תסמונות כאב בצוואר: אבחנה מבדלת של הגורמים האפשריים

תסמונות כאב בצוואר: אבחנה מבדלת של הגורמים האפשריים מפורטים כאן. תסמונות כאב בצוואר הן מהתלונות השכיחות ביותר במרפאות שריר שלד, והן נובעות ממבנים אנטומיים כגון חוליות, דיסקים, שרירים, רצועות ועצבים. בשל המבנה הדחוס של עמוד השדרה הצווארי, אבחנה מבדלת המפרידה בין גורמים מכניים, עצביים ומערכתיים היא קריטית להבנת מקור הכאב ולהתאמת הטיפול. הגורמים המכניים והניווניים שהם השכיחים ביותר כוללים פריצות או בלט דיסק צווארי, שינויים ניווניים במפרקים הפצטליים (Spondylosis), ומתיחות שריריות חריפות (Strain). הפרעות אלה נגרמות לרוב מיציבה לקויה ממושכת או פציעות כגון צליפת שוט (Whiplash).

גורמים מכניים וניווניים מתאפיינים לרוב בכאב מקומי המוחמר בתנועה ומלווה בנוקשות שרירית. רובד אבחנתי נוסף כולל פתולוגיות עצביות ווסקולריות מורכבות. לחץ מכני על שורשי העצבים יוצר רדיקולופתיה צווארית, המתבטאת בכאב מוקרן, חולשה או נימול לאורך הגפה העליונה. פגיעה חמורה בחוט השדרה עצמו תוביל למיאלופתיה צווארית, המלווה בהפרעות שיווי משקל, קושי בהליכה ופגיעה במוטוריקה עדינה. על הקלינאי לשלול גורמים מערכתיים חמורים כגון זיהומים, מחלות דלקתיות אוטואימוניות (כמו אנקילוזינג ספונדיליטיס), גידולים גרורתיים, ואף כאב מוקרן ממקור ויסרלי כמו אוטם בשריר הלב או פתולוגיות בכלי דם צוואריים. אבחנה מבדלת מדויקת מונעת הידרדרות ומצילה חיים.

תסמונות כאב בצוואר: אבחנה מבדלת של הגורמים האפשריים – רקע

כאבי צוואר הם אחת התלונות השכיחות ביותר במערכת השריר־שלד. הם יכולים להופיע ככאב מקומי, נוקשות, כאב שמקרין לראש, לשכמה או ליד, תחושת שריפה, מגבלה בסיבוב הראש, כאב אחרי תאונת דרכים, כאב אחרי ישיבה ממושכת מול מחשב, או כאב שמופיע יחד עם נימול, חולשה או סחרחורת. דווקא בגלל שהצוואר הוא אזור מורכב, “כאב צוואר” אינו אבחנה אחת. זהו סימפטום שיכול לנבוע ממקורות רבים: שרירים, מפרקים, דיסקים, עצבים, פאשיה, עומס יציבתי, כאב ראש צווארי, צליפת שוט, הפרעות בלסת, מחלות דלקתיות, ולעיתים מצבים רפואיים חמורים יותר.

אבחנה מבדלת היא תהליך שבו בודקים מהו מקור הכאב הסביר ביותר, ומה חשוב לשלול. המטרה אינה רק לתת שם לכאב, אלא להבין מה מניע אותו, אילו סימנים דורשים הפניה רפואית, ואיזה טיפול מתאים. הנחיות קליניות לכאבי צוואר מדגישות את החשיבות של סיווג הכאב לפי דפוס קליני: כאב עם מגבלת תנועה, כאב עם הקרנה ליד, כאב ראש צווארי, כאב לאחר טראומה, או כאב עם סימנים שמחשידים לפתולוגיה משמעותית (Blanpied, 2017; Feller, 2024).

למה אבחנה מבדלת בכאב צוואר חשובה?

כאב צוואר יכול להיות מצב פשוט יחסית, כמו עומס שרירי אחרי ישיבה ממושכת, אך הוא יכול גם להיות ביטוי ללחץ על שורש עצב, מיאלופתיה צווארית, שבר, זיהום, מחלה דלקתית, גידול נדיר או בעיה בכלי דם. ברוב המקרים אין מדובר במצב מסוכן, אך בדיקה מקצועית נועדה להבחין בין כאב מכני רגיל לבין מצב שמצריך בירור נוסף.

אבחנה מבדלת חשובה גם כדי למנוע טיפול לא מתאים. לדוגמה, כאב שמקורו בשורש עצב אינו זהה לכאב שרירי. כאב ראש צווארי אינו זהה למיגרנה. כאב צוואר אחרי תאונה אינו זהה לנוקשות אחרי שינה. וכאב צוואר עם חולשה בידיים או הפרעות הליכה אינו מצב שמומלץ לטפל בו כ”שריר תפוס”. לכן כירופרקט, פיזיותרפיסט, רופא משפחה, אורתופד או נוירולוג צריכים לבסס את ההחלטות על תשאול, בדיקה ותמונה קלינית מלאה.

טבלת אבחנה מבדלת: גורמים אפשריים לכאב צוואר

כאב צוואר מכני: הגורם השכיח ביותר

כאב צוואר מכני הוא כאב שמקורו ככל הנראה במפרקים, שרירים, רצועות, דיסקים או תנועתיות הצוואר, ללא סימנים של מחלה חמורה או פגיעה עצבית משמעותית. הוא יכול להופיע אחרי ישיבה ממושכת, עבודה מול מחשב, שימוש בטלפון, שינה בתנוחה לא נוחה, אימון, הרמת משאות, מתח נפשי או עומס חוזר.

איך מזהים כאב צוואר מכני?

הכאב בדרך כלל משתנה עם תנועה ותנוחה. הוא יכול להחמיר בסיבוב הראש, כיפוף, יישור, ישיבה ממושכת או נהיגה. לעיתים יש רגישות בשרירי הטרפז, השכמות, השרירים העמוקים של הצוואר או בסיס הגולגולת. הכאב לרוב משתפר עם תנועה עדינה, חימום, שינוי תנוחה, טיפול ידני או תרגול. הנחיות קליניות משנת 2017 מסווגות כאבי צוואר מכניים לפי ליקויי תנועה, קואורדינציה, כאב ראש או כאב מקרין, וממליצות להתאים טיפול לפי הסיווג ולא לפי תווית כללית בלבד (Blanpied, 2017).

כאב מיופציאלי ונקודות הדק בצוואר

כאב מיופציאלי בצוואר נובע מרגישות בשרירים וברקמות החיבור. אנשים מתארים אותו כשריר תפוס, קשר, נקודה שורפת, כאב עמום או כאב שמקרין לשכמה, לראש או לכתף. השרירים המעורבים יכולים לכלול את הטרפז העליון, לווטור סקפולה, סטרנוקליידומסטואיד, סקלנים, שרירי בסיס הגולגולת ושרירי השכמה.

למה שרירים בצוואר מפתחים כאב?

הגורמים כוללים עומס סטטי, סטרס, שינה ירודה, נשימה שטחית, עבודה מול מסך, אימון לא מותאם, חוסר פעילות ופציעות. נקודות הדק יכולות להקרין כאב לאזורים מרוחקים, ולכן כאב ברקה או בשכמה יכול להתחיל בצוואר. סקירות על כאב מיופציאלי מדגישות שמדובר בתופעה שבה שריר, פאשיה ומערכת העצבים משתתפים יחד, ולא רק “שריר תפוס” מקומי (Fernández-de-las-Peñas, 2023).

כאב מפרקי פצטלי בצוואר

מפרקי הפצט הם מפרקים קטנים בחלק האחורי של עמוד השדרה. בצוואר הם משתתפים בסיבוב, הטיה ויישור. כאשר הם מגורים, הכאב יכול להיות מקומי או מוקרן לעורף, לשכמה, לכתף או לגב העליון. כאב פצטלי נוטה להחמיר ביישור הצוואר, הטיה לאחור או סיבוב לצד הכואב.

למה קשה לאבחן כאב פצטלי?

אין בדיקה גופנית אחת שמאשרת בוודאות שמפרק פצט הוא מקור הכאב. מישוש, טווח תנועה ודפוס כאב יכולים לתת רמזים, אך האבחנה המדויקת ביותר במצבים כרוניים מסוימים נעשית לעיתים באמצעות חסמים אבחנתיים של הענפים העצביים המעצבבים את המפרקים. סקירות והנחיות בנושא כאב פצטלי צווארי מציינות שהממצאים הקליניים אינם תמיד ספציפיים, ולכן יש להיזהר מאבחון יתר (Hurley, 2022; Won, 2025).

דיסק צווארי: בלט, בקע וכאב צוואר

דיסקים צוואריים נמצאים בין חוליות הצוואר. עם השנים או בעקבות עומס, הדיסק יכול לעבור שינויים ניווניים, בלט או בקע. עם זאת, ממצא דיסק בצילום או MRI אינו בהכרח מקור הכאב. אצל אנשים רבים ניתן למצוא שינויים דיסקאליים גם בלי כאב, ולכן ההדמיה חייבת להתאים לתסמינים ולבדיקה.

מתי דיסק צווארי הופך משמעותי?

דיסק צווארי משמעותי יותר כאשר הוא יוצר גירוי של שורש עצב או לחץ על חוט השדרה. אם הכאב נשאר בצוואר בלבד, אי אפשר להסיק אוטומטית שהדיסק הוא המקור. אם יש כאב שמקרין ליד, נימול, חולשה או ירידה ברפלקסים, עולה החשד לרדיקולופתיה צווארית. מאמרים על רדיקולופתיה צווארית מדגישים שהדמיה יכולה לתמוך באבחנה אך אינה אמורה לעמוד לבדה, משום ממצאים ניווניים שכיחים גם באנשים ללא תסמינים (Childress, 2016; Borrella-Andrés, 2021).

רדיקולופתיה צווארית: כאב שמקרין ליד

רדיקולופתיה צווארית היא מצב שבו שורש עצב בצוואר מגורה או נלחץ. הסיבות השכיחות הן בקע דיסק, היצרות תעלה בין־חולייתית או שינויים ניווניים. הכאב יכול להתחיל בצוואר ולהקרין לכתף, זרוע, אמה או כף יד. לעיתים מופיעים נימול, עקצוץ, חולשה או שינוי רפלקסים.

סימנים שמכוונים לרדיקולופתיה

מהלך טבעי וטיפול שמרני

רבים ממקרי הרדיקולופתיה משתפרים עם טיפול שמרני, הכולל הדרכה, התאמת פעילות, תרגול, טיפול ידני, ולעיתים תרופות או זריקות לפי שיקול רפואי. סקירה שיטתית על טיפול ידני ברדיקולופתיה צווארית מצאה שגישות טיפול ידניות שונות עשויות לשפר כאב ותפקוד, אך נדרשת התאמה אישית וזהירות במקרים עם חסר נוירולוגי משמעותי (Borrella-Andrés, 2021).

מיאלופתיה צווארית: מצב שאסור לפספס

מיאלופתיה צווארית היא מצב שבו חוט השדרה הצווארי נפגע או נלחץ, לרוב בגלל היצרות ניוונית של תעלת השדרה. זהו אחד המצבים החשובים ביותר באבחנה מבדלת של כאבי צוואר, משום שהוא יכול להתקדם ולגרום לפגיעה תפקודית משמעותית.

סימני אזהרה למיאלופתיה

סימנים אפשריים כוללים קושי בהליכה, חוסר יציבות, נפילות, סרבול בידיים, קושי בכפתורים או כתיבה, חולשה בידיים, נימול דו־צדדי, תחושת זרם לאורך עמוד השדרה בכיפוף צוואר, רפלקסים ערים, ספסטיות או שינוי בשליטה בסוגרים. כאב צוואר יכול להיות חלק מהתמונה, אך לעיתים התסמינים הנוירולוגיים בולטים יותר מהכאב עצמו. סקירות על מיאלופתיה ניוונית מדגישות שהכרה מוקדמת והפניה בזמן חיוניות, משום שהמצב עשוי להיות מתקדם (Davies, 2018; Badhiwala, 2020).

כאב צוואר אחרי תאונה: צליפת שוט

צליפת שוט, או Whiplash Associated Disorder, מתרחשת לרוב אחרי תאונת דרכים או מנגנון של האצה־האטה. התסמינים יכולים לכלול כאב צוואר, נוקשות, כאב ראש, סחרחורת, כאב כתפיים, רגישות מוגברת, הפרעות שינה ולעיתים תסמינים בלסת. לא כל צליפת שוט היא פגיעה חמורה, אך חשוב לזהות סימנים שמצריכים הדמיה או בירור.

מה חשוב לבדוק אחרי תאונה?

חשוב לברר את מנגנון התאונה, כאב מיידי או מתגבר, חבלה בראש, איבוד הכרה, נימול, חולשה, כאב באמצע קו עמוד השדרה, קושי בהליכה או תסמינים נוירולוגיים. במקרים קלים, טיפול שמרני מדורג עם תנועה, חינוך, תרגול וטיפול ידני עדין יכול לעזור. במקרים עם סימני אזהרה, יש צורך בבדיקת רופא ולעיתים הדמיה. סקירות על צליפת שוט מתארות טווח רחב של תסמינים, כולל כאב צוואר, כאבי ראש, נוקשות, סחרחורת ותסמינים במפרק הלסת (Montemurro, 2023).

כאב ראש צווארי

כאב ראש צווארי, או Cervicogenic Headache, הוא כאב ראש שמקורו במבנים בצוואר. הוא מתבטא לעיתים בכאב חד־צדדי שמתחיל בצוואר או בעורף ומתקדם לרקה, למצח או סביב העין. הכאב יכול להחמיר בתנועות צוואר או תנוחות ממושכות, ולעיתים קיימת מגבלת תנועה בצוואר.

איך מבדילים ממיגרנה או כאב ראש מתחי?

כאב ראש צווארי קשור בדרך כלל לתנועת צוואר, רגישות צווארית והגבלת טווח. מיגרנה יכולה לכלול בחילה, רגישות לאור או קול, החמרה במאמץ ודפוס התקפי. כאב ראש מתחי לרוב דו־צדדי ולוחץ. ההבדלה אינה תמיד פשוטה, ולעיתים יש חפיפה. סקירה שיטתית מצאה שטיפול ידני עשוי להועיל בכאב ראש צווארי אצל חלק מהמטופלים, אך יש להתאים את הטיפול ולשלב תרגול (Núñez-Cabaleiro, 2022).

כאבי צוואר שמקורם בלסת, כתף או גב עליון

הצוואר אינו פועל לבד. מפרק הלסת, הכתפיים, השכמות והגב העליון יכולים להקרין כאב לצוואר או להעמיס עליו. לדוגמה, הפרעות במפרק הלסת יכולות לגרום לכאב סביב האוזן, הלסת, הרקה והצוואר. כתף מוגבלת יכולה לגרום לפיצוי בצוואר. גב עליון נוקשה יכול להוביל לעומס צווארי מוגבר.

מתי לחשוד במקור שאינו הצוואר עצמו?

אם הכאב מוחמר בעיקר בלעיסה, פיהוק או הידוק שיניים – יש לבדוק את הלסת. אם הכאב מוחמר בהרמת יד, שכיבה על כתף או תנועות כתף – יש לבדוק את הכתף. אם הכאב קשור לנשימה, כאב חזה או תסמינים כלליים – יש לשלול מקור רפואי שאינו שריר־שלד. אבחנה מבדלת טובה אינה מתחילה ונגמרת בחוליות הצוואר בלבד.

כאב צוואר דלקתי ומחלות ראומטולוגיות

כאב צוואר יכול להיות חלק ממחלות דלקתיות כמו דלקת מפרקים שגרונית, ספונדילוארתרופתיות, פסוריאזיס מפרקי או מחלות רקמת חיבור. כאב כזה עשוי להתבטא בנוקשות בוקר ממושכת, כאב במנוחה, כאב לילה, עייפות, נפיחות מפרקים או תסמינים באזורים נוספים.

דגלים שמכוונים לדלקת

במצבים אלה כירופרקטיקה או טיפול ידני יכולים לעזור רק כחלק מתוכנית זהירה ומותאמת, אך אינם מחליפים אבחון וטיפול רפואי ראומטולוגי.

סימני אזהרה בכאב צוואר

סימני אזהרה אינם אומרים בהכרח שיש מחלה חמורה, אך הם מחייבים חשיבה זהירה ולעיתים הפניה. סקירה של הנחיות קליניות מצאה שונות בין ההנחיות לגבי דגלים אדומים בכאב צוואר, אך הדגישה שדפוסים כמו טראומה משמעותית, סימנים נוירולוגיים, חום, היסטוריה של סרטן, ירידה במשקל וכאב חריג צריכים לעורר בירור (Feller, 2024).

בדיקה קלינית לכאבי צוואר

בדיקה טובה מתחילה בתשאול: מתי הכאב התחיל, האם הייתה טראומה, האם יש הקרנה ליד, האם יש נימול או חולשה, האם יש כאבי ראש, האם יש חום או מחלה כללית, מה מחמיר ומה מקל, ומה רמת ההשפעה על שינה, עבודה ופעילות. לאחר מכן בודקים טווחי תנועה, כוח, תחושה, רפלקסים, תפקוד כתפיים, תנועת גב עליון, יציבה דינמית ותבניות כאב.

בדיקות נפוצות

בדיקה יכולה לכלול תנועות צוואר, בדיקות נוירולוגיות, Spurling, בדיקת מתיחה עצבית, בדיקת כתף, בדיקת לסת, הערכת הליכה וסימנים למיאלופתיה כאשר יש חשד. אין בדיקה אחת שמסבירה את כל כאבי הצוואר. ההחלטה הקלינית מבוססת על שילוב של סיפור, ממצאים, תגובת הכאב וסימני אזהרה.

MRI, צילום והדמיה בכאבי צוואר

לא כל כאב צוואר מצריך MRI. למעשה, הדמיה מוקדמת מדי עלולה לגלות ממצאים ניווניים שאינם קשורים לכאב ולגרום פחד מיותר. MRI מתאים יותר כאשר יש סימנים נוירולוגיים משמעותיים, חשד למיאלופתיה, חשד לזיהום או גידול, כאב מתמשך שאינו משתפר, טראומה או תכנון התערבות. צילום יכול להתאים לאחר טראומה או חשד לשינויים מבניים, לפי שיקול רפואי.

למה פענוח MRI אינו אבחנה מלאה?

פענוח כמו “בלט דיסק”, “שינויים ניווניים” או “יישור לורדוזה” אינו מסביר בהכרח את הכאב. יש להתאים את הממצא לאזור הכאב, לבדיקה ולתסמינים. אם יש בלט בצד ימין אבל הכאב והנימול בצד שמאל, ייתכן שהממצא אינו הגורם המרכזי. לכן הדמיה היא כלי עזר, לא תחליף לבדיקה.

טיפול שמרני בתסמונות כאב בצוואר

ברוב מקרי כאב הצוואר ללא סימני אזהרה, הטיפול הראשוני הוא שמרני: הסבר, שמירה על פעילות, תרגול, טיפול ידני, שינוי עומסים, שיפור שינה, עבודה על נשימה והרגלי עבודה. הטיפול צריך להיות מותאם לסוג הכאב. כאב מכני עם נוקשות יטופל אחרת מרדיקולופתיה, וכאב ראש צווארי יטופל אחרת מצליפת שוט.

מרכיבים מרכזיים בטיפול

כירופרקטיקה בתסמונות כאב בצוואר

כירופרקטיקה יכולה להועיל בתסמונות כאב צוואר כאשר מדובר בהפרעות שריר־שלד, מגבלות תנועה, כאב מכני, כאב ראש צווארי, כאב גב עליון נלווה או כאב לאחר עומס ממושך. כירופרקט מקצועי אמור לבצע תשאול, בדיקה נוירולוגית בסיסית, סינון סימני אזהרה, אבחנה מבדלת והפניה כאשר יש חשד למצב שאינו מתאים לטיפול שמרני.

סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה בעמוד השדרה מתארת את הכירופרקטיקה כמקצוע שמטפל בהפרעות שריר־שלד, בעיקר באמצעות טיפול ידני, תרגול והדרכה, ומציינת שהנחיות שונות תומכות בשימוש במניפולציה בעמוד השדרה בכאב גב וצוואר במצבים מתאימים (Trager, 2024).

מה יכול לכלול טיפול כירופרקטי?

הטיפול עשוי לכלול מוביליזציות עדינות, מניפולציות מותאמות, עבודה על רקמות רכות, תרגילי צוואר עמוקים, חיזוק שכמות, תרגילי גב עליון, הדרכה להפסקות תנועה, התאמת עומסי עבודה, תרגילי נשימה וחזרה הדרגתית לפעילות. במקרים של רדיקולופתיה, הטיפול צריך להיות זהיר ומבוסס על מעקב אחר כוח, תחושה ורפלקסים. במקרים של מיאלופתיה, טראומה משמעותית, חשד לזיהום או סימנים נוירולוגיים מתקדמים – יש להפנות לרופא.

טעויות נפוצות באבחון כאבי צוואר

טעות אחת היא להאשים תמיד את “היציבה”. יציבה ממושכת יכולה לתרום לכאב, אך אין תנוחה אחת שמסבירה את כל כאבי הצוואר. טעות שנייה היא לפרש כל MRI כאילו הוא הסיבה לכאב. טעות שלישית היא להתעלם מהיד, מהכתף, מהלסת ומהגב העליון. טעות רביעית היא לטפל בכל כאב צוואר באותה טכניקה.

מתי צריך לפנות לרופא?

יש לפנות לרופא כאשר כאב הצוואר חדש וחזק מאוד, מופיע אחרי חבלה משמעותית, מלווה בחולשה, נימול מתקדם, קושי בהליכה, חום, ירידה במשקל, כאב לילה חריג, כאב ראש פתאומי וחריג, סחרחורת קשה עם סימנים נוירולוגיים, או שינוי בשליטה בסוגרים. כמו כן, כאב שאינו משתפר אחרי כמה שבועות של טיפול שמרני מסודר מצדיק הערכה נוספת.

סיכום: כאב צוואר הוא סימפטום, לא אבחנה אחת

תסמונות כאב בצוואר כוללות מגוון רחב של מצבים: כאב מכני, כאב מיופציאלי, כאב פצטלי, דיסק צווארי, רדיקולופתיה, מיאלופתיה, צליפת שוט, כאב ראש צווארי, כאב שמקורו בלסת או כתף, מחלות דלקתיות ומצבים רפואיים חמורים יותר. אבחנה מבדלת טובה מבוססת על הסיפור, מיקום הכאב, הקרנה, בדיקה נוירולוגית, תפקוד, סימני אזהרה והדמיה רק כאשר היא באמת נחוצה.

כירופרקטיקה יכולה להשתלב בצורה מועילה בטיפול ומניעה של כאבי צוואר מכניים והפרעות שריר־שלד, כאשר היא מבוססת על אבחון מקצועי, טיפול ידני מותאם, תרגול, הדרכת עומסים וסינון סימני אזהרה. המטרה אינה “לשחרר חוליה”, אלא להבין את מקור הכאב, לשפר תנועה ותפקוד, להפחית פחד, ולבנות תוכנית שמחזירה את המטופל לפעילות בטוחה.

References:

Badhiwala, J. H., Wilson, J. R., & Fehlings, M. G. (2020). Global burden of degenerative cervical myelopathy and the need for global neurologic surgery. Neurosurgery, 86(6), E552-E553. https://doi.org/10.1093/neuros/nyaa080

Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83. https://doi.org/10.2519/jospt.2017.0302

Borrella-Andrés, S., Marqués-García, I., Lucha-López, M. O., Fanlo-Mazas, P., Hernández-Secorún, M., Pérez-Bellmunt, A., Tricás-Moreno, J. M., & Hidalgo-García, C. (2021). Manual therapy as a management of cervical radiculopathy: A systematic review. BioMed Research International, 2021, 9936981. https://doi.org/10.1155/2021/9936981

Childress, M. A., & Becker, B. A. (2016). Nonoperative management of cervical radiculopathy. American Family Physician, 93(9), 746-754.

Davies, B. M., Mowforth, O. D., Smith, E. K., & Kotter, M. R. N. (2018). Degenerative cervical myelopathy. BMJ, 360, k186. https://doi.org/10.1136/bmj.k186

Feller, D., Chiarotto, A., Koes, B. W., Maselli, F., & Mourad, F. (2024). Red flags for potential serious pathologies in people with neck pain: A systematic review of clinical practice guidelines. Archives of Physiotherapy, 14, 105-115.

Fernández-de-las-Peñas, C., Nijs, J., Cagnie, B., Gerwin, R. D., Plaza-Manzano, G., Valera-Calero, J. A., & Arendt-Nielsen, L. (2023). Myofascial pain syndrome: A nociceptive condition comorbid with neuropathic or nociplastic pain. Life, 13(3), 694. https://doi.org/10.3390/life13030694

Hurley, R. W., Adams, M. C. B., Barad, M., Bhaskar, A., Bhatia, A., Chadwick, A., Deer, T. R., Hah, J., Hooten, W. M., Kissoon, N. R., Lee, D. W., Narouze, S., Provenzano, D. A., Schneider, B. J., Van Zundert, J., Wallace, M., & Cohen, S. P. (2022). Consensus practice guidelines on interventions for cervical spine facet joint pain from a multispecialty international working group. Regional Anesthesia & Pain Medicine, 47(1), 3-59. https://doi.org/10.1136/rapm-2021-103031

Montemurro, N., Perrini, P., & Rapone, B. (2023). Whiplash-associated disorders and temporomandibular disorders: A narrative review. Medicina, 59(8), 1482. https://doi.org/10.3390/medicina59081482

Núñez-Cabaleiro, P., & Leirós-Rodríguez, R. (2022). Effectiveness of manual therapy in the treatment of cervicogenic headache: A systematic review. Headache, 62(3), 271-283. https://doi.org/10.1111/head.14278

Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668

Won HS, Kim YD. Cervical facet joint interventions for neck pain: an anatomically and clinically focused review. Anesth Pain Med (Seoul). 2025 Oct;20(4):329-340. doi: 10.17085/apm.25378. Epub 2025 Oct 31. PMID: 41224223; PMCID: PMC12611518.