כירופרקט, כירופרקטורים וכירופרקטיקה: כל מה שחשוב לדעת מפורט כאן. מערכת השלד והשרירים, ובמרכזה עמוד השדרה, מהווה את הציר המרכזי לתפקודו התקין של הגוף. בעידן המודרני, המאופיין בישיבה ממושכת ובעומסים פיזיים ונפשיים, כאבי גב וצוואר הפכו לאחת הבעיות הרפואיות השכיחות ביותר. כאן נכנס לתמונה עולם הכירופרקטיקה. זהו תחום בריאותי מבוסס ראיות, המיועד לאבחון, טיפול ומניעה של הפרעות מכניות במערכת המפרקים והעצבים. למרות הפופולריות הגוברת של התחום, עדיין קיימים מיתוסים רבים בנוגע למהות הטיפול. רבים טועים לחשוב שמדובר בטכניקה מסוכנת, כואבת או חסרת בסיס מדעי.
בפועל, כירופרקטורים מוסמכים עוברים מסלול הכשרה אקדמי וקליני ממושך ומקיף, המקביל ברמתו ללימודי רפואה. הטיפול הכירופרקטי מציע גישה שמרנית, לא-פולשנית וללא שימוש בתרופות, המתמקדת במקור הבעיה ולא רק בתסמיניה. באמצעות מניפולציות ידניות עדינות ומדויקות, הידועות כ"כוונון חוליות" (Adjustments), הרופא משפר את טווחי התנועה ומפחית לחץ עצבי. מאמר זה יעשה סדר בתחום: נבין כיצד פועלות שיטות הטיפול המתקדמות, נפריך את התפיסות השגויות הנפוצות, ונבחן כיצד שילוב מבוקר של כירופרקטיקה יכול להוביל להקלה משמעותית בכאב ולשיפור מוכח באיכות החיים.
כירופרקט, כירופרקטורים וכירופרקטיקה: כל מה שחשוב לדעת – רקע
כירופרקטיקה היא מקצוע בריאות המתמקד באבחון, טיפול, שיקום ומניעה של הפרעות במערכת השריר־שלד, ובעיקר בעמוד השדרה, המפרקים, השרירים, מערכת העצבים והתפקוד התנועתי. כירופרקטים מוכרים בעיקר בזכות טיפול ידני ומניפולציות לעמוד השדרה, אך בפועל כירופרקטיקה מודרנית כוללת הרבה יותר מכך: בדיקה קלינית, אבחנה מבדלת, זיהוי דגלים אדומים, הדרכת תנועה, תרגילי שיקום, טיפול ברקמות רכות, ייעוץ ארגונומי, ניהול עומסים וחזרה מדורגת לפעילות.
בעשורים האחרונים הכירופרקטיקה עברה שינוי משמעותי. לצד מסורות טיפוליות ישנות, התחום המודרני שם דגש הולך וגובר על רפואה מבוססת ראיות, שיתוף פעולה עם רופאים, פיזיותרפיסטים ואנשי מקצוע נוספים, והבנה שכאב אינו נובע תמיד מ“חוליה שזזה מהמקום”. סקירות עדכניות מציינות כי מניפולציה שדרתית מופיעה בהנחיות קליניות רבות כאפשרות טיפול בכאבי גב תחתון, כאבי צוואר וכאבי ראש מסוימים, בעיקר כחלק מתוכנית טיפול רב־מרכיבית ולא כטיפול בודד (Trager, 2024).
מה זה כירופרקט?
כירופרקט הוא איש מקצוע שעוסק בהערכה וטיפול בהפרעות שריר־שלד ותפקוד עצבי־תנועתי. במדינות רבות ההכשרה כוללת לימודים אקדמיים ממושכים במדעי יסוד, אנטומיה, פיזיולוגיה, נוירולוגיה, אורתופדיה, הדמיה, בדיקה גופנית, טיפול ידני ושיקום. היקף ההסדרה החוקית משתנה ממדינה למדינה, ולכן חשוב לבדוק שהמטפל למד במוסד מוכר, מחזיק בהכשרה מתאימה ופועל לפי סטנדרטים מקצועיים.
כירופרקט אינו אמור “לטפל בכל דבר”. התחום המרכזי הוא כאבים והפרעות תפקודיות של מערכת השריר־שלד: גב, צוואר, כתפיים, אגן, ירכיים, ברכיים, מרפקים, שורש כף יד ולעיתים כאבי ראש ממקור צווארי. כירופרקט אחראי יודע מתי לטפל, מתי להימנע מטיפול ידני ומתי להפנות לרופא, אורתופד, נוירולוג, ראומטולוג או חדר מיון.
מהי כירופרקטיקה מודרנית?
כירופרקטיקה מודרנית אינה מבוססת רק על “קליקים”. מניפולציה שדרתית היא כלי אחד בארגז כלים רחב. טיפול איכותי מתחיל באבחון, לא בטכניקה. הכירופרקט צריך להבין מה מקור הכאב: מפרק, דיסק, שריר, עצב, גיד, עומס חוזר, דלקת, פציעה, כאב מוקרן או שילוב של גורמים.
גישה מודרנית כוללת גם הסבר למטופל. במקום להפחיד עם משפטים כמו “הגב שלך עקום” או “החוליות יצאו מהמקום”, ההסבר צריך להיות מדויק ומרגיע: כאב גב וצוואר לרוב מושפע מתנועה, עומס, שינה, פעילות, רגישות מערכת העצבים, מתח, כוח שרירי והרגלים יומיומיים. מטרת הטיפול היא לשפר תפקוד, להפחית כאב, להחזיר ביטחון בתנועה ולמנוע הישנות.
באילו בעיות כירופרקטיקה יכולה לעזור?
כירופרקטיקה יכולה להועיל במגוון מצבים שריר־שלדיים, בעיקר כאשר יש כאב מכני, מגבלה בתנועה, עומס שרירי, כאב מפרקי, כאב חוזר או ירידה בתפקוד. הראיות החזקות ביותר הן סביב כאבי גב תחתון, כאבי צוואר וכאבי ראש מסוימים, כאשר הטיפול משולב עם פעילות גופנית, הדרכה ושיקום (Gevers-Montoro, 2021; Trager, 2024).
| מצב שכיח | איך כירופרקטיקה עשויה לעזור? | הערה חשובה |
|---|---|---|
| כאבי גב תחתון | טיפול ידני, תרגול, הדרכה וניהול עומסים | חשוב לשלול דגלים אדומים |
| כאבי צוואר | מוביליזציה, תרגילי צוואר ושכמה, טיפול ידני | נדרשת זהירות בסחרחורת או סימנים נוירולוגיים |
| כאבי ראש צוואריים | טיפול בצוואר עליון, יציבה ותנועה | לא כל כאב ראש הוא ממקור צווארי |
| כאבי כתף | הערכת כתף־צוואר־שכמה ושיקום | יש לשלול קרע או בעיה דלקתית |
| כאבי ירך ואגן | טיפול תנועתי, חיזוק והדרכת עומסים | כאב מפשעה מחייב אבחנה מדויקת |
| כאבי ברכיים | שיפור תפקוד ירך, קרסול ושרירים סביב הברך | לא מחליף טיפול רפואי בדלקת חריפה |
| נוקשות מפרקים | מוביליזציה ותרגילי טווח | תלוי באבחנה |
| פציעות ספורט | חזרה הדרגתית לפעילות ומניעת עומס יתר | לא לחזור מהר מדי |
מה קורה בביקור ראשון אצל כירופרקט?
ביקור ראשון צריך לכלול תשאול רפואי מפורט. הכירופרקט ישאל מתי הכאב התחיל, מה מחמיר ומה מקל, האם הייתה חבלה, האם יש נימול או חולשה, האם יש כאב לילה, חום, ירידה במשקל, מחלות רקע, תרופות, ניתוחים, פעילות גופנית והרגלי עבודה. המטרה היא להבין האם מדובר בבעיה שריר־שלדית שמתאימה לטיפול, או במצב שדורש בירור רפואי.
לאחר מכן תתבצע בדיקה גופנית. היא עשויה לכלול בדיקת טווחי תנועה, כוח, רפלקסים, תחושה, יציבה דינמית, הליכה, תפקוד מפרקים, בדיקות אורתופדיות ובדיקות נוירולוגיות. במקרים מסוימים הכירופרקט ימליץ לפנות לצילום, MRI, בדיקות דם או רופא מומחה – אך הדמיה אינה נדרשת באופן אוטומטי בכל כאב גב או צוואר.
אילו שיטות טיפול קיימות בכירופרקטיקה?
כירופרקטים משתמשים בשיטות שונות, בהתאם להכשרה, לאבחנה ולצרכי המטופל. טיפול איכותי אינו חייב לכלול מניפולציה מהירה בכל ביקור. לעיתים דווקא מוביליזציה עדינה, תרגול, נשימה, חיזוק או שינוי עומסים יהיו הבחירה הנכונה.
| שיטת טיפול | מה עושים בפועל? | מתי היא מתאימה? |
|---|---|---|
| מניפולציה שדרתית | תנועה מהירה ומדויקת למפרק | כאב מכני ומגבלה, ללא התוויות נגד |
| מוביליזציה | תנועה ידנית איטית ועדינה | מטופלים רגישים, כאב חריף, גיל מבוגר |
| טיפול ברקמות רכות | עבודה על שרירים, פאסיה וגידים | עומס שרירי, נקודות הדק, נוקשות |
| תרגילי שיקום | חיזוק, שליטה, טווח תנועה | מניעת הישנות וחזרה לתפקוד |
| נוירודינמיקה | תרגילי החלקת עצב | כאב מוקרן או רגישות עצבית |
| הדרכה ארגונומית | שינוי סביבת עבודה והרגלים | כאב ממחשב, נהיגה או עבודה חוזרת |
| ניהול עומסים | התאמת פעילות, ספורט ועבודה | פציעות חוזרות וכאב כרוני |
| חינוך לכאב | הסבר על מנגנוני כאב ותנועה | פחד מתנועה וכאב מתמשך |
האם “קליק” אומר שהחוליה חזרה למקום?
לא. הצליל שנשמע לעיתים במניפולציה שדרתית אינו הוכחה שחוליה “יצאה” או “חזרה”. ההסבר המקובל הוא שינוי מהיר בלחץ בתוך המפרק ושחרור גזים בנוזל המפרקי, תופעה שנקראת cavitation. הצליל יכול להיות חלק מהטיפול, אך הוא אינו המדד העיקרי להצלחה.
הצלחה נמדדת לפי ירידה בכאב, שיפור טווח תנועה, שיפור תפקוד, יכולת לחזור לעבודה או פעילות, פחות פחד מתנועה ופחות הישנות. אם הטיפול מייצר הרבה “קליקים” אך המטופל אינו מתקדם בתפקוד, יש צורך לשנות את התוכנית.
מה אומר המחקר על כירופרקטיקה וכאבי גב?
כאבי גב תחתון הם אחד התחומים שבהם כירופרקטיקה נחקרה רבות. ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי לניהול כאב גב תחתון כרוני ראשוני ממליצות על התערבויות לא ניתוחיות כמו חינוך, פעילות גופנית, טיפול מנואלי מסוים, כולל מניפולציה שדרתית ועיסוי, טיפולים פסיכולוגיים מסוימים ותרופות נוגדות דלקת לפי צורך (World Health Organization, 2023).
סקירה שיטתית ב־BMJ מצאה שמניפולציה שדרתית לכאב גב תחתון כרוני קשורה לשיפור קטן עד בינוני בכאב ובתפקוד, בדומה לטיפולים מומלצים אחרים, אך אינה פתרון קסם ואינה מתאימה לכל מצב (Rubinstein, 2019). לכן הגישה הטובה ביותר היא לשלב טיפול ידני עם תרגול, שמירה על פעילות, הדרכה ושיקום.
מה אומר המחקר על כאבי צוואר?
בכאבי צוואר, הנחיות קליניות ממליצות לעיתים על שילוב בין טיפול ידני לבין תרגול. ההנחיה הקלינית של JOSPT לכאבי צוואר מדגישה התאמת טיפול לפי סוג הכאב: כאב עם מגבלת תנועה, כאב עם כאב ראש, כאב עם הקרנה ליד או כאב לאחר חבלה. ברוב המקרים, טיפול ידני לבדו פחות מומלץ מטיפול שמשלב תרגילים, חיזוק, מוביליזציה והדרכה (Blanpied, 2017).
כאבי צוואר עם נימול, חולשה, סחרחורת חריגה, כאב ראש חדש וחזק או סימנים נוירולוגיים דורשים זהירות. במקרים כאלה אין להסתפק בטיפול ידני לפני הערכה מתאימה.
כירופרקטיקה וכאבי ראש
חלק מכאבי הראש קשורים לצוואר, בעיקר כאב ראש צווארי. כאב זה נוטה להתחיל בעורף, להיות חד־צדדי לעיתים, ולהחמיר בתנועות צוואר או תנוחות ממושכות. כירופרקטיקה יכולה לעזור כאשר הבדיקה מצביעה על מקור צווארי, באמצעות טיפול בצוואר העליון, גב עליון, שרירי עורף, תרגילי שליטה וארגונומיה.
עם זאת, לא כל כאב ראש מתאים לכירופרקטיקה. כאב ראש פתאומי וחזק מאוד, כאב ראש עם חום, בלבול, הפרעות ראייה, חולשה, הקאות חריגות או שינוי נוירולוגי מחייב בדיקה רפואית דחופה. גם מיגרנה, כאב ראש מקבצי וכאבי ראש משניים דורשים אבחנה מדויקת.
בטיחות בכירופרקטיקה
ברוב המחקרים, תופעות לוואי לאחר טיפול ידני הן קלות וחולפות: כאב מקומי, נוקשות, עייפות או רגישות במשך יום־יומיים. תופעות חמורות נחשבות נדירות, אך הדיווח עליהן במחקרים אינו תמיד אחיד, ולכן חשוב לנהל שיחה שקופה על סיכונים, תועלות וחלופות לפני טיפול (Gorrell, 2023).
בטיחות מתחילה בבדיקה. כירופרקט אחראי אינו מבצע מניפולציה אוטומטית לכל מטופל. הוא בודק דגלים אדומים, מחלות רקע, תרופות מדללות דם, אוסטיאופורוזיס, סיכון לשבר, סימנים נוירולוגיים, חבלה, זיהום, מחלות דלקתיות וסימנים וסקולריים. כאשר יש ספק – מפנים לבירור.
מתי לא מתאים לפנות לטיפול כירופרקטי בלבד?
כירופרקטיקה אינה תחליף לרפואה דחופה. יש לפנות לרופא או למיון כאשר מופיעים סימנים שמרמזים על מצב מסוכן.
| סימן אזהרה | מה צריך לשלול? | פעולה מומלצת |
|---|---|---|
| חולשה מתקדמת ביד או ברגל | לחץ עצבי משמעותי | בדיקה רפואית מהירה |
| אובדן שליטה בסוגרים | מצב עצבי חמור | פנייה דחופה |
| כאב אחרי חבלה משמעותית | שבר או פגיעה פנימית | צילום/בירור |
| חום, צמרמורות וכאב גב | זיהום | בדיקה דחופה |
| ירידה לא מוסברת במשקל | מחלה מערכתית | בירור רפואי |
| כאב לילה קבוע שאינו משתנה | דלקת, גידול או מצב אחר | בדיקה רפואית |
| כאב ראש פתאומי וחזק | מצב נוירולוגי | פנייה דחופה |
| סחרחורת עם ראייה כפולה או קושי בדיבור | אירוע מוחי/וסקולרי | מיון |
כירופרקטיקה, פיזיותרפיה ואורתופדיה: מה ההבדל?
יש חפיפה בין מקצועות הבריאות העוסקים בכאב ותנועה. פיזיותרפיסטים מתמקדים בשיקום, תרגול, תפקוד ותנועה. אורתופדים עוסקים באבחון וטיפול רפואי־ניתוחי במערכת השלד. כירופרקטים מתמקדים בעיקר באבחון וטיפול ידני ושיקומי של הפרעות שריר־שלד, עם דגש היסטורי על עמוד השדרה.
הבחירה אינה תמיד “או־או”. במקרים רבים השילוב הוא הטוב ביותר. אדם עם כאב גב כרוני יכול להיעזר בכירופרקט לטיפול ידני והדרכה, בפיזיותרפיסט לתוכנית שיקום ממוקדת, וברופא כאשר נדרשת תרופה, הדמיה או בירור נוסף. טיפול טוב הוא טיפול שמשרת את המטופל, לא את גבולות המקצוע.
איך לבחור כירופרקט?
בחירת כירופרקט צריכה להתבסס על הכשרה, מקצועיות, שקיפות ויכולת לעבוד עם אבחנה מבדלת. כדאי לבחור מטפל שמבצע בדיקה מסודרת, מסביר את האבחנה, מציע תוכנית טיפול עם מטרות מדידות, נותן תרגילים, אינו מבטיח ריפוי מוחלט ואינו מפחיד את המטופל עם טענות לא מבוססות.
| סימן חיובי | למה זה חשוב? |
|---|---|
| תשאול ובדיקה לפני טיפול | מונע טיפול לא מתאים |
| הסבר ברור ולא מפחיד | מחזק ביטחון בתנועה |
| תוכנית עם מטרות | מאפשר מעקב אחר התקדמות |
| שילוב תרגילים | מפחית תלות בטיפול פסיבי |
| הפניה כשצריך | מעיד על אחריות מקצועית |
| תיאום עם רופא/מטפל אחר | משפר טיפול במקרים מורכבים |
| שקיפות לגבי סיכונים | מאפשר הסכמה מדעת |
| הימנעות מהבטחות מוגזמות | משקף גישה מבוססת ראיות |
מה צריך להדליק נורה אדומה אצל כירופרקט?
יש להיזהר ממטפל שמבטיח לרפא כל מחלה, טוען שכל כאב נובע מ”חוליה לא במקום”, מחייב סדרת טיפולים ארוכה לפני בדיקה, מבצע טיפול בלי לשאול על מחלות רקע, מתעלם מנימול או חולשה, מתנגד לכל טיפול רפואי, או מפחיד את המטופל שאם לא יטופל “המצב יידרדר בוודאות”.
כירופרקטיקה מקצועית אינה צריכה להתחרות ברפואה או להפחיד מטופלים. היא צריכה להיות חלק ממערכת בריאות אחראית, עם אבחון, טיפול, מדידה ושיתוף פעולה.
כמה טיפולים צריך?
מספר הטיפולים תלוי באבחנה, משך הכאב, חומרה, גיל, מצב בריאותי, רמת פעילות ומטרות. כאב חריף קל עשוי להשתפר תוך מספר קטן של טיפולים בשילוב תרגילים והדרכה. כאב כרוני או בעיה חוזרת דורשים לעיתים תוכנית ארוכה יותר, אך גם אז צריכות להיות מטרות ברורות ובחינה מחודשת של ההתקדמות.
אם אין שיפור כלשהו לאחר תקופה סבירה, למשל כמה שבועות של טיפול מתאים, יש לשקול שינוי גישה, בדיקה חוזרת או הפניה. טיפול אינסופי ללא מדידה אינו גישה מקצועית.
האם כירופרקטיקה מתאימה לילדים ובני נוער?
בני נוער יכולים לסבול מכאבי גב, צוואר, פציעות ספורט, כאבי ברכיים, עומסי תיק, ישיבה ממושכת או כאב לאחר אימון. טיפול ידני עדין, הדרכה ותרגילים יכולים לעזור במקרים שריר־שלדיים מתאימים, אך יש להקפיד במיוחד על אבחון נכון, הסכמת הורה/אפוטרופוס, מינון עדין והימנעות מהבטחות לא מבוססות.
כאבים בילדים ובני נוער עם חום, ירידה במשקל, כאב לילה, צליעה, כאב לאחר חבלה, חולשה, נימול, כאב גב מתמשך מאוד או כאב שמפריע לשינה מחייבים בדיקה רפואית. בגיל ההתבגרות לא כדאי להניח שכל כאב הוא “שריר תפוס”.
כירופרקטיקה וספורט

ספורטאים פונים לכירופרקטים בגלל כאבי גב, צוואר, כתף, ברך, אגן, קרסול, עומס יתר או ירידה בתנועה. הטיפול עשוי לשלב בדיקת תנועה, טיפול ידני, שיפור טווחים, חיזוק, תרגילי שליטה, התאמת עומסי אימון וחזרה הדרגתית לספורט. בתחום הספורט, הדגש החשוב ביותר הוא ניהול עומסים: לא רק “לשחרר” כאב, אלא להבין מדוע הוא הופיע.
כירופרקט טוב ישאל על נפח אימון, עצימות, טכניקה, שינה, התאוששות, נעליים, משטח, תזונה והיסטוריית פציעות. בלי שינוי בגורמי העומס, הכאב עלול לחזור גם אם הטיפול הקל זמנית.
כירופרקטיקה וכאב כרוני
כאב כרוני אינו רק “פציעה שלא החלימה”. הוא יכול לכלול רגישות עצבית מוגברת, פחד מתנועה, שינה לקויה, מתח, ירידה בכושר, הימנעות מפעילות ושינויים בתפקוד. בכאב כרוני, מטרת הכירופרקטיקה אינה רק להוריד כאב בביקור, אלא לעזור למטופל לחזור לשליטה.
גישה יעילה בכאב כרוני כוללת הסבר על מנגנוני כאב, טיפול ידני במינון נכון, תרגול הדרגתי, חשיפה לתנועה, שיפור שינה, ניהול עומסים ושיתוף פעולה רב־מקצועי. לעיתים נדרש שילוב עם רופא כאב, פסיכולוג רפואי, פיזיותרפיסט או מומחים אחרים.
האם חייבים צילום לפני טיפול?
ברוב כאבי הגב והצוואר הלא מסובכים אין צורך בצילום לפני טיפול. הדמיה יכולה להראות שינויים נפוצים כמו בלט דיסק, שחיקה או אוסטאופיטים גם אצל אנשים ללא כאב. לכן צילום שאינו נחוץ עלול לגרום פחד מיותר ולא לשנות טיפול.
הדמיה כן חשובה כאשר יש דגלים אדומים, חבלה, חולשה, חשד לשבר, זיהום, גידול, מחלה דלקתית, כאב שלא משתפר או תכנון טיפול פולשני. ההחלטה צריכה להתבסס על בדיקה קלינית, לא על רצון “לראות הכול” מראש.
כירופרקטיקה ומניעה
מניעה אינה אומרת שכל אדם צריך טיפול קבוע לכל החיים. מניעה טובה כוללת תנועה קבועה, חיזוק, שינה, הפסקות בעבודה, התאמת עומסים, טכניקה נכונה באימון, שמירה על טווחי תנועה וזיהוי מוקדם של עומס יתר. כירופרקט יכול לעזור בבניית תוכנית כזו, במיוחד אצל אנשים עם כאבים חוזרים.
| מטרה מניעתית | פעולה אפשרית |
|---|---|
| להפחית כאבי גב חוזרים | חיזוק גו, ירך ותנועה יומית |
| להפחית כאבי צוואר | הפסקות מחשב ותרגילי שכמות |
| למנוע פציעות ספורט | העלאת עומס הדרגתית |
| לשפר יציבה דינמית | חיזוק ושליטה, לא “עמידה מושלמת” |
| להפחית כאב בעבודה | ארגונומיה ושינוי תנוחות |
| לחזור מפציעה | תוכנית מדורגת ומעקב |
| להפחית פחד מתנועה | הסבר, חשיפה הדרגתית וביטחון |
סיכום: מה חשוב לדעת על כירופרקט, כירופרקטורים וכירופרקטיקה?
כירופרקטיקה היא מקצוע בריאות שמתמקד באבחון, טיפול ושיקום של הפרעות שריר־שלד ותפקוד תנועתי. היא יכולה להועיל במיוחד בכאבי גב תחתון, כאבי צוואר, כאבי ראש צוואריים, כאבים מפרקיים, עומסי ספורט, מגבלות תנועה וכאב חוזר, בעיקר כאשר הטיפול משולב עם תרגילים, הדרכה וניהול עומסים.
כירופרקט טוב אינו רק “עושה קליקים”. הוא בודק, מסביר, מזהה דגלים אדומים, מתאים טיפול, נותן תרגילים, מודד התקדמות ומפנה כשצריך. הכירופרקטיקה המודרנית יעילה ביותר כאשר היא חלק מגישה רחבה: טיפול ידני, שיקום, פעילות גופנית, חינוך לכאב, מניעה ושיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים. המטרה הסופית אינה תלות בטיפול, אלא פחות כאב, יותר תנועה, יותר תפקוד ויותר ביטחון בגוף.
References:
Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017 clinical practice guidelines linked to the International Classification of Functioning, Disability and Health from the Orthopaedic Section of the American Physical Therapy Association. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83. https://doi.org/10.2519/jospt.2017.0302
Bussières, A. E., Stewart, G., Al-Zoubi, F., Decina, P., Descarreaux, M., Haskett, D., Hincapié, C., Pagé, I., Passmore, S., Srbely, J., Stupar, M., Weisberg, J., & Ornelas, J. (2018). Spinal manipulative therapy and other conservative treatments for low back pain: A guideline from the Canadian Chiropractic Guideline Initiative. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 41(4), 265-293. https://doi.org/10.1016/j.jmpt.2017.12.004
Chou, R., Deyo, R., Friedly, J., Skelly, A., Hashimoto, R., Weimer, M., Fu, R., Dana, T., Kraegel, P., Griffin, J., Grusing, S., & Brodt, E. D. (2017). Nonpharmacologic therapies for low back pain: A systematic review for an American College of Physicians clinical practice guideline. Annals of Internal Medicine, 166(7), 493-505. https://doi.org/10.7326/M16-2459
Côté, P., Yu, H., Shearer, H. M., Randhawa, K., Wong, J. J., Mior, S., Ameis, A., Carroll, L. J., Nordin, M., Varatharajan, S., Sutton, D., Southerst, D., Stupar, M., Taylor-Vaisey, A., & van der Velde, G. (2019). Non-pharmacological management of persistent headaches associated with neck pain: A clinical practice guideline from the Ontario Protocol for Traffic Injury Management Collaboration. European Journal of Pain, 23(6), 1051-1070. https://doi.org/10.1002/ejp.1374
Deyo, R. A., Mirza, S. K., Turner, J. A., & Martin, B. I. (2015). Overtreating chronic back pain: Time to back off? Journal of the American Board of Family Medicine, 22(1), 62-68. https://doi.org/10.3122/jabfm.2009.01.080102
Foster, N. E., Anema, J. R., Cherkin, D., Chou, R., Cohen, S. P., Gross, D. P., Ferreira, P. H., Fritz, J. M., Koes, B. W., Peul, W., Turner, J. A., Maher, C. G., & Lancet Low Back Pain Series Working Group. (2018). Prevention and treatment of low back pain: Evidence, challenges, and promising directions. The Lancet, 391(10137), 2368-2383. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)30489-6
Gevers-Montoro, C., Provencher, B., Descarreaux, M., Ortega de Mues, A., & Piché, M. (2021). Clinical effectiveness and efficacy of chiropractic spinal manipulative therapy for spine pain. Frontiers in Pain Research, 2, 765921. https://doi.org/10.3389/fpain.2021.765921
Goertz, C. M., Long, C. R., Vining, R. D., Pohlman, K. A., Walter, J., & Coulter, I. (2018). Effect of usual medical care plus chiropractic care vs usual medical care alone on pain and disability among US service members with low back pain: A comparative effectiveness clinical trial. JAMA Network Open, 1(1), e180105. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2018.0105
Gorrell, L. M., Engel, R. M., Brown, B., & Lystad, R. P. (2023). Reporting of adverse events associated with spinal manipulation in randomised clinical trials: An updated systematic review. BMJ Open, 13(5), e067526. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2022-067526
Hurwitz, E. L., Carragee, E. J., van der Velde, G., Carroll, L. J., Nordin, M., Guzman, J., Peloso, P. M., Holm, L. W., Côté, P., Hogg-Johnson, S., Cassidy, J. D., Haldeman, S., & Bone and Joint Decade 2000-2010 Task Force on Neck Pain and Its Associated Disorders. (2009). Treatment of neck pain: Noninvasive interventions. Spine, 34(22 Suppl), S123-S152. https://doi.org/10.1097/BRS.0b013e3181b503f6
Paige, N. M., Miake-Lye, I. M., Booth, M. S., Beroes, J. M., Mardian, A. S., Dougherty, P., Branson, R., Tang, B., Morton, S. C., & Shekelle, P. G. (2017). Association of spinal manipulative therapy with clinical benefit and harm for acute low back pain: Systematic review and meta-analysis. JAMA, 317(14), 1451-1460. https://doi.org/10.1001/jama.2017.3086
Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689. https://doi.org/10.1136/bmj.l689
World Health Organization. (2023). WHO guideline for non-surgical management of chronic primary low back pain in adults in primary and community care settings. World Health Organization. https://www.who.int/publications/i/item/9789240081789


