שנת צהריים לשיפור הקוגניטיביות היא שיטה שעובדת. קוגניציה היא שם כולל לכל התהליכים והיכולות שאנו זקוקים כדי לעבד מידע ולארגנו. קוגניציה צריכה זיכרון, יכולת למידה, יכולת תפיסה, יכולת להסיק מסקנות ועוד. ישנם מספר רב של גורמי סיכון לאובדן הדרגתי של היכולות החשובות הללו ובכלל זה:
- מזון זבל
- אורח חיים יושבני
- מתחים נפשיים כרוניים ועוד
ישנם גורמים שעשויים למנוע או לצמצם את הסיכון של האובדן הזה ובכלל זה:
- שמירה על כושר גופני טוב
- מזון איכותי
- הפחתת מתחים נפשיים
- וכפי שמעיד המחקר הנוכחי שינה בצהריים
האם בחיים האינטנסיביים שאנו מכתיבים לילדים שלנו אין מקום לשנת צהריים? לטענת החוקרים, למרות החשיבות האדירה שיש למנוחת הצהריים לצורך התפתחותם התקינה של הילדים:
- הילדים לא נחים בצהריים
שינה הקצרה שלאחר ארוחת הצהריים מהווה חלק חשוב מסדר יומם של אנשים רבים בעולם. בעיקר נכונים הדברים לגבי הארצות החמות והעולם הלטיני אך לא רק. גם במדינות שאינן עונות על ההגדרה הזאת נהוג לנוח בצהריים. מנהג זה קיים בין היתר כמו:
- אוסטריה
- גרמניה
- ואנגליה
בספרד למשל שנת הצהריים מכונה סייסטה. מקור השם הוא בלטינית ומובנו השעה השישית, כלומר אחרי השעה השישית של ערות ועבודה. הוויכוחים לגבי הנחיצות של שנת הצהריים או כול שינה שאינה שנת לילה אינם פוסקים. המחקר המסוקר כאן הגיע למסקנה: שנת צהריים לשיפור הקוגניטיביות היא שיטה שעובדת.
שנת צהריים לשיפור הקוגניטיביות – רקע
שנים ארוכות היה נהוג גם בארצנו לנוח בשעת הצהריים. עסקים רבים אכן יצאו להפסקת צהריים ונסגרו לשם כך בין השעות 14:00-16:00. כולם ידעו שלא מרעישים בשעות הללו כדי לאפשר את המנוחה. עיריות מסוימות אף חוקקו חוקים שאסרו על פעילות רועשת בשעות הללו. המנהג של שנת הצהריים נדחף אט אט מרחבי העולם. יתכן שזה נובע מכך שאינו תואם את המדיניות הקפיטליסטית ו/או בגלל שהחנויות וחללי העבודה ממוזגים. ישנם כמובן הסברים פיזיולוגיים לעייפות שנופלת עלינו בשעות הללו ומדוע אנו נזקקים לשנת הצהריים.
מחקרים רבים שבדקו את שנת הצהריים מגיעים למסקנות שונות. חלק מהמחקרים כמו זה המצוטט כאן מוצאים יתרונות ומחקרים אחרים מוצאים חסרונות. מחקר יפני שסיכם 21 מחקרים שעסקו בהשפעת שנת הצהריים על 307,237 אנשים הגיע למסקנות בעייתיות. לטענת החוקרים שנת צהריים של יותר מ – 40 דקות:
- מעלה את הסיכון להתפתחות תסמונת מטבולית
- רמה גבוהה של שומן בטני
- לחץ דם גבוה
- רמות שומן גבוהות בדם
- פחות מידי מהכולסטרול הטוב (HDL) בדם
- רמה גבוהה של סוכר בדם ועוד
כאשר השינה מתמשכת יותר מ- 90 דקות:
- הסיכון לחלות בתסמונת מטבולית קופץ ב50%
על פניו נראה שהיפנים אינם מצליחים למצוא יתרונות בשנת הצהריים. מחקרים נוספים שנערכו שם מצאו ששנת צהריים שנמשכת מעל שעה מעלה את הסיכון להתפתחות:
- מחלות לב, כלי דם וסוכרת
- ובכך אף מעלה משמעותית את הסיכון למוות מוקדם
המחקר
למרות ששנת צהריים שכיחה בקרב ילדים מעט מאוד ידוע על המאפיינים שלה. ידוע ששינה משפיעה באופן חיובי על הזיכרון של בוגרים צעירים יתכן ושינה משפיעה באופן דומה גם על הזיכרון של הילדים. יחד עם זאת בשנים האחרונות ילדים עוברים משינה של פעמיים ביום – "שינה ביפאזית" (biphasic sleep) לשינה של פעם ביום – "שינה מונופאזית" (Monophasic Sleep).
הדבר קורה בגלל ששנת הצהריים נלקחת מהם ומסיבה זאת הם מרבים לנמנם. הדבר הזה קורה בין היתר בגלל הדרישות הגבוהות יותר הניצבות בפני הילדים שלנו הבאות הרבה פעמים על חשבון שעות השינה שלהם. יתכן שגם המכשירים האלקטרוניים כולל טלוויזיה, טלפון חכם, מחשב ועוד נוטים לגזול מזמן השינה של הילדים שלנו.
החוקרים במחקר הנוכחי עקבו אחר 40 ילדים משש כיתות נפרדות שטרם הגיעו לגיל בית הספר. הם בדקו שני דברים במקביל. בדיקה אחת התמקדה ביכולת למידה והזיכרון של הילד באמצעות משחק זיכרון שנלמד ובדיקה שנייה עקבה אחר הפעילות המוחית של הילדים במהלך נמנום.
הילדים בקבוצה הראשונה למדו את המשחק באותו זמן בשעות הבוקר. לאחר מכן פיצלו החוקרים את הילדים לשתי קבוצות אחת מהן קיבלה אפשרו לישון במשך 75 דקות בעוד שהקבוצה השנייה נותרה ערה. בשלב הזה התבקשו הילדים לשחק במשחק הזיכרון שאותו למדו. החוקרים גם בדקו את אותם הילדים שוב למחרת לאחר שנת לילה.
ממצאי המחקר
הביצועים הקוגניטיביים של ילדים שנבחנו ביום שבו למדו את המשחק היו זהים ללא קשר לאם נמנמו או לא נמנמו. כאשר נבחנו ביום למחרת נמצא שהביצועים הקוגניטיביים של הילדים שקיבלו אפשרות לנמנם היו טובים משמעותית יותר מהילדים שלא נמנמנו ביום הקודם. הילדים שביצועיהם היו הטובים ביותר הם אלה שנהגו לחטוף תנומה מידי יום באופן עקבי. בקרב הקבוצה שבה נבדקה הפעילות של המוח נמצא שישלים שנמנמו הראו פעילות מוחית מוגברת באזור שאחראי ללמידה וייצוב הזיכרון
מסקנות החוקרים
במחקר הזה הוכח שנמנום משפר את היכולות של הקוגניטיביות של הילדים בכך שהוא משפר זיכרון. השיפורים הללו גדולים יותר בקרב ילדים בכול גיל המרבים לנמנם והופכים זאת למנהג.
Proceedings of the National Academy of Sciences, 09, 2013
