פרופריוספציה מהי ולמה היא חשובה? כולנו מכירים את חמשת החושים: ראייה, שמיעה, טעם, מגע וריח. חוש נוסף הוא חוש הפרופריוספציה (חישה עצמית). החוש הזה בניגוד לחושים האחרים שחשים את העולם סביבנו מספק לנו מידע העוסק בגופנו. ליתר דיוק רצף מידע על התנועה ועל המנח של חלקי הגוף שלנו.
חוש הפרופריוספציה (Proprioception) פועל באופן אוטומטי בלי שנהיה מודעים לו. ללא החוש הזה לא ניתן לבצע פעולות באופן אוטומטי. בלי החוש הזה היינו צריכים במהלך ההליכה להתבונן ללא הרף על הרגליים כדי לא ליפול. ללא החוש היינו צריכים להביט בקביעות על הידיים כדי ללפות חפץ או לגרד באף. המשמעות של חוש פרופריוספציה לקוי היא בין היתר שכיחות גבוהה של נפילות ופציעות. שיקום פרופריוספציה קריטי למניעת הפגיעות הללו. במאמר הנוכחי: "פרופריוספציה מהי ולמה היא חשובה" נענה על השאלות הללו.
פרופריוספציה מהי ולמה היא חשובה – רקע
אנו שומעים על חמשת החושים – ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומגע. אך ישנו חוש חמישי משמעותי – חוש הפרופריוספציה (Proprioception). זהו החוש שמאותת לנו על מצב הגוף שלנו מבלי שנשים לב לכך. תחושת הגוף, התנועה והמנח של חלקיו נשענת עליו. הפרופריוספציה מאפשרת לנו לנוע בחופשיות וביעילות מבלי לחשוב באופן מודע על הסביבה שלנו או על חלקי הגוף שלנו. פרופריוספציה, הידועה גם בשם קינסתזיה חשובה להיבטים רבים של תפקוד האדם, כגון:
- יציבה, שיווי משקל, קואורדינציה, שליטה מוטורית ולמידה מוטורית.
מערכת חשוב זאת מקבלת את המידע שלה מפרופריוצפטורים, שהם נוירונים חושיים מיוחדים הממוקמים בשרירים, בגידים ובמפרקים. לקות בחוש הזה בגלל פציעות, מחלות, הזדקנות ועוד מקשה על תפקוד יומיומי. מערכת פרוצפטיבית לקויה אחראית בין השאר לתדירות גבוהה של נפילות ופציעות. שיקום פרופריוספציה נכון עשוי להפחית סיכונים אלה ולשפר איכות חיים ותפקוד מוטורי. במאמר "פרופריוספציה מהי ולמה היא חשובה" נפרט:
- מהי פרופריוספציה ואופן תפקןדה
- למה היא חשובה, וכיצד היא מונעת פציעות
- כיצד מאבחנים ליקויים במערכת חשובה זאת
- גישות הטיפול בליקויים המתגלים בחוש הפרופריוספציה על דגש על טיפול כירופרקטי
מהי פרופריוספציה ואיך היא פועלת?
פרופריוספציה (Proprioception), המכונה לעיתים קרובות "החוש השישי", היא היכולת של הגוף להעריך את המיקום, התנועה והכוח של איבריו במרחב, גם ללא שימוש בחוש הראייה. בעוד שחושים כמו ראייה או שמיעה קולטים מידע מהעולם החיצון (Exteroception), הפרופריוספציה מתמקדת במידע המגיע מתוך הגוף (Interoception במובן הרחב). להלן סקירה על המנגנונים הפיזיולוגיים, העצביים של מערכת זו (Proske & Gandevia, 2012):
איך זה עובד? המנגנון הפיזיולוגי
המערכת הפרופריוצפטיבית מבוססת על רשת מורכבת של קולטנים מכניים (Mechanoreceptors) הנמצאים בשרירים, בגידים ובמפרקים. המידע עובר עיבוד רב-שלבי מהפריפריה ועד לקליפת המוח.
הקולטנים ההיקפיים (Proprioceptors)
- כישורי השריר (Muscle Spindles): אלו הם הקולטנים החשובים ביותר. הם נמצאים בתוך סיבי השריר ומגיבים לשינוי באורך השריר ולמהירות השינוי. הם מספקים למוח מידע על זווית המפרק.
- אברוני גולג'י בגיד (Golgi Tendon Organs – GTO): ממוקמים בחיבור בין השריר לגיד. הם רגישים למתח (Tension) המופעל על השריר ומגנים עליו מפני עומס יתר.
- קולטני מפרק (Joint Receptors): נמצאים בקפסולת המפרק וברצועות. הם מספקים מידע בעיקר בטווחי התנועה הקיצוניים של המפרק.
- קולטנים עוריים: קולטני מגע בעור תורמים גם הם להבנת מיקום האיבר, במיוחד באזורים כמו כפות הידיים והרגליים.
העברת המידע במערכת העצבים
המידע זורם דרך סיבי עצב מהירים מסוג A-אלפא (A-alpha) ו- A-בטא (A-beta) אל חוט השדרה ומשם למוח בשני מסלולים עיקריים:
- המסלול אל המוח הקטן (Cerebellum): עיבוד לא מודע המשמש לבקרה מוטורית בזמן אמת, שיווי משקל וקואורדינציה.
- המסלול אל הקורטקס הסומטוסנסורי: עיבוד מודע המאפשר לנו לדעת היכן היד שלנו נמצאת גם כשהעיניים עצומות.
עיבוד המידע הפרופריוצפטיבי
המידע הפרופריוצפטיבי מועבד בשני מסלולים עיקריים הפועלים במקביל, אך משרתים מטרות שונות: המסלול המודע המגיע לקליפת המוח, והמסלול הלא-מודע המגיע למוח הקטן.
א. המסלול אל הקורטקס הסומטוסנסורי (עיבוד מודע)
זהו המסלול המאפשר לנו לדעת במדויק ובאופן מודע את מיקום איברינו (למשל, כדי לתאר היכן היד נמצאת). המסלול הזה עובר דרך ה-DCML (Dorsal Column-Medial Lemniscus), מסלול העמודות האחוריות בחוט השדרה.
אופן העיבוד:
- תחנה ראשונה (בצל הנתונים): המידע עולה בחוט השדרה בצד של הגירוי (איפסילטרלי) עד לגרעינים במוח המוארך (Medulla).
- ההצלבה (Decussation): במוח המוארך, המידע עובר לצד הנגדי של הגוף. זו הסיבה שהצד הימני של המוח מעבד מידע מהצד השמאלי של הגוף.
- התחנה המרכזית (Thalamus): המידע עובר דרך התלמוס (גרעין ה-VPL), המשמש כ"מרכזייה" הממיינת את הנתונים לפני שליחתם לקורטקס.
- היעד הסופי: המידע מגיע לקורטקס הסומטוסנסורי הראשוני (אזור 3a ו-2), שם הוא מתגבש לתפיסה מרחבית מודעת ומשתלב עם חושים נוספים כמו מגע.
ב. המסלול אל המוח הקטן (עיבוד לא-מודע)
מסלול זה חיוני לתיקון תנועות בזמן אמת, שמירה על שיווי משקל וקואורדינציה אוטומטית.
- היכן הוא עובר? דרך המסלולים הספינו-צרבלריים (Spinocerebellar tracts).
אופן העיבוד, השוואת נתונים ותיקונים:
- מהירות ודיוק: המידע מועבר במהירות עצומה ישירות למוח הקטן (Cerebellum).
היעדר הצלבה (או הצלבה כפולה): בניגוד למסלול המודע, רוב המידע במסלול זה מגיע לצד של המוח הקטן שתואם את צד הגוף המגורה (איפסילטרלי). חלק מהסיבים עוברים הצלבה כפולה ש"מחזירה" את המידע לצד המקורי. המוח הקטן משווה בין הפקודה המוטורית שניתנה (מה המוח רצה לעשות) לבין המצב בשטח (איפה האיבר נמצא בפועל). אם יש פער, הוא שולח תיקונים מיידיים לשרירים ללא צורך במחשבה מודעת.
ג. תוצאה סופית
הבקרה והוויסות של התנועה (משוב) מאפשרים:
- הפעלה חלקה של מנגנוני תנועה, יציבה ותגובה מהירה לשינויים סביבתיים.
התחושות מוטמעות בתבניות מוטוריות תת-מודעות המאפשרות ביצוע מטלות מורכבות ללא קשב רציף (Sherrington, 1906). מערכת העצבים המרכזית משמרת אצלה תבנית של ביצוע נכון ומוצלח של פעולות שכיחות. ולאחר מכן היא משווה את הביצוע הנוכחי לתבנית המוצלחת. כך למשל לאחר שלמדנו לנהוג או לשחות תבנית המטלות הללו נרשם במוח. ולאחר מכן פעולות הנהיגה או השחייה מתבצעות באופן חלק ועם תיקונים מינימליים.
פרופריוספציה למה היא חשובה?
החשיבות של הפרופריוספציה (Proprioception) חורגת הרבה מעבר ליכולת הפיזית לדעת איפה היד נמצאת. היא מהווה את ה"פיגום" שעליו נשענת כל מערכת השליטה המוטורית, תפיסת העצמי והאינטראקציה שלנו עם הסביבה. ללא פרופריוספציה תקינה, הגוף הופך ל"זר" לבעליו, והתנועה הופכת למשימה קוגניטיבית מתישה במקום להיות אוטומטית. להלן פירוט נרחב על תחומי החשיבות המרכזיים, מלווה בתיקוף מחקרי:
א. בקרה מוטורית ותיקון תנועה בזמן אמת
פרופריוספציה היא ה"פידבק" (משוב) ההכרחי לכל תנועה. המוח פועל במודל של Forward Modeling: הוא שולח פקודה לשריר, ובמקביל מקבל מידע פרופריוצפטיבי כדי לוודא שהפקודה בוצעה כראוי.
- דיוק ותזמון: בלעדיה, לא נוכל לבצע פעולות עדינות כמו כתיבה, נגינה או הקלדה.
- למידה מוטורית: כאשר אנו לומדים מיומנות חדשה (כמו רכיבה על אופניים), המוח מסתמך על הפרופריוספציה כדי ליצור "מפות מוטוריות" חדשות.
ב. הגנה על המפרקים ומניעת פציעות
הפרופריוספציה פועלת כמערכת התרעה מוקדמת. היא אחראית על רפלקסים מגנים.
- ייצוב דינמי: כאשר אנו דורכים על אבן והקרסול מתחיל להתהפך, הקולטנים (Mechanoreceptors) שולחים אות מיידי לחוט השדרה, שמפעיל את השרירים בצד הנגדי כדי לייצב את המפרק תוך מילי-שניות.
- שיקום: מחקרים מראים כי לאחר פציעה (כמו קרע ב-ACL), הקולטנים במפרק נפגעים. ללא שיקום פרופריוצפטיבי, הסיכון לפציעה חוזרת עולה משמעותית כי המוח לא מקבל דיווח אמין על מצב הברך (Tuthill & Azim, 2018).
מחקרים עדכניים במדעי הספורט מוכיחים כי אימון על משטחים לא יציבים (כמו לוחות שיווי משקל) לא רק מונע פציעות אלא משפר את מהירות התגובה המוטורית בקרב אתלטים מקצועיים על ידי שיפור המוליכות העצבית במסלולים הפרופריוצפטיביים (Han et al., 2016).
ג. ויסות כוח (Force Sense)
זהו מרכיב קריטי המאפשר לנו להעריך כמה כוח להפעיל על אובייקטים.
- היכולת להרים ביצה מבלי לשבור אותה, או להרים תיק כבד במידה הנכונה של מאמץ, נובעת מהמידע שמגיע מאברוני גולג'י בגיד (GTO).
- פגיעה בוויסות זה נפוצה בקרב ילדים עם הפרעות בעיבוד חושי (SPD), מה שגורם להם להיראות "מגושמים" או להפעיל כוח רב מדי בטעות.
ד. שיווי משקל ויציבה (Postural Control)
בעוד שהמערכת הווסטיבולרית (באוזן התיכונה) אחראית על שיווי משקל ביחס לכוח המשיכה, הפרופריוספציה מספקת את המידע על מצב הגוף ביחס למשטח הדריכה. זהו החוש המרכזי המאפשר לנו לעמוד יציב בעיניים עצומות. אובדן חוש זה (למשל עקב נוירופתיה סוכרתית) מוביל לנפילות רבות, במיוחד בקרב קשישים (Verywell Health. 2024).
ה. תפיסת גוף ומודעות עצמית (Body Schema)
הפרופריוספציה תורמת ליצירת ה-Body Schema – המפה הפנימית של הגוף במוח (Han et al., 2016).
- בעלות על הגוף: מחקרים מראים כי פרופריוספציה היא מרכיב מפתח בתחושת ה-Agency (התחושה שאני הוא זה שמניע את איבריי).
- במקרים נדירים של אובדן פרופריוספציה מוחלט, מטופלים דיווחו שהם מרגישים "חסרי גוף" כל עוד הם לא מסתכלים על איבריהם (Gallagher, 2005).
שכיחות ליקויי פרופריוספציה
מחקרים מצביעים על שכיחות משמעותית של ליקויי פרופריוספציה במצבים שונים:
- לאחר שבץ מוחי, היקף הליקויים מגיע לכ־30-48% בגפיים עליונות (Rand et al., 2018).
- אחרי שבץ, בקרב כלל הנבדקים, כ־50-60% סבלו מליקוי פרופריוספציה, עם שגיאות גבוהות יותר בתנועות מסוימות (Tulimieri et al., 2024).
- באוכלוסיה הכללית, שכיחות לקות חושית (כולל פרופריוספציה) היא כ־42%; הפרופריוספציה היא סוג שכיח של ליקוי חושי (Bastos et al., 2025).
- באנשים עם פציעות קרסול כרוניות, נראו ליקויים ניכרים בפרופריוספציה שיש להם קשר ישיר ליציבות והסתברות לפציעות חוזרות (Liu et al., 2024).
- אצל נערים עם עיוותי עמוד שדרה (ספונדילוליזה), ליקויים פרופריוספטיביים מתואמים עם חוסר יציבות ופוסטורולוגיה לקויה (Koura et al., 2025).
גורמים וגורמי סיכון לליקויי פרופריוספציה
- גיל מבוגר – ירידה בפעילות ותפקוד פרופריוצפטיביים מובילה לירידה ביציבות ולנפילות (Verywell Health. 2024). מחקרים חדשים מצביעים על כך שביצועים פרופריוצפטיביים ירודים עשויים להיות סמן מוקדם להידרדרות קוגניטיבית. הקשר נובע מכך שעיבוד מידע חושי מורכב דורש משאבים מוחיים נרחבים שנפגעים בשלבים מוקדמים של אלצהיימר (Ferlinc et al., 2019)
- פציעות חוזרות – פציעות מפרקים, שרירים או גידים עשויות לפגוע בגופי החישה.
- מצבים נוירולוגיים – כמו שבץ, פרקינסון, פגיעה מוחית פוסט-טראומטית (Li et al., 2024; Rand et al., 2018).
- עיוות עמוד שדרה – כמו עקמת משפיעים על אינטגרציה חישה-תנועה (Koura et al., 2025).
תסמינים אופייניים של ליקוי במערכת פרופריוספציה
לקות פרופריוספציה באה לידי ביטוי בדרכים שונות:
- חוסר יציבות סטטית או דינמית – תוך כדי תנועה.
- הופעת תנועות לא מדויקות חלקיות או מוגזמות (דיסמטריה).
- קשיים ביכולת לבצע תנועות עדינות כמו כתיבה, הליכה חשוכה או גריפ מדויק.
- הסתמכות מוגברת על ראייה לצורך תנועה.
- סיכוי גבוה יותר לנפילות ופציעות פתאומיות (נפילה בזמן הליכה, פציעת קרסול, וכד') (Verywell Health. 2024).
אבחון ליקויים פרופריוספטיביים
לאחר לקיחת היסטוריה ותסמינים, שיטות אבחון כוללות:
- ביצוע תנועות עם עיניים עצומות כגון עמידה על רגל אחת (Romberg Test) עם או בלי עצימת עיניים. הליכת טנדם בעיניים עצומות (Verywell Health, 2024). אהובה על שוטרים שבוחנים נהגים שיכורים.
- מדידת פרופריוספציה באיברים – כמו פרופריוספציה ברגליים או ידיים תוך נטרול חוש הראייה. למשל: מיקום פסיבי של היד או של הרגל של הנבדק בחלל ולבקש מהנבדק למקם את היד השנייה או את הרגל השנייה באותו מיקום.
- בדיקות איזון ופוסטורולוגיה – שימוש בלוח לא יציב למעקב אחר זמן יציבות (Liu et al., 2024).
טיפול ושיקום של החוש הפרופריוצפטיבי
יש לציין שככול שנקדים לטפל בחוש הזה כך גם יעלו הסיכויים לשקמו. מלבד הקושי לרפא פציעות כרוניות הפוגעות בהכרח בחוש הפרופריוספציה חשוב לתת את הדעת גם על השפעתן על "רישום התנועה" במוח. פציעות כרוניות גורמות להתנהגות ביומכנית לקויה ולפיכך גם להטבעת תבניות תנועה לקויות במוח. התוצאה עלולה להיות ביצוע מתמשך של תנועות לא נכונות על כל המשתמע מכך. ישנן מספר גישות לשיפור המערכת הפרופריוצפטיבית:
טיפול שמרני ותרגול
- שיקום כלל-מערכתי דרך תרגילים לאיזון, שיווי משקל, כוח וקואורדינציה.
- שימוש בכלים כמו טאי צ'י, יוגה, אימונים על לוח שיווי משקל או על כדור כושר לשיפור מערכת הפרופריוספציה (Verywell Health, 2024).
- בנבדקים עם קרסול רפוי, שילוב תרגול פרופריוצפטיבי והגברת כוח השרירים מוביל לשיפור משמעותי ביציבות (Liu et al., 2024).
טיפול כירופרקטי בהפרעות פרופריוספציה
כירופרקטורים מטפלים בהפרעות פרופריוספציה באמצעות גישה רב-מערכתית המתמקדת בשיפור הקלט התחושתי מהמפרקים וייעול העיבוד העצבי במוח. הטיפול הכירופרקטי מפחית שגיאת מיקום ומשפר כוח שריר. נמצא כי:
- מניפולציות צוואריות משפרות משמעותית את היכולת של מטופלים להחזיר את הראש למרכז בדיוק רב יותר.
- גירוי פרופריוצפטיבי תקין דרך עמוד השדרה נמצא כקשור להגברת היכולת של המוח לגייס יחידות מוטוריות בשרירים.
דרכי הטיפול העיקריות של הכירופרקט כוללות:
א. כוונונים ידניים (Spinal Adjustments)
הטיפול המרכזי של הכירופרקט נועד להחזיר תנועתיות למפרקים "נעולים" או בעלי טווח תנועה מוגבל (סובלוקסציות). המניפולציה המהירה מגרה קולטנים מכניים עמוקים במפרקים ובשרירים שמסביבם. שיפור התנועתיות מפחית אותות כאב ומאפשר למוח לקבל מידע מדויק וברור יותר על מיקום האיבר במרחב.
ב. שיקום נוירו-שרירי ותרגול ייעודי
בנוסף לכוונונים, כירופרקטורים משלבים תרגילים אקטיביים ל"כיול מחדש" של המערכת. אלה כוללים תרגילי שיווי משקל באמצעות שימוש במשטחים לא יציבים (כמו פיתות איזון או לוחות רטט). תרגול מסוג זה מאלץ את המוח לעבד מידע פרופריוצפטיבי במהירות. התרגילים הדורשים מהמטופל להחזיר איבר לזווית ספציפית בעיניים עצומות כדי לשפר את הדיוק התחושתי. התוצאה אימון מיקום מפרק (Joint Position Training). כמו כן מתבצע תיקון יציבה באמצעות הדרכה לשיפור המודעות הגופנית בביצוע פעולות יומיומיות.
ג. השפעה על גמישות מוחית (Neuroplasticity)
מחקרים עדכניים (Palmgren et al., 2026;Navid et al., 2022) מצביעים על כך שטיפול כירופרקטי משפיע ישירות על הקורטקס הפרה-פרונטלי, האזור האחראי על תכנון תנועה ואינטגרציה חושית. הטיפול מסייע למוח לעדכן את ה-Body Schema (מפת הגוף המוחית), מה שמוביל לקואורדינציה טובה יותר ולמניעת נפילות.
ד. ראיות ועדויות
מחקרים מצביעים על שיפור איכות התנועה ותגובה מוטורית לאחר טיפול בכירופרקטיקה (Haavik & Murphy, 2012). הטיפול הכירופרקטי עשוי לשפר קואורדינציה מוטורית, תגובת זמן ותפקוד עצבי (Haavik & Murphy, 2012); Lelic et al., 2016). טיפול משולב עם שיקום פרופרוצפטיבי משפר ביצועים מבצעיים, עצמאות ומונע פציעות (Kaizo Health, 2025).
סקירה שיטתית לתפקיד הכירופרקט במניעת נפילות מדגישה תפקיד קריטי של פרופריוספציה ובקרה תחושתית בזקנה (Grabowska et al., 2022). בראיון עם חולים שעברו טיפול כירופרקטי, נמצא שיפור בזמני תגובה מוטורית (Haavik & Murphy, 2012).
שיקום פרופריוספציה למניעת פציעות
אימון חוש פרופריוספציה ושיפורו חשובים על כן גם לצורך ביצוע תנועות באופן מדויק ונכון וגם לצורך הפחתת הנטייה להיפצע. חשוב לזכור שאמנם חוש פרופריוספציה לקוי יכול לגרום לפציעות אך גם פציעות יכולות לגרום ללקות לחוש פרופריוספציה לקוי. כך למשל, בשל:
- "סיבוב" הברך יתפתחו כאבי ברכיים אך הנזק עלול להקיף בין היתר גם את מגוון החיישנים הממוקמים ברקמות המצויות בתוך הברך ומסביבה.
- בשל צליפת שוט יתפתחו קרוב לוודאי גם כאבי צוואר אך הנזק יכול לכלול גם את החיישנים המרובים במקום.
הפציעה של החיישנים הללו משמעותה שליחת מידע לא מדויק אל המוח ועיבוד לקוי שיכול להוביל לפגיעה באיכות היציבה, לביצוע תנועות לקויות ולסיכוי מוגבר לפציעות נוספות. עקב מידע לקוי זה יכולה גם מערכת העצבים המרכזית לשנות את דפוסי התנועה התקינים ש"מוקלטים" אצלה ובכך להנציח אופן עבודה לקוי.
ישנם חוקרים שטוענים שחוסר ההתאמה בין המידע הלקוי שמגיע למוח מהחיישנים שנפגעו באזור הצוואר לבין המידע המגיע למוח מהמערכת הווסטיבולרית וממערכת הראייה עלולים לגרום גם לוורטיגו וסחרחורות.
פרופריוספציה מהי ולמה היא חשובה: סיכום ומסקנות
פרופריוספציה היא חוש מרכזי, פחות מוכר לעומת חמשת החושים, אך חיוני לתנועה, יציבה, קואורדינציה ושיפור ביצועים. ליקויים בו נפוצים באוכלוסיות שונות – השרויה לאחר שבץ, בקרב פצועים כרוניים, בגיל המבוגר ובעקמת.
ליקוי פרופריוספציה מוביל לחוסר תמיכה תחושתית, קשיים בתיאום תנועתי ולהגברת הסיכון לנפילות ופציעות. אבחון מוקדם באמצעות בדיקות איזון, תנועה ורגישות יכול להצביע על ליקוי ולאפשר מודל שיקום מוקפד. טיפול משולב מספק דרך יעילה לשיקום יציבות, מניעת פציעות ושיפור תפקוד מאוזן ביומי. שילוב כזה צריך לכלול:
- שיקום פרופרוצפטיבי ותרגול תנועתי.
- טיפול כירופרקטי ליישור ושיפור זרימת מידע.
- תרגולים לביסוס מחדש של מסלולים מוטוריים תקינים.
References:
Ferlinc A, Fabiani E, Velnar T, Gradisnik L. The Importance and Role of Proprioception in the Elderly: a Short Review. Mater Sociomed. 2019 Sep;31(3):219-221. doi: 10.5455/msm.2019.31.219-221. PMID: 31762707; PMCID: PMC6853739.
Gallagher, Shaun. (2005). How the Body Shapes the Mind. How the Body Shapes the Mind. 10.1093/0199271941.001.0001.
Haavik, H., & Murphy, B. (2012). The role of spinal manipulation in addressing disordered sensorimotor integration and altered motor control. Journal of Electromyography and Kinesiology, 22(5), 768-776. https://doi.org/10.1016/j.jelekin.2012.02.012
Han, J., Waddington, G., Adams, R., Anson, J., & Liu, Y. (2016). Assessing proprioception: A critical review of methods. Journal of Sport and Health Science, 5(1), 80-90. https://doi.org/10.1016/j.jshs.2014.10.004
Kim SS, Gomez-Ramirez M, Thakur PH, Hsiao SS. Multimodal Interactions between Proprioceptive and Cutaneous Signals in Primary Somatosensory Cortex. Neuron. 2015 Apr 22;86(2):555-66. doi: 10.1016/j.neuron.2015.03.020. Epub 2015 Apr 9. PMID: 25864632; PMCID: PMC4409561.
Navid MS, Niazi IK, Lelic D, Amjad I, Kumari N, Shafique M, Holt K, Rashid U, Drewes AM, Haavik H. Chiropractic Spinal Adjustment Increases the Cortical Drive to the Lower Limb Muscle in Chronic Stroke Patients. Front Neurol. 2022 Feb 4;12:747261. doi: 10.3389/fneur.2021.747261. PMID: 35185747; PMCID: PMC8854235.
Palmgren PJ, Sandström PJ, Lundqvist FJ, Heikkilä H. Improvement after chiropractic care in cervicocephalic kinesthetic sensibility and subjective pain intensity in patients with nontraumatic chronic neck pain. J Manipulative Physiol Ther. 2006 Feb;29(2):100-6. doi: 10.1016/j.jmpt.2005.12.002. Erratum in: J Manipulative Physiol Ther. 2006 May;29(4):340. PMID: 16461168.
Proske, U., & Gandevia, S. C. (2012). The proprioceptive senses: Their roles in signaling body shape, body position, and movement, and muscle force. Physiological Reviews, 92(4), 1651-1697. https://doi.org/10.1152/physrev.00048.2011
Sherrington, C. S. (1906). The integrative action of the nervous system. New Haven, CT: Yale University Press.
Tuthill JC, Azim E. Proprioception. Curr Biol. 2018 Mar 5;28(5):R194-R203. doi: 10.1016/j.cub.2018.01.064. PMID: 29510103.
Verywell Health. (2024). Proprioception: An Overview. Retrieved from Verywell Health website.