נקע בקרסול מפרק לא יציב
נקע בקרסול מפרק לא יציב

נקע בקרסול מפרק לא יציב

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


נקע בקרסול? מפרק לא יציב היא תוצאה שכיחה. טיפול ושיקום נדרשים למניעת נקיעות חוזרניות. החזרת היציבות לקרסול לאחר נקיעה היא אתגר שיקומי. המפרק הזה ממחיש למעשה באופן מיוחד את הקשר שבין חוסר יציבות לבין נקיעות חוזרות ומחדד את הצורך בשיקום. 

קרסול לא יציב גורם לנו להיות חסרי ביטחון בתפקוד המפרק כאשר אנו הולכים להנאתנו או כאשר אנו מבצעים פעילות גופנית. כמובן שחוסר הביטחון מוגבר עשרות מונים כאשר ההליכה או הפעילות הגופנית מתבצעת בשטח שאינו סלול. הליכה או ריצה על משטח זרוע באבנים ומהמורות יעורר בנו חששות גדולים. מפרק לא יציב מעלה את הסיכון לפציעות חוזרות ונשנות ולכאבים בכף הרגל באופן דרמטי.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



נקע בקרסול מפרק לא יציב – רקע

נקע בקרסול היא פציעת ספורט שכיחה ביותר. רוב החולים ממשיכים בדרכם ללא פגיעה משמעותית בקרב מיעוט מהחולים הסימנים והתסמינים משמעותיים יותר ועלולים להוביל לסיבוכים כגון חוסר יציבות. למעשה, קרוב ל25% מהאנשים שסבלו מנקיעה קשה ופגיעה באיכות ובתפקוד של הרצועות במפרק סבלו מפגיעה נוספת גם במערכת החישה העצמית (Proprioception), בזמן התגובה של השרירים (Muscle reaction time) בחוזק השרירים ועוד. פגיעה נרחבת זאת מובילה לכך שנפגעים אלה נותרים עם פרק לא יציב המועד לנקיעות חוזרות ולכאבים כרוניים ובטווח הארוך מוביל להתפתחות דלקת פרקים ניוונית מוקדמת

אנטומיה של קרסול

הרצועות של הקרסול

את מפרק הקרסול שהוא ציר סינוביאלי מרכיבות למעשה ארבע עצמות: עצם השוק (Tibia), עצם השוקית (Fibula), עצם הערקום (Talus) ועצם העקב (calcaneus). אינטראקציה בין העצמות הללו יחד עם מגוון שרירים ורצועות תומכות מאפשרות את התפקוד של תוך כף הרגל תוך שמירה על שיווי משקל, יציבות, עמידה בעומסים של משקל גוף ויכולת תנועה נרחבת. 

נהוג לחלק את המפרק לשלושה : פרק הקרסול  (Talocrural Joint) שנוצר בין עצמות השוק והשוקית לבין עצם הערקום ומאפשר כפיפה מטה (Plantarflexion) וכפיפה מעלה (Dorsiflexion). פרק השוקה והשוקית העליון (Tibiofibular Joint) בין הקצוות התחתונים של עצמות השוק והשוקית. פרק התת-טלרי  (Subtalar Joint) שבין עצם העקב לעצם הערקום המאפשר את תנועת הסיבוב פנימה (Inversion) והסיבוב החוצה (Eversion) של כף הרגל.

הרצועות של הקרסול

הרצועות בקרסול משחקות תפקיד קריטי ביציבות של המפרק. הן תומכות בו ומאפשרות לו טווח תנועה נרחב. בעת נקיעה של כף הרגל חורג טווח התנועה מהיכולת האלסטית של הרצועות ונזק מתרחש. שתי רצועות עיקריות תומכות בו: 

1) בצד הפנימי מצויה הרצועה התיכונית, רצועת הדלטויד (Deltoid ligament) או (Medial Collateral Ligament). זוהי רצועה עבה יותר מהרצועה הצדדית ומתפרסת בצורת מניפה. רצועת הדלטויד מגינה על המפרק מנקיעה של הצד התיכוני. 

2) בצד החיצוני מצויה הרצועה צדדית (Lateral Collateral Ligament) המורכבת משלוש רצועות שונות אשר קרויות על פי נקודות האחיזה שלהן: רצועת טלופיבולר קדמית (Anterior talofibular ligament) רצועת טלופיבולר אחורית (Posterior talofibular Ligament) ורצועת הקלקניאופיבולר (Calcaneofibular ligament). הרצועות הללו מונעות את נקיעת הצד החיצוני של המפרק. הרצועה הצדדית חלשה יותר מהרצועה התיכונה ועל כן נקיעה של הצד החיצוני היא הרבה יותר שכיחה.

שרירי הקרסול

מספר שרירים אחראים על תנועת המפרק. כפיפת כף הרגל מעלה (Dorsiflexion) נעשית בעיקר על ידי השריר השוקתי הקדמי (Tibialis anterior) ופושט האצבעות הארוך (Extensor digitorum longus). כפיפת כף הרגל מטה (Plantarflexion) נעשית בעיקר על ידי שרירי התאומים (Gastrocnemius) ושריר הסוליה (soleus). הפנייה של כף הרגל פנימה (inversion) נעשית בעיקר על ידי שרירי טיביאליס אחורי (Tibialis posterior) שריר כופף אצבעות (Flexor digitorum), שריר כופף בוהן ארוך (Flexor hallucis longus) ושריר טיביאליס קדמי (Tibialis anterior). הפניית כף הרגל החוצה נעשית על ידי השרירים הפרוניאלים הארוך והקצר (Peroneus longus and Peroneus brevis).

קרסול לא יציב – רקע קליני

מפרק הקרסול הוא בעל מורכבות אנטומית וביומכנית גדולה. מדובר בציר תנועה הנתון לעומסים של משקל הגוף במגוון מצבים דינמיים וסטאטיים על משטחים סלולים ולא סלולים. השילוב של עומס ותנועה נרחבת חושף את המפרק לפציעות שונות ובעיקר לנקע. תפקודו התקין ויציבותו של המפרק תלוי רבות בשלמות הרצועות ואיכותן. הרצועה הצדדית (Lateral Collateral Ligament) חשובה לא רק לייצוב אלא גם להעברת תנועה מהרגל אל המפרק. ספורטאים ובעיקר כאלו המשתתפים במשחקי כדור חשופים לנקיעה אך היא עלולה לקרות לכול אחד אחר. 

חולשתה היחסית של הרצועה הצדדית (Lateral Collateral Ligament) לעומת רצועת הדלטויד גורמת לכך שהצד החיצוני פגיע יותר לפציעה. מחקרים מראים שהרקמה הראשונה שניזוקה בעת נקיעה היא מעטפת הפרק שנקרעת בחלק החיצוני קדמי. לאחריה מתחילה להינזק הרצועה הצדדית: תחילה רצועת הטלופיבולר הקדמית (Anterior talofibular ligament) ומיד אחריה רצועת הקלקניאופיבולר (Calcaneofibular ligament) . 

כמובן שמידת הנזק לרקמות השונות תלויה בזווית המדויקת שבה התרחש הנקע. הנזק יכול לנוע ממתיחה קלה של הרצועות (רמה 1), עבור דרך קרע חלקי (רמה 2) וכלה בקרע מלא (רמה 3). ישנם מקרים בהם נקיעת הקרסול גורמת גם לשברים ובכללם שבר תלישה של הפטישון התיכון (Medial Malleolus Fracture), הפטישון הצדדי (Lateral Malleolus Fracture) ועוד. ברוב המקרים הרצועות שנפגעו מהנקיעה מחלימות וחוזרות לתפקידן המייצב באופן מלא. עם זאת ישנם מקרים, ובעיקר כאשר הנזק הוא חמור (רמה 2 -3), שהרצועות והמעטפת של המפרק מחלימות אך לא חוזרות למצבם הראשוני. הרצועות נותרות רפויות והתפקוד של החיישנים הפרופיוספטיים נפגע.

סימנים ותסמינים

קרסול לא יציב

כאבים כרוניים בצד הנקוע (לרוב הצד החיצוני), רגישות למגע, נפיחות, שטף דם תת עורי מקומי, אובדן טווח תנועה, קושי ללכת או היות פעיל גופנית, מגבלות פסיכולוגיות קשות בכול הנוגע ליכולת לסמוך על יציבותו של הקרסול.

גורמים

ברוב המקרים חוסר היציבות של המפרק מתחיל מנקיעה ראשונה של הקרסול ולאחריה עוד אחת ועוד אחת. מצב זה של נקיעה גוררת את האחרת מתרחש לרוב כאשר המפרק שניזוק בגלל אינו משוקם באופן מלא. המפרק נותר תלוי ליציבותו ברצועות רפויות עם תפקוד חסר של השרירים והחיישנים הפרופיוספטיים. סיבות נוספות לחוסר היציבות כוללות מבנה דק יחסית ו/או רצועות אלסטיות מידי.

מבנה לקוי של כף הרגל, קשת גבוהה מידי או קשת נמוכה מידי, יכולים ליצור הטייה בסיסית של כף הרגל ולעודד נקיעות חוזרניות. חולשת שרירים משנית לניוון או למחלה נוירולוגית (פוליו?) עלולה לפגוע בשרירים הפרוניאלים (Peroneus longus and Peroneus brevis) האחראים על היציבות בצד החיצוני של הפרק. פגיעה בהם יכולה לגרום לנטייה קבועה לנקיעה. לעיתים נחוש חוסר יציבות של המפרק בגלל דלקת פרקים כזו או אחרת. ישנם גם מספר מצבים דלקתיים של רקמות המפרק וסביבתו אשר עלולים להשפיע על תפקודו של המפרק ולגרום לנו לחוש שהוא חסר יציבות.

אבחון 

ההיסטוריה הרפואית תגלה נקיעות חוזרות ונשנות עם חוסר ביטחון בתפקוד של הקרסול. החולה יתלונן על כאבים בכף רגל, קשיים ללכת על משטחים לא ישרים והימנעות מפעילות גופנית שאינה מתבצעת על משטחים ישרים. פעילות גופנית מתמשכת כרוכה ברגישות גדולה למפרק. יתכן שלאחר פעילות הוא אף מתנפח קמעה. בדיקה פיזית שבה נניע את אותו לכיוונים שונים תגלה חופש תנועה מוגבר. בדיקות אחרות עשויות לגלות את התפקוד הלקוי של החיישנים הפרופיוספטיים. חשד לשבר מחייב הפניה לצילום רנטגן. במקרים שבהם אנו חושדים בנזק כבד במיוחד יש לשקול הפנייה לMRI על מנת לאמוד את חומרת הנזק ואת הסיכוי להחלמה ללא כירורגיה.

טיפול

יש חשיבות לטיפול ושיקום מהיר של נקיעה על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים. נקיעה ברמה 2 או רמה 3 לרוב לפגיעה קשה ביציבות של המפרק. פגיעה זו מחייבת טיפול וחשוב יותר שיקום. בשלב החריף הראשוני (כשבוע) נמליץ על מנוחה לרגל ועל תמיכה באמצעות תומך עם כריות אוויר. תומך מסוג זה עשוי לעזור בשלבים הראשונים של הטיפול אך יש לזכור ששימוש ממושך בו עלול גם הוא לפגוע ביציבות המפרק. במקביל נאיץ את ריפוי הרקמות באמצעות הנעה עדינה של המפרק ושימוש אמצעים להורדת דלקת כגון אולטרה סאונד ולייזר רך. 

בשלב השני (שבועיים) ובשלב השיקומי (חודש-חודשים) נתחיל עם תרגילים אקטיביים של כף ברגל תחילה ללא התנגדות ומאוחר יותר עם התנגדות. נכלול תרגילים לחיזוק ומתיחה של שרירי הרגליים ובכללם השרירים הפרוניאלים ( Peroneal muscles), תרגילי שיווי משקל ותרגילים לשיקום תפקוד החיישנים הפרופיוספטיים (Proprioception). במרפאתנו ממליצים לצמצם את השימוש בתרופות אנטי דלקתיות או תרופות להפחתת כאב למינימום אפשרי. במידה ורמת הנזק אינה מאפשרת איחוי הרצועות באופן שמרני נפנה את המטופל לכירורג להמשך טיפול.

מניעה

הדרך הטובה ביותר למנוע חוסר יציבות במפרק היא למנוע את נקיעתו. המניעה של פגיעה זאת תלויה במצבנו הפיזי הכולל כוח, גמישות ושיווי משקל כמו גם במצב המודעות שלנו לאופן שבו אנחנו הולכים. נעליים טובות והימנעות מנעלי עקב עשויים לעזור. במידה ונקעתם את המפרק הקפידו לטפל בו ולשקמו. זכרו ללא שיקום ראוי הנקיעה צפויה לחזור שוב ושוב. לפני פעילות גופנית הקפידו על חימום ומתיחות. פעילות בדך חתחתים מחייבת שימת לב לאופן בו אתם דורכים. 

המשיכו לקרוא אודות גורמי כאב נוספים בכף הרגל ובכלל זה:כאבי כף הרגל שטוחה, כאבים בכרית כף הרגל וגם תסמונת כאב עצבית דלקת עצב ע”ש מורטון.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


Call Now Button
Close Panel

חריקת שיניים? אבחון וטיפול מהירים בנזקים הנגרמים עקב כך במפרק הלסת עשויים למנוע נזקים כרוניים. מתעוררים בלילה לשמע קול כירסום? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שחורק שיניים בעוז. תופעה זאת מתרחשת לרוב בגלל לחצים נפשיים. 

סובלים מכאבי לסתות ושיניים? יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים (Bruxism)? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים. השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה נמשכת חריקת השיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן אתם חורקים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים לעתים רחוקות, במצבים של דחק רגשי זמני ועל כן אינם חשופים לנזק.

{loadposition inside-page}

חריקת שיניים - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

סימנים ותסמינים של חריקת שיניים 

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים.

ברבות הימים עלולים הידוק הלסתות המתמשך וחריקת השיניים להוביל להתפתחות תסמוונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. מכלול הסימנים ותסמינים המכונים "תסמונת מפרק הלסת" כוללים כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד.

הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

גורמים

חריקת שינייםהגורמים לחריקת השיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים 

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בנסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.

  • תרגול של חשיבה חיובית

  • להשאיר זמן כול יום לתחביבים

  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום

  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה

  • אוכל טוב ובריא

  • למד טכניקה של הרגעה עצמית

  • שמע מוסיקה

  • תרגל יוגה או מדיטציה

  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להקל על העומס שהפרק מצוי בו

טיפולי כירופרקטיקה

או טיפולים מנואלים שמטרתם שיפור התפקוד ואיזון אופן עבודת המפרקים מפחיתה מפחיתה ברוב המקרים את הכאבים ואת המגבלות.

טיפול עצמי

בכול המקרים טיפול עצמי עשוי להאיץ את השיפור במצב הפרק. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה. 

המשיכו לקרוא אודות הגורמים לתסמונת מפרק הלסת מה הם התסמינים בתסמונת מפרק הלסת  וכמובן כיצד ניתן לטפל בתסמונת מפרק הלסת 

דילוג לתוכן