דלקות פרקים – סיווג ומאפיינים אחרים מעניקים לנו את המידע הדרוש לאבחון. ישנם סוגים רבים של מחלות פרקים. מחלות אלה מהוות גורם מרכזי לפגיעה באיכות החיים של רבים ברחבי העולם. בארצות הברית לבדה כרבע מהאוכלוסייה סובלת מסימנים ותסמינים הנובעים מהפרעות בריאותיות במפרק זה או אחר.
דלקת פרקים משמעותה התפתחות נזקים ברקמות המפרק השונות ובעקבותיהם הופעת סימנים ותסמינים אופייניים ובכללם כאבים, נוקשות, נפיחות ועוד. ישנן מאות מחלות שעונות להגדרה הזאת הפוגעות בעיקר במבוגרים מעל גיל 65 אך יכולות לפגוע גם בילדים. המגבלות, עוגמת הנפש והעלויות הכלכליות הכרוכות במחלות מפרקים הן אדירות. בכול מקרה של דלקות פרקים – סיווג ומאפיינים אחרים מעניק לנו מידע חשוב לביצוע אבחון מדויק. אבחון מדויק מהווה בסיס לטיפול יעיל.
דלקות פרקים סיווג ומאפיינים אחרים – רקע
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis) נחשבת לשכיחה מכולן. רוב בני האדם צפויים לסבול ממחלה זו בשלב כלשהו בחייהם. גם דלקת מפרקים שיגרונית (Rheumatoid arthritis) שהיא מחלה אוטואימונית נחשבת למחלה שכיחה אם כי הרבה פחות. דלקות פרקים נוספות כוללות:
- דלקות ללא גורם שגרוני (Seronegative arthropathy) כגון דלקת חוליות מקשחת ( Ankylosing spondylitis)
- מחלות מפרקים שנגרמות על ידי המערכת החיסונית שלנו כמו זאבת (Systemic lupus erythematosus)
- דלקות פרקים שנגרמות על רקע מטבולי כגון שיגדון (Gout)
- דלקות מפרקים זיהומיות (Infectious arthritis)
- מחלות פרקים תגובתיות (Reactive arthritis)
- דלקות מפרקים שנגרמות בקרב צעירים (Juvenile arthritis) ועוד.
הסימנים והתסמינים עלולים להופיע במהירות או באופן הדרגתי. מחלות הפרקים השונות נבדלות בין היתר:
- לפי כמות הפרקים המעורבים (אחד או יותר)
- האם יש מעורבות של מפרקים פריפריים?
- יש מעורבות של מפרקי עמוד השדרה?
- האם יש פגיעה באיברים פנימיים ובמערכות גוף אחרות מלבד מפרקים?
במאמר "דלקות פרקים סיווג ומאפיינים" נפרט מעט אודות הנושא. דלקות פרקים סיווג ומאפיינים אחרים – פירוט סוגים:
דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis)
רקע:
דלקת מפרקים ניוונית היא מחלה השכיחה ביותר והגורם המוביל למוגבלות תנועתית. רוב בני האדם סובלים ממחלה זו בשלב כלשהו בחייהם ובעיקר לאחר גיל 65 (Primary osteoarthritis). גיל מהווה אמנם גורם סיכון לחלות במחלה הזאת אך גם מפרק של צעירים יותר שניזוק, נחבל, נותח או לחלופין נחשף לעומס יתר מצטבר בגלל עיסוק כזה או אחר עלול להיפגע (Secondary osteoarthritis) כך למשל:
- שחיין צפוי לפתח דלקות פרקים ניווניות בכתפיים
- קלדנית תפתח דלקת ניוונית במפרקי האצבעות
- רקדנית במפרקי הקרסול
פתולוגיה:
דלקת פרקים ניוונית גורמת לשחיקת הסחוסים וניוון בתוך המפרק. בשלב מתקדם יתחילו להיווצר בשולי המפרק זיזים גרמיים (Osteophytes). המפרקים שנפגעים בגלל מחלה זאת כוללים בעיקר את המפרקים נושאי המשקל של גופנו:
- ברכיים
- ירכיים
- עמוד השדרה
מפרקים נוספים שעלולים להיפגע כוללים את:
- מפרק האגודל (First carpometacarpal joint)
- מפרקי האצבעות המרוחקים (Distal interphalangeal joints)
- ומפרקי הלסת.
תסמינים וסימנים:
סימפטומים שכיחים כוללים:
- כאבים בפרק המעורב שמחריפים בפעולה ופוחתים במנוחה
- יתכנו רעשים הנובעים מהמפרק בתנועה
- נוקשות לא ממושכת שהשיא שלה בבוקר לאחר ההשכמה
- כאשר המצב חמור המיחושים עלולים להעיר משינה
אבחון:
אבחון מתבסס על ההתפתחות ההדרגתית של הכאב ומגבלת התנועה. בבדיקה פיזית נגלה:
- מפרק חם קמעה
- רגישות למישוש
- נפיחות מקומית
- תיתכן גם ירידה בנפח השרירים סביב המפרק הפגוע וזאת בגלל חוסר שימוש
- במקרים קשים של דלקת מפרקים ניוונית יכול המפרק להתעוות
צילום רנטגן של המפרק הפגוע ידגים:
- היצרות לא סימטרית של המרווח בתוך המפרק
- זיזים גרמיים ציסטות ניווניות
אין בדיקות מעבדה שיכולים לאשר קיומה של מחלת מפרקים ניוונית.
טיפול:
אין ריפוי מלא לדלקת מפרקים ניוונית אך ניתן לשלוט ברמת התסמינים שלה ולאפשר אורח חיים תקין ופעיל. מטרת הטיפול היא הפחתת הכאב ושמירה על טווחי תנועה. הטיפול משלב שימוש באמצעים מתקדמים להקלה בכאב כגון אולטרה סאונד, ולייזר רך ושימוש בטכניקות הנעה ידניות. ייעוץ בתחום הארגונומי ובנושא יציבה אמורים לעזור לחולה להפחית עומס מהמפרק. שימוש בתרופות ישמר רק למקרים בהם הכאבים לא ניתנים להקלה באופן אחר כמו שינוי תנוחה. אם מתפתח הרס קשה של המפרק יש לשקול להחליפו באמצעות ניתוח.
דלקת פרקים שיגרונית (Rheumatoid arthritis)
רקע:
דלקת מפרקים שיגרונית היא מחלת כרונית אוטואימונית שכ- 3% מהאוכלוסייה חולים בה. מחלה זו פוגעת בעיקר באנשים המצויים בטווח הגילים 30 – 50 עם העדפה לנשים (3:1). יחד עם זאת חשוב לציין שלא רק קבוצת גיל זו מצויה בסיכון. בני אדם בכול טווח הגילים חשופים לחלות במחלה הזאת כולל ילדים וזקנים. יש לציין שלמחלה נטייה לתקוף בגלים עם תקופות של הפוגה ותקופות של התקף חריף לסירוגין.
פתולוגיה:
מחלה זו פוגעת לרוב ברקמה הסינוביאלית של המפרקים וביתר הרקמות. נפגעים בעיקר המפרקים הקטנים שבידיים (Proximal interphalangeal) וברגליים (Metatarsal-phalangeal). גם הברכיים ופרקי הירך עלולים להיפגע. מלבד מערכת שריר ושלד פוגעת המחלה גם:
- בעיניים
- בריאות
- בלב
- כלי דם
- וברירית הפה
ללא טיפול מתאים בשלבים מתקדמים של המחלה יחול הרס כבד במפרקים.
תסמינים וסימנים:
חולים במחלה זו יתלוננו על:
- כאבים במפרקים שאינם פוחתים במנוחה
- נוקשות ממושכת מאוד
- אדמומיות מקומית
- מפרק חם למגע
- אובדן יכולת תנועה
צפויים גם תסמינים וסימנים שקשורים בפגיעה במערכות הגוף האחרות כולל:
- קשרירים ראומטיים מתחת לעור
- מחלות עיניים
- מחלת ריאות
- הפרעות בריאותיות בלב
- פגיעה בכלי דם
- מחלות כבד וכליות
כמו כן צפויים תסמינים נוספים ובכלל זה:
- תחושת חולי כללית
- עייפות כרונית
- מצב רוח ירוד
- ירידה במשקל
- חום
אבחון המחלה:
אבחון מתבסס על:
- היסטוריה משפחתית של המחלה וקשר גנטי
- שלושה מפרקים לפחות עם תסמינים של כאבים
- נפיחות מקומית
- אדמומיות מקומית
- וחום מקומי
- התסמינים נושאים אופי סימטרי
צילום רנטגן ידגים:
- כרסום של המרווח בתוך המפרק
- נוכחות של כשרירים ראומטיים תת עוריים
בדיקות מעבדה:
- גורם שגרוני חיובי (Rheumatoid Factor) רק ב70% מהחולים
- אנמיה
- CRP ושקיעת דם גבוהים
- רמה גבוהה של טסיות דם
טיפול במחלה
אין ריפוי למחלה. יחד עם זאת בשנים האחרונות באמצעות טיפול מוקדם ואגרסיבי מצליחים לשלוט בחומרת המחלה ולמנוע נכויות. הטיפול בעיקרו הוא תרופתי וכולל:
- מגוון תרופות נוגדות דלקת על בסיס סטרואידי
- וכאלה שאינן על בסיס סטרואידי
- תרופות קו שני כגון סולפסלזין (Sulfasalazine)
- תרופות נגד מלריה כגון כלורוקווין והידרוקסיכלורוקוווין (Hydroxychloroquine), מטוטרקסאט (Methotrexate) אזאטיופרין (Azathioprine) ועוד
יש לזכור שכול התרופות הללו נושאות בחובן גם תופעות לוואי שחלקן קשות אך לנוכח הברירה שקיימת אין מנוס משימוש בהם. אם ההרס במפרק מצדיק זאת יש לשקול ניתוח להחלפת מפרק.
דלקות פרקים ללא גורם שיגרוני בדם
רקע:
קבוצה זו של דלקות פרקים ללא גורם שגרוני (Seronegative arthropathy) כוללת את:
- דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis)
- את דלקת מפרקים תגובתית או תסמונת ע"ש רייטר (Reiter's syndrome) שנגרמת כתגובה לדלקת זיהומית במעי או בדרכי השתן
- דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic arthritis)
- ודלקת מפרקים אנטרופטית (Enteropathic arthritis) שנגרמת אצל חולים במחלות מעי כרוניות כולל קרוהן ודלקת כיבית במעי
לקבוצת מחלות זו מאפיינים דומים.
פתולוגיה:
דלקות פרקים מקבוצה זו תוקפות את מפרקי עמוד השדרה והאגן, את המפרקים הפריפריים ואת נקודות החיבור של הגידים לעצמות. מערכות גוף נוספות שעלולות להיפגע (תלוי בסוג המחלה) כוללות פגיעה בעיניים, כיבים בפה, פגיעה במעי, פגיעה בדרכי השתן, פגיעה בריאות פגיעה בכלי הדם ועוד.
תסמינים וסימנים:
כאבי גב תחתון וכאבים במפרקים המעורבים שאינם פוחתים במנוחה. נוקשות מתמשכת, בעיקר בבוקר לאחר הקימה. בדלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis) עלול עמוד השדרה להגיע לאיחוי מלא ולמצב הקרוי "עמוד שדרה במבוק". בתסמונת רייטר קיים משולש של תסמינים הכולל: דלקת במפרקים, בדרכי השתן ובעיניים.
אבחון המחלה:
אבחון דלקת מסוג זה מתבסס על היסטוריה משפחתית של דלקות פרקים, עבר או הווה של מחלות מין שאינה נגרמת מחיידק גונוקוקל (תסמונת רייטר), עבר או הווה של פסוריאזיס (דלקת פרקים פסוריאטית), עבר או הווה של דלקות מעי (דלקת מפרקים אנטרופטית), עבר או הווה של תלונות על דלקות בעיניים או על כאבים בנקודת החיבור של הגידים לעצם ועוד. על אופי התסמינים כולל כאבי גב וכאבים במפרק האגן – עצה וכסל (מפרק אחד או שניים) שאינם פוחתים במנוחה ומעידים על רקע דלקתי. עבר או הווה של שלשול. תסמינים וסימנים לא סימטריים בדיקות מעבדה שיצביעו על תהליך דלקתי (חלבון CRP ושקיעת דם גבוהים), בדיקות שליליות בכול הנוגע גורם שגרוני (Rheumatoid factor) וחיוביות בחלק מהמקרים לגבי קיומו של סמן גנטי HLA-B27.
טיפול:
שילוב של טיפול תרופתי עם טיפולים פיזיים שמטרתם שימור על טווחי תנועה והפחתת הכאבים. תרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידי, תרופות על בסיס סטרואידי ותרופות הנוגדות פעילות ראומטית של דלקות פרקים (Disease Modifying anti rheumatic drugs) הקרויה בקיצור (DMARDS) הכוללות מטוטרקסאט, פלאקווניל, סלזופירין ותרופה פחות פופולארית לפלונומייד. תרופות נוספות ניתנות על פי סוג המחלה. המקרים בהם קיימים סיבוכים של המחלה כגון דלקת של אב העורקים, אי ספיקת מסתם מיטרלי (Mitral Regurgitation), חסם במערכת החשמלית של הלב (heart block) ומחלות ריאה קשות יטופלו במקביל. אם נוצר הרס עמוק של המפרק יש לשקול להחליפו באמצעות ניתוח.
דלקת פרקים זיהומית (Infectious arthritis)
רקע:
גם דלקות פרקים זיהומיות עלולות להיות הגורם לכאבי פרקים, לנוקשות מפרקית, לאדמומיות של המפרק, לנפיחות מקומית וגרוע מכול להרס של המפרק. בין המחלות הזיהומיות של המפרקים ניתן למנות: דלקת פרקים זיהומית (Septic arthritis), אוסטאומיאליטיס (Osteomyelitis), דלקת העצם על ידי חיידק השחפת (Tuberculosis) ועוד.
פתולוגיה:
מחלת מפרקים זיהומית יכולה להתפתח בגלל חדירה של מיקרו אורגניזם לתוך הגוף. מיקרו אורגניזם שעלול לגרום זיהום כולל חיידקים (סטפילוקוקוס אוראוס, ניסריה גונוריאה ועוד), וירוסים או פטריות. המקור הזיהומי חודר למפרק דרך מחזור הדם באמצעות מחלה זיהומית במקום אחר בגוף, דרך פצע, לאחר ניתוח, עקיצה של בעל חי, זריקה. דלקת זיהומית יכולה לתקוף מפרק אחד או יותר ולהרוס אותם תוך ימים ספורים.
תסמינים וסימנים:
התסמינים המופיעים בפרקים על רקע של דלקות זיהומיות יכללו מלבד מיחושים, נוקשות ונפיחות גם חום, צמרמורות ופריחה עורית. תסמינים אחרים יופיעו בהתאם לסוג המסוים של הזיהום.
אבחון:
בגלל ההרס שיכול להיגרם למפרק על ידי דלקת זיהומית חשוב בכול מקרה של כאבים במפרק לשלול את קיומה. זיהוי של הגורם יכול להתבצע באמצעות בדיקת תרבית של הנוזל הסינוביאלי שברוב המקרים (מעל 90%) תהייה חיובית. במקרה של דלקת זיהומית גם מראה ואיכותו של הנוזל הסינוביאלי במפרק ישתנה ויהפוך לעכור ועם צמיגות מופחתת.
טיפול:
טיפול אנטיביוטי מותאם לסוג של הזיהום.
שיגדון (Gout)
רקע:
שיגדון (או בשמות אחרים גאוט, צינית, פודגרה) היא משתייכת לקבוצת דלקות פרקים שמתרחשות על רקע של מחלה מטבולית בניהול חומצה אורית (Monosodium urate). ייצור עודף או תת פירוק של חומצה זו גורם להצטברותה במפרקים וברקמות נוספות ולנזקים אופייניים.
פתולוגיה:
החומצה האורית מתיישבת ברקמה הסינוביאלית ובנוזל הסינוביאלי, בגידים, בבורסות בכליות ועוד וגורמת לדלקות ולנזקים במפרקים, ברקמת הסינוביאלית, דלקות בבורסות (בורסיטיס) דלקות גידים, ואבנים בכליות. מחלה זו משפיעה בעיקר על גברים מבוגרים אך גם נשים (עד 15% מהמקרים) לאחר גיל הבלות אינן חסינות מפניה. שיגדון יכול לגרום לדלקת במפרק אחד לרוב, במפרק הבוהן בכף הרגל (MTP) או במספר מפרקים כולל קרסול, ברך ידיים ועוד. התפתחות המחלה מושפעת מגורמים תזונתיים (בשר, דגים, פירות ים ואלכוהול), טראומה או ניתוח, שימוש בתרופות מסוימות ומחלות רקע הכוללות מחלות כלי דם, מחלות כליה, השמנה ועוד.
תסמינים וסימנים:
שיגדון יופיע לרוב באמצעות התקף חריף של כאבים במפרק הבוהן שיתחיל בלילה. המפרק יהיה חם עם אדמומיות ונפיחות מקומית ומוגבל בתנועה. יתכן גם חום וצמרמורת. ישנם מקרים של התקפים חריפים במספר מפרקים בו זמנית בעיקר בקרב אלכוהוליסטים ובנשים לאחר גיל הבלות. אם ישנם אבנים בכליות צפויים כאבים חריפים גם באזור הכליות והגב התחתון.
אבחון:
היסטוריה ובדיקה פיזית של המפרק הפגוע ידגימו תסמינים וסימנים אופייניים. בבדיקת דם תיחשף רמה גבוהה של חומצה אורית. בדיקת הנוזל הסינוביאלי במפרק תגלה נוזל עכור וכמות גדולה של גבישי חומצה אורית. בצילום רנטגן ניתן לזהות ריכוזים של גבישי חומצת שתן (tophi).
טיפול:
ניתן לשלוט בתסמינים ובסימנים של שיגדון באמצעות תרופות. הטיפול המקובל במהלך התקף חריף כולל מגוון תרופות נוגדות דלקת שאינן על בסיס סטרואידי, תרופות על בסיס סטרואידי, קולחיצין (Colchicines) ופירוקסיקאם (Piroxicam). הטיפול המקובל להורדת חומצת השתן בחולים כרוניים הוא שילוב שבו מחד מצמצמים את צריכת הפורינים והאלכוהול ומאידך משתמשים בקבוצה נוספת של תרופות כגון אלופורינול (Allopurinol) שתפקידו להגביר את ההפרשה של חומצת השתן.
