כאבים באגודל: אבחון, אבחנה מבדלת ודרכי טיפול

כאבים באגודל: אבחון, אבחנה מבדלת ודרכי טיפול מפורטים במאמר הנוכחי. כאב באגודל הוא תלונה נפוצה המשפיעה דרמטית על תפקוד כף היד ואיכות החיים, שכן האגודל אחראי לבדו על כחצי מתפקודי היד המורכבים. בשל המבנה האנטומי הייחודי שלו והעומס היומיומי המופעל עליו, אבחון מדויק חיוני לבניית תוכנית טיפול יעילה המונעת שחיקה כרונית.תהליך האבחון נפתח בהערכה קלינית מקיפה המבוססת על אפיון הכאב, מיקומו המדויק (בבסיס האגודל או במפרקים המרוחקים) ובדיקה פיזיקלית לבחינת טווחי תנועה ויציבות הרצועות. במידת הצורך, משולבים צילומי רנטגן להערכת מבנה העצמות, אולטרסאונד לזיהוי בעיות בגידים, או בדיקות הולכה עצבית (EMG).

האבחנה המבדלת בעת כאבים אלו רחבה ומגוונת: היא כוללת דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס) השכיחה בבסיס האגודל, תסמונת דה־קרוון (דלקת בגידי האגודל בשורש כף היד), תופעת "אגודל הדק" (Trigger Thumb), פגיעות ברצועות עקב חבלה (כמו "אגודל סקיירים"), ואף כאב מוקרן כתוצאה מתסמונת התעלה הקרפלית או מלחץ עצבי בצוואר. דרכי הטיפול מותאמות אישית לגורם שנמצא. קו הטיפול הראשון הוא לרוב שמרני, וכולל מנוחה, קיבוע בעזרת סד ייעודי, כירופרקטיקה ושימוש בתרופות נוגדות דלקת. במקרים עקשניים, ניתן לשקול הזרקות מקומיות של סטרואידים. עבור מטופלים שאינם מגיבים לטיפול השמרני וחווים פגיעה תפקודית קשה, יוצעו פתרונות כירורגיים, החל משחרור גידים חסומים ועד לניתוחי שיחזור והחלפת מפרק בבסיס האגודל.

כאבים באגודל: אבחון, אבחנה מבדלת ודרכי טיפול – רקע

למה כאבים באגודל כל כך משפיעים על התפקוד? האגודל הוא האצבע שמאפשרת לנו לאחוז, לצבוט, לפתוח צנצנת, לכתוב, להקליד, להשתמש בטלפון, להחזיק מפתח, לסגור כפתור, להרים כוס ולבצע כמעט כל פעולה עדינה או חזקה ביד. לכן גם כאב קטן באגודל יכול להפוך לבעיה גדולה בתפקוד היומיומי. כאבים באגודל יכולים להופיע בבסיס האגודל, בצד שורש כף היד, במפרק האמצעי של האגודל, בקצה האגודל, בכרית האגודל או לאורך הגידים.

חשוב להבין: “כאב באגודל” אינו אבחנה אחת. הכאב יכול לנבוע משחיקת מפרק בסיס האגודל, דלקת/היצרות בגידי דה־קרוון, אצבע הדק באגודל, פציעת רצועה, שבר, תסמונת התעלה הקרפלית, דלקת מפרקים, גאוט, כאב מוקרן מהצוואר או עומס חוזר משימוש בטלפון ועכבר. לכן אבחון נכון מתחיל במיקום הכאב, מנגנון ההופעה, סוג הפעולה שמחמירה אותו ובדיקה גופנית מסודרת (Strelan, 2022).

כאבים באגודל: אבחון לפי מיקום הכאב

המיקום המדויק של הכאב הוא הרמז הראשון. כאב בבסיס האגודל, ליד המפרק שמחבר בין עצם המסרק הראשונה לעצם הטרפזיום, מתאים לעיתים לאוסטאוארתריטיס של מפרק CMC. כאב בצד הרדיאלי של שורש כף היד, סמוך לגיד שעובר לכיוון האגודל, מתאים יותר לדה־קרוון. כאב עם “קפיצה” או נעילה בזמן כיפוף ויישור האגודל מתאים לאצבע הדק. כאב אחרי נפילה או מכה, במיוחד עם נפיחות, חוסר יציבות או קושי בצביטה, מעלה חשד לפציעת רצועה או שבר.

גם נימול משנה את התמונה. אם הכאב מלווה בנימול באגודל, באצבע ובאמה, צריך לחשוב על תסמונת התעלה הקרפלית או מקור צווארי. אם יש כאב חד לאחר נפילה על יד מושטת ורגישות באזור “תיבת הטבק” האנטומית, צריך לשלול שבר בעצם הסירה, גם אם הצילום הראשוני תקין (BSSH, 2020).

טבלה: אבחנה מבדלת של כאבים באגודל לפי מיקום

שחיקת מפרק בסיס האגודל

מהי אוסטאוארתריטיס של בסיס האגודל?

אוסטאוארתריטיס של בסיס האגודל היא אחת הסיבות השכיחות לכאב כרוני באגודל, בעיקר בגיל מבוגר יותר, אך היא יכולה להופיע גם אצל אנשים שעובדים הרבה עם הידיים או בעלי נטייה משפחתית. המפרק המרכזי המעורב הוא מפרק ה־CMC הראשון, שמאפשר לאגודל לנוע מול שאר האצבעות. כשהמפרק נעשה רגיש או שחוק, פעולות צביטה וסיבוב הופכות כואבות במיוחד.

התסמינים כוללים כאב בבסיס האגודל, ירידה בכוח צביטה, קושי לפתוח צנצנת, לסובב מפתח, להחזיק ספל או להשתמש במספריים. לעיתים יש נפיחות, רגישות, חריקה, תחושת חולשה או שינוי במנח האגודל. מאמר סקירה עדכני על כאבי אגודל מדגיש שבסיס האגודל, דה־קרוון ופציעות רצועה הן שלוש קבוצות מרכזיות שחשוב לזהות מוקדם כדי למנוע כאב ממושך ותפקוד ירוד (Strelan, 2022).

איך מאבחנים שחיקת בסיס האגודל?

האבחון משלב סיפור קליני, בדיקה ולעיתים צילום. בבדיקה מחפשים רגישות בבסיס האגודל, כאב בזמן צביטה, ירידה בכוח, חריקה במבחן grind ולעיתים שינוי מבני. צילום יכול להראות היצרות מרווח מפרקי, אוסטאופיטים או תת־פריקה, אך חומרת הצילום אינה תמיד תואמת את עוצמת הכאב. יש אנשים עם שינויים ניכרים בצילום וכאב קל, ואחרים עם כאב משמעותי וממצאים מתונים.

הנחיות ACR/Arthritis Foundation לאוסטאוארתריטיס של היד ממליצות על גישה שמרנית הכוללת חינוך, התאמת פעילות, סדים/אורתוזות, טיפולים תרופתיים לפי צורך ולעיתים הזרקות, בהתאם למצב המטופל והעדפותיו (Kolasinski, 2020). מחקרים עדכניים מצביעים גם על תועלת של תרגילי יד והתערבויות רב־מרכיביות לשיפור כאב, כוח ותפקוד באוסטאוארתריטיס של CMC (Karanasios, 2024; Thakker, 2025).

טיפול בשחיקת בסיס האגודל

טיפול שמרני לפני ניתוח

ברוב המקרים מתחילים בטיפול לא ניתוחי. המטרה אינה “להחזיר סחוס”, אלא להפחית עומס, לשפר יציבות, להקל כאב ולשמר תפקוד. טיפול שמרני יכול לכלול סד אגודל, תרגילי ייצוב, שינוי אחיזות, שימוש באביזרי עזר, טיפול ידני, תרופות נוגדות דלקת מקומיות או פומיות לפי הנחיית רופא, ולעיתים הזרקה למפרק.

סד טוב אינו בהכרח הסד היקר ביותר. הסד המתאים הוא כזה שמפחית כאב בזמן פעילות, אינו מגביל יותר מדי, ונוח מספיק לשימוש עקבי. תרגילים יכולים לכלול חיזוק עדין של שרירי בסיס האגודל, תרגילי פתיחה וסגירה מבוקרים, תרגילי צביטה ללא כאב ותרגול אחיזה עם פחות עומס על המפרק. סקירה עדכנית מצאה שתרגול מבוסס־התנגדות יכול לשפר תוצאות בטווח הקצר אצל אנשים עם אוסטאוארתריטיס של בסיס האגודל, אם כי עדיין יש צורך בהתאמה אישית של התוכנית (Karanasios, 2024).

מתי שוקלים ניתוח?

ניתוח נשקל כאשר כאב ותפקוד ירוד נמשכים למרות טיפול שמרני מתאים, והכאב פוגע משמעותית בעבודה, שינה או פעולות יומיומיות. קיימות שיטות שונות, כמו טרפזקטומיה, שחזור רצועתי, תחליף מפרק או טכניקות אחרות. סקירות עדכניות מציינות שאין טכניקה אחת שמתאימה לכל המטופלים, ולכן ההחלטה תלויה בגיל, רמת פעילות, שלב המחלה, העדפות המטופל וניסיון המנתח (Gangopadhyay, 2025).

תסמונת דה־קרוון: כאב בצד האגודל של שורש כף היד

מהי תסמונת דה־קרוון?

תסמונת דה־קרוון היא בעיה בגידי abductor pollicis longus ו־extensor pollicis brevis, שעוברים בתעלה צרה בצד הרדיאלי של שורש כף היד. היא גורמת לכאב בצד האגודל של שורש כף היד, ולעיתים הכאב מחמיר בהרמת תינוק, אחיזה, פתיחת בקבוק, שימוש בטלפון, הקלדה, סיבוב ידית או הרמת חפץ עם האגודל פרוש.

למרות שמכנים אותה לעיתים “דלקת גידים”, כיום מקובל לראות בחלק גדול מהמקרים תהליך של היצרות, עומס ושינוי רקמתי, ולא רק דלקת פשוטה. הכאב יכול להופיע אחרי עומס חוזר, שינוי בפעילות, עבודה ידנית, טיפול בתינוק, ספורט מחבט או שימוש אינטנסיבי בטלפון. בבדיקה עשויים להופיע כאב במישוש מעל התעלה הראשונה וכאב במבחנים שמעמיסים על הגידים, כמו Finkelstein או WHAT test (Strelan, 2022).

טיפול בדה־קרוון

הטיפול מתחיל בהפחתת פעולות שמייצרות כאב, שינוי אחיזות, סד אגודל־שורש כף יד, תרגילים עדינים וטיפול ידני לפי צורך. סקירה ומטה־אנליזה ב־JAMA Network Open מצאה כי שילוב של הזרקת סטרואידים מקומית עם קיבוע ב־thumb spica למשך 3–4 שבועות קשור לשיפור כאב ותפקוד, והזרקה בהנחיית אולטרסאונד עשויה לשפר דיוק ותוצאות בחלק מהמקרים (Challoumas, 2023).

לא כל אדם זקוק להזרקה מיידית. במקרים קלים, שינוי עומס וסד יכולים להספיק. במקרים מתמשכים, הזרקה יכולה להיות אופציה יעילה. כאשר הטיפול השמרני נכשל לאורך זמן, ניתוח לשחרור התעלה נשקל על ידי מומחה כף יד.

אצבע הדק באגודל

איך מזהים trigger thumb?

אצבע הדק באגודל מתרחשת כאשר גיד מכופף האגודל מתקשה להחליק באופן חלק דרך A1 pulley בכף היד. התוצאה היא כאב בבסיס האגודל בכף היד, קליק, קפיצה, תחושת תפיסה, ולעיתים נעילה של האגודל בכיפוף או ביישור. לעיתים בבוקר האגודל “נתקע” ואז משתחרר. זה יכול להופיע אצל מבוגרים, אנשים עם סוכרת, אנשים שעובדים באחיזה חוזרת, ולעיתים גם אצל ילדים — אך בילדים מדובר במצב שונה מבחינת מהלך וטיפול.

האבחנה היא בעיקר קלינית. מחקרי סקירה מציינים כי הטיפול הראשוני ברוב המבוגרים יכול לכלול שינוי פעילות, סד, תרגול עדין, תרופות לפי צורך או הזרקת סטרואידים, בעוד ניתוח נשקל כאשר יש נעילה משמעותית או כישלון טיפול שמרני (Jeanmonod, 2024; Acha, 2025).

מתי לא מחכים?

אם האגודל נעול ואי אפשר ליישר אותו, אם יש כאב חזק, נפיחות משמעותית, אודם וחום מקומי, או חשד לזיהום, צריך להיבדק. אצבע הדק רגילה אינה אמורה לגרום לאודם מפושט, חום גוף או כאב חריף מאוד. תסמינים כאלה מעלים חשד למצב אחר.

פציעת רצועה באגודל: Skier’s thumb ו־Gamekeeper’s thumb

מה קורה בפציעת UCL?

פציעת הרצועה הקולטרלית האולנרית של האגודל מתרחשת בדרך כלל כאשר האגודל נמשך בכוח החוצה או לאחור, למשל בנפילה, פגיעת כדור, תאונת סקי, משחק כדור או חבלה בזמן ספורט. הכאב מופיע במפרק MCP של האגודל, בצד הפנימי, ולעיתים יש נפיחות, שטף דם, חולשה בצביטה וקושי להחזיק חפצים. הבעיה החשובה אינה רק כאב, אלא חוסר יציבות. רצועה קרועה שאינה מטופלת עלולה לגרום לחוסר יציבות כרונית ולפגיעה בצביטה.

בבדיקה מבצעים מבחני יציבות בהשוואה לצד השני. אם יש חוסר יציבות משמעותי, חשד לקרע מלא, שבר תלישה או Stener lesion, יש צורך בהפניה למומחה כף יד. מקורות עדכניים מדגישים כי צילום יכול לשלול שבר, ואולטרסאונד או MRI יכולים לעזור בהערכת הרצועה, במיוחד כאשר יש חשד לקרע מלא (Mohseni, 2024).

טיפול בפציעת רצועה

קרע חלקי או נקע יציב מטופלים לרוב בסד thumb spica או אורתוזה למשך מספר שבועות, ולאחר מכן חזרה הדרגתית לתנועה, כוח וצביטה. קרע מלא, חוסר יציבות ניכר, Stener lesion או שבר תלישה משמעותי דורשים לרוב הערכת מנתח כף יד ולעיתים תיקון ניתוחי. הסכנה היא לחזור מוקדם מדי לאחיזה וספורט לפני שהמפרק יציב מספיק.

שברים באגודל ובשורש כף היד

מתי לחשוד בשבר?

כאב אגודל אחרי נפילה, מכה ישירה, סיבוב חזק או חבלה בספורט מחייב חשיבה על שבר. שברים בבסיס עצם המסרק הראשונה, כמו Bennett או Rolando, יכולים להופיע עם כאב, נפיחות, עיוות או קושי באחיזה. שבר בעצם הסירה יכול להרגיש כמו כאב בצד האגודל של שורש כף היד, במיוחד לאחר נפילה על יד מושטת. רגישות ב־anatomical snuffbox היא סימן חשוב, אך אינה מאבחנת לבד.

הבעיה בשבר סקפואיד היא שלעיתים הצילום הראשוני תקין, אך השבר קיים. הנחיות BSSH ממליצות כי כאשר יש חשד קליני לשבר סקפואיד ללא ממצא בצילום, יש לקבע את שורש כף היד, להסביר למטופל את החשד ולהפנות להמשך הערכה, כאשר MRI הוא אמצעי הדמיה מומלץ כאשר זמין (BSSH, 2020).

כאב אגודל עם נימול: תעלה קרפלית או צוואר?

כאשר הכאב באגודל מלווה בנימול, עקצוץ או הירדמות באגודל, באצבע ובאמה, צריך לחשוב על תסמונת התעלה הקרפלית. במצב זה העצב המדיאני נלחץ בשורש כף היד, והתסמינים מחמירים לעיתים בלילה, בנהיגה, בהקלדה או בהחזקת טלפון. אם יש כאב צוואר, הקרנה ליד, חולשה או שינוי תחושה שאינו מתאים רק לעצב המדיאני, צריך לשקול גם מקור צווארי.

הבדיקה כוללת תחושה, כוח, תפקוד אגודל, בדיקות פרובוקציה לתעלה הקרפלית ולעיתים בדיקות הולכה עצבית. טיפול יכול לכלול סד לילה, שינוי עומסים, תרגילי עצב עדינים, טיפול ידני ותוכנית תרגול; במקרים מתקדמים או עם חולשה יש צורך בהערכת רופא או מומחה כף יד (Padua, 2016).

טבלה: איך להבדיל בין הסיבות השכיחות לכאב אגודל?

כאבים באגודל משימוש בטלפון, עכבר או עבודה חוזרת

שימוש ממושך בטלפון, הקלדה, משחקי מחשב, עכבר, כלי עבודה, גזירה, תפירה או עבודה ידנית יכולים ליצור עומס חוזר על גידי האגודל והמפרקים. לא כל שימוש בטלפון “מסוכן”, אך אם האגודל עובד שעות רבות בתנועות חוזרות, במיוחד עם אחיזה חזקה או כיפוף ממושך, עלולים להופיע כאב, עייפות או גירוי גידי.

הטיפול אינו בהכרח הפסקה מוחלטת, אלא שינוי עומס: שימוש בשתי ידיים, הפסקות קצרות, מקלדת במקום הקלדה ארוכה בטלפון, עכבר מותאם, שינוי אחיזה, הימנעות מצביטות חזקות ושילוב תרגילי תנועה. אם הכאב מתמשך, חשוב לבדוק אם מדובר בדה־קרוון, CMC OA או מצב אחר, ולא להניח שזה רק “עומס”.

מתי צריך צילום, אולטרסאונד או MRI?

צילום מתאים כאשר יש חבלה, נפיחות משמעותית, חשד לשבר, כאב מפרקי כרוני או חשד לשחיקה. אולטרסאונד יכול לעזור בגידים, דה־קרוון, אצבע הדק ופציעות רצועה שטחיות, במיוחד כאשר מבצע אותו איש מקצוע מיומן. MRI מתאים כאשר יש חשד לפגיעה רצועתית מורכבת, שבר נסתר, כאב ממושך לא מוסבר או צורך בתכנון טיפול מתקדם.

הדמיה אינה מחליפה בדיקה. למשל, צילום יכול להראות שחיקה במפרק בסיס האגודל, אבל לא להסביר את כל הכאב. MRI יכול להראות ממצאים שאינם בהכרח מקור התסמינים. לכן ההדמיה צריכה לענות על שאלה קלינית ברורה.

סימני אזהרה בכאבים באגודל

דרכי טיפול כלליות בכאבים באגודל

הפחתת עומס בלי להפסיק להשתמש ביד

הטיפול הראשוני ברוב כאבי האגודל כולל הפחתת עומס זמנית. זה אומר להקטין פעולות שמחמירות: צביטה חזקה, פתיחת צנצנות, הרמת שקיות ביד אחת, הקלדה ממושכת בטלפון או שימוש בכלים רוטטים. במקביל ממשיכים להשתמש ביד בפעולות קלות שאינן מחמירות. מנוחה מוחלטת לאורך זמן עלולה לגרום נוקשות וחולשה.

סדים ואורתוזות

סדים יכולים לעזור במיוחד ב־CMC OA, דה־קרוון ופציעות רצועה. הסד הנכון תלוי באבחנה: סד CMC קצר לבסיס האגודל, thumb spica לדלקת גידים או פציעות רצועה, ולעיתים סד לילה לתעלה קרפלית. שימוש בסד צריך להיות חכם: מספיק כדי להפחית כאב ולאפשר תפקוד, אך לא תמיד כל היום וללא תרגול.

תרגילים ושיקום

תרגילים נבחרים לפי אבחנה. באוסטאוארתריטיס של בסיס האגודל עובדים על יציבות וצביטה מבוקרת. בדה־קרוון מתחילים בתנועות עדינות ובהמשך חיזוק הדרגתי של שורש כף היד והאגודל. באצבע הדק אפשר לשלב תנועתיות, סד והפחתת אחיזה. אחרי פציעת רצועה או שבר, התרגול מתבצע לפי שלבי החלמה והנחיות מומחה.

כירופרקטיקה וכאבים באגודל

כירופרקטיקה היא מקצוע בריאות שעוסק באבחון, טיפול וניהול הפרעות במערכת השריר־שלד, כולל עמוד השדרה, הכתף, המרפק, שורש כף היד והיד. בכאב אגודל, כירופרקט יכול לעזור כאשר מקור הכאב קשור לעומס מכני, תפקוד מפרקי, רקמות רכות, דפוסי אחיזה, שורש כף היד, מרפק, כתף או כאב מוקרן מהצוואר. סקירה עדכנית מתארת את הכירופרקטיקה כחלק מהטיפול השמרני בהפרעות שריר־שלד, במיוחד כאשר טיפול ידני משולב עם תרגול וחינוך (Trager, 2024).

הטיפול עשוי לכלול מוביליזציה עדינה של מפרקי שורש כף היד והאגודל, טיפול ברקמות רכות, תרגילים, הדרכת ארגונומיה, שינוי עומסים והפניה למומחה כף יד כאשר יש חשד לשבר, קרע רצועה, זיהום, נימול מתקדם או צורך בהדמיה. חשוב להדגיש: כירופרקטיקה אינה מחליפה טיפול אורתופדי במקרים של שבר, קרע מלא של UCL או זיהום. היא יכולה להשתלב היטב בשיקום שמרני כאשר האבחנה ברורה והמצב בטוח לטיפול.

טבלה: טיפול לפי אבחנה

מניעה: איך מפחיתים עומס חוזר על האגודל?

מניעה מתחילה בהרגלים קטנים. כדאי להשתמש באחיזה רחבה יותר במקום צביטה חזקה, לפתוח צנצנות בעזרת אביזר, להחזיק טלפון בשתי ידיים, להימנע מהקלדה ממושכת רק עם האגודל, להחליף בין ידיים, לקחת הפסקות קצרות ולעבוד עם כלי עבודה בעלי ידית עבה ונוחה. באימוני כוח, חשוב להימנע מהעמסת אחיזה גבוהה מדי מהר מדי ולבדוק טכניקה בתרגילים כמו דדליפט, מתח, חתירה ותרגילי ידיים.

כאשר יש כאב חוזר, עדיף לטפל מוקדם. כאב קל שמופיע רק אחרי עומס יכול להשתפר במהירות עם התאמות. כאב שנמשך חודשים, מלווה בנפיחות או גורם להימנעות משימוש ביד, דורש אבחון מסודר יותר.

סיכום: כאב באגודל דורש אבחנה מדויקת

כאבים באגודל יכולים לנבוע משחיקת בסיס האגודל, דה־קרוון, אצבע הדק, פציעת רצועה, שבר, תסמונת התעלה הקרפלית, דלקת מפרקים או עומס חוזר. אבחון נכון מתחיל במיקום הכאב, מנגנון ההופעה, פעולות שמחמירות, נימול או חולשה, בדיקה גופנית ולעיתים הדמיה. הטיפול ברוב המקרים מתחיל שמרני: הפחתת עומס, סד מתאים, תרגילים, טיפול ידני, התאמת פעילות ולעיתים תרופות או הזרקות לפי רופא.

כירופרקטיקה יכולה להיות חלק מועיל מהטיפול כאשר היא מתמקדת באבחון שריר־שלד, טיפול ידני מותאם, תרגול, ארגונומיה וניהול עומסים. עם זאת, במצבי טראומה, חוסר יציבות, חשד לשבר, זיהום, נימול מתקדם או חולשה — יש צורך בבירור רפואי. האגודל קטן, אבל תפקידו עצום; טיפול נכון מתחיל בהבנה מדויקת של מקור הכאב ולא בניחוש.

References:

Acha, D. V., Zaidi, Z., Mohamed, A., & colleagues. (2025). Clinical review of trigger finger in pediatric and adult patients: Evaluation and management strategies. Cureus, 17(8), e91203. https://doi.org/10.7759/cureus.91203

British Society for Surgery of the Hand. (2020). Scaphoid fractures: Standards for trauma. British Society for Surgery of the Hand. https://www.bssh.ac.uk/_userfiles/pages/files/professionals/Trauma%20standards/Scaphoid%20standards.pdf

Challoumas D, Ramasubbu R, Rooney E, Seymour-Jackson E, Putti A, Millar NL. Management of de Quervain Tenosynovitis: A Systematic Review and Network Meta-Analysis. JAMA Netw Open. 2023 Oct 2;6(10):e2337001. doi: 10.1001/jamanetworkopen.2023.37001. PMID: 37889490; PMCID: PMC10611995.

Gangopadhyay, S., & British Society for Surgery of the Hand Evidence for Surgical Treatment Group. (2025). Guideline on managing thumb base osteoarthritis: The British Society for Surgery of the Hand Evidence for Surgical Treatment findings and recommendations. Journal of Hand Surgery (European Volume). https://doi.org/10.1177/17531934241313206

Jeanmonod R, Tiwari V, Waseem M. Trigger Finger. [Updated 2024 Feb 5]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2026 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK459310/

Karanasios, S., Mertyri, D., Karydis, F., & colleagues. (2024). Exercise-based interventions are effective in the management of patients with thumb carpometacarpal osteoarthritis: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Healthcare, 12(8), 823. https://doi.org/10.3390/healthcare12080823

Kolasinski, S. L., Neogi, T., Hochberg, M. C., Oatis, C., Guyatt, G., Block, J., Callahan, L., Copenhaver, C., Dodge, C., Felson, D., Gellar, K., Harvey, W. F., Hawker, G., Herzig, E., Kwoh, C. K., Nelson, A. E., Samuels, J., Scanzello, C., White, D. K., Wise, B. L., … Reston, J. (2020). 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation guideline for the management of osteoarthritis of the hand, hip, and knee. Arthritis & Rheumatology, 72(2), 220–233. https://doi.org/10.1002/art.41142

Mohseni, M., Graham, C., & Schottel, P. C. (2024). Ulnar collateral ligament injury (gamekeeper’s thumb). In StatPearls. StatPearls Publishing.

Padua, L., Coraci, D., Erra, C., Pazzaglia, C., Paolasso, I., Loreti, C., Caliandro, P., & Hobson-Webb, L. D. (2016). Carpal tunnel syndrome: Clinical features, diagnosis, and management. The Lancet Neurology, 15(12), 1273–1284. https://doi.org/10.1016/S1474-4422(16)30231-9

Strelan, V., & Crowley, R. (2022). Doctor, why does my thumb hurt? Australian Journal of General Practice, 51(7), 490–496. https://doi.org/10.31128/AJGP-10-21-6207

Thakker, A., Ramchandani, R., Farley, K. X., & colleagues. (2025). What are the most clinically effective nonoperative interventions for thumb carpometacarpal osteoarthritis? An up-to-date systematic review and network meta-analysis. Clinical Orthopaedics and Related Research, 483(4), 714–728. https://doi.org/10.1097/CORR.0000000000003324

Trager, R. J., Cupler, Z. A., DeLano, K. J., Perez, J. A., Dusek, J. A., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668