אנטומיה וביומכניקה של הגב
אנטומיה וביומכניקה של הגב

אנטומיה וביומכניקה של הגב

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


אנטומיה וביומכניקה של הגב הן הבסיס לביצוע אבחון מושכל של פגיעה בעמוד השדרה. ידיעת האנטומיה של הגב ורקמותיו השונות והבנת הביומכניקה שלו הם כלים חשובים בידיו של קלינאי שרוצה לבצע הליך יסודי של אבחנה מבדלת ולטפל בחולה באופן בטוח.

כאבי גב מהווים את הגורם העיקרי למוגבלות בגיל צעיר. למעשה כמעט כול אדם יסבול מהם לפחות פעם אחת בחייו. בהסתברות סטטיסטית 100% מהאנשים יסבלו ממיחושים בחלק זה או אחר של הגב לפחות פעם אחת בחייהם, כולל כאבים בצוואר, בגב עליון או בגב התחתון.

ברוב המקרים, ניתן לרפא כאבים אלו באמצעות טיפול ושיקום יסודי של הגב. אנטומיה וביומכניקה של הגב, עמוד השדרה האגן מהווים כלי עזר חשובים לאבחון מקור הכאב ולהענקת טיפול יעיל. כול פגיעה בגב חייבת להסתיים בהחזרת הכשירות התפקודית של חלקי הגב השונים כולל עמוד השדרה ואגן והרקמות ההתומכות והפועלות סביבו.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



אנטומיה וביומכניקה של הגב – רקע

הגב באופן כללי, עמוד השדרה ואגן מוסיפים לתפקד ולהתאושש למרות היותם נתונים לזעזועים והצטברות עומסים בלתי פוסקים. ההתמודדות עם העומסים הכרוכים מחד באורח החיים היושבני ומאידך בחוסר פעילות גופנית מנוונת היא אכן מרשימה. אלא שגם ליכולות כבירות אלה יש גבול אותו אנו חוצים שוב ושוב ובכך גורמים לנזקים בלתי הפיכים, דלקות וכאבים.

הגורמים העיקריים לפגיעה בגב כוללים: פציעות, עומסי יתר, ארגונומיה לקויה מחלות ועוד. כאבי גב יכולים להתפתח גם כתוצאה מהקרנת כאב שמקורה חולי של אברים מרוחקים כולל מחלה כלייתית, מחלה בדרכי השתן, מחלה ברחם או בשחלות ועוד. כך למשל מפרצת באב העורקים הבטני עלולה לגרום לכאבים בגב התחתון ואילו תסמונת מפרק הלסת או דלקת בקרום המוח עלולים לגרום בין היתר לכאבים בצוואר.

מלבד עוגמת הנפש והעלות הכלכלית האישית והלאומית הכרוכות בכאבי גב ובטיפול בהם נוספת גם הידיעה שברוב המקרים מדובר בכאבים לחיים! במילים אחרות גם אם הם חולפים, הם עוד ישובו למרר את חייך!. האם אכן התופעה היא בלתי נמנעת? התשובה היא לא. ידעיעת האנטומיה והביומכניקה של הגב אמורה לעזור לנו בכך.

אנטומיה של האגן

כול אחת מהרקמות המרכיבות את עמוד השדרה ואת האגן וכן הרקמות התומכות, המניעות ו/או פועלות בסמיכות עלולה להיפגע ולגרום למיחושים, מגבלות תנועה וסימנים ותסמינים נוספים. בין היתר הרקמות שנפגעות נמנה שרירים, גידים, חוליות, רצועות ויתר הרקמות המצויות בין האגן, לאורך עמוד השדרה ועד לבסיס הגולגולת. המקורות השכיחים ביותר לכאבי גב מהווים השרירים בגב, הדיסקים הבין חולייתיים, מפרקים השטחה שבין החוליות, חוט השדרה, העצבים היוצאים מחוט השדרה והרצועות התומכות בעמוד השדרה. 

מפרקים

אגןמפרקי האגן (Sacroiliac joints) או בשמם העברי מפרקי עצה וכסל מהווים את החלק המרכזי בחגורת האגן (Pelvic girdle). מפרקים אלו הם למעשה החיבור שנוצר בין עצמות האגן או הכסל (Ilium) לעצם העצה (Sacrum). עצמות האגן מתחברים גם לפנים ויוצרות את מפרק מאחה עצמות החיק (Pubic symphisis). מפרקי הירך (Hip joints) נוצרים מהחיבור שבין הקצה העליון של עצם הירך (Femoral head) לבין שקעים אנטומיים (Acetabulum) המצויים בחלק החיצוני של עצמות האגן.

רצועות

מפרק האגן מיוצב על ידי מארג של רצועות אשר עוטפות את מפרקי האגן מכול עבר ומונעות בעדו מלבצע תנועות חריגות בגודלן או בכיוונן. בין הרצועות ניתן למנות את הרצועות הבין גרמיות, את רצועות העצה והכסל הקדמיות, את רצועות העצה והכסל האחוריות , רצועת הכסל והמותן ועוד.

שרירים ועצבוב

מגוון שרירים משפיעים על תפקודם ויציבותם של מפרקי האגן. בין השרירים ניתן למנות את שרירי העכוז השונים, את הדו ראשי, את הקרומי למחצה, את הגידי למחצה, את האגסי, את המותן כסל ואת השריר המרובע. העצבוב של מפרקי האגן והרקמות הפועלות סביבן מגיע מהצמה הלומבו-סקרלית (lumbosacral plexus).

אנטומיה של עמוד השדרה

חוליות עמוד השדרה

צינור גמיש המצויד בשלוש קשתות, מהווה מרכיב חשוב בשלד שלנו. הוא מתחיל בחלקו התחתון מעצם העצה ועצם הזנב ונמשך מעלה עד לבסיס הגולגולת. בהגיענו לבגרות נותרות 24 חוליות פעילות המרכיבות את עמוד השדרה . שבע חוליות מהוות את החלק הצווארי (Cervical) של עמוד השדרה, שתים עשרה חוליות מהוות את החלק החזי (Thoracic) של עמוד השדרה וחמש חוליות המותן (Lumbar) מהוות את החלק המותני של עמוד השדרה. חולית המותן האחרונה יוצרת מפרק עם החלק העליון של עצם העצה (Sacrum). עצם הזנב (Coccyx) מצוי בחלקו התחתון של עצם העצה. עצמות האגן (Ilium) יושבות משני צדי עצם העצה כדי ליצור את מפרקי האגן (עצה וכסל).

הדיסק הבין חולייתי

הדיסק הבין חולייתיבין כול זוג חוליות בעמוד השדרה ישנו חומר סחוסי חזק – הדיסק הבין חולייתי. תפקידו של הדיסק הבין חולייתי הוא לבלום את הזעזועים הנספגים בעמוד השדרה ולהקנות גמישות ותנועה לעמוד השדרה. הדיסק מורכב מטבעות סיביות היקפיות (Annular fibrosus) ומליבת ג’ל צמיגה (Nucleus pulposus) במרכז. במצב של לחץ על הדיסק החומר הצמיגי נדחף אל הטבעות הסחוסיות ובולם בכך את העומס. עם השנים מאבדת ליבת הג’ל את תכולת המים שלה והופכת נוקשה יותר. 

הדיסק הבין חולייתי ממוקם בין חוליות עמוד השדרה ומהווה מהווה בן 20-30% מאורכו של עמוד השדרה. עוביו של הדיסק נע בין 3 מ”מ בין חוליות הצוואר, 5 מ”מ בין חוליות החזה ו9מ”מ בין חוליות המותן. היחס שבין גובה החוליה לבין גובה הדיסק הבין חולייתי יקבע את כמות התנועה בין אותן חוליות. העובי היחסי הגדול של הדיסק באזור הצוואר מקנה לעמוד השדרה הצווארי יכולת תנועה גדולה יותר מזו של עמוד השדרה החזי.

פרקי שטחה

שני פרקי שטחה (Facets) והדיסק הבין חולייתי מהווים את שלושת המפרקים של חוליות עמוד השדרה אשר מקנים לו את יכולת התנועה הנרחבת. פרקי השטחה מצוידים בסחוס לדיפון מעטפת מפרקית ורקמה סינוביאלית לסיכוך. ביו החוליות ישנן דיסקים סחוסיים בין חולייתיים אשר פועלים לבלימת זעזועים ומקנים גמישות לעמוד השדרה.

שרירי עמוד השדרה

שרירים נאחזים על חוליות עמוד השדרה, תומכים ומייצבים את עמוד השדרה בתנועה ובעמידה. השרירים נאחזים בעיקר בצמוד לזיזים הרוחביים (Transverse processes) ולגופי החוליה. בין קבוצות השרירים ניתן למנות את זוקפי עמוד השדרה (Erector spine), השרירים הבין צלעיים (Intercostal Muscles), שרירי הבטן: הישר של הבטן ( Rectus Abdominis), האלכסוני פנימי של הבטן (Internal Abdominal Oblique), האלכסוני חיצוני של הבטן (External Abdominal Oblique) והרחב של הבטן (Transversus Abdominis) וכן קבוצת השרירים הרדודה: המעוין (Rhomboids), הרחב הגבי (Latissimus dorsi), החזה (Pectoralis) והטרפז (Trapezius).

רצועות

הרצועות בעמוד השדרההרצועות (Ligaments) הינן רקמות אלסטיות פסיביות אשר מגבילות את תנועתן של החוליות ושל עמוד השדרה ומונעות חריגה לטווחי תנועה אשר עלולים לגרום לנזקים. העומס והמיקום של כול רצועה משליך ומשפיעה על השינויים האנטומיים האינדיבידואלים במבנה של של כל רצועה. לאורך עמוד השדרה מתפקדות שבע רצועות שונות. הרצועות נאחזות במגוון מקומות על עמוד השדרה: על גופי החוליות על הזיזים האחוריים, על הזיזים הרוחביים ובתוך תעלת חוט השדרה.

עצבוב

העצבים היוצאים מחוט השדרה, מבעד לפתחים יHעודיים משני צדי עמוד השדרה מוליכים ומחזירים את המידע הנדרש לתפקודם התקין של האיברים השונים בגופנו. המידע עושה את דרכו מהמוח אל ארבעת הגפיים ואיברי הגוף ומהם וחזרה אל המוח. במצב נורמאלי מתאפשר מעבר אותות מיטבי בין המוח לחלקי הגוף השונים ותפקוד תקין. מחלה, גידול סרטני, טראומה, חבלה או נזק מצטבר לאחד הדיסקים עלול לגרום ללחץ על חוט השדרה או על אחד משורשי העצבים הללו ולפגוע בתפקודם.

ביומכניקה של עמוד שדרה והאגן

הבנת הביומכניקה הבסיסית של עמוד השדרה ואגן מקנה לנו את הבנת הנדרש למניעת נזקים ופציעות. יכולת התנועה של עמוד השדרה מגוונת ונרחבת. המבנה של עמוד השדרה מאפשר לו מחד להגן באופן מרשים על חוט השדרה ומאידך להיות מסוגל לנוע לשישה כיווני תנועה שונים: כפיפה לפנים ולאחור, כפיפה לימין וכפיפה לשמאל וסיבוב ימינה וסיבוב שמאלה. מלבד תנועות אלו יש ביכולתו של עמוד השדרה לנוע גם בכיווני ביניים. 

התנועה של עמוד השדרה מתבצעת באמצעות מפרקי השטחה הסינוביאליים. התנועה בין כול שתי חוליות נתחמת על ידי עוביו של הדיסק. הדיסקים הבין חולייתיים מתאימים עצמם לתנועה בזכות הגמישות שלהם. סך התנועה המצטברת של כול החוליות יוצרת את התנועה הגדולה הנדרשת. יכולת התנועה של האגן הינה מינימאלית וזאת למרות היות חגורת האגן מבנה רב מפרקי. לעצם העצה יש יכולת תנועה מזערית הכוללת כפיפה ומתיחה ותנועה סיבובית. גודלן של תנועות אלו אף מוסיף להצטמצם עם השנים בגין שינויים ניווניים ושוני היסטולוגי. היריון מצד שני מגדיל את טווח התנועה. 

מבחינה ביו מכנית עמוד השדרה והאגן אמורים לאפשר תנועה ולאפשר חלוקה של העומסים הנוצרים בראש ובגפיים אל האגן והרגליים תוך הגנה על עמוד השדרה, חוט השדרה והעצבים הבוקעים ממנו. הרקמות הפועלות סביב האגן ועמוד השדרה (שרירים, רצועות, עצמות ומפרקי עמוד השדרה) מקנות לנו את היציבות ואת היכולת הדינמית הנדרשת למשימות הללו. מנחים שונים ותנועות שונות מייצרות מנופי כוח ורמות עומס ושחיקה שונים על עמוד השדרה ומפרקי האגן.

המשיכו לקרוא אודות פציעות וכאבים הנגרמים בחלקי גוף אחרים כולל פציעות בכפות הידיים וגם אודות פציעות בכפות הרגליים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן