עקמת בגב

עקמת בגב (סקוליוזיס) היא מצב הגורם לעמוד השדרה להתעקם הצידה, וליצור צורת S או C. מדובר בהפרעה שכיחה המקיפה עד רבע מכלל האוכלוסייה. עקמת יכולה להתפתח אצל אנשים בכל גיל, אבל לרוב היא תתפתח במהלך גיל ההתבגרות. ברוב המקרים העקמת היא קלה וחסרת משמעות. בחלק מהמקרים היא עלולה להשפיע על תפקודים שונים ולגרום לתסמינים שונים.

האבחנה הסופית של עקמת דורשת צילום רנטגן של עמוד השדרה, שבו ניתן למדוד את מידת העקמומיות באמצעות שיטת קוב. הטיפול הטוב ביותר בעקמת תלוי במספר גורמים, כגון גיל, גודל העקומה, התקדמות העקומה ופוטנציאל הצמיחה של האדם. במקרים קלים די בטיפול כירופרקטי ותרגילים ייעודיים כדי לשפר את תפקוד עמוד השדרה במקרים קשים יהיה צורך במחוך ואולי גם בניתוח. במאמר "עקמת בגב" נדון בנושא לפרטיו.

עקמת בגב – רקע

עקמת בגב היא מצב שגורם לעקמומיות של עמוד השדרה בצורת S או C. הפרעה זאת, מתפתחת לרוב במהלך גיל ההתבגרות אך יכולה להתפתח גם אצל אנשים בכל גיל. עקמת חמורה יכולה לגרום לכאבי גב וגם להשפיע על היציבה, איכות התנועה ויעילות הנשימה. שכיחות העקמת באוכלוסייה הכללית מוערכת:

• בין 2.5% – 25%, תלוי בהגדרת העקומה ובחומרתה

שכיחות העקמת במבוגרים גבוהה יותר מאשר בילדים. הסיבה לכך, היא שעקמת יכולה להתפתח או להחמיר עם הגיל עקב שינויים ניווניים בעמוד השדרה. מחקר שנערך בקרב מבוגרים בריאים בני 60 ומעלה מצא:

• כי 68% מהם סבלו מעקמת קלה עד חמורה

ברוב המקרים, העקמת היא אידיופתית ואין סיבה ידועה להתפתחותה. עם זאת, ישנם גורמים ידועים שעלולים להשפיע על התפתחותה ובכללם:

• גנטיקה – מצב שבו עמוד השדרה אינו מתפתח לחלוטין או מתפתח באופן לא תקין במהלך ההיריון.
• הפרעה נוירומוסקולרית – מצב שבו ישנם הפרעות במערכת העצבים שמשפיעות על שרירי העמוד השדרה, כמו בשיתוק עצבי או בדיסטרופיה שרירית.
• שברי חוליות בעקבות אוסטאופורוזיס – מצב שבו החוליות נחלשות ונשברות ובשל כך עמוד השדרה מתעקם.

לעקמת עלולה להיות משמעות קלינית נרחבת ולפגוע קשות באיכות חייו של המושפע. חשוב לאבחן עקמת בגב בהקדם האפשרי. אבחון מוקדם עשוי לאפשר נקיטת צעדים לבלימת העקמת.

סימנים ותסמינים אפשריים

הסימנים והתסמינים המתפתחים בגלל עקמת בגב משתנים על פי חומרת העקמת ומיקומה. עקמת עלולה לגרום לתסמינים שונים, כגון:

• כתפיים, מותניים, ירכיים או כלוב צלעות לא אחידים
• שכמות או ירך אחת בולטות יותר מהשנייה
• בליטה או הבלטה בצד אחד של הגב
• כאבי גב או אי נוחות
• קשיי נשימה, קוצר נשימה או עייפות
• שינויים בעור מעל עמוד השדרה

גורמים אפשריים

הגורם לרוב המקרים של עקמת בגב אינו ידוע, אך הוא עשוי להיות קשור:

• לגורמים גנטיים
• מצבים נוירומוסקולריים
• מומים מולדים
• פציעות
• זיהומים
• או הפרעות בריאותיות אחרות בעמוד השדרה.

האבחון

עקמת היא עקמומיות צידית חריגה של עמוד השדרה שניתן לאבחן בשיטות שונות. השיטה הנפוצה ביותר היא בדיקה גופנית, שבה נתבונן ביציבה, בסימטריה ובטווח התנועה של המטופל. האבחנה הסופית של עקמת בגב דורשת צילום רנטגן של עמוד השדרה. באמצעות הצילום נמדוד את מידת העקמומיות תוך שימוש בשיטת קוב. שיטת קוב כוללת שרטוט קווים מקבילים לחוליה העליונה והתחתונה של העקומה ולאחר מכן מדידת הזווית ביניהן. עקומה גדולה מ -10 מעלות נחשבת עקמת.

• 10°-24° – עקמת קלה (MILD)
• 25°-50° – עקמת בינונית (Moderate)
• מעל 50° – עקמת חמורה (Severe)

אם קיים חשד למצב רפואי אחר או סיבוך של עקמת נפנה את האדם לבדיקות הדמיה אחרות, כגון סריקת CT או MRI. מצבים וסיבוכים אפשריים עלולים לכלול מום מולד, הפרעה נוירומוסקולרית, או היצרות עמוד השדרה. האבחנה של עקמת חשובה לקביעת הטיפול והפרוגנוזה המתאימים למצב.

הטיפול בעקמת בגב

הטיפול הנכון בעקמת משתנה בהתאם לגורמים שונים ובכללם:

• גיל, גודל ומיקום העקומה, התקדמות העקומה, הגורם לעקמת ופוטנציאל הצמיחה של האדם.

המטרות העיקריות של הטיפול הן:

• למנוע או להאט את החמרת העקומה
• להפחית כאב ואי נוחות
• לשפר את תפקוד ומראה עמוד השדרה

אפשרויות הטיפול כוללות תצפית, בלימה וניתוח.

תצפית

תצפית מומלצת לעקומות קלות שאינן גורמות לתסמינים או סיבוכים. המטופל נמצא במעקב קבוע עם בדיקות גופניות וצילומי רנטגן כדי לבדוק אם יש שינויים בעקומה. תצפית מספיקה בדרך כלל למבוגרים עם עקומות יציבות שאינן מפריעות לפעילות היומיומית שלהם.

מחוך לבלימת העקמת

הטיפול היחידי בעקמת שהוכח מדעית הוא מחוך ייעודי. בלימת העקמת מומלצת בדרך כלל לילדים וילדות שיש להם עקומה של 25 מעלות ומעלה ועדיין גדלים. חשוב לזכור, בלימת העקמת אינה מתקנת את העקומה הקיימת, אך היא מונעת את החמרתה. לצורך בלימת עקמת בגב נמליץ על מחוך בהתאמה אישית סביב פלג הגוף העליון.

המחוך, קשיח או קשיח למחצה, מפעיל לחץ על אזורים ספציפיים בעמוד השדרה כדי לאזן אותו. המחוך נלבש במשך מספר שעות ביום עד להשלמת צמיחת עמוד השדרה. אצל בנות מדובר בגיל 11 – 14.5 ואצל בנים מדובר בגיל 12 – 15.5. מחוכים אינם יעילים בקרב מבוגרים עם עקמת, שכן עצמותיהם הפסיקו לגדול. ישנם סוגים שונים של מחוכים לטיפול בעקמת ובכללם בוסטון, ווילמינגטון, מילווקי ועוד. בחירת הסד תלויה בגורמים כגון גודל, מיקום וגמישות העקומה, כמו גם העדפת המטופל ונוחותו.

שימוש נכון ועקבי במחוך יכול להפחית את הסיכון להתקדמות העקמת ואת הצורך בניתוח. עם זאת, המחוך אינו מתקן את העקמומיות הקיימת, והשפעותיו עשויות שלא להימשך לאחר הפסקת השימוש במחוך.

ניתוח

ניתוח נשקל עבור עקומות חמורות הגורמות לכאב, לחץ על עצבים, בעיות נשימה או בעיות של נראות. מטרת הניתוח היא ליישר ולייצב את עמוד השדרה על ידי איחוי שתי חוליות או יותר יחד עם מוטות מתכת, ברגים, ווים או חוטים. ניתוח יכול גם לתקן עיוותים בעמוד השדרה הנגרמים על ידי תנאים מולדים או נוירומוסקולריים. הניתוח הזה הוא הליך משמעותי הכרוך בסיכונים וסיבוכים. בין הסיבוכים האפשריים נמנה זיהום, דימום, נזק עצבי או כישלון של איחוי. ניתוח דורש תקופת החלמה ארוכה ועלול להגביל פעילויות מסוימות.

קיימים סוגים שונים של ניתוחים לטיפול בעקמת. בחירת הניתוח תלויה בגורמים כגון גיל המטופל, חומרת ומיקום העקומה, הגורם לעקמת והיתרונות והסיכונים הפוטנציאליים של כל הליך.

טיפול שמרני בעקמת

אין הוכחה מחקרית לכך שטיפולים שמרניים שאינם כוללים מחוך יכולים למנוע או לעצור את התקדמות עקמומיות עמוד השדרה. ולכן, מטרות הטיפולים השמרניים כוללות:

• שיפור התפקוד של עמוד השדרה והרקמות התומכות והמניעות אותו
• ושיפור איכות החיים של אנשים עם עקמת

הטיפולים השמרניים כוללים טיפולים ידניים כגון כירופרקטיקה או פיזיותרפיה (שרוט), תרגילים, עיסוי, יוגה, פילאטיס ועוד. יעילותם של טיפולים אלה תלויה בסוג, חומרה, מיקום וגמישות העקומה, גיל האדם, היענות ומוטיבציה של האדם, איכות הטיפול ומשכו ועוד. לטיפולים שונים עשויות להיות מטרות ותוצאות שונות, וחלקם עשויים להתאים יותר למקרים מסוימים מאשר לאחרים.

References:

Weinstein SL, Dolan LA, Cheng JC, Danielsson A, Morcuende JA. Adolescent idiopathic scoliosis. Lancet. 2008;371(9623):1527-1537.

Schwab F, Dubey A, Gamez L, et al. Adult scoliosis: prevalence, SF-36, and nutritional parameters in an elderly volunteer population. Spine (Phila Pa 1976). 2005;30(9):1082-1085.

Negrini S, Donzelli S, Aulisa AG, et al. 2016 SOSORT guidelines: orthopaedic and rehabilitation treatment of idiopathic scoliosis during growth. Scoliosis Spinal Disord. 2018;13:3.

Bao H, Yan P, Qiu Y, et al. Coronal curvature and spinal imbalance in degenerative lumbar scoliosis: disc degeneration is associated. Spine (Phila Pa 1976). 2013;38(16):E1028-E1034.

Aebi M. The adult scoliosis. Eur Spine J. 2005;14(10):925-948.

Negrini S., Donzelli S., Aulisa A.G., et al. 2016 SOSORT guidelines: orthopaedic and rehabilitation treatment of idiopathic scoliosis during growth. Scoliosis Spinal Disord. 2018;13:3.

Scoliosis braces: Types, duration, and more – Medical News Today. https://www.medicalnewstoday.com/articles/scoliosis-braces

Weiss H.R., Moramarco M., Moramarco K., et al. The effectiveness of two different exercise approaches in adolescent idiopathic scoliosis: A single-blind, randomized-controlled trial. PLoS One. 2021;16(4):e0249492. h

Weiss H.R., Negrini S., Hawes M.C., et al. Physical exercises in the treatment of idiopathic scoliosis at risk of brace treatment – SOSORT consensus paper 2005. Scoliosis. 2006;1:6.

Schreiber S., Parent E.C., Hedden D.M., et al. Effect of Schroth exercises on curve characteristics and clinical outcomes in adolescent idiopathic scoliosis: protocol for a multicentre randomised controlled trial. J Physiother. 2014;60(4):234.

Romano M., Minozzi S., Bettany-Saltikov J., et al. Exercises for adolescent idiopathic scoliosis: a Cochrane systematic review. Spine (Phila Pa 1976). 2013;38(14):E883-E893.

Scoliosis: Diagnosis and Management – American Family Physician. https://www.aafp.org/afp/2014/0215/p199.html