אוסטאוכונדריטיס דיסקנס בקרסול

אוסטאוכונדריטיס דיסקנס בקרסול
תוכן עניינים
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp

אוסטאוכונדריטיס דיסקנס בקרסול עלול להיות הגורם לסימנים ולתסמינים שאתם חשים במפרק הקרסול. אוסטאוכונדריטיס דיסקנס (Osteochondritis dissecans) היא למעשה פגיעה בשכבת הסחוס של עצם הערקום (Talus). לפעמים מלבד הפגיעה בסחוס נפגעת גם עצם הערקום. הפרעה זאת גורמת להשתחררות של חלקי עצם וסחוס זעירים הגורמים לכאב, נפיחות והגבלה בתנועה. מלבד בקרסול אוסטאוכונדריטיס דיסקנס יכולה להתפתח במפרקים נוספים ובכלל זה ברכיים, מרפקים ועוד. ברוב המקרים הפרעה זאת תתפתח במפרק אחד אך בקרב חלק מהחולים היא עלולה להתפתח במספר מפרקים בו זמנית.

    כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


    מחלה זאת גורמת כאב בכף הרגל שמחמיר בהליכה או ריצה. סימפטומים נוספים כוללים צליעה, רעשים הבוקעים מהמפרק ואפילו נעילה של המפרק. אבחון וטיפול מהירים עשויים לאפשר החלמה ולמנוע ניתוח לצורך הסרת חלקי סחוס ועצם. הדברים נכונים במיוחד המחלה פוגעת בילדים הנמצאים בשלבי גדילה. עם זאת חשוב לזכור שבחלק ניכר מהמקרים אוסטאוכונדריטיס דיסקנס בקרסול אינו גורם להתפתחות סימנים ותסמינים. במקרים הללו גילוי ההפרעה הזאת הוא אקראי ומתרחש בעת התבוננות בצילומי רנטגן של אזורים סמוכים.

    אוסטאוכונדריטיס דיסקנס בקרסול – רקע

    אוסטאוכונדריטיס דיסקנס היא הפרעה בריאותית הפוגעת בעצם ובסחוס התוך מפרקי. משטח סחוסי חלק הוא רכיב קריטי לבריאותו של המפרק. הסחוס התוך מפרקי בקרסול הוא עבה ומכסה את כול המשטחים של המפרק. הסחוס סופג את הזעזועים הנלווים לתפקוד המפרק, מגן על העצם תחתיו ומאפשר תנועה חלקה. אוסטאוכונדריטיס דיסקנס במפרק הקרסול פוגע בסחוס הממוקם במשטח העליון של עצם הערקום (Talus). פגיעה אוסטאוכונדרלית עלולה לכלול פגיעה במשטח הגרמי (Subchondral bone) ופגיעה במשטח הסחוסי (Articular cartilage) של עצם הערקום. פגיעה כזאת עלולה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח על הבריאות והתפקוד של הקרסול.

    אוסטאוכונדריטיס דיסקנס מתרחשת בגלל פגיעה באספקת הדם, נמק ומוות של תאי סחוס ועצם. סיבה שכיחה לפגיעה באספקת הדם ולהתפתחות אוסטאוכונדריטיס דיסקנס בקרסול היא:

    עוד נציין שבקרב 10% מהמקרים אוסטאוכונדריטיס דיסקנס מתפתח בשני מפרקי הקרסול. פגיעה אוסטאוכונדרלית בעצם הערקום (Osteochondral lesion of the talus) נגרמת לרוב במהלך שנות התפתחות השלד בקרב ילדים ובני נוער. חשופים לכך העוסקים בספורט אגרסיבי מקרב בנות בגיל 10-14 ובנים בגיל 12-16. פגיעה אוסטאוכונדרלית שאינה מטופלת עלולה לגרום לדלקת פרקים ניוונית לנזקים קשים במפרקים.

    אנטומיה של עצם הערקום בקרסול

    עצמות השוק והשוקית רוכבות על עצם הערקום (Talus) כדי ליצור את המפרק הרב צירי בין עצם הערקום לעצם העקב ( Talocalcaneal joint). המפרק בין עצם הערקום לעצם העקב:

      כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



      • מאפשר תנועות במישורים שונים
      • בעל חשיבות תפקודית מרובה
      • מעניק יציבות בעת העברת העומסים מכף הרגל אל שאר הגוף. העברת העומסים מתבצע במצבים נושאי משקל כגון עמידה, הליכה, ריצה וקפיצה.

      החלקים בעצם הערקום שבאים במגע עם עצמות אחרות מכוסים בשכבת סחוס. אספקת הדם לעצם הערקום דלה יחסית המשמעות של דלות באספקת הדם היא קצב החלמה אטי במצב של פציעת סחוס או שבר.

      אוסטאוכונדריטיס דיסקנס בקרסול – סימפטומים

      אוסטאוכונדריטיס דיסקנס בקרסול
      אוסטאוכונדריטיס דיסקנס בקרסול

      לא תמיד יופיעו סימנים ותסמינים במצב של פגיעה אוסטאוכונדרלית. במקרים רבים גילוי ההפרעה בסחוס מתרחש באקראי בזכות הדמיה שבוצעה בגלל בבעיות רפואיות אחרות. יחד עם זאת, כאשר הפגיעה בסחוס היא משמעותית עלולים להופיע גם סימנים ותסמינים. סימנים והתסמינים אפשריים כוללים בין היתר:

      • כאבים בקרסול
      • הכאב המחמיר במצבים נושאי משקל כולל הליכה, ריצה
      • צליעה
      • נפיחות
      • נעילה של המפרק
      • מפרק רועש
      • מישוש של המפרק יגלה רגישות מקומית ועוד

      גורמים לפגיעה אוסטאוכונדרלית בקרסול

      הגורמים העיקריים לפגיעה בסחוס במפרק בין עצם הערקום לעצם העקב הם:

      • נזקי חבלה
      • עומסים חוזרניים

      פגיעה טראומטית היא הגורם העיקרי להתפתחות פגיעה בשכבת הסחוס של עצם הערקום. נקיעת קרסול היא פציעת הספורט ומנגנון הפגיעה השכיחים ביותר במפרק הקרסול. בנקיעת קרסול חריפה עלול להיווצר לחץ על הסחוס ועל עצם הערקום ולהיפגע. כאשר הפגיעה כוללת:

      • תלישה של פיסות עצם וסחוס מעצם הערקום
      • התנתקות של כלי הדם שאמורים לספק דם לחלקי גוף אלו
      • התוצאה היא נמק ומוות של תאים

      מנגנון פציעה נוסף הוא כמובן עומסים חוזרניים על מפרק הקרסול. עומסים אלו על סחוסי ועצמות המפרק גורמים לנזקים מצטברים ולהתפתחות נמק מקומי. עומסים כאלה מוטלים על כפות הרגליים בגלל:

      • הליכות
      • ריצות
      • קפיצות
      • ריקודים
      • משחקי כדור ועוד

      גורמי סיכון להתפתחות פגיעה סחוסית בעצם הערקום כוללים:

      • עיסוק בספורט אגרסיבי נושא משקל המתבצע באופן אינטנסיבי, לאורך כול השנה ובלי מנוחה. מדובר בעיקר בסוגי ספורט הכרוכים בריצות, כדורגל, כדורסל ועוד.

      גורמי סיכון נוספים כוללים:

      • מחלות רקע הגורמות לליקויים בזרימת הדם
      • גורמים גנטיים ועוד.

      אבחון של אוסטאוכונדריטיס דיסקנס במפרק הקרסול

      פגיעה אוסטאוכונדרלית בעצם הערקום נוטה להיות קטנה יותר וקשה יותר לאבחון ולטיפול. זאת לעומת פגיעה אוסטאוכונדרלית בברך הנוטה להיות גדולה יחסית וקלה לאבחון. אבחון של פגיעת הסחוס בעצם הערקום תתבסס על:

      • למידה קפדנית של ההיסטוריה הרפואית של החולה
      • בדיקה גופנית
      • ובדיקות הדמיה

      היסטוריה רפואית

      ההיסטוריה הרפואית תכלול שאלות כגון:

      • מתי החל הכאב?
      • מה גרם לכאב?
      • האם נפצעת בספורט? ועוד
      • בשלב הזה גם נברר אודות הרקע הבריאותי של החולה ומשפחתו
      • נברר אודות הספורט המועדף ועוד

      בדיקה גופנית

      בבדיקה הגופנית נאתגר את מפרק הקרסול וננסה לאתר את מיקום הנזק ולהעריך את חומרתו. נעשה זאת באמצעות:

      • התבוננות בכף הרגל ויתר מפרקי השרשרת הקינטית
      • מישוש כף הרגל ויתר חלקי השרשרת הקינטית
      • בדיקת טווחי תנועה
      • בדיקות מיוחדות
      • בדיקות נוירולוגיות ועוד

      אמצעי הדמיה

      במידה ונחשוד שאכן מדובר בנזק אוסטאוכונדרלי נפנה את החולה לצילום רנטגן..צילום רנטגן עשוי להספיק אך אמצעי הדמיה היעילים יותר הנם MRI ו/או CT. אזור עם צפיפות עצם פחותה בצילום רנטגן יצביע על הבעיה. יחד עם זאת צילום רנטגן עלול שלא לזהות את הבעיה. האמצעי הטוב ביותר לזיהוי הפגיעה הזאת הוא MRI.

      טיפול באוסטאוכונדריטיס דיסקנס במפרק הקרסול

      סיכויי הטיפול השמרני בפגיעת סחוס בעצם הערקום להועיל עולים משמעותית במידה ומתחילים את הטיפול מוקדם, כאשר החולה צעיר (ילד או מתבגר) בגילו, הפגיעה אינה גדולה ואין תזוזה של החלקיקים בתוך המפרק. הטיפול השמרני כולל מנוחה מפעילות הגורמת לכאבים, יתכן שימוש בקיבוע של הקרסול למשך 6-8 שבועות (חשוב בעיקר כאשר החולה צעיר והרקע טראומטי), שיפור התפקוד של השרירים הפועלים על הקרסול, שמירה או שיפור טווחי התנועה של הקרסול, שיפור תחושת המיקום (Proprioception) ועוד.

      במקרים קיצוניים כאשר הפגיעה גדולה מידי ו/או קיימת תזוזה של חלקיקי הסחוס והעצם יופנה החולה להתייעצות עם כירורג. הכירורג עשוי באמצעות ניתוח רגיל או ארטרוסקופיה לשפר את משטח ההחלקה של המפרק על ידי הסרת החלקיקים החופשיים במפרק וביצוע פרוצדורות אפשריות נוספות.

        כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


        מאמרים קשורים

        ITB סינדרום מניעה וטיפול

        ITB סינדרום מניעה וטיפול

        ITB סינדרום מניעה וטיפול אלו הם הנושאים שבהם עוסק המאמר הזה. המידע שנושאו הפציעה של הרצועה האיליו-טיביאלית (iliotibial band – ITB) חשוב

        לחץ נפשי וכאבי גב

        לחץ נפשי וכאבי גב

        לחץ נפשי וכאבי גב, מה הקשר? ובכן, מתברר שיש קשר בין השניים הללו והוא משמעותי. כאבי גב מהווים הפרעה שכיחה ביותר שעלולה

        שינה על הבטן מזיקה

        כך תפסיקו לישון על הבטן

        כך תפסיקו לישון על הבטן. שינה הוא תהליך המחייב לשהות במנח אחד או יותר לאורך מספר שעות. כול שהייה ממושכת בתנוחה אחת