כאבים בלסת: איך נדע מה הבעיה? כאב בלסת הוא תופעה שכיחה ומטרידה, המשפיעה באופן ישיר על פעולות יום-יומיות בסיסיות ביותר כמו אכילה, דיבור, בליעה ואפילו חיוך. אנשים רבים הסובלים מכאבים אלו חשים אובדן עצות, שכן הלסת היא אזור מורכב המפגיש בין מערכות גוף שונות. הכאב יכול להופיע כדקירה חדה, כאב עמום וממושך, או כרגישות המתגברת בזמן לעיסה, ולעיתים קרובות הוא מלווה בקנאקים, נעילה של הלסת, כאבי אוזניים או כאבי ראש חזקים. האתגר המרכזי ביותר במצב זה הוא האבחון: איך יודעים מהו באמת מקור הבעיה? המפתח לפתרון טמון בהבנה שכאב בלסת יכול לנבוע ממקורות מגוונים מאוד.
לעיתים קרובות הבעיה קשורה להפרעות במפרק הלסת (TMJ) או בשרירי הלעיסה, הנגרמות כתוצאה מהדקת שיניים לילית (ברוקסיזם) או מתח נפשי. במקרים אחרים, המקור עשוי להיות דנטלי לחלוטין (כמו דלקת בשן בינה), בעיה רפואית באוזניים ובסינוסים, או אפילו כאב מוקרן שמקורו ביציבה לקויה ובשרירים תפוסים בצוואר ובשכמות. מאמר זה נועד לעשות סדר בערפל הרפואי. נסקור בו את הסימנים המזהים של כל בעיה, נסביר אילו בדיקות יסייעו לכם להבין ממה נובע הכאב, ונבחן מתי כדאי לפנות לרופא שיניים, לרופא אא"ג או לכירופרקט כדי להתאים את הטיפול המדויק והיעיל ביותר עבורכם.
כאבים בלסת: איך נדע מה הבעיה? – רקע
למה קשה לדעת מאיפה מגיע הכאב בלסת? כאב בלסת הוא אחד מסוגי הכאב המבלבלים ביותר באזור הראש והפנים. הוא יכול להרגיש כמו כאב שיניים, כאב אוזניים, כאב במפרק הלסת, כאב שרירי בפנים, כאב ראש, כאב צוואר או לחץ עמוק ליד האוזן. לפעמים הכאב מופיע בזמן לעיסה או פיהוק, ולפעמים דווקא בבוקר, אחרי שינה, או בסוף יום עבודה מול מחשב.
הקושי באבחון נובע מכך שמפרק הלסת, השיניים, האוזן, שרירי הלעיסה, הצוואר, הסינוסים ומערכת העצבים נמצאים קרוב מאוד זה לזה. כאב שמורגש “בלסת” לא תמיד מתחיל בלסת עצמה. לכן השאלה החשובה אינה רק איפה כואב, אלא מה מפעיל את הכאב, מה מקל עליו, אילו סימנים נוספים קיימים, ומה הרקע הרפואי והתפקודי של האדם.
שכיחות כאבי לסת והפרעות במפרק הלסת
אחד המקורות השכיחים לכאב בלסת הוא קבוצת מצבים הנקראת הפרעות במפרק הלסת ובשרירי הלעיסה, או TMD. סקירות שיטתיות ומטא־אנליזות מצאו כי TMD הוא מצב שכיח באוכלוסייה, אך שיעורי השכיחות משתנים בין מחקרים בגלל הבדלים בגיל, מין, שיטת בדיקה והגדרות אבחוניות (Valesan, 2021; Zieliński, 2024).
כאב לסת אינו תמיד TMD
למרות השכיחות של TMD, חשוב לא לקפוץ לאבחנה מהר מדי. כאב בלסת יכול להגיע גם משן דלקתית, דלקת חניכיים, סינוסיטיס, בעיית אוזן, כאב עצבי, כאב שמקורו בצוואר, חבלה, מחלת מפרקים, ולעיתים נדירות גם מכאב לבבי מוקרן. לכן אבחון נכון צריך להתחיל בסינון רחב ולא בהנחה אוטומטית שמדובר ב“בעיה במפרק הלסת”.
מהו מפרק הלסת ומה יכול לכאוב בו?
מפרק הלסת, TMJ, מחבר בין הלסת התחתונה לבין עצם הגולגולת, ממש לפני האוזן. הוא מאפשר פתיחה וסגירה של הפה, תנועה קדימה ואחורה ותנועה לצדדים. בתוך המפרק יש דיסק קטן שמסייע לתנועה חלקה. סביבו פועלים שרירי לעיסה חזקים, רצועות, עצבים וכלי דם.
כאב יכול להגיע מהמפרק עצמו, מהדיסק, מהשרירים, מהגידים, מהרקמות סביב המפרק או ממערכת העצבים. בנוסף, מכיוון שהלסת עובדת יחד עם הצוואר, הלשון, השיניים והנשימה, עומס באזור אחד יכול להשפיע על אזור אחר. סקירות עדכניות מתארות את TMD כמצב רב־גורמי, ולא כבעיה שנגרמת מסיבה אחת בלבד (Kapos, 2020; Li, 2021).
השאלה הראשונה: האם הכאב קשור לשיניים?
כאשר כאב בלסת חד, ממוקד, פועם או מחמיר במגע עם חום, קור, מתוק או לעיסה על שן מסוימת, מקור דנטלי צריך להיות בראש הרשימה. גם נפיחות בחניכיים, רגישות לניקוש על שן, טעם רע בפה, חור נראה לעין או כאב שמתגבר בלילה יכולים לכוון לבעיה בשן או בחניכיים.
מתי לפנות קודם לרופא שיניים?
כאשר הכאב ממוקד בשן, יש נפיחות, רגישות חזקה לחום או קור, דימום חניכיים, הפרשה, ריח חריג, כאב לאחר טיפול שיניים או תחושה שהכאב “יושב על שן”, נכון להתחיל בבדיקת רופא שיניים. כאב דנטלי שלא מטופל עלול להחמיר, ולעיתים גם לגרום לזיהום. סקירות על אבחון כאבי פנים מדגישות שהבדלה בין כאב שיניים לבין TMD היא שלב מרכזי כדי למנוע טיפול שגוי (Małgorzata, 2020).
השאלה השנייה: האם הכאב מופיע בזמן לעיסה, פיהוק או פתיחת פה?
כאב שמופיע בזמן לעיסה, פיהוק, פתיחה רחבה של הפה, דיבור ממושך או אכילת מזון קשה מכוון יותר למקור במפרק הלסת או בשרירי הלעיסה. אם הכאב נמצא ממש לפני האוזן, מלווה בקליק, חריקה, נעילה או סטייה של הלסת בפתיחה, עולה חשד למעורבות של TMJ.
כאב מפרקי לעומת כאב שרירי
כאב מפרקי מורגש לעיתים ככאב נקודתי ועמוק ליד האוזן, בעיקר בזמן תנועה של הלסת. כאב שרירי מורגש יותר בלחיים, ברקות, באזור שרירי הלעיסה או כעייפות בפנים. כאב שרירי יכול להחמיר אחרי לעיסה ממושכת, הידוק שיניים, דיבור ארוך או סטרס. קריטריוני DC/TMD מספקים מסגרת קלינית ומחקרית להבדלה בין כאב שרירי, כאב מפרקי ומצבים תוך־מפרקיים נפוצים (Schiffman, 2014).
השאלה השלישית: האם יש קליקים, חריקות או נעילה בלסת?
קליק בלסת הוא תסמין שכיח, אך הוא לא תמיד מסוכן. אנשים רבים חווים קליקים ללא כאב משמעותי וללא צורך בטיפול מורכב. כאשר הקליק מלווה בכאב, הגבלת פתיחת פה, נעילה או החמרה בתפקוד, הוא מקבל משמעות אבחונית גדולה יותר.
דיסק במפרק הלסת
אחד ההסברים האפשריים לקליק הוא תנועה של הדיסק במפרק הלסת. במצב של “דיסק עם חזרה”, נשמע קליק בזמן שהדיסק חוזר למקומו במהלך פתיחה או סגירה. במצב של “דיסק ללא חזרה”, ייתכן קושי לפתוח את הפה, תחושת נעילה והגבלה ברורה. אבחנה סופית של מצבים תוך־מפרקיים מורכבים עשויה לדרוש הדמיה כמו MRI במקרים נבחרים, אך לא כל קליק מחייב הדמיה (Schiffman, 2016).
השאלה הרביעית: האם הכאב חזק יותר בבוקר?
כאב לסת שמופיע בבוקר, יחד עם עייפות בשרירי הלעיסה, רגישות בשיניים, כאבי ראש באזור הרקות או תחושת לחץ בפנים, יכול להתאים לברוקסיזם, כלומר חריקת שיניים או הידוק לסתות. ברוקסיזם יכול להופיע בשינה או בערות, ולעיתים האדם אינו מודע אליו.
הידוק לסתות ביום
לא רק חריקת שיניים בלילה גורמת לכאב. אנשים רבים מהדקים לסת בזמן עבודה מול מחשב, נהיגה, למידה, אימון או מתח. במנוחה תקינה, השיניים לא אמורות להיות צמודות זו לזו כל הזמן. סקירה שיטתית מצאה קשר אפשרי בין ברוקסיזם לבין TMD, אך הקשר אינו פשוט ואינו מסביר כל מקרה של כאב בלסת (Manfredini, 2010). לכן ברוקסיזם הוא רמז חשוב, אך לא אבחנה יחידה.
השאלה החמישית: האם הכאב קשור לצוואר?
כאב בלסת יכול להיות קשור לצוואר, במיוחד כאשר יש גם כאבי צוואר, נוקשות, כאב ראש עורפי, כאב בשכמות או החמרה בזמן סיבוב הראש. הקשר בין הלסת לצוואר נובע מחיבור תפקודי בין שרירי הלעיסה, בסיס הגולגולת, עמוד השדרה הצווארי ומערכת העצבים.
סימנים שמכוונים למקור צווארי
כאשר תנועות צוואר משנות את כאב הלסת, כאשר יש כאב שמתחיל בעורף ומתקדם ללסת, או כאשר יש נוקשות בצוואר יחד עם כאב בשרירי הלעיסה, כדאי לבדוק גם את הצוואר. סקירה שיטתית מצאה קשרים בין הפרעות במפרק הלסת לבין מאפיינים צוואריים, אך הדגישה שהקשר מורכב ואינו מוכיח שכל כאב לסת מתחיל בצוואר (Petronis, 2023). לכן יש לבדוק את שני האזורים ולא להניח מראש.
השאלה השישית: האם הכאב מרגיש חשמלי או התקפי?
כאב עצבי בפנים או בלסת יכול להיות חד, חשמלי, שורף או דוקר. לעיתים הוא מופיע בהתקפים קצרים, מופעל על ידי מגע קל, צחצוח שיניים, דיבור, אכילה או רוח קרה. כאב כזה שונה מכאב שרירי רגיל, שנוטה להיות עמום, עייף או לוחץ.
מתי לחשוד בכאב עצבי?
אם הכאב מופיע בהתקפים קצרים וחזקים מאוד, אם הוא דומה לזרם חשמלי, אם יש אזור קטן שמגע בו מפעיל כאב חד, או אם קיימים נימול, חולשה בפנים או שינוי תחושתי, יש לפנות לרופא. מצבים עצביים דורשים אבחון רפואי מתאים, ולעיתים טיפול תרופתי או בירור נוירולוגי. כאב עצבי אינו מצב שצריך לטפל בו רק בעיסוי או תרגילי לסת.
השאלה השביעית: האם הכאב קשור לאוזן או לסינוסים?
כאבים באזור הלסת יכולים להרגיש כמו כאב אוזניים, ולהפך. בעיות אוזניים יכולות לגרום לכאב ליד הלסת, אך גם TMD יכול להקרין כאב לאוזן וליצור תחושת מלאות, רעשים או אי־נוחות. אם יש ירידה בשמיעה, הפרשה מהאוזן, חום, סחרחורת משמעותית או כאב חד באוזן, צריך לשקול בדיקת אף־אוזן־גרון.
כאב סינוסים ולסת עליונה
כאב בלסת העליונה, במיוחד באזור השיניים העליונות, יכול לעיתים להיות קשור לסינוסים. אם הכאב מלווה בגודש, לחץ בפנים, החמרה בכיפוף קדימה, חום או הפרשה אפית, ייתכן שמדובר במקור סינוסי. גם כאן, המיקום בלבד אינו מספיק; צריך להסתכל על מכלול התסמינים.
השאלה השמינית: האם קיימים סימני אזהרה?
רוב כאבי הלסת אינם מסוכנים, אך יש סימנים שדורשים בדיקה מהירה. כאב בלסת עם נפיחות בפנים, חום, קושי בבליעה, קושי בנשימה, הגבלת פתיחה קשה, טראומה, שינוי פתאומי בסגירת השיניים או חולשה בפנים אינו מצב שמומלץ לעקוב אחריו בבית בלבד.
כאב לסת וכאב לבבי
כאב בלסת יכול לעיתים נדירות להיות חלק מתמונה לבבית, בעיקר אם הוא מופיע עם כאב בחזה, קוצר נשימה, הזעה, בחילה, חולשה, סחרחורת או כאב שמקרין לזרוע. במצב כזה יש לפנות לעזרה רפואית דחופה. זה חשוב במיוחד אצל אנשים עם גורמי סיכון לבביים, אך לא רק אצלם.
איך מתבצע אבחון מקצועי של כאב בלסת?
אבחון מקצועי מתחיל בתשאול מפורט. המטפל או הרופא ישאל איפה הכאב, מתי התחיל, האם הוא קשור ללעיסה, שינה, סטרס, טיפול שיניים, חבלה, צוואר, אוזן או כאבי ראש. לאחר מכן בודקים את פתיחת הפה, תנועות הלסת, רגישות בשרירי הלעיסה, מפרק הלסת, השיניים, הצוואר והיציבה התפקודית.
DC/TMD כבסיס אבחוני
קריטריוני DC/TMD נחשבים מסגרת מרכזית לאבחון הפרעות שכיחות במפרק הלסת ובשרירי הלעיסה. הם כוללים בדיקה גופנית לצד שאלונים על כאב, תפקוד, גורמים פסיכו־חברתיים והרגלים התנהגותיים (Schiffman, 2014). בפועל, לא כל מרפאה משתמשת בכל הכלי במלואו, אך העיקרון חשוב: אבחון טוב אינו מסתמך רק על “קליק” או צילום, אלא על סיפור, בדיקה ותפקוד.
מתי צריך הדמיה?
ברוב כאבי הלסת אין צורך להתחיל מיד ב־MRI, CT או צילום מתקדם. הדמיה נשקלת כאשר יש חשד לבעיה תוך־מפרקית משמעותית, נעילה מתמשכת, חבלה, מחלה דלקתית, שינוי מבני, כאב שאינו משתפר או צורך בתכנון טיפול מורכב. צילום שיניים או בדיקות דנטליות חשובים כאשר יש חשד לשן או חניכיים.
למה MRI לא תמיד פותר את השאלה?
MRI יכול להראות מיקום דיסק, שינויים מפרקיים או דלקת, אבל ממצאים בהדמיה לא תמיד מסבירים כאב. יש אנשים עם ממצאים במפרק ללא כאב משמעותי, ויש אנשים עם כאב שרירי בלי ממצא הדמייתי דרמטי. לכן הדמיה היא כלי עזר, לא תחליף לבדיקה קלינית.
מקור שרירי: איך מזהים?
כאב שרירי בלסת מתאפיין ברגישות במישוש של שרירי הלעיסה, כאב בלחיים או ברקות, החמרה לאחר דיבור, לעיסה או הידוק, ולעיתים כאבי ראש. הוא יכול להיות דו־צדדי או חד־צדדי. לעיתים המטופל מתאר שהלסת “עייפה” או שהפנים מרגישות מכווצות.
מה עושים כאשר המקור שרירי?
הטיפול כולל הדרכה להפחתת הידוק לסתות, תרגילי הרפיה, תרגילי פתיחה מבוקרת, הימנעות זמנית ממזון קשה, טיפול ידני עדין, שיפור שינה וניהול סטרס. סקירה שיטתית מצאה שתרגילי לסת יכולים לעזור בהפחתת כאב ושיפור ניידות אצל מטופלים עם TMD כאוב, אם כי נדרשת התאמה אישית (Shimada, 2023).
מקור מפרקי: איך מזהים?
כאב מפרקי נוטה להיות ממוקם לפני האוזן, מוחמר בפתיחה, לעיסה או תנועות צד, ולעיתים מלווה בקליק, חריקה, תחושת תפיסה או נעילה. אם קיימת פתיחת פה מוגבלת מאוד או סטייה משמעותית בפתיחה, יש מקום לבדיקה מקצועית.
מה עושים כאשר המקור מפרקי?
הטיפול הראשוני בדרך כלל שמרני: הפחתת עומס לעיסה, תרגילים עדינים, הדרכה, סד במקרים מתאימים, טיפול ידני או פיזיותרפיה. הנחיה קלינית עדכנית ל־TMD כרוני מדגישה העדפה לטיפולים שמרניים והפיכים, תוך הימנעות מטיפולים פולשניים או בלתי הפיכים ללא צורך ברור (Busse, 2023).
מקור דנטלי: איך מזהים?
מקור דנטלי מתאפיין לעיתים בכאב ממוקד בשן, רגישות לטמפרטורה, כאב בלחיצה על שן, נפיחות בחניכיים, דימום, הפרשה או כאב לאחר טיפול דנטלי. לפעמים כאב שיניים מקרין ללסת, לאוזן או לרקה, ולכן הוא יכול להיראות כמו TMD.
למה חשוב לא לפספס שן?
טיפול בלסת לא יפתור זיהום שיניים או דלקת חניכיים. כאשר יש סימנים דנטליים, רופא שיניים הוא הכתובת הראשונה. במקביל, ייתכן שאדם יסבול גם מ־TMD וגם מבעיה בשן, ולכן אם הטיפול הדנטלי לא מסביר את כל הכאב, יש צורך להמשיך בירור.
מקור צווארי: איך מזהים?
מקור צווארי יעלה בחשד כאשר כאב הלסת קשור לתנועות צוואר, נוקשות בעורף, כאבי ראש, כאב בשכמות או כאב שמחמיר בישיבה ממושכת. לעיתים המטופל אינו מקשר בין הצוואר ללסת, אך בבדיקה מתברר שתנועות צוואר משנות את הסימפטומים.
תפקיד כירופרקטיקה ומטפלי שריר־שלד
כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר כאב הלסת קשור למערכת השריר־שלד: צוואר, בסיס הגולגולת, שרירי הלעיסה, גב עליון ותבניות תנועה. טיפול כירופרקטי אחראי אינו מחליף רופא שיניים או רופא כשיש סימני אזהרה, אך יכול להשתלב כאשר הבדיקה מצביעה על מקור מכני־שרירי. סקירות על טיפול ידני ב־TMD מצאו שיפור אפשרי בכאב, פתיחת פה ותפקוד, בעיקר כאשר הטיפול משולב בתרגול והדרכה (Vieira, 2023).
מקור התנהגותי: הרגלים שמעמיסים על הלסת
הרגלים יומיומיים יכולים לשמר כאב: לעיסת מסטיק ממושכת, כסיסת ציפורניים, נשיכת עטים, הידוק שיניים, לעיסה בצד אחד בלבד, פתיחת פה רחבה מדי בזמן פיהוק או החזקת טלפון בין כתף לאוזן. אלה אינם בהכרח “הגורם היחיד”, אך הם יכולים להעלות עומס מצטבר.
בדיקה פשוטה במהלך היום
כדאי לשים לב כמה פעמים ביום השיניים נוגעות זו בזו בזמן מנוחה. כלל שימושי הוא: שפתיים יחד, שיניים בנפרד, לשון נחה בעדינות על החך. אם מגלים שהלסת מהודקת רוב היום, שינוי ההרגל יכול להיות חלק חשוב מהטיפול.
מקור רגשי־עצבי: סטרס, שינה ורגישות כאב
כאב בלסת יכול להיות מושפע מסטרס, שינה ירודה, חרדה, כאבים כרוניים אחרים ורגישות מוגברת של מערכת העצבים. זה לא אומר שהכאב “נפשי”. הכאב אמיתי, אך מערכת העצבים משפיעה על עוצמתו ועל משך הזמן שבו הוא נשאר פעיל.
למה טיפול רק במפרק לא תמיד מספיק?
כאשר הכאב כרוני, טיפול מקומי בלבד עלול להיות חלקי. לפעמים צריך לשלב הדרכה, פעילות גופנית, תרגול נשימה, שיפור שינה, הפחתת הרגלי הידוק, טיפול קוגניטיבי־התנהגותי או עבודה רב־תחומית. מחקרי TMD מדגישים יותר ויותר מודל ביופסיכוסוציאלי, שבו כאב מושפע מגורמים גופניים, התנהגותיים ורגשיים יחד (Kapos, 2020; Busse, 2023).
איך יודעים מי איש המקצוע המתאים?
אם הכאב מרגיש דנטלי, מתחילים אצל רופא שיניים. אם יש נעילה, קליקים כואבים או חשד ל־TMD, כדאי לפנות לרופא שיניים בעל ידע בכאב פנים ולסת או מומחה פה ולסת. אם יש תסמיני אוזן משמעותיים, פונים לאף־אוזן־גרון. אם הכאב חשמלי או מלווה בשינויים תחושתיים, שוקלים נוירולוג. אם הכאב קשור לצוואר, תנועה, שרירים ותפקוד, כירופרקט או פיזיותרפיסט יכולים להיות רלוונטיים.
גישה רב־תחומית
בכאבים מורכבים, ייתכן שצריך יותר מאיש מקצוע אחד. מטופל יכול להזדקק גם לבדיקת שיניים, גם לטיפול בצוואר, גם לתרגילי לסת וגם לניהול סטרס ושינה. זו לא חולשה של האבחון, אלא ביטוי לכך שכאב פנים ולסת הוא לעיתים רב־גורמי.
טיפול לפי מקור הבעיה
כאשר מקור הכאב דנטלי, הטיפול יהיה דנטלי. כאשר המקור שרירי, הדגש יהיה הרפיה, תרגול, הפחתת הידוק ושיקום שרירי. כאשר המקור מפרקי, הדגש יהיה הפחתת עומס, תרגול עדין, סד במקרים מתאימים ולעיתים הדמיה. כאשר המקור צווארי, הדגש יהיה שיפור תנועתיות, טיפול ידני, חיזוק וארגונומיה. כאשר המקור עצבי או רפואי, יש צורך בבירור רפואי מתאים.
למה לא כדאי להתחיל מטיפול פולשני?
רוב כאבי ה־TMD מתחילים בטיפול שמרני והפיך. טיפולים בלתי הפיכים כמו שינויי סגר אגרסיביים, שיופים נרחבים או ניתוחים אינם קו ראשון ברוב המקרים. סקירות והנחיות עדכניות מדגישות בחירה זהירה, הדרגתית ומבוססת תפקוד (Li, 2021; Busse, 2023).
סיכום: איך יודעים מה מקור כאב הלסת?
כדי להבין מה מקור כאב הלסת צריך לשאול סדרת שאלות: האם הכאב קשור לשן? האם הוא מופיע בלעיסה או פתיחת פה? האם יש קליקים או נעילה? האם הוא חזק בבוקר? האם יש הידוק שיניים? האם הצוואר משפיע עליו? האם הוא חשמלי או התקפי? האם יש סימני אוזן, סינוסים או סימני אזהרה?
ברוב המקרים מקור הכאב נמצא באחת מארבע קבוצות: שיניים וחניכיים, מפרק הלסת, שרירי הלעיסה או צוואר ומערכת שריר־שלד. במקרים אחרים יש צורך לשלול מקור עצבי, אוזני, סינוסי או רפואי. האבחון הנכון מבוסס על שילוב של סיפור קליני, בדיקה גופנית, בדיקת שיניים לפי צורך, ולעיתים הדמיה. כירופרקטיקה וטיפול ידני יכולים להועיל כאשר קיימת מעורבות שריר־שלד, אך הם אינם מחליפים בירור דנטלי או רפואי כאשר הסימנים מצביעים לכך.
References:
Alqutaibi, A. Y., Alhammadi, M. S., Hamadallah, H. H., Altarjami, A. A., Malosh, O. T., Aloufi, A. M., Alkahtani, L. M., Alharbi, F. S., Halboub, E., & Almashraqi, A. A. (2025). Global prevalence of temporomandibular disorders: A systematic review and meta-analysis. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 39(2), 48-65. https://doi.org/10.22514/jofph.2025.025.
Busse, J. W., Casassus, R., Carrasco-Labra, A., Durham, J., Mock, D., Zakrzewska, J. M., Palmer, C., Samer, C. F., Coen, M., Guevremont, B., Hoppe, T., Guyatt, G. H., Crandon, H. N., Yao, L., Sadeghirad, B., Vandvik, P. O., Siemieniuk, R. A. C., Lytvyn, L., Hunskaar, B. S., & Agoritsas, T. (2023). Management of chronic pain associated with temporomandibular disorders: A clinical practice guideline. BMJ, 383, e076227. https://doi.org/10.1136/bmj-2023-076227.
Kapos, F. P., Exposto, F. G., Oyarzo, J. F., & Durham, J. (2020). Temporomandibular disorders: A review of current concepts in aetiology, diagnosis and management. Oral Surgery, 13(4), 321-334. https://doi.org/10.1111/ors.12473.
Li, D. T. S., & Leung, Y. Y. (2021). Temporomandibular disorders: Current concepts and controversies in diagnosis and management. Diagnostics, 11(3), 459. https://doi.org/10.3390/diagnostics11030459.
Małgorzata, P., Małgorzata, K.-M., Karolina, C., & Gala, A. (2020). Diagnostic of temporomandibular disorders and other facial pain conditions—Narrative review and personal experience. Medicina, 56(9), 472. https://doi.org/10.3390/medicina56090472.
Manfredini, D., & Lobbezoo, F. (2010). Relationship between bruxism and temporomandibular disorders: A systematic review of literature from 1998 to 2008. Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology, Oral Radiology, and Endodontology, 109(6), e26-e50. https://doi.org/10.1016/j.tripleo.2010.02.013.
Petronis, Ž., Pliatkute, I., Janovskiene, A., & Leketas, M. (2023). The relationship between cervical spine abnormalities and temporomandibular joint internal disorders: A systematic review of literature. Annals of Dental Specialty, 11(4), 20-28.
Schiffman, E., Ohrbach, R., Truelove, E., Look, J., Anderson, G., Goulet, J.-P., List, T., Svensson, P., Gonzalez, Y., Lobbezoo, F., Michelotti, A., Brooks, S. L., Ceusters, W., Drangsholt, M., Ettlin, D., Gaul, C., Goldberg, L. J., Haythornthwaite, J. A., Hollender, L., Jensen, R., John, M. T., De Laat, A., de Leeuw, R., Maixner, W., van der Meulen, M., Murray, G. M., Nixdorf, D. R., Palla, S., Petersson, A., Pionchon, P., Smith, B., Visscher, C. M., Zakrzewska, J., & Dworkin, S. F. (2014). Diagnostic Criteria for Temporomandibular Disorders (DC/TMD) for clinical and research applications: Recommendations of the International RDC/TMD Consortium Network and Orofacial Pain Special Interest Group. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 28(1), 6-27. https://doi.org/10.11607/jop.1151.
Schiffman, E., Ohrbach, R., Truelove, E., Look, J., Anderson, G., Goulet, J.-P., List, T., Svensson, P., Gonzalez, Y., Lobbezoo, F., Michelotti, A., Brooks, S. L., Ceusters, W., Drangsholt, M., Ettlin, D., Gaul, C., Goldberg, L. J., Haythornthwaite, J. A., Hollender, L., Jensen, R., John, M. T., De Laat, A., de Leeuw, R., Maixner, W., van der Meulen, M., Murray, G. M., Nixdorf, D. R., Palla, S., Petersson, A., Pionchon, P., Smith, B., Visscher, C. M., Zakrzewska, J., & Dworkin, S. F. (2016). Executive summary of the Diagnostic Criteria for Temporomandibular Disorders for clinical and research applications. Journal of the American Dental Association, 147(6), 438-445. https://doi.org/10.1016/j.adaj.2016.01.007.
Shimada, A., Ogawa, T., Sammour, S. R., Narihara, T., Kinomura, S., Koide, R., Noma, N., & Sasaki, K. (2023). Effectiveness of exercise therapy on pain relief and jaw mobility in patients with pain-related temporomandibular disorders: A systematic review. Frontiers in Oral Health, 4, 1170966. https://doi.org/10.3389/froh.2023.1170966.
Valesan, L. F., Da-Cas, C. D., Réus, J. C., Denardin, A. C. S., Garanhani, R. R., Bonotto, D., Januzzi, E., & de Souza, B. D. M. (2021). Prevalence of temporomandibular joint disorders: A systematic review and meta-analysis. Clinical Oral Investigations, 25(2), 441-453. https://doi.org/10.1007/s00784-020-03710-w.
Vieira, L. S., Pestana, P. R. M., Miranda, J. P., Soares, L. A., Silva, F., Alcantara, M. A., & Oliveira, V. C. (2023). The efficacy of manual therapy approaches on pain, maximum mouth opening and disability in temporomandibular disorders: A systematic review of randomised controlled trials. Life, 13(2), 292. https://doi.org/10.3390/life13020292.
Zieliński, G., Pająk-Zielińska, B., & Ginszt, M. (2024). A meta-analysis of the global prevalence of temporomandibular disorders. Journal of Clinical Medicine, 13(5), 1365. https://doi.org/10.3390/jcm13051365.