הבדל באורך הרגליים: השפעה על הגב, האגן והיציבה נדונים כאן בהרחבה. רגליים סימטריות באורכן מהוות תופעה נדירה לעומת זאת אורך רגליים לא זהה היא תופעה שכיחה. השאלה שנשאלת היא מתי הופך ההבדל להיות בעל משמעות קלינית. ברוב המקרים ההבדל באורך הרגליים מסתכם במילימטרים ספורים ואינו משמעותי קלינית. לעתים, קיים קיים הבדל גדול יותר באורך רגליים ולו יש משמעות קלינית ויכולת לגרום לפציעות. בין יתר הפגיעות שעלולים להתפתח בגלל הפרעה זאת נמנה כאבי גב, כאבים בירך, כאבים בברכיים ועוד. למניעת נזקים עתידיים חשוב לאבחן בעיה זאת בזמן.
חלק מהמומחים טענו שלגוף יש יכולת להסתגל גם כשמדובר בהבדלים של שניים ואפילו שלושה סנטימטרים. בעוד שמומחים אחרים טענו שאפילו לחצי סנטימטר ישנה משמעות קלינית. כשיש הבדל באורך הרגליים – מה המשמעות צריכה להיות השאלה שאתם מפנים לכירופרקט שלכם.
הבדל באורך הרגליים: השפעה על הגב, האגן והיציבה – רקע
הבדל באורך הרגליים, או Leg Length Discrepancy, הוא מצב שבו קיימת אי־שוויוניות בין אורך רגל ימין לאורך רגל שמאל. ההבדל יכול להיות קטן מאוד וחסר משמעות, או גדול מספיק כדי להשפיע על הליכה, עמידה, אגן, גב תחתון, ברכיים וכפות רגליים. חשוב להבין: הבדל קטן בין הרגליים הוא תופעה נפוצה מאוד, ובמקרים רבים הגוף מסתגל אליו בלי כאב או מגבלה.
הבדל אנטומי לעומת הבדל תפקודי
הבדל אנטומי הוא מצב שבו העצמות עצמן אינן באותו אורך, למשל בגלל מבנה מולד, שבר, ניתוח, בעיית גדילה או החלפת מפרק ירך. הבדל תפקודי, לעומת זאת, הוא מצב שבו הרגליים נראות באורך שונה בגלל הטיית אגן, קיצור שרירי, מגבלה במפרק הירך או הברך, מנח כף רגל, עקמת תפקודית או דפוס תנועה. ההבחנה חשובה כי הטיפול שונה: הבדל אנטומי משמעותי עשוי לדרוש הגבהה או טיפול אורתופדי, בעוד שהבדל תפקודי עשוי להשתפר באמצעות טיפול בתנועה, שרירים, מפרקים ושליטה מוטורית (Alfuth, 2021; Applebaum, 2021).
שכיחות הבדל באורך הרגליים
הבדל באורך הרגליים הוא נפוץ מאוד. סקירה שיטתית על מדידת הבדלי אורך רגליים דיווחה כי הבדל אנטומי כלשהו נמצא בשיעור גבוה באוכלוסייה, כאשר רוב ההבדלים קטנים: חלק גדול מהאנשים נמצאים בטווח של מילימטרים בודדים, ורק חלק קטן יותר מציגים פער גדול יותר שעשוי להיות בעל משמעות קלינית (Alfuth, 2021). לכן עצם מציאת הבדל אינה בהכרח אבחנה שמסבירה כאב.
מתי ההבדל מתחיל להיות משמעותי?
אין מספר אחד שמתאים לכל אדם. בסקירות אורתופדיות מצוין כי פערים קטנים, לרוב מתחת ל־10 מ״מ, הם פעמים רבות חסרי תסמינים או ניתנים לפיצוי. פערים מעל 10 מ״מ עשויים להיות משמעותיים יותר אצל חלק מהאנשים, ופערים מעל 20 מ״מ עלולים להשפיע יותר על ביומכניקה, הליכה, עומסי מפרקים והטיית אגן (Applebaum, 2021). עם זאת, המשמעות תלויה באדם: גיל, משקל, פעילות, עבודה בעמידה, גמישות, כוח, כאבים קודמים ומחלות רקע.
למה הבדל באורך הרגליים משפיע על האגן?
כאשר רגל אחת קצרה יותר, האגן עשוי להיטוות לצד הקצר בזמן עמידה. הטיה זו נקראת pelvic obliquity, והיא יכולה ליצור שרשרת פיצויים: עמוד השדרה המותני מתעקל קלות כדי לשמור על הראש והכתפיים מאוזנים, ירך אחת עשויה לעבוד בזווית שונה, הברך עשויה להינעל או להתכופף יותר, וכף הרגל עשויה לבצע פיצוי דרך קשת כף הרגל או הקרסול.
פיצוי אינו תמיד בעיה
הגוף יודע לפצות. אדם יכול לחיות שנים עם הבדל קטן בלי כאב. הבעיה מתחילה כאשר הפיצוי דורש מאמץ מתמשך, כאשר העבודה כוללת עמידה ממושכת, כאשר יש פציעה נוספת, כאשר ההבדל גדול יותר, או כאשר קיימים עומסים חוזרים כמו ריצה, הרמות, ספורט או עבודה פיזית. במקרים כאלה האגן הופך למעין “מתאם עומסים” בין הרגליים לעמוד השדרה, ולכן כאב יכול להופיע בגב, בירך, בברך או בכף הרגל.
השפעה על הגב התחתון
כאבי גב תחתון הם מהבעיות הבריאותיות השכיחות בעולם. בשנת 2020 הוערך כי כ־619 מיליון אנשים בעולם חיו עם כאב גב תחתון, והנטל צפוי לעלות בעשורים הקרובים (GBD 2021 Low Back Pain Collaborators, 2023). בתוך התמונה הרחבה הזאת, הבדל באורך הרגליים הוא גורם אפשרי אחד, אך לא היחיד.
איך הבדל באורך הרגליים יכול ליצור כאב גב?
כאשר האגן מוטה, עמוד השדרה עשוי לבצע כיפוף צדדי או סיבוב פיצוי. לאורך זמן, הדבר עשוי להעלות עומס על מפרקי הפאסט, הדיסקים, השרירים והרצועות בגב התחתון. סקירות מצביעות על קשר אפשרי בין הבדל משמעותי באורך הרגליים לבין כאב גב תחתון, עקמת תפקודית ושינויים ניווניים, אך איכות הראיות משתנה ולא בכל אדם נמצא קשר ישיר (Sheha, 2018; Applebaum, 2021). לכן אין להסיק שכל כאב גב נובע מאורך רגליים שונה.
השפעה על היציבה
יציבה היא לא תמונה סטטית, אלא הדרך שבה הגוף מחלק עומסים בזמן עמידה, הליכה, ישיבה ותנועה. הבדל באורך הרגליים יכול להשפיע על גובה האגן, מנח עמוד השדרה, חלוקת משקל בין כפות הרגליים, זווית הברכיים ואפילו תנוחת הראש והכתפיים.
יציבה לא סימטרית אינה תמיד פתולוגיה
א־סימטריה היא חלק מהגוף האנושי. כמעט לאף אדם אין סימטריה מושלמת בין הצדדים. לכן המטרה אינה “ליישר הכול” בכל מחיר, אלא לבדוק האם הא־סימטריה קשורה לכאב, עייפות, שחיקה, מגבלה או ירידה בתפקוד. כאשר אדם עומד שעות רבות, רץ מרחקים, עובד בעבודה פיזית או סובל מכאבי גב חוזרים, הבדל באורך הרגליים עשוי להיות רלוונטי יותר לבדיקה.
הבדל באורך הרגליים ועקמת תפקודית
כאשר האגן מוטה בגלל רגל קצרה יותר, עמוד השדרה עשוי ליצור קימור צדדי שמטרתו לשמור את הגוף מאוזן. מצב כזה נקרא לעיתים עקמת תפקודית. בניגוד לעקמת מבנית, שבה יש שינוי מבני בעמוד השדרה, עקמת תפקודית יכולה להשתנות או להשתפר כאשר מאזנים את האגן או מתקנים את הגורם התפקודי (Sheha, 2018).
למה חשוב להבדיל בין עקמת מבנית לתפקודית?
אם מדובר בעקמת תפקודית שנגרמת בעיקר מהבדל באורך הרגליים, טיפול מתאים בהבדל עשוי לשנות את מנח האגן והגב. אם מדובר בעקמת מבנית, הגבהה בלבד לא בהכרח תשנה את המבנה, ולעיתים נדרש מעקב אורתופדי. לכן כאשר יש חשד לעקמת, במיוחד אצל ילדים ובני נוער, חשוב לבצע הערכה מקצועית ולא להסתמך רק על בדיקה ביתית של “איזו רגל קצרה יותר”.
השפעה על הליכה וריצה
בזמן הליכה, הגוף צריך להעביר משקל מצד לצד. הבדל באורך הרגליים יכול לגרום לצעדים לא שווים, זמן דריכה שונה, תנועת אגן לא סימטרית ועומס שונה על כפות הרגליים. חלק מהאנשים יפצו באמצעות כיפוף ברך ברגל הארוכה, עלייה על קצות אצבעות ברגל הקצרה, הטיית אגן או שינוי בתנועת הקרסול.
ספורטאים ורצים
אצל רצים וספורטאים, גם הבדל קטן עשוי להיות מורגש יותר בגלל מספר החזרות הגבוה. ריצה של קילומטרים רבים מייצרת אלפי צעדים, ולכן פיצוי קטן יכול להפוך לעומס מצטבר. עם זאת, גם כאן אין כלל מוחלט: יש רצים עם הבדל באורך הרגליים ללא כאב, ויש רצים עם כאב שלא קשור כלל לאורך הרגליים. האבחון צריך לכלול בדיקת ריצה, כוח, טווח קרסול, ירך, אגן, עומסי אימון ונעליים.
השפעה על הירך, הברך וכף הרגל
הבדל באורך הרגליים אינו משפיע רק על הגב. הוא יכול לשנות עומסים בירך, בברך ובכף הרגל. רגל ארוכה יותר עשויה לספוג עומס אחר במפרק הירך או הברך, בעוד שהרגל הקצרה עשויה לבצע פיצוי דרך הקרסול או כף הרגל. לאורך זמן, אצל חלק מהאנשים הדבר עשוי להיות קשור לכאב מפרקי, עומס גידים או תחושת עייפות.
הקשר לאוסטאוארתריטיס
סקירה על הגבהות נעליים מצאה קשר בין הבדל באורך הרגליים לבין כאבי גב, עקמת ואוסטאוארתריטיס של הירך והברך, אך הדגישה שאיכות הראיות לגבי יעילות הגבהות עדיין נמוכה ודורשת מחקר איכותי יותר (Campbell, 2018). כלומר, ייתכן קשר קליני חשוב, אך הטיפול צריך להיות מותאם אישית ולא אוטומטי.
איך מאבחנים הבדל באורך הרגליים?
אבחון נכון מתחיל בתשאול: מתי הכאב התחיל, האם יש תחושת חוסר איזון, האם יש צליעה, האם היו שברים או ניתוחים, האם יש כאב גב, ירך, ברך או כף רגל, ומה קורה בעמידה, הליכה או ריצה. לאחר מכן מבוצעת בדיקה גופנית שמעריכה אגן, עמוד שדרה, ירכיים, ברכיים, קרסוליים, כפות רגליים ותבניות הליכה.
מדידה קלינית
מדידות עם סרט מדידה יכולות לתת מידע, אך הן רגישות לטעויות: נקודות מדידה לא מדויקות, סיבוב אגן, מנח כף רגל או הבדל במסת שריר. סקירה שיטתית מצאה שמבחן בלוקים בעמידה הוא אחת השיטות הקליניות השימושיות יותר, משום שהוא בודק כמה הגבהה נדרשת כדי לאזן את האגן בעמידה (Alfuth, 2021).
הדמיה
כאשר נדרשת מדידה מדויקת של הבדל אנטומי, הדמיה בעמידה של כל הגפה התחתונה נחשבת מדויקת יותר. רנטגן בעמידה, scanogram או שיטות הדמיה אחרות יכולות למדוד את העצמות ולזהות גם עיוותים נוספים. עם זאת, לא כל אדם עם כאב גב צריך צילום. הדמיה מתאימה כאשר יש פער משמעותי, היסטוריה של ניתוח או שבר, חשד לבעיה מבנית, ילדים במעקב גדילה, או לפני החלטה על טיפול אורתופדי.
האם צריך לתקן כל הבדל באורך הרגליים?
לא. תיקון אוטומטי של כל הבדל עלול להיות מיותר ואף לא נוח. אם ההבדל קטן, אין כאב, אין מגבלה והאדם מתפקד היטב, לעיתים אין צורך לעשות דבר. כאשר יש כאב, צליעה, עומס חד־צדדי, כאבי גב חוזרים או פער גדול יותר, אפשר לשקול טיפול.
התאמה הדרגתית חשובה
גם כאשר מחליטים על הגבהה, לא תמיד מתקנים את כל ההבדל מיד. הגוף הסתגל במשך שנים למנח מסוים, ושינוי חד מדי יכול לגרום לאי־נוחות בגב, בברך או בכף הרגל. לכן במקרים רבים מתחילים בהגבהה חלקית ומתקדמים לפי תגובת המטופל. מחקר בקרב עובדים בעמידה מצא ששימוש במדרסים עם תיקון חלקי של הבדל באורך הרגליים הפחית כאבי גב ותסמינים קשורים בקרב חלק מהמשתתפים (Rannisto, 2019).
הגבהות, מדרסים ונעליים
הגבהה יכולה להיות פנימית בתוך הנעל או חיצונית בסוליה. הגבהה קטנה לרוב ניתנת למיקום בתוך הנעל, אך כאשר הפער גדול יותר, ייתכן שיהיה צורך בהתאמת סוליה חיצונית. מדרסים יכולים לשלב גם תמיכה בכף הרגל כאשר קיימת פרונציה, קשת גבוהה, כאב בכף הרגל או דפוס דריכה לא מאוזן.
מה אומר המחקר?
סקירה שיטתית מצאה ראיות באיכות נמוכה לכך שהגבהות נעליים עשויות להפחית כאב ולשפר תפקוד אצל מבוגרים עם הבדל באורך הרגליים וכאבי שריר־שלד נפוצים (Campbell, 2018). מחקר תצפיתי עם מעקב ארוך יותר מצא ש־heel-lift מותאם אישית היה קשור לשיפור בכאב גב תחתון ובמדדי יציבה אצל מטופלים עם כאב גב לא ספציפי והבדל באורך הרגליים (D’Amico, 2022). הנתונים מעודדים, אך אינם מצדיקים טיפול זהה לכולם.
טיפול בילדים ובני נוער
אצל ילדים, הבדל באורך הרגליים יכול להשתנות עם הגדילה. לעיתים פער קטן נשאר יציב, ולעיתים פער גדל עם הזמן בגלל בעיית גדילה, פציעה בלוחית הגדילה, מחלה דלקתית או מצב מולד. לכן בילדים חשוב במיוחד לאבחן אם מדובר בפער צפוי, מתקדם או כזה שדורש מעקב אורתופדי.
מתי צריך אורתופד ילדים?
כאשר יש צליעה, פער ניכר, כאב, עקמת, היסטוריה של שבר, ניתוח, זיהום, דלקת מפרקים או חשד להפרעה בגדילה, כדאי לפנות לאורתופד ילדים. סקירה על אסטרטגיות טיפול בהבדלי אורך רגליים מציינת שאפשרויות הטיפול בילדים כוללות מעקב, הגבהה, עצירת גדילה מבוקרת של הרגל הארוכה או הארכת גפה במקרים נבחרים, בהתאם לגודל הפער ולגיל הילד (Vogt, 2020).
טיפול במבוגרים
אצל מבוגרים, המטרה היא להפחית כאב, לשפר הליכה, לאזן עומסים ולשמור על תפקוד. הטיפול עשוי לכלול הגבהה, מדרסים, תרגילי חיזוק, שיפור תנועתיות ירך וקרסול, עבודה על שליטה באגן, שינוי עומסי אימון, התאמת נעליים וטיפול בכאב גב או אגן שנוצר כפיצוי.
אחרי ניתוח ירך או ברך
הבדל באורך הרגליים יכול להופיע או להיות מורגש לאחר החלפת מפרק ירך או ברך. לעיתים מדובר בהבדל אמיתי, ולעיתים בתחושת חוסר איזון בגלל שרירים, אגן או הסתגלות לאחר הניתוח. במקרים כאלה חשוב לא למהר להגבהה קבועה בלי הערכה, משום שהתחושה עשויה להשתנות בתקופת השיקום. כאשר הפער נמשך ומפריע, ניתן לשקול תיקון מדורג.
כירופרקטיקה והבדל באורך הרגליים
כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מהערכת מערכת השריר־שלד, במיוחד כאשר ההבדל באורך הרגליים קשור לכאבי גב, כאבי אגן, כאבי ירך, מגבלת תנועה או דפוס הליכה לא מאוזן. כירופרקטור יכול לבדוק תנועתיות עמוד שדרה, אגן, ירכיים, ברכיים וקרסוליים, להבחין בין חשד להבדל אנטומי לבין הבדל תפקודי, ולהפנות למדידה מדויקת כאשר יש צורך.
מה כירופרקטיקה יכולה לעשות?
במקרים של הבדל תפקודי, טיפול כירופרקטי עשוי לכלול מוביליזציה או מניפולציה עדינה של אזורים נוקשים, טיפול ברקמות רכות, תרגילי שליטה באגן, חיזוק ירך וישבן, שיפור טווח קרסול, הדרכה להליכה ותרגילי יציבה דינמית. במקרים של הבדל אנטומי, כירופרקטיקה לא יכולה “להאריך עצם”, אך יכולה לסייע בניהול הכאב והפיצויים, וללוות התאמה מדורגת של הגבהה או מדרס (Trager, 2024).
טיפול כירופרקטי אינו תחליף למדידה
חשוב להיזהר מאבחון יתר. בדיקה שבה “רגל אחת נראית קצרה” בשכיבה אינה מספיקה כדי להחליט על הגבהה קבועה. תנוחת האגן, מתח שרירי, סיבוב ירך וכף רגל יכולים ליצור מראה מטעה. כירופרקטור אחראי צריך להסביר את מגבלות הבדיקה, למדוד בעמידה, לבחון תפקוד, ולשקול הפניה להדמיה כאשר יש חשד להבדל מבני משמעותי.
האם כירופרקטיקה יכולה לעזור לכאבי גב שקשורים להבדל באורך הרגליים?
במקרים מסוימים כן. אם ההבדל באורך הרגליים יוצר הטיית אגן, נוקשות, עומס חד־צדדי או כאב גב מכני, טיפול כירופרקטי עשוי להפחית כאב ולשפר תנועה. סקירות על מניפולציה ומוביליזציה בכאבי גב תחתון מצאו תועלת מסוימת בכאב ותפקוד אצל חלק מהמטופלים, במיוחד כאשר הטיפול משולב עם תרגול והדרכה (Coulter, 2018; Rubinstein, 2019).
השילוב החשוב ביותר
הגישה היעילה ביותר אינה טיפול ידני בלבד. כאשר יש הבדל באורך הרגליים וכאב, כדאי לשלב כמה מרכיבים: אבחון מדויק, תיקון הגבהה רק אם מתאים, טיפול בתנועתיות, חיזוק, שיפור הליכה, התאמת עומסים ומעקב אחר תגובה. טיפול שאינו מודד התקדמות ואינו נותן כלים עצמאיים עלול לספק הקלה זמנית בלבד.
מתי לפנות לבדיקה?
כדאי לפנות לבדיקה כאשר יש כאבי גב חוזרים, תחושת אגן לא מאוזן, צליעה, שחיקה לא סימטרית בנעליים, כאב ירך או ברך בצד אחד, כאבים שמופיעים בעמידה ממושכת או ריצה, או חשד שהגוף “נוטה לצד אחד”. בדיקה חשובה במיוחד לאחר שבר, ניתוח ירך או ברך, פציעת גדילה בילדות או הופעת עקמת.
סימני אזהרה
יש לפנות לרופא כאשר יש כאב חזק לאחר חבלה, חולשה מתקדמת, נימול משמעותי, חום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילה חריג, הפרעה בשליטה על שתן או צואה, או צליעה חדשה ללא הסבר ברור. מצבים כאלה אינם “רק הבדל באורך הרגליים” ודורשים בירור רפואי.
טעויות נפוצות בנושא הבדל באורך הרגליים
טעות ראשונה: לתקן כל הבדל
לא כל פער דורש טיפול. הבדל קטן ללא כאב או מגבלה יכול להיות וריאציה נורמלית. תיקון מיותר עלול לשנות עומסים שהגוף כבר הסתגל אליהם.
טעות שנייה: להסתמך על בדיקה בשכיבה בלבד
בדיקת אורך רגליים בשכיבה יכולה להיות מושפעת ממנח האגן, שרירים וכפות רגליים. היא אינה מספיקה לאבחון מבני מדויק. עדיף לשלב בדיקת עמידה, בלוקים, הליכה ולעיתים הדמיה.
טעות שלישית: לחשוב שהגבהה פותרת הכול
הגבהה יכולה לעזור כאשר היא מתאימה, אבל היא לא מחליפה חיזוק, תנועה, טיפול בכאב, התאמת עומסים ושיפור הליכה. אם יש כאב כרוני, צריך לבדוק גם גורמים נוספים.
טעות רביעית: להתעלם מהבדל משמעותי
מצד שני, פער גדול או פער שמלווה בכאב, צליעה או עקמת תפקודית לא כדאי להזניח. טיפול מוקדם ומעקב יכולים להפחית פיצויים מיותרים ולשפר תפקוד.
תוכנית טיפול יעילה: איך זה נראה בפועל?
שלב ראשון: אבחון
בשלב הראשון בודקים האם ההבדל אנטומי או תפקודי, מה גודל הפער, האם יש כאב, ואילו אזורים מפצים. הבדיקה כוללת עמידה, הליכה, טווחי תנועה, כוח, אגן, עמוד שדרה וכפות רגליים.
שלב שני: החלטה אם לתקן
אם הפער קטן ולא סימפטומטי, ייתכן שאין צורך בטיפול. אם הוא קשור לכאב או מגבלה, אפשר לשקול הגבהה הדרגתית, מדרס, תרגול או שילוב.
שלב שלישי: התאמה הדרגתית
כאשר משתמשים בהגבהה, מתחילים לעיתים מתיקון חלקי ומעלים לפי תגובה. בודקים כאב, הליכה, נוחות, עומס בכף הרגל ותחושת גב.
שלב רביעי: שיקום תפקודי
כאן נכנסים חיזוק ירך, ישבן וליבה, תנועתיות קרסול וירך, תרגילי שיווי משקל, הליכה, ריצה מדורגת או חזרה לעבודה. זה השלב שמונע תלות בהגבהה בלבד.
סיכום: הבדל באורך הרגליים יכול להשפיע, אבל לא תמיד צריך לטפל בו
הבדל באורך הרגליים הוא תופעה נפוצה מאוד. ברוב האנשים מדובר בפער קטן שהגוף מסתגל אליו היטב. כאשר הפער משמעותי יותר, או כאשר הוא מלווה בכאב גב, הטיית אגן, שינוי הליכה, כאבי ירך, ברך או כף רגל – הוא עשוי להיות גורם חשוב באבחון ובטיפול.
ההשפעה המרכזית של הבדל באורך הרגליים היא דרך האגן: הטיית אגן יכולה ליצור פיצויים בעמוד השדרה, לשנות עומסים בגב התחתון ולהשפיע על היציבה וההליכה. עם זאת, כאב הוא תופעה רב־גורמית, ולכן אין להניח שכל כאב גב נובע מהבדל באורך הרגליים.
כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר היא מתמקדת באבחון תפקודי, טיפול בכאב מכני, שיפור תנועתיות, חיזוק, ניהול עומסים וליווי התאמת הגבהה כאשר יש צורך. היא אינה מחליפה מדידה מדויקת או טיפול אורתופדי במקרים מבניים משמעותיים, ואינה יכולה לשנות אורך עצם. הגישה הנכונה היא מדידה טובה, החלטה זהירה, תיקון הדרגתי ושיקום תפקודי שמחזיר את האדם לתנועה יציבה ובטוחה יותר.
References:
Alfuth, M., Fichter, P., & Knicker, A. (2021). Leg length discrepancy: A systematic review on the validity and reliability of clinical assessments and imaging diagnostics used in clinical practice. PLOS ONE, 16(12), e0261457. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0261457
Applebaum, A., Nessim, A., & Cho, W. (2021). Overview and spinal implications of leg length discrepancy: Narrative review. Clinics in Orthopedic Surgery, 13(2), 127-134. https://doi.org/10.4055/cios20224
Campbell, T. M., Ghaedi, B. B., Tanjong Ghogomu, E., & Welch, V. (2018). Shoe lifts for leg length discrepancy in adults with common painful musculoskeletal conditions: A systematic review of the literature. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 99(5), 981-993.e2. https://doi.org/10.1016/j.apmr.2017.10.027
Coulter, I. D., Crawford, C., Hurwitz, E. L., Vernon, H., Khorsan, R., Suttorp Booth, M., & Herman, P. M. (2018). Manipulation and mobilization for treating chronic low back pain: A systematic review and meta-analysis. The Spine Journal, 18(5), 866-879. https://doi.org/10.1016/j.spinee.2018.01.013
D’Amico, M., Kinel, E., & Roncoletta, P. (2022). Leg length discrepancy and nonspecific low back pain: 3-D stereophotogrammetric quantitative posture evaluation confirms positive effects of customized heel-lift orthotics. Frontiers in Bioengineering and Biotechnology, 9, 743132. https://doi.org/10.3389/fbioe.2021.743132
GBD 2021 Low Back Pain Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of low back pain, 1990-2020, its attributable risk factors, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(6), e316-e329. https://doi.org/10.1016/S2665-9913(23)00098-X
Rannisto, S., Okuloff, A., Uitti, J., Paananen, M., Rannisto, P.-H., Malmivaara, A., & Karppinen, J. (2019). Correction of leg-length discrepancy among meat cutters with low back pain: A randomized controlled trial. BMC Musculoskeletal Disorders, 20, 105. https://doi.org/10.1186/s12891-019-2478-3
Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689. https://doi.org/10.1136/bmj.l689
Sheha, E. D., Steinhaus, M. E., Kim, H. J., Cunningham, M. E., Fragomen, A. T., & Rozbruch, S. R. (2018). Leg-length discrepancy, functional scoliosis, and low back pain. JBJS Reviews, 6(8), e6. https://doi.org/10.2106/JBJS.RVW.17.00148
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668
Zuckerman, S. L., Lai, C. S., Shen, Y., Cerpa, M., Lee, N. J., Kerolus, M. G., Ha, A. S., Buchanan, I. A., Leung, E., Lehman, R. A., & Lenke, L. G. (2022). Understanding the role of pelvic obliquity and leg length discrepancy in adult spinal deformity patients with coronal malalignment: Unlocking the black box. Journal of Neurosurgery: Spine, 37(1), 64-72. https://doi.org/10.3171/2021.10.SPINE21800