלל תחושת כאב אוזניים, אך מתברר שהאוזן תקינה והמקור הוא מפרק הלסת או שרירי הלעיסה.
קליקים וקפיצות בלסת
קליקים בלסת נפוצים מאוד. אם הם אינם כואבים, אינם מלווים בנעילה ואינם מגבילים פתיחת פה, לעיתים אין צורך בטיפול מיוחד. הבעיה מתחילה כאשר הקליק כואב, מופיע עם קושי בפתיחה, או מלווה בתחושה שהלסת “נתקעת”.
הגבלה בפתיחת הפה
קושי לפתוח את הפה יכול להופיע בגלל שרירים מכווצים, כאב מפרקי, הפרעת דיסק או נעילה. אם פתיחת הפה מוגבלת באופן פתאומי, אין לנסות לפתוח בכוח. פתיחה אגרסיבית עלולה להגביר גירוי. במצב כזה מומלץ לפנות לבדיקה.
כאבי ראש, רקות וצוואר
כאבים במפרק הלסת יכולים להופיע יחד עם כאבי ראש, בעיקר באזור הרקות. קשר זה משמעותי משום ששריר הרקה הוא אחד משרירי הלעיסה. בנוסף, הצוואר והלסת פועלים כמערכת תפקודית אחת. כאבי צוואר, מנח ראש ממושך מול מסך, הידוק לסתות ושינה לא איכותית יכולים כולם להחמיר כאבי TMJ.
גורמים שכיחים להפרעות במפרק הלסת
הידוק שיניים וברוקסיזם
ברוקסיזם הוא פעילות חוזרת של שרירי הלעיסה הכוללת הידוק, חריקה, החזקת הלסת במתח או דחיקת הלסת. כיום מבדילים בין ברוקסיזם בזמן ערות לבין ברוקסיזם בשינה. ברוקסיזם בזמן ערות קשור לעיתים לריכוז, עבודה מול מחשב, נהיגה, לימודים או סטרס. ברוקסיזם בשינה מתרחש בזמן שינה ולעיתים מתגלה בגלל כאבי לסת בבוקר, שחיקת שיניים או רגישות דנטלית (Lobbezoo, 2018).
לא כל ברוקסיזם גורם לנזק, אך כאשר ההידוק ממושך או חזק, הוא יכול להעמיס על שרירי הלעיסה והמפרק. לכן הטיפול מתמקד בזיהוי ההרגל, הפחתת עומס, הגנה על השיניים במקרה הצורך ושיפור שינה.
סטרס ודריכות של מערכת העצבים
סטרס אינו גורם “דמיוני” לכאב. בזמן לחץ הגוף נכנס לדריכות: הכתפיים עולות, הנשימה משתנה, שרירי הצוואר מתכווצים ולעיתים גם הלסת ננעלת. סקירות מצאו קשר בין ברוקסיזם בשינה לבין תסמיני חרדה וסטרס, אם כי הקשר מורכב ואינו מוכיח שסטרס הוא הסיבה היחידה בכל מקרה (Polmann, 2019; Polmann, 2021).
כאשר כאבי לסת מחמירים בתקופות עומס, מבחנים, עבודה אינטנסיבית או שינה גרועה, חשוב לטפל לא רק בלסת אלא גם במערכת העצבים: שינה, נשימה, פעילות גופנית, הפסקות ותמיכה רגשית במידת הצורך.
פתיחת פה ממושכת או חבלה
טיפול שיניים ארוך, פיהוק רחב, נגיסה גדולה, מכה בסנטר או תאונת דרכים יכולים לעורר כאב במפרק הלסת. לעיתים מדובר בגירוי זמני, ולעיתים הכאב נמשך בגלל עומס שרירי או מפרקי. אם מופיעה נעילה, נפיחות, חום או קושי משמעותי לפתוח את הפה, יש לפנות לבדיקה.
הרגלי לעיסה ועומס יומיומי
לעיסת מסטיק ממושכת, כסיסת ציפורניים, נשיכת עטים, לעיסה חד־צדדית, אכילת מזון קשה מאוד או הידוק שיניים בזמן ריכוז יכולים להעמיס על הלסת. לעיתים ההרגלים האלה נראים שוליים, אך כאשר הם חוזרים מדי יום, הם מצטברים לעומס משמעותי.
גורמי סיכון לבעיות TMJ
מין, גיל וכאב כרוני
TMD כואב נפוץ יותר בנשים, במיוחד בגילאי הבגרות הצעירה עד גיל הביניים. הסיבות לכך אינן פשוטות וכוללות כנראה שילוב של גורמים הורמונליים, עצביים, פסיכולוגיים וחברתיים. מחקרים גדולים בתחום מצביעים גם על קשר בין TMD לבין כאבים חופפים בגוף, רגישות מערכת העצבים, שינה וסטרס (Slade, 2016).
שינה ירודה והפרעות נשימה בשינה
שינה ירודה מורידה את סף הכאב ומקשה על התאוששות שרירים. כאשר יש כאבי לסת בבוקר, נחירות חזקות, עייפות יומית או יקיצות רבות, כדאי לשקול גם את איכות השינה. אצל חלק מהמטופלים יש קשר בין ברוקסיזם בשינה לבין עוררויות במהלך הלילה, ולעיתים גם הפרעות נשימה בשינה.
כאבי צוואר ועבודה מול מסך
עבודה ממושכת מול מחשב או טלפון יכולה לתרום להידוק לסתות ולמתח צווארי. הבעיה אינה “יציבה לא טובה” כשלעצמה, אלא משך התנוחה, חוסר תנועה, ריכוז ממושך, סטרס והיעדר הפסקות. לכן הפחתת סיכון כוללת גם הפסקות תנועה, הרפיית כתפיים, תרגילי צוואר ונשימה.
איך מאבחנים הפרעות TMJ?
תשאול קליני
האבחון מתחיל בסיפור. חשוב לברר איפה הכאב, מתי הוא התחיל, מה מחמיר אותו, האם יש קליקים, נעילה, הגבלה, כאבי ראש, כאבי צוואר, כאבי שיניים, חבלה, טיפול שיניים ממושך או הידוק שיניים. שאלות על שינה, סטרס, תרופות, מחלות מפרקים והרגלי לעיסה עוזרות להבין את התמונה המלאה.
בדיקת תנועת הלסת
בבדיקה מודדים פתיחת פה, תנועת הלסת לצדדים, סטייה בזמן פתיחה, כאב בתנועה ורעשים מפרקיים. פתיחת פה מוגבלת, סטייה ברורה או כאב בשלב מסוים של התנועה יכולים להכווין לסוג ההפרעה.
מישוש שרירים ומפרקים
בודקים רגישות בשרירי המלעס, הרקה, שרירי צוואר ומפרק הלסת. אם לחיצה על השריר משחזרת את הכאב המוכר, הדבר תומך במקור שרירי. אם לחץ ישיר על המפרק משחזר כאב לפני האוזן, ייתכן שיש מעורבות מפרקית.
בדיקת שיניים
חשוב לשלול כאב שיניים, סדק, דלקת, מחלת חניכיים או בעיה לאחר טיפול שיניים. כאב שיניים יכול להקרין ללסת, וכאב לסת יכול להרגיש כמו כאב שיניים. לכן, במקרים רבים רופא שיניים הוא חלק חשוב מהאבחון.
מתי צריך הדמיה?
הדמיה אינה נדרשת לכל כאב TMJ. MRI מתאים יותר להערכת הדיסק והרקמות הרכות, במיוחד במקרים של נעילה, הגבלה משמעותית או כאב מתמשך. CT מתאים יותר להערכת עצם, שינויים ניווניים או חבלה. סקירות עדכניות מדגישות שהבדיקה הקלינית היא הבסיס, והדמיה היא כלי עזר במקרים נבחרים (Li, 2021).
מה אפשר לעשות בבית?
מנח מנוחה של הלסת
במנוחה, השיניים אינן אמורות לגעת זו בזו רוב הזמן. מנח מומלץ הוא: שפתיים סגורות בעדינות, שיניים מופרדות מעט, לשון רפויה ונשימה רגועה. אפשר לשים תזכורת קטנה על המסך: “שיניים נפרדות, כתפיים רכות”. זהו תרגול פשוט אך משמעותי עבור אנשים שמהדקים לסתות בזמן ערות.
להפחית עומס לעיסה
בזמן כאב מומלץ להפחית מסטיקים, מזון קשה מאוד, לעיסה ממושכת, פתיחת פה רחבה ונשיכת חפצים. אין צורך לעבור לתזונה רכה לאורך זמן רב, אך בתקופה כואבת הפחתת עומס יכולה להרגיע את המערכת. לאחר שיפור, חוזרים בהדרגה לתפקוד רגיל.
חום, הרפיה ונשימה
חום מקומי על שרירי הלעיסה יכול להקל על כאב שרירי. נשימה איטית, הורדת כתפיים והרפיית הלסת יכולים להפחית דריכות. אנשים רבים מגלים שכאבי הלסת מופיעים יחד עם מתח בצוואר ובכתפיים, ולכן הרפיה כללית חשובה לא פחות מהרפיית הלסת בלבד.
טיפולים שמרניים יעילים
הדרכה וחינוך
הטיפול הראשון ברוב הפרעות TMJ הוא הסבר. כאשר המטופל מבין שהכאב אמיתי אך ברוב המקרים אינו מסוכן, רמת הפחד יורדת. הדרכה כוללת הבנת ההרגלים שמעמיסים על הלסת, הפחתת הידוק, שיפור שינה וחזרה הדרגתית לתפקוד.
תרגילי לסת
תרגילים יכולים לכלול פתיחה וסגירה איטית מול מראה, תנועות צד עדינות, תרגול מנח מנוחה והרפיית שרירי לעיסה. חשוב לא לבצע פתיחות כוחניות, במיוחד אם קיימת נעילה או כאב חד. תרגול נכון צריך להפחית כאב ולשפר שליטה, לא להצית את המפרק.
סד לילה
סד לילה יכול להגן על השיניים, להפחית עומסים מסוימים ולעזור לחלק מהמטופלים עם כאבי בוקר או שחיקת שיניים. עם זאת, סד אינו בהכרח מפסיק ברוקסיזם ואינו מחליף טיפול בהרגלים, שינה וסטרס. סקירה רחבה על סדים ב־TMD וברוקסיזם מצאה שהראיות מורכבות, ולכן יש להתאים סד למטופל ולא להציגו כפתרון יחיד (Riley, 2020).
פיזיותרפיה וטיפול תנועתי
פיזיותרפיה יכולה לכלול תרגילי לסת, טיפול בשרירי הלעיסה, תרגילי צוואר ושכמות, חינוך לכאב ושיפור הרגלים. כאבי TMJ רבים משתפרים כאשר מטפלים גם בצוואר, בנשימה ובדפוסי עבודה מול מסך.
כירופרקטיקה והפרעות TMJ
איך כירופרקטיקה יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל בחלק מהמקרים של הפרעות TMJ כאשר יש מרכיב שריר־שלד ברור: כאבי צוואר, כאבי ראש, נוקשות בגב העליון, עומס בשרירי הלעיסה או מגבלה בתנועת הראש והלסת. הטיפול עשוי לכלול מוביליזציות עדינות לצוואר ולגב העליון, טיפול ברקמות רכות, תרגילי צוואר ושכמות, הדרכה ארגונומית ותרגילי נשימה.
סקירה שיטתית ומטה־אנליזה מצאה שטיפול ידני ותרגול עשויים להראות תוצאות מבטיחות ב־TMD, אך איכות הראיות אינה גבוהה ויש שונות בין המחקרים (Armijo-Olivo, 2016). סקירה נוספת מצאה שטיפול ידני עשוי להפחית כאב ולשפר פתיחת פה, אך הדגישה צורך במחקר איכותי נוסף ובהתאמה אישית (Herrera-Valencia, 2020).
מתי כירופרקטיקה אינה מספיקה?
כירופרקטיקה אינה מחליפה רופא שיניים כאשר יש כאב שיניים, שחיקת שיניים משמעותית או צורך בסד. היא אינה מחליפה מומחה לכאב פנים ולסתות כאשר יש נעילה משמעותית, מחלה מפרקית או כאב עיקש. היא גם אינה מחליפה רופא כאשר יש חום, נפיחות, חבלה קשה או סימנים נוירולוגיים. התפקיד האפשרי שלה הוא להשתלב בתוך תוכנית טיפול שמרנית ורב־תחומית.
טיפולים מתקדמים יותר
תרופות
במצבים חריפים, רופא או רופא שיניים עשויים להמליץ על משככי כאבים, נוגדי דלקת או מרפי שרירים לתקופה קצרה. תרופות יכולות לעזור לשבור מעגל כאב, אך אינן פתרון יחיד כאשר ההרגלים המעמיסים נמשכים.
הזרקות ובוטולינום טוקסין
במקרים מסוימים של כאב שרירי קשה או ברוקסיזם משמעותי נשקלות הזרקות, כולל בוטולינום טוקסין. טיפול כזה אינו קו ראשון לכל מטופל, ויש לשקול אותו בזהירות, בהתאם לאבחנה, חומרת הכאב, הסיכונים והטיפולים שכבר נוסו.
טיפולים פולשניים וניתוח
רוב הפרעות TMJ מטופלות שמרנית. סקירה עדכנית על ניהול TMD מדגישה כי ניתוח שמור בדרך כלל למקרים חמורים או עקשניים, לאחר מיצוי אפשרויות שמרניות ובחירת מטופלים מדויקת (Mauro, 2024).
מתי צריך לפנות בדחיפות לבדיקה?
יש לפנות לבדיקה כאשר יש נעילה פתאומית של הלסת, קושי משמעותי לפתוח או לסגור את הפה, נפיחות, חום, כאב שיניים חזק, הפרשה, חבלה לפנים, ירידה בתחושה בפנים, כאב ראש חדש וחזק, ירידה בלתי מוסברת במשקל או כאב שמחמיר במהירות.
כאב בלסת שמופיע יחד עם לחץ בחזה, קוצר נשימה, הזעה, בחילה או חולשה כללית מחייב הערכה רפואית דחופה. לא כל כאב באזור הלסת הוא בעיית TMJ.
איך מפחיתים סיכון להחמרת בעיות TMJ?
להפחית הידוק בזמן ערות
בדקו כמה פעמים ביום אם השיניים נוגעות זו בזו. אם כן, שחררו בעדינות. המטרה היא לא “להחזיק את הפה פתוח”, אלא לאפשר לשיניים להיות מופרדות מעט במנוחה.
להימנע מעומס מיותר
הפחיתו מסטיקים, נשיכת עטים, כסיסת ציפורניים, פתיחת פה רחבה ולעיסה של מזון קשה מאוד בזמן כאב. אם אתם נוטים ללעוס בצד אחד בלבד, נסו לחזור בהדרגה ללעיסה מאוזנת לאחר ירידת הכאב.
לשפר שינה
שינה טובה מפחיתה רגישות לכאב. שגרה קבועה, הפחתת מסכים לפני השינה, הפחתת קפאין בערב ובירור נחירות או עייפות יומית יכולים להיות חלק חשוב מהטיפול.
לטפל בצוואר ובסביבת העבודה
הרימו מסך לגובה נוח, קחו הפסקות, הזיזו צוואר וכתפיים, ואל תחזיקו את הראש קדימה שעות. שינוי קטן בהרגלי העבודה יכול להפחית עומס על הלסת.
טעויות נפוצות בהפרעות TMJ
לחשוב שכל קליק דורש טיפול
קליקים ללא כאב וללא הגבלה אינם תמיד בעיה. טיפול נדרש כאשר יש כאב, נעילה או פגיעה בתפקוד.
למהר לשינויי סגר קבועים
השחזת שיניים או שינויי סגר בלתי הפיכים אינם קו ראשון ברוב מצבי TMD. בדרך כלל מתחילים בטיפול שמרני והפיך.
לפתוח את הפה בכוח בזמן נעילה
פתיחה בכוח עלולה להחמיר גירוי. במצב של נעילה או הגבלה משמעותית, יש לפנות להערכה.
לטפל רק בלסת ולהתעלם משינה, סטרס וצוואר
TMD הוא לרוב מצב רב־גורמי. טיפול מקומי בלבד עלול להחמיץ גורמים חשובים שממשיכים לשמר את הכאב.
סיכום: איך מזהים בעיות TMJ ומה אפשר לעשות?
הפרעות במפרק הלסת הן קבוצה רחבה של מצבים שיכולים לערב את מפרק הלסת, שרירי הלעיסה, הדיסק המפרקי, הצוואר ומערכת העצבים. סימנים אופייניים כוללים כאב לפני האוזן, כאב בלעיסה, כאבי רקות, קליקים כואבים, נעילה, הגבלה בפתיחת הפה, כאבי ראש וכאבי צוואר.
האבחון מבוסס על תשאול, בדיקת תנועת הלסת, מישוש שרירים ומפרקים, בדיקת שיניים ולעיתים הדמיה. ברוב המקרים מתחילים בטיפול שמרני: הדרכה, הפחתת הידוק, תרגילי לסת, שיפור שינה, הפחתת סטרס, סד לילה במידת הצורך וטיפול תנועתי. כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר קיימת מעורבות של צוואר, שרירים או תנועה, אך היא צריכה להשתלב עם אבחון דנטלי ורפואי מתאים.
המסר החשוב ביותר הוא שרוב בעיות TMJ אינן דורשות טיפול פולשני בתחילת הדרך. זיהוי מוקדם, הפחתת עומסים, תרגול נכון וטיפול מקצועי מותאם יכולים להפחית כאב, לשפר פתיחת פה ולהחזיר ביטחון בתפקוד היומיומי.
References:
Armijo-Olivo, S., Pitance, L., Singh, V., Neto, F., Thie, N., & Michelotti, A. (2016). Effectiveness of manual therapy and therapeutic exercise for temporomandibular disorders: Systematic review and meta-analysis. Physical Therapy, 96(1), 9-25. https://doi.org/10.2522/ptj.20140548
Asquini, G., Bianchi, A. E., Borromeo, G., Locatelli, M., & Falla, D. (2022). Effectiveness of manual therapy applied to craniomandibular structures in temporomandibular disorders: A systematic review. Journal of Oral Rehabilitation, 49(4), 442-455. https://doi.org/10.1111/joor.13299
Chan, N. H. Y., Ip, C. K., Li, D. T. S., & Leung, Y. Y. (2022). Diagnosis and treatment of myogenous temporomandibular disorders: A clinical update. Diagnostics, 12(12), 2914. https://doi.org/10.3390/diagnostics12122914
Herrera-Valencia, A., Ruiz-Muñoz, M., Martin-Martin, J., Cuesta-Vargas, A., & González-Sánchez, M. (2020). Efficacy of manual therapy in temporomandibular joint disorders and its medium- and long-term effects on pain and maximum mouth opening: A systematic review and meta-analysis. Journal of Clinical Medicine, 9(11), 3404. https://doi.org/10.3390/jcm9113404
Lobbezoo, F., Ahlberg, J., Raphael, K. G., Wetselaar, P., Glaros, A. G., Kato, T., Santiago, V., Winocur, E., De Laat, A., De Leeuw, R., Koyano, K., Lavigne, G. J., Svensson, P., & Manfredini, D. (2018). International consensus on the assessment of bruxism: Report of a work in progress. Journal of Oral Rehabilitation, 45(11), 837-844. https://doi.org/10.1111/joor.12663
Mauro, G., Verdecchia, A., Zerman, N., & others. (2024). Temporomandibular disorders management – What’s new? A scoping review. Journal of Clinical Medicine, 13(18), 5386. https://doi.org/10.3390/jcm13185386
Polmann, H., Domingos, F. L., Melo, G., Stuginski-Barbosa, J., Guerra, E. N. S., Porporatti, A. L., Dick, B. D., Flores-Mir, C., & De Luca Canto, G. (2019). Association between sleep bruxism and anxiety symptoms in adults: A systematic review. Journal of Oral Rehabilitation, 46(5), 482-491. https://doi.org/10.1111/joor.12785
Polmann, H., Réus, J. C., Massignan, C., Serra-Negra, J. M., Dick, B. D., Flores-Mir, C., & De Luca Canto, G. (2021). Association between sleep bruxism and stress symptoms in adults: A systematic review and meta-analysis. Journal of Oral Rehabilitation, 48(5), 621-631. https://doi.org/10.1111/joor.13142
Riley, P., Glenny, A.-M., Worthington, H. V., Jacobsen, E., Robertson, C., Durham, J., Davies, S., Petersen, H., & Boyers, D. (2020). Oral splints for patients with temporomandibular disorders or bruxism: A systematic review and economic evaluation. Health Technology Assessment, 24(7), 1-224. https://doi.org/10.3310/hta24070
Schiffman, E., Ohrbach, R., Truelove, E., Look, J., Anderson, G., Goulet, J.-P., List, T., Svensson, P., Gonzalez, Y., Lobbezoo, F., Michelotti, A., Brooks, S. L., Ceusters, W., Drangsholt, M., Ettlin, D., Gaul, C., Goldberg, L. J., Haythornthwaite, J. A., Hollender, L., Jensen, R., John, M. T., De Laat, A., De Leeuw, R., Maixner, W., Van der Meulen, M., Murray, G. M., Nixdorf, D. R., Palla, S., Petersson, A., Pionchon, P., Smith, B., Visscher, C. M., Zakrzewska, J., & Dworkin, S. F. (2014). Diagnostic Criteria for Temporomandibular Disorders (DC/TMD) for clinical and research applications. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 28(1), 6-27. https://doi.org/10.11607/jop.1151
Slade, G. D., Ohrbach, R., Greenspan, J. D., Fillingim, R. B., Bair, E., Sanders, A. E., Dubner, R., Diatchenko, L., Meloto, C. B., Smith, S., & Maixner, W. (2016). Painful temporomandibular disorder: Decade of discovery from OPPERA studies. Journal of Dental Research, 95(10), 1084-1092. https://doi.org/10.1177/0022034516653743
Tran, C., Ghahreman, K., Huppa, C., Gallagher, J. E. (2022). Management of temporomandibular disorders: A rapid review of systematic reviews and guidelines. International Journal of Oral and Maxillofacial Surgery, 51(9), 1211-1225. https://doi.org/10.1016/j.ijom.2021.11.009
Valesan, L. F., Da-Cas, C. D., Réus, J. C., Denardin, A. C. S., Garanhani, R. R., Bonotto, D., Januzzi, E., & de Souza, B. D. M. (2021). Prevalence of temporomandibular joint disorders: A systematic review and meta-analysis. Clinical Oral Investigations, 25(2), 441-453. https://doi.org/10.1007/s00784-020-03710-w