נפילות בגיל מבוגר

נפילות בגיל מבוגר עלולים לגרום בין היתר לשבר באגן ובירך ובחלקי גוף נוספים. הנפילות הללו בגיל מבוגר מסתיימות לעתים קרובות מידי במוות. אם אתם, הוריכם או קרובי המשפחה שלכם חציתם את גיל 65 סיכוייכם ליפול גדולים יותר. לאחר גיל 65 מעל שליש מהמבוגרים המנהלים אורח חיים עצמאי נופלים לפחות פעם אחת השנה. המצב נעשה חמור יותר בגילים מתקדמים יותר ובקרב מבוגרים שחיים בדיור מוגן. בקרב קבוצות אלו שכיחות הנפילות עולה אף יותר.

נפילות בגיל המבוגר מתרחשות בעיקר בגלל הליכי ניוון ו/או חולי של מערכות הגוף השונות. מערכות אלו שתפקידן להעניק לנו את שיווי המשקל, את היציבות הגופנית ואת היכולת לספוג נפילה בלי נזקים אינן מתפקדות כראוי. גורמים נוספים כוללים מחלות, צריכת תרופות, מכשולים בסביבת החיים ועוד.

נפילות בגיל מבוגר – רקע

נפילות מהוות בעיה בריאותית חמורה בקרב קשישים, ומשפיעות על איכות חייהם, עצמאותם ותמותתם. לפי ארגון הבריאות העולמי:

• כ-28-35% מבני 65 ומעלה נופלים מדי שנה.
• שיעור הנפילות עולה ל-32-42% בקרב אנשים מעל גיל 70.

ברוב המקרים נפילות בגיל מבוגר מסתיימות בשטפי דם קטנים ובנזקים קלים וחסרי משמעות לרקמות הרכות. עם זאת, נפילות יכולות לגרום לפציעות חמורות כמו שברים באגן, חבלת ראש, נכות ומוות. נפילות בגיל המבוגר קשורות גם לתלות גוברת בשירותים הבריאותיים השונים הניתנים על ידי הרשויות. לכן, מניעת נפילות ותוצאותיהן היא בראש סדר העדיפויות העולמי של בריאות הציבור. מספר גורמים יכולים להגביר את הסיכון לנפילה אצל מבוגרים, כגון:

• שינויים תלויי גיל בשיווי משקל, ראייה, כוח שרירים וזמן תגובה, כמו גם מצבים כרוניים, תרופות, סיכונים סביבתיים וגורמים התנהגותיים.

זיהוי ושינוי גורמי סיכון אלה יכולים לסייע בהפחתת השכיחות וחומרת הנפילות. התערבויות מבוססות ראיות למניעת נפילות כוללות הערכה וניהול רב-תכליתיים, תוכניות התעמלות, סקירת תרופות, שינויים בבית, וחינוך. מלבד הנזקים הפיזיים חשוף המבוגר שנפל גם לנזקים נפשיים הכוללים:

• אובדן הביטחון העצמי.
• פחד משתק מפני נפילות עתידיות.
• דיכאון ועוד.

הנזקים הגופניים והנפשיים גורמים למבוגר לנהל:

• אורח חיים יושבני ומסוגר.
• חוסר התנועה וצמצום החיים החברתיים מובילים להמשך ההתדרדרות במצבו הבריאותי.

נפילות בגיל מבוגר – גורמי סיכון

נפילות בגיל המבוגר נגרמות על רקע של שינויים פיזיים ונפשיים. שינויים אלה מתרחשים בשל הליכים ניווניים, מחלות שונות ותופעות לוואי הנובעות מצריכת תרופות למחלות אלו.

הליכים ניווניים

עם השנים מערכות הגוף השונות שאמורות היו למנוע נפילה או לצמצם את השפעתה מתנוונות. בין היתר מערכות הגוף שחשופות לניוון נמנה:

• את מערכת שיווי המשקל.
• המערכת הפריופריוצפטית.
• מערכות השרירים והעצמות.
• ניוון מערכת העצבים.
• ירידה ביכולות של הראייה והשמיעה ועוד.

מחלות

מחלות פיזיות ונפשיות בגיל המבוגר פוגמות ביכולת של המבוגר למנוע נפילות. בין המחלות נמנה:

• פרקינסון.
• סוכרת.
• מחלות לב ולחץ דם.
• דלקות פרקים.
• כאב כרוני או חריף.
• דיכאונות.
• חרדות.
• פחדים מנפילות ועוד.

מערכת חיסונית חלשה אצל מבוגרים גורמת לנטייה לחלות יותר:

• במחלות זיהומיות.

אנשים מבוגרים נוטים לסבול גם:

• תסמינים כמו ורטיגו ו/או סחרחורת.
• שיבושי ראייה.
• שיבושים בשיווי המשקל.
• כאבים במפרקים.
• התייבשות.
• הפרעות בקצב הלב.
• הפרעות בלחץ הדם ועוד.

שגם הם פוגמים ביכולות הנדרשות מהמבוגר כדי למנוע את הנפילה.

תרופות

חשוב לזכור שאין ארוחות חינם בכול הנוגע לצריכת תרופות. לתרופות יש תופעות לוואי. מגוון רחב של תרופות כולל תרופות פסיכיאטריות הנלקחות על ידי המבוגרים בגין המחלות שלהם כוללות תופעות לוואי שעלולות להיות האחראיות לאובדן שיווי המשקל של המבוגר ולנפילתו. בין התרופות שתופעות הלוואי שלהן כוללות סיכון לנפילת המבוגר נכלול תרופות:

• נגד כפיון.
• לטיפול בלחץ דם.
• המטפלות במצבים נפשיים.
• נגד דיכאון.
• המטפלות במחלות של מערכת העצבים.
• הרגעה.
• בנזודיאזפינים לטיפול בחרדות ונדודי שינה.
• קרדיאליות כולל תרופות להסדרת קצב הלב ועוד.

יש לשקול היטב את נחיצות כול אחת מהתרופות שניתנות למבוגר:

• בגלל תופעות הלוואי של כול אחת מהתרופות הללו.
• וגם מכיוון שכל תרופה נוספת מגבירת את הסיכון של המבוגר ליפול ב- 6%!

מפגעים סביבתיים

גורמי סיכון נוספים כוללים גורמים סביבתיים. רוב המבוגרים נופלים בביתם במקום שאמור להיות מבצרם. האדם המבוגר מהסיבות שצוינו מעלה זקוק:

• לשטח מחייה בטוח.
• מואר היטב.
• נקי ממכשולים כגון ריצפה רטובה וחלקה, שטיח שאינו מונח טוב, שרפרף או ריהוט שמונח באמצע הדרך.

הפרעות קוגניטיביות

תהליך ההתבגרות מוביל באופן טבעי לאובדן איטי של היכולות הקוגניטיביות. פגיעה בפרמטרים קוגניטיביים כגון קשב, ריכוז, תפיסה מרחבית, חשיבה יצירתית, גמישות חשיבתית, הסקת מסקנות וזיכרון מעלים את הסיכון של המבוגר ליפול.

גורמי סיכון נוספים

מתברר שלנשים סיכון גבוה יותר ליפול. יתכן שהדבר נובע מכך שנשים נוטות להיות יותר פעילות בבית ולכן חשופות למעידות. גורמי סיכון נוספים כוללים נפילה בעבר – למבוגרים שנפלו בעבר יש סיכון גבוה יותר ליפול שוב. קבוצות נוספות מקרב המבוגרים שסיכוייה ליפול גבוהים יותר כוללים כאלה שנעזרים באביזר כלשהו לצורך הליכה וכאלה הסובלים מנכות פיזית מוקדמת כלשהי.

אבחון וטיפול

כאמור ברוב המקרים נפילות גם בגיל המבוגר אינם גורמים לנזקים קשים וכיכולים להיות מטופלים באופן שמרני במרפאתנו. אבחון הנזקים בקרב מבוגרים לאחר נפילה עשוי להיות מאתגר שכן ברוב המקרים המבוגר סובל מכאבים ובעיות בריאותיות קודמות שעלולות להקשות על זיהוי הנזק הנוכחי. כמו כן, על הקלינאי להיות ערני לכך שישנה אפשרות שהאיש המבוגר העומד לפניו ומתלונן על כאבים סובל משבר או שברים גם אם אין סימנים על כך על גבי העור. לעיתים קרובות העצמות כל כך פריכות שלא נדרשת חבטה חזקה מידי כדי לשבור צלע, צוואר ירך או אגן. אבחון המבוגר שנחבל יחל מלקיחת היסטוריה רפואית ויכלול בדיקה גופנית ושימוש בבדיקות מתקדמות.

היסטוריה רפואית

בשלב הזה נלמד:

• איפה כואב, מתי החל, כיצד החל, סוג הכאב (פועם, לוחץ, שורף…), חומרת הכאב (מפריע לישון?…), תנועות ומנחים המשפיעים חומרת הכאב ועוד.
• רקע בריאותי, פציעות קודמות…
• מחלות, דלקות פרקים, עקמת…
• טיפולים קודמים
• צריכת תרופות (תופעות לוואי?) ועוד.

בדיקה גופנית

בבדיקה הגופנית ננסה לאתר את הרקמה הפגועה, לשחזר את הכאב ולהעריך את חומרת הפגיעה. במהלך הבדיקה:

• נתצפת על האופן שבו אתם עומדים, נעים או מניעים את אותו חלק בגוף שנפגע.
• נאתר סימנים חיצוניים לפגיעה כולל נפיחות, עיוות, אדמומיות, שלפוחיות, צלקות, דימום.
• נמשיך עם מישוש של אותם חלקי גוף שגורמים לסימנים והתסמינים שלכם כדי לזהות רגישות וכאב.
• נערוך בדיקות טווח תנועה של אותם חלקי הגוף שנחבלו ושל מפרקים הסמוכים.
• נערוך בדיקות אורתופדיות, בדיקות נוירולוגיות וכמובן בדיקות כירופרקטיות.

בדיקות מתקדמות

ברוב המקרים בשלב הזה של המפגש שלנו עם המבוגר נדע לאבחן את הנזק ברמת וודאות גבוהה ולמרות זאת נעזר בצילום רנטגן או אמצעי דימות אחר על מנת לאשר את האבחון שלנו. אם גם לאחר צילום הרנטגן נותר ספק כלשהו לגבי האבחון או אם החולה המבוגר אינו מגיב היטב לטיפולים שניתנים לו נפנה אותו לביצוע בדיקות מתקדמות כולל CT או MRI ו/או בדיקות מעבדה.

דגלים אדומים ודגלים צהובים

בכל שלב במהלך המפגש שלנו עם החולה המבוגר נתור אחר סימנים ותסמינים המהווים דגל אדום כולל אי שליטה על סוגרים, חום המתלווה לכאבים, תחושת שריפה עם מתן שתן, דם בשתן, אובדן משקל ללא כל סיבה, כאבים קשים שאינם מאפשרים לישון. חולה הסובל מתסמינים אלו יופנה לבירור רפואי יסודי. ננסה לתור גם אחר סימנים ותסמינים המהווים דגל צהוב כולל תסכול, דיכאון, חרדות, חוסר יציבות רגשית, נדודי שינה ועוד. הוכח במחקרים רבים שקיומם של סימנים ותסמינים מסוג זה עלול להאט ואף לבלום את ההחלמה מפציעות.

נפילות בגיל מבוגר – מניעה

כדי להבין מה צריך לעשות על מנת למנוע נפילות בגיל המבוגר צריך ללמוד את כלל גורמי הסיכון ולצמצמם.

כושר גופני

ראשית נתייחס לכושר הגופני. באופן אידאלי המבוגר שמר על כושרו הגופני לאורך כל חייו ובכך יפחית את הפגיעה ביכולות הפיזיות החיוניות למנוע נפילות ונזקים משמעותיים מנפילות. אם זה לא המקרה על המבוגר להתחיל בהקדם האפשרי לאמן את מערכות הגוף החיוניות למניעת נפילות ונזקי נפילה משמעותיים. מערכות אלו שאותם ניתן לשמר ואף לפתח באמצעות פעילות גופנית כוללות את:

• מערכת שיווי המשקל.
• המערכת הפרופריוצפטיבית.
• את מערכת העצבים.
• מערכת השרירים והעצמות ואת מערכות הלב הריאות וכלי הדם.

עוד נציין שפעילות גופנית תעזור לכם להשתקם מהר יותר גם לאחר נפילה ושבר בירך.

יכולות קוגניטיביות

על המבוגר לדעת שחשוב לא פחות לשמר ואף לפתח את היכולות הקוגניטיביות כולל את יכולת הקשב, את הריכוז, את התפיסה המרחבית, את החשיבה היצירתית, את הגמישות חשיבתית, את היכולת להסיק מסקנות ואת חדות הזיכרון. על פי גישת "הנוירופלסטיות של המוח" ניתן באמצעות גירוי מתאים להאט ואף למנוע נסיגה קוגניטיבית.

אביזרי בטיחות

לוודא סביבת מגורים נקייה ממכשולים ועתירה באמצעי סיוע כולל: ידיות אחיזה ומעקות בטיחות במקומות הרלוונטיים, שטיחונים נגד החלקה, מקלחון מותאם עם גישה נוחה ובטוחה, פינוי הרצפה ממכשולים והיקום הריהוט באופן שלא יפריע לתנועה, הימנעות משטחים ועוד.

דרכי מניעה נוספים

הקפדה על אכילה תקינה ושתייה מספקת עשויים לתרום את חלקם לבטיחות של המבוגר. יש גם לוודא צריכה של תרופות מפוקחת ומינימלית. עוד חשוב, במידת הצורך, לשמר על חושיו של המבוגר באמצעות במשקפי ראייה ומכשירי שמיעה מותאמים.

References:

WHO global report on falls prevention in older age. Geneva: World Health Organization; 2008.

Stevens JA, Ballesteros MF, Mack KA, Rudd RA, DeCaro E, Adler G. Gender differences in seeking care for falls in the aged Medicare population. Am J Prev Med. 2012;43(1):59-62.

Tinetti ME. Preventing falls in elderly persons. N Engl J Med. 2003;348(1):42-49.

Gillespie LD, Robertson MC, Gillespie WJ, Sherrington C, Gates S, Clemson LM et al. Interventions for preventing falls in older people living in the community. Cochrane Database Syst Rev. 2012;(9):CD007146.

Salari N, Darvishi N, Ahmadipanah M et al. Global prevalence of falls in the older adults: a comprehensive systematic review and meta-analysis. J Orthop Surg Res. 2022;17(1):334.

Rubenstein LZ. Falls in older people: epidemiology, risk factors and strategies for prevention. Age Ageing. 2006;35(Suppl 2):ii37-ii41.