כירופרקט כירופרקטיקה וכירופרקטים

כירופרקט כירופרקטיקה וכירופרקטים – האם המושגים הללו נשמעים לכם מוכרים? בשנים האחרונות במקביל לפופולריות הגואה שלה כירופרקטיקה מושכת את תשומת הלב של עולם הבריאות. תחום בריאותי זה בגרסתו המודרנית קיים מעט יותר מ- 100 שנים. בפרק הזמן הקצר הזה הפופולריות שלו ממשיכה לעלות ללא הרף. האיגוד הבין לאומי של כירופרקטיקה מגדיר את המקצוע כך:

• "המדע של המקצוע הקליני הזה עוסק ביחס שבין הפרקים שבגופנו ומערכת העצבים והתפקיד שיש ליחס הזה בשיקום ותחזוקה של בריאותינו"

הכירופרקטיקה בגלגולה המודרני החלה להתגבש בשנת 1895. האירוע המכונן היה הטיפול שהעניק דניאל דוד פלמר (Daniel David Palmer) להרווי לילרד (Harvey Lillard). בעקבות הטיפול חזר הרווי לילרד לשמוע. מאז ימיו הראשונים שונו פני המקצוע ללא הכר. למרות שורשיה העתיקים, העקרונות של הכירופרקטיקה, בגרסתה המודרנית, מבוססים על המדע המערבי. העקרונות הללו תואמים את הגישה של החולה המודרני, המשכיל וההגיוני. במאמר "כירופרקט כירופרקטיקה וכירופרקטים" נרחיב בנושא.

כירופרקט כירופרקטיקה וכירופרקטים – רקע

כירופרקטיקה היא מקצוע בריאות שממוקד בהערכה, אבחון, טיפול ומניעה של הפרעות במערכת השריר-שלד והשפעותיהן על מערכת העצבים ועל התפקוד היומיומי. בניגוד לסטריאוטיפ הרווח, זה איננו “רק פיצוח גב” אלא קשת רחבה של התערבויות ידניות וחינוכיות המותאמות למטופל, עם דגש על טיפול שמרני, לא-תרופתי ולא-ניתוחי (Hartvigsen & French, 2020). במרכז הכלים של הכירופרקט נמצאות מניפולציות (כיוונונים) ומוביליזציות של עמוד השדרה והמפרקים, תרגול יזום, ייעוץ התנהגותי-ארגונומי, והשתלבות בטיפול רב-תחומי לפי הצורך (Gevers-Montoro et al., 2021).

לפי ההגדרה המקצועית, הכירופרקטיקה עוסקת בקשר בין מפרקי השלד והמערכת העצבית ובתרומת הקשר הזה לבריאות, לתפקוד ולכאב (World Federation of Chiropractic, 2008). היסטורית, נקודת הציון המקובלת של התגבשות המקצוע היא שנות ה-1890; מאז עברה הכירופרקטיקה אבולוציה משמעותית אל עבר פרקטיקה מבוססת-ראיות, ממוקדת מטופל, ואינטגרטיבית עם מקצועות בריאות אחרים (Hartvigsen & French, 2020). במאמר "כירופרקט כירופרקטיקה וכירופרקטים" נספר לכם מעט על התחום הבריאותי הזה.

למי הכירופרקט מסייע ובמה הוא מטפל בפועל?

הפניות לכירופרקטיקה שכיחות במיוחד במצבי כאב גב תחתון וצוואר, כאבי ראש ממקור צווארי/מתחי, והגבלות תנועה על רקע עומס, בלאי או פציעה. עם זאת, קיימת עבודה רחבה גם סביב כאבים בגפיים, כאבי לסתות, פציעות ספורט ומצבים תפקודיים של עמוד השדרה (Gevers-Montoro et al., 2021; Bryans et al., 2011). הדגש הוא זיהוי מקור הכאב או התפקוד המוגבל ברקמות כולל מפרקים, דיסקים, שרירים, רצועות ועצבים והפחתת כאב תוך שיפור שליטה, כוח, סבולת ותבניות תנועה.

בהינתן “דגל אדום” (כגון סימני נוירולוגיה מתקדמת, זיהום, טראומה משמעותית או חשד לפתולוגיה מערכתית), הכירופרקט מפנה להמשך בירור ו/או טיפול מתאים (Hartvigsen & French, 2020). בפועל, מטופלים מגיעים לאחר עומס מצטבר, פציעת מאמץ, תאונת דרכים, תקופה ממושכת של עבודה בישיבה, הריון ולידה, או חזרה לאימון. רבים מחפשים חלופה או השלמה לטיפול תרופתי, או פתרון שיחזיר אותם לפעילות מהר תוך ניהול סיכונים שמרני (Qaseem et al., 2017).

מה קורה בביקור הראשון אצל כירופרקט?

היסטוריה קלינית ממוקדת ומסננת סיכונים

הפגישה נפתחת באיסוף היסטוריה רפואית.  זאת כוללת מאפייני הכאב, גורמים מקלים/מחריפים, היסטוריה של פציעות/ניתוחים, תרופות, מחלות רקע, ועומסים תפקודיים (עבודה, תחביבים). כבר כאן מתבצעת סריקה ל“דגלים אדומים” ו“צהובים” (פסיכו-חברתיים) שמנחים את תכנית הטיפול והאם נדרש בירור נוסף (Hartvigsen & French, 2020).

בדיקה גופנית ונוירולוגית

הערכה יציבתית ותנועתית, בדיקות טווח, כוח ועמידות, מישוש רקמות, ובדיקות ייעודיות (אורתופדיות/נוירולוגיות) כדי לאתר מבנים חשודים ולזהות גורם/ים מרכזי/ים לכאב ולמגבלה (Gevers-Montoro et al., 2021).

אבחנה ותכנון טיפול ממוקד

שיתוף ההסבר עם המטופל, קביעת יעדים מדידים, בחירת טכניקות ידניות רלוונטיות, תרגול ביתי קצר ומדויק, והכוונה התנהגותית (ארגונומיה, היגיינת תנועה, חזרה הדרגתית לפעילות). כאשר יש אינדיקציה, משלבים דימות/בירור, או מפנים לגורמי טיפול משלימים (Qaseem et al., 2017).

אילו כלים טיפוליים נמצאים בשימוש?

כלי עבודתו של כירופרקט כוללים:

מניפולציה (כיוונון) ומוביליזציה של המפרקים

החזרת תנועה תקינה יותר במקטע “נעול”, הפחתת כאב ושיפור קואורדינציה שרירית; לעיתים נשמע קליק, אך זהו תוצר לוואי מכני שאינו מדד להצלחת הטיפול (Gevers-Montoro et al., 2021).

טכניקות רקמה רכה

שחרור והפעלה ממוקדת של שרירים/פסיה, דה-סנסיטיזציה והפחתת מתח (Hartvigsen & French, 2020).

תרגול פרוגרסיבי

חיזוק, שליטה מוטורית, יציבות דינמית והחזרתיות תפקודית; עדויות חזקות תומכות בשילוב טיפול ידני עם תרגול (Qaseem et al., 2017).

חינוך וייעוץ

ניהול עומסים, תכנון חזרה לעבודה/ספורט, היגיינת תנועה וישיבה; מרכיב מרכזי לשמירה על התוצאות (Coulter et al., 2018).

טיפול רב-מודאלי

שילוב מושכל של שיטות כגון לייזר רך וגלי הלם בהתאם למטרות המטופל ולפרופיל הסיכון (Gevers-Montoro et al., 2021).

מה אומר המחקר על יעילות ובטיחות הטיפול הכירופרקטי?

מספר רב של מחקרים הגיעו למסקנה שכירופרקטיקה יעילה ובטוחה לטיפול במגוון רחב של הפרעות שריר ושלד:

כאב גב תחתון

הנחיות ה-ACP ממליצות להתחיל בטיפול לא-תרופתי בכאב גב תחתון חריף/תת-חריף/כרוני, כולל מניפולציה בעמוד השדרה, פעילות גופנית וחינוך. הטיפול יכול להתבצע לפני או לצד תרופות לפי צורך (Qaseem et al., 2017). סקירה שיטתית ומטה-אנליזה מצאה שמניפולציה/מוביליזציה לכאב גב תחתון כרוני מספקות שיפור בכאב ובתפקוד בהשוואה להשוואות מתאימות, במיוחד כחלק מטיפול משולב (Coulter et al., 2018). סיכום ראיות עדכני מצביע על תועלת קלינית של מניפולציות לכאב עמוד שדרה, עם פרופיל בטיחות טוב כאשר מבוצע בידיים מיומנות ועל פי התוויות הנגד (Gevers-Montoro et al., 2021).

כאבי צוואר וכאבי ראש

בכאבי ראש מתחיים וממקור צווארי, יש המלצות לשלב טיפול ידני (כולל מניפולציות/מוביליזציות) עם תרגול והדרכה (Bryans et al., 2011). בכאבי צוואר, התוצאות הטובות ביותר מתקבלות לרוב במסגרת רב-מודאלית  הכוללות שילוב טכניקות ידניות עם תרגול ספציפי (Gevers-Montoro et al., 2021).

שמירה ותחזוקה

חלק מהמטופלים בוחרים במסגרת “Maintenance Care”. זהו טיפול תחזוקתי פרואקטיבי באזורי גוף בסיכון, לצד ניטור עומסים והרגלי תנועה. תיאור התפיסה בקרב כירופרקטים במדינות סקנדינביה מצביע על שימוש בה כגישה למניעת הישנויות אצל אוכלוסיות מתאימות (Myburgh et al., 2008).

בטיחות

אירועים לוואי שכיחים הם קלים וחולפים (רגישות מקומית/עייפות), והתרחשות אירועים חמורים נדירה ביותר כאשר נשמרת זהירות קלינית, מסננת סיכונים והקפדה על טכניקה (Gevers-Montoro et al., 2021). נדבך מפתח בבטיחות הוא זיהוי מצבים שאינם מתאימים למניפולציה (למשל חוסר יציבות, שבר, זיהום, ממאירות חשודה, הפרעה נוירולוגית מתקדמת) והפניה מתוזמנת (Hartvigsen & French, 2020).

הכשרה, רגולציה ואיכות

ברוב המדינות, הכירופרקט הוא מטפל ראשוני במערכת השריר-שלד, עם הכשרה אקדמית קלינית רב-שנתית. הכשרתו כוללת מדעי יסוד (אנטומיה, פיזיולוגיה, נוירולוגיה, ביומכניקה ועוד), אבחון דיפרנציאלי, הדמיה, אתיקה וסטאז’ קליני (Hartvigsen & French, 2020). בשנים האחרונות מודגשת אינטגרציה של עקרונות רפואה מבוססת-ראיות בתכניות ההכשרה והסטנדרטים של גופי ההסמכה (Innes et al., 2016).

בפועל, כירופרקטים עובדים כחלק מצוותים רב-תחומיים בבתי חולים, מרפאות שיקום, קבוצות ספורט וקהילה, ומנהלים תקשורת רציפה עם רופאים, פיזיותרפיסטים ומטפלים נוספים. זאת לטובת רצף טיפול יעיל ובטוח (Hartvigsen & French, 2020). כירופרקטיקה גם תורמת לידע הרפואי העולמי בתחומים אלה באמצעות פעילות מחקרית ענפה.

איך נראה הטיפול הכירופרקטי צעד אחר צעד?

• הערכה ואבחון: שלילת דגלים אדומים, איתור גורמים תורמים (רקמה, תנועה, עומס, גורמים פסיכו-חברתיים), והצבת יעדים התנהגותיים ותפקודיים.
• הפחתת כאב ושיפור תנועה: באמצעות מוביליזציה/מניפולציה, טכניקות רקמה רכה ותנועה מודרכת.
• ייצוב ובניית סבולת: תרגול יומי קצר עם התקדמות מדודה: שליטה לומברית-אגנית, חיזוק שרירים מייצבים ודפוסי תנועה יעילים.
• חזרה לפעילות: תכנית שיבה לעבודה/ספורט, הדרכת עומסים וארגונומיה.
• מניעה ותחזוקה: זיהוי “טריגרים” אישיים, ניהול הישנויות, ושימור הרגלים מיטביים (Gevers-Montoro et al., 2021; Qaseem et al., 2017).

שאלות נפוצות ותשובות קצרות

האם מניפולציה “מיישרת חוליות שיצאו ממקום”? לא.

המטרה היא לשפר תנועה ומודולציה של כאב; אין עדות לתזוזות כרוניות של חוליות באדם חי, וההשפעה היא נוירו-מסקולרית וביומכנית עדינה (Hartvigsen & French, 2020).

האם יש הוכחות שהטיפול עוזר מעבר לאפקט פלסבו? כן.

סקירות ומטה-אנליזות הדגימו יתרון על פני השוואות מתאימות בכאב גב תחתון כרוני, במיוחד כחלק מטיפול משולב (Coulter et al., 2018), ובהלימה להמלצות קליניות עדכניות (Qaseem et al., 2017).

האם טיפול כירופרקטי “מסוכן לצוואר”?

כאשר מבוצע לאחר סקר סיכונים ועל פי התוויות-הנגד, שיעור האירועים החמורים נדיר ביותר. שיקול קליני זהיר ותקשורת עם המטופל הם המפתח (Gevers-Montoro et al., 2021).

מה תדירות ותוחלת טיפול סבירות?

בכאב חריף, לעיתים די במפגשים ספורים לצד תרגול עצמי; בכאב כרוני/ממושך, נדרש לרוב פרק זמן ארוך יותר והתערבות רב-מרכיבית שמדגישה אקטיבציה ותנועה (Qaseem et al., 2017).

מתי עדיף להפנות או לדחות מניפולציה?

במצבים אלה הכירופרקט יפנה לבירור/טיפול מתאים ויציע חלופות שמרניות אחרות במידת האפשר:

• טראומה משמעותית חשודה, שבר או אי-יציבות.
• זיהום, חום בלתי מוסבר, ירידה חדה במשקל.
• חשד לממאירות/תהליך תופס מקום.
• פגיעה נוירולוגית מתקדמת (למשל, חסר מוטורי/תחושתי מחמיר).
• הפרעות קרישה לא מאוזנות.
• אוכלוסיות מיוחדות שדורשות התאמות זהירות (Hartvigsen & French, 2020).

תפקיד המטופל: שותפות אקטיבית

הצלחת הטיפול תלויה בשילוב בין טיפול ידני מדוד לבין אקטיבציה: תרגול קצר, יומיומי ועקבי; התאמת סביבת עבודה (גובה מסך, גובה כיסא, הפסקות תנועה); שינה מספקת וניהול עומסים. חינוך תנועתי והפגת חששות (“הגב לא שביר”) מפחיתים הימנעות ומעודדים חזרה בטוחה לפעילות וזה מגובה היטב במחקרים עדכניים של טיפול לא-תרופתי בכאב גב (Qaseem et al., 2017; Coulter et al., 2018).

מבט לעתיד: כירופרקטיקה מבוססת-ראיות

הכשרה מודרנית מדגישה מיומנויות קליניות, שיפוט ביקורתי של ספרות, ושיתופי פעולה בין-מקצועיים. ביקורות על סטנדרטים של גופי ההסמכה מדווחות על התקדמות אך גם על צורך בהעמקת יישום רפואה מבוססת-ראיות בכל שלבי ההוראה והקליניקה (Innes et al., 2016). לצד זאת, ספרות עדכנית מסכמת שהשדה ממשיך לשפר תהליכי אבחון, בטיחות, התאמת טיפול והערכת תוצאות — כחלק ממעבר מתמשך לרפואה ערכית ומדידה (Hartvigsen & French, 2020; Gevers-Montoro et al., 2021).

סיכום

כירופרקטיקה היא אפשרות טיפול שמרנית, מבוססת-ראיות וממוקדת-מטופל להפרעות שכיחות במערכת השריר-שלד. היא אינה חלופה “נגד” רפואה קונבנציונלית, אלא זרוע קלינית משלימה שמשתלבת בנתיבי טיפול עדכניים במיוחד בכאב גב ובכאב בצוואר עם דגש על בטיחות, על סקר סיכונים, ועל אקטיבציה של המטופל. עבור רבים, השילוב של טיפול ידני שקול, תרגול ממוקד וחינוך תנועתי מאפשר חזרה מהירה יותר לתפקוד, הפחתת תלות בתרופות, ומניעת הישנויות. כאשר נשמרת חשיבה קלינית ביקורתית, שיתופי פעולה ומעקב תוצאים — כירופרקטיקה מציעה ערך אמיתי למטופלים ולמערכת הבריאות כאחד (Qaseem et al., 2017; Coulter et al., 2018; Hartvigsen & French, 2020).

סיכום

כירופרקטיקה נהוגה במדינות רבות ברחבי העולם, עם היקפי עיסוק משתנים, סטנדרטים חינוכיים, מסגרות רגולטוריות ויחסים בין-מקצועיים. כירופרקטורים מוכרים כמטפלים ראשוניים ברוב תחומי השיפוט, כלומר הם יכולים להעריך ולטפל בחולים ללא הפניה מאיש מקצוע רפואי אחר. כירופרקטורים משתפים פעולה לעתים קרובות עם ספקי שירותי בריאות אחרים במסגרות רב-תחומיות, כגון בתי חולים, מרפאות, קבוצות ספורט ומרכזי מחקר.

כירופרקטיקה היא מקצוע דינמי ומתפתח השואף לספק טיפול מבוסס ראיות, ממוקד מטופל ואתי לאוכלוסייה. כירופרקטורים מחויבים לשיפור הידע והמיומנויות שלהם באמצעות השתלמויות ומחקר. כירופרקטורים שואפים גם להגביר את המודעות הציבורית והקבלה של כירופרקטיקה כאפשרות טיפול רפואי בעלת ערך לכאבים בעמוד השדרה ומצבים אחרים.

References:

Bryans, R., Decina, P., Descarreaux, M., Duranleau, M., Marcoux, H., Potter, B., Ruegg, R. P., Shaw, L., Watkin, R., & White, E.; Guidelines Development Committee (GDC). (2011). Evidence-based guidelines for the chiropractic treatment of adults with headache. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 34(5), 274–289.

Coulter, I. D., Crawford, C., Hurwitz, E. L., Vernon, H., Khorsan, R., Booth, M. S., & Herman, P. M. (2018). Manipulation and mobilization for treating chronic low back pain: A systematic review and meta-analysis. The Spine Journal, 18(5), 866–879.

Gevers-Montoro, C., Provencher, B., Descarreaux, M., Ortega de Mues, A., & Piché, M. (2021). Clinical effectiveness and efficacy of chiropractic spinal manipulation for spine pain. Frontiers in Pain Research, 2, 765921.

Hartvigsen, J., & French, S. D. (2020). So, what is chiropractic? Summary and reflections on a series of papers in Chiropractic & Manual Therapies. Chiropractic & Manual Therapies, 28, 4.

Innes, S. I., Leboeuf-Yde, C., & Walker, B. F. (2016). How comprehensively is evidence-based practice represented in Councils on Chiropractic Education (CCE) educational standards: A systematic audit. Chiropractic & Manual Therapies, 24, 30.

Myburgh, C., Brandborg-Olsen, D., Albert, H., & Hestbaek, L. (2008). The Nordic maintenance care program: What is maintenance care? Interview-based survey of Danish chiropractors. Chiropractic & Osteopathy, 16, 6.

Qaseem, A., Wilt, T. J., McLean, R. M., & Forciea, M. A.; Clinical Guidelines Committee of the American College of Physicians. (2017). Noninvasive treatments for acute, subacute, and chronic low back pain: A clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7), 514–530.

World Federation of Chiropractic. (2008). Definition of chiropractic. Geneva: WFC.