תסמונת פרונטור אבחון וטיפול
תסמונת פרונטור אבחון וטיפול

תסמונת פרונטור אבחון וטיפול

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


תסמונת פרונטור – אבחון וטיפול יעילים יאפשרו חזרה מהירה לשגרה. תסמונת פרונטור נגרמת כאשר עצב התווך (Median) נלכד במרפק בעוברו בין שני הראשים של שריר הכפן העגול (Pronator teres). התופעה הזאת שכיחה יותר בקרב נשים בעשור החמישי לחייהן, בקרב מרימי משקולות או אנשים שעיסוקם גורם לשרירי אמה מפותחים במיוחד. התסמינים הנובעים מכך כוללים כאבים מקומיים באזור המרפק עם יכולת השלכת כאב במורד האמה לכוון כף היד, חולשת שרירים, נימול והירדמות חלקים מהיד.

לפני תחילת הטיפול יש לאבחן שאכן מדובר בתסמונת הזאת אחרת הטיפול במקרה הטוב לא יהיה יעיל. הבעיה היא שכאבים באזור המרפק נחשבים לאחד מסוגי הכאב השכיחים ביותר. בעיקר סובלים מכאבים אלו ספורטאים ועובדי כפיים לצורך עיסוקם צריכים לבצע תנועות ומטלות חוזרניות. הקלינאי שבפניו מתייצב החולה צריך להחליט מי מבין שלל הגורמים האפשריים להתפתחות כאבים במרפק הוא האחראי לסימנים ולתסמינים של החולה. בכל מקרה של תסמונת פרונטור אבחון וטיפול מהירים משרתים את מיטב האינטרסים שלכם. קלינאי טוב צריך לקחת בחשבון את תסמונת פרונטור בכל מקרה של כאבים באזור המרפק.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



תסמונת פרונטור אבחון וטיפול – רקע אנטומי

מקורו של עצב התווך הוא במקלעת הזרוע (Brachial plexus). העצב יורד במורד הזרוע בצמוד לעורק הזרוע, נכנס למרפק, חולף בין שני הראשים של שריר הכפן העגול (Pronator teres), ממשיך במורד האמה ונכנס לתוך שורש כף היד דרך התעלה הקרפלית. תפקידו של העצב התווך לשלוט על תנועות שרירי הזרוע הקדמית וכף היד והעברת תחושות מהחלק הרדיאלי – האגודל ושתיים וחצי האצבעות הסמוכות – של כף היד.

שריר הכפן העגול עובר מעל מפרק המרפק ותפקידו לבצע פרונציה של האמה והמרפק תוך כפיפה. השריר הזה כמו רוב שרירי המדור הקדמי של האמה מעוצבב על ידי עצב התווך. הלכידה של העצב מתרחשת לרוב בנקודת המעבר של עצב התווך בין ראשי שריר הכפן העגול. נקודות לכידה אפשריות נוספות כוללות:  מתחת לזיז המצוי בעצם הזרוע ובסמיכות למרפק (supracondylar process), מתחת לרצועה על שם סטרוטר (Struthers) או באזור המרוחק של עצם הזרוע מתחת לאלל הדו ראשי (Bisipital Aponeorosis) שתפקידו לחבר את שני הראשית של השריר הדו ראשי בנקודת החיבור שלהם למרפק.

הגורם העיקרי לתופעה הוא שינוי שעובר השריר (Hypertrophy) אשר תוצאתו היצרות המעבר של העצב. היצרות זאת לוחצת על העצב ויוצרת גירוי דלקתי מקומי. יש לציין שעצב התווך יכול לפתח דלקת במרפק גם בגלל לחץ שנוצר עליו מרקמות אחרות.

גורמים

הגורם העיקרי להתפתחות תסמונת פרונטור הוא עומס היתר שנוצר על האמה, בעיקר עקב תנועות סיבוביות של האמה וכף היד או מאמצים חוזרים מסוג אחר. דוגמאות של פעילות גופנית הגורמת לעומסים מסוג זה כוללות גולף, הרמת משקולות, טניס, סקווש ועוד. דוגמאות של סוגי עבודה שעלולים לגרום לעומסים מסוג כוללים עבודת הרכבה, הברגה, עבודה עם פטיש, עבודה עם מקלדת, עבודה עם עכבר ועוד.

כמובן שגם נזקי חבלה לאזור המרפק על רקע נפילה, פציעת ספורט או תאונה כזאת או אחרת עלולה להוביל לשינויים מבניים ותפקודיים ולגרום להתפתחות תסמונות פרונטור. מחלות שונות ובכלל זה דלקת פרקים ניוונית עלולה להוביל להתפתחות שינויים מבניים ותפקודיים ולגרום להתפתחות תסמונת פרונטור.

גורמי סיכון

מגון גורמי סיכון מעלים את הסבירות להתפתחות תסמונת פרונטור. הכרת גורמי סיכון אלה עשויה להועיל במניעת התסמונת. להלן פירוט גורמי סיכון אפשריים:

גיל

תסמונת פרונטור אינה מתרחשת בקרב ילדים. כמו בהרבה תסמונות כאב אחרות גם במקרה הזה ישנו מרכיב של שינויים ניווניים המגיעים עם הגיל.

מגדר

נשים נמצאות בקבוצת סיכון להתפחות תסמונת פרונטור. על נתונים המתפרסמים נמצא שבהשוואה לגברים סיכוייהן של נשים לסבול מהתופעה גבוהים פי 5. רוב המקרים הללו בקרב נשים מתרחשים בעשור החמישי לחייהן.

מקצוע או עיסוק ספורטיבי

מקצוע או עיסוק ספורטיבי המחייב שימוש חוזרני בידיים עלול להוביל להתפתחות עומסי יתר על המרפק והאמה. עומסים אלו עלולים לגרום היפרטרופיה של שריר הכפן העגול ובכך להוביל להתפתחות הלכידה. דוגמאות לסוג זה של עומסים כוללים גולף או טניס, אימוני משקולות, סקווש, הברגה ממושכת, עבודה עם פטיש, הקלדה ועוד.

שינויים מבניים או ביומכניים מולדים או נרכשים

שינויים מבניים מולדים או נרכשים של מפרק המרפק עלולים לגרום לשינוים באופן עבודת המרפק ובכך לעלות את הסיכון להתפתחות תסמונת פרונטור. הדברים נכונים גם לגבי שינוים ביומכניים מולדים או נרכשים.

אי הקפדה על כללי אימון גופני

אימון יתר ואי הקפדה על כללי זהב לאימונים גופניים אחרים כגון חימום לפני תחילת אימון, הדרגתיות בסרגל המאמצים ועוד יובילו בין היתר לפציעות שרירי האמה וחוסר איזון שרירי באמה. אלה עלולים להוביל להתפתחות תסמונת פרונטור.

מחלות מערכתיות

מחלות מערכתיות כגון סוכרת ותת פעילות של בלוטת התריס מעלות את הסבירות להתפתחות תסמונת פרונטור.

סיכון גבוה לנפילות

אנשים שגילם או עיסוקם המקצועי או הספורטיבי מעלה את הסבירות לכך שיפלו נמצאים בסיכון גבוה יותר לנזקי חבלה במרפק כגון שבר. נזקי חבלה עלולים להוביל להתפתחות שינויים מבניים ולהתפתחות לחץ מקומי על העצב במרפק.

סימנים ותסמינים

תסמונת פרונטור אבחון וטיפול
תסמונת פרונטור אבחון וטיפול

הפגיעה בעצב התווך עלולה לגרום לכאבים חריפים ולתסמינים נוירולוגיים המופיעים בקדמת האמה ובצד הרדיאלי של כף היד ובכלל זה באגודל ובשתיים וחצי האצבעות הסמוכות לו. התסמינים עלולים להיות חריפים, במיוחד בלילה במהלך השינה. הכאבים המופיעים בקדמת המרפק יכולים להקרין מטה לכוון האמה, שורש כף היד וכף היד ומעלה לכוון הזרוע.

מגוון הסימנים והתסמינים שעלולים להופיע במרפק ובמורד האמה וכף היד עלולים לכלול: עקצוצים, הירדמות, תחושת שריפה, חולשה עד כדי קושי תפקודי של האגודל להשתתף בפעולת אחיזה או של האמה לבצע פרונציה. כאבים מקומיים במרפק, כאבים ונימול בחלק הפנימי של אמת היד ושל האגודל ושל שתיים וחצי אצבעות הסמוכות לו. תיתכן חולשה ואף שיתוק של כף היד שתתבטא בצורת חולשה באחיזה. התוצאה עלולה להיות: אובדן יכולת כפיפה ופרונציה של השרירים באמה מלבד כמובן של השריר כופף שורש היד הגומדי (Flexor carpi ulnaris) והשריר כופף האצבעות העמוק (Flexor digitorum profundus) המעוצבבים על ידי עצב הגומד (Ulnar nerve).

האמה וכף היד נותרים עם נטייה לסופינציה ובגלל המשיכה של השריר כופף שורש היד הגמדי גם עם נטייה לכפיפה פנימה של כף היד (Adduction). תתרחש פגיעה בכפיפת האגודל ובכפיפה ומתיחה של מפרקי אצבע אינדקס והאצבע המרכזית עם עצמות המסרק.  העור ביד יכול להיראות יבש. בבוקר יתכן ותחושו גם נוקשות. ביצוע חוזר של פרונציה וגם של סופינציה עלול להחמיר את התסמינים ובכך לאשר את האבחון.

תסמונת פרונטור – אבחון

אבחון תסמונת זאת או כל תסמונת אחרת מתחיל בלקיחת היסטוריה רפואית קפדנית שבה נתשאל את החולה ונלמד מתי החלו התסמינים, מה מחמיר ומה מקל על הופעתם ועוד. נמשיך בבדיקה פיזית שבה נתבונן על היד וננסה בין היתר לזהות התפתחות יתר (Hypertrophy) של שריר הכפן העגול. במידת הצורך נפנה לביצוע בדיקות מיוחדות כגון EMG. מבחן טינל המבוצע על שריר הכפן העגול עשוי להצביע קיום בעיה בעצב התווך.

בדיקה נירולוגית עשויה להצביע על ירידה בתחושה באגודל ושתיים וחצי אצבעות סמוכות. ביצוע פרונציה של האמה וכף היד מול התנגדות עלולה להחמיר את הכאב בתסמונת פרונטור. בתסמונת פרונטור נמצא גם קושי עקב חולשה לסמן O.K עם האגודל והאצבע השנייה.

אבחנה מבדלת

התסמינים המופיעים בתסמונת פרונטור דומים מאוד לאלו המופיעים בתסמונות לכידה עצביות אחרות כולל תסמונת התעלה הקרפלית, תסמונת לכידה של העצב הבין גרמי הקדמי (Anterior interosseous nerve syndrome), דלקת רדיקולרית מהצוואר, תסמונת מוצא בית החזה (Thoracic outlet syndrome) ועוד. הדמיון בין תסמונת התעלה הקרפלית לבין תסמונת פרונטור נובע מהעובדה שבשני המקרים העצב הנלכד הוא עצב התווך. יחד עם זאת ישנם מספר הבדלים קליניים הנובעים מהמיקומים השונים שבהם נוצר הלחץ על העצב בכל אחת מהתסמונות. מבחן טינל יהיה חיובי בשורש כף היד במקרה של תסמונת התעלה הקרפלית ושלילי במקרה של תסמונת פרונטור. מבחן טינל יהיה חיובי בקדמת המרפק מעל שריר הכפן במקרה של תסמונת פרונטור ושלילי בתסמונת התעלה הקרפלית. כאבי הלילה נוטים להיות חריפים יותר בתסמונת התעלה הקרפלית.

הסעיף התחושתי של עצב התווך אינו עובר בתוך התעלה הקרפלית ועל כן בתסמונת זו אין פגיעה תחושתית באזור האגודל (Thenar eminence). לעומת זאת בתסמונת פרונטור התחושה עלולה להיפגע. ביצוע פרונציה של כף היד מול התנגדות יכולה להעצים את הכאב בתסמונת פרונטור ובכך להבדיל את התסמונת הזאת מתסמונת התעלה הקרפלית. בתסמונת פרונטור נמצא גם קושי משני לחולשה לסמן O.K עם האגודל והאצבע השנייה.

תסמונת פרונטור – טיפול

הטיפול השמרני בתסמונת פרונטור כולל מנוחה מרבית מעומסים על האמה והדרכה לגבי אופן ביצוע נכון של פעולות. לצורך ריפוי הדלקת נעשה שימוש באמצעי עזר חשמליים כגון לייזר רך ואולטרה סאונד להורדת דלקות וכן טכניקות ריפוי ידניות ובכללן שיפור האיזון השרירי. במקרים בהם הטיפול השמרני אינו פותר את הבעיה יופנה החולה לבדיקת האפשרות של שימוש בתרופות, זריקות סטרואידים או כירורגיה על כול המשתמע מכך.

מניעה

למניעת תסמונת פרונטור (ותסמונות אחרות) יש להקפיד על חימום ראוי בטרם פעילות גופנית משמעותית. יש להקפיד על זמני התאוששות בין המטלות הפיזיות. יש להקפיד לשמור על הכושר הגופני הכללי ועל היכולות הפיזיות של הידיים ובכלל זה יש לשמר שרירים מאוזנים מבחינת כוח וגמישות. יש להקפיד על התאמה ארגונומית של הציוד שבו אתם משתמשים לצורך פעילות גופנית כגון מחבט, מקל גולף ועוד ו/או בעבודה כגון פטיש, מקלדת, מברג, סכין ועוד.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום. אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת. {loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן