דלקת פרקים: סיווג, מאפיינים ואבחנה מבדלת

דלקת פרקים: סיווג, מאפיינים ואבחנה מבדלת מפורטים במאמר הנוכחי. דלקת פרקים מהווה מונח רפואי רחב הכולל למעלה ממאה מצבים קליניים שונים, המשפיעים על מערכת השלד והתנועה. בשפה היומיומית נהוג לעיתים קרובות לתייג כל כאב מפרקי תחת הגדרה זו, אך מנקודת מבט מדעית קיימים הבדלים תהומיים במנגנונים הביולוגיים של המחלות. הבנה מדויקת של סוג הפגיעה חיונית להתאמת הטיפול ולמניעת נזק בלתי הפיך למפרקים. מאמר זה נועד להנגיש עבור המטופלים את המורכבות הקלינית של עולם הריאומטולוגיה באמצעות שלושה נדבכים מרכזיים.

הנדבך הראשון עוסק בסיווג המחלות, תוך הבחנה מדעית ברורה בין מחלות מכניות וניווניות, כמו שחיקת סחוס, לבין מחלות דלקתיות ואוטואימוניות שבהן מערכת החיסון תוקפת את רקמות הגוף. הנדבך השני מתמקד במאפיינים הקליניים, ומציג את המשמעות הפיזיולוגית של תסמינים כגון נוקשות בוקר, נפיחות וכאב במנוחה לעומת מאמץ. הנדבך השלישי מוקדש לאבחנה מבדלת, שהיא התהליך הרפואי שבו הרופא שולל מצבים דומים כדי להגיע לאבחנה המדויקת. תהליך זה משלב הצלבת נתונים מורכבת הכוללת היסטוריה רפואית, בדיקות מעבדה לאיתור סמני דלקת ונוגדנים, ובדיקות הדמיה מתקדמות. היכרות עם מושגים אלו תאפשר לכם לנהל שיח מושכל ומבוסס מדע עם הצוות המטפל.

דלקת פרקים: סיווג, מאפיינים ואבחנה מבדלת – רקע

דלקת פרקים היא שם רחב לקבוצת מחלות ומצבים הגורמים לכאב, נפיחות, נוקשות, חום מקומי, ירידה בטווח תנועה ולעיתים נזק מפרקי מתמשך. למרות שהמונח “דלקת פרקים” נשמע אחיד, בפועל מדובר בעולם שלם של אבחנות שונות: שחיקת מפרקים, מחלות אוטואימוניות, מחלות קריסטלים כמו גאוט ו־CPPD, דלקות מפרקים הקשורות לפסוריאזיס, מחלות עמוד שדרה דלקתיות, דלקת מפרקים לאחר זיהום, מחלות רקמת חיבור ודלקת מפרקים זיהומית.

ההבדל בין הסוגים חשוב מאוד. אוסטיאוארתריטיס בברך אינה מטופלת כמו דלקת מפרקים שגרונית. התקף גאוט חריף אינו זהה לזיהום במפרק. כאב גב דלקתי אצל צעיר אינו זהה לכאב גב מכני. אבחנה מדויקת יכולה למנוע נזק מפרקי, טיפול לא מתאים, שימוש מיותר באנטיביוטיקה או עיכוב בטיפול תרופתי משנה־מחלה. ההנחיות העדכניות בתחומי ראומטולוגיה מדגישות אבחון מוקדם, טיפול מותאם מחלה, מעקב אחר פעילות המחלה ושילוב טיפול לא־תרופתי כאשר מתאים (Kolasinski, 2020; Fraenkel, 2021).

מהי דלקת פרקים?

דלקת פרקים, Arthritis, מתארת מעורבות של מפרק אחד או יותר. הביטוי יכול להיות דלקתי, ניווני, זיהומי או מטבולי. דלקת מפרק אמיתית מתבטאת לרוב בנפיחות, חום מקומי, כאב בתנועה ובמנוחה, נוקשות בוקר ולעיתים עלייה במדדי דלקת. לעומת זאת, כאב מפרקי לא־דלקתי יכול לנבוע משחיקה, עומס מכני, פגיעה בגיד, כאב מוקרן מהגב או כאב שרירי סביב המפרק.

מבחינה קלינית, הרופא או המטפל שואלים כמה מפרקים מעורבים, האם הדפוס סימטרי, האם מדובר במפרקים קטנים או גדולים, האם יש חום, פריחה, פסוריאזיס, שלשול או דלקת בדרכי השתן לפני תחילת הכאב, האם יש כאבי גב דלקתיים, האם יש התקפים חדים מאוד, והאם קיימים סימנים מערכתיים. התשובות מכוונות לאבחנה המבדלת.

סיווג דלקות מפרקים לפי דפוס קליני

דגלים אדומים בדלקת מפרקים

יש מצבים שבהם כאב מפרקי דורש בדיקה דחופה. מפרק חם, נפוח וכואב מאוד, במיוחד עם חום או תחושה כללית רעה, מחייב לשלול דלקת מפרקים זיהומית. זהו מצב שעלול להרוס מפרק במהירות ודורש ניקור מפרק, תרבית וטיפול אנטיביוטי ולעיתים ניקוז. סקירות עדכניות מדגישות כי דלקת מפרקים זיהומית היא מצב חירום אורתופדי־רפואי, וכי ניקור נוזל מפרקי הוא כלי מרכזי באבחון (Long, 2019; Wu, 2024).

אוסטיאוארתריטיס: שחיקת מפרקים

אוסטיאוארתריטיס, OA, היא מחלת מפרק ניוונית־ביולוגית ולא רק “שחיקה מכנית”. היא מערבת סחוס, עצם תת־סחוסית, סינוביום, קפסולה, גידים ושרירים סביב המפרק. היא שכיחה בברכיים, ירכיים, כפות ידיים, בסיס האגודל ועמוד השדרה. הכאב נוטה להחמיר בעומס, הליכה, מדרגות, קימה מכיסא או שימוש חוזר, ולעיתים משתפר במנוחה. נוקשות בוקר קיימת, אך לרוב קצרה יותר מאשר בדלקות מפרקים אוטואימוניות.

האבחנה מבוססת על סיפור קליני, בדיקה ולעיתים צילום. צילום יכול להראות היצרות מרווח מפרקי, אוסטאופיטים, סקלרוזיס ושינויים גרמיים, אך חומרת הצילום לא תמיד תואמת את עוצמת הכאב. ההמלצות של ACR/Arthritis Foundation לטיפול ב־OA מדגישות פעילות גופנית, ירידה במשקל כאשר רלוונטי, חיזוק, ניהול עצמי, שימוש מושכל בתרופות נוגדות דלקת, ולעיתים הזרקות או התערבויות לפי מפרק וחומרה (Kolasinski, 2020).

דלקת מפרקים שגרונית RA

דלקת מפרקים שגרונית, Rheumatoid Arthritis, היא מחלה אוטואימונית דלקתית כרונית. היא פוגעת בעיקר במפרקים קטנים של כפות הידיים והרגליים, בדרך כלל בצורה סימטרית, ויכולה לגרום לנפיחות, כאב, נוקשות בוקר ממושכת, עייפות ונזק מפרקי אם אינה מטופלת. בניגוד לאוסטיאוארתריטיס, RA היא מחלה מערכתית שיכולה לערב גם ריאות, כלי דם, עיניים, עור ומערכת הדם.

אבחון RA

הקריטריונים של ACR/EULAR משנת 2010 מסווגים RA לפי מספר מפרקים מעורבים, סרולוגיה כמו RF ו־anti-CCP, מדדי דלקת ומשך תסמינים. הם נועדו לזהות מוקדם מטופלים בסיכון למחלה מתמשכת וארוזיבית (Aletaha, 2010). הטיפול המודרני מבוסס על אבחון מוקדם, התחלת DMARDs, לרוב מתוטרקסט כבסיס במקרים רבים, ומעקב בגישת treat-to-target עד להשגת הפוגה או פעילות מחלה נמוכה (Fraenkel, 2021).

דלקת מפרקים פסוריאטית

דלקת מפרקים פסוריאטית, PsA, היא מחלה דלקתית הקשורה לפסוריאזיס. היא יכולה להתבטא במפרקים פריפריים, עמוד שדרה, גידים, חיבורי גיד־עצם, אצבעות נפוחות, עור וציפורניים. לא תמיד הפסוריאזיס מופיע לפני המפרקים; לעיתים כאבי המפרקים מקדימים את הפריחה, ולכן חשוב לשאול על פסוריאזיס במשפחה ועל שינויי ציפורניים.

קריטריוני CASPAR כוללים מחלה מפרקית דלקתית יחד עם ניקוד לפי פסוריאזיס נוכחי או קודם, היסטוריה משפחתית, דקטיליטיס, שינויים בציפורניים, RF שלילי ויצירת עצם חדשה סמוך למפרק (Taylor, 2006). ההמלצות הטיפוליות העדכניות מתייחסות ל־PsA כמחלה רב־תחומית עם תחומים שונים: מפרקים, עור, ציפורניים, אנתזיטיס, דקטיליטיס ועמוד שדרה. לכן הטיפול נבחר לפי הדומיין הפעיל ביותר ולפי מחלות רקע (Gossec, 2020; Coates, 2022).

דלקת מפרקים תגובתית

דלקת מפרקים תגובתית מופיעה לאחר זיהום, לרוב במערכת העיכול או בדרכי השתן והמין. היא שייכת למשפחת הספונדילוארתרופתיות. התמונה הקלאסית כוללת דלקת מפרקים א־סימטרית בגפיים תחתונות, כאב בעקב או באנתזיס, כאב גב דלקתי ולעיתים דלקת עיניים או תסמינים עוריים. גורמים זיהומיים מוכרים כוללים Chlamydia, Salmonella, Shigella, Yersinia, Campylobacter ולעיתים זיהומים נוספים.

האבחון מבוסס על קשר זמנים בין זיהום לבין דלקת מפרקים, שלילת זיהום פעיל במפרק, בדיקות לפי תסמינים ולעיתים HLA-B27. טיפול כולל נוגדי דלקת, טיפול בזיהום פעיל אם קיים, פיזיותרפיה ושיקום, ולעיתים סטרואידים מקומיים או תרופות מדכאות דלקת במקרים מתמשכים. סקירות עדכניות מציינות שקיים צורך בקונצנזוס ברור יותר לגבי ניהול דלקת מפרקים תגובתית, במיוחד במקרים ממושכים או לאחר זיהומים חדשים (Bekaryssova, 2022; Shafiee, 2024).

גאוט: שיגדון

גאוט הוא דלקת מפרקים הנגרמת משקיעת גבישי מונוסודיום אוראט במפרקים וברקמות. ההתקף הקלאסי הוא כאב חד, מהיר ועז מאוד, לעיתים בבוהן הגדולה, עם אודם, חום ונפיחות. עם הזמן, גאוט לא מטופל יכול לגרום להתקפים חוזרים, טופי ונזק מפרקי. רמת חומצה אורית גבוהה תומכת באבחנה, אך אינה מספיקה לבדה: בזמן התקף היא יכולה להיות תקינה, ואנשים רבים עם חומצה אורית גבוהה אינם סובלים מגאוט.

אבחנה ודאית נעשית בזיהוי גבישי אוראט בנוזל מפרקי. אולטרסאונד ו־DECT יכולים לעזור במקרים מסוימים. ההנחיות של ACR משנת 2020 ממליצות על טיפול להפחתת אוראט במצבים מתאימים, עם יעד אוראט ברור, טיפול בהתקפים חריפים והגנה מפני התלקחויות בתחילת טיפול להפחתת אוראט (FitzGerald, 2020).

CPPD: פסאודו־גאוט

מחלת שקיעת סידן פירופוספט (CPPD  Calcium Pyrophosphate Deposition Disease), נגרמת משקיעת גבישי סידן פירופוספט. היא מכונה לעיתים פסאודו־גאוט משום שהיא יכולה לגרום להתקף חד הדומה לגאוט, אך הגבישים שונים. CPPD שכיחה יותר בגיל מבוגר ופוגעת לעיתים בברך, שורש כף היד, כתף, קרסול או מפרקים נוספים. בצילום ניתן לראות כונדרוקלצינוזיס, אך היעדרו אינו שולל את המחלה.

האבחנה נשענת על זיהוי גבישי CPP בנוזל מפרקי, הדמיה מתאימה ותמונה קלינית. בשנת 2023 פורסמו קריטריוני ACR/EULAR לסיווג CPPD, ובשנים האחרונות גבר השימוש באולטרסאונד לזיהוי שקיעת גבישים (Abhishek, 2023; Cipolletta, 2024). הטיפול כולל נוגדי דלקת, קולכיצין, סטרואידים מקומיים או סיסטמיים לפי מצב רפואי, וטיפול בגורמים נלווים כאשר קיימים (Zhang, 2011; Cowley, 2023).

ספונדילוארתרופתיות

ספונדילוארתרופתיות הן קבוצת מחלות דלקתיות הכוללות דלקת חוליות מקשחת, ספונדילוארתריטיס אקסיאלית לא־רדיוגרפית, דלקת מפרקים פסוריאטית, דלקת מפרקים תגובתית ודלקת מפרקים הקשורה למחלות מעי דלקתיות. המאפיינים המשותפים כוללים כאב גב דלקתי, דלקת במפרקי העצה־כסל, אנתזיטיס, דקטיליטיס, דלקת עיניים מסוג אובאיטיס, קשר ל־HLA-B27 ולעיתים מעורבות עורית או מעית.

כאב גב דלקתי לעומת כאב גב מכני

כאב גב דלקתי מתחיל לרוב לפני גיל 45, נמשך מעל שלושה חודשים, מחמיר במנוחה, משתפר בתנועה, מעיר בלילה ומלווה בנוקשות בוקר. כאב גב מכני, לעומת זאת, נוטה להחמיר בעומס מסוים ולהשתפר במנוחה. קריטריוני ASAS עזרו להגדיר טוב יותר ספונדילוארתריטיס אקסיאלית, כולל מצבים שבהם צילום עדיין אינו מראה שינויים ברורים אך MRI או מאפיינים קליניים תומכים באבחנה (Rudwaleit, 2009).

דלקת חוליות מקשחת

דלקת חוליות מקשחת, (Ankylosing Spondylitis), היא צורה רדיוגרפית של ספונדילוארתריטיס אקסיאלית. היא מערבת בעיקר את מפרקי העצה־כסל ואת עמוד השדרה, ועלולה לגרום לכאב, נוקשות, ירידה בגמישות ולעיתים איחוי חוליות לאורך שנים. עם זאת, טיפול מוקדם ופעילות גופנית יכולים לשפר תפקוד ולהפחית עומס מחלה.

ההמלצות של ASAS-EULAR מדגישות חינוך, פעילות גופנית קבועה, פיזיותרפיה, NSAIDs כקו תרופתי ראשון כאשר מתאים, והתקדמות לביולוגיים או JAK inhibitors במקרים פעילים למרות טיפול מתאים (Ramiro, 2022). פעילות גופנית אינה תוספת שולית במחלה זו; היא חלק מרכזי בשמירת תנועה, נשימה, יציבה ותפקוד.

זאבת ומחלות רקמת חיבור

זאבת אדמנתית מערכתית, SLE, היא מחלה אוטואימונית רב־מערכתית. היא יכולה לגרום לכאבי מפרקים ודלקת מפרקים, אך לרוב אינה גורמת לארוזיות מפרקיות כמו RA. תסמינים נוספים עשויים לכלול פריחה, רגישות לשמש, כיבים בפה, נשירת שיער, תופעת ריינו, פגיעה כלייתית, ירידה בספירות דם, כאבים בחזה ממקור סרוזיטיס ותסמינים נוירולוגיים.

קריטריוני EULAR/ACR משנת 2019 כוללים ANA כקריטריון כניסה ולאחר מכן ניקוד לפי תחומים קליניים ואימונולוגיים. הם מיועדים לסיווג מחקרי אך עוזרים להבין את מגוון הביטויים של המחלה (Aringer, 2019; Aringer, 2020). ההמלצות של EULAR לניהול SLE מדגישות התאמת טיפול לפי איברים מעורבים, מניעת התלקחויות, הפחתת סטרואידים כאשר אפשר, הידרוקסיכלורוקווין ברוב המטופלים אם אין התווית נגד, ושימוש בתרופות אימונומודולטוריות לפי חומרה (Fanouriakis, 2019; Fanouriakis, 2023).

דלקת מפרקים זיהומית

דלקת מפרקים זיהומית היא אחת האבחנות שאסור לפספס. היא יכולה להופיע לאחר חדירת חיידקים דרך הדם, פציעה, ניתוח, הזרקה למפרק או זיהום סמוך. גורמי סיכון כוללים גיל מבוגר, סוכרת, דיכוי חיסוני, מחלת מפרקים קיימת, מפרק תותב, שימוש בסמים בהזרקה ומחלות עור. המפרק יהיה לרוב חם, נפוח, רגיש מאוד ומוגבל בתנועה.

האבחון דורש ניקור נוזל מפרקי לבדיקת תאים, גבישים, Gram stain ותרבית. בדיקות דם והדמיה יכולות לעזור, אך אינן מחליפות ניקור כאשר יש חשד לזיהום. חשוב לא להתבלבל בין גאוט, CPPD וזיהום, משום שהם יכולים להיראות דומים, ואף יכולים להתקיים יחד. ניהול כולל אנטיביוטיקה, ניקוז לפי צורך וטיפול בגורם הזיהומי (Long, 2019; Wu, 2024).

בדיקות עזר באבחנה מבדלת של דלקת פרקים

בדיקות עזר נבחרות לפי התמונה הקלינית. אין “פאנל דלקת פרקים” שמתאים לכולם. בדיקות לא מדויקות עלולות לבלבל: ANA חיובי יכול להופיע גם באנשים בריאים, חומצה אורית גבוהה לא מאבחנת גאוט לבדה, ו־RF יכול להיות חיובי גם במצבים שאינם RA.

טיפול כללי בדלקות מפרקים

הטיפול משתנה לפי האבחנה. במחלות אוטואימוניות כמו RA, PsA, SLE וספונדילוארתריטיס, הטיפול המרכזי הוא ראומטולוגי וכולל תרופות שמכוונות למנגנון הדלקת. באוסטיאוארתריטיס הדגש הוא על פעילות, חיזוק, ירידה בעומס, טיפול בכאב ושימור תפקוד. בגאוט יש צורך בשליטה בחומצה אורית כאשר יש אינדיקציה. ב־CPPD אין כיום טיפול שממיס את הגבישים כמו בגאוט, ולכן מטפלים בהתקפים ובדלקת. בדלקת זיהומית הטיפול הוא דחוף ומבוסס על אנטיביוטיקה וניקוז.

טיפול לא־תרופתי חשוב כמעט בכל הסוגים, אך מטרתו משתנה. ב־OA הוא משפר כאב ותפקוד. ב־RA הוא שומר כוח וטווח תנועה לצד טיפול תרופתי. בספונדילוארתריטיס הוא חיוני לשמירת גמישות ויציבה. בגאוט הוא כולל גם תזונה, משקל, אלכוהול ותרופות רקע לפי רופא. בכל מקרה, טיפול עצמי אינו מחליף אבחון כאשר יש נפיחות מפרקית אמיתית.

כירופרקטיקה ודלקת פרקים

כירופרקטיקה יכולה להועיל במצבים שבהם קיימים כאב מכני, ירידה בטווחי תנועה, עומס שרירי־מפרקי, כאבי גב וצוואר, כאבים סביב מפרקים ושיקום תפקודי. כירופרקט מוסמך יכול לסייע בהערכת תנועה, התאמת עומסים, טיפול ידני עדין, תרגילי חיזוק, הדרכת יציבה, שיפור תפקוד וחזרה לפעילות. הדבר רלוונטי במיוחד באוסטיאוארתריטיס, כאבי גב וצוואר נלווים, הגבלות תנועה משניות, ובשלבי שיקום לאחר התלקחות דלקתית שנרגעה.

עם זאת, כירופרקטיקה אינה טיפול מחליף ל־DMARDs ב־RA, לטיפול ביולוגי ב־PsA או ספונדילוארתריטיס, להפחתת אוראט בגאוט עם אינדיקציה, או לאנטיביוטיקה בדלקת מפרקים זיהומית. בזמן מפרק חם ונפוח, התקף חריף, חום, חשד לזיהום או מחלה דלקתית פעילה לא מאובחנת, יש לפנות לרופא לפני טיפול ידני. גישה אחראית משלבת כירופרקטיקה עם רפואה, ראומטולוגיה, פיזיותרפיה ותזונה לפי צורך.

מניעה, תפקוד וחזרה לפעילות

המטרה בטיפול בדלקת פרקים אינה רק להפחית כאב, אלא לשמור על תפקוד, עצמאות ואיכות חיים. פעילות גופנית מותאמת, חיזוק שרירים, שמירה על משקל בריא, שינה מספקת, הפסקת עישון, טיפול במחלות רקע ומעקב רפואי הם חלק מהתוכנית. במחלות דלקתיות יש חשיבות מיוחדת לאבחון מוקדם ולמעקב אחר פעילות מחלה כדי למנוע נזק מצטבר.

סיכום: אבחנה מבדלת היא המפתח

דלקת פרקים היא לא מחלה אחת. היא כוללת אוסטיאוארתריטיס, RA, דלקת מפרקים פסוריאטית, דלקת תגובתית, גאוט, CPPD, ספונדילוארתרופתיות, דלקת חוליות מקשחת, זאבת, מחלות רקמת חיבור ודלקת מפרקים זיהומית. לכל אחת מהן דפוס אחר, בדיקות אחרות וטיפול אחר.

האבחנה הנכונה מתחילה בשאלות פשוטות אך מדויקות: כמה מפרקים מעורבים? האם הכאב דלקתי או מכני? האם יש נפיחות אמיתית? האם יש חום? האם יש פסוריאזיס, שלשול, דלקת עיניים, כאב גב דלקתי, פריחה או סימנים מערכתיים? כירופרקטיקה יכולה לתרום להפחתת כאב ולשיפור תפקוד במצבים שריר־שלדיים ובשיקום, אך במחלות דלקתיות, זיהומיות או מערכתיות היא צריכה להשתלב בזהירות עם אבחון וטיפול רפואי מתאים.

References:

Abhishek, A., Tedeschi, S. K., Pascart, T., Latourte, A., Dalbeth, N., Neogi, T., Fuller, A., Rosenthal, A. K., Becce, F., Bardin, T., Ea, H. K., Richette, P., Filer, A., Neame, R. L., Doherty, M., & others. (2023). The 2023 ACR/EULAR classification criteria for calcium pyrophosphate deposition disease. Annals of the Rheumatic Diseases, 82(10), 1248-1257. https://doi.org/10.1136/ard-2023-224575

Aletaha, D., Neogi, T., Silman, A. J., Funovits, J., Felson, D. T., Bingham, C. O., Birnbaum, N. S., Burmester, G. R., Bykerk, V. P., Cohen, M. D., Combe, B., Costenbader, K. H., Dougados, M., Emery, P., Ferraccioli, G., Hazes, J. M. W., Hobbs, K., Huizinga, T. W. J., Kavanaugh, A., … Hawker, G. (2010). 2010 rheumatoid arthritis classification criteria: An American College of Rheumatology/European League Against Rheumatism collaborative initiative. Arthritis & Rheumatism, 62(9), 2569-2581. https://doi.org/10.1002/art.27584

Aringer, M., Costenbader, K., Daikh, D., Brinks, R., Mosca, M., Ramsey-Goldman, R., Smolen, J. S., Wofsy, D., Boumpas, D. T., Kamen, D. L., Jayne, D., Cervera, R., Costedoat-Chalumeau, N., Diamond, B., Gladman, D. D., Hahn, B., Hiepe, F., Jacobsen, S., Khanna, D., … Johnson, S. R. (2019). 2019 European League Against Rheumatism/American College of Rheumatology classification criteria for systemic lupus erythematosus. Annals of the Rheumatic Diseases, 78(9), 1151-1159. https://doi.org/10.1136/annrheumdis-2018-214819

Aringer, M., & Johnson, S. R. (2020). Classifying and diagnosing systemic lupus erythematosus in the 21st century. Rheumatology, 59(Suppl 5), v4-v11. https://doi.org/10.1093/rheumatology/keaa379

Bekaryssova, D., Yessirkepov, M., Zimba, O., Gasparyan, A. Y., Ahmed, S., & Kudaibergenova, S. (2022). Knowledge and perceptions of reactive arthritis diagnosis and management among rheumatology practitioners during the COVID-19 pandemic. Rheumatology International, 42(6), 1037-1046. https://doi.org/10.1007/s00296-022-05109-5

Cipolletta, E., Filippou, G., Adinolfi, A., Abhishek, A., Filippucci, E., & Scirè, C. A. (2024). Diagnosis of calcium pyrophosphate crystal deposition disease by ultrasonography: How many and which sites should be scanned? Rheumatology, 63(2), 463-470. https://doi.org/10.1093/rheumatology/kead185

Coates, L. C., Soriano, E. R., Corp, N., Bertheussen, H., Callis Duffin, K., Campanholo, C. B., Chau, J., Eder, L., Fernández-Ávila, D. G., FitzGerald, O., Gossec, L., Helliwell, P. S., Husni, M. E., Kavanaugh, A., Lories, R., Lubrano, E., Mease, P. J., Nash, P., Ogdie, A., Orbai, A. M., Ritchlin, C. T., Strand, V., Tillett, W., de Wit, M., & Gladman, D. D. (2022). Group for Research and Assessment of Psoriasis and Psoriatic Arthritis (GRAPPA): Updated treatment recommendations for psoriatic arthritis 2021. Nature Reviews Rheumatology, 18(8), 465-479. https://doi.org/10.1038/s41584-022-00798-0

Cowley, S., & McCarthy, G. (2023). Diagnosis and treatment of calcium pyrophosphate deposition (CPPD) disease: A review. Open Access Rheumatology: Research and Reviews, 15, 33-44. https://doi.org/10.2147/OARRR.S390555

Fanouriakis, A., Kostopoulou, M., Alunno, A., Aringer, M., Bajema, I., Boletis, J. N., Cervera, R., Doria, A., Gordon, C., Govoni, M., Houssiau, F., Jayne, D., Kouloumas, M., Kuhn, A., Larsen, J. L., Lerstrom, K., Moroni, G., Mosca, M., Schneider, M., Smolen, J. S., Svenungsson, E., Tesar, V., Tincani, A., Troldborg, A., van Vollenhoven, R., Wenzel, J., Bertsias, G., & Boumpas, D. T. (2019). 2019 update of the EULAR recommendations for the management of systemic lupus erythematosus. Annals of the Rheumatic Diseases, 78(6), 736-745. https://doi.org/10.1136/annrheumdis-2019-215089

Fanouriakis, A., Kostopoulou, M., Andersen, J., Aringer, M., Arnaud, L., Bae, S. C., Boletis, J., Cervera, R., Doria, A., Gordon, C., Govoni, M., Houssiau, F., Jayne, D., Kouloumas, M., Kuhn, A., Larosa, M., Lerstrøm, K., Moroni, G., Mosca, M., Schneider, M., Smolen, J. S., Svenungsson, E., Tesar, V., Tincani, A., Troldborg, A., van Vollenhoven, R., Wenzel, J., Bertsias, G., & Boumpas, D. T. (2024). EULAR recommendations for the management of systemic lupus erythematosus: 2023 update. Annals of the Rheumatic Diseases, 83(1), 15-29. https://doi.org/10.1136/ard-2023-224762

FitzGerald, J. D., Dalbeth, N., Mikuls, T., Brignardello-Petersen, R., Guyatt, G., Abeles, A. M., Gelber, A. C., Harrold, L. R., Khanna, D., King, C., Levy, G., Libbey, C., Mount, D., Pillinger, M. H., Rosenthal, A., Singh, J. A., Sims, J. E., Smith, B. J., Wenger, N. S., Bae, S. S., Danve, A., Khanna, P. P., Kim, S. C., Lenert, A., Poon, S., Qasim, A., Sehra, S. T., Sharma, T. S. K., Toprover, M., Turgunbaev, M., Zeng, L., Zhang, M. A., Turner, A. S., & Neogi, T. (2020). 2020 American College of Rheumatology guideline for the management of gout. Arthritis Care & Research, 72(6), 744-760. https://doi.org/10.1002/acr.24180

Fraenkel, L., Bathon, J. M., England, B. R., St. Clair, E. W., Arayssi, T., Carandang, K., Deane, K. D., Genovese, M., Huston, K. K., Kerr, G., Kremer, J., Nakamura, M. C., Russell, L. A., Singh, J. A., Smith, B. J., Sparks, J. A., Venkatachalam, S., Weinblatt, M. E., Al-Gibbawi, M., … Akl, E. A. (2021). 2021 American College of Rheumatology guideline for the treatment of rheumatoid arthritis. Arthritis & Rheumatology, 73(7), 1108-1123. https://doi.org/10.1002/art.41752

Gossec, L., Baraliakos, X., Kerschbaumer, A., de Wit, M., McInnes, I., Dougados, M., Primdahl, J., McGonagle, D. G., Aletaha, D., Balanescu, A., Balint, P. V., Bertheussen, H., Boehncke, W. H., Burmester, G. R., Canete, J. D., Damjanov, N., de Vlam, K., FitzGerald, O., Haglund, E., … van der Heijde, D. (2020). EULAR recommendations for the management of psoriatic arthritis with pharmacological therapies: 2019 update. Annals of the Rheumatic Diseases, 79(6), 700-712. https://doi.org/10.1136/annrheumdis-2020-217159

Kolasinski, S. L., Neogi, T., Hochberg, M. C., Oatis, C., Guyatt, G., Block, J., Callahan, L., Copenhagen, C., Dodge, C., Felson, D., Gellar, K., Harvey, W. F., Hawker, G., Herzig, E., Kwoh, C. K., Nelson, A. E., Samuels, J., Scanzello, C., White, D., … American College of Rheumatology/Arthritis Foundation. (2020). 2019 American College of Rheumatology/Arthritis Foundation guideline for the management of osteoarthritis of the hand, hip, and knee. Arthritis & Rheumatology, 72(2), 220-233. https://doi.org/10.1002/art.41142

Long, B., Koyfman, A., & Gottlieb, M. (2019). Evaluation and management of septic arthritis and its mimics in the emergency department. Western Journal of Emergency Medicine, 20(2), 331-341. https://doi.org/10.5811/westjem.2018.10.40974

Mandl, P., D’Agostino, M. A., Navarro-Compán, V., Gessl, I., Sakellariou, G., Abhishek, A., Becce, F., Dalbeth, N., Ea, H. K., Filippucci, E., Filippou, G., Hammer, H. B., Iagnocco, A., Jousse-Joulin, S., Laredo, J. D., Manger, B., Möller, I., Naredo, E., Østergaard, M., … Doherty, M. (2024). 2023 EULAR recommendations on imaging in diagnosis and management of crystal-induced arthropathies in clinical practice. Annals of the Rheumatic Diseases, 83(6), 752-759. https://doi.org/10.1136/ard-2023-224771

Ramiro, S., Nikiphorou, E., Sepriano, A., Ortolan, A., Webers, C., Baraliakos, X., Landewé, R. B. M., Van den Bosch, F., Boteva, B., Bremander, A., Carron, P., Ciurea, A., van Gaalen, F. A., Géher, P., Gensler, L. S., Gladman, D. D., Hermann, K. G. A., Machado, P. M., Molto, A., Navarro-Compán, V., Poddubnyy, D., Rudwaleit, M., Sampaio-Barros, P. D., van Tubergen, A., van der Heijde, D., & Dougados, M. (2023). ASAS-EULAR recommendations for the management of axial spondyloarthritis: 2022 update. Annals of the Rheumatic Diseases, 82(1), 19-34. https://doi.org/10.1136/ard-2022-223296

Rudwaleit, M., van der Heijde, D., Landewé, R., Listing, J., Akkoc, N., Brandt, J., Braun, J., Chou, C. T., Collantes-Estevez, E., Dougados, M., Huang, F., Gu, J., Khan, M. A., Kirazli, Y., Maksymowych, W. P., Mielants, H., Sørensen, I. J., Ozgocmen, S., Roussou, E., Valle-Oñate, R., Weber, U., Wei, J. C., & Sieper, J. (2009). The development of Assessment of SpondyloArthritis International Society classification criteria for axial spondyloarthritis. Part II: Validation and final selection. Annals of the Rheumatic Diseases, 68(6), 777-783. https://doi.org/10.1136/ard.2009.108233

Shafiee, D., Varsi, F., Zargari, M., Soltani, S., & others. (2024). Enteric infection-associated reactive arthritis: A systematic review. Journal of Clinical Medicine, 13(8), 2314. https://doi.org/10.3390/jcm13082314

Taylor, W., Gladman, D., Helliwell, P., Marchesoni, A., Mease, P., Mielants, H., & CASPAR Study Group. (2006). Classification criteria for psoriatic arthritis: Development of new criteria from a large international study. Arthritis & Rheumatism, 54(8), 2665-2673. https://doi.org/10.1002/art.21972

Wu, K. A., Nair, R., Arnold, W. V., & Niederman, B. (2024). Native joint septic arthritis. Antibiotics, 13(7), 596. https://doi.org/10.3390/antibiotics13070596

Zhang, W., Doherty, M., Pascual, E., Barskova, V., Guerne, P. A., Jansen, T. L., Leeb, B. F., Perez-Ruiz, F., Pimentao, J., Punzi, L., Richette, P., Sivera, F., Uhlig, T., Watt, I., & Bardin, T. (2011). EULAR recommendations for calcium pyrophosphate deposition. Part II: Management. Annals of the Rheumatic Diseases, 70(4), 571-575. https://doi.org/10.1136/ard.2010.139360