דלקת בצוואר מה גורם לה

דלקת בצוואר מה גורם לה? כאבים בצוואר ותסמינים נלווים אחרים שנגרמים בגלל דלקת בעמוד השדרה הצווארי מהווים תלונה שכיחה. דלקת בצוואר יכולה להתפתח בגלל נזק באחת או יותר מהרקמות בצוואר ובכללן שרירים, גידים, רצועות, מפרקי החוליות בצוואר, דיסק הבין חולייתי ועוד. הסימפטומים בגין נזקים אלו יכללו לרוב כאבי צוואר, מגבלות תנועה ותפקוד ולעתים גם סימפטומים נוירולוגיים כגון נימול, חולשת שרירים ופגיעה בהחזרי הגידים.

הגורם לפגיעה בצוואר ולהתפתחות דלקת הוא בעיקר עומסי היתר המוטלים הצוואר. דלקת בצוואר יכולה להתפתח גם בגלל נזקי חבלה (צליפת שוט) ונזקי מחלות שונות. יש לאבחן ובמידת הצורך לטפל במהירות בכל כאב בצוואר שנמשך מעל מספר ימים. במקרה של דלקת בצוואר מה גורם לה צריכה להיות השאלה שאתם מפנים לכירופרקט.

דלקת בצוואר מה גורם לה – רקע

דלקת בצוואר היא מצב שכיח ביותר, הפוגע במיליוני אנשים ברחבי העולם, ומשפיע על איכות החיים, התפקוד היומיומי והבריאות הכללית. הכאבים וההגבלות הנובעים מדלקת בצוואר עלולים להקרין גם לאזורים נוספים בגוף – כגון הכתפיים, השכמות ואף הגפיים העליונות – ולעיתים מלוּוים בתסמינים נוירולוגיים. גורמי הסיכון כוללים עומסי יתר חוזרניים, חבלות, שינויים ניווניים ומחלות דלקתיות.

הטיפול בכאבי צוואר תלוי בגורם הבסיסי, בחומרת הדלקת ובמשך הכאב.  להליך של אבחון מבדיל יש על כן חשיבות מרכזית. חלק מהטיפולים כוללים כירופרקטיקה, תרופות, פעילות גופנית, עיסוי ובמקרים מסוימים ניתוח. במאמר הנוכחי "דלקת בצוואר מה גורם לה" נדון בנושא בהרחבה.

שכיחות

דלקת בצוואר היא תופעה שכיחה שמשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. הכאבים בצוואר נגרמים לרוב בגלל נזק ודלקת שמתפתחת באחת או יותר מרקמות הצוואר. כאבי צוואר יכולים גם להקרין לגפיים העליונות, ולגרום לתסמינים וליקויים נוספים. מחקרים אפידמיולוגיים שבחנו את השכיחות של כאבי צוואר הגיעו למסקנות הבאות:

• 4.9% מהאוכלוסייה סובלים מכאבי צוואר בכל רגע נתון
• 30-50% מהאנשים יחוו אותם לפחות פעם אחת בשנה (Kazeminasab et al., 2022)
• 22% ל־70% יסבלו מכאב כרוני בצוואר, אשר נמשך מעל שלושה חודשים (Hoy et al., 2014)

אנטומיה בסיסית של הצוואר

עמוד השדרה הצווארי מורכב משבע חוליות (C1-C7), דיסקים בין־חולייתיים, רצועות, מפרקים פצטאליים, שרירים ומערכת עצבית מורכבת. שילוב של יציבות גבוהה עם טווחי תנועה רחבים הופך אותו למבנה פגיע יחסית לעומסים חוזרניים, טראומה ושינויים ניווניים (Gross et al., 2016).

התסמינים של דלקת בצוואר

התסמינים והסימנים שנלווים לכאבים בצוואר משתנים בהתאם לסוג הנזק, מיקומו וחומרתו. מגוון רחב של דלקות והפרעות כאב עלול להיות הגורם לסימפטומים שאתם חשים בצוואר. לכל דלקת יש את הסימנים והתסמינים שלה. כך למשל הסימפטומים הנלווים לדלקת פרקים ניוונית בצוואר ללא פגיעה עצבית יכללו:

• כאבים בצוואר המחריפים עם ביצוע תנועות.
• נוקשות צווארית.
• מגבלות בטווחי התנועה.
• יתכן גם כאבים בראש ובשכמות.

הסימפטומים הנובעים מבלט או פריצת דיסק בצוואר משתנים על פי מיקומם על מה הם לוחצים ומידת הלחץ. לחץ על השק התקאלי או על חוט השדרה או על שורשי עצבים עלולים לגרום:

• כאבים בצוואר.
• הקרנות כאב במורד היד או הידיים.
• מוגבלות תנועתית של הצוואר.
• נימול ושינויים תחושתיים אחרים לאורך המסלול של העצב המעורב.
• חולשת שרירים שמקבלים את העיצבוב שלהם מהעצב המעורב.
• ירידה בהחזר גידי (רפלקס).
• החזקת הראש באופן נטוי (אנטלגי) ועוד.

גורמים עיקריים להתפתחות דלקת בצוואר

דלקת בצוואר עלולה להיגרם בגלל:

1. עומסי יתר חוזרניים

עומסי יתר נוצרים כאשר הצוואר נתון בתנוחות לא ארגונומיות לאורך זמן, לדוגמה, כיפוף קדמי בזמן עבודה מול מחשב, תנוחת שינה לקויה או שימוש ממושך בטלפון ("text neck"). עומסים אלה יוצרים מיקרו־טראומות ברקמות הרכות, המובילות לתהליכים דלקתיים מקומיים (Safiri et al., 2020).

2. טראומה חבלתית

פגיעות כגון תאונת דרכים ("צליפת שוט") או נפילה מגביה עלולות לגרום לנזק מיידי לשרירים, רצועות, מפרקים ואף לחוט השדרה (Sterling et al., 2011).

3. שינויים ניווניים

שחיקה טבעית עם הגיל, בשילוב עם עומסים חוזרניים, מביאה להתפתחות דלקת פרקים ניוונית (spondylosis cervicalis) והצרות של הנקבים הבין־חולייתיים. תהליכים אלה מעלים את הסיכון ללחץ על שורשי עצבים (Carroll et al., 2008).

4. מחלות סיסטמיות

מחלות כמו דלקת מפרקים שגרונית, ספונדיליטיס אנקילוזינג ודלקות זיהומיות עלולות לפגוע ישירות במבנים בצוואר ולהוביל לדלקת ממוקדת (van der Heijde et al., 2017).

5. גורמים נלווים

השמנה, עישון, מתח נפשי כרוני ושרירי ליבה חלשים הם כולם גורמים המגבירים סיכון להיווצרות כאבי צוואר כרוניים (Kazeminasab et al., 2022). גם תפקוד לקוי של מפרק הלסת עלול להוביל לנזקים בצוואר.

סוגי דלקות והפרעות שכיחות בצוואר

קיים מגוון רחב של הפרעות ודלקות בצוואר. להלן סקירה של הדלקות השכיחות ביותר:

מתיחת שריר צווארי (Cervical Strain)

מתיחה של שריר בצוואר (Cervical Strain) היא הגורם השכיח ביותר לכאבי צוואר. השרירים שנפצעים הם השרירים זוקפי עמוד השדרה הצווארי והשרירים האחרים הפועלים בסמיכות לו. מתרחש לרוב עקב תנועה חדה, יציבה לא נכונה או צליפת שוט בתאונת דרכים. טיפול שמרני הכולל מנוחה, חום מקומי, מתיחות עדינות וטיפול כירופרקטי נמצא יעיל בשיפור מהיר (Gross et al., 2016).

כאבים הנובעים ממתיחה קלה בשרירי הצוואר יחלפו תוך ימים אחדים עם מנוחה בלבד. במקרים קשים הכאבים יחלפו בתוך 4 – 6 שבועות עם טיפול שמרני בלבד. עם זאת ישנם גם מקרים שבהם הליך ההחלמה עלול להימשך אפילו שנים.

דלקת פרקים ניוונית (Cervical Spondylosis)

מחלה ניוונית הפוגעת במפרקי החוליות (Cervical Spondylosis), במיוחד במקטעים C5-C6 ו־C6-C7. התסמינים כוללים כאבים, נוקשות והגבלת תנועה. במקרים קשים עלולה להתפתח רדיקולופתיה צווארית (Cervical Radiculopathy) או מיאלופתיה צווארית (Cervical Myelopathy) (Carroll et al., 2008). במקרים הללו יהיו גם סימנים ותסמינים נוירולוגיים.

דלקת מפרקי השטחה (Facet Syndrome)

דלקת בפרקי שטחה צוואריים (Cervical facet syndrome) מהווה גורם שכיח להתפתחות דלקת בצוואר. מתפתחת בגלל שינויים ניווניים הכוללים פגיעה בסחוסים של מפרקי השטחה בצוואר. תסמינים כוללים כאב מקומי בצוואר, לעיתים מקרין לגב העליון, מגבלות תנועה, ללא תסמינים נוירולוגיים ברורים. צילום רנטגן או CT עשויים להראות הצרות במפרקים הפצטאליים (Safiri et al., 2020).

טורטיקוליס חריף (Spasmodic Torticollis)

מתאפיין בהטיית ראש חדה לצד אחד וכיווץ שרירי קשה. לרוב חולף תוך ימים עד שבועות עם טיפול שמרני.  טורטיקוליס חריף (Spasmodic torticollis) עוויתי מתפתח בעקבות פציעה של שרירים או חוליות בצוואר. תסמינים כוללים כאבים חריפים מאוד, קושי רב בביצוע תנועות הנוגדות את הכיוון שבו הצוואר נמצא, יתכנו כאבי ראש ועוד. ללא סימנים ותסמינים עצביים. הטיפול הוא שמרני. כירופרקט יכול לעזור בריפוי מהיר של הבעיה. במקרים קשים יופנה לטיפול רפואי באמצעות מוסקול ועוד.

לחץ על שורש עצב (Cervical Radiculopathy)

נגרם לרוב מבלט או פריצת דיסק. גם שינויים ניווניים בחוליות עמוד השדרה הצווארי והיווצרות אוסטאופיטים עלולים לגרום לכך. התסמינים כוללים כאב צוואר מקרין, נימול וחולשה בזרוע בהתאם לדרמטום הפגוע (Wainner et al., 2003). הטיפול ברוב המקרים הוא שמרני כירופרקטי. במצבי קיצון יהיה צורך בטיפול כירורגי להסרת הלחץ מעל שורש העצב.

מיאלופתיה צווארית (Cervical Myelopathy)

לחץ ישיר על חוט השדרה הצווארי, לרוב כתוצאה משינויים ניווניים עלול לגרום להתפתחות מיאלופתיה צווארית (Cervical Myelopathy). מצב חמור הדורש לעיתים התערבות כירורגית (Fehlings et al., 2017). תסמינים עלולים לכלול שיבושי הליכה, ליקוי בתפקודי הגפה העליונה כגון לכפתר כפתורים, כתיבה, אחיזה בחפצים, אובדן שיווי משקל, חולשה, נימול,  אובדן שליטה על הסוגרים. הטיפול המועדף במצב הזה הוא כירורגי. 

אבחון

האבחון כולל:

• אנמנזה רפואית מלאה – לרבות הרגלי עבודה, היסטוריית פציעות ותסמינים נלווים.
• בדיקה גופנית – הערכת טווחי תנועה, בדיקות נוירולוגיות, מישוש נקודות רגישות.
• הדמיה – צילום רנטגן להערכת מבנה גרמי, MRI לזיהוי פגיעות דיסק ולחץ עצבי, CT במקרים נבחרים.
• בדיקות נוספות – EMG לאיתור פגיעה עצבית פריפרית.

טיפול

טיפול שמרני

• כירופרקטיקה – טיפולים ידניים לשחרור מפרקי הצוואר, שיפור תנועה והפחתת לחץ עצבי. מחקרים מראים שיפור בכאב ובתפקוד בחולים עם כאב צווארי כרוני (Gross et al., 2016). 
• פיזיותרפיה – חיזוק שרירי הצוואר והליבה, שיפור יציבה.
• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) – להקלה על כאב ודלקת, אך עם סיכון לתופעות לוואי במערכת העיכול והלב (Roelofs et al., 2008).
• חום וקור מקומי – לשיכוך כאב והרפיית שרירים.

טיפול כירופרקטי – הגישה המועדפת

הטיפול הכירופרקטי מתמקד בשיקום התפקוד הביומכני של עמוד השדרה הצווארי באמצעות מניפולציות ידניות, מוביליזציות, תרגילים מותאמים ושיפור היציבה. מחקרים מראים שטיפול כירופרקטי עשוי להפחית כאב צווארי, לשפר טווחי תנועה ולצמצם תלות בתרופות נוגדות דלקת (Gross et al., 2016; Miller et al., 2010). מנגנון הפעולה כולל:

• שחרור חסימות במפרקי החוליות
• הפחתת לחץ על שורשי עצבים
• שיפור זרימת הדם לרקמות הפגועות
• הפחתת מתח שרירי

עדויות מחקריות

סקירת Cochrane (Gross et al., 2016) הראתה שטיפול מנואלי, כולל כירופרקטיקה, נמצא יעיל בהפחתת כאב צווארי מכאני. מחקר קליני מבוקר נוסף (Miller et al., 2010) מצא כי מניפולציות צוואריות הביאו לשיפור משמעותי בכאב ובתפקוד לעומת טיפול תרופתי בלבד.

יתרונות נוספים

• גישה לא תרופתית, ללא תופעות לוואי סיסטמיות
• מותאם אישית לכל מטופל
• משלב הדרכה על תרגילים ומניעת הישנות

הגישה הכירופרקטית מומלצת במיוחד במקרים של דלקות צוואר כרוניות או חוזרות, כשהמטרה היא לא רק לשכך כאב אלא גם לפתור את הגורם המכאני הבסיסי לבעיה.

 טיפול מתקדם

במקרים קשים או כרוניים – הזרקות סטרואידים לחלל האפידורלי, חסימות עצב, ולעיתים ניתוח דקומפרסיה או איחוי חוליות.

 מניעה

• שמירה על יציבה נכונה בעבודה ובשינה.
• הימנעות מתנועות חוזרניות או עומסים לא מאוזנים.
• פעילות גופנית סדירה לחיזוק שרירי הצוואר והליבה.
• הפחתת מתח נפשי באמצעות טכניקות הרפיה. 

דלקת בצוואר מה גורם לה: סיכום

דלקת בצוואר היא בעיה שכיחה ומורכבת, הנובעת ממגוון גורמים – החל מעומסים חוזרניים ועד טראומה ומחלות סיסטמיות. אבחון מוקדם, טיפול מותאם ומניעה יכולים לצמצם משמעותית את הסיכון להפיכתה לבעיה כרונית. שילוב של טיפול כירופרקטי, פיזיותרפיה ושינויים באורח חיים הוכח כיעיל ובטוח במרבית המקרים.

References:

Carroll, L. J., Hogg-Johnson, S., van der Velde, G., et al. (2008). Course and prognostic factors for neck pain in the general population. Spine, 33(4 Suppl), S75-S82.

Fehlings MG, Tetreault LA, Riew KD, et al. A Clinical Practice Guideline for the Management of Patients With Degenerative Cervical Myelopathy: Recommendations for Patients With Mild, Moderate, and Severe Disease and Nonmyelopathic Patients With Evidence of Cord Compression. Global Spine Journal. 2017;7(3_suppl):70S-83S. 

Gross, A., Kay, T. M., Paquin, J. P., et al. (2016). Exercises for mechanical neck disorders: A Cochrane review update. Manual Therapy, 24, 25-45. 

Hoy, D., March, L., Woolf, A., et al. (2014). The global burden of neck pain: Estimates from the Global Burden of Disease 2010 study. Annals of the Rheumatic Diseases, 73(7), 1309-1315.

Kazeminasab, S., Nejadghaderi, S. A., Amiri, P., et al. (2022). Neck pain: Global epidemiology, trends and risk factors. BMC Musculoskeletal Disorders, 23, 26.

Miller, J., Gross, A., D’Sylva, J., Burnie, S. J., Goldsmith, C. H., Graham, N., … & Hoving, J. L. (2010). Manual therapy and exercise for neck pain: A systematic review. Manual Therapy, 15(4), 334-354.

Roelofs, P. D., Deyo, R. A., Koes, B. W., Scholten, R. J., & van Tulder, M. W. (2008). Non-steroidal anti-inflammatory drugs for low back pain. Cochrane Database of Systematic Reviews, (1), CD000396.

Safiri, S., Kolahi, A. A., Hoy, D., et al. (2020). Global, regional and national burden of neck pain in the general population, 1990-2017: Systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2017. BMJ Open, 10(4), e031151.

Sterling, M., Jull, G., Vicenzino, B., & Kenardy, J. (2011). Physical and psychological factors predict outcome following whiplash injury. Pain, 152(6), 1272-1279. 

van der Heijde, D., Ramiro, S., Landewe, R., et al. (2017). 2016 update of the ASAS-EULAR management recommendations for axial spondyloarthritis. Annals of the Rheumatic Diseases, 76(6), 978-991.

Wainner, R. S., Fritz, J. M., Irrgang, J. J., Boninger, M. L., Delitto, A., & Allison, S. (2003). Reliability and diagnostic accuracy of the clinical examination and patient self-report measures for cervical radiculopathy. Spine, 28(1), 52-62.