תסמונת הצביטה במרפק מה הגורם להפרעה זאת? תסמונת הצביטה במרפק נגרמת כאשר רקמות רכות בשקע המצוי בחלק האחורי של הפרק הזה נלחצות במהלך יישור ונעילה חוזרניים. התסמונת הזאת היא פציעת ספורט קלסית השכיחה בסוגי ספורט הכוללות מאמצים חוזרניים כגון טניס, כדורסל, אומניות לחימה ושחייה. בתסמונת זאת מלבד כאב במרפק החולה התלונן גם על מגבלות תנועה, מגבלות תפקוד ועוד.
כאב במרפק היא תופעה שכיחה למדי. למעשה בממוצע כרבע מפציעות הספורט כוללות את המפרק הזה. כך למשל נמצא שמעל מחצית משחקני הטניס סובלים מסימנים ותסמינים במפרק הזה בגין מרפק טניס. השכיחות של תסמונת הצביטה במרפק נמוכה יותר אך עדיין משמעותית.
תסמונת הצביטה במרפק מה הגורם – רקע
מחקר יפני מצא ש – 13.2% משחקני הבייסבול הצעירים סבלו מתסמונת הצביטה במרפק. השחקנים נמנעו מאימונים ומשחקים במשך 47 – 77 ימים עד לריפוי והיעלמות הסימנים והתסמינים. מחקר אחר מצא שגם מתאגרפים נמצאים בסיכון גבוה לסבול מתסמונת הצביטה במרפק. גם במקרה הזה הגורם הוא ריבוי החבטות הכרוכות בנעילות מרפק.
התעלמות מהתפתחות כאב במרפק הנובע מתסמונת הצביטה במרפק (Elbow impingement) תוביל לכך שהבעיה תהפוך לכרונית וקשה יותר לריפוי. תופעה זו הקרויה גם תסמונת הצביטה האחורית במרפק (Posterior Impingement of the Elbow) שכיחה בקרב ספורטאים שעיסוקם כולל נעילות מרפק חוזרניות. מגוון רחב של גורמים עלול להיות האחראי למיחושים שאתם חשים במרפק.
צביטה במרפק היא מצב המשפיע על החלק האחורי של המרפק, שבו קצה האולקרנון פוגע בשקע בקצה עצם הזרוע. הפרעה זאת מתרחשת כאשר המרפק מיושר בכוח, כגון בזריקה, שחייה, או ספורט מחבט. לחץ חוזרני במיקום הזה עלול לגרום לדלקת, כאב, נפיחות וטווח תנועה מופחת במרפק. זה יכול גם לפגוע בסחוס ובעצם, מה שמוביל לאוסטאופיטים או גופים רופפים במפרק.
אבחון זהיר שיכלול אבחנה מבדלת יועיל בהגעה לאבחון הנכון ולפיכך גם לטיפול היעיל ביותר. במאמר "תסמונת הצביטה במרפק מה הגורם" נדון בנושא הזה בהרחבה.
אנטומיה בסיסית של המרפק
מפרק המרפק מורכב למעשה משלושה מפרקים סינוביאלים:
- מפרק אחד בין עצם הזרוע (Humerus) לבין לזיז המרפק (Olecranon) המצוי בצד המקורב של עצם הגומד (Ulna)
- פרק שני בין עצם הזרוע (Humerus) לעצם החישור (Radialis)
- מפרק שלישי בין עצם החישור (Radialis) לעצם הגומד (Ulna)
קופסית אחת עוטפת את שלושת המפרקים. הקופסית נתמכת משני צדדיה על ידי רצועות כולל:
- שתי רצועות עקיפות, הגומדית והחישורית
- רצועה טבעתונית הממוקמת סביב ראש עצם החישור.
מפרק המרפק מונע על ידי מגוון שרירים הכוללים בין היתר (רשימה חלקית) את:
- שריר הזרוע (Brachialis) ואת השריר הדו ראשי (biceps) לצורך כפיפה
- את שריר הגבן (Supinator) לצורך סיבוב מעלה של האמה
- את שריר הכפן המרובע (Pronator quadratus) לצורך סיבוב מטה של האמה
בנקודת המפגש של עצם הזרוע (Humerus) וזיז המרפק (Olecranon) המתקיימת בשקע זיז המרפק (Olecranon fossa) מצויה שכבת סחוס המונעת מגע של עצם בעצם ותפקידה לספוג זעזועים ועומסים המתקיימים בעת יישור המרפק. בעת יישור המרפק נוצר לחץ על הסחוס ורקמות אחרות הנמצאות בתוך השקע.
גורמים לתסמונת הצביטה במרפק
הגורם העיקרי להתפתחות כאב במרפק בגלל תסמונת הצביטה במרפק הוא יישור ונעילה חוזרניים של המרפק. הסיכון עולה כאשר התנועות הללו מתבצעות באופן כוחני, אם או בלי כיווני תנועה נוספים. פעילות זאת גורמת לזיז המרפק להכות שוב ושוב ברקמות המצויות בשקע זיז המרפק. הרקמות בשקע הזה כוללות רקמה סינוביאלית, סחוס ועצם. כאשר העומסים הללו חורגים מיכולת הספיגה של הרקמות מתרחשת פציעה. תסמונת הצביטה במרפק עלולה להתפתח גם בגלל חבלה טראומטית במרפק.
גורמי סיכון
כאמור כאב במרפק עקב התפתחות תסמונת הצביטה במרפק מתרחש בגלל ביצוע חוזרני של יישור וכפיפת מרפק. בעיקר נכונים הדברים כאשר היישור של המרפק נעשה באופן כוחני ומגיע עד לנעילה חזקה של המרפק. גורמי הסיכון להתפתחות תסמונת הצביטה במרפק כוללים:
- ספורטאים שעיסוקם כרוך בביצוע תנועות חוזרניות של יישור מלא וכפיפה של המרפק. דוגמאות כוללות כדור סל ומשחקי כדור אחרים, אימוני כוח ועוד
- בעלי מקצוע שחייבים לבצע תנועות יישור וכפיפה חוזרניים
- ליקוי מבני מולד או נרכש במרפק או ברקמות התומכות, מדפנות ומניעות אותו
- זיז מרפק חד במיוחד או חודים גרמיים שנוצרו בשולי המפרק מעלים הסבירות לפציעה
סימנים ותסמינים נלווים
התסמין העיקרי בתסמונת הצביטה במרפק הוא התפתחות כאבים הדרגתית כאב במרפק (בחלק האחורי) המחמירים בעת יישור ונעילה של המפרק ובעיקר יישור ונעילה מהירים וכוחניים. גם מגע ולחץ המופעל על החלק האחורי של המרפק יגרום לכאב. במצבים מתקדמים הכאב עלול להיות חריף, להופיע גם במצב של מנוחה ובמצב של עומס על המרפק ולאו דווקא בהיותו מיושר. כמו כן עלולה תסמונת זאת לגרום להשלכת כאב לזרוע ולאמה. תסמינים אפשריים נוספים כוללים מגבלת תנועה, קושי ליישר את המרפק, מצב של נעילה של המרפק וקושי לשחרר אותו, נפיחות, קושי לישר את המרפק, נוקשות במפרק בעיקר בבוקר ועוד.
תסמונת הצביטה במרפק – אבחון
היסטוריה רפואית
אבחון של תסמונת הצביטה במרפק מתחיל בלמידה קפדנית של האופן שבו התפתחות הסימנים והתסמינים. יש לבחון את הסימנים והתסמינים שעליהם מתלונן החולה ובכלל זה:
- מתי החלו
- כיצד החלו
- מה משפיע עליהם
- מהי חומרתם
- מה מיקומם המדויק
- מה משך הזמן והתדירות של הופעתם ועוד
נבחן את הרקע הבריאותי של החולה ואת הקשר בין הסימנים והתסמינים שלו למקצועו ולתחביביו. כולל האם סבל מבעיה דומה בעבר, כיצד טיפל בבעיה, האם אושפז, האם נוטל תרופות. בשלב הזה גם ננסה לברר האם מקצועו או תחביביו של החולה קשורים באיזה אופן להתפתחות תסמונת הצביטה במרפק. בתום השלב הזה נדע בין היתר מתי הופיע לראשונה כאב במרפק ומה גרם לו.
בדיקה גופנית
בדיקה גופנית של המרפק תכלול תצפית על המרפק כדי לאתר סימנים של פציעה או דלקות כגון:
- נפיחות
- אדמומיות
- פגיעה עורית
- צלקת
- חוסר סימטריה
- ניוון שרירי
- עיוות גרמי
נמשש את החלקים הגרמיים ואת הרקמות הרכות של המרפק במטרה לאתר אזורים כואבים, נפוחים או חסרי סימטריה מבנית. נבדוק את יכולת התנועה של המרפק באופן פסיבי ובאופן אקטיבי וכמובן מול התנגדות. נברר האם:
- נבחן פגיעה אפשרית ביכולת הכפיפה של המרפק
- האם פשיטה של המרפק עד לנעילת המרפק גורמת לכאב
- האם סיבוב מטה ומעלה של האמה כרוכה בחוסר נוחות
כדי לשלול מעורבות ישירה או השפעה של חלקי הגוף האחרים המהווים חלק מהשרשרת הקינטית של המרפק נבחן גם אותם. לכן, נערוך בדיקות גם לכתף, לצוואר ולכף היד.
הדמיה
באמצעות טכניקות בדיקה ידניות נעריך גם האם ישנה פגיעה ביציבות של המרפק. במקרים שבהם יש ספק לגבי האבחון אפנה את החולה לביצוע בדיקות מתקדמות כגון צילום רנטגן, ובמקרים קשים יותר גם בדיקת אולטרה סאונד ובדיקת MRI.
תסמונת הצביטה במרפק – טיפול ושיקום
הטיפול המועדף בתסמונת צביטה במרפק הוא טיפול שמרני. מרכיב עיקרי בטיפול הוא הימנעות מפעילות כגון יישור ונעילת המרפק הגורמים לפציעה חוזרת של המרפק. הטיפול במרפאתנו בתסמונת הצביטה במרפק יכלול שימוש בטכניקות טיפול ידניות פסיביות ואקטיביות. נהוג במצבים הללו לעשות שימוש באמצעים לריפוי דלקת כגון לייזר רך. בהמשך נעודד את החולה לבצע פעולות עם המרפק שאינן כרוכות בכאב ובשלבים מתקדמים גם פעולות מחזקות ומייצבות. במקרים שטיפול שמרני לא הועיל נפנה את החולה לטיפול רפואי. טיפול רפואיים אפשריים כוללים:
- תרופות נוגדות דלקת
- זריקת סטרואידים
- טיפול כירורגי כאשר ישנם גופים משוחררים בתוך המפרק
עם שוך הדלקת נתחיל בתוכנית שיקומית שמטרותיה כוללות:
- שיפור טווחי התנועה של המרפק
- החזרת האיזון השרירי בכל הנוגע לגמישות וכוח של השרירים שפועלים על המרפק
מועד החזרה לפעילות יקבע על סמך היכולת של המרפק לעמוד בעומסים. לצורך מניעת התפתחות חוזרת של הצביטה במרפק חשוב במידת הצורך לשנות את אופן השימוש במרפק. כך למשל רצוי במידת הצורך לשנות טכניקות משחק, אופן הרמה ונשיאה (תינוקות?) ועוד.
מכתב תודה על טיפול בכאבים במרפק שהחלו בגלל משחק כדורסל.
References:
Bennett JB, et al. Posterior impingement of the elbow in professional baseball players. Am J Sports Med. 2003;31(1):66-71.
Chen FS, et al. Valgus extension overload syndrome in adolescent baseball players. Med Sci Sports Exerc. 2005;37(11):1953-7.
Dines JS, et al. Outcomes of arthroscopic debridement of isolated posterior elbow osteophytes in overhead athletes. Am J Sports Med. 2014;42(7):1675-80.
Fleisig GS, et al. Kinetics of baseball pitching with implications about injury mechanisms. Am J Sports Med. 1995;23(2):233-9.
Gabel GT, et al. Posterior elbow pain associated with weight lifting: three case reports and proposed classification of posterior elbow impingement syndrome. Am J Sports Med. 1997;25(6):814-8.
Jobe FW, et al. An EMG analysis of the shoulder in pitching. A second report. Am J Sports Med. 1984;12(3):218-20.
Kijowski R, et al. Magnetic resonance imaging findings in patients with medial epicondylitis. Skeletal Radiol. 2005;34(4):196-202.
O'Driscoll SW, et al. The unstable elbow: diagnosis and treatment options for posteromedial impingement syndrome in throwing athletes and others. Instr Course Lect. 2001;50:465-76.
Rettig AC, et al. Nonoperative treatment of olecranon stress fractures in throwing athletes. Am J Sports Med. 2002;30(6):868-70.
Savoie FH 3rd, et al. Arthroscopic treatment of posteromedial elbow impingement from valgus extension overload in throwing athletes and golfers. Arthroscopy. 2010;26(2):195-202.
