כאבים בגפה העליונה: טיפול ושיקום

כאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים: גורמים, אבחון, טיפול ושיקום

תוכן עניינים

כאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים: גורמים, אבחון, טיפול ושיקום מפורטים במאמר הנוכחי. כאב בגפה העליונה בקרב ספורטאים מהווה אתגר מורכב המשפיע על היכולת התפקודית, איכות האימונים וההישגים התחרותיים. ספורטאים חובבנים ומקצוענים כאחד – במיוחד בענפים הדורשים תנועות חוזרניות מעבר לגובה הראש כמו טניס, שחייה, כדורסל, הטלת כידון או הרמת משקולות – מפעילים עומסים עצומים ומתמשכים על מפרקי הכתף, המרפק ושורש כף היד. מבנים אלו, הכוללים גידים, רצועות ושרירים, חשופים בשל כך לפציעות שחיקה, דלקות כרוניות ונזקים מבניים חריפים. הביטוי הקליני של הכאב משתנה באופן נרחב, החל מאי-נוחות קלה בתחילת המאמץ ועד לכאב מגביל שאינו מאפשר פעילות ואף מפריע למנוחת הלילה.

אבחון מדויק ומקצועי הוא השלב הקריטי ביותר בדרך להחלמה; הוא דורש הבנה עמוקה של הביומכניקה של הענף הספורטיבי, לצד שימוש בבדיקות פיזיקליות קפדניות ובאמצעי דימות מתקדמים כדי להבדיל בין פגיעה מקומית לבין כאב מוקרן. מאמר זה מציג סקירה מקיפה של בעיית הכאב בגפה העליונה בעולם הספורט. נבחן את הגורמים המובילים לפציעות, את שיטות האבחון החדשניות, ואת מגוון אפשרויות הטיפול – החל משמרני ועד כירורגי. לבסוף, נתמקד בתהליך השיקום המותאם אישית ובדרכי המניעה, במטרה לאפשר לספורטאי חזרה בטוחה ומהירה לשיא הכושר.

כאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים: גורמים, אבחון, טיפול ושיקום – רקע

למה כאבים בגפה העליונה נפוצים אצל ספורטאים? כאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים כוללים כאבים בכתף, במרפק, באמה, בשורש כף היד, בכף היד ובאצבעות. הם שכיחים במיוחד בענפי ספורט שבהם היד משמשת להאצה, בלימה, זריקה, חבטה, דחיפה, משיכה, נשיאת משקל או ספיגת מגע. בניגוד לפציעות חד־פעמיות בלבד, חלק גדול מהכאבים אצל ספורטאים נובע מעומס חוזר: אלפי זריקות, חבטות, משיכות, נחיתות על הידיים או תרגילי כוח המבוצעים בטווחי תנועה קיצוניים. לכן כאב בגפה העליונה אינו “בעיה מקומית” בלבד; הוא קשור גם לטכניקה, עומס אימונים, כוח, התאוששות, תנועתיות בית החזה, שליטה בשכמה ותפקוד כל שרשרת התנועה (Lin, 2018; Leroux, 2024).

שכיחות כאבים ופציעות בגפה העליונה אצל ספורטאים

שכיחות הכאב משתנה לפי ענף הספורט, גיל, רמת התחרות והגדרת הפציעה. בענפי overhead כמו בייסבול, כדוריד, טניס, שחייה, כדורעף ופולו מים, הכתף והמרפק הם אזורים רגישים במיוחד. בסקירה על ספורטאי overhead דווח כי שכיחות כאבי כתף נעה בין 9% ל־49%, ובחלק מהענפים מדובר באחת התלונות המרכזיות (Leroux, 2024). בפולו מים, מחקר תיאר שהכתף חשופה גם לתנועות חוזרות מעל הראש וגם לטראומה ישירה, ושפציעות כתף מהוות יותר ממחצית מהפציעות המדווחות בענף (Minelli, 2024).

שכיחות פציעות בשורש כף היד ובכף היד

כאבים ופציעות בשורש כף היד ובכף היד נפוצים בענפי מגע, התעמלות, קרוספיט, טיפוס, כדורסל, כדורעף ואומנויות לחימה. במחקר על מתאמני CrossFit, כ־62.2% דיווחו על פציעה כלשהי במהלך אימונים, וכ־20.4% דיווחו על פציעה ספציפית ביד או בשורש כף היד; רוב הפציעות באזור זה היו בשורש כף היד (Tawfik, 2021). אצל ספורטאים מקצועיים, סקירה שיטתית מצאה שרוב פציעות היד ושורש כף היד מטופלות שמרנית, אך הן עדיין עלולות לגרום להיעדרות, ירידה בביצוע וחזרה מוקדמת מדי לפעילות (Lehman, 2020).

מדוע הגפה העליונה פגיעה במיוחד בספורט?

הגפה העליונה נדרשת לשלב בין תנועה מדויקת, כוח, מהירות ויציבות. הכתף היא המפרק הנייד ביותר בגוף, ולכן היא מסתמכת מאוד על שרירים, רצועות, לברום, שליטה עצבית־שרירית ותנועת השכמה. המרפק משמש חוליה מרכזית בהעברת כוח בין הכתף לכף היד, ובזריקות הוא סופג עומסי valgus גבוהים. שורש כף היד וכף היד הם אזורים קטנים יחסית שסופגים עומסים גדולים בזמן אחיזה, נפילה, בלימה או נשיאת משקל. כאשר עומס הספורט עולה מהר יותר מיכולת ההסתגלות של הרקמות, כאב ופציעה נעשים סבירים יותר (Lin, 2018; Tooth, 2020).

גורמים מרכזיים לכאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים

עומס חוזר ושימוש־יתר

הגורם השכיח ביותר לכאב שאינו טראומטי הוא שימוש־יתר. בספורטאי overhead, כל זריקה או חבטה יוצרת רצף עומסים מהקרקע דרך הרגליים, האגן, הגו, השכמה, הכתף, המרפק ושורש כף היד. כאשר מספר החזרות גבוה, זמני ההתאוששות קצרים או הטכניקה משתנה בגלל עייפות, השרירים והגידים עלולים להיכנס למצב של עומס־יתר. עומס כזה יכול להוביל לטנדינופתיה של השרוול המסובב, כאב קדמי בכתף, כאב פנימי במרפק, גירוי עצבי או כאב בשורש כף היד (Tooth, 2020; Kraan, 2019).

טראומה, נפילה ומגע ישיר

לא כל כאב מתפתח בהדרגה. בענפי מגע או ענפים עם נפילות, פציעות חדות שכיחות יותר: פריקת כתף, פציעת AC joint, שבר בעצם הבריח, שבר בשורש כף היד, נקע באצבע, פריקת אצבע, קרע רצועה או חבלה ישירה למרפק. בספורט כמו כדורסל, כדורגל, רוגבי, ג'ודו, התעמלות וסקייטבורד, היד משמשת לעיתים לבלימת נפילה ולכן שורש כף היד והכתף סופגים עומס פתאומי. כאב שמתחיל אחרי נפילה, מלווה בנפיחות, עיוות, אובדן כוח או קושי להשתמש ביד – דורש בדיקה ולא המשך אימון.

טכניקה לקויה ועייפות

טכניקה לקויה אינה תמיד הסיבה היחידה לכאב, אך היא יכולה להעלות עומס על אזור מסוים. בזריקה, לדוגמה, ירידה בשליטה בגו או באגן יכולה לגרום לכתף ולמרפק “לפצות” ולייצר יותר עומס. בשחייה, נשימה חד־צדדית, תנועת שכמה לקויה או עומס אימונים גבוה עלולים להגביר כאב כתף. בקרוספיט והתעמלות, עומס חוזר על שורש כף היד במנחי יישור קיצוני יכול ליצור כאב מפרקי או גידי. כאשר העייפות עולה, איכות התנועה יורדת, ואז פציעה מתרחשת לא בגלל חזרה אחת “לא טובה”, אלא בגלל הצטברות של חזרות בתנאים לא מיטביים.

שרשרת התנועה: למה כאב כתף לא תמיד מתחיל בכתף?

ספורטאי overhead תלויים בשרשרת תנועה שלמה. כוח הזריקה או החבטה לא מגיע רק מהיד, אלא מהרגליים, האגן, הגו, השכמה והכתף. סקירה ומטה־אנליזה מצאה קשר בין כאב כתף לבין כאב בגו ובגפה התחתונה אצל ספורטאי overhead; לדוגמה, ספורטאים עם כאב גב תחתון, ירך, ברך או קרסול/כף רגל היו בסיכון גבוה יותר לסבול גם מכאב כתף (Leroux, 2024). המשמעות הקלינית היא שאבחון ושיקום של כתף כואבת צריכים לכלול גם בדיקת תנועתיות גו, כוח ירך, שליטת אגן, שיווי משקל וטכניקה ספורטיבית – לא רק בדיקת הכתף עצמה.

כאבי כתף אצל ספורטאים

טנדינופתיה של השרוול המסובב ותסמונת כאב תת־אקרומיאלית

טנדינופתיה של השרוול המסובב היא אחת הסיבות הנפוצות לכאב כתף אצל ספורטאים. הכאב מורגש לרוב בהרמת היד, זריקה, חבטה, שכיבה על הצד או תרגילי דחיפה. אצל ספורטאים צעירים, הכאב אינו בהכרח “קרע”; לעיתים מדובר בגירוי גידי, עומס על שרירי הייצוב, שליטה לקויה בשכמה או חוסר התאמה בין עומס האימון ליכולת הרקמה. הטיפול כולל בדרך כלל התאמת עומס, חיזוק שרוול מסובב, חיזוק מייצבי שכמה, שיפור תנועתיות בית חזה וחזרה הדרגתית לתנועות הספורט.

פגיעות לברום, SLAP וחוסר יציבות

אצל זורקים, שחיינים, שחקני כדוריד וטניסאים, עומס חוזר בטווחי סיבוב חיצוני והרחקה יכול לגרות את הלברום ואת עוגן הגיד הדו־ראשי. כאב עמוק בכתף, קליקים מכאיבים, תחושת “בריחה”, ירידה במהירות זריקה או כאב בסוף טווח עשויים להעלות חשד לפגיעה לברלית או חוסר יציבות. בספורטאי מגע, חוסר יציבות יכול להופיע גם לאחר פריקה או תת־פריקה. האבחון דורש שילוב בין סיפור קליני, בדיקה גופנית ולעיתים MRI או MR arthrogram.

תפקיד השכמה בכאבי כתף

השכמה היא הבסיס שעליו הכתף פועלת. כאשר תנועת השכמה אינה מתוזמנת היטב, ראש הזרוע, השרוול המסובב והלברום עלולים לספוג עומס גבוה יותר. סקירה שיטתית ומטה־אנליזה מצאה שדיסקינזיה של השכמה העלתה את הסיכון העתידי לכאב כתף אצל ספורטאים אסימפטומטיים בכ־43% (Hickey, 2018). עם זאת, חשוב לא להפוך כל שינוי בתנועת השכמה לאבחנה מפחידה: יש ספורטאים בריאים עם שונות תנועתית. הערך הקליני הוא כאשר דפוס השכמה קשור לכאב, חולשה, ירידה בביצוע או חוסר שליטה בתנועות הספורט.

כאבי מרפק אצל ספורטאים

פציעות UCL וכאב פנימי במרפק

פציעת הרצועה הקולטרלית האולנרית של המרפק, UCL, מוכרת במיוחד בזורקים. הכאב מופיע לרוב בצד הפנימי של המרפק בזמן זריקה, האצה או שחרור הכדור. לעיתים יש ירידה במהירות, אובדן דיוק, תחושת חוסר ביטחון או כאב שמופיע רק בעומס גבוה. לא כל פציעת UCL דורשת ניתוח. סקירה ומטה־אנליזה מצאה שבטיפול לא־ניתוחי בפציעות UCL, שיעור החזרה לספורט היה כ־79.7%, ושיעור החזרה לרמה קודמת היה כ־77.9%, אך התוצאות תלויות בסוג הפציעה, דרגת הקרע, הענף ורמת הספורטאי (Gopinatth, 2023).

מרפק טניס, מרפק גולף ועומסים גידיים

כאב בצד החיצוני של המרפק, המכונה לעיתים “מרפק טניס”, נובע לרוב מטנדינופתיה של פושטי שורש כף היד. כאב בצד הפנימי, “מרפק גולף”, קשור יותר לכופפי שורש כף היד ולעומסים חוזרים באחיזה, חבטה או זריקה. אצל ספורטאים, הטיפול חייב לכלול לא רק מנוחה, אלא גם חיזוק הדרגתי של האמה, שיפור כוח אחיזה, התאמת מחבט או ציוד, בחינת טכניקה וחזרה מדורגת לעומס. כאב גידי נוטה להשתפר עם עומס נכון, אך להחמיר כאשר עוברים בין מנוחה מוחלטת לבין חזרה חדה מדי.

כאבים בשורש כף היד, כף היד והאצבעות

שורש כף היד הוא אזור מורכב עם עצמות קטנות, רצועות, גידים, דיסק סחוסי TFCC ועצבים. בספורטאים, כאב יכול לנבוע מנקע, שבר, גירוי TFCC, דלקת גידים, כאב באחיזה, עומס ביישור יתר או פגיעה עצבית. בענפי מגע ובמשחקי כדור נפוצות גם פציעות אצבעות: נקעים, פריקות, פגיעות גידים ושברים קטנים. במחקר CrossFit נמצא שרוב פציעות היד/שורש כף היד התרחשו בשורש כף היד, וחלק ניכר מהמתאמנים חזרו לאימון לא מותאם תוך פחות מחודש אף שלא הרגישו החלמה מלאה (Tawfik, 2021).

גורמי סיכון לכאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים

גורמי הסיכון כוללים עומס אימונים גבוה, עלייה מהירה בנפח או עצימות, התמחות מוקדמת בענף אחד, היסטוריה של פציעה, חולשת שרוול מסובב, ירידה בכוח סיבוב חיצוני, טווחי תנועה לא מאוזנים, דיסקינזיה של השכמה, עייפות, שינה לא מספקת, טכניקה לקויה וחזרה מוקדמת אחרי פציעה. בסקירה על פציעות shoulder overuse אצל ספורטאי overhead זוהו גורמים כמו מגבלות טווח תנועה, חולשת שרירים ועומסי אימון, אך הודגש שהראיות אינן תמיד אחידות ושאין גורם יחיד שמסביר את כל הפציעות (Tooth, 2020).

אבחון כאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים

תשאול קליני ממוקד ספורט

אבחון נכון מתחיל בשיחה. חשוב לברר מתי הכאב התחיל, האם הייתה חבלה, באיזה שלב של התנועה הכאב מופיע, האם יש ירידה בביצוע, האם הכאב חד או עמום, האם יש נימול או חולשה, ומה השתנה באימונים לאחרונה. אצל זורקים חשוב לשאול על מספר זריקות, מהירות, עייפות, כאב בשלב ההאצה או השחרור, והאם יש כאב אחרי אימון. אצל מתעמלים או מתאמני כוח חשוב לבדוק עומסי נשיאת משקל, תרגילי דחיפה ומנחי שורש כף היד.

בדיקה גופנית ותפקודית

הבדיקה צריכה לכלול טווחי תנועה, כוח, יציבות, בדיקות עצביות, בדיקת שכמה, בית חזה, צוואר, מרפק, שורש כף יד ואחיזה. בספורטאים חשוב לבדוק לא רק את האזור הכואב אלא גם את התנועה הספורטיבית עצמה. לדוגמה, כתף כואבת אצל טניסאי מחייבת התבוננות בהגשה, לא רק בהרמת יד במרפאה. בדיקות מיוחדות יכולות לכוון לפגיעה לברלית, UCL, טנדינופתיה או עצב, אך אף בדיקה יחידה אינה מושלמת; האבחנה נבנית משילוב של סיפור, בדיקה, תגובת עומס ולעיתים הדמיה.

מתי צריך הדמיה?

צילום, אולטרסאונד, MRI או CT אינם נדרשים בכל כאב. הדמיה מתאימה כאשר יש חבלה משמעותית, חשד לשבר, פריקה, קרע משמעותי, כאב שאינו משתפר, חסר נוירולוגי, חשד לפגיעה לברלית או צורך בהחלטה טיפולית מתקדמת. אצל ספורטאי overhead, MRI עשוי להראות גם ממצאים הסתגלותיים שאינם בהכרח מקור הכאב. לכן יש לפרש הדמיה בזהירות ולחבר אותה לתסמינים ולבדיקה. הדמיה טובה עונה על שאלה קלינית; היא אינה מחליפה אבחון תפקודי.

טיפול בכאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים

טיפול ראשוני והפחתת עומס

בכאב חריף אחרי חבלה, הצעד הראשון הוא עצירת הפעילות, הגנה על האזור, בדיקה והחלטה אם נדרשת הדמיה. בכאב שימוש־יתר, לרוב לא צריך להפסיק כל פעילות, אלא לבצע “מנוחה יחסית”: להוריד את התנועה המעוררת כאב, לשנות נפח, להפחית זריקות או חבטות, להחליף זמנית תרגילים ולהמשיך פעילות שאינה מחמירה. המטרה היא להפחית עומס בלי לאבד כושר, כוח וביטחון. מנוחה מוחלטת ממושכת עלולה לגרום לירידה ביכולת ולחזרה קשה יותר.

טיפול שמרני

טיפול שמרני כולל חינוך, ניהול עומסים, תרגילי כוח, תרגילי שליטה, טיפול ידני לפי צורך, שיפור תנועתיות, התאמת טכניקה וחזרה מדורגת לספורט. בכתף, הדגש הוא לרוב על שרוול מסובב, מייצבי שכמה, בית חזה ושרשרת קינטית. במרפק, הדגש הוא על כתף ושכמה בנוסף לאמה ולאחיזה. בשורש כף היד, הדגש הוא על טווח, כוח אחיזה, עומס הדרגתי ומניעת חזרה מוקדמת מדי למנחים מכאיבים. סקירות על מניעת פציעות כתף בספורטאי overhead מצביעות על פוטנציאל לתוכניות חיזוק ומניעה, אך גם על צורך במחקר סטנדרטי וחזק יותר (Wright, 2021; Lau, 2023).

שיקום: איך חוזרים מספורטאי כואב לספורטאי מתפקד?

שיקום איכותי מתקדם בשלבים. בשלב הראשון מפחיתים כאב, משיבים טווח תנועה ומונעים ירידה בכוח. בשלב השני מחזקים בהדרגה את השרירים הרלוונטיים ומשפרים שליטה עצבית־שרירית. בשלב השלישי מחזירים תנועות ספורטיביות איטיות ומבוקרות. בשלב הרביעי מוסיפים מהירות, כוח, עייפות, קבלת החלטות ותנאי משחק. חזרה לספורט אינה צריכה להתבסס רק על “כבר לא כואב”, אלא על כוח, טווח, יציבות, סבולת, איכות תנועה וביטחון. בפציעות UCL, סקירה עדכנית הראתה שונות רבה בפרוטוקולי שיקום, מה שמדגיש את הצורך בהתאמה אישית ולא בהעתקת תוכנית כללית (Buchanan, 2024).

קריטריונים לחזרה לספורט

חזרה לספורט צריכה להתבצע בהדרגה ולפי קריטריונים. בכתף, יש לבדוק טווח תנועה מתאים, כוח שרוול מסובב, שליטה בשכמה, יכולת לבצע תרגילי דחיפה/משיכה ללא כאב, ועמידה בתוכנית זריקה או חבטה מדורגת. במרפק, יש לבדוק כאב בצד הפנימי, כוח אחיזה, סבולת אמה, כוח כתף ויכולת חזרה לזריקות בעומס עולה. בשורש כף היד, יש לבדוק נשיאת משקל, אחיזה, טווחים ותגובה ביום שאחרי. כאב קל שאינו מחמיר עשוי להיות נסבל בשיקום, אך כאב חד, נפיחות, ירידה בביצוע או החמרה אחרי אימון הם סימנים להורדת עומס.

מניעה של כאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים

כאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים: גורמים, אבחון, טיפול ושיקום
כאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים: גורמים, אבחון, טיפול ושיקום

מניעה מתחילה בניהול עומסים. ספורטאים צעירים צריכים להימנע מהעלאה חדה בנפח אימונים, התמחות מוקדמת מדי וחזרה מהירה אחרי כאב. ספורטאי overhead צריכים לשלב חיזוק שרוול מסובב, מייצבי שכמה, כוח גו וירך, תנועתיות בית חזה, ניטור עייפות ותכנון עונות. בענפי כוח ונשיאת משקל יש להעלות עומס על שורש כף היד בהדרגה, לשלב וריאציות תרגילים ולשמור על טכניקה תחת עייפות. תוכנית מניעה טובה אינה רק “כמה תרגילי גומייה”, אלא שילוב בין עומס, כוח, התאוששות, טכניקה ומעקב.

כירופרקטיקה לכאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים

כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מטיפול שמרני בכאבים בגפה העליונה, במיוחד כאשר מקור הכאב קשור לתפקוד שריר־שלד, עומס, תנועתיות או שליטה תנועתית. כירופרקט מיומן עשוי לבדוק את הצוואר, בית החזה, השכמה, הכתף, המרפק ושורש כף היד, משום שכאב ביד יכול להיות מושפע גם מתנועתיות עמוד השדרה הצווארי והחזי. הטיפול עשוי לכלול מוביליזציה, מניפולציה עדינה כאשר מתאימה, טיפול ברקמות רכות, הדרכת תרגילים, ניהול עומסים ושיתוף פעולה עם מאמן או פיזיותרפיסט. סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה שדרתית מדגישה שימוש בהקשר של הפרעות שריר־שלד, לצד צורך בסינון דגלים אדומים ובהתאמה להנחיות קליניות (Trager, 2024).

מתי כירופרקטיקה אינה מספיקה?

כירופרקטיקה אינה מחליפה רופא כאשר יש חשד לשבר, פריקה, קרע מלא, זיהום, נפיחות חריגה, חולשה מתקדמת, נימול משמעותי, כאב לאחר חבלה קשה או חוסר יכולת להשתמש ביד. היא גם לא אמורה להסתכם בטיפול פסיבי בלבד. אצל ספורטאים, התוצאה החשובה היא חזרה בטוחה לביצוע: זריקה, חבטה, שחייה, טיפוס, הרמה או משחק. לכן טיפול כירופרקטי יעיל צריך להשתלב עם תרגול, העמסת רקמות מדורגת, שינוי עומסים והחלטות חזרה לספורט.

סיכום: כאב בגפה העליונה הוא בעיה תפקודית, לא רק נקודת כאב

כאבים בגפה העליונה אצל ספורטאים נובעים משילוב של עומס, טכניקה, כוח, תנועתיות, שליטה עצבית־שרירית, התאוששות ולעיתים טראומה. הכתף, המרפק ושורש כף היד מתפקדים כחלק ממערכת אחת, ולכן אבחון וטיפול טובים אינם מתמקדים רק באזור הכואב. שכיחות הכאב גבוהה במיוחד בענפי ספורט עם פעילות מעל גובה הראש, אך גם ענפי מגע, כוח והתעמלות יוצרים עומסים משמעותיים על היד. הטיפול היעיל ביותר כולל אבחון מדויק, סינון מצבים מסוכנים, ניהול עומסים, חיזוק, שיקום מדורג וחזרה לספורט לפי קריטריונים. כירופרקטיקה יכולה להיות כלי מועיל בתוך תוכנית זו, בתנאי שהיא מבוססת בדיקה, זהירות ושילוב עם תרגול פעיל.

References:

Buchanan, T. R., Villarreal, J. R., Hartman, C. W., Redler, L. H., & Ahmad, C. S. (2024). Rehabilitation protocols in elbow medial ulnar collateral ligament injuries: A systematic review of articles published in the last 20 years. Sports Health, 16(6), 854-864. https://doi.org/10.1177/19417381241249125.

Gopinatth, V., Batra, A. K., Khan, Z. A., Jackson, G. R., Jawanda, H. S., Mameri, E. S., McCormick, J. R., Knapik, D. M., Chahla, J., & Verma, N. N. (2023). Return to sport after nonoperative management of elbow ulnar collateral ligament injuries: A systematic review and meta-analysis. The American Journal of Sports Medicine, 51(14), 3858-3869. https://doi.org/10.1177/03635465231157866.

Hickey, D., Solvig, V., Cavalheri, V., Harrold, M., & McKenna, L. J. (2018). Scapular dyskinesis increases the risk of future shoulder pain by 43% in asymptomatic athletes: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 52(2), 102-110. https://doi.org/10.1136/bjsports-2017-097559.

Kraan, R. B. J., Nobel, D., Eygendaal, D., Daams, J. G., Kuijer, P. P. F. M., & Maas, M. (2019). Incidence, prevalence, and risk factors for elbow and shoulder overuse injuries in youth athletes: A systematic review. Translational Sports Medicine, 2(4), 186-195. https://doi.org/10.1002/tsm2.82.

Lau, R. Y., & Mukherjee, S. (2023). Effectiveness of overuse injury prevention programs on upper extremity performance in overhead youth athletes: A systematic review. Sports Medicine and Health Science, 5(3), 193-203. https://doi.org/10.1016/j.smhs.2023.06.001.

Lehman, J. D., Krishnan, K. R., & Stepan, J. G. (2020). Prevalence and treatment outcomes of hand and wrist injuries in professional athletes: A systematic review. HSS Journal, 16(3), 280-286. https://doi.org/10.1007/s11420-020-09760-w.

Leroux, M., & Lagniaux, F. (2024). Relationship between shoulder pain, trunk and lower limb pain in overhead athletes: A systematic review with meta-analysis. International Journal of Sports Physical Therapy, 19(12), 1509-1520. https://doi.org/10.26603/001c.125882.

Lin, D. J., Wong, T. T., & Kazam, J. K. (2018). Shoulder injuries in the overhead-throwing athlete: Epidemiology, mechanisms of injury, and imaging findings. Radiology, 286(2), 370-387. https://doi.org/10.1148/radiol.2017170481.

Minelli, M., Longo, U. G., Candela, V., De Salvatore, S., Piergentili, I., Berton, A., & Denaro, V. (2024). The epidemiology of shoulder injuries in water polo players: A monocentric descriptive study on clinical and radiological presentation. Journal of Clinical Medicine, 13(7), 1951. https://doi.org/10.3390/jcm13071951.

Ryan, L., & Doody, O. (2024). The treatment, outcomes and management of hand, wrist, finger, and thumb injuries in the professional/amateur contact sport athletes: A scoping review. International Journal of Orthopaedic and Trauma Nursing, 54, 101108. https://doi.org/10.1016/j.ijotn.2024.101108.

Tawfik, A., Katt, B. M., Sirch, F., Simon, M. E., & Wang, E. D. (2021). A study on the incidence of hand or wrist injuries in CrossFit athletes. Cureus, 13(3), e13818. https://doi.org/10.7759/cureus.13818.

Tooth, C., Gofflot, A., Schwartz, C., Croisier, J.-L., Beaudart, C., Bruyère, O., & Forthomme, B. (2020). Risk factors of overuse shoulder injuries in overhead athletes: A systematic review. Sports Health, 12(5), 478-487. https://doi.org/10.1177/1941738120931764.

Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668.

Wright, A. A., Ness, B. M., Donaldson, M. B., Hegedus, E. J., Salamh, P. A., & Cleland, J. A. (2021). Effectiveness of shoulder injury prevention programs in an overhead athletic population: A systematic review. Physical Therapy in Sport, 52, 189-193. https://doi.org/10.1016/j.ptsp.2021.09.009.