נפילות בגיל מבוגר
נפילות בגיל מבוגר

נפילות בגיל מבוגר

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


נפילות בגיל מבוגר? שבר באגן ובירך ובחלקי גוף נוספים עלולים לעתים קרובות מידי להיות התוצאה. חציתם את גיל 65? יש לכם הורים או קרובי משפחה מעל גיל 65? מעל גיל זה כשליש עד מחצית מהמבוגרים המנהלים חיים עצמאיים נופלים לפחות פעם אחת השנה.

המצב נעשה חמור יותר בגילים מתקדמים ובקרב מבוגרים שחיים בדיור מוגן. בקרב קבוצות אלו שכיחות הנפילות עולה אף יותר. נפילות בגיל המבוגר מתרחשות ממספר סיבות ראשית כולל ניוון ו/או חולי של מערכות הגוף השונות שתפקידן להעניק לנו את שיווי המשקל, את היציבות הגופנית ואת היכולת לספוג נפילה בלי נזקים. גורמים נוספים כוללים מחלות, צריכת תרופות, מכשולים בסביבת החיים ועוד.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



נפילות בגיל מבוגר – רקע

ברוב המקרים נפילות בגיל מבוגר מסתיימות בשטפי דם קטנים ובנזקים קלים וחסרי משמעות לרקמות הרכות. במקרים רבים אחרים נראה מבוגרים שבעקבות נפילה מתלוננים על כאבים קשים בכתפיים בגלל קרע גידים, בגב התחתון בגלל לחץ שנוצר על חוט השדרה המותני עקב היצרות תעלת השדרה, בברכיים בגלל קרע ברצועה ועוד. בחלק קטן מהמקרים הפציעות עלולות לכלול שברים באגן, שבר וכאבים קשים בירך, שבר בעמוד השדרה ולעתים אף לגרום למוות.

חשוב לזכור שנפילה בגיל המבוגר גורמת לנזקים תפקודיים משמעותיים ואף עלולה להרוג. על פי נתונים שפורסמו מחצית מהמבוגרים שאושפזו בבתי חולים מתים עקב נזקי הנפילה. מלבד הנזקים הפיזיים חשוף המבוגר שנפל גם לנזקים נפשיים הכוללים אובדן הביטחון העצמי, פחד משתק מפני נפילות עתידיות, דיכאון ועוד. הנזקים הגופניים והנפשיים גורמים למבוגר לנהל אורח חיים יושבני ומסוגר. חוסר התנועה וצמצום החיים החברתיים מובילים להמשך ההתדרדרות במצבו הבריאותי ולתלות גוברת בשירותים הבריאותיים השונים הניתנים על ידי הרשויות. ברמה הלאומית נפילות בגיל מבוגר גורמות לנזקים כלכליים משמעותיים בגין טיפולים, אשפוזים, ניתוחים ועוד.

נפילות בגיל מבוגר – גורמי סיכון

נפילות בגיל המבוגר נגרמות על רקע של שינויים פיזיים ונפשיים שמתרחשים בגיל המבוגר כתוצאה מהליכים ניווניים, מחלות שונות ותופעות לוואי הנובעות מצריכת תרופות למחלות אלו.

הליכים ניווניים

עם השנים מערכות הגוף השונות שאמורות היו למנוע נפילה או לצמצם את השפעתה מתנוונות. בין היתר נמנה את מערכת שיווי המשקל כולל המערכת הפריופריוצפטית, את החלשות מערכות השרירים והעצמות, ניוון מערכת העצבים, ניוון ביכולות של הראייה והשמיעה ועוד.

מחלות

מגוון רחב של מחלות פיזיות ונפשיות בגיל המבוגר פוגמות ביכולת של המבוגר למנוע נפילות בגיל מבוגר. מלבד דלקת פרקים ניוונית הפוגעת בכולם, מערכת חיסונית חלשה אצל מבוגרים גורמת לנטייה לחלות יותר במחלות זיהומיות. כמו כן אוגרים המבוגרים מגוון מחלות כרוניות כולל פרקינסון, סוכרת, מחלות לב ולחץ דם, דלקות פרקים, כאב כרוני או חריף, דיכאונות, חרדות, פחדים מנפילות ועוד. מחלות אלו ואחרות עלולות לגרום למשל לתסמינים כמו ורטיגו ו/או סחרחורת ובכך להגביר את הסיכוי של המבוגר ליפול. השפעות נוספות של מחלות אלו ואחרות עלולות לכלול שיבושי ראייה, שיבושים בשיווי המשקל, כאבים במפרקים, התייבשות, הפרעות בקצב הלב, הפרעות בלחץ הדם ועוד שגם הם פוגמים ביכולות הנדרשות מהמבוגר כדי למנוע את הנפילה.

תרופות

חשוב לזכור שאין ארוחות חינם בכול הנוגע לצריכת תרופות. לתרופות יש תופעות לוואי. מגוון רחב של תרופות כולל תרופות פסיכיאטריות הנלקחות על ידי המבוגרים בגין המחלות שלהם כוללות תופעות לוואי שעלולות להיות האחראיות לאובדן שיווי המשקל של המבוגר ולנפילתו. בין התרופות שתופעות הלוואי שלהן עלול לעלות את הסיכון לנפילת המבוגר נכלול תרופות נגד כפיון, תרופות לטיפול בלחץ דם, תרופות המטפלות במצבים נפשיים, תרופות נגד דיכאון, תרופות המטפלות במחלות של מערכת העצבים, תרופות הרגעה, תרופות בנזודיאזפינים לטיפול בחרדות ונדודי שינה, תרופות קרדיאליות כולל תרופות להסדרת קצב הלב ועוד. יש לשקול היטב את נחיצות כול אחת מהתרופות שניתנות למבוגר גם בגלל תופעות הלוואי של כול אחת מהתרופות הללו וגם בגלל שכול תרופה נוספת מגבירת את הסיכון של המבוגר ליפול ב- 6%!

מפגעים סביבתיים

גורמי סיכון נוספים כוללים גורמים סביבתיים. האדם המבוגר מהסיבות שצוינו מעלה זקוק לשטח מחייה בטוח, מואר היטב ונקי ממכשולים. רוב המבוגרים נופלים בביתם במקום שאמור להיות מבצרם. ריצפה רטובה וחלקה, תאורה בלתי מספקת, שטיח שאינו מונח טוב, שרפרף או ריהוט אחר שמונח באמצע הדרך כול אלה ועוד מציבים מכשולים בלתי עבירים למבוגרים וחושפים אותם לבעיה כואבת זאת של נפילות בגי מבוגר.

הפרעות קוגניטיביות

תהליך ההתבגרות מוביל באופן טבעי לאובדן איטי של היכולות הקוגניטיביות. פגיעה בפרמטרים קוגניטיביים כגון קשב, ריכוז, תפיסה מרחבית, חשיבה יצירתית, גמישות חשיבתית, הסקת מסקנות וזיכרון מעלים את הסיכון של המבוגר ליפול.

גורמי סיכון נוספים

מתברר שלנשים סיכון גבוה יותר ליפול. יתכן והדבר נובע מכך שנשים נוטות להיות יותר פעילות בבית ולכן חשופות למעידות. גורמי סיכון נוספים כוללים נפילה בעבר – למבוגרים שנפלו בעבר יש סיכון גבוה יותר ליפול שוב. קבוצות נוספות מקרב המבוגרים שסיכוייה ליפול גבוהים יותר כוללים כאלה שנעזרים באביזר כלשהו לצורך הליכה וכאלה הסובלים מנכות פיזית מוקדמת כלשהי.

נפילות בגיל מבוגר – אבחון וטיפול

כאמור ברוב המקרים נפילות גם בגיל המבוגר אינם גורמים לנזקים קשים וכיכולים להיות מטופלים באופן שמרני במרפאתנו. אבחון הנזקים בקרב מבוגרים לאחר נפילה עשוי להיות מאתגר שכן ברוב המקרים המבוגר סובל מכאבים ובעיות בריאותיות קודמות שעלולות להקשות על זיהוי הנזק הנוכחי. כמו כן, על הקלינאי להיות ערני לכך שישנה אפשרות שהאיש המבוגר העומד לפניו ומתלונן על כאבים סובל משבר או שברים גם אם אין סימנים על כך על גבי העור. לעיתים קרובות העצמות כול כך פריכות שלא נדרשת חבטה חזקה מידי כדי לשבור צלע, צוואר ירך או אגן. אבחון המבוגר שנחבל יחל מלקיחת היסטוריה רפואית ויכלול בדיקה גופנית ושימוש בבדיקות מתקדמות.

היסטוריה רפואית

נלמד על ההיסטוריה הרפואית הקודמת (רקע בריאותי, פציעות קודמות…), ההיסטוריה הרפואית המשפחתית (מחלות, דלקות פרקים, עקמת…), טיפולים קודמים, צריכת תרופות (תופעות לוואי?) ועוד. נלמד פרטים אודות התלונה הנוכחית כולל איפה כואב, מתי החל, כיצד החל , סוג הכאב (פועם, לוחץ, שורף…), חומרת הכאב (מפריע לישון?…), תנועות ומנחים המשפיעים חומרת הכאב ועוד.

בדיקה גופנית

בבדיקה הגופנית ננסה לאתר את הרקמה הפגועה לאמוד את חומרת הפגיעה ולשחזר את הכאב. במהלך הבדיקה נתצפת על האופן שבו אתם עומדים, נעים או מניעים את אותו חלק בגוף שנפגע, נאתר סימנים חיצוניים לפגיעה כולל נפיחות, עיוות, אדמומיות, שלפוחיות, צלקות, דימום. נמשיך עם מישוש של אותם חלקי גוף שגורמים לסימנים והתסמינים שלכם כדי לזהות רגישות וכאב. נערוך בדיקות טווח תנועה של אותם חלקי הגוף שנחבלו ושל מפרקים הסמוכים, נערוך בדיקות אורתופדיות, בדיקות נוירולוגיות וכמובן בדיקות כירופרקטיות.

בדיקות מתקדמות

ברוב המקרים בשלב הזה של המפגש שלנו עם המבוגר נדע לאבחן את הנזק ברמת וודאות גבוהה ולמרות זאת נעזר בצילום רנטגן או אמצעי דימות אחר על מנת לאשר את האבחון שלנו. במידה וגם לאחר צילום הרנטגן נותר ספק כלשהו לגבי האבחון או במידה והחולה המבוגר אינו מגיב היטב לטיפולים שניתנים לו נפנה אותו לביצוע בדיקות מתקדמות כולל CT או MRI ו/או בדיקות מעבדה.

דגלים אדומים ודגלים צהובים

בכול שלב במהלך המפגש שלנו עם החולה המבוגר נתור אחר סימנים ותסמינים המהווים דגל אדום כולל אי שליטה על סוגרים, חום המתלווה לכאבים, תחושת שריפה עם מתן שתן, דם בשתן, אובדן משקל ללא כול סיבה, כאבים קשים שאינם מאפשרים לישון. חולה הסובל מתסמינים אלו יופנה לבירור רפואי יסודי. ננסה לתור גם אחר סימנים ותסמינים המהווים דגל צהוב כולל תסכול, דיכאון, חרדות, חוסר יציבות רגשית, נדודי שינה ועוד. הוכח במחקרים רבים שקיומם של סימנים ותסמינים מסוג זה עלול להאט ואף לבלום את ההחלמה מפציעות.

נפילות בגיל מבוגר – מניעה

נפילות בגיל מבוגר
נפילות בגיל מבוגר

כדי להבין מה צריך לעשות על מנת למנוע נפילות בגיל המבוגר צריך ללמוד את כלל גורמי הסיכון ולצמצמם.

כושר גופני

ראשית נתייחס לכושר הגופני. באופן אידיאלי המבוגר שמר על כושרו הגופני לאורך כול חייו ובכך יפחית את הפגיעה ביכולות הפיזיות החיוניות למנוע נפילות ונזקים משמעותיים מנפילות. במידה וזה לא המקרה על המבוגר להתחיל בהקדם האפשרי לאמן את מערכות הגוף החיוניות למניעת נפילות ונזקי נפילה משמעותיים. מערכות אלו שאותם ניתן לשמר ואף לפתח באמצעות פעילות גופנית כוללות את מערכת שיווי המשקל כולל המערכת הפרופריוצפטיבית, את מערכת העצבים, את מערכת השרירים והעצמות ואת מערכות הלב, הריאות וכלי הדם.

יכולות קוגניטיביות

על המבוגר לדעת שחשוב לא פחות לשמר ואף לפתח את היכולות הקוגניטיביות כולל את יכולת הקשב, את הריכוז, את התפיסה המרחבית, את החשיבה היצירתית, את הגמישות חשיבתית, את היכולת להסיק מסקנות ו את חדות הזיכרון. על פי הגישה הנוירו פלסטיות המוחית ניתן באמצעות גירוי מתאים להאט ואף למנוע את הנסיגה הקוגניטיבית.

אביזרי בטיחות

לוודא סביבת מגורים נקייה ממכשולים ועתירה באמצעי סיוע כולל: ידיות אחיזה ומעקות בטיחות במקומות הרלוונטיים, שטיחונים נגד החלקה, מקלחון מותאם עם גישה נוחה ובטוחה, פינוי הרצפה ממכשולים והיקום הריהוט באופן שלא יפריע לתנועה, הימנעות משטחים ועוד.

דרכי מניעה נוספים

הקפדה על אכילה תקינה ושתייה מספקת עשויים לתרום את חלקם לבטיחות של המבוגר. יש גם לוודא צריכה של תרופות מפוקחת ומינימאלית. עוד חשוב, במידת הצורך, לשמר על חושיו של המבוגר באמצעות במשקפי ראייה ומכשירי שמיעה מותאמים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום.אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת.{loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן