נקע בקרסול פוגע ביציבות המפרק
נקע בקרסול פוגע ביציבות המפרק

נקע בקרסול פוגע ביציבות המפרק

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


נקע בקרסול פוגע ביציבות המפרק! קרסול לא יציב היא תוצאה זמנית לאחר נקיעה. בחלק מהמקרים ובעיקר לאחר נקיעות קרסול חוזרות חוסר היציבות עלולה להיעשות כרונית. טיפול ושיקום נדרשים למניעת נקיעות חוזרניות. החזרת היציבות לקרסול לאחר נקיעה היא אתגר שיקומי. המפרק הזה ממחיש למעשה באופן מיוחד את הקשר שבין חוסר יציבות לבין נקיעות חוזרות ומחדד את הצורך בשיקום.

קרסול לא יציב גורם לנו להיות חסרי ביטחון בתפקוד המפרק כאשר אנו הולכים להנאתנו או כאשר אנו מבצעים פעילות גופנית. כמובן שחוסר הביטחון מוגבר עשרות מונים כאשר ההליכה או הפעילות הגופנית מתבצעת בשטח שאינו סלול. הליכה או ריצה על משטח זרוע באבנים ומהמורות יעורר בנו חששות גדולים. מפרק לא יציב מעלה את הסיכון לפציעות חוזרות ונשנות ולכאבים בכף הרגל באופן דרמטי.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



נקע בקרסול פוגע ביציבות המפרק – רקע

נקע בקרסול היא פציעת ספורט שכיחה ביותר. רוב החולים ממשיכים בדרכם ללא פגיעה משמעותית בקרב מיעוט מהחולים הסימנים והתסמינים משמעותיים יותר ועלולים להוביל לסיבוכים כגון חוסר יציבות. למעשה, קרוב ל25% מהאנשים שסבלו מנקיעה קשה ופגיעה באיכות ובתפקוד של הרצועות במפרק סבלו מפגיעה נוספת גם במערכת החישה העצמית (Proprioception), בזמן התגובה של השרירים (Muscle reaction time) בחוזק השרירים ועוד. פגיעה נרחבת זאת מובילה לכך שנפגעים אלה נותרים עם פרק לא יציב המועד לנקיעות חוזרות ולכאבים כרוניים ובטווח הארוך מוביל להתפתחות דלקת פרקים ניוונית מוקדמת.

אנטומיה של קרסול

נקע בקרסול פוגע ביציבות המפרק
נקע בקרסול פוגע ביציבות המפרק

את מפרק הקרסול שהוא ציר סינוביאלי מרכיבות למעשה ארבע עצמות: עצם השוק (Tibia), עצם השוקית (Fibula), עצם הערקום (Talus) ועצם העקב (calcaneus). אינטראקציה בין העצמות הללו יחד עם מגוון שרירים ורצועות תומכות מאפשרות את התפקוד של תוך כף הרגל תוך שמירה על שיווי משקל, יציבות, עמידה בעומסים של משקל גוף ויכולת תנועה נרחבת.

נהוג לחלק את המפרק לשלושה : פרק הקרסול  (Talocrural Joint) שנוצר בין עצמות השוק והשוקית לבין עצם הערקום ומאפשר כפיפה מטה (Plantarflexion) וכפיפה מעלה (Dorsiflexion). פרק השוקה והשוקית העליון (Tibiofibular Joint) בין הקצוות התחתונים של עצמות השוק והשוקית. פרק התת-טלרי  (Subtalar Joint) שבין עצם העקב לעצם הערקום המאפשר את תנועת הסיבוב פנימה (Inversion) והסיבוב החוצה (Eversion) של כף הרגל.

הרצועות של הקרסול

הרצועות בקרסול משחקות תפקיד קריטי ביציבות של המפרק. הן תומכות בו ומאפשרות לו טווח תנועה נרחב. בעת נקיעה של כף הרגל חורג טווח התנועה מהיכולת האלסטית של הרצועות ונזק מתרחש. שתי רצועות עיקריות תומכות בו:

1) בצד הפנימי מצויה הרצועה התיכונית, רצועת הדלתא (Deltoid ligament) או (Medial Collateral Ligament). זוהי רצועה עבה יותר מהרצועה הצדדית ומתפרסת בצורת מניפה. רצועת הדלתא מגינה על המפרק מנקיעה של הצד התיכוני.

2) בצד החיצוני מצויה הרצועה צדדית (Lateral Collateral Ligament) המורכבת משלוש רצועות שונות אשר קרויות על פי נקודות האחיזה שלהן: רצועת טלופיבולר קדמית (Anterior talofibular ligament) רצועת טלופיבולר אחורית (Posterior talofibular Ligament) ורצועת הקלקנאופיבולרית (Calcaneofibular ligament). הרצועות הללו מונעות את נקיעת הצד החיצוני של המפרק. הרצועה הצדדית חלשה יותר מהרצועה התיכונה ועל כן נקיעה של הצד החיצוני היא הרבה יותר שכיחה.

שרירי הקרסול

מספר שרירים אחראים על תנועת המפרק. כפיפת כף הרגל מעלה (Dorsiflexion) נעשית בעיקר על ידי השריר השוקתי הקדמי (Tibialis anterior) ופושט האצבעות הארוך (Extensor digitorum longus). כפיפת כף הרגל מטה (Plantarflexion) נעשית בעיקר על ידי שרירי התאומים (Gastrocnemius) ושריר הסוליה (soleus). הפנייה של כף הרגל פנימה (inversion) נעשית בעיקר על ידי שרירי טיביאליס אחורי (Tibialis posterior) שריר כופף אצבעות (Flexor digitorum), שריר כופף בוהן ארוך (Flexor hallucis longus) ושריר טיביאליס קדמי (Tibialis anterior). הפניית כף הרגל החוצה נעשית על ידי השרירים הפרונאלים הארוך והקצר (Peroneus longus and Peroneus brevis).

נקע בקרסול פוגע ביציבות המפרק – רקע קליני

מפרק הקרסול הוא בעל מורכבות אנטומית וביו מכנית גדולה. מדובר בציר תנועה הנתון לעומסים של משקל הגוף במגוון מצבים דינמיים וסטטיים על משטחים סלולים ולא סלולים. השילוב של עומס ותנועה נרחבת חושף את המפרק לפציעות שונות ובעיקר לנקע. תפקודו התקין ויציבותו של המפרק תלוי רבות בשלמות הרצועות ואיכותן. הרצועה הצדדית (Lateral Collateral Ligament) חשובה לא רק לייצוב אלא גם להעברת תנועה מהרגל אל המפרק. ספורטאים ובעיקר כאלו המשתתפים במשחקי כדור חשופים לנקיעה אך היא עלולה לקרות לכול אחד אחר.

חולשתה היחסית של הרצועה הצדדית (Lateral Collateral Ligament) לעומת רצועת הדלתא גורמת לכך שהצד החיצוני פגיע יותר לפציעה. מחקרים מראים שהרקמה הראשונה שניזוקה בעת נקיעה היא מעטפת הפרק שנקרעת בחלק החיצוני קדמי. לאחריה מתחילה להינזק הרצועה הצדדית: תחילה רצועת הטלופיבולרית הקדמית (Anterior talofibular ligament) ומיד אחריה רצועת הקלקנאופיבולרית (Calcaneofibular ligament) .

כמובן שמידת הנזק לרקמות השונות תלויה בזווית המדויקת שבה התרחש הנקע. הנזק יכול לנוע ממתיחה קלה של הרצועות (רמה 1), עבור דרך קרע חלקי (רמה 2) וכלה בקרע מלא (רמה 3). ישנם מקרים בהם נקיעת הקרסול גורמת גם לשברים ובכללם שבר תלישה של הפטישון התיכון (Medial Malleolus Fracture), הפטישון הצדדי (Lateral Malleolus Fracture) ועוד. ברוב המקרים הרצועות שנפגעו מהנקיעה מחלימות וחוזרות לתפקידן המייצב באופן מלא. עם זאת ישנם מקרים, ובעיקר כאשר הנזק הוא חמור (רמה 2 -3), שהרצועות והמעטפת של המפרק מחלימות אך לא חוזרות למצבם הראשוני. הרצועות נותרות רפויות והתפקוד של חיישני הפרופריוספציה נפגע.

סימנים ותסמינים

נקע בקרסול פוגע ביציבות המפרק
נקע בקרסול פוגע ביציבות המפרק

כאבים כרוניים בצד הנקוע (לרוב הצד החיצוני), רגישות למגע, נפיחות, שטף דם תת עורי מקומי, אובדן טווח תנועה, קושי ללכת או היות פעיל גופנית, מגבלות פסיכולוגיות קשות בכול הנוגע ליכולת לסמוך על יציבותו של הקרסול.

נקע בקרסול- גורמים

ברוב המקרים חוסר היציבות של המפרק מתחיל מנקיעה ראשונה של הקרסול ולאחריה עוד אחת ועוד אחת. מצב זה של נקיעה גוררת את האחרת מתרחש לרוב כאשר המפרק שניזוק בגלל אינו משוקם באופן מלא. המפרק נותר תלוי ליציבותו ברצועות רפויות עם תפקוד חסר של השרירים וחיישני הפרופריוספציה. סיבות נוספות לחוסר היציבות כוללות מבנה דק יחסית ו/או רצועות אלסטיות מידי.

מבנה לקוי של כף הרגל, קשת גבוהה מידי או קשת נמוכה מידי, יכולים ליצור הטיה בסיסית של כף הרגל ולעודד נקיעות חוזרניות. חולשת שרירים משנית לניוון או למחלה נירולוגית (פוליו?) עלולה לפגוע בשרירים הפרונאלים (Peroneus longus and Peroneus brevis) האחראים על היציבות בצד החיצוני של הפרק. פגיעה בהם יכולה לגרום לנטייה קבועה לנקיעה. לעיתים נחוש חוסר יציבות של המפרק בגלל דלקת פרקים כזו או אחרת. ישנם גם מספר מצבים דלקתיים של רקמות המפרק וסביבתו אשר עלולים להשפיע על תפקודו של המפרק ולגרום לנו לחוש שהוא חסר יציבות.

נקע בקרסול – אבחון

ההיסטוריה הרפואית תגלה נקיעות חוזרות ונשנות עם חוסר ביטחון בתפקוד של הקרסול. החולה יתלונן על כאבים בכף רגל, קשיים ללכת על משטחים לא ישרים והימנעות מפעילות גופנית שאינה מתבצעת על משטחים ישרים. פעילות גופנית מתמשכת כרוכה ברגישות גדולה למפרק. יתכן שלאחר פעילות הוא אף מתנפח קמעה. בדיקה פיזית שבה נניע את אותו לכיוונים שונים תגלה חופש תנועה מוגבר. בדיקות אחרות עשויות לגלות את התפקוד הלקוי של חיישני הפרופריוספציה. חשד לשבר מחייב הפניה לצילום רנטגן. במקרים שבהם אנו חושדים בנזק כבד במיוחד יש לשקול הפנייה לMRI על מנת לאמוד את חומרת הנזק ואת הסיכוי להחלמה ללא כירורגיה.

טיפול

יש חשיבות לטיפול ושיקום מהיר של נקיעה על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים. נקיעה ברמה 2 או רמה 3 לרוב לפגיעה קשה ביציבות של המפרק. פגיעה זו מחייבת טיפול וחשוב יותר שיקום. בשלב החריף הראשוני (כשבוע) נמליץ על מנוחה לרגל ועל תמיכה באמצעות תומך עם כריות אוויר. תומך מסוג זה עשוי לעזור בשלבים הראשונים של הטיפול אך יש לזכור ששימוש ממושך בו עלול גם הוא לפגוע ביציבות המפרק. במקביל נאיץ את ריפוי הרקמות באמצעות הנעה עדינה של המפרק ושימוש אמצעים להורדת דלקת כגון אולטרה סאונד ולייזר רך.

בשלב השני (שבועיים) ובשלב השיקומי (חודש-חודשים) נתחיל עם תרגילים אקטיביים של כף ברגל תחילה ללא התנגדות ומאוחר יותר עם התנגדות. נכלול תרגילים לחיזוק ומתיחה של שרירי הרגליים ובכללם השרירים הפרונאלים ( Peroneal muscles), תרגילי שיווי משקל ותרגילים לשיקום תפקוד חיישני הפרופריוספציה (Proprioception). במרפאתנו ממליצים לצמצם את השימוש בתרופות אנטי דלקתיות או תרופות להפחתת כאב למינימום אפשרי. במידה ורמת הנזק אינה מאפשרת איחוי הרצועות באופן שמרני נפנה את המטופל לכירורג להמשך טיפול.

מניעה

הדרך הטובה ביותר למנוע חוסר יציבות במפרק היא למנוע את נקיעתו. המניעה של פגיעה זאת תלויה במצבנו הפיזי הכולל כוח, גמישות ושיווי משקל כמו גם במצב המודעות שלנו לאופן שבו אנחנו הולכים. נעליים טובות והימנעות מנעלי עקב עשויים לעזור. במידה ונקעתם את המפרק הקפידו לטפל בו ולשקמו. זכרו ללא שיקום ראוי הנקיעה צפויה לחזור שוב ושוב. לפני פעילות גופנית הקפידו על חימום ומתיחות. פעילות בדך חתחתים מחייבת שימת לב לאופן בו אתם דורכים.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום. אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום, ומה זה גרם אצלי? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת. {loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן