מבנה הרגל אנטומיה וביומכניקה
מבנה הרגל אנטומיה וביומכניקה

מבנה הרגל אנטומיה וביומכניקה

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מבנה הרגל אנטומיה וביומכניקה הם תחומי ידע קריטיים שעליהם נסמך הקלינאי בשעת הצורך. לצורך אבחון מקור הכאבים ושאר הסימנים והתסמינים המתפתחים ברגל חייב הקלינאי להכיר את המבנה האנטומי של הרגל ואת מאפייני התנועה שלה. אבחנה מבדלת שמתבססת בין היתר על תחומי הידע הללו יעזרו לקבוע מה הטיפול היעיל ביותר בבעיה.

הרגל תומכת בגוף במצב של עמידה ומאפשרת לנו ללכת, לרוץ, לקפוץ ולבצע מגוון תנועות נוספות. כאבים בגפה התחתונה מהווים בעיה שכיחה ביותר. כאבים בברכיים, כאבים בכפות רגליים, כאבים במפרקי הירך או כאבים בשוקיים, כמעט כולנו מתלוננים לעתים על כאבים בחלק זה או אחר לאורך הגפה התחתונה. ברוב המקרים כאבים אלו הם תוצאה של נזק קל ברקמה רכה כזו או אחרת והם צפויים לחלוף תוך ימים אחדים. עם זאת אין לשכוח שלעתים, רחוקות אמנם, סימנים ותסמינים בגפה התחתונה מעידים על נזק משמעותי ברגל או באזור אחר המשליך כאב לרגל. לרוב כאבי הרגליים יש רקע מכאני ועל כן יכולים להיות מטופלים באופן שמרני. כלומר ללא ניתוחים ובמידת האפשר ללא תרופות.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



מבנה הרגל אנטומיה וביומכניקה – רקע

כירופרקטיקה נותנת מענה מקיף לכאב בגפה התחתונה. הכירופרקט מאומן לאתר ולטפל ברוב הכאבים ברגל שנוצרים בעקבות שיבושים בתפקוד הביומכני או בגלל נזק לרקמות מעומס יתר. השלב הטיפולי והשיקומי יחל רק לאחר הליך מסודר הכולל: תשאול והיסטוריה רפואית, בדיקות גופניות הכוללות בדיקות מיוחדות ובדיקות עצביות, ניתוח התפקוד הביומכני במצבים שונים של הרגליים ובמידת הצורך גם בדיקות מעבדה ודימות. זכרו התנהגות נכונה כאשר הרגל מתחילה לכאוב היא קריטית לריפוי עצמי. ככלל, מנוחה במיטה אינה מומלצת שכן די מהר היא גורמת לנזקים ומאיטה את ההחלמה. הכלל שכן צריך להנחות אתכם הוא הימנעות מכאב.

כאבים שמוסיפים להחמיר או אינם מגיבים לטיפול עצמי מחייבים עזרה מקצועית. האבחון של הכאב ברגליים והטיפול המוצלח בהם מתבסס בין היתר על ההכרה המעמיקה של מבנה הרגל מבחינה אנטומית וידיעת הביומכניקה של הרגל על רקמותיה השונות. בלי ידע בתחומים אלה האבחון והטיפול זקוקים ליותר מידי מזל כדי להצליח.

מבנה הרגל – אנטומיה של הגפה התחתונה

מבנה הרגל אנטומיה וביומכניקה
מבנה הרגל אנטומיה וביומכניקה

מבנה הרגל כולל חמישה חלקים מוגדרים: רגל עליונה, ברך, רגל תחתונה, מפרק קרסול וכף רגל. להלן פירוט הרכיבים האנטומיים בגפה התחתונה:

עצמות ומפרקים ברגל

מבנה הרגל הגרמי כולל בחלקו העליון את עצם הירך (Femur) ובחלקו התחתון את עצם השוק (Tibia) ואת עצם השוקית (Fibula). עצם השוק ועצם השוקית יוצרים יחד עם עצמות כף הרגל את מפרק הקרסול. עצם הירך ועצם השוק יוצרים את מפרק הברך המרכזי (מפרק ירך-שוק) ואילו עצם הירך ופיקת הברך יוצרים את מפרק הברך המשני המפרק הפטלופמורלי (מפרק ירך-פיקה). בחלקה העליון יוצרת עצם הירך יחד עם שקע ייעודי באגן את מפרק הירך.

רקמות רכות

המפרקים הללו שהם מפרקים סינוביאליים נתמכים על ידי רצועות (Ligaments). קצות העצמות, בנקודות המפגש שלהן לצורך יצירת המפרקים, מכוסות בשכבת סחוס שתפקידו לאפשר תנועה חלקה ולעזור בספיגת הזעזועים. השרירים אחוזים לעצמות באמצעות גידים ותפקידם להניע את הרגל על כל חלקיה. קבוצות שרירים חשובות בתנועת הרגל כוללות מאחור את שרירי העכוז (Gluteal), שרירי ירך אחוריים – שרירי המיתר (Hamstrings) ומתחת לברך – שריר הסובך – התאומים (Gastrocnemius).

לפנים נימצא השריר הארבע ראשי (Quadriceps), ומתחת לברך השרירים שאחראים לתפקוד הקרסול. שרירים נוספים הם השרירים הקטנים של כף הרגל. לשרירים אלו תפקיד חשוב בעיקר בייצוב מגוון הפרקים בכף הרגל אך גם איזון עבודת הרגל בכלל.

כלי דם ועיצבוב

שני קבוצות של כלי דם פועלים ברגל. העורקים מובילים דם עשיר בחמצן מהלב בעוד שהוורידים אוספים את הדם מהרגל הרווי בפחמן דו-חמצני וחומרי פסולת מטבולית ומובילים אותו אל הלב. עורקים שהתפצלו מאב העורקים אחראים על אספקת הדם לרגליים. עצבים מחוט השדרה מעבירים מידע מהמוח אל הרגל לצורך ביצוע תנועות. הם גם מחזירים מידע תחושתי למוח הכולל כאב, מגע קל, לחץ, טמפרטורה, ומיקום. העיצבוב לרגליים מקורו בעצב הסיאטי (עצב השת) שיורד במורד הרגל, מתפצל באזור הברך ושולח את ענפיו אל כף הרגל.

ביומכניקה של הגפה התחתונה

מבנה הרגל לבדו אינו קובע את גורל הרגל. כאשר אנו רוצים להעריך את סיכויי הפגיעה ברגל אנו צריכים גם לבחון את הביומכניקה שלה. ביומכניקה של הגפה התחתונה מתייחס ליחסי הגומלין ולהשפעות הקיימות בין המפרקים, השרירים והעצבים השונים בגפה התחתונה. כך למשל לאופן שבו כף הרגל נוגעת ונעה על הקרקע ישנה השפעה אדירה על מפרקי הגפה התחתונה כולל על מפרקי הירך, על הברכיים ועל כפות הרגליים. יתרה מזאת לאופן שבו אנו דורכים ישנה השפעה אפילו על האגן, על הגב התחתון ועל אזורים גבוהים יותר. פעולה ביומכנית תקינה של הגפיים התחתונות תצמצם את הסיכון לבלאי של המפרקים בגפה ושל אזורים אחרים בגוף. מאידך ליקוי תנועתי באחד או יותר מהמפרקים בגפה התחתונה יובילו בהכרח לעומסים מוגברים וסיכוי גדול יותר לפציעות. לצורך הבחינה

בחינה של ביומכניקה

לצורך בחינה של תקינות הביומכניקה של האדם נתבונן באדם הניצב מולנו ונחפש חוסר סימטריה או עיוותים של מבנה הרגל שעלולים לשבש את התנועה התקינה של הרגליים. בין היתר נתבונן בזוויות של מפרקי הירך, של הברכיים ושל כפות הרגליים. נבצע מספר בדיקות ובכלל זה מדידה של אורכי הרגליים, מדידה של טווחי התנועה של המפרקים ומדדיה של האיזון השרירי.

נבחן את ההליכה. התבוננות באדם הולך תגלה שההליכה נושאת אופי מחזורי. הליכה תקינה היא אחד המדדים לתנועה נכונה ובריאות של הגפה התחתונה. במהלך הבדיקה של החולה נתבונן באופן הליכתו ונחפש ליקויים כולל חוסר סימטריה, שינויים בתבנית ההליכה, יתר פרונציה או תת פרונציה של כפות הרגליים ועוד. במידה ונאתר ליקויים באופן ההליכה ננסה להבין למה הם נגרמים. האם הגורם הוא ליקויים מבניים וביומכניים בכפות הרגליים, ברכיים ומפרקי ירך, האם מדובר בחולשה של קבוצות שרירים מסוימות, האם כאבים הם אלה שגורמים לשינוי בהליכה ועוד.

מעגל ההליכה

מעגל הליכה תקין כולל את שלב העמידה (Stance) ולאחריו את שלב התנועה (swing) וחוזר חלילה. שלב העמידה כולל את המגע הראשוני עם הקרקע ומתבצע עם הצד החיצוני של העקב (Heel Strike) כאשר מנח כף הרגל מצוי בסופינציה ולאחריו מתבצע גלגול כף הרגל לפנים עד למגע מלא עם הקרקע ( Foot Flat). הלחצים מהמפגש עם הקרקע בקטע הזה ינועו מהעקב אל כרית כף הרגל.

ברגע שכף הרגל נוגעת בקרקע הגוף מבצע נחיתה מבוקרת. הברך והקרסול מתכופפים קמעה וכף הרגל מבצעת גלגול פנימה (פרונציה) כדי לספוג את כוח הפגיעה. יתר פרונציה או תת פרונציה פוגמים ביכולת בלימת הזעזועים ומעלים את הסיכון לפציעות כולל להתפתחות שברי מאמץ. במהלך ספיגת הכוחות מהקרקע השרירים והגידים אוגרים אנרגיה אלסטית כדי להשתמש בזה בשלב היציאה לתנועה.

ממצב של מגע עם הקרקע נעבור לשלב תמיכה אמצעי (Mid Stance) שבו כף רגל נמצאת במגע מלא עם הקרקע והרגל השנייה נמצאת בסמוך אליה. בשלב הזה משקל הגוף נמצא מעל מפרקי הירך, המפרקים נמצאים בעומס מקסימאלי ונתונים כאן לסיכון גבוה יותר לפציעות. לאחר מכן מתרחש ניתוק העקב (Heal off) ולאחריו ניתוק הבהונות (Toe off) בשלב הזה הגידים והשרירים משחררים את האנרגיה שהצטברה בהם לצורך תנועה קדימה.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן