בורסיטיס במרפק: אבחון וטיפול

בורסיטיס במרפק: אבחון וטיפול מהירים יאפשרו חזרה מהירה לאורח חיים פעיל. סובלים מכאב חד בחלק האחורי של המרפק, המלווה בנפיחות בולטת שנראית כמו "ביצה" או כדור טניס קטן? ייתכן מאוד שאתם מתמודדים עם בורסיטיס במרפק (Olecranon Bursitis). מדובר בדלקת של הבורסה – שק נוזלים קטן ותפקידו להפחית את החיכוך בין העור לעצם המרפק הממוקמת באזור זה. תופעה זו, המכונה לעיתים גם "מרפק סטודנט", עלולה להתפתח בעקבות השענות ממושכת על המרפקים, חבלה ישירה, מאמץ חוזר או זיהום.

בעוד שבחלק מהמקרים הנפיחות חולפת מעצמה, במקרים אחרים היא עלולה להפוך לכרונית, להגביל את התנועה ואף להזדהם. מאמר זה יספק לכם מדריך מקיף בנושא: נבין כיצד הרופאים מאבחנים במדויק את מקור הדלקת, נסקור את אפשרויות הטיפול השונות – החל מטיפול שמרני ביתי ועד להתערבות כירורגית – ונלמד כיצד למנוע את חזרת הבעיה בעתיד.

בורסיטיס במרפק: אבחון וטיפול – רקע

בורסיטיס במרפק, המכונה Olecranon Bursitis או בורסיטיס של האולקרנון, הוא מצב שבו הבורסה הקטנה הנמצאת מעל קצה המרפק מתמלאת בנוזל, מתנפחת ולעיתים הופכת כואבת ומודלקת. המראה יכול להיות דרמטי: נפיחות עגולה ורכה מאחורי המרפק, לעיתים בגודל של כדור קטן, אך עוצמת הנפיחות אינה מעידה בהכרח על חומרת המצב. בחלק מהמקרים כמעט שאין כאב, ואילו במקרים אחרים מופיעים אודם, חום מקומי, רגישות וכאב משמעותי.

ההבחנה החשובה ביותר בבורסיטיס במרפק היא בין בורסיטיס לא־זיהומי, המכונה גם Aseptic Olecranon Bursitis, לבין בורסיטיס זיהומי או Septic Bursitis. הסיבות, רמת הדחיפות והטיפול בשני המצבים שונים. בורסיטיס לא־זיהומי נגרם לעיתים קרובות מלחץ חוזר על קצה המרפק, חבלה ישירה, מחלות דלקתיות או גאוט. לעומת זאת, בורסיטיס זיהומי נגרם מחדירת חיידקים לבורסה ודורש טיפול רפואי, בדרך כלל באמצעות אנטיביוטיקה ולעיתים ניקוז או התערבות כירורגית (Reilly & Kamineni, 2016; Nchinda & Wolf, 2021).

ברוב מקרי הבורסיטיס הלא־זיהומי ניתן להתחיל בטיפול שמרני הכולל הפחתת לחץ על המרפק, התאמת פעילות, הגנה מקומית וטיפול בכאב לפי הצורך. כירופרקטיקה יכולה להשתלב במקרים המתאימים כחלק מניהול שריר־שלד רחב יותר, בעיקר באמצעות הערכת תפקוד המרפק והגפה העליונה, התאמת עומסים, הדרכה ארגונומית, טיפול בתנועה ותרגול. עם זאת, טיפול ידני אינו תחליף לטיפול בזיהום, ואסור לנסות "לרוקן" או ללחוץ על בורסה מודלקת באמצעות מניפולציה.

מהי בורסה ומהו בורסיטיס במרפק?

בורסה היא שק קטן המצופה ברקמה סינוביאלית ומכיל כמות קטנה של נוזל. תפקידה להפחית חיכוך בין רקמות שנעות זו על גבי זו. בגוף קיימות בורסות רבות סביב מפרקים, גידים ואזורים שבהם עצם נמצאת קרוב לעור.

בורסת האולקרנון נמצאת בחלק האחורי של המרפק, בין העור לבין בליטת עצם האולנה הנקראת אולקרנון Olecranon. במצב תקין היא דקה מאוד ולעיתים כמעט אינה מורגשת. כאשר היא נחשפת לחיכוך, לחץ, טראומה או תהליך דלקתי, הרקמה הסינוביאלית יכולה לייצר יותר נוזל והבורסה גדלה.

המיקום השטחי הוא גם יתרון וגם חיסרון: הבורסה מאפשרת לעור להחליק מעל עצם המרפק בזמן כיפוף ויישור, אך היא חשופה ללחץ ישיר, מכות ולפציעות עור שעלולות לאפשר כניסת חיידקים (Del Buono et al., 2012; Blackwell et al., 2014).

מהם התסמינים של בורסיטיס במרפק?

התסמין הבולט ביותר הוא נפיחות בחלק האחורי של המרפק. לעיתים זהו הסימן הראשון והיחיד. הבורסה יכולה להרגיש רכה ונוזלית או, במקרים כרוניים, להפוך עבה ונוקשה יותר.

כאב אינו מופיע באותה עוצמה אצל כולם. בבורסיטיס שהתפתחה בהדרגה עקב לחץ חוזר ייתכן שהמטופל יבחין בנפיחות כמעט ללא כאב. בבורסיטיס חריפה לאחר מכה ישירה יכולה להופיע נפיחות מהירה, רגישות ולעיתים דימום לתוך הבורסה. בזיהום נוטים להופיע יותר כאב, חום מקומי ואודם, אם כי אין סימן קליני יחיד שיכול לקבוע בוודאות אם הבורסה מזוהמת (Blackwell et al., 2014; Lormeau et al., 2019).

תסמינים אופייניים

מהם הגורמים לבורסיטיס במרפק?

בורסיטיס אינה מחלה בעלת גורם יחיד. למעשה, המונח מתאר תגובה של הבורסה למגוון מצבים. הבנת הגורם חשובה משום שטיפול בבורסיטיס כתוצאה מלחץ חוזר אינו זהה לטיפול בבורסיטיס זיהומי או בבורסיטיס הקשורה לגאוט.

לחץ חוזר על המרפק

אחד הגורמים הנפוצים ביותר הוא הישענות ממושכת על קצה המרפק. לחץ חוזר על משטח קשה גורם לגירוי מכני של הבורסה ובהמשך להצטברות נוזל. הדבר יכול להתרחש אצל עובדים הנשענים על המרפקים, נהגים, אנשי מקצוע העובדים על הרצפה, סטודנטים היושבים שעות ליד שולחן וספורטאים בענפים שבהם המרפק נחשף ללחץ חוזר.

באוכלוסיות עם חשיפה מכנית גבוהה נמצא כי בורסיטיס יכולה לגרום למגבלה ממושכת יותר מכפי שנהוג לחשוב, ולכן טיפול בגורם העומס חשוב לא פחות מטיפול בנפיחות עצמה (Schermann et al., 2017).

חבלה ישירה במרפק

מכה ישירה בקצה המרפק יכולה לגרום לגירוי של הבורסה ואף לדימום לתוכה. במקרים כאלה הנפיחות עשויה להתפתח במהירות.

לא כל נפיחות לאחר מכה היא בורסיטיס פשוטה. אם החבלה הייתה משמעותית, יש לשלול שבר באולקרנון, פגיעה בגיד התלת־ראשי או פציעה אחרת במפרק. צילום עשוי להיות מוצדק כאשר מנגנון הפציעה או הבדיקה מעלים חשד לכך (Subramanian et al., 2022).

גאוט ומחלות דלקתיות

גאוט יכול לערב את בורסת האולקרנון ולעיתים ליצור משקעי גבישי חומצת שתן או טופי באזור המרפק. גם דלקת מפרקים שגרונית ומחלות דלקתיות אחרות עשויות להיות קשורות להופעת בורסיטיס.

כאשר הנפיחות חוזרת ללא גורם מכני ברור, מופיעה בשני המרפקים או קיימים תסמינים במפרקים נוספים, כדאי לשקול בירור רפואי למצב מערכתי ולא להתמקד רק בטיפול מקומי (Reilly & Kamineni, 2016).

בורסיטיס זיהומי במרפק – המצב שחשוב לא לפספס

בורסיטיס זיהומי (Septic Olecranon Bursitis) מתפתח כאשר חיידקים מגיעים לבורסה. מאחר שבורסת האולקרנון נמצאת כמעט ישירות מתחת לעור, שריטה, חתך, דקירה, שפשוף או פצע קטן יכולים ליצור שער כניסה לזיהום.

החיידק המזוהה השכיח ביותר הוא Staphylococcus aureus, אם כי קיימים גם גורמים זיהומיים אחרים. הסיכון יכול להיות גבוה יותר אצל אנשים עם סוכרת, דיכוי חיסוני, מחלות מערכתיות מסוימות או פגיעה חוזרת בעור מעל המרפק (Lormeau et al., 2019; Charret et al., 2021).

בורסיטיס זיהומי אינו מצב לטיפול עצמי באמצעות עיסוי או לחיצה על הנפיחות. ללא טיפול מתאים הזיהום עלול להתפשט לרקמות הסמוכות ובמקרים מורכבים להגיע גם לעצם.

כיצד מבדילים בין בורסיטיס זיהומי לבורסיטיס לא זיהומי?

זו אחת השאלות החשובות ביותר בתהליך האבחון, ואין בדיקה חיצונית אחת שנותנת תשובה מוחלטת. אודם, חום מקומי, כאב משמעותי, פצע בעור וחום גוף מעלים את הסבירות לזיהום. עם זאת, בורסיטיס לא זיהומי חריף יכול להיות אדום וחם, וחלק מהמטופלים עם בורסיטיס זיהומי אינם מפתחים חום כלל (Blackwell et al., 2014; Reilly & Kamineni, 2016).

כיצד מאבחנים בורסיטיס במרפק?

במרבית המקרים האבחנה של אולקרנון בורסיטיס (Olecranon Bursitis) מתחילה בהיסטוריה רפואית ובבדיקה גופנית. המיקום האופייני של הנפיחות מעל קצה האולקרנון מאפשר לעיתים לזהות את המצב ללא בדיקות מורכבות.

הרופא או איש המקצוע ישאלו מתי הופיעה הנפיחות, האם קדמה לה חבלה, האם קיימת הישענות חוזרת על המרפק, האם יש פצע בעור והאם הופיעו חום, צמרמורת או חולשה כללית. חשוב לברר גם גאוט, דלקת מפרקים שגרונית, סוכרת, שימוש בתרופות המדכאות את מערכת החיסון ואירועים קודמים של בורסיטיס.

הבדיקה כוללת הערכת צבע וטמפרטורת העור, מידת הרגישות, אופי הנפיחות וטווח התנועה של המרפק (Nchinda & Wolf, 2021).

בדיקת טווח התנועה – רמז חשוב באבחנה המבדלת

בבורסיטיס שטחית פשוטה טווח התנועה של המרפק נשמר לעיתים קרובות, אם כי כיפוף מלא יכול להיות לא נוח כאשר הבורסה גדולה ומתוחה. לעומת זאת, הגבלה קשה בתנועה, במיוחד כאשר כמעט כל ניסיון להזיז את המרפק מכאיב מאוד, יכולה להעלות חשד לבעיה בתוך המפרק ולא רק בבורסה.

הבחנה זו חשובה כאשר שוקלים דלקת פרקים זיהומית – זיהום בתוך מפרק המרפק. זיהום מפרקי הוא מצב שונה וחמור יותר מבורסיטיס ודורש בירור וטיפול דחופים. גם שבר, קרע בגיד התלת־ראשי, אוסטאוארתריטיס ובעיות נוספות עלולים לגרום לכאב והגבלה ולכן יש להתייחס לבדיקה של המרפק כולו ולא רק לנפיחות.

מתי מבצעים שאיבת נוזל מהבורסה?

שאיבה, Aspiration, מתבצעת באמצעות מחט סטרילית ומאפשרת להוציא נוזל מהבורסה. היא יכולה לשמש הן כאמצעי אבחוני והן, במקרים מסוימים, להפחתת נפיחות.

כאשר קיים חשד משמעותי לזיהום, דגימת הנוזל יכולה להישלח לספירת תאים, צביעת Gram, תרבית ובדיקת גבישים. תרבית יכולה לעזור לזהות את החיידק ולהתאים את הטיפול האנטיביוטי (Baumbach et al., 2014; Lormeau et al., 2019).

עם זאת, לא כל בורסה נפוחה צריכה להישאב. הכנסת מחט לבורסה היא פעולה פולשנית ויכולה ליצור סיבוכים, לרבות זיהום משני או פתח שממשיך להפריש. מסיבה זו קיימת בספרות מגמה של בחירה זהירה יותר במטופלים המתאימים לשאיבה (Deal et al., 2020; Beyde et al., 2022).

האם אפשר לטפל בבורסיטיס זיהומי בלי שאיבה?

באופן מסורתי שאיבת נוזל נחשבה חלק חשוב מהבירור כאשר עולה חשד לזיהום. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שבחנו טיפול אנטיביוטי אמפירי בבורסיטיס זיהומי לא מסובך ללא שאיבה ראשונית.

מחקר רטרוספקטיבי מצא כי חלק גדול מהמטופלים המתאימים עם חשד לבורסיטיס זיהומי לא מסובך טופלו בהצלחה באמצעות אנטיביוטיקה ללא שאיבה, אך גישה זו אינה מתאימה לכל מטופל ואינה מבטלת את חשיבות התרבית כאשר האבחנה אינה ברורה, המחלה קשה או אין תגובה לטיפול (Deal et al., 2020; Beyde et al., 2022).

לכן ההחלטה האם לשאוב את הבורסה צריכה להתקבל רפואית לפי חומרת התסמינים, מצב המטופל, הסבירות לזיהום והצורך במידע מיקרוביולוגי.

בדיקות דם בבורסיטיס במרפק

בדיקות דם אינן נדרשות בכל מקרה של נפיחות לא־זיהומית ברורה. כאשר עולה חשד לזיהום ניתן לבדוק ספירת דם ומדדי דלקת כגון CRP ו־ESR. תוצאה תקינה אינה שוללת לחלוטין זיהום מקומי, ותוצאה מוגברת אינה מוכיחה שהבורסה היא מקור הדלקת.

במצב שבו קיים חשד לגאוט או למחלה דלקתית מערכתית ניתן להרחיב את הבירור בהתאם לסיפור הקליני. חשוב לזכור שרמת חומצת שתן בדם לבדה אינה יכולה לאשר או לשלול התקף גאוט בבורסה.

בדיקת גבישים בנוזל שנשאב יכולה להיות רלוונטית יותר כאשר חושדים במחלה גבישית.

צילום רנטגן בבורסיטיס במרפק

צילום אינו נדרש בכל מקרה של בורסיטיס טיפוסית. הוא הופך שימושי יותר לאחר טראומה, כאשר קיימת רגישות גרמית, כאשר יש חשד לשבר או כאשר רוצים להעריך – זיז גרמי (Spur) בקצה האולקרנון.

זיזים גרמיים יכולים להופיע אצל מטופלים עם בורסיטיס חוזרת ולתרום לגירוי מכני מקומי. צילום יכול גם להראות שינויים בעצם כאשר קיימת מחלה כרונית או חשד לאוסטאומיאליטיס, אם כי במצבים מורכבים עשויה להידרש הדמיה מתקדמת יותר (Subramanian et al., 2022).

אולטרסאונד של המרפק

אולטרסאונד שריר־שלד יכול לעזור להבדיל בין נפיחות שמקורה בבורסה לבין מסה אחרת או הצטברות נוזל במקום שונה. הוא מאפשר לראות את גבולות הבורסה, את כמות הנוזל ולעיתים שינויים ברקמות סביב.

יתרון נוסף הוא האפשרות להשתמש באולטרסאונד להכוונת מחט כאשר נדרשת שאיבה או פעולה אחרת. עם זאת, גם אולטרסאונד אינו מסוגל לבדו לקבוע בוודאות אם הנוזל מזוהם.

במרבית המקרים הקליניים הפשוטים אין צורך לבצע אולטרסאונד רק כדי "לאשר" נפיחות ברורה של בורסת האולקרנון.

האם MRI נדרש בבורסיטיס במרפק?

MRI אינו בדיקת השגרה לבורסיטיס פשוטה. ניתן להשתמש בו במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה, כאשר חושדים בפגיעה עמוקה יותר, אוסטאומיאליטיס, גידול או פתולוגיה אחרת של המרפק.

חשוב לא להפוך מצב שטחי וברור לבעיה המחייבת הדמיה מתקדמת ללא צורך. במרבית המקרים ההיסטוריה והבדיקה מספיקות לקביעת מסלול הטיפול הראשוני (Reilly & Kamineni, 2016).

אבחנה מבדלת – מה עוד יכול לגרום לנפיחות וכאב מאחורי המרפק?

לא כל נפיחות מאחורי המרפק היא בורסיטיס. האבחנה המבדלת חשובה במיוחד לאחר טראומה, כשיש הגבלה משמעותית בתנועה או כאשר המראה אינו טיפוסי.

קרע בגיד התלת־ראשי

גיד התלת ראשי (Triceps) מתחבר לאולקרנון בסמוך מאוד לבורסה. קרע יכול לגרום לכאב ונפיחות בחלק האחורי של המרפק ולעיתים לחולשה ביישור המרפק.

שבר באולקרנון

מכה או נפילה על המרפק יכולות לגרום לשבר. כאב גרמי חזק, טראומה משמעותית והגבלה בתפקוד מצדיקים הערכה וצילום.

דלקת מפרק זיהומית

דלקת זיהומית במפרק יכולה לגרום לכאב חזק, חום ולעיתים נפיחות. בניגוד לבורסיטיס שטחית, בדרך כלל קיימת הגבלה משמעותית וכואבת מאוד של תנועת המפרק.

גאוט וטופי

משקעי חומצת שתן יכולים ליצור גושים נוקשים סביב המרפק ולהידמות לבורסיטיס כרונית או להתקיים יחד איתה.

מסות וגידולים

מסה מוצקה, לא אופיינית, שגדלה בהדרגה או פצע כרוני שאינו מחלים מצדיקים בירור. תיאור מקרה שפורסם ב־2026 אף הדגים קרצינומה של תאי קשקש שהתפתחה על רקע פצע דלקתי כרוני באזור בורסיטיס ממושכת, מצב נדיר ביותר שאינו מייצג את המהלך הרגיל של בורסיטיס (Holt et al., 2026).

טיפול בבורסיטיס לא־זיהומי במרפק

הגישה הראשונית לרוב מקרי הבורסיטיס הלא־זיהומי היא שמרנית. מטרת הטיפול היא להפסיק את הגירוי שממשיך להפעיל את הבורסה ולאפשר לנוזל ולתגובה הדלקתית לרדת בהדרגה.

סקירות שיטתיות מצביעות על כך שטיפול לא־ניתוחי צריך להיות קו הטיפול הראשון ברוב מקרי הבורסיטיס הא־ספטית. ניתוח שמור בעיקר למצבים כרוניים או חוזרים שאינם מגיבים לטיפול שמרני (Sayegh & Strauch, 2014; Kaur et al., 2023).

הפחתת לחץ על המרפק

זהו אולי הצעד הפשוט ביותר, אך לעיתים החשוב ביותר. אם המטופל ממשיך להישען על קצה המרפק שעות מדי יום, הטיפול מתקשה להצליח.

ניתן להשתמש בריפוד למרפק, לשנות את תנוחת העבודה או לרפד את משענת הכיסא. אצל ספורטאים יש לזהות תרגילים או מגעים שבהם קצה המרפק נלחץ שוב ושוב.

קירור מקומי

בשלב חריף ניתן להשתמש בקירור לפרקי זמן קצרים לצורך הקלה סימפטומטית. אין צורך "להקפיא" את המרפק או להשתמש בקרח שעות ברציפות. הקירור אינו מרפא את הבורסה בפני עצמו, ותפקידו העיקרי הוא ניהול כאב ואי־נוחות.

קומפרסיה והגנה

תחבושת לחץ מתונה או שרוול מתאים יכולים לעיתים לעזור לשלוט בנפיחות ולהגן מפני לחץ נוסף. התחבושת אינה צריכה להיות הדוקה עד כדי נימול, שינוי צבע באצבעות או הפרעה לזרימת הדם. הגישה המשלבת הפחתת עומס והגנה מקומית נתמכת כאפשרות ראשונית בבורסיטיס לא־זיהומית (Blackwell et al., 2014; Kaur et al., 2023).

תרופות נוגדות דלקת ומשככי כאבים

NSAIDs יכולים לעזור בהפחתת כאב אצל חלק מהמטופלים, אך אינם מתאימים לכולם. מחלות כליה, כיב קיבה, תרופות לדילול דם ומצבים רפואיים נוספים יכולים להשפיע על הבחירה.

לכן אין צורך לקחת תרופה רק משום שהמרפק נפוח. בבורסיטיס כמעט ללא כאב, הפחתת הלחץ על האזור יכולה להיות חשובה יותר מטיפול תרופתי. התאמת תרופות נעשית לפי הרקע הרפואי ובהתייעצות עם רופא או רוקח כאשר קיימת אי־ודאות.

שאיבה בבורסיטיס לא־זיהומי – יתרונות וחסרונות

שאיבה יכולה להקטין במהירות נפיחות גדולה ומתוחה, אך הנוזל עלול להצטבר מחדש אם הגירוי המקומי נמשך. בנוסף, כל חדירה דרך העור לבורסה יוצרת סיכון קטן לזיהום.

משום כך לא נהוג לראות בשאיבה פעולה שחייבים לבצע בכל בורסיטיס. היא נשקלת כאשר הנפיחות גדולה מאוד, מפריעה לתנועה או לתפקוד, כאשר נדרש אבחון באמצעות נוזל הבורסה או כאשר המצב אינו מתקדם כמצופה (Sayegh & Strauch, 2014; Nchinda & Wolf, 2021). אין לנסות לנקב או לרוקן את הבורסה בבית.

זריקת סטרואידים לבורסה – האם היא מומלצת?

הזרקת קורטיקוסטרואיד יכולה להפחית דלקת ולעיתים לקצר את משך התסמינים בבורסיטיס א־ספטית. עם זאת, היעילות צריכה להישקל מול סיכונים אפשריים, כולל זיהום, אטרופיה של העור ושינויים ברקמות המקומיות.

סקירה שיטתית עדכנית של טיפול לא־ניתוחי מצאה שסטרואידים יכולים לספק שליטה טובה יותר בתסמינים בחלק מהמקרים, אך אינם נחשבים פתרון מרפא ומלווים ביותר סיבוכים בהשוואה להתערבויות שמרניות פשוטות יותר (Kaur et al., 2023). לפני הזרקת סטרואיד יש להיות בטוחים ככל האפשר שאין זיהום פעיל.

טיפול בבורסיטיס זיהומי

כאשר קיים חשד לזיהום, הטיפול משתנה. אנטיביוטיקה היא מרכיב מרכזי, ובחירת התרופה תלויה בחומרת המצב, בגורמי הסיכון ובדפוסי העמידות המקומיים. במקרים קלים ולא מסובכים ניתן לעיתים לטפל באנטיביוטיקה פומית תוך מעקב קרוב. מטופלים עם מחלה מערכתית, דיכוי חיסוני, זיהום מתקדם או חוסר תגובה עשויים להזדקק לאשפוז ואנטיביוטיקה תוך־ורידית (Lormeau et al., 2019; Charret et al., 2021). חלק מהמקרים דורשים שאיבה חוזרת, ניקוז או התערבות כירורגית.

כמה זמן לוקחים אנטיביוטיקה?

אין משך טיפול אחיד שמתאים לכל מקרה. הוא תלוי בחומרת הזיהום, בתגובה לטיפול, בגורם המיקרוביולוגי, במצב החיסוני ובשאלה האם נדרשה התערבות כירורגית. מחקרים על בורסיטיס זיהומי הראו שקיימת שונות רבה בפרוטוקולים. גם לאחר ניתוח אין הכרח שכל המטופלים יקבלו טיפול אנטיביוטי ממושך מאוד, וההחלטה צריכה להיות מותאמת קלינית (Perez et al., 2010; Uçkay et al., 2017). אין להפסיק אנטיביוטיקה מוקדם או להאריך אותה באופן עצמאי ללא הנחיה רפואית.

מתי צריך ניתוח בבורסיטיס במרפק?

רוב המטופלים אינם זקוקים לניתוח. Bursectomy – כריתה של הבורסה – נשקלת בעיקר במצבים כרוניים או חוזרים שאינם משתפרים למרות טיפול שמרני, בבורסיטיס זיהומית שאינה מגיבה לטיפול מתאים, במורסה או כאשר קיימים סיבוכים מקומיים.

ניתן לבצע ניתוח פתוח או, במקרים נבחרים, כריתה אנדוסקופית. לשתי הגישות יתרונות וסיכונים. האזור שמעל האולקרנון מאתגר מבחינת ריפוי פצע משום שהעור דק ונמצא תחת לחץ ותנועה חוזרים (Rhyou et al., 2016; Meric et al., 2018).

סיבוכים אפשריים לאחר ניתוח

מחקרי תוצאות מצביעים על שיפור אצל מטופלים נבחרים עם בורסיטיס עמידה לטיפול, אך גם על שיעור סיבוכים שאינו זניח. בעיות ריפוי פצע, זיהום, הצטברות נוזל והצורך בניתוח חוזר הם חלק מהשיקולים (Germawi et al., 2021; Pohl et al., 2023).

במחקר של Pohl ועמיתיו, מטופלים שעברו כריתה פתוחה של הבורסה הראו שיפור במדדי בריאות גופנית, אך כמעט שליש מהקבוצה חוו סיבוך מתועד כלשהו, בעוד ששיעור קטן בהרבה נזקק לניתוח נוסף (Pohl et al., 2023). לכן ניתוח הוא אפשרות חשובה כאשר קיימת אינדיקציה, אך אינו הבחירה הראשונה בבורסיטיס לא־זיהומית פשוטה.

כמה זמן לוקח לבורסיטיס במרפק לעבור?

משך ההחלמה משתנה מאוד. בורסיטיס קלה שנגרמה מלחץ זמני יכולה להשתפר תוך מספר שבועות לאחר הפסקת הגירוי. בורסה גדולה או כרונית יכולה להישאר נפוחה גם לאחר שהכאב נעלם.

היעלמות איטית של הנפיחות אינה מעידה בהכרח על כישלון הטיפול. חשוב יותר לבדוק האם קיימת מגמת שיפור: פחות כאב, פחות רגישות, פחות הצטברות נוזל ויכולת טובה יותר להשתמש ביד. בורסיטיס שחוזרת בכל פעם שהמטופל חוזר להישען על המרפק מצביעה לעיתים על כך שגורם העומס עדיין קיים.

האם מותר להתאמן עם בורסיטיס במרפק?

אין צורך להפסיק אוטומטית כל פעילות גופנית. ניתן להמשיך פעילות שאינה מעמיסה ישירות על הבורסה ואינה גורמת להחמרה משמעותית בנפיחות או בכאב. תרגילים שבהם המרפק מונח ישירות על הרצפה, כמו פלנק על האמות, יכולים להפעיל לחץ מקומי ולדרוש התאמה זמנית. ניתן להשתמש בריפוד או לבחור גרסה אחרת של התרגיל. כאשר מדובר בבורסיטיס זיהומי, בתגובה חריפה לאחר טראומה או כאשר האבחנה אינה ברורה, החזרה לאימון צריכה להמתין להערכה מתאימה.

כירופרקטיקה ובורסיטיס במרפק – מה יכול להיות התפקיד?

כירופרקטיקה יכולה להשתלב בניהול בורסיטיס במרפק כאשר מדובר בבעיה שריר־שלדית לא־זיהומית, אך חשוב להגדיר במדויק מה הטיפול יכול ומה אינו יכול לעשות. כירופרקט אינו אמור "לסדר" את הבורסה באמצעות מניפולציה ואינו יכול להוציא זיהום באמצעות טיפול ידני. אין כיום ראיות קליניות איכותיות המראות שמניפולציה כירופרקטית ספציפית גורמת לבורסה נפוחה להתרוקן או מונעת באופן ישיר הצטברות נוזל.

התרומה האפשרית היא רחבה יותר: אבחנה מבדלת, זיהוי גורמי עומס, בדיקת תפקוד המרפק, הכתף, שורש כף היד והצוואר, התאמת פעילות ותרגילים וחזרה הדרגתית לעבודה או לספורט.

הסינון הכירופרקטי לפני הטיפול

השלב הראשון אינו טיפול ידני אלא בדיקה. כירופרקט צריך לשאול על פצע בעור, חום, צמרמורת, סוכרת, גאוט, מחלות דלקתיות וחבלה משמעותית. אודם בולט, חום מקומי ניכר, הפרשה, פצע פתוח או תסמינים מערכתיים צריכים להוביל להפניה לרופא כאשר עולה חשד לבורסיטיס זיהומי. גם חשד לשבר או קרע בגיד מחייב בירור מתאים. במצבים אלה מניפולציה ישירה באזור הנפוח אינה טיפול מתאים.

כיצד טיפול כירופרקטי יכול לעזור לאחר שנשלל זיהום?

כאשר מדובר בבורסיטיס מכנית, הכירופרקט יכול לבחון כיצד העומס נוצר. לעיתים מדובר בהרגל עבודה פשוט: אדם נשען שעות על אותו מרפק. אצל אחרים מקור הלחץ הוא בספורט, בתנוחת נהיגה או בעבודה מול מחשב.

התערבות יכולה לכלול הדרכה ארגונומית, שינוי זמני של פעילות, שימוש בריפוד לייזר רך לטיפול בדלקת. אם קיימת נוקשות של המרפק לאחר תקופה של כאב, ניתן לשלב תנועה הדרגתית ותרגילים. טכניקות ידניות יכולות להינתן למפרקים ולרקמות הסמוכות כאשר קיימת אינדיקציה שריר־שלדית, אך אין צורך להפעיל לחץ ישיר על הבורסה עצמה.

טיפול בצוואר, בכתף ובשורש כף היד

כאבים במרפק אינם תמיד נובעים ממקור יחיד. אדם יכול לסבול מבורסיטיס ובמקביל מטנדינופתיה של המרפק, מגבלה בכתף או כאב המוקרן מהצוואר. מטרת הבדיקה הכירופרקטית היא לזהות האם קיים מרכיב נוסף שמשפיע על התפקוד. טיפול במגבלה בכתף או בכאב צווארי אינו "מרפא את הבורסיטיס", אך יכול להיות רלוונטי לתפקוד הכולל של הגפה.

הספרות על טיפול ידני בבעיות מרפק אחרות, כגון מרפק טניס או מרפק גולף, מצביעה על אפשרות לשיפור קצר־טווח בכאב ובתפקוד באמצעות מוביליזציה וטיפול רב־מרכיבי, אולם אין להשליך מכך באופן ישיר על בורסיטיס אולקרנון. מדובר בפתולוגיות שונות.

כירופרקטיקה ומניעת בורסיטיס חוזרת

בהיבט המניעתי, התרומה המרכזית אינה מניפולציה תקופתית אלא הפחתת הגורם שחוזר ומגרה את הבורסה. אם הבורסיטיס נגרמה מלחץ ממושך בעבודה, כדאי לשנות את נקודת המגע או להשתמש בריפוד. אם היא קשורה לפעילות ספורטיבית, יש לבחון כיצד ניתן לשנות את משך ותדירות הלחץ על המרפק.

כירופרקט יכול להשתלב בתכנון החזרה לפעילות, שיפור יכולת הגפה והדרכת המטופל לניהול עומס. בגישה זו מניעה אינה מבטיחה שהבורסיטיס לא תחזור, אך היא מפחיתה חשיפה לגורמים מכניים שניתנים לשינוי.

האם צריך לחזק את המרפק כדי למנוע בורסיטיס?

בורסיטיס שטחית אינה מחלה של "שרירים חלשים", ולכן אין תרגיל כוח שמונע באופן ישיר מכל אדם לפתח אותה. עם זאת, אימוני כוח יכולים להיות חלק מתוכנית לשיפור תפקוד הגפה, במיוחד אם קיימים כאב, חוסר פעילות ממושך או בעיות שריר־שלד נוספות. ניתן לחזק בהדרגה את שרירי האמה, השריר התלת ראשי והכתף בהתאם למטרות המטופל. הדגש הוא לא על "חיזוק הבורסה", אלא על חזרה ליכולת תפקודית מלאה תוך שליטה בגורם הלחץ המקומי.

האם כדאי לעסות בורסיטיס במרפק?

עיסוי ישיר ואגרסיבי של בורסה נפוחה אינו מומלץ. לחץ חוזר הוא בעצמו אחד הגורמים האפשריים לבורסיטיס ולכן לישה של האזור אינה פתרון הגיוני. כאשר קיים זיהום אפשרי, עיסוי או טיפול ידני ישיר באזור אינם מתאימים כלל לפני בירור רפואי. ניתן לטפל ברקמות סמוכות כאשר קיימת אינדיקציה לכך, אך המטרה אינה "לדחוף את הנוזל החוצה".

האם צריך להימנע מכיפוף המרפק?

בדרך כלל אין צורך לקבע מרפק עם בורסיטיס לא־זיהומי למשך תקופה ממושכת. תנועה נוחה עוזרת לשמר טווח תנועה ותפקוד. כאשר הבורסה גדולה מאוד, כיפוף מלא יכול למתוח את העור ולהיות לא נוח. במקרה כזה ניתן להפחית זמנית תנועות שמחמירות משמעותית את הכאב בלי להפסיק את כל התנועה. אם תנועה פסיבית קלה של המרפק גורמת לכאב חריף מאוד, יש לשקול אבחנה אחרת כגון בעיה תוך־מפרקית ולפנות לבדיקה.

מתי צריך לפנות לרופא בדחיפות?

מרבית מקרי הבורסיטיס אינם מצב חירום, אך סימנים מסוימים דורשים הערכה מוקדמת.

סימני אזהרה בבורסיטיס במרפק

• אודם שמתפשט מעבר לאזור הבורסה.
• חום גוף או צמרמורת.
• מוגלה או הפרשה מהמרפק.
• פצע פתוח מעל הבורסה עם נפיחות חדשה.
• כאב שמתגבר במהירות.
• הרגשה כללית רעה.
• נפיחות אצל אדם מדוכא חיסון.
• כאב והגבלה קשה מאוד בתנועת המרפק.
• חבלה משמעותית עם חוסר יכולת להשתמש ביד.
• חולשה חדשה ביישור המרפק.
• פצע כרוני שאינו מחלים או מסה שמשנה את צורתה.

היעדר חום אינו מספיק כדי לשלול זיהום. כאשר קיימים מספר סימנים מתאימים, יש צורך בבדיקה גם אם טמפרטורת הגוף תקינה (Lormeau et al., 2019).

טעויות נפוצות בטיפול בבורסיטיס במרפק

ניסיון לנקז את הבורסה בבית

ניקוב באמצעות מחט או חפץ אחר עלול להחדיר חיידקים לבורסה ולהפוך מצב לא־זיהומי לזיהום. אם נדרשת שאיבה, עליה להתבצע בתנאים סטריליים ועל ידי איש מקצוע מוסמך.

לחיצה חוזרת כדי "לבדוק אם הנפיחות ירדה"

מישוש אגרסיבי ולחיצה על הבורסה מספר פעמים ביום ממשיכים לגרות רקמה שכבר רגישה. עדיף להעריך מגמה לאורך זמן ולא לבדוק את הנפיחות באמצעות לחץ חוזר.

המשך הישענות על המרפק

תרופות, קירור או שאיבה לא יפתרו היטב בעיה כאשר מקור הלחץ ממשיך בכל יום. שינוי סביבת העבודה יכול להיות משמעותי יותר מטיפול פסיבי.

טיפול בסטרואידים בלי לשלול זיהום

הזרקת סטרואיד לבורסה שבה קיים זיהום עלולה להחמיר את הבעיה. לכן יש צורך בהערכה קלינית מתאימה לפני התערבות.

הנחה שכל נפיחות היא "סתם בורסיטיס"

שבר, קרע בגיד, גאוט, זיהום עמוק ומצבים נדירים אחרים יכולים להיראות דומים. מהלך חריג או חוסר שיפור מצדיקים בחינה מחדש של האבחנה.

טיפול בבורסיטיס כרוני וחוזר

כאשר הבורסה מתנפחת שוב ושוב, כדאי לחזור לשאלה הבסיסית: מדוע היא ממשיכה להיות מגורה? אצל חלק מהאנשים מדובר בלחץ מכני שניתן לשינוי. אצל אחרים קיימת מחלה מערכתית, זיז גרמי או תהליך דלקתי.

במצבים כרוניים עשויה להתפתח התעבות של דופן הבורסה כך שהיא כבר אינה מרגישה כמו שק נוזלי רך. טיפול שמרני נשאר בדרך כלל הצעד הראשון, אך במקרים עמידים ניתן לשקול התערבויות נוספות (Kaur et al., 2023).

כאשר קיימים אירועים חוזרים למרות שינוי עומסים וטיפול מתאים, הערכה אורתופדית יכולה לקבוע האם יש הצדקה להתערבות כירורגית.

חזרה לעבודה לאחר בורסיטיס במרפק

החזרה לעבודה תלויה בעיקר בסוג העבודה. אדם שעובד מול מחשב יכול לעיתים להמשיך לעבוד כמעט ללא הפרעה לאחר התאמת משענת המרפק. לעומת זאת, עובד שנדרש להישען על המרפק, לזחול או לבצע עבודה פיזית ישירה עשוי להזדקק לשינוי זמני של משימות.

ריפוד מתאים חשוב במיוחד במקצועות שבהם אי אפשר להימנע לחלוטין ממגע באזור.

חזרה הדרגתית עדיפה על מצב שבו המטופל נח עד שהנפיחות נעלמת לחלוטין ואז חוזר ביום אחד לאותו עומס שגרם לה מלכתחילה.

חזרה לספורט לאחר בורסיטיס

גם בספורט הקריטריון אינו רק גודל הנפיחות. יש לבדוק כאב, טווח תנועה, כוח, יכולת לספוג מגע והאם הפעילות גורמת לבורסה להתנפח שוב.

בספורט מגע ניתן לעיתים להשתמש במגן מרפק. יש לוודא שאין פצע פתוח או זיהום, במיוחד בענפים שבהם קיים מגע עם משטחים או שחקנים אחרים. בספרות אף תוארו מקרי בורסיטיס זיהומי אצל שחקני הוקי, המדגישים את החשיבות של טיפול בפצעים והיגיינת ציוד בספורט מגע (Tuff & Chrobak, 2016).

טבלת טיפול בבורסיטיס במרפק לפי סוג המצב

שאלות נפוצות על בורסיטיס במרפק

האם בורסיטיס במרפק יכולה לעבור לבד?

כן. במקרים לא־זיהומיים רבים התסמינים משתפרים עם הזמן לאחר הפחתת הלחץ והגירוי. הנפיחות עצמה יכולה להיעלם לאט יותר מהכאב.

אם הנפיחות נעשית אדומה, חמה וכואבת יותר או מופיעים תסמינים מערכתיים, אין להמתין מתוך הנחה שהיא תיעלם מעצמה.

האם בורסיטיס היא זיהום?

לא בהכרח. רוב מקרי הבורסיטיס יכולים להיות לא־זיהומיים, אך חלק מהמקרים נגרמים מחיידקים. ההבחנה חשובה משום שבורסיטיס זיהומי דורש טיפול אנטיביוטי (Reilly & Kamineni, 2016).

האם צריך לנקז כל בורסיטיס?

לא. טיפול שמרני ללא שאיבה מתאים למקרים רבים. שאיבה יכולה להיות חשובה כאשר צריך לברר זיהום, כאשר הנפיחות גדולה ומפריעה או בנסיבות קליניות אחרות (Nchinda & Wolf, 2021).

האם הנוזל חוזר אחרי שאיבה?

כן, הדבר אפשרי. אם הגורם שהפעיל את הבורסה נמשך, נוזל יכול להצטבר מחדש. קומפרסיה ושינוי עומסים לאחר הפעולה עשויים להיות חלק מתוכנית הטיפול.

האם בורסיטיס יכולה להיות קשורה לגאוט?

כן. גבישי חומצת שתן יכולים לשקוע בבורסת האולקרנון ולגרום לדלקת או לגושים כרוניים. כאשר קיימת היסטוריה של גאוט או תסמינים אופייניים, כדאי לכלול זאת בבירור.

האם כירופרקט יכול לטפל בבורסיטיס במרפק?

כירופרקט יכול לסייע בניהול בורסיטיס לא־זיהומית כחלק מטיפול שריר־שלד: בדיקת תפקוד, שינוי עומסים, התאמת סביבת עבודה, תרגילים וטיפול בבעיות נלוות של המרפק, הכתף או הצוואר.

אין בסיס מחקרי לכך שמניפולציה "מרוקנת" את הבורסה, ואין לבצע טיפול ישיר אגרסיבי בנפיחות. כאשר עולה חשד לזיהום, נדרש בירור רפואי ולא טיפול כירופרקטי שגרתי.

האם כירופרקטיקה יכולה למנוע חזרה של בורסיטיס?

הדרך הסבירה ביותר להפחית הישנות מכנית היא לזהות ולהקטין לחץ חוזר על קצה המרפק. כירופרקט יכול לסייע בהערכת הפעילות, התאמת העומסים ובניית תוכנית חזרה לעבודה או לספורט. אין ראיות לכך שמניפולציות תקופתיות בפני עצמן מונעות בורסיטיס.

האם צריך לשים קרח או חום?

בשלב החריף רבים מעדיפים קירור קצר לצורך הקלה בכאב. אין הוכחה שחימום או קירור לבדם משנים באופן משמעותי את מהלך הבורסיטיס.

יש לבחור באמצעי שמקל על התסמינים ולהתמקד בעיקר בהפסקת הגורם שממשיך ללחוץ על הבורסה.

האם מותר לישון על המרפק?

אם הדבר מפעיל לחץ ישיר ומגביר כאב או נפיחות, עדיף לשנות תנוחה או להשתמש בריפוד. אין איסור רפואי גורף על תנוחה מסוימת, אך לחץ חוזר הוא בדיוק הגירוי שמנסים להפחית.

מתי נפיחות במרפק צריכה להדאיג?

כאשר היא מלווה באודם משמעותי, חום, הפרשה, פצע, צמרמורת, כאב שמחמיר במהירות או מגבלה חריגה בתנועה. גם נפיחות כרונית שמשנה את אופייה או אינה מתנהגת כמו בורסיטיס רגילה מצריכה בדיקה.

סיכום: אבחון נכון קובע את הטיפול בבורסיטיס במרפק

בורסיטיס של האולקרנון היא אחת הסיבות השכיחות לנפיחות בחלק האחורי של המרפק. היא יכולה להתפתח עקב לחץ חוזר, חבלה ישירה, מחלות דלקתיות, גאוט או זיהום. אצל חלק מהמטופלים מדובר בעיקר בבעיה קוסמטית עם מעט כאב, בעוד שבמקרים אחרים מופיעה דלקת חריפה ומשמעותית (Del Buono et al., 2012; Reilly & Kamineni, 2016). ההחלטה החשובה ביותר היא האם מדובר בבורסיטיס זיהומי. אודם, חום מקומי, רגישות, פגיעה בעור ותסמינים מערכתיים מעלים את החשד, אך קיימת חפיפה בין המופע הזיהומי והלא־זיהומי. כאשר התמונה אינה ברורה ניתן להשתמש בשאיבת נוזל ובתרבית כחלק מהבירור (Blackwell et al., 2014; Lormeau et al., 2019).

ברוב מקרי הבורסיטיס הלא־זיהומית הטיפול מתחיל באופן שמרני: הפחתת לחץ, שינוי פעילות, הגנה על קצה המרפק, קומפרסיה וטיפול בכאב בהתאם לצורך. שאיבה והזרקת סטרואידים נשקלות באופן סלקטיבי ולא כטיפול אוטומטי, מאחר שגם לפעולות אלה יש סיכונים (Sayegh & Strauch, 2014; Kaur et al., 2023). זיהום מחייב מסלול שונה הכולל טיפול אנטיביוטי ולעיתים שאיבה, ניקוז או ניתוח. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבחלק מהמקרים הלא־מסובכים אפשר לטפל בהצלחה באנטיביוטיקה ללא שאיבה ראשונית, אך ההחלטה תלויה במאפייני המטופל ובחומרת המצב (Deal et al., 2020; Beyde et al., 2022).

כירופרקטיקה יכולה להיות חלק מהטיפול כאשר מדובר בבורסיטיס מכנית ולא־זיהומית, בעיקר באמצעות סינון ואבחנה מבדלת, הערכת תפקוד המרפק והגפה העליונה, התאמת עומסים, הדרכה ארגונומית, תרגול וטיפול בהפרעות שריר־שלד נלוות. אין לראות במניפולציה טיפול שמרוקן את הבורסה, ואין להשתמש בטיפול ידני כדי לדחות בירור של זיהום.

מבחינת מניעה, ההתערבות החשובה ביותר היא לעיתים גם הפשוטה ביותר: להבין מדוע המרפק נחשף שוב ושוב ללחץ ולשנות את הגורם. ריפוד מתאים, שינוי סביבת העבודה, התאמת פעילות ספורטיבית וטיפול מוקדם בפצעים קטנים באזור יכולים להפחית גירוי חוזר וסיכון לסיבוכים.

References:

Baumbach, S. F., Lobo, C. M., Badyine, I., Mutschler, W., & Kanz, K. G. (2014). Prepatellar and olecranon bursitis: Literature review and development of a treatment algorithm. Archives of Orthopaedic and Trauma Surgery, 134(3), 359-370. https://doi.org/10.1007/s00402-013-1882-7

Beyde, A., Thomas, A. L., Colbenson, K. M., Bellolio, M. F., Hess, E. P., & Shah, N. D. (2022). Efficacy of empiric antibiotic management of septic olecranon bursitis without bursal aspiration in emergency department patients. Academic Emergency Medicine, 29(1), 6-14. https://doi.org/10.1111/acem.14406

Blackwell, J. R., Hay, B. A., Bolt, A. M., & Hay, S. M. (2014). Olecranon bursitis: A systematic overview. Shoulder & Elbow, 6(3), 182-190.

Charret, L., Bart, G., Hoppe, E., Herry, Y., Boutoille, D., Maugars, Y., & Le Goff, B. (2021). Clinical characteristics and management of olecranon and prepatellar septic bursitis in a multicentre study. Journal of Antimicrobial Chemotherapy, 76(11), 3029-3032. https://doi.org/10.1093/jac/dkab265

Deal, J. B., Jr., Vaslow, A. S., Bickley, R. J., Verwiebe, E. G., & Ryan, P. M. (2020). Empirical treatment of uncomplicated septic olecranon bursitis without aspiration. The Journal of Hand Surgery, 45(1), 20-25. https://doi.org/10.1016/j.jhsa.2019.06.012

Del Buono, A., Franceschi, F., Palumbo, A., Denaro, V., & Maffulli, N. (2012). Diagnosis and management of olecranon bursitis. The Surgeon, 10(5), 297-300. https://doi.org/10.1016/j.surge.2012.02.002

Germawi, L., Westenberg, R. F., Wang, F., Schep, N. W. L., Chen, N. C., & Eberlin, K. R. (2021). Factors associated with revision surgery for olecranon bursitis after bursectomy. Journal of Shoulder and Elbow Surgery, 30(5), 1135-1141. https://doi.org/10.1016/j.jse.2020.09.033

Holt, M., Hoffman, D., Katwala, A., Yatsonsky, D., & Andrews, K. (2026). Chronic olecranon bursitis as a risk factor for squamous cell carcinoma. Journal of Orthopaedic Case Reports, 16(3), 149-153. https://doi.org/10.13107/jocr.2026.v16.i03.6922

Kaur, I. P., Mughal, M. S., Aslam, F., Schram, J., & Bansal, P. (2023). Non-surgical treatment of aseptic olecranon bursitis: A systematic review. Reumatología Clínica (English Edition), 19, 482-487.

Lormeau, C., Cormier, G., Sigaux, J., Arvieux, C., & Semerano, L. (2019). Management of septic bursitis. Joint Bone Spine, 86(5), 583-588. https://doi.org/10.1016/j.jbspin.2018.10.006

Meric, G., Sargin, S., Atik, A., Budeyri, A., & Ulusal, A. E. (2018). Endoscopic versus open bursectomy for prepatellar and olecranon bursitis. Cureus, 10(3), e2374. https://doi.org/10.7759/cureus.2374

Nchinda, N. N., & Wolf, J. M. (2021). Clinical management of olecranon bursitis: A review. The Journal of Hand Surgery, 46(6), 501-506. https://doi.org/10.1016/j.jhsa.2021.02.006

Perez, C., Huttner, A., Assal, M., Bernard, L., Lew, D., Hoffmeyer, P., & Uçkay, I. (2010). Infectious olecranon and patellar bursitis: Short-course adjuvant antibiotic therapy is not a risk factor for recurrence in adult hospitalized patients. Journal of Antimicrobial Chemotherapy, 65(5), 1008-1014. https://doi.org/10.1093/jac/dkq043

Pohl, N. B., Brush, P. L., Toci, G. R., Heinle, J. T., Thomas, A., Hornstein, J., Aita, D., Beredjiklian, P., Katt, B., & Fletcher, D. (2023). Clinical outcomes following open olecranon bursa excision for septic and aseptic olecranon bursitis: An observational study. Cureus, 15(8), e43696. https://doi.org/10.7759/cureus.43696

Raas, C., Attal, R., Kaiser, P., Popovscaia, M., & Zegg, M. (2017). Treatment and outcome with traumatic lesions of the olecranon and prepatellar bursa: A literature review apropos a retrospective analysis including 552 cases. Archives of Orthopaedic and Trauma Surgery, 137(6), 823-827. https://doi.org/10.1007/s00402-017-2690-2

Reilly, D., & Kamineni, S. (2016). Olecranon bursitis. Journal of Shoulder and Elbow Surgery, 25(1), 158-167. https://doi.org/10.1016/j.jse.2015.08.032

Sayegh, E. T., & Strauch, R. J. (2014). Treatment of olecranon bursitis: A systematic review. Archives of Orthopaedic and Trauma Surgery, 134(11), 1517-1536. https://doi.org/10.1007/s00402-014-2088-3

Schermann, H., Karakis, I., Dolkart, O., Maman, E., Kadar, A., & Chechik, O. (2017). Olecranon bursitis in a military population: Epidemiology and evidence for prolonged morbidity in combat recruits. Military Medicine, 182(9-10), e1976-e1980. https://doi.org/10.7205/MILMED-D-16-00402

Subramanian, S., Stead, T. G., Mangal, R. K., Rodriguez, V., & Ganti, L. (2022). Olecranon bursitis secondary to trauma. Cureus, 14(7), e27306. https://doi.org/10.7759/cureus.27306

Tuff, T., & Chrobak, K. (2016). Septic olecranon and prepatellar bursitis in hockey players: A report of three cases. Journal of the Canadian Chiropractic Association, 60(4), 305-310.

Uçkay, I., von Dach, E., Perez, C., Agostinho, A., Garnerin, P., Lipsky, B. A., & Hoffmeyer, P. (2017). One- vs 2-stage bursectomy for septic olecranon and prepatellar bursitis: A prospective randomized trial. Mayo Clinic Proceedings, 92(7), 1061-1069. https://doi.org/10.1016/j.mayocp.2017.03.011