מחקר כירופרקטי

מחקר כירופרקטי הוא כינוי רחב למחקרים שבוחנים טיפולים ושירותים שמסופקים על־ידי כירופרקטורים. המחקרים הללו מתייחסים לטכניקות המזוהות עם כירופרקטיקה, בעיקר מניפולציה/מוביליזציה של עמוד השדרה, לבטיחות, לעלות־תועלת, למנגנונים פיזיולוגיים, ליישום הנחיות (implementation), ולחוויית מטופלים. בפועל, המחקר המודרני בכירופרקטיקה מתחלק לשתי שאלות מרכזיות:

1. יעילות יחסית – האם טיפול כירופרקטי (או רכיב ממנו) משפר כאב ותפקוד לעומת חלופות?
2. ערך קליני ומערכתי – למי זה מתאים, באיזה מינון, באיזה הקשר רב־תחומי, ומה העלות/בטיחות?

מאז תחילת שנות ה־2000 חלה האצה משמעותית בהיקף ובשיטתיות של המחקר: יותר RCTs, יותר סקירות שיטתיות ומטא־אנליזות, פיתוח רשתות מחקר מבוססות־מרפאות (PBRN), ושיפור הדרגתי בדיווח ובסטנדרטים מתודולוגיים. עם זאת, עדיין נשארו פערים מהותיים, במיוחד בתחומים שאינם שריר ושלד ובשאלות של “מה בדיוק” נחשב טיפול, איך מגדירים קבוצת ביקורת טובה, ואיך מצמצמים הטיות.

1. מחקר כירופרקטי המעבר מגישה היסטורית למדע מבוסס-ראיות – רקע

הכירופרקטיקה, כדיסציפלינה רפואית, עברה בעשורים האחרונים תהליך עמוק של אבולוציה מחקרית ותפיסתית. אם בעברה נשען המקצוע בעיקר על תיאוריות ויטליסטיות ועל הקונספט של "סבלוקסציה" (תת-נקע) כגורם שורש למגוון רחב של תחלואות, הרי שהחל משנות ה-2000, וביתר שאת בעשור הנוכחי (2020-2026), ניכר מעבר חד לעבר פרקטיקה מבוססת ראיות (Evidence-Based Practice – EBP). הספרות המחקרית העדכנית מתאפיינת במעבר ממחקרים תצפיתיים ותיאורי מקרה (Case Reports) למחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים (RCTs) בקנה מידה רחב, סקירות שיטתיות (Systematic Reviews) ומטה-אנליזות קפדניות.

התפתחות המחקר הכירופרקטי אינה ליניארית; היא משקפת מאבק מתמיד בין המסורת המקצועית לבין הדרישות המחמירות של הקהילה המדעית. כיום, המוקד המחקרי הוסט מניסיונות להוכיח תיקון של "חוסר יישור" (Misalignment) מבני, לעבר הבנה מעמיקה של המנגנונים הנוירו-פיזיולוגיים, הביו-פסיכו-סוציאליים והקונטקסטואליים של הטיפול המנואלי. שינוי זה הוביל להכרה גוברת מצד ארגוני בריאות בינלאומיים וגופים רגולטוריים ביעילות הטיפול עבור מצבי שלד-שריר מסוימים, לצד דחייה מדעית של טענות היסטוריות הנוגעות לטיפול במחלות פנימיות (Visceral disorders). דוח זה יסקור בצורה יסודית את גוף הידע הקיים, תוך ניתוח איכות המחקרים, הבטיחות, והמנגנונים הביולוגיים, עם התייחסות ספציפית להקשר הישראלי והגלובלי.

2. איכות המחקר והאתגרים המתודולוגיים

הערכת האיכות של המחקר הכירופרקטי מחייבת הבנה של המגבלות האינהרנטיות במחקר של טיפולים מנואליים (Manual Therapy). בעוד שמחקרים פרמקולוגיים נהנים מהיכולת לייצר "סמיות כפולה" (Double-Blind) מושלמת באמצעות פלסבו, חוקרים בתחום הכירופרקטיקה מתמודדים עם אתגר ה-"Sham".

2.1. סוגיית הסמיות (Blinding) ואפקט הפלסבו

אחד המכשולים המרכזיים בביסוס סיבתיות במחקרים ידניים הוא הקושי לבצע סמיות מלאה. המטפל תמיד מודע לטיפול שהוא מעניק, ולעיתים קרובות גם המטופל יכול להבחין בין מניפולציה אמיתית (הכוללת לעיתים קרובות תחושת שחרור וצליל "קליק" או קוויטציה) לבין מניפולציית דמה. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שכישלון בביצוע סמיות יעילה עלול להוביל להערכת יתר של יעילות הטיפול ("Performance Bias") ולהשפעה חזקה של ציפיות המטופל. כדי להתמודד עם אתגר זה, מחקרים מודרניים אימצו עיצובים "פרגמטיים" (Pragmatic Trials) המשווים כירופרקטיקה לטיפולים מקובלים אחרים (כגון פיזיותרפיה או טיפול תרופתי) במקום לפלסבו, מתוך הבנה שזו ההשוואה הרלוונטית לקבלת החלטות קליניות. עם זאת, ניסיונות לפיתוח מכשירי דמה וטכניקות מגע שאינן טיפוליות ("Sham Manipulation") עדיין נמשכים במטרה לבודד את האפקט הספציפי של המניפולציה מהאפקט הקונטקסטואלי.

2.2. הטרוגניות וסטנדרטיזציה

ביקורת נוספת נוגעת להטרוגניות הגדולה בין המחקרים. המונח "טיפול כירופרקטי" כולל מגוון רחב של טכניקות – החל ממניפולציות במהירות גבוהה ועוצמה נמוכה (HVLA), דרך מוביליזציות עדינות, ועד לשילוב עם תרגילים וייעוץ לאורח חיים. שונות זו מקשה לעיתים על ביצוע מטה-אנליזות ומחייבת ניתוח תת-קבוצות דקדקני.

3. יעילות קלינית: הפרעות שלד-שריר (Musculoskeletal Conditions)

גוף הראיות החזק והעקבי ביותר בתחום הכירופרקטיקה נוגע לטיפול בכאבי גב, צוואר וראש. סקירות של ארגון ה-Cochrane והנחיות קליניות של ה-American College of Physicians (ACP) ביססו את מעמדה של המניפולציה השדרתית כטיפול קו-ראשון במצבים אלו.

3.1. כאב גב תחתון (Low Back Pain – LBP)

כאב גב תחתון הוא הסיבה השכיחה ביותר לפניה לטיפול כירופרקטי, והוא הנחקר ביותר.

כאב גב תחתון אקוטי (עד 6 שבועות): מטה-אנליזה שפורסמה ב-JAMA בשנת 2017 בחנה 26 מחקרים קליניים ומצאה כי מניפולציה שדרתית קשורה לשיפור מובהק סטטיסטית בכאב ובתפקוד. עם זאת, גודל האפקט הוגדר כ"צנוע" (Modest), בדומה להשפעה של נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs). היתרון המרכזי של המניפולציה במקרה זה הוא פרופיל הבטיחות הגבוה יותר בהשוואה לתופעות הלוואי של תרופות (כגון פגיעה במערכת העיכול).

כאב גב תחתון כרוני (מעל 12 שבועות): במצבים כרוניים, הראיות תומכות בשימוש במניפולציה כחלק מגישה מולטי-מודאלית. הנחיות ה-ACP משנת 2017 ממליצות על מניפולציה שדרתית (לצד דיקור, טאי צ'י ויוגה) כטיפול ראשוני לפני המעבר לטיפול תרופתי. מחקרים מראים כי SMT יעילה יותר מטיפול דמה או מהיעדר טיפול, ויעילה במידה שווה לטיפולים מומלצים אחרים כמו פעילות גופנית.

3.2. כאב צוואר (Neck Pain)

הספרות המחקרית מצביעה על כך שמניפולציה צווארית אינה יעילה כטיפול בודד (Monotherapy), אלא משיגה תוצאות מיטביות כאשר היא משולבת עם תרגילים אקטיביים. סקירות שיטתיות מראות כי עבור כאב צוואר מכני (Mechanical Neck Pain), השילוב של מניפולציה ותרגול עדיף על טיפול תרופתי או מניפולציה לבדה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. איכות הראיות בתחום זה מוגדרת כבינונית.

3.3. כאבי ראש (Headaches)

המחקר מבדיל בבירור בין סוגי כאבי ראש שונים בתגובתם לטיפול:

• כאב ראש ממקור צווארי (Cervicogenic Headache): זהו התחום בו הראיות לטובת המניפולציה הן החזקות ביותר. מחקרים מראים כי SMT יכולה להפחית משמעותית את תדירות הכאב ועוצמתו, לעיתים ביעילות העולה על זו של פיזיותרפיה סטנדרטית או עיסוי.
• מיגרנה (Migraine): ישנן ראיות התומכות בשימוש ב-SMT כטיפול מניעתי להפחתת מספר ימי המיגרנה בחודש. היעילות דומה לזו של תרופות מניעה מסוימות (כגון טופירמאט/אמיטריפטילין), אך עם פחות תופעות לוואי. עם זאת, איכות הראיות נמוכה יותר מאשר בכאב צווארי.
• כאב ראש מתחי (Tension-Type Headache): הראיות לגבי יעילות הטיפול בסוג זה הן מעורבות ופחות עקביות.

טבלה 1: השוואת יעילות טיפול כירופרקטי במצבי שלד-שריר נבחרים

4. מחלוקת קלינית: מצבים ויסרליים ומחלות פנימיות

בניגוד לקונצנזוס היחסי בתחום השלד-שריר, הטיפול הכירופרקטי במצבים שאינם קשורים ישירות למערכת התנועה (Non-Musculoskeletal Conditions) נותר שנוי במחלוקת מדעית עמוקה. למרות דיווחים אנקדוטליים חיוביים, המחקר המבוקר מתקשה לספק תמיכה ליעילות הטיפול במצבים אלו.

4.1. קוליק בתינוקות (Infantile Colic)

קוליק הוא אחת הסיבות הנפוצות לפניית הורים לכירופרקט. סקירות שיטתיות, כולל סקירת Cochrane, מצביעות על פער משמעותי בין דיווחי ההורים לבין מדידות אובייקטיביות. מחקרים שהשוו מניפולציה לפלסבו (כאשר ההורים לא ידעו אם התינוק טופל) לא מצאו הבדל מובהק ב"זמן הבכי" (Crying Time). החוקרים מייחסים את הדיווחים החיוביים לאפקט פלסבו הורי ולמהלך הטבעי של ההפרעה, שנוטה לחלוף מעצמה. ארגוני בריאות רבים ממליצים על גישה שמרנית ואינם תומכים ב-SMT כטיפול מבוסס-ראיות לקוליק.

4.2. אסטמה ויתר לחץ דם

אסטמה: מספר מחקרים מבוקרים בדקו את השפעת הכירופרקטיקה על תפקודי ריאות (FEV1). הממצאים הראו באופן עקבי כי למרות שמטופלים דיווחו על תחושת הקלה סובייקטיבית ושיפור באיכות החיים, לא נצפה שינוי פיזיולוגי אובייקטיבי בתפקוד דרכי הנשימה. המסקנה הרווחת היא שכירופרקטיקה אינה יכולה להחליף טיפול תרופתי באסטמה.

יתר לחץ דם: מחקר פיילוט מפורסם של Bakris משנת 2007 הראה ירידה דרמטית בלחץ הדם בעקבות מניפולציה של חוליית האטלס (C1). עם זאת, מחקרים מאוחרים יותר וסקירות שיטתיות לא הצליחו לשחזר תוצאות אלו באופן עקבי. הקהילה המדעית רואה בממצאים אלו כלא מספקים להמלצה קלינית גורפת, והנושא דורש מחקר נוסף.

5. בטיחות הטיפול: הקשר לדיסקציה עורקית ושבץ מוחי

אחד הנושאים הרגישים והנחקרים ביותר הוא בטיחות המניפולציה הצווארית והחשש לקשר סיבתי בינה לבין דיסקציה של העורק הוורטברלי (Vertebral Artery Dissection – VAD) ושבץ מוחי.

5.1. הטיה פרוטופתית (Protopathic Bias)

המחקר המכונן של קסידי (Cassidy et al., 2008), שבדק מיליוני שנות-אדם באונטריו, שפך אור חדש על סוגיה זו. המחקר מצא כי אכן קיימת אסוציאציה סטטיסטית בין ביקור אצל כירופרקט לבין אירוע מוחי לאחר מכן. עם זאת, הממצא המכריע היה שנמצאה אסוציאציה זהה בדיוק גם בקרב מטופלים שביקרו אצל רופא משפחה (PCP) לפני האירוע.

הפרשנות המקובלת כיום היא שמדובר ב"הטיה פרוטופתית": המטופל חווה את הסימפטומים הראשוניים של הדיסקציה (כאב צוואר חריג וכאב ראש) לפני הטיפול, ופונה לאיש מקצוע (כירופרקט או רופא) כדי לטפל בכאב. הטיפול עצמו אינו הגורם לדיסקציה, אלא הדיסקציה היא הסיבה לפנייה לטיפול.

5.2. סיכום הראיות הנוכחי

סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות עדכניות (Church et al., 2016; Kosloff et al., 2015) קובעות כי אין ראיות משכנעות לקשר סיבתי בין מניפולציה לבין VAD. הסיכון לאירוע כזה הוא נדיר ביותר (מוערך ב-1 למיליוני טיפולים), ודומה לסיכון הספונטני באוכלוסייה הכללית. עם זאת, ההנחיות המקצועיות מדגישות את החשיבות של אנמנזה מדוקדקת לזיהוי "דגלים אדומים" (כאב חדש ופתאומי, שונה באופיו) לפני ביצוע מניפולציה צווארית.

6. מנגנונים ביולוגיים ונוירופיזיולוגיים

המחקר המודרני (2015-2025) מתמקד בפענוח המנגנונים שדרכם מניפולציה משפיעה על הגוף, תוך מעבר מהסברים ביומכניים ("יישור חוליות") להסברים נוירופיזיולוגיים מורכבים.

6.1. נוירו-מודולציה ופלסטיות מוחית

התיאוריה המובילה גורסת שמניפולציה שדרתית פועלת כגירוי סנסורי רב-עוצמה (High-Velocity Low-Amplitude) המשנה את הקלט העצבי (Afferent Input) המגיע למערכת העצבים המרכזית. מחקרים המשתמשים בטכנולוגיות כגון fMRI ו-TMS (גירוי מגנטי טרנס-גולגולתי) הראו ש-SMT יכולה לשנות את הפעילות באזורים במוח הקשורים לעיבוד כאב (Pain Matrix) ולשליטה מוטורית (Sensorimotor Integration). השפעה זו עשויה להסביר את היעילות בשיכוך כאב כרוני על ידי דיכוי של סנסיטיזציה מרכזית (Central Sensitization).

6.2. ביו-מרקרים ושינויים דלקתיים

מחקרים חדשניים בודקים את ההשפעה של מניפולציה על סמנים ביוכימיים בדם. נמצאו ראיות ראשוניות לכך ש-SMT משפיעה על רמות של נוירו-פפטידים והורמונים המעורבים בשיכוך כאב ובוויסות דחק:

• אוקסיטוצין ונוירוטנסין: עלייה ברמות חומרים אלו לאחר מניפולציה מעידה על הפעלת מנגנונים יורדים של שיכוך כאב (Descending Inhibitory Pathways).
• קורטיזול: נצפו שינויים ברמות הקורטיזול, המעידים על אינטראקציה עם ציר ה-HPA ותגובת הדחק של הגוף.
• ציטוקינים: השפעה אפשרית על הפחתת ציטוקינים פרו-דלקתיים, מה שעשוי לתרום להקלה בכאב דלקתי.

7. סטטוס רגולטורי, אינטגרציה ומדיניות בריאות (דגש על ישראל וארה"ב)

ההכרה המדעית הגוברת הובילה לשינויים במעמד המקצועי ובשילוב הכירופרקטיקה במערכות בריאות ציבוריות.

7.1. ישראל: חוק הסדרת העיסוק וקופות החולים

בישראל, הכירופרקטיקה היא מקצוע בריאות מוסדר מאז חקיקת "חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות" (תיקון מס' 2, התש"ע-2010). החוק קובע כי רק בעלי תואר דוקטור לכירופרקטיקה (D.C) ממוסדות מוכרים בחו"ל זכאים לרישיון משרד הבריאות, שכן אין מסלול הכשרה אקדמי למקצוע זה בישראל.

• אינטגרציה: כיום, שירותי כירופרקטיקה זמינים בכל ארבע קופות החולים (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית) במסגרת הביטוחים המשלימים (רפואה משלימה/משולבת).
• האגודה הישראלית לכירופרקטיקה (ICS): הגוף המייצג את המקצוע פועל לקידום סטנדרטים אתיים ומקצועיים ולמניעת התחזות מצד מטפלים שאינם מוסמכים.

7.2. ארצות הברית: מודל ה-Veterans Affairs (VA)

מערכת הבריאות של ה-VA (המחלקה לענייני חיילים משוחררים) מהווה דוגמה לאינטגרציה מלאה. כירופרקטים משולבים כחלק אינטגרלי מצוותי הטיפול בבתי חולים ובמרפאות כאב, לצד רופאים ופיזיותרפיסטים. מחקרים פנימיים של ה-VA הראו ששילוב זה מוביל להפחתה בשימוש באופיואידים, הפחתה בהפניות לניתוחי גב ושביעות רצון גבוהה בקרב המטופלים. תחזיות מראות גידול מתמיד בביקוש לשירותים אלו בתוך המערכת הפדרלית.

8. סיכום ומסקנות

המחקר הכירופרקטי במאה ה-21 מציג תמונה של מקצוע מתבגר, המאמץ סטנדרטים מדעיים ומתרחק מדוגמות היסטוריות לא מבוססות. הראיות הקליניות תומכות באופן חזק בשימוש במניפולציה שדרתית לטיפול בכאבי גב, צוואר וראש, ומציבות אותה כאלטרנטיבה בטוחה ויעילה לטיפול תרופתי וכירורגי במצבים אלו. ההבנה של מנגנוני הפעולה התרחבה מההיבט המכני להיבט הנוירו-פיזיולוגי, תוך דגש על השפעה מרכזית וביו-מרקרים.

עם זאת, הפער בין הראיות לטיפול במצבי שלד-שריר לבין היעדר הראיות לטיפול במצבים ויסרליים (כגון אסטמה וקוליק) נותר בעינו, ומחייב את המקצוע לנקוט בגישה זהירה ואתית. העתיד של המחקר הכירופרקטי טמון בהעמקת ההבנה של תת-קבוצות המטופלים שיגיבו בצורה המיטבית לטיפול ("Personalized Medicine") ובחיזוק האינטגרציה הבין-תחומית במערכות הבריאות.

מחקר כירופרקטי – ריכוז של מחקרים בולטים

תפוצת הכירופרקטיקה

Stochkendahl et al. (2023) סיפקו מבט גלובלי על כוח העבודה הכירופרקטי והגיעו למסקנה כי כירופרקטורים נמצאים ב -90 מתוך 193 מדינות החברות באו"ם עם השכיחות הגבוהה ביותר במדינות בעלות הכנסה גבוהה.

Stochkendahl MJ, Rezai M, Torres P, Sutton D, Tuchin P, Brown R, Côté P. The chiropractic workforce: a global review. Chiropr Man Therap. 2019 Jul 24;27:36. doi: 10.1186/s12998-019-0255-x. PMID: 31367341; PMCID: PMC6651973.

בטיחות הטיפול

מחקר כירופרקטי העלה: 19,722 חולים מעל 50,000 מניפולציות צוואר ללא כול תופעות לוואי.

Thiel H W, Bolton J E, Docherty S, et al. Safety of chiropractic manipulation of the cervical spine. Spine 2007; 32:2375-8. [Spine (Phila Pa 1976). 2008].

 9 שנות מחקר כירופרקטי ללא הוכחות לסיכון מוגבר לשבץ מוחי עקב טיפול כירופרקטי.

Maigne JY. Cassidy JD, Boyle E, Côté P, et al. Risk of vertebrobasilar stroke and chiropractic care: results of a population-based case-control and case-crossover study. Spine 2008; 33(suppl 4):S176-S83. Spine (Phila Pa 1976). 2008 Dec 1;33(25):2838; author reply 2838-9.

 מחקר כירופרקטי בנושא טיפול בכאבי צוואר

חולים שטופלו באמצעות מניפולציה בעמוד השדרה החזי חוו שיפור משמעותי בכאבי הצוואר שלהם שבוע לאחר הטיפול.

Salom-Moreno J, Ortega-Santiago R, Cleland JA, Palacios-Ceña M, Truyols-Domínguez S, Fernández-de-las-Peñas C. Immediate changes in neck pain intensity and widespread pressure pain sensitivity in patients with bilateral chronic mechanical neck pain: a randomized controlled trial of thoracic thrust manipulation vs non-thrust mobilization. J Manipulative Physiol Ther. 2014 Jun;37(5):312-9.

מחקר כירופרקטי בנושא טיפול בגב התחתון

הושג שיפור משמעותי יותר במצבם של חולים שסבלו מפריצת דיסק מותני וטופלו באמצעות מניפולציה בעמוד השדרה המותני לעומת חולים שטופלו באמצעות זריקה לאזור שורש העצב הדלוק.

Lisi AJ, Holmes EJ, Ammendolia C. High-velocity low-amplitude spinal manipulation for symptomatic lumbar disk disease: a systematic review of the literature. 2005. In: Database of Abstracts of Reviews of Effects (DARE): Quality-assessed Reviews [Internet]. York (UK): Centre for Reviews and Dissemination (UK); 1995-.

Meade TW, Dyer S, Browne W, Frank AO. Low back pain of mechanical origin: randomized comparison of chiropractic and hospital outpatient treatment. BMJ. 1990;300:1431-1437.

שיפור גדול יותר במצב החולים עם כאבי גב שטופלו באמצעות טכניקה של כפיפה ופשיטה (flexion-distraction) לעומת חולים שטופלו באמצעות תרגילי ספורט.

Gudavalli MR, Cambron JA, McGregor M, Jedlicka J, Keenum M, Ghanayem AJ, Patwardhan AG. A randomized clinical trial and subgroup analysis to compare flexion-distraction with active exercise for chronic low back pain. Eur Spine J. 2006 Jul;15(7):1070-82.

מחקר כירופרקטי בנושא טיפול משולב עם רופא בכאבי גב תחתון

קבוצת החולים עם כאבי גב תחתון שטופלה על ידי רופא וכירופרקט במשולב הראתה שיפור דרמטי במצבה לעומת חולים עם כאבי גב תחתון שטופלו רק על ידי רופא.

Goertz CM, Long CR, Hondras MA, Petri R, Delgado R, Lawrence DJ, Owens EF, Meeker WC. Adding chiropractic manipulative therapy to standard medical care for patients with acute low back pain: results of a pragmatic randomized comparative effectiveness study. Spine (Phila Pa 1976). 2013 Apr 15;38(8):627-34.

מחקר כירופרקטי השוואתי: טיפול כירופרקטי יעיל יותר מטיפול רפואי

מחקר כירופרקטי השוואתי זה נערך בבית חולים. גם כאן התוצאות היו חד משמעיות. שיפור חד בקרב קבוצת החולים עם כאבי גב תחתון שטופלה על ידי כירופרקט לעומת קבוצת החולים שטופלה על ידי רופא משפחה.

Bishop PB, Quon JA, Fisher CG, Dvorak MF. The Chiropractic Hospital-based Interventions Research Outcomes (CHIRO) study: a randomized controlled trial on the effectiveness of clinical practice guidelines in the medical and chiropractic management of patients with acute mechanical low back pain. Spine J. 2010 Dec;10(12):1055-64.

טיפול כירופרקטי יעיל יותר מטיפול באמצעות תרופות נוגדות דלקת

במחקר הנוכחי בעל הסמיות הכפולה הוכחה העליונות של הטיפול בכאבי גב באמצעות מניפולציה של עמוד השדרה לעומת פלצבו ולעומת תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים.

Von Heymann WJ, Schloemer P, Timm J, Muehlbauer B. Spinal high-velocity low amplitude manipulation in acute nonspecific low back pain: a double-blinded randomized controlled trial in comparison with diclofenac and placebo. Spine (Phila Pa 1976). 2013 Apr 1;38(7):540-8.

טיפולי תחזוקה כירופרקטיים לכאבי גב תחתון יעילים

מסקנות המחקר מאשרות את היעילות של טיפולי תחזוקה של עמוד השדרה למניעה או צמצום הסיכון לאפיזודות כאב נוספות.

Senna MK, Machaly SA. Does maintained spinal manipulation therapy for chronic nonspecific low back pain result in better long-term outcome? Spine (Phila Pa 1976). 2011 Aug 15;36(18):1427-37.

Eklund A, et al. The Nordic maintenance care program: maintenance care reduces the number of days with pain in acute episodes and increases the length of pain-free periods for dysfunctional patients with recurrent and persistent low back pain – a secondary analysis of a pragmatic randomized controlled trial. Chiropr Man Therap. 2020 Apr 21;28(1):19.

References:

Alcantara, J., Alcantara, J. D., & Alcantara, J. (2011). The chiropractic care of infants with colic: a systematic review of the literature. Explore, 7(3), 168-174.

Bronfort, G., Evans, R., Anderson, A. V., Svendsen, K. H., Bracha, Y., & Grimm, R. H. (2012). Spinal manipulation, medication, or home exercise with advice for acute and subacute neck pain: a randomized trial. Annals of Internal Medicine, 156(1_Part_1), 1-10.

Cassidy, J. D., Boyle, E., Côté, P., He, Y., Hogg-Johnson, S., Silver, F. L., & Bondy, S. J. (2008). Risk of vertebrobasilar stroke and chiropractic care: results of a population-based case-control and case-crossover study. Spine, 33(4S), S176-S183.

Church, E. W., Sieg, E. P., Zalatimo, O., Hussain, N. S., Glantz, M., & Harbaugh, R. E. (2016). Systematic review and meta-analysis of chiropractic care and cervical artery dissection: no evidence for causation. Cureus, 8(2), e498.

Coulter, I. D., Crawford, C., Hurwitz, E. L., Vernon, H., Khorsan, R., Suttorp Booth, M., & Herman, P. M. (2018). Manipulation and mobilization for treating chronic low back pain: a systematic review and meta-analysis. The Spine Journal, 18(5), 866-879.

Fernandez, M., Moore, C., Luciani, E., & Tuchin, P. (2020). Spinal manipulation for the management of cervicogenic headache: A systematic review and meta-analysis. Musculoskeletal Science and Practice, 48, 102180.

Kovanur-Sampath, K., Mani, R., Cotter, J. D., Gisselman, A. S., & Tumilty, S. (2017). Changes in biochemical markers following spinal manipulation-a systematic review and meta-analysis. Musculoskeletal Science and Practice, 29, 120-131.

Qaseem, A., Wilt, T. J., McLean, R. M., & Forciea, M. A. (2017). Noninvasive treatments for acute, subacute, and chronic low back pain: a clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7), 514-530.

Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689.