דלקת בשורש כף היד: אבחון וטיפול

דלקת בשורש כף היד: אבחון וטיפול נכונים עשויים למנוע נזק כרוני וצורך עתידי בניתוח. דלקות בשורש כף היד היא תופעה שכיחה. למעשה כולם סובלים מידי פעם מכאב דלקתי כזה או אחר בכף היד ובשורש כף היד. לרוב, הגורם הוא נזק שולי למפרק, גיד או שריר. הסימנים והתסמינים במקרים הללו צפויים לחלוף תוך ימים אחדים. לעתים הפרעות בריאותיות משמעותיות הן שגורמות לתסמינים הללו כמו תסמונת התעלה הקרפלית.

מיחושים המתפתחים בידיים נוטים להטריד ולתסכל אותנו באופן מיוחד. הסיבה לכך היא שכפות הידיים שלנו מהוות עבורנו כלי העבודה חיוני. כאשר כפות הידיים מנוטרלות התפקוד שלנו נפגע קשות. כפות ידיים כואבות מתקשות לעבוד, לשחק ולבצע מטלות בסיסיות כמו לשרוך שרוכים או לרכוס כפתורים.

דלקת בשורש כף היד: אבחון וטיפול – רקע

כפות ידנו והרקמות המרכיבות והמפעילות עובדות ביחד כדי לייצר תנועה או אחיזה. לכול אחת מהרקמות הללו יש סף יכולת עמידה בעומסים שמעבר לו נגרם נזק ומתפתחת דלקת. העידן המודרני מספק לנו אין סוף הזדמנויות לעבור את הסף הזה. דלקת בשורש כף היד היא תלונה נפוצה שיכולה להשפיע על אנשים בגילאים שונים, עיסוקים ופעילויות שונות.  המושג העממי “דלקת בשורש כף היד” הוא שם-גג למגוון מצבים:

• דלקת/תסמונת בגידים ובמעטפות הגיד -למשל דה־קלווין, אינטרסקשן סינדרום, טנוסינוביטיס מכני או זיהומי.
• דלקת סינוביאלית במפרק -כחלק מדלקת מפרקים שגרונית (RA), אוסטאוארתרוזיס (OA) של שורש כף היד ועוד.
• מצבי לכידה עצבית עם רקע דלקתי -בעיקר תסמונת התעלה הקרפלית, שבה עיבוי סינוביאלי ופגיעה מיקרו־וסקולרית יוצרים לחץ על העצב המדיאני.
• בפועל, אצל רבים מהמקרים הכרוניים אין “דלקת חמה” קלאסית, אלא תהליך ניווני-תיקוני של גיד (tendinopathy) עם מרכיב דלקתי נמוך או משתנה (Challoumas, 2020; Frizziero, 2024).

הבנת הגיוון הזה חשובה, כי אבחון מדויק של המבנה הפגוע (גיד, מעטפת גיד, סינוביה, עצב) הוא תנאי לטיפול יעיל.

פתופיזיולוגיה -מה “נדלק” בשורש כף היד?

טנדינופתיה וטנוסינוביטיס

גידי שורש כף היד מוקפים לרוב מעטפת סינוביאלית (“גידים מחליקים”), ולכן עומס חוזר או חיכוך באזור צר עלול לגרום לטנוסינוביטיס היצרותי. כלומר, עיבוי הגיד והמעטפת, צמצום החלל ותסמינים של כאב, נוקשות ו”קפיצה” בתנועה. במחלות כרוניות של גידים נמצא לרוב:

• קרעים מיקרוסקופיים חוזרים
• שיבוש סידור סיבי קולגן
• עיבוי הגיד והגברת חיווט עצבי וכלי דם

מעורבות של דלקת “ברקע”, לא תמיד דלקת אקוטית קלאסית (Challoumas, 2020).

בסקירה עדכנית על טנדינופתיות של היד והשורש הודגש שהמונח “tendinitis” מטעה ברוב המצבים הכרוניים, וכי ראוי לדבר על tendinopathy -תהליך ניווני-תיקוני, שבו NSAIDs מועילים בעיקר לשלב אקוטי/תגובתי ולא כפתרון כרוני (Frizziero, 2024).

סינוביטיס ודלקת מפרקים

במפרקי שורש כף היד דלקת יכולה לערב את:

• הקרום הסינוביאלי -התעבות, בצקת, התרבות פיברובלסטים ותאי מערכת החיסון
• הסחוס והעצם התת-סחוסית -ארוזיות, היצרות מרווח מפרקי

ב־RA וב־OA הראו שמוקדי סינוביטיס מודגמים ב־MRI ובאולטרסאונד מנבאים החמרת שחיקת סחוס ופרוגרסיה של המחלה (Rowbotham, 2011; Sudoł-Szopińska, 2017; Lee, 2024). סקירת מומחים עדכנית ב־RA הדגישה את תפקידי ה־MSUS וה־MRI בזיהוי דלקת תת-קלינית, מעקב אחר פעילות המחלה והערכת תגובה לטיפול (Kellner, 2025).

דלקת כרקע ללחץ עצבי -תסמונת התעלה הקרפלית

ב־CTS, מלבד מבנה אנטומי צר, מתוארים:

• עיבוי סינוביאלי ופרוניפרציה של רקמת חיבור סביב גידי הכופפים
• פגיעה מיקרו־וסקולרית וצטברות תאי דלקת סביב העצב
• עלייה בלחץ התעלה, החמרת איסכמיה, ופגיעה תחושתית-מוטורית (Annisa, 2021; Joshi, 2022).

סקירות עדכניות מציינות שפעילות ידנית חוזרת, תנוחות קיצון של שורש כף היד, השמנת יתר ומחלות מטבוליות ודלקתיות (כגון RA) מגבירות סיכון ל־CTS (Genova, 2020; Omole, 2023; Rotaru-Zavaleanu, 2024).

מצבים דלקתיים שכיחים בשורש כף היד

דלקת גידים ומעטפות גיד

תסמונת דה קרוון (De Quervain Syndrome)

תסמונת דה קרוון היא מצב דלקתי וכואב המתרחש בבסיס האגודל ובצד החיצוני של שורש כף היד. הבעיה נוצרת כאשר גיד המרחיק הארוך של האגודל Abductor Pollicis Longus (APL) והגיד המיישר הקצר של האגודל Extensor Pollicis Brevis (EPB) הופכים למודלקים או מגורים. הדלקת והנפיחות של מעטפות הגידים הללו (Tenosynovitis) בתוך ה"שרוול" שלהם בשורש כף היד יוצרים חיכוך כואב בכל תנועה של האגודל או שורש כף היד. התסמונת נפוצה אצל אנשים שמבצעים תנועות חוזרות ונשנות של האגודל ושורש כף היד. התסמונת הזאץת מאופיינת בכאב בצד החיצוני של שורש כף היד, המוחמר באחיזה והרמה (Shehab, 2013; Frizziero, 2024).

גורמי סיכון:

• עומס חוזר בתנועות סטייה אולנרית עם שימוש באגודל (עבודה עם כלי יד, ספורט מחבט, אימהות לתינוק קטן -“baby wrist”) (Shehab, 2013; Frizziero, 2024).
• מחלות דלקתיות מערכתיות (RA, פסוריאזיס) (Frizziero, 2024).

תסמונת ה"הצטלבות" (Intersection Syndrome)

מדובר במצב דלקתי כואב המתרחש בשורש כף היד, בחלק הגבי (העליון/אחורי). הדלקת נגרמת בנקודת החצייה (ומכאן השם "הצטלבות") שבין קבוצת גידים אחת (האחראים על הרחקת האגודל) לקבוצת גידים שנייה (האחראים על יישור שורש כף היד).  תסמונת זו שכיחה במיוחד בקרב אנשים העוסקים בפעילויות הכרוכות בתנועות חוזרות של שורש כף היד, כגון חתירה, הרמת משקולות או שימוש ממושך במחשב. מאופיין בכאב באזור הגבי של האגודל, נפיחות ולעיתים “חריקה” בתנועה -ועלול להיות מאובחן בטעות כדה־קלווין (Schmidt, 2021).

טנוסינוביטיס של מכופפים/מיישרים

עומס יתר בספורט, חדר כושר או עבודה ידנית יכול לגרום טנוסינוביטיס עקבי, ולעיתים גם תסמונת “wrist flexor/extensor tendinopathy”. קיימים דיווחים על הצלחה בהזרקות שונות, כולל פרולותרפיה בדקסטרוז, אך הראיות עדיין מוגבלות (Yang, 2025).

סינוביטיס במפרק שורש כף היד

ב־RA, שורש כף היד מעורב מוקדם ונפוץ, עם סינוביטיס דיפוזית, תהליכי הרס ושחיקה של רקמת העצם או הסחוס. העצמות בשתי השורות בשורש כף היד מאבדות את היישור (alignment) התקין שלהן וקורסות זו לתוך זו. MRI ואולטרסאונד מאפשרים לראות סינוביטיס, טנוסינוביטיס ובצקת מח עצם עוד לפני תהליכי הרס והשחיקה ברנטגן (Rowbotham, 2011; Sudoł-Szopińska, 2017; Kellner, 2025).

באוסטאוארתרוזיס, מחקרים מראים שלמרות שמדובר “רשמית” במחלה ניוונית, קיימת דלקת סינוביאלית בדרגה נמוכה המשפיעה על כאב ועל פרוגרסיה, ושניתן לזהותה באולטרסאונד, MRI וגם בדימות מולקולרי (Lee, 2024).

תסמונת התעלה הקרפלית

הפגיעה העצבית כאן קשורה גם לסביבה דלקתית בתעלה (עיבוי סינוביה סביב הגידים, בצקת), ולכן היא נכללת במצבים דלקתיים של שורש כף היד. סקירות עדכניות מציעות כי טיפול ב־CTS משלב: שינוי עומסים, סדים, פיזיותרפיה, הזרקות סטרואידים/PRP ובמקרים נבחרים ניתוח דה־קומפרסיה (Genova, 2020; Omole, 2023; Joshi, 2022; Rotaru-Zavaleanu, 2024).

אבחון דלקת בשורש כף היד

אנמנזה

שאלות מפתח:

• תחילת כאב: פתאומית אחרי עומס/טראומה, או הדרגתית?
• קשר לפעילות חוזרת, עבודה, ספורט או הרמת תינוק
• נוקשות בוקר ממושכת, עייפות כללית, כאבים במפרקים נוספים (חשד ל־RA/דלקת מערכתית)
• תסמינים נוירולוגיים -נימול, ירידה בתחושה, חולשת אחיזה (CTS/לכידות אחרות)
• סיכון לזיהום -פציעה חודרת, נשיכת בעלי חיים, חום

בדיקה גופנית

• מיקום הכאב והרגישות -גידים בצד הרדיאלי (דה־קלווין), גב שורש (אינטרסקשן), קו המפרק (סינוביטיס), נתיב עצבים (CTS, אולנארי בגויון).
• טווחי תנועה -מגבלה מכנית לעומת כאב בקצה טווח.
• מבחנים פרובוקטיביים:

1. Finkelstein/WHAT לדה־קלווין (Shehab, 2013; Frizziero, 2024).
2. Phalen, Tinel, מבחן Flick ל־CTS (Annisa, 2021; Joshi, 2022).

• ממצאי דלקת מערכתית -חום מקומי, נפיחות מפושטת, דפוס סימטרי של מעורבות מפרקים.

בדיקות מעבדה

נדרשות בעיקר כשחושדים ב:

• דלקת מפרקים שגרונית או מחלה אוטואימונית -RF, anti-CCP, ANA, מדדי דלקת (ESR, CRP).
• זיהום -ספירת דם, ESR/CRP, תרביות במידת הצורך.

הדמיה

• אולטרסאונד (MSUS): מדגים עיבוי גיד, טנוסינוביטיס, סינוביטיס, זרימת דם בדופלר. כלי מרכזי להכוונת הזרקות בגיד/מעטפת/מפרק (Frizziero, 2024; Lee, 2024).
• MRI: “זהב” להערכת סינוביטיס עמוקה, טנוסינוביטיס, בצקת מח עצם ופגיעה סחוסית. ב־RA מאפשר זיהוי דלקת מוקדמת יותר מצילום רנטגן (Rowbotham, 2011; Sudoł-Szopińska, 2017).

בדיקות הולכה עצבית (NCS/EMG)

• סטנדרט זהב לזיהוי וחומרת CTS, והבחנה מדיאני/אולנארי/צווארי (Genova, 2020; Annisa, 2021; Joshi, 2022).

הערכת סיכון למחלה דלקתית סיסטמית

במטופלים עם כאב ושקיעת דלקת מוגברת, נוקשות בוקר ומפרקים נוספים מעורבים -שילוב של קליניקה, מעבדה והדמיה מאפשר לזהות חולים בסיכון ל־RA ולפתוח טיפול מוקדם (Kellner, 2025; Sudoł-Szopińska, 2017).

עקרונות כלליים בטיפול

1. הפחתת עומס – לא גבס לנצח. המטרה היא התאמת עומס וארגון מחדש של הפעילות, לא מנוחה מוחלטת לאורך זמן, כדי למנוע דלדול שריר וירידה ביכולת הגיד.
2. שליטה בכאב ודלקת אקוטית – NSAIDs לתקופה קצרה, בעיקר במצב אקוטי/תגובתי (Frizziero, 2024).
3. קירור מקומי בשלבים האקוטיים, חימום בשלבים מאוחרים יותר לפי סבילות.
4. סדים והתאמות ארגונומיות – סד מנטרל (לילה + פעילויות מעוררות כאב) יעיל ב־CTS ובדה־קרוון בשלבים קלים-בינוניים (Annisa, 2021; Genova, 2020).
5. פיזיותרפיה ותרגול אקטיבי:

דגש על:

• חיזוק הדרגתי (לעיתים אקצנטרי/Heavy-Slow Resistance)
• שיפור שליטה נוירו־שרירית
• תרגילים לשיפור תנועתיות עצבית (Nerve glides) ב־CTS (Challoumas, 2020; Frizziero, 2024).

הזרקות

• סטרואידים, חומצה היאלורונית, PRP, דקסטרוז ועוד -לפי האנטומיה והפתולוגיה.

סקירה עדכנית מראה שהזרקות מהוות חלק מרכזי בטיפול בטנוסינוביטיס דה־קלווין וטריגר פינגר (Frizziero, 2024).

טיפול סיסטמי במחלה דלקתית

• ב־RA, פסוריאזיס וכו’ -מוקד הטיפול הוא ב־DMARDs/ביולוגיים ביחד עם טיפול מקומי במפרק/גיד.

התערבות ניתוחית

• שמורה למקרים עמידים לטיפול שמרני, נזק מתקדם או לכידה עצבית משמעותית.

טיפול לפי מצבים עיקריים

דה־קרוון (De Quervain)

טיפול שמרני:

• שינוי עומסים והפחתת פעולות הדורשות סטייה אולנרית עם אחיזת אגודל.
• סד thumb-spica (אגודל ושורש כף היד).
• NSAIDs לזמן קצר.
• טיפול ידני וריפוי בעיסוק -חיזוק הדרגתי, מוביליזציות, הדרכת ארגונומיה (Shehab, 2013; Frizziero, 2024).

הזרקות תוך־מעטפתיות:

מחקרים מראים שיעורי הצלחה של כ־80-90% בהפחתת כאב לטווח הקצר והבינוני (Frizziero, 2024; Hafeez, 2024). במחקר מ־2024 על 91 מטופלים נמצא ש־~87% השיגו הקלה משמעותית בכאב לאחר הזרקת טריאמצינולון ולידוקאין (Hafeez, 2024). סקירת RCTs מצאה יתרון לסטרואידים לעומת פלצבו ולעומת חלק מטיפולי הפיזיותרפיה בלבד (Frizziero, 2024).

טיפולים פיזיקליים:

טיפולי לייזר עוצמתי (HILT) הראו שיפור בכאב ובתפקוד בחלק מהמחקרים (Dündar Ahi, 2023 -מצוטט ב־Frizziero, 2024).

ניתוח:

למקרים עמידים -שחרור התא הראשון (לעיתים תחת US) עם שיעורי הצלחה גבוהים אך גם סיכון לסיבוכים כמו פגיעה בענפים תחושתיים (Sánchez, 2023; Kitridis, 2024).

תסמונת ההצטלבות וטנוסינוביטיס של הגידים המיישרים

הטיפול לרוב שמרני:

• הפחתת עומס (במיוחד תנועות חתירה, הרמה כבדה, שחייה).
• סד בשורש כף היד בעמדה נייטרלית/אקסטנציה קלה.
• NSAIDs קצר־טווח.
• פיזיותרפיה, כולל טכניקות רקמה רכה ומתיחות.
• במקרים עמידים -הזרקות סטרואידים למעטפת הגיד. ניתוח הוא הליך נדיר ונשמר למקרים כרוניים מאוד (Schmidt, 2021).

סינוביטיס ודלקת מפרקים בשורש כף היד

דלקת מפרקים שגרונית ומחלות דלקתיות אחרות:

• טיפול עיקרי ב־DMARDs (מתוטרקסט, בולוג’יקה וכד’), יחד עם
• הזרקות סטרואידים תוך־מפרקיות מודרכות US לפרקים דלקתיים במיוחד.
• תרגול לשימור טווח תנועה, חיזוק עדין והגנה מפרקית.

MRI ואולטרסאונד משמשים לניטור עוצמת הדלקת, הערכת תגובה לטיפול וזיהוי מוקדם של הסלמה (Rowbotham, 2011; Kellner, 2025).

אוסטאוארתרוזיס (OA) של שורש כף היד והיד:

• משטר פעילות מותאם עם חיזוק עדין והפחתת עומסים קיצוניים.
• אמצעים פרמקולוגיים: משככי כאב, NSAIDs לפי הצורך.
• סדים לסיוע בפעילויות מאומצות (למשל עבודה פיזית).

מחקר עדכני על דימות מולקולרי מעיד על תפקיד סינוביטיס באבחון תתי־סוגים של OA וביעדי טיפול עתידיים (Lee, 2024).

תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) עם רכיב דלקתי

שלב קל-בינוני:

• שינוי תנוחות ועומסים בעבודה, הפסקות תכופות, התאמות ארגונומיות (Rotaru-Zavaleanu, 2024).
• סד לילה (ולעיתים גם ביום).
• NSAIDs וקו שני -תרופות נוירופתיות לפי צורך.
• הזרקת סטרואידים לתעלה (עדיפות להנחיית US) -יעילה להקלה זמנית, ולעיתים דוחה צורך בניתוח (Annisa, 2021; Genova, 2020; Joshi, 2022).

שלב בינוני-קשה או כישלון טיפול שמרני:

סקירת Cochrane עדכנית עם פרשנות שיקומית מצאה שבטווח ארוך ניתוח שחרור התעלה (OCTR/ECTR) משיג שיפור גדול יותר בתסמינים ותפקוד מאשר טיפול שמרני, אם כי מחירו ניתוחי, סיכונים וזמן החלמה (Cakmak, 2024; Lusa, 2024).

דלקת זיהומית (ספטית)

החשד עובר למצב חירום כאשר מופיעים:

• כאב חזק, נפיחות, אודם משמעותי
• חום סיסטמי
• היסטוריה של פצע/נשיכה/הזרקה
• במקרים של טנוסינוביטיס זיהומית או ארתריטיס ספטית -הטיפול כולל:
• אשפוז
• אנטיביוטיקה תוך־ורידית
• ניקוז ניתוחי מוקדם לפי הצורך

טיפול כירופרקטי בדלקת בשורש כף היד

הטיפול הכירופרקטי בדלקת בשורש כף היד מתמקד בעיקר:

• בשיפור הביומכניקה של שורש כף היד והגפה העליונה.
• בהפחתת לחץ על העצב המדיאני וברקמות הרכות.
• בשילוב המלצות ארגונומיות ותרגילים ביתיים.

ברוב המחקרים ההתייחסות היא בעיקר לתסמונת התעלה הקרפלית – אחת הסיבות השכיחות לכאב ודלקת בשורש כף היד – ופחות לדלקות גידים אחרות. בספרות הכירופרקטית מתוארים מקרים שבהם מניפולציות כירופרקטיות לשורש כף היד ושינויים בתנועתיות הקרפלית הפחיתו כאב ואפשרו שיפור תחושתי (Valente, 1994; Bonebrake, 1994).

1. מחקרים עדכניים יותר עסקו בעיקר בטיפול מנואלי כללי (Manual Therapy) ולא דווקא כירופרקטי. בניסוי אקראי שעסק בתסמונת התעלה הקרפלית נמצא שטכניקות מנואליות, שכללו מוביליזציה של עצמות שורש כף היד, שחרור רצועות ורקמות רכות וניידות עצבית, שיפרו כאב, תפקוד ומדדי נוירודינמיקה יותר מטיפול במכשירים בלבד (Talebi et al., 2018).
2. סקירה שיטתית עם מטא־אנליזה הראתה שמגוון התערבויות מנואליות עשוי לשפר כאב, תפקוד והולכה עצבית בחולי תסמונת התעלה הקרפלית (Jiménez-Del-Barrio et al., 2022).

מניעה וחזרה לפעילות

ארגונומיה בעבודה ובבית:

• גובה ומיקום מקלדת/עכבר, תמיכת שורש כף היד, הפסקות קצרות.
• התאמת כלי עבודה להפחתת כוח אחיזה ותנועות קיצון.
• ניהול עומס באימונים
• העלאת נפח ועצימות באופן הדרגתי.
• שילוב תרגילי חיזוק וגמישות באזור שורש כף היד והאמות.
• התייחסות מוקדמת לכאב חדש – טיפול בשלב מוקדם של טנוסינוביטיס/טנדינופתיה מאפשר לרוב פתרון מהיר וקל יותר (Challoumas, 2020; Frizziero, 2024).
• במחלות דלקתיות מערכתיות – הקפדה על איזון RA/פסוריאזיס/גאוט וכד’ מפחיתה סיכון להתלקחות סינוביטיס בשורש כף היד.

סיכום

“דלקת בשורש כף היד” אינה אבחנה אחת אלא מקבץ רחב של מצבים -החל מטנוסינוביטיס דה־קלווין ואינטרסקשן סינדרום, דרך סינוביטיס בדלקת מפרקים שגרונית או OA, ועד תסמונת התעלה הקרפלית עם רכיב דלקתי. השלב הקריטי בטיפול הוא אבחון מדויק של המבנה הפגוע וההבחנה בין תהליך מכני-ניווני לבין מחלה דלקתית סיסטמית או זיהום.

הגישה המודרנית מדגישה:

• שימוש מושכל ב־US ו־MRI לזיהוי סינוביטיס וטנוסינוביטיס מוקדמים
• ניהול עומסים, חיזוק הדרגתי וחינוך המטופל
• שימוש ממוקד ב־NSAIDs לשלבים אקוטיים
• הזרקות (בעיקר סטרואידים ולעיתים טיפולים מתקדמים) במצבים נבחרים
• ניתוח רק לאחר מיצוי טיפול שמרני או כשהנזק/הלכידה משמעותיים
• שילוב בין ראייה מקומית (גיד/מפרק/עצב) לבין ראייה מערכתית (RA, OA, מחלות מטבוליות ותעסוקה) מאפשר טיפול מדויק יותר, צמצום סיבוכים ושיפור תפקוד ואיכות חיים לאורך זמן.

References:

Annisa, D., Rianawati, S. B., Rahayu, M., Raisa, N., & Kurniawan, S. N. (2021). Carpal tunnel syndrome (diagnosis and management). Journal of Pain, Vertigo and Headache, 1, 5-7.

Challoumas, D., Biddle, M., & Millar, N. L. (2020). Recent advances in tendinopathy. Faculty Reviews, 9(16), 1-13.

Frizziero, A., Maffulli, N., Saglietti, C., Sarti, E., Bigliardi, D., Costantino, C., & Demeco, A. (2024). A practical guide to injection therapy in hand tendinopathies: A systematic review of randomized controlled trials. Journal of Functional Morphology and Kinesiology, 9(3), 146.

Genova, A., Dix, O., Saefan, A., Thakur, M., & Hassan, A. (2020). Carpal tunnel syndrome: A review of literature. Cureus, 12(3), e7333.

Hafeez, U., Mannan, M., Khalil, S., Ghauri, A. U., & Karim, F. (2024). Efficacy of local intralesional steroid injection for pain relief in De Quervain’s tenosynovitis. Cureus, 16(11), e73639.

Joshi, A., Patel, K., Mohamed, A., Fatima, T., Raza, A., Khan, A., & others. (2022). Carpal tunnel syndrome: Pathophysiology and comprehensive guidelines for clinical evaluation and treatment. Cureus, 14(7), e27053.

Kellner, D. A., Morris, N. T., Lee, S. M., Baker, J. F., Chu, P., Ranganath, V. K., Kaeley, G. S., & Yang, H. H. (2025). Clinical utility of ultrasound and MRI in rheumatoid arthritis: An expert review. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 102072.

Lee, K., Niku, S., Koo, S. J., Belezzuoli, E., & Guma, M. (2024). Molecular imaging for evaluation of synovitis associated with osteoarthritis: A narrative review. Arthritis Research & Therapy, 26(25), 1-13.

Rotaru-Zavaleanu, A.-D., Lungulescu, C. V., Bunescu, M. G., Vasile, R. C., Gheorman, V., Gresita, A., & Dinescu, V. C. (2024). Occupational carpal tunnel syndrome: A scoping review of causes, mechanisms, diagnosis, and intervention strategies. Frontiers in Public Health, 12, 1407302.

Rowbotham, E. L., & Grainger, A. J. (2011). Rheumatoid arthritis: Ultrasound versus MRI. AJR American Journal of Roentgenology, 197(3), 541-546.

Sánchez, R., Pérez, M., & Colaboradores, X. (2023). Surgical treatment of De Quervain’s tenosynovitis: Outcomes and complications. Journal of Hand Surgery (European Volume), 48(5), 512-520.

Schmidt, E., Kobayashi, Y., & Gottschalk, A. W. (2021). It’s not De Quervain tenosynovitis -A diagnosis to consider in persistent wrist pain. Ochsner Journal, 21(2), 120-122.

Shehab, R., & Mirabelli, M. H. (2013). Evaluation and diagnosis of wrist pain: A case-based approach. American Family Physician, 87(8), 568-573.

Bonebrake, A. R. (1994). A treatment for carpal tunnel syndrome: Results of follow-up study. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 17, 565-567.

Jiménez-Del-Barrio, S., Cadellans-Arróniz, A., Ceballos-Laita, L., Estébanez-de-Miguel, E., López-de-Celis, C., Bueno-Gracia, E., & Pérez-Bellmunt, A. (2022). The effectiveness of manual therapy on pain, physical function, and nerve conduction studies in carpal tunnel syndrome patients: A systematic review and meta-analysis. International Orthopaedics, 46, 301-312.

Talebi, G. A., Saadat, P., Javadian, Y., & Taghipour, M. (2018). Manual therapy in the treatment of carpal tunnel syndrome in diabetic patients: A randomized clinical trial. Caspian Journal of Internal Medicine, 9(3), 283-289.

Valente, R., & Gibson, H. (1994). Chiropractic manipulation in carpal tunnel syndrome. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 17, 246-249.

Sudoł-Szopińska, I., Jans, L., Teh, J., & others. (2017). Rheumatoid arthritis: What do MRI and ultrasound show. Journal of Ultrasonography, 17(68), 5-16.

Tarihci Cakmak, E., & Arman, S. (2024). Comparison of surgical and non-surgical approaches in the treatment of carpal tunnel syndrome: A Cochrane review summary with commentary. Turkish Journal of Physical Medicine and Rehabilitation, 70(2), 269-273.

Yang CJ, Park SH, Lee JH, Kim TS, Seong JW. Effective Treatment of Acute Wrist Pain in a Competitive Weightlifter Using Tendon Traction Point-Focused Dextrose Injections: A Case Report. Int Med Case Rep J. 2025 Apr 18;18:487-492.