נקע בקרסול ודלקת פרקים ניוונית אכן קשורים זה בזה. נקע בקרסול היא אחת מפציעות הספורט השכיחות ביותר. ברוב המקרים תוך ימים עד שבועות ספורים הנפיחות והכאבים שנובעים מהנקיעה חולפים וניתן לחזור לשגרה. עם זאת לעתים הנזקים משמעותיים יותר. על פי המחקר שהתבסס על אלפי אנשים, נקע בקרסול מעלה את הסיכון להתפתחות:
- חוסר יציבות בקרסול.
- ועל ציר השנים גם להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית.
חשוב לטפל ולשקם את הקרסול בסמיכות להתרחשות הנקע. עיכוב בהתייחסות מקצועית לפציעה שכיחה זאת עלול להוביל לסיבוכים בדמות דלקת פרקים ניוונית. מה הקשר שבין פציעת מפרק לבין אובדן יציבותו והתפתחות דלקת פרקים ניוונית מאוחרת? על כך ועוד במאמר הנוכחי.
נקע בקרסול ודלקת פרקים ניוונית – רקע
נקע בקרסול הוא פציעה נפוצה שעלולה לגרום לכאבים כרוניים, חוסר יציבות ותפקוד מופחת. אחד הסיבוכים ארוכי הטווח האפשריים של נקעים בקרסול הוא דלקת מפרקים ניוונית. מדובר במחלת מפרקים ניוונית המאופיינת באובדן סחוס והיווצרות דורבן עצם. הפרעה זאת משפיעה בעיקר על מפרקים נושאי משקל כגון ירכיים, ברכיים, עמוד שדרה וקרסוליים. דלקת מפרקים ניוונית עלולה לגרום לנוקשות, נפיחות, טווח תנועה מופחת וקשיי הליכה.
המנגנון המדויק שבו נקעים בקרסול גורמים לדלקת מפרקים ניוונית אינו מובן במלואו. מומחים משערים שהמנגנון כולל נזק ישיר לסחוס, שינויים במכניקת המפרקים, דלקת או גורמים גנטיים. דלקת מפרקים ניוונית בקרסול יכולה להתפתח לאחר פציעה חמורה אחת, כגון שבר או נקע, או לאחר נקעים או מתיחות קלות חוזרים ונשנים. הסיכון לדלקת מפרקים ניוונית בקרסול עשוי להיות מושפע גם מסוג וחומרת הפציעה, הלימות הטיפול והשיקום, ונוכחותם של גורמי סיכון אחרים, כגון השמנת יתר, גיל, היסטוריה משפחתית או עיוותים בכף הרגל.
קשה להעריך את שכיחות הנקע בקרסול מכיוון שמקרים רבים אינם מדווחים או מטופלים על ידי אנשי מקצוע רפואיים. עם זאת, כמה מחקרים הציעו כי נקע בקרסול מהווה עד 30% מכלל פציעות הספורט ומשפיע על 2% מהאוכלוסייה הכללית מדי שנה. גורמי הסיכון לנקע בקרסול כוללים פציעה קודמת בקרסול, חוסר חימום, נעליים גרועות, שטח לא אחיד והשתתפות בספורט הכולל קפיצה, חיתוך או תנועות ציר. בעוד שרוב הנקעים והמתחים בקרסול נרפאים באמצעות מנוחה, כריות קרח וחימום, חבישה והגבהה (RICE), חלקם עלולים להוביל לסיבוכים ארוכי טווח כגון דלקת מפרקים ניוונית.
מהו נקע בקרסול?
נקע בקרסול הוא פציעה נפוצה המשפיעה על אנשים בכל הגילאים ובכל רמות הפעילות. נקע בקרסול מתרחש כאשר אנו מגלגלים או מסובבים סיבוב יתר את הקרסול. המשמעות של סיבוב יתר הוא סיבוב החורג מהיכולת של הרצועות המייצבות את מפרק הקרסול לבלום את התנועה. נקע כזה בקרסול עלול לגרום:
- למתיחה או קרע של הרצועות האוחזות ומייצבות את מפרק הקרסול.
- לעתים נקע בקרסול עלול לגרום לנזק קשה יותר ובכלל זה שברים.
נקע בקרסול יכול לנוע בין קל לחמור, בהתאם למספר והיקף הרצועות המעורבות. הסוג הנפוץ ביותר של נקע בקרסול מתרחש כאשר כף הרגל פונה פנימה והרצועות הצידיות בצד החיצוני של הקרסול נפגעות. פציעה של הרצועה הפנימית בחלק הפנימי של הקרסול, בגלל תנועה חדה החוצה של כף הרגל שכיחה פחות.
תסמינים של נקעים במפרקי הקרסול
סוג הסימנים והתסמינים של נקע בקרסול וחומרתם תלויים במיקום הנקע, הנזקים שנגרמים וחומרת הנזקים. בין יתר הסימנים והתסמינים הצפויים נמנה:
- כאבים בקרסול.
- נפיחות מקומית.
- שטף דם פנימי.
- מגבלות תנועה ומגבלות תפקוד.
- רעשים הבוקעים מהקרסול בתנועה ועוד.
נקע בקרסול יכול גם להוביל:
- לאי יציבות כרונית.
- נקעים חוזרים.
- דלקת פרקים ניוונית.
- ואיכות חיים מופחתת.
הסימפטומים של דלקת מפרקים ניוונית בקרסול כוללים:
- כאב, נוקשות, נפיחות, טווח תנועה מופחת, וקושי ללכת או לבצע פעילויות יומיומיות. הסימפטומים עשויים להשתנות בהתאם לשלב ולהתקדמות המחלה.
חומרת הסימפטומים עשויה להשתנות בהתאם למידת אובדן הסחוס והנזק לעצמות. אוסטיאוארתריטיס היא מחלת מפרקים ניוונית המתרחשת כאשר הסחוס המרפד את קצות העצמות נשחק עם הזמן. זה גורם לחיכוך, דלקת ונזק לעצמות ולרקמות שמסביב. דלקת מפרקים ניוונית יכולה להשפיע על כל מפרק בגוף, אך היא נפוצה יותר במפרקים נושאי משקל כגון הברכיים, הירכיים והקרסוליים.
איך נקע קרסול מוביל לדלקת פרקים ניוונית?
לפי כמה מחקרים, נקעים בקרסול מגבירים את הסיכון להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis) במפרק הקרסול. הסיבה לכך היא שפציעה זאת יכולה:
- לפגוע ישירות בסחוס.
- או לשנות את המכניקה של מפרק הקרסול.
השפעות אלה עלולות להוביל ללחץ חריג ולשחיקה על משטחי המפרק. פציעות קרסול יכולות גם לגרום אוסטאונקרוזיס. במצב זה חלק מהעצם מאבד את אספקת הדם שלו ומת. אוסטאונקרוזיס יכול גם לתרום לדלקת מפרקים ניוונית על ידי החלשת מבנה העצם וגרימת קריסה או עיוות. עם זאת חשוב לציין שנקעים בקרסול עלולים לגרום לדלקת מפרקים ניוונית רק במקרים מסוימים., אין זה אומר שכל אדם שנפצע בקרסולו יפתח דלקת מפרקים ניוונית. ישנם גם גורמים אחרים שיכולים להשפיע על התפתחות של דלקת מפרקים ניוונית כגון:
- גנטיקה, השמנת יתר, גיל, וצורות אחרות של דלקת פרקים.
לכן, חשוב להתייעץ עם רופא אם יש לך כאב קרסול מתמשך או חמור או תסמינים אחרים שעשויים להצביע על דלקת פרקים ניוונית.
גורמי סיכון לחולי ניווני לאחר נקע קרסול
ישנם מספר גורמי סיכון שיכולים לתרום להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית בקרסול לאחר נקע:
- חומרת הפציעה, אשר יכול לפגוע בסחוס ישירות או לשנות את היישור והיציבות של המפרק.
- אספקת הדם לעצם, אשר יכול להיפגע על ידי נקע ולגרום למצב שנקרא אוסטאונקרוזיס (osteonecrosis). אוסטאונקרוזיס הוא מוות של רקמת עצם עקב חוסר זרימת דם, והוא יכול גם להוביל לדלקת מפרקים ניוונית בקרסול.
- הביומכניקה של כף הרגל והקרסול, שיכולה להשפיע על האופן שבו המפרק נושא משקל ומחלק לחץ. אנשים שיש להם רגליים שטוחות, קשתות גבוהות או יישור רגליים לא תקין עשויים להיות נוטים יותר לדלקת מפרקים ניוונית בקרסול לאחר נקע מכיוון שתנאים אלה מפעילים עומס נוסף על המפרק.
אבחון של דלקת פרקים ניוונית בקרסול
האבחנה של דלקת מפרקים ניוונית בקרסול מבוססת על ההיסטוריה הרפואית, בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה כגון צילומי רנטגן, MRI או CT. במהלך ההיסטוריה הרפואית נברר בין היתר:
- מה אירע.
- מתי.
- איפה כואב.
- מה משפיע על הכאב ועוד.
במהלך הבדיקה הגופנית:
- נתבונן בקרסול.
- נמשש אותו.
- ונניע אותו.
ננסה לאתר אזורים נפוחים, עם שטפי דם, מעוותים, צלקתיים ועוד. נחפש אזורים כואבים למגע, מוגבלות תנועתית תנועה לקויה ועוד. ברוב המקרים די בכך כדי לקבוע אבחון של נקע קרסול ולהעריך את חומרת הנזק. אם קיים צורך לשלול הפרעות אחרות נפנה את החולה למגוון בדיקות הדמיה ומעבדה.
טיפול בנקעי קרסול
הטיפול בנקע בקרסול אינו יכול להסתפק בהפחתת הכאב ומגבלות התנועה אלא צריך לכלול גם הליך שיקום. טיפול בדלקת מפרקים ניוונית בקרסול תלוי בחומרת המצב ובהעדפות המטופל. אפשרויות הטיפול כוללות אמצעים שמרניים כגון מנוחה, קומפרסים קרים וחמים, חבישה, הגבהת הרגל, תרופות נוגדות דלקת ואחרות, כירופרקטיקה ועוד. במצבים קיצוניים יהיה צורך בהליכים כירורגיים כגון ארתרוסקופיה, איחוי מפרקים או החלפת מפרקים.
מניעת נקע בקרסול
נקעים בקרסול הם כואבים ולא נוחים בטווח הקצר וגם יכולים להיות להם השפעות מתמשכות על הבריאות והתפקוד של מפרק הקרסול. לכן, חשוב למנוע נקעים בקרסול על ידי:
נעילת נעליים מתאימות, חימום לפני אימון, הימנעות ממשטחים לא אחידים וחיזוק השרירים והרצועות סביב הקרסול. חשוב גם לפנות לטיפול רפואי בכל פגיעה בקרסול ולעקוב אחר תוכנית הטיפול המומלצת כדי למנוע סיבוכים כגון דלקת מפרקים ניוונית.
References:
Valderrabano V., Hintermann B., Horisberger M., Fung T.S. (2006). Ligamentous posttraumatic ankle osteoarthritis. The American Journal of Sports Medicine 34(4): 612-620.
Saltzman C.L., et al. (2005). Epidemiology of ankle arthritis: report of a consecutive series of 639 patients from a tertiary orthopaedic center. Iowa Orthopaedic Journal 25: 44-46.
van Dijk P.A., Kort N., Scholten P.E., van Dijk C.N. (2010). Long-term outcome of ankle fractures with concomitant syndesmotic injury. Foot & Ankle International 31(8): 690-694.
Hintermann B., Valderrabano V., Boss A., Trouillier H.H., Dick W. (2004). Medial ankle instability: an exploratory, prospective study of fifty-two cases. The American Journal of Sports Medicine 32(1): 183-190.
Fong D.T.P., Hong Y., Chan L.K., Yung P.S.H., Chan K.M. (2007). A systematic review on ankle injury and ankle sprain in sports. Sports Medicine 37(1): 73-94.
Hua Y., Chen S., Li Y., Chen J., Li H. (2016). Associations between obesity and chronic ankle instability in young adults: a retrospective study. Journal of Foot and Ankle Research 9: 21.
van Rijn R.M., et al. (2008). What is the clinical course of acute ankle sprains? A systematic literature review. The American Journal of Medicine 121(4): 324-331.e6.
Gribble P.A., et al. (2016). Evidence review for the 2016 International Ankle Consortium consensus statement on the prevalence, impact and long-term consequences of lateral ankle sprains. British Journal of Sports Medicine 50(24): 1496-1505.
Valderrabano V., Horisberger M., Russell I., Dougall H., Hintermann B. (2009). Etiology of ankle osteoarthritis. Clinical Orthopaedics and Related Research 467(7): 1800-1806.
Hubbard-Turner T., Turner M.J. (2018). Ankle sprains and instability lead to alterations in neural control and muscle architecture of the leg. Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports 28(2): 725-731.